Tag: עברית-הולנדית

זהירות: הקריאה מגיל 18 בלבד, או בלי שההורים יראו.

מתי נוכל לטפוח לעצמנו על השכם ולסמן הצלחה במשימת ההשתלבות בארצות השפלה? ניהול שיחה שוטפת עם השכנים זוכה ללא ספק לציון לשבח. גם צפייה בחדשות (כל עוד גם הבנו משהו) ראויה למחמאות. אם תפסתם את עצמכם עושים רשימה לסופר בהולנדית או עושים חישובים חשבוניים בהולנדית, אז אתם בהחלט בדרך הנכונה, וכמו שכתבנו כאן כבר פעם, הבנה ושימוש במטבעות-לשון מקרבים אותנו קרוב מאד לדרגת רב-אמן.

אולי יעניין אותך גם:

סליחה, מה השפה?
ספרי הילדים שמלמדים אותי הולנדית
איך אומרים “אש ידידותית” בהולנדית?

אבל האמת היא שרק אחרי שנתפוס את עצמנו צועקים ‘חוטפרדומה’ כשגילינו שהשארנו את הטלפון בבית, או קוראים ‘אייקל’ לנהג שחתך אותנו בכביש, נוכל באמת ובתמים להישען לאחור ולומר – השתלבנו!

למרות שההולנדים הם אשכנזים מעצם הגדרתם, וידועים כלפלפים אפילו בהשוואה למדינות אירופה השכנות להם, בנושא הקללות והגידופים הם לא נשארים מאחור. במחקר שנערך על ידי הארגון ‘Onze Taal’ התבקשו סטודנטים מעשר מדינות אירופיות ומארצות הברית לנקוב בחמש מילים בהם היו מגיבים לאדם שהפיל אותם בגסות בלי להתנצל. הולנד, גרמניה וצרפת הובילו את הטבלה בכמות הקללות שבהם השתמשו המשתתפים. יתכן שזה קשור למדיניות הצנזורה של קללות במרחב הציבורי במדינות אלה, שהיא ליברלית יותר. בהולנד כידוע מותר לומר הכל בטלוויזיה, בלי צפצופים ובלי עריכה.

הקללות הפופולריות בהולנד

אז מהן הקללות הנפוצות ביותר כאן? כמו מצוות, גם את הקללות ניתן לחלק לשתי קבוצות: בין האדם למקום (או לעצמו), ובין האדם לחברו. בתוך הקבוצה השנייה ניתן לעשות חלוקה נוספת של קללות כלפי גברים וקללות כלפי נשים. במחקר שצוין למעלה נמצאו התגובות הבאות כפופולריות ביותר בהולנד כלפי גברים:

קלואטזאק (klootzak) – שפרושו המילולי הוא שק-אשכים, אייקל  (eikel) – שפרושו המילולי הוא בלוט, או הכובע של איבר המין הגברי, לול(lul)- שהוא האיבר עצמו, סוקל (sukkel) – שמשמעותו המקורית היא איטי או חסר קואורדינציה, אידיוט (idioot), מונגול (mongool), הומו, פליקר (flikker) – שגם היא כינוי בוטה להומו, ו-אסו (aso) – שהוא קיצור ל א-סוציאלי.

כלפי נשים נרשמו הפנינים הבאות:

הור (hoer), סלט (slet) – שתיהן מילים המתארות את המקצוע העתיק, טרוט (trut), דוס (doos) – שהן כינויים לאיבר המין הנשי, קוטווייף (kutwijf) – קללה בוטה למדי שפירושה המילולי הוא שילוב של נקבה ואיבר המין הנשי. אידיוט, מונגול, וסוקל נאמרים גם לנשים וגם לגברים.

 

קללות כלפי עצמנו

כאשר מדובר בקללות כלפי עצמנו או כלפי העולם באופן כללי, ההולנדים צועקים (או מקלידים): קוט (kut) – איבר המין הנשי, והרבה שיט ופאק הבינלאומיים. אך ההולנדים גם נוטים חיבה מיוחדת לקללות הבאות: פרדומה (או בשלמותה – חוטפרדומה), טרינג (שחפת), פלאוריס (דלקת ריאות), טיפוס (קדחת), קולרה (כולרה), וכמובן קנקר (סרטן). ובשפת המקור: godverdomme, tering, pleuris, tyfus, kolere, kanker

כאשר ההולנדי שונא מישהו או משהו הוא יאמר: Ik heb een pleuris hekel aan dit/hem.

וכשהוא כועס על מישהו – הוא יאחל לו: krijg de klere כלומר – שתחטוף כולרה. זוהי קללה חמורה למדי.

הפירוש של חוטפרדומה – הקללה ההולנדית המפורסמת ביותר, הוא (כנראה) “אלוהים קלל אותי” (god verdoem me), ויש לה גם גרסה מרוככת יותר – חאטפרדארי (gatverdarrie), ועוד אחת עוד יותר מרוככת – פוטפרדיקי (potverdikkie), אותן תוכלו לשמוע גם מאנשים מכובדים יותר או ילדים.

אז מה הקטע של ההולנדים עם מחלות

הולנד היא אחת המדינות היחידות בהם עושים שימוש נרחב במחלות כקללות. אמנם גם ביידיש ובגרמנית ניתן לשמוע איחולים כמו ‘קדחת’ – אבל אין ספק שבהולנד לקחו את המנהג הזה מספר צעדים קדימה. בכל שפה, המילים בהם משתמשים לקללות הן מילים שנחשבות אסורות או אשר נושאות מטען רגשי גבוה. מילים הקשורות למין למשל נפוצות כקללות בכל השפות. ייתכן שדווקא בגלל המתירנות ההולנדית, מילים הקשורות למין נחשבות כאן פחות אסורות או פחות נוראיות מאשר בתרבויות אחרות, ולכן ההולנדים עברו למילים טעונות יותר עבורם – המחלות. גם במגרשי הכדורגל ההולנדיים ניתן לשמוע מגוון רחב של מחלות ותסמינים, אשר לא נופל מן הידע של סטודנט ממוצע לרפואה.

 

 

למה אנשים מקללים

כמו שהוסבר למעלה – ישנם שני סוגים של קללות, ולכל סוג יש פונקציה שונה – אך ייתכן שמבחינה פסיכולוגית שתי הפונקציות קשורות זו לזו. כאשר אנחנו מגדפים מישהו בפניו – אנחנו שואפים לפגוע בו ולהקטין אותו – ועל ידי כך להגדיל ולחזק את עצמנו. מסיבה זו, גם כאשר אנו עושים טעות בעצמנו, אנו מייד מחפשים מישהו בסביבה כדי לצעוק עליו, לקלל אותו, ובכך להוריד את הכאב והלחץ מעצמנו. כאשר אין בסביבה מישהו שניתן להתחרע עליו, אנו נותרים לבד עם הלחץ ועם הכאב והאשמה – ולא נותר לנו אלא לשחרר את הקללה אל העולם כולו ובכך להקל על עצמנו. מחקרים הראו שלקללות יש למעשה תפקיד חשוב מאד בשחרור לחצים, ויש כאלה שאף ממליצים על כמות מדודה של קללות יומיות.

ניסוי מפורסם, שתוכלו לערוך בעצמכם בבית, הראה שאנשים שהורשו לקלל הצליחו להשאיר את כף היד שלהם לזמן רב יותר במי-קרח מאשר אנשים שלא הורשו לקלל. שחרור קללה לאוויר מקל עלינו את הכאב (בין עם כאב פיזי או נפשי) ועוזר לנו להתמודד.

קללות בשפה אחרת

ומה לגבי קללות בשפה שניה? מחקרים מראים שקללות בשפה שאינה שפת האם שלנו, נתפסות כפחות חמורות (זה תקף גם למילים אחרות אשר נושאות מטען רגשי, אשר נתפסות כפחות טעונות בשפה שניה). בשפות רבות הקללות הנפוצות ביותר הם בשפה אחרת – כך זה ללא ספק בעברית שבה קללות רבות מבוססות על ערבית, רוסית ושפות אחרות, וגם בארה”ב קללות רבות הן בספרדית. הקללה האנגלית שיט נפוצה בכל העולם, וכנראה קל לנו יותר להשתמש בה מאשר בתרגום המילולי שלה בעברית. כאשר אנחנו מקללים בשפה הראשונה שלנו, אנו מודעים יותר למשמעות האמיתית של המילה וקשה לנו להתנתק ממנה לחלוטין. מסיבה זו, אנחנו, כדוברי שפה שניה צריכים להיות זהירים יותר כאשר אנו משתמשים בקללות בהולנדית, ולהיות בטוחים שאנו מודעים לאפקט האמיתי שלהם על בני המקום.

אם אתם מנסים בבית את ניסוי מי-הקרח, נסו אותו גם פעם נוספת כאשר אתם מרשים לעצמכם לקלל אך ורק בהולנדית. מעניין לראות אם אפקט ההקלה על הכאב יהיה קטן יותר במקרה כזה.

קללות מקוריות – והמלצה למשחק ילדים

גם ילדים אוהבים לקלל, או לפחות להגיד מילים שהם יודעים שאסור להם להגיד, או אשר מעוררות תגובה מבוהלת אצל הוריהם. ידוע שלאסור על ילדים לקלל באופן מוחלט מביא לתוצאה מוגבלת ולפעמים אף לתוצאה הפוכה. הורים רבים נכשלים גם, למרות הכוונות הטובות, באגף הדוגמא האישית בנושא. ואם אכן יש לקללות גם אפקט חיובי של שחרור לחץ, אז אולי כדאי לשקול לאפשר איזו קללה פה ושם, בצורה מבוקרת ומדודה?

בן המילים שילדים בהולנד משתמשים כאלטרנטיבה מותרת לקללות ניתן למצוא את: Chips! ,Tuk! ,Potjandikkie! , Fuchsia! ,Godfried Bomans! ,Pannekoek! (מקור).

אחת האופציות לעשות זאת היא בצורת משחק הקללות המקוריות. מי שמתקשה לראות את עצמו עושה זאת, יכול להעביר את המשימה לדודה המגניבה – שללא ספק תשמח לעשות זאת כאשר היא שומרת על הילדים שלכם.  המשחק הוא פשוט – כל אחד בתורו ממציא קללה שאותה מותר להגיד ומקבל ציון משאר המשתתפים על מקוריות. אפשר גם להמציא קללות באות מסוימת בכל פעם כמו במשחק ארץ-עיר. יש להתאים את הקללות המומצאות של הילדים.

יש לכם קללות מקוריות? שילחו לנו!

 

לכל הכתבות של שלום

 

כשחזרזיר שאל את פו הדוב האם הם יהיו חברים לנצח, באיזו שפה הוא שאל את זה? האם בשפת החזרזירים? בשפת הדובים? אולי בשפה אחרת ששניהם מכירים?

שפה היא הפלטפורמה שעליה מתקיימת התקשורת המילולית שלנו. כששני אנשים שמכירים ומבינים שפה מסוימת משוחחים ביניהם, הם חולקים פלטפורמת תקשורת משותפת. כשאני משוחחת באנגלית עם הולנדי או הולנדית, אנחנו נפגשים במקום ששנינו מכירים ושהוא לא הבית של אף אחד מאיתנו. אולי זה הפארק או הקפה השכונתי. זה יעיל ונוח, במיוחד כשאת הפארק או הקפה הזה כמעט כולם בהולנד מכירים…

אולי יעניין אותך גם:

נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית
לדבר גלויות: נוער, מיניות והדרך ההולנדית
שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית – המלצות לבילוי בחופשה ביתית

אז אנחנו במקום “ניטראלי”, לא אצלי ולא אצלו. אבל למעשה, אנחנו גם אצלי וגם אצלו. כי כל אחד מאיתנו יוצק אל תוך אותו מיכל ניטראלי את דפוס השיחה האופייני לו. זה קורה בגלל שבתרבויות שונות, יש דפוסים שונים של שיחה. ומסתבר שזה לא דבר שכל-כך מהר נפטרים ממנו.

לדוגמה, רמת הרגש שנהוג לבטא, ה”התנהגות הרגשית” המקובלת, משתנה מתרבות לתרבות. במזרח התיכון , באופן לא מפתיע, מקובל לבטא יותר רגש בשיחה מאשר בבריטניה או בגרמניה, למשל. כמו שמראה התרשים הבא:

 

אולי זו הסיבה בגללה כשאני מדברת פה בהולנד והטון, הידיים, והפנים שלי לוקחים חלק פעיל בשיחה ומבטאים רגש, אני לעתים קרובות מרגישה קצת תזזיתית או דרמטית יתר על המידה. לפעמים זה גורם לי להרגיש קצת נבוכה.

גם הזמן שעובר מהרגע בו בן-שיחך סיים לדבר עד לרגע שבו את מתחילה, משתנה בין תרבויות. בצפון אמריקה, למשל, מקובלת פאוזה קטנה, אבל מה שקורה בדרום היבשת קצת יותר דומה לדפוס שאני, בתור ישראלית, מכירה.

 

אולי בגלל זה כשאני מקשיבה למישהו הולנדי אני אשכרה מתאמצת שלא לקטוע אותו באמצע (כי הבנתי כבר את הפואנטה). וכשאני מדברת עם מישהו הולנדי נדמה לי שהמוח שלי, שמתוך התייעלות נוהג לחסוך לעצמו את המאמץ הכרוך בלבנות משפט שלם מתחילתו ועד סופו, נתפס לא מוכן כשהוא מוצא שהפעם הוא צריך להשלים את העבודה.

אצל בני-שיחי ההולנדים, לעומת זאת, הכל… שטוח. לא רק המדינה. הטון אחיד, הפנים כמעט קפואות, הידיים – אם אין להן משהו חשוב לעשות כמו להחזיק כוס קפה – פשוט נחות. “הרגש אצלנו”, אמרה לי פעם מישהי הולנדית ברגע נדיר של רפלקציה קולקטיבית, “הוא משהו שמדובר, לא משהו שנראה. אנחנו אומרים ‘אני כועס’. וזהו”. ובעודי חושבת שזה קונספט חדשני ומעניין, היא כבר המשיכה – בלי לשנות טון דיבור או הבעת פנים – לנושא השיחה הבא.

כשאני משוחחת עם מישהו באנגלית, זה מרגיש לי שונה מאשר כשאני מתקשרת בעברית. אולי זה בגלל שיותר משאבים מופנים להבנה מלאה ולניסוח משפטים, אבל אולי יש גם ריחוק מסוים ביני לבין השפה שאני משתמשת בה. זה כאילו שבאנגלית אני קצת מישהי אחרת, שטיפה זרה לי. בעברית, לעומת זאת, אני היא השפה והשפה היא אני. לדבר בעברית בשבילי זה כמו ללכת עם חזייה נוחה או עם משקפי ראייה שמתאימים לי – אני פשוט לא חושבת על זה שהיא או הם נמצאים שם.

זה לא שאני לא יכולה להסתדר בלי ‘לתקתק עניינים’, או לקבל ‘פטור’ ממשהו או להגיד בהשלמה ש’וואלה’ (אחרי שנפל לי האסימון, כמובן). זה פשוט מרגיש יותר בבית. אפילו שהמקור הוא לא תמיד הבית, אלא מדינה ערבית כלשהי או ז’רגון צבאי. אולי זה באמת בגלל הפער בין השפה – אנגלית, במקרה שלי, שאולי מתישהו תוחלף בהולנדית – לבין דפוס השיחה שלי, שמתאים יותר לעברית.

ואולי מנגנונים שונים מופעלים אצלנו כשאנחנו מחליפים שפה? אם גם אתם תהיתם בעניין הזה – איזו סיבה יש לכם שלא? – בוודאי תשמחו לדעת שגם את זה האקדמיה חקרה. מחקר שנערך במדינות שונות, ישראל ביניהן, מצא ששפה עשויה להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות ומחליטים החלטות לגביה. ההשערה היא ששפה שאינה שפת האם שלנו מפעילה אצלנו מנגנונים רגשיים שונים מאלו שמופעלים אצלנו כשאנחנו מדברים את שפתנו המקורית. המחקר הזה השתמש בדילמה מוסרית מוכרת (“דילמת הקרונית“) כדי לבדוק קשר בין הכרעות מוסריות לבין השפה שמשתמשים בה להצגת הבעיה המוסרית. נמצא בו שהתשובה לשאלה העולה מהדילמה, תלויה במידה מסוימת בשפה בה היא נשאלה! זה כאילו שישאלו אותנו אם לדעתנו זה בסדר להרוג חיה כדי לייצר ממנה בגד. בעברית נענה שלא, מה פתאום, ואילו באנגלית נענה שזה נשמע כמו רעיון טוב. זה אומר שיתכן שהתשובה שקיבל חזרזיר מפו הדוב, כששאל מה ששאל, הושפעה גם מהשפה בה השתמש חזרזיר, וששפה אחרת היתה אולי מובילה לתשובה שונה.

נדמה לי ששפת-האם שלי – עברית – לעולם תהיה השפה של האינטימיות, ההתלהבות יוצאת הדופן, הדרמות, והכעסים. והשפה שאני משתמשת בה ושאינה שפת האם שלי – אנגלית כרגע – תמיד תהיה השפה של הדברים המתוכננים, הפורמאליות, החיצוניות וההישגים. כמו בגד ל’יציאה’ ובגד לבית, גם בשפה יש לי סטים שונים בארון. האם אי-פעם אסתובב בבר בטרנינג? או אולי ארבוץ על הספה בחולצה עם כפתורים? עברית, האם תאפשרי לי להרגיש בבית לא רק אצלך, אלא גם בבתים של אחרים?

 

* Laroche, Lionel, and Don Rutherford. Recruiting, retaining and promoting culturally different employees. Routledge, 2007.

לכל הכתבות של אפרת

 

היום, כ”א בטבת, שנופל השנה בחמישי בינואר, הוא יום השפה העברית. זהו תאריך הולדתו של אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית (אחד התארים היחודיים ביותר, שקול רק לחוני המעגל והרצל חוזה המדינה). האקדמיה ללשון מציינת את האירוע בכל שנה על ידי פעילויות שונות כמו בחירת מילת השנה, המילה האהובה, המילה המצחיקה, מילת העגה, ועוד (כאן תוכלו למצוא את המועמדים והמילים הנבחרות) 

אך עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, לאליעזר בן-יהודה ולאקדמיה ללשון, עבודת ההחייאה, החידוש, והשימור של השפה העברית מוטלת עלינו – הדוברים והמשתמשים בה. כמו כל שפה, גם העברית היא שפה חיה, נושמת, בועטת ומשתנה. גם אליעזר וגם האקדמיה יכולים להציע חידושים ולהפריח אותם אל האוויר כבלוני ניסוי, אבל במבחן התוצאה, רק אנחנו, דוברי העברית נקבע איזה חידוש יישאר ואיזה יעלם. ויותר מכך, רובם המכריע של החידושים אינם תוצאה של תכנון או יוזמה ואינם נוצרים על ידי גורם מוסמך כלשהו, אלא נולדים באקראי במקומות שונים ומשונים, ומסיבות שלרוב קשה להבין, מתפוגגים או נשארים איתנו ונכנסים ללקסיקון. דרך חדשה ונחמדה לבדוק מתי מילה או ביטוי מסוים נכנסו לחיינו, היא הפלטפורמה גוגל N-גרם, שהיא חלק מגוגל-ספרים. אם תכוונו את השפה לעברית ותחפשו מילה או צירוף מילים מסוים תוכלו לראות מתי לראשונה נעשה בהם שימוש ואת רמת הפופולריות שלהם בספרים וטקסטים כתובים אשר נמצאים במאגר הענק של גוגל. כך למשל אפשר לראות כאן שהצירוף בלון-ניסוי נכנס לחיינו בשנת 1975 והיה בשיא הפופולריות שלו בין השנים 2004-2006.

 

עוד כתבות בנושאי שפה:

> איך אומרים אש ידידותית בהולנדית?
> 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית
> למה שהילדים שלנו ירצו לדבר עברית בהולנד?

 

הסיירת של השפה

את רוב החידושים והשינויים בשפה נמצא באגף צירופי המילים והביטויים, שבעברית יפה קוראים להם מטבעות לשון. שם נמצאים הניואנסים, המסר שמאחורי המילים, הרגש והחוויה האישית – ושם נמצאות גם המקוריות, הצבעוניות והערך המוסף שהופכים את השפה ליותר מסתם כלי להעברת אינפורמציה. אין הכוונה כאן לפתגמים ואמרות חז”ל שכבר צמח להן זקן, אלא לביטויים עכשוויים שנעשה בהם שימוש בשפה היומיומית והמדוברת. אם ניקח למשל את הביטוי “עם כל הכבוד” נוכל לראות את השכבות השונות של המסרים שמועברים בו: מילולית אנחנו אומרים שיש לנו כבוד למישהו, אבל כל דובר עברית יודע שזוהי רק הכנה למכה מתת לחגורה שעומדת להגיע מיד אחר כך. יחד עם זאת הביטוי ממתן את הביקורת ועדיף להשתמש בו כאשר אנחנו רוצים לשמור על יחסים תקינים עם זה שהביקורת מכוונת אליו. הביטוי הזה זהה בשפות רבות וכך גם בהולנדית (Met alle respect). על פי העיתון NRC זהו הביטוי שראש הממשלה הנוכחי עושה בו הכי הרבה שימוש. בעברית, התחלנו להשתמש לאחרונה בתוספת “ויש כבוד” אחרי הביטוי ‘עם כל הכבוד’ כדי לרכך עוד יותר את התוספת הביקורתית.

מי כמונו, ישראלים החיים בחו”ל, יודע עד כמה קשה להבין ולהשתמש במטבעות לשון בשפה זרה, ועד כמה השליטה בהם חשובה לא רק לידיעת השפה אלא גם להשתלבות בתרבות והרגשת הביתיות. מטבעות לשון הם הסיירת של השפה (בהולנדית נאמר שהם הספורט המקצועני, ה- topsport של השפה) – גם מהגר ותיק שכבר דובר את שפתו החדשה ברמה שמזכה אותו במחמאות על ימין ועל שמאל, צריך לעבוד כמו חמור כדי ללקט את מטבעות הלשון אשר מופיעים במשורה, לרגע קצר, וללא הודעה מוקדמת. וגם אז, ידע כללי של מטבעות הלשון רחוק מלהספיק, צריך להבין את הניואנסים שיכולים להפוך ביטוי מחיובי לשלילי וממחמאה לעלבון, להשתמש בהם במקום הנכון ובזריזות האפשרית, והכי חשוב – לא לטעות אפילו בקוצו של יוד. טעות קטנה תהפוך את הקערה על פיה ותזכה את הדובר בגיחוכים במקום במחמאות הנכספות, כמו אלה שיקבל עולה ותיק שיגיד “חייך אכלת אותו” (מה בדיוק אכלת? למה זה “אותה” ולא “אותו”? אפילו את יהודה ברקן כבר אי אפשר לשאול).

גם עבור מכונות התרגום ותוכנות אינטלגנציה מלאכותית, מטבעות לשון נחשבות לגביע הקדוש וליעד האולטימטיבי. ואכן למרות שתוכנות כמו גוגל טרנסלייט הולכות ומשתכללות בקצב מרשים, בכל הקשור לביטויים הן עדיין לא מגיעות לקרסוליים של ילד בן עשר שעוקף אותן בסיבוב ומשאיר להן אבק. 

ביטויים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות, והתרבות גם משתקפת בהם. אם בעברית ביטויים רבים מגיעים מהתנ”ך, הצבא, תנועות הנוער, ה’קומדי סטור’ וארץ נהדרת, הרי שבהולנדית נמצא הרבה ביטויים עם פרות, טחנות רוח, תעלות, מדרגות פנקייק, גשם ויצאניות קשישות.

אי לכך ובהתאם לזאת, וללא עיכובים נוספים, לרגל יום השפה העברית תשפ”א, אנו מגישים לכם מקבץ בלתי מייצג של מטבעות לשון בעברית והמקבילות שלהן בהולנדית – במידה ומצאנו כאלה. בתור בונוס, כללנו כמה ביטויים הולנדיים על פירושיהם ומקבילותיהם העבריות.

לא נולדנו אתמול

 

הישראלים הם הם כידוע לא פראיירים, הם לא נולדו אתמול וגם לא עשו אותם באצבע. אבל מסתבר שגם ההולנדים משתמשים בביטויים דומים למדי כשמישהו מנסה לעבוד עליהם:

Ik ben niet van gisteren מילולית: אני לא מאתמול.

Ik ben niet op mijn achterhoofd gevallen מילולית: לא נפלתי על הראש (האחורי).

 

וכמו שבישראל נשלח את מי שמגזים בבקשותיו שילך לחפש את החברים שלו, כך גם הצעירים ההולנדים יגיבו ב:

Zoek vrienden מילולית: חפש חברים. אותה המשמעות כמו בעברית, אבל אל תשתמשו בזה אם אתם מעל גיל 16.

אל הוארייציה של: “פתח ספר טלפונים באות ‘ח’ וחפש את החברים שלך” ההולנדים עדיין לא הגיעו, וכנראה שגם הגירסה הגסה יותר –  “חפש מי שינענע אותך” לא נקלטה עדיין בהולנד.

 

אם בכל זאת נתקלנו במישהו שעושה או מדבר שטויות, נפל על הראש או מתנהג כאילו חסר לו בורג, נוכל לשאול אותו:

?Ben je van de trap gevallen מילולית: נפלת מהמדרגות?

או להגיד עליו: 

Hij heeft een slag van de molen gekregen מילולית: הוא חטף מכה מטחנת הרוח.

 Niet goed bij zijn hoofd מילולית: לא בסדר בראש שלו.

Hij is de kluts kwijt מילולית: איבד את ה’הקצפה’. הביטוי הזה מגיע כנראה מעולם הבישול – כשמקציפים ביצים (לפנקייק!) צריך להישאר בפוקוס, אחרת מאבדים פתאום את ההקצפה וצריך להתחיל מחדש.

Het busje komt zo מילולית: המיניבוס כבר מגיע. מי שגר בהולנד מספיק זמן מכיר את המיניבוסים שמובילים קבוצות חביבות של בעלי מוגבלויות, ומשנעים אותם מן המוסד אל הפעילויות השונות ברחבי העיר ובפרקי השעשועים. הביטוי הזה אומר למעשה – תיכף המיניבוס בא לאסוף אותך בחזרה למוסד אליו אתה שייך.

 

אוהו, מה שאני אעשה לו

 

כאשר ישראלי מביס מישהו (או לפחות כאשר הוא בטוח שהוא ינצח אם יטרח להשתתף בתחרות) הוא שם אותו בכיס הקטן, אוכל אותו בלי מלח, עוקף אותו בסיבוב, מראה לו מאיפה משתין הדג, או משאיר לו אבק. ההולנדי לעומת זאת ינגב איתו את הריצפה, יעטוף אותו בנקניק וגבינה, יצפה אותו בחמאה וסוכר, יקצוץ אותו במחבת, ואז יראה לו את כל פינות החדר. רק תזכרו להאבק לפי החוקים, בלי מכות מתחת לחגורה.

Inmaken met ham en kaas  / met boter en suiker מילולית: להכין עם נקניק האם וגבינה / עם חמאה וסוכר

De vloer aanvegen met hem מילולית: לנגב איתו את הרצפה

In de pan hakken מילולית: לקצוץ במחבת

Alle hoeken van de kamer laten zien מילולית: להראות את כל פינות החדר. כאן מדובר בעיקר במאבק פיזי אבל מושאל לעיתים גם לויכוחים מילוליים ותחרויות באופן כללי. מקורו כנראה באגרוף כאשר המובס זוכה לראות את כל פינות הזירה, אך הוא מעורר גם אסוציאציה של באגס באני חוטף מכות ובכל רגע פרצופו מוטח אל פינה אחרת של החדר. אבל שימו לב!! לעיתים קרובות הביטוי הזה נאמר גם בקונוטציה מינית, אז תעשו בו שימוש מושכל, שלא יבינו אתכם לא נכון.

Een stoot onder de gordel מילולית: מכה מתחת לחגורה. כמו בעברית – מכה לא חוקית, וכואבת במיוחד.

 

אחרי שניצחת בקרב, תזכה בישראל למחמאות על ימין ועל שמאל, ואילו בהולנד לתשבחות מכאן ועד טוקיו. 

Van hier tot Tokio מילולית: מכאן ועד טוקיו. כשהכוונה היא לכמות גדולה מאד, ולא דווקא למרחק – אפשר לדבר על מחמאות, מוטיבציה, כסף, סבלנות, כולם מכאן ועד טוקיו.

 

עובד כמו שעון? או כמו חמור?

כשמכשיר בישראל עובד כמו שצריך, נאמר שהוא עובד כמו שעון, ואולי אפילו כמו שעון שווצרי. בהולנד הוא עובד כמו רכבת או אפילו כמו ציץ (כן כן, זו לא טעות דפוס).

Loopt als een trein מילולית: עובד/הולך/נוסע כמו רכבת.  משהו שעובד כמו שצריך או פרוייקט שמתקדם בקצב טוב.

Werkt als een tiet מילולית: עובד כמו ציץ. למרות שהולנדים רבים חושבים שמדובר כאן אכן על שד האישה שהוא אולי דוגמא לאיבר שעובד תמיד כמו שצריך, יש הטוענים שמדובר על מילה עתיקה לתרנגול (שאכן הולך לפעמים מאד מהר).

 

בניגוד לחפצים או תהליכים שעובדים כמו שעון, הישראלי עצמו עובד כמו חמור וההולנדי כמו סוס או אפילו כמו סוס של טחנת רוח. הישראלי יודע שקשה באימונים קל בקרב ועבור ההולנדי אימונים מולידים אמנות. הצד הפסימי של אותה מטבע לשון צבאית – מי שמשקיע שוקע, מתבטאת אצל ההולנדים בטענה שמי שעובד כמו סוס גם יאכל קש.

Werkt als een paard מילולית: עובד כמו סוס. כלומר עובד קשה.

Werkt als een molenpaard מילולית: עובד כמו סוס של טחנת רוח. כלומר עובד קשה מאד, אפילו בשביל סוס.

Oefening baart kunst מילולית: אימונים מולידים אמנות. אמנות כאן היא במובן של מלאכה, מומחיות או רמה גבוהה.

Die werkt als een paard zal haver eten מילולית: זה שעובד כמו סוס יאכל שיבולת שועל. כלומר עבודה קשה לא תבטיח הצלחה, אושר, או משכורת גבוהה ואולי אפילו להיפך.

 

גם מזג האוויר משפיע כמובן על הביטויים: בישראל השימשית כשמישהו נותן לנו לחכות הרבה זמן ננזוף בו “ייבשת אותנו!“, אבל בהולנד הגשומה נאמר לו ש”כבר הצמחנו שורשים!“. הגשם ההולנדי חודר לא רק מבעד לבגדים ולחלונות אלא גם אל תוך מטבעות הלשון, וכך יורד לפעמים גשם של לבנים ולפעמים של מקטרות, ויורד יותר גשם לידך מאשר עליך. אבל נשמור את כל שאר אמרות וביטויי הגשם הרבים לפעם הבאה.

Ik sta hier wortel te schieten מילולית: אני (עומד פה ו- ) מצמיח שורשים. כלומר כל כך הרבה זמן עבר עד שהצמחתי שורשים.

Het regent bakstenen מילולית: יורד גשם של לבנים. כלומר יורד ברד או גשם חזק עם טיפות כבדות.

Het regent pijpenstelen מילולית: יורד גשם של מקלות של מקטרות. כלומר גשם עם טיפות מאורכות וחותכות.

Er valt meer regen naast je dan op je מילולית: יורד יותר גשם לידך מאשר עליך. פירוש – אל תתלונן, כי תמיד יכול להיות יותר גרוע.

 

סוף הוא תמיד התחלה

 

ולסיום, אמנם התחלנו עם יום השפה העברית – אבל נסיים עם כמה ביטויים הולנדיים חביבים שכדאי להכיר:

Oude koeien uit de sloot halen מילולית: למשות פרות זקנות מן התעלה. כלומר – להעלות נושאים ישנים (וכאובים) שכבר דשנו בהם מספיק.

Van de wal in de sloot helpen מילולית: לעזור למישהו מן הגדה אל התעלה. להגיש עזרה שבסופו של דבר רק גורמת יותר צרות. תערובת של חיבוק דוב ו- מן הפח אל הפחת, בתוספת של ‘עם חברים כאלה מי צריך אויבים’.

In twee sloten tegelijk lopen מילולית: ללכת בשתי תעלות.  הגרסה ההולנדית של לרקוד בשתי חתונות.

Zo gek als een deur מילולית: משוגע כמו דלת.  מטאפורה אשר כבר כוללת בתוכה את רמת הטרלול. 

Klopt als een bus מילולית: נכון כמו אוטובוס. כלומר נכון מאד בהחלט וללא עוררין. למה אוטובוס? האמת היא שכנראה מדובר פה בקופסה ולא באוטובוס (פירוש נוסף של המילה bus) והכוונה שהיא שהנושא סגור ברור חתום ונצור.

Hij is niet op zijn mondje gevallen מילולית: לא נפל על הפה שלו. הכוונה כאן היא לתכונת אופי – אדם שהוא אסרטיבי מילולית, יודע לפתוח את הפה שלו כשצריך, ולא נותן שידרכו עליו. 

Nu komt de aap uit de mouw מילולית: עכשיו הקוף יוצא מן השרוול. כלומר התגלתה הכוונה האמיתית. האמת – הרבה יותר הגיוני מאשר יצא המרצע מן השק.

Een mop met een baard מילולית: בדיחה עם זקן. כלומר שמענו אותה כבר אלף פעם, מימי מתושלח.

Ouwehoeren מילולית: פעל הכולל את המילה זונות קשישות (כלומר משהו כמו לזנזן). הפירוש הוא לקשקש או לרכל ללא הפסקה וללא תכלית. מה שעשו כנראה היצאניות הקשישות ברחובות אמסטרדם כשאין להן עבודה.

Het is dun gezaaid מילולית: זרוע (זרעו אותו) רזה.  משהו שמופיע לעיתים רחוקות או מצוי בכמות קטנה מאד.

Het einde kroont het werk מילולית: הסוף מכתיר את העבודה. כלומר איכות העבודה נקבעת על פי התוצאה הסופית. אולי זו המקבילה ההולנדית למבחן התוצאה של אהוד ברק.

 

יש לכם עוד ביטויים בעברית שתמיד תהיתם איך לומר אותם בהולנדית, או שמעתם ביטויים יפים בהולנדית שרציתם לחלוק, או כאלה שלא הבנתם ורציתם לשאול? כתבו לנו בתגובות ונוסיף אותם למילון דאצ’טאון השלם לביטויים בעברית ובהולנדית.

 

 

  

מניסיוני כאימא לילדים דו-לשוניים וכמי שעוסקת בתחום של שימור עברית, בבית החינוך של “קהילה” ובמסגרות אחרות, יש חשיבות עליונה לשאלה הבסיסית של נחיצות השפה. שאלו את עצמכם, למה לילדים שלי יש טעם בעברית. האם זה רק כדי לרצות אותי או את הוריי בארץ? אם כן, זה לא טוב, מכיוון שהמוטיבציה צריכה להיות אישית. שפה היא בראש ובראשונה עולם קסום להתעטף בו, להתקשט בו, להתחבא בו. השפה היא דרך ההתקשרות שלנו לא רק עם העולם החיצון. במקרה שלנו עולמנו הפנימי מפוסל בעברית, ולכן שימור השפה אצלנו הוא נועד קודם כל כדי שנוכל להתלטף עם משהו מוכר וטבעי, כשאנחנו משוחחים עם הנפש שלנו. אבל לילדים שלנו, שהנפש שלהם מפוסלת בשלל שפות, כשעברית היא לאו דווקא החזקה שבהן, השיח הפנימי אינו חייב להתקיים בעברית, שלא נדבר על הסביבה החיצונית שלהם שבה דוברי העברית הם מיעוט. אז מה אם כן  ייתן מוטיבציה פנימית משמעותית יותר לקיום שיח פנימי בעברית?

אימא ואבא הם מגדלור לילדים, ועד כמה שזה מובן מאליו, חשוב לפרום לרגע את משמעות המגדלור הזה. להיות מגדלור זה הרבה יותר מלנהל משק בית, להוציא לחוגים וללמד אותם להתנהג יפה. להיות מגדלור זה להאציל מהעולם הפנימי שלנו, זה המעורר השראה, החכם, המאמין בגדול מהיומיומי. זה שנעים להקשיב לו. וכאשר יש ברקע אזדרכת, גויאבה, שסק, מגדל מים, השפה היא לא רק אמצעי להעברת תמסורת. השפה היא המנגינה של מילות השיר. וזהו שיר שנעים ללמוד, ולזמזם.

עוד על דו-לשוניות בדאצ’טאון:

• לימונדה משובחת מלימון
• מאמי או schatje
• על מיתוסים ודו-לשוניים
• המילים המפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

אני אימא לשתי בנות ישראליות בצבע בלונדיני, בלי שום זכר לישראליוּת שלי. ובכל זאת, התשוקה שיש בהן לדעת מי אני, איך נראה השביל בו צעדתי לבית הספר (בלי שהסיעו אותי), התשוקה הזאת לדעת, לפענח, היא תשוקה לסיפור שלם. ושלם הוא יכול להיות רק כשיסופר בשפת אמי.

כל ההחלטות לגבי שימור העברית בבית ייגזרו ממשהו עמוק, עליון, שבו יש רק אמת פנימית, מנותקת מאילוצים וקשיים. הייתי פשוט חייבת להבטיח לעצמי, עוד לפני שנולדו, שלעולם לא יפריד בינם לבין השיר הפנימי שלי דבר. ולא שזה תמיד עבר חלק ופשוט. אבל זה היה לי ברור שאני מוכרחה למצוא כל דרך אפשרית, להיות עצמי במלוא איתני. ולא, זה לא רק בגללי ולמעני. זה בראש ובראשונה כיוון שהמגדלור האימהי, האבהי, הוא חיוני לילדים. זאת לא איזו פנטזיה נשגבת. זה משהו ארצי, נוגע לכל לב באשר הוא.

אז תגידו, זה קשה. לא משתפים פה פעולה, הם מתקשים, בעלי לא מבין מה אמרתי, הם מתביישים, אין לי זמן לשבת איתם, אני מפחד שזה ירחיק אותם ממני, לא רוצה ללחוץ, אפשר גם בהולנדית… את כל התחושות האלה חולקים כולם. כי זאת אכן מערכה מורכבת, עם רגעים מורכבים ומעמתים.

אבל באמת, זה לא נורא. זה מגיע לנו, התקשורת האותנטית הזאת. כמו שמגיע לנו ללטף אותם, לנשק אותם. אפילו אם הם מתביישים כי זה לא cool. לא מפסיקים להתחבק, כי לא מפסיקים להתחבר. ולא מפסיקים לדבר עברית, כמו שלא מפסיקים לנשק.

את ה”איך” תשימו רגע בצד. כי כדי שזה יצליח צריך באמת להאמין שזה הטוב ביותר עבורם. ואז פתאום יימצאו הכוחות לאפשר את השיח.

והנה כמה הצעות פרקטיות, שתמיד יעבדו:

מתגו את השפה כדרך המופלאה ביותר לתקשר עם אבא/אמא ועם אנשים נוספים, ולגלות דברים שבשום שפה אחרת לא אוכל לגלות. לצד המתודות והטכניקות השונות, חשוב לספק סיבה ממש טובה לרצות ללמוד ולהשתמש בשפה.

הקפידו על ריטואלים שמתקיימים אך ורק בעברית. בסופרמרקט, בפארק, במקלחת, למשל. בדקו מה מתאים לכם.

הקריאו סיפורים גם לילדים הגדולים שלכם, בסוד. זה כן מגניב, במיוחד אם תקריאו להם ספרים מותחים בהמשכים.

שבו איתם לראות סדרות בעברית. צחקו מכל הלב וראו מה יקרה.

ואם הילדים מגיבים ומשיבים לי בהולנדית כשאני פונה אליהם בעברית? לתשומת לבכם, לעולם, לעולם אל תשיבו בהולנדית אם זו אינה שפת אמכם. וגם, אל תשאירו את השיח ביניכם חצוי ומורכב משתי שפות. כיוון שאם הילד עונה בהולנדית ואתם ממשיכים הלאה בשיחה, ייתרתם את העברית. דהיינו העברית אינה נחוצה כדי לתקשר עם אימא ואבא. ולכן, מה כן לעשות? לחזור בעברית על כל מה שאמר הילד בהולנדית. אמנם זה מסרבל אבל קריטי. וכשסיימתם לומר בעברית את מה שהוא אמר בהולנדית, שאלו – אז לזה התכוונת? והוא יצטרך להשיב בכן או לא.

והכי חשוב, האמינו בכל לבכם, שלהיות הילדים שלכם, כמו שאתם, כמו שנוצרתם ופוסלתם, זאת המתנה המופלאה ביותר לתת לילדים שלכם.

*בתמונה הראשית: כריכות הספרים “לילדינו”, ספר-מקרא עברי, לייפציג, 1921; “עברי אנכי”, ספר אלף-בית לילדי העברים בציורים נאים ומהודרים, ללמדם שפתנו, שפה עברית ולהורותם דברי ספר הברית, וינה, 1931.

לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?

כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.

אולי יעניין אותך גם:

כל מה שצריך לדעת על חתונות הולנדיות 
זוגיות ישראלינדית – איך עושים את זה?
המלצות רומנטיות לט”ו באב

פרפרים רומנטיים

ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…

אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?

כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?

יש רק דרך אחת לברר זאת:

?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.

אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.

במעבר לזוגיות

אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.

אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):

Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).

Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).

וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?

Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.

כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:

המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.

ומה עם תאוות הבשרים?

ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם  המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.

המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.

ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.

חג שמח!