צמחיה בחדר הילדים יכולה לשפר את איכות האויר ולטהרו מגזים שונים הכתבה החמישית בסדרת הכתבות מתמקדת בצמחים כאלה. מדובר על צמחים לחדר תינוקות אך הם יכולים להיות בעלי ערך בכל חדר שינה אחר, מכיוון שמה שטוב לתינוק שלך כנראה טוב גם לך.
Coffea קופאה
צמח הקופאה שייך לאותה משפחה אליה משתייך צמח הקפה, קופאה גדל בעיקר באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. הוא נחשב מטהר אוויר טבעי המסייע לניקוי האוויר ממולקולות מזיקות שונות, כגון פורמלדהיד, טריכלוראתילן ופנול (הסבר על הגזים האלה ניתן לקרוא במאמר על צמחים בחדר המגורים).
במשפחת צמחי ההיביסקוס ישנם 200-220 מינים שונים. מומלת לגדל היביסקוס בגידול ביתי מכיוון שהוא יוצר מיקרו אקלים, שינוי קטן אך משמעותי בטמפרטורה ולחות, בחדר בו הוא ממוקם. הפיטונצידים שהוא מכיל הופכים את האוויר לנקי ובריא יותר. יתר על כן, צמחים אחרים נוטים לגדול מהר יותר ליד היביסקוס.
Cyclamen רקפת
כפי שכולנו מכירים, רקפת הוא פרח הגדל סביב הים התיכון, במיוחד באזורים הקרים והצפוניים. אצלנו, בארץ, היא נחבאת מתחת לסלע לא מתוך ביישנות אלא כחיפוש אחר הצל. אחד היתרונות העיקריים של הפרח בכך שהוא עוזר לשפר את רווחתם של תינוקות בלילה בגלל יכולתו לסייע במניעת נדודי שינה ואי נוחות. בנוסף, רקפות מסייעות במניעת דיכאון כך שטוב למקם אותן בכל חדר בו מבלים זמן רב.
בניגוד לשאר הצמחים עליהם המלצתי, רקפת הוא צמח רגיש ביותר המצריך טיפול נכון ואוהב כדי לשרוד.
Lemongrass למון גראס
הלמון גראס דוחה חרקים, מזיקים ולטאות משום שהם שונאים את ניחוח הדרים החריף שלו. היות ותינוקות רגישים לעקיצות יתושים, אני ממליצה להניח צמח כזה בחדרם. אם יש לכם גינה תוכלו לשתול אותה שם וכל הבית ירוויח מזה. אפשר גם להוסיף אותו למזון להגנה נוספת על הגוף.
בחדר האמבטיה יש שימוש נרחב בחומרי ניקוי וקוסמטיקה. לכן בכתבה זו, הרביעית בסדרה, אתמקד בצמחים בצמחים המטהרים את האוויר מגזים הנפלטים מחומרים אלה.
כשבחרתי את הצמחים לסדרת הכתבות הזו התמקדתי באלה שהטיפול בהם פשוט וקל. יש כמובן רשימה ארוכה של צמחים מטהרי אוויר אך לא כולם מתאימים לאנשים עסוקים. הצמחים בכתבה זו דורשים טיפול מינימלי. הלחות בחדר האמבטיה דואגת שלצמח יהיה מספיק מים גם אם שוכחים להשקותו באופן סדיר.
ליידי פאלם (כף היד של הגברת), מכונה לפעמים bamboo palm (דקל במבוק) או miniature fan palm בגלל צורת המניפה של העלים.
Rhapis excelsa גדל בדרום סין וטייוואן, ויכול לנקות את האוויר בחדר האמבטיה ממולקולות אמוניה.
דקל במבוק מסתדר טוב יותר באור חלש מכל אחד מעצי הדקל המקורה האחרים. הוא גם אוהב את הלחות הנוספת שנמצאת ברוב חדרי הרחצה. לחות נוספת זו תסייע גם בשמירה על קצות העלים מפני השחמה!
החיסרון היחיד שיכול להיות לו זה הגודל, כשמו כן הוא, עץ דקל ולכן הוא דיי גדול ומתאים לחדר אמבטיה מרווח.
Aglaonema
Aglaonema
צמח Aglaonema מגיע אלינו מאסיה וגינאה החדשה. הוא יכול לעזור בניקוי האוויר ממולקולות פורמלדהיד, הנוצרות על ידי מוצרים קוסמטיים.
צמח האגלונמה אולי נראה עדין אך למעשה הוא צמח עמיד במיוחד שגם לשכחניים במיוחד מבינכם יהיה קשה להרוג. הוא זקוק להשקייה רק כשהאדמה יבשה לגמרי ואינו דורש אור רב. האגלונמה ישגשג גם במקומות בבית שצמחים אחרים יתקשו לשרוד אך הוא לא ישרוד בחדר ללא חלונות. האגלונמה מגיע בסוגים ובצבעים שונים, לחלל עם מעט מאוד אור מומלץ לבחור בסוג עם העלים הירוקים כהים.
נכון למקורותיו הטרופיים, צמחים אלה אוהבים חום. בהינתן הבחירה האגלונמות מעדיפים גם לחות גבוהה, אך עדיין יתמודדו בצורה סבירה עם תנאי לחות נמוכים. הם לא יסתדרו אם האוויר יבש מאוד או קר מאוד, כדאי לזכור זאת למקרה שתבחרו לו מקום מחוץ לחדר האמבטיה.
אבק יכול להוות בעיה עבור צמחים אלה ומומלץ לשטוף אותם מפעם לפעם כדי לשמור על החיות של העלים.
Hedera helix (English ivy) קיסוס
English ivy
הקיסוס גדל ברוב אירופה ומערב אסיה, יש לו מאפיין ייחודי שגורם לו לספוג פחמן דו חמצני מהאוויר ולפרק אותו. בנוסף, הוא עוזר בהפחתת עובש בבית, ומסיר פורמלדהיד, קסילן, בנזן וטריכלוראתילן מהאוויר הפנימי שחשוב בחדר המקלחת הלח.
בשעת בחירת הקיסוס לחדר אמבטיה ללא תאורה טבעית, כדאי להקפיד לבחור אחד עם עלים ירוקים מלאים ולא עם ססגוניות לבנה או צהובה. הזנים הירוקים מצליחים הרבה יותר טוב בתנאי תאורה נמוכים.
הקיסוס הוא צמח טרופי וגדל בצורה הטובה ביותר באקלים לח ולכן חדר האמבטיה הוא המקום האופטימלי בשבילו.
הצמח הינו בעל תושייה רבה מכפי שניתן היה לחשוב. לא רק שהוא יכול לעזור לנקות את האוויר ממזהמים הנמצאים במוצרי ניקוי, אלא יש לו מערכת פשוטה המציינת אם כמות הכימיקלים המזיקים באוויר הופכת מוגזמת: כתמים חומים מופיעים בעלים.
לי יש צמח אלוורה ענקי ויפיפה (בחדר המגורים :-)) ולפני כמה שנים שמתי על ידו מכשיר חשמלי מדיף ריח משמנים שחשבתי שהם טהורים. האולוורה שלי קיבלה כתמים מנומרים חומים ולתומי חשבתי שזה קרה בגלל עודף מים, לאחר מכן למדתי שזה מגיע מהשמנים האתריים. כך שאם ברצונכם להפיץ ריח בבית בידקו שהשמנים 100% טהורים ואם אתם לא בטוחים אז דרך טובה לבדוק אותם זה בעזרת אלוורה.
ככלל צמח האלוורה יכול להסתגל לכל תנאי תאורה וקשה לטעות איתו. הצמח אוהב שמש, אך ישרוד גם במקום עם פחות אור. הצמיחה תהיה איטית יותר וצריך לסובב את העציץ כל חודש כדי להבטיח מראה אחיד.
כשחם האלוורה צריכה דיי הרבה מים. כאשר מציבים אותה בחדר האמבטיה, צריך להשקות פחות כי הצמח מקבל את המים גם מהאוויר. מניסיון רב שנים עם הצמח, הוא ישרוד באמת בכל תנאי גם אם שוכחים להשקותו.
השרך מאוד קל לגידול אך הוא מאוד רגיש לכימיקלים, עשן ורוח.
הוא מדורג כאחד הצמחים הטובים ביותר לסילוק מזהמי אוויר מהאוויר ובגלל התיאבון כמעט שאינו יודע שובע למים, הוא מזרים כמויות גדולות של אדי מים לאוויר הסמוך, ובכך מגביר את הלחות. טיפ: לאור האמור, הצמח מומלץ לחדרי אמבטיה מאווררים, ולא כאלה הסובלים מלחות יתר.
הוספתי את שרך בוסטון לרשימה זו מכיוון שהוא זקוק לרמת לחות גבוהה כדי לשגשג באמת. הוא ממש אוהב אוויר לח ויסבול אם הלחות נמוכה לכן זהו הצמח לחדר הרחצה בתנאי שיש לו אור טבעי. עבור צמח שמח ובריא למראה כדאי להעמיד את השרך בנקודה מוארת למדי אך שאינה זוכה לאור שמש חזקה.
האדמה צריכה להיות כמעט תמיד לחה בכל עונות השנה למעט בחורף, במהלכו צריך להשקות רק כששטח הקרקע יבש. זה אומר שבמזג אוויר חם אפשר להשקות בקלות את הצמח הזה מספר פעמים בשבוע.
במידה ותבחרו למקם אותו מחוץ לחדר האמבטיה, כדאי להימנע ממיקום ליד רדיאטורים או פתחי אוורור חמים המייבשים את האוויר במידה ניכרת.
מכיוון שהוא רגיש לכימיקלים, כדאי להימנע ממוצרים המשמשים להברקת עלים. אם רוצים לנקותו מאבק, פשוט לקלח אותו עם מים מספר דקות.
רוצים שאגלה לכם את הסוד שלי לשינה בריאה ואיכותית? בפרק שלישי זה בסדרת הכתבות על צמחיה ביתית, אתמקד בחדר השינה. חדר השינה הוא המקום בו אנו מבלים את מרבית הזמן מבכל חדר אחר בבית.
בטח זה ״מרגיש״ כאילו אנו גרים בסלון או במטבח, אבל כשמסתכלים על השעות בפועל, הזמן שאנו מבלים בחדר השינה הוא הארוך ביותר. זו הסיבה שחשוב למקד את המאמצים ביצירת אווירה בריאה, שמחה וללא מתח בחדר השינה.
אחת הדרכים הטובות ביותר היא בעזרת צמחים מטהרי אוויר. הצמחים שאזכיר כאן הם כמה מהצמחים הטובים ביותר להוסיף לחדר השינה שלכם על מנת לעודד שינה בריאה ואווירה נעימה.
Sansevieria trifasciata – צמח נחש
צמח הנחש בחדר השינה
הצמח Sansevieria trifasciata מגיע ממערב אפריקה, ויש לו שמות רבים אחרים (וקלים יותר להיגוי 😆), הנפוצים ביותר הם צמח הנחש, כידון בעל תלת פסי, גולדן האני (GOLDEN HONEY) ולשון החותנת (Mother-In-Law’s Tongue).
מחקרים הראו כי צמחי הנחש לסוגיהם, הם בין עשרת הצמחים הטובים ביותר לטיהור האוויר, תוך הסרת מזהמים כמו בנזן, פורמלדהיד, טולואן, קסילן וטריכלוראתילן. (עוד על הגזים הללו תמצאו בכתבה הקודמת בסדרה הקודם).
צמחי נחש ממירים פחמן דו חמצני לחמצן בלילה. מרבית הצמחים מבצעים את המרת החמצן במהלך היום, ולכן הוספת צמחים המייצרים יותר חמצן בלילה יכולה לשפר משמעותית את איכות השינה שלך. יכולה להעיד על כך מניסיון😌.
כל סוגי צמחי הנחש יעדיפו מקום מואר עם עדיפות לשמש ישירה במשך מספר שעות ביום. עם זאת, הם עדיין יצמחו במקום פחות מואר (אם כי בקצב קצת יותר איטי) כל עוד זה לא צל עמוק.
יש להשקות במתינות מאביב עד סתיו בערך אחת לשבועיים. בחודשי החורף צריך להשקות משמעותית פחות מכיוון שאין לו צורך באותה כמות מים. הצמחים יכולים לשרוד חודשים ללא מים, אך יסבלו וירקבו מעודף מים. כך שבמקרה של ספק עדיף צמצום מעודף. טיפ: כדאי להשקות כך שמים ישארו לשבת בצירופי העלים (חיבור העלה לגזע).
Spathiphyllum (Peace Lily) – שושן השלום
שושן שלום
הצמח Spathiphyllum מגיע אלינו מדרום מזרח אסיה, ויכול לספוג את כל הרעלים מהאוויר בבית: בנזן, פורמלדהיד, טריכלוריד, אצטון, אמוניה וטולואן. יכולת זו חשובה במיוחד בעת תכנון חדר חדש לאחר שיפוץ.
כאשר מגדלים צמח זה בחדר השינה, הוא יכול לשפר באופן משמעותי את איכות האוויר. הוא גם עוזר להגביר את רמות הלחות, במיוחד בחדרים שלא מאווררים בצורה אופטימלית (בהולנד זה יכול לקרות הרבה בבתים ישנים). אם שמים את השושן במקום בהיר אך ללא אור שמש ישיר, הצמיחה תהיה מהירה יותר. כמובן שאם מגדלים אותו באזור חשוך יותר הוא ישרוד, יסתגל ויצמח (אם כי לאט).
“כיצד אוכל לגרום לשושנת השלום שלי לפרוח שוב?” זו השאלה הנפוצה ביותר – ניתן לצפות שאם נטפל בצמח היטב הוא יניב כמה פרחים בשנה. כשאומרים כמה הכוונה לפרח אחד עד שלושה בכל פעם.
פריחות רבות יותר הן נדירות, וכמעט בלתי אפשרי להשיג בבית, ולא משנה כמה טוב הטיפול. זו שאלה נפוצה מכיוון שרוב האנשים קונים שושן שלום כשהוא ממש מוקף בפרחים. הם פורחים מספר חודשים לפני שבסופו של דבר הם הולכים ומוריקים ואז מתים. כשאותה כמות של פרחים לא חוזרת שוב, אנשים מניחים אוטומטית שהם עושים משהו לא נכון, אז לא.
Phalaenopsis (Orchid) – סחלב
סחלב
צמח הסחלב היפה, גדל בעיקר באסיה, מלבד העובדה שפרחיו מקסימים, הסחלב משחרר חמצן בלילה, ומנקה את האוויר ממולקולות הטולואן; נשימה של טולואן עלולה לגרום לעייפות, בלבול, חולשה ואובדן זיכרון. טולואן נמצא גם בקצף פוליאוריטן, שהוא מרכיב במזרנים, ספות וכיסאות רבים.
הסחלב צריך הרבה אור אך לא שמש ישירה, כי אז העלים עלולים להיצרב. אצלי הם כן עומדים בשמש ישירה כל היום ולדעתי הם מאוד אוהבים את מיקומם. כדאי תמיד (עם כל צמח) לבדוק אם המקום מתאים ואם לא, לנסות להעביר למקום אחר. צריך להשקות את הסחלב פעם בשבוע עד עשרה ימים, תלוי בלחות שבחדר.
השריית שורשי סחלבים בתה
טיפ קטן: בזכות ריקי נודלר למדתי איך משקמים סחלב שהפסיק לפרוח ונראה לי שיעניין אתכם לשמוע למקרה שיש לכם אחד כזה. מסתבר שטיפול באמצעות תה שחור יכול מאוד להועיל בעניין. תה שחור מורכב מ- 5% חנקן, 2.5% אשלגן, 0.8% זרחן, 0.6% סידן,0.5% מגנזיום, וריכוז הגבוה של חומצת טאני מה שיכול מאוד להועיל לסחלב.
טיפול זה נועד לסחלב מיובש באמת, או כזה עם מערכת שורשים גרועה – וזקוק לכמה שיותר חנקן לשורשים. העלים עשויים להיות רפויים, חסרי חיים, עוריים, אפשר לכופף את העלים בקלות והם פשוט נופלים לאחור. אלו סימנים שהסחלב התייבש מאוד והוא זקוק נואשות למים. בקישור (באנגלית) תמצאו הסבר על תהליך השיקום.
דישון הצמח בעזרת תה ולימון
במידה והצמח לא התייבש ונראה דיי טוב, אפשר לדשן אותו באופן טבעי בעזרת תה עם לימון. אפשר להשתמש בשקית תה משומשת כך שהתה יהיה חלש, להוסיף פרוסת לימון למים וכך להשקות את הצמח. הוספת פרוסת הלימון למים היא דרך טבעית להפחית את ה- pH של המים.
Lavender – לבנדר – מעודד השינה
כמו צמחים אחרים ברשימה זו, לבנדר (אזוביון) פולט חמצן בזמן שאנחנו ישנים אך בנוסף לכך הוא פולט גם רכיבים נוספים כמו סרוטונין המגבירים את נוכחותם של מוליכים הבקיעיים (fissile conductors), מה שבתורו מסייע בשיפור השינה.
אלמנטים של הצמח יכולים לחצות את מחסום הדם-מוח ולהשפיע על האזור הלימבי של המוח ועל הרגשות, לכן מומלץ לנשום לבנדר לאורך זמן. ההשפעות של לבנדר יכולות לשפר את מצב הרוח והשינה, להפחית חרדה ולהוריד רמות מתח. לבנדר עשוי להשפיע לטובה על הפחתת לחץ הדם ואף לסייע לגוף לשמור על איזון ולהימנע ממחלות.
המלצה: לייבש את גרעיני הפרח, להכניס לשקית בד ולהניח בקרבת הכר.
הלבנדר צריך שמש מלאה ומעט השקייה.
Ananas Comosus – צמח האננס
צמח האננס: אנטי נחירות
צמח האננס, למעשה זן של צמח ברומליה (Bromeliad), גדל באופן טבעי בדרום אמריקה. למרבה המזל היופי הטרופי הזה יכול לעזור לשמור על שלום בית בין נוחרים ושותפים פגועים. צמחים אלה מאפשרים לשני הצדדים לישון טוב יותר. איך? מאחר וצמח האננס ייצר חמצן ביום, מייצר אותו בלילה באמצעות פוטוסינתזה. נמצא שהוא אחד הצמחים המטהרים ביותר במהלך הלילה.
כל זה אולי נשמע כמו גיבוב של שטויות, אך זה הוכח מדעית על פי מחקרים של נאס”א. צמחי אננס אכן משפרים את איכות האוויר לאורך כל הלילה. נמצא כי שיפור זה מוביל לשינה שלווה וטובה יותר. נחירות יכולות להתרחש כאשר דרכי הנשימה נרגעים ומוצרים, דבר הגורם ללחץ אוויר ולרקמת הגרון לרטוט. זה יכול לקרות גם כאשר דרכי הנשימה חסומים חלקית, למשל כשמקוררים. מלבד המדע, אני יכולה להעיד שאני ישנה טוב יותר מאז שצמח זה מקשט את חדרנו.
צמח האננס קל לגידול וישגשג בכל מקום עם אור שמש ישיר. האדמה צריכה להישמר לחה בכל עת ומים שיישארו לשבת בצירופי העלים (בחיבור בין העלה לגבעול). לאננס הזעיר שנמצא בחלקו העליון של הצמח לוקח כ21-24 חודשים להתפתח והוא איננו אכיל.
כמו שאר סוגי הברונליות, כאשר הפרי נושר, לא גדל חדש במקומו. מי מכם שניחן בכישרון גננות יכול להפריד את הפקעות החדשות ולשתול מחדש. אני לא הצלחתי לגדל אננס חדש, אז מי שמצליח, אני אשמח לטיפים בתגובות.
יש לכם ניסיון נוסף עם צמחים מעודדי שינה? אנא שתפו אותנו בתגובות!
כתבה זו היא שנייה בסדרת כתבות שלי על צמחי בית מטהרים. הכתבה הראשונה עסקה בצמחים המומלצים לגידול במטבח, ואילו זו תעסוק בחלל נוסף – חדר המגורים, או במילים אחרות הסלון. כפי שציינתי בכתבה הראשונה, הזיהום בתוך הבית גדול פי ארבע מזיהום האוויר בחוץ (באנגלית: INDOOR AIR POLLUTION, ובראשי תיבות IAP). גזים אלה משתחררים בכל רחבי הבית, אך לדעתי הסלון בסיכון להכיל את הכמות הגדולה ביותר. הסלון הביתי מכיל את רב החיפויים, הרהיטים והטקסטיל בבית. כפי שאציין, אלו עלולים להיות עשויים מחומרים המכילים גזים רעילים.
בימינו רוב המעשנים עושים זאת מחוץ לבית, אך אני מניחה שבמידה ואתם מעשנים בפנים, זה נעשה בסלון. בנוסף, הסלון הינו החדר המרכזי בבית, ולכן גם המחומם או המקורר ביותר. אם יש לכם קמין שפועל על גז או בעירת עצים גם זה מוסיף לזיהום הפנימי. עיתונים, ספרים, ופרטי לבוש עלולים גם הם להפיץ גזים רעילים.
כדי להבין מה מזהם את הבית שלנו, הנה מספר דוגמאות לגזים מזהמים:
פורמלדהיד formaldehyde- הינו גז חסר צבע עם ריח חריף המשמש בתעשייה ליצירת חומרי בניין ומוצרים לבית. המקורות לפורמלדהיד הם: עשן סיגריות, מוצרי עץ בלחיצה שיוצרו עם דבקי שרף המכילים urea formaldehyde (לדוגמא, לוחות עץ עשויים שבבים -MDF – או סיבית) וכן בדבקים שונים המשמשים לטפטים, צבעי קיר, לכה, וילונות, ושטיחים מסוימים (בני פחות משנתיים). הפורמלדהיד עלול לגרום לצריבה בעיניים ובגרון, כאבי ראש, התקפים אסטמטיים אצל חולי אסטמה, עייפות, תגובות אלרגיות, ועשוי אף לגרום לסרטן.
בנזן– נמצא במיני פלסטיק, בדים, חומרי הדברה, עשן סיגריות ודיו. השפעות ארוכות טווח כוללות שינוי בכרומוזומים והפחתה בייצור תאי דם העלולה לגרום ללוקמיה.
מולקולות טריכלור אתילן או TCE – מסוכנות כל כך לבריאותנו שמאז שנות ה-70 אסור להשתמש בו במגזר הפרטי. הוא נמצא כיום בעיקר בניקוי יבש מיוחד ובחומרים מודפסים מסוימים.
קסילן (Xylene) – זהו ממס רעיל ותרכובת אורגנית נדיפה שראשי התיבות שלה VOC. הוא נמצא באופן טבעי בנפט גולמי, ומיוצר מנפט בתעשיה הפטרוכימית. שימושו העיקרי של קסילן הוא כממס בתעשיית הדפוס, הגומי והעור. על פי רוב, ריכוזו בתוך הבית גבוה בהרבה מריכוזו מחוץ לבית (עד פי 10) כי הוא נמצא גם במוצרים ביתיים נפוצים רבים כמו בלכה לעץ, במדללי צבע, בצבעים, בדבקים, מונעי חלודה, טושים פרמננטים ובדלקים. ניתן למצוא אותו בכמויות קטנות בתעשייה הכימית, בתעשיית הפלסטיק, בייצור סיבים סינתטיים, ובציפוי בדים ונייר. הנזק הבריאותי שנגרם כתוצאה ממגע עם חומרים אורגניים נדיפים משתנה בהתאם לסוגיהם וריכוזם: החל מגירויים בעור, בעיניים או בגרון, כאבי ראש, בחילה, עייפות, וכלה בנזקים בכבד, כליות, מערכת עצבים ואף התפתחות סרטן.
טולואן (toluene) – משמש להמסת שרפים מלאכותיים, צבעים, דיו, לכה, גומי ועוד. הוא נמצא בחומרי בניין (למשל, דבקים על בסיס מים, חיפויי רצפה וסיבית) ומוצרי צריכה ורכב (למשל חומרי ניקוי, ליטוש, שמנים, שומנים, חומרי סיכה). ניתן להשתמש בטולואן להעלאת אוקטן של דלקים לכן כדאי להיזהר במקרה של מוסכים צמודים לבית, שכן הוא משתחרר על ידי מנועים פועלים. שאיפת אדי הטולואן עלולה להיות קטלנית. רמות חשיפה נמוכות גורמות עייפות, בלבול, חולשה, התנהגות הדומה לשכרות, אובדן זיכרון, בחילה, אובדן תיאבון, איבוד ראיית צבע ושמיעה. תופעות אלו חולפות בתום החשיפה אולם שאיפת כמות גדולה עלולה לגרום אובדן הכרה ומוות. שאיפה לאורך זמן של טולואן עלול לגרום פגיעה בתפקוד הכליות.
כלורופיטום צמח עכביש Chlorophytum (Spider plant)
chlorophytum
מקורו של הצמח באפריקה, אוסטרליה ואסיה וקימים כ- 200 זנים שונים של כלורופיטום.
המיוחד בצמח זה שביכולתו להיפטר ממולקולות פורמלדהיד ולהעשיר את האוויר בלחות בו זמנית. העשרת האוויר בלחות חשובה במיוחד אם משתמשים באופן קבוע במזגן או בחימום.
צמח העכביש מבצע לא רק סינון מבנזן, טולואן, פורמלדהיד וקסילן, אלא אף מסייע בלכידת חלקיקים זעירים של אבק, עובש ועשן הנמצא באוויר.
דרצנה רפלקסה (דרקונית מופשלת) Dracaena reflexa
רפלקסה דרקנה הוא צמח שמגיע ממדגסקר, זימבבואה ומאוריציוס. יש לו עלים ירוקי עד וצבע עשיר וגם הוא עוזר לטהר את האוויר של מולקולות פורמלדהיד.
Ficus benjamina תאנה בוכה
Ficus benjamina
פיקוס בנג’מינה הירוק מגיע אלינו מאסיה ואוסטרליה, ונחשב לעץ הרשמי של העיר בנגקוק בתאילנד. הפיקוס הירוק הוא פילטר אוויר מעולה ויכול לנקות את האוויר ממולקולות טריכלוראתילן מזיקות, פורמלדהיד, קסילן וטולואן.
במקרה של מגורים ליד כביש סואן אפשר לשים פיקוס בנג’מינה ליד דלת הכניסה או החלון הפונה לכביש והוא יספוג את הגזים הנפלטים מהמכוניות החולפות.
אני בוחרת למקם את פיקוס בנג’מינה ברשימה זו, אך הוא יכול להיות באותה מידה במסדרון צר או כהה או בחדר אמבטיה, מכיוון שהוא מתאים במיוחד במקומות חשוכים.
Epipremnum aureum (קיסוס השטן / פוטות הזהב)
הענפים של הקיסוס צומחים במהירות מדהימה (מהירות השטן לכן כך הוא נקרא) ומייצרים מפל ירוק.
על פי דיווח של נאס”א, זה אחד הצמחים הטובים ביותר שמבצעים ניקוי אוויר ALL AROUND. בניסוי שערכו בחדר ניסויים אטום הסיר הצמח 73% מהבנזן ו- 9.2% מה- TCE באוויר בתוך 24 שעות.
יתרון משמעותי נוסף של צמח זה שהוא נשאר ירוק גם כאשר הוא נשמר בחושך והוא קל מאוד לתחזוקה. עם מעט מאוד טיפול, הקיסוס יגדל ויגדל, מוגבל רק על ידי כמות אור השמש שאליה הוא נחשף וגודל הכלי בו נשתל.
דקל במבוק Bamboo Palm
Bamboo Palm
עץ דקל קטן זה משגשג במרחבים סגורים ולעתים קרובות מייצר פרחים ופירות קטנים. צמח זה נמצא גם בראש הרשימה כאחד הצמחים הטובים ביותר לסינון בנזן ואתילן טריכלוריד. זו גם בחירה טובה להציב סביב רהיטים הפולטים פורמלדהיד.
במאמר הבא אמליץ על צמחים לחדר השינה. כדאי לעקוב, שיפור באיכות השינה- מובטח!
סוף סוף שוב אביב, העונה האהובה עלי מכולם, כשהטבע מתעורר מהחורף הקר, פרחים פורחים והעצים שוב מוריקים. אחת הדרכים הנפלאות ביותר לקשט חלל היא בעזרת פרחים וצמחים, שמכניסים מעט טבע לסביבה העירונית שלנו.
יופי הפרחים חשוב בבית אך מעבר לערכם הדקורטיבי, לצמחים יתרונות נוספים. יכולה להיות להם השפעה חיובית על מוחנו ומצב רוחנו, לעזור לנו לשמור על בריאותנו, ואף לסייע לנו לישון טוב יותר. ידעתם שצמחים מנקים ומלחחים את האוויר שאנו נושמים?
מספר מחקרים מצאו כי סביבות מעוטרות בפרחים צבעוניים וריחניים אפשרו לאלו שחיו בהן להיות רגועים, מרוכזים וחברותיים יותר. אני יכולה להעיד מנסיוני, שעל אדן החלון שלי ניצבים 3 עציצי סחלבים הפורחים במלוא עוצמתם כל ימות השנה. בכל בוקר כשאני יורדת למטה זה המראה הראשון שאני רואה. מראה זה ממלא אותי בתחושה של שמחה והודיה. איזו דרך להתחיל בה את היום!
האם ידעתם שזיהום האוויר בתוך הבית גדול פי ארבע מזיהום האוויר בחוץ?
השימוש בצמחים היא דרך טובה וטבעית יותר לנקות את האוויר בביתנו. נכון שניתן להשתמש בנרות טיהור או בתרסיס, אולם אלה יכולים להפיץ יותר מולקולות פורמלדהיד.
כתבה זו הינה ראשונה בסדרה בה אמליץ על צמחים ביתיים כמטהרי אוויר. לא רק סוגי צמחים אלא גם היכן מומלץ להציבם ברחבי הבית כדי לנצל את יתרונותיהם השונים. בכל חלק אתמקד בחדר אחד. כמובן שהאפשרויות רבות, אך לדעתי סדרה זו תיתן לכם הצצה לעולם שלם בו ניתן לשדרג את הבית וגם להיטב עם יושביו.
בואו נטהר
הצמחים הביתיים נהנים מטמפרטורה של 18-25 מעלות, לכן גם בחדר הממוזג בישראל או המחומם בהולנד – ניתן להנות ממטהרי אוויר בצורת צמחי בית.
לא אתפלא אם אתם כבר מגדלים צמחים בביתכם, אולי אפילו אותם צמחים שאמליץ עליהם כאן, אך האם אתם יודעים היכן המקום האידיאלי עבורם ועבורכם? האם ידעתם כמה הם מועילים?
ניתן להציב כל סוג של צמח ביותר ממקום אחד, אך חדר אחד עשוי להועיל יותר מאחרים. אתחיל עם החדר החשוב ביותר לישראלי.ת הממוצע.ת והרי הוא המטבח 🙂
צמחי מטבח
רבים מגדלים עשבי תיבול במטבח וזה כמובן טוב מאוד! שהרי אין כמו ריח של עלי תבלין טריים שנקטפו כדי לשדרג את הטעם והריח של כל מנה. לכן אתמקד בצמחים אחרים אשר יספקו ערך נוסף למטבחכם.
אלוורה
קיימים יותר מ-500 זנים של צמח האלוורה. המפורסם שבהם הוא צמח הג’ל המשמש למטרות קוסמטיות ורפואיות. הצמח גדל באפריקה, הודו ובחצי האי ערב. הוא יכול לעזור לנקות את האוויר ממולקולות פורמלדהיד (פורמלין) המיוצר על ידי גז הכיריים במטבח. אלוורה יכולה גם לסייע בהפחתת השפעה שלילית מחומרי ניקוי כלים וכן מארונות חדשים (בני פחות משנתיים) עשויים MDF או סיבית ועלולים להכיל פורמלין (שהוא חומר רעיל ויש אנשים הרגישים לו מאוד).
ג’ל אלוורה מרפא גם כוויות, מאוד שימושי במקרה של מהלך שגוי עם מחבת או סיר חם במטבח… יש המשתמשים בג’ל אלוורה לבעיות רפואיות מסוימות, כמו עצירות וצרבת, וזה על ידי הוספתו למים, ליוגורט או לשייק (אין לראות באמור עצה רפואית).
סוג מסוים זה של צמח היסמין ניתן למצוא בטבע באי מדגסקר והוא ידוע כפרח חתונה, מאחר והוא נשזר בזרי החתונה כמסורת בתרבויות שונות. כאשר הוא לא מונחה לצורה מסוימת (באמצעות מוטות או כבלים), הוא גדל עם סטרימרים לבנים ארוכים, אשר יחד יכולים ליצור אפקט של הינומת כלה.
סטפנוטיס יכול לנקות את האוויר במטבח ולטהר אותו מריח בישול. יתרון נוסף הוא שאם מטפלים בו נכון פרחיו הריחניים פורחים כל השנה כך שהמטבח תמיד ייראה ויריח רענן.
סיגלית אפריקאית Saintpaulia ionantha
כפי שהשם מרמז הסיגלית האפריקאית מגיעה מטנזניה ומקניה, וביכולתה לגרש נמלים מהמטבח, לכן מומלץ להניח אותה על השיש או בסמוך לו. הצמח גדל יפה במטבח או בחדרי אמבטיה בגלל אדי המים הרבים בחדרים אלה ואם מטפלים בו נכון, הוא פורח כל עונות השנה.
חרצית Chrysanthemums
כפי שרובכם בוודאי מכירים לחרצית הילה צהובה, כמו שמש קטנה. ומהיכן השם? חרצית ביוונית עתיקה זה זהב. מתאים, לא? כיום ישנם מעל 140 זנים של חרציות בצבעים וצורות רבים. ביפן, בזמן הפריחה, החרצית נחגגת כסמל של השמש ומושא אפשרי למדיטציה. פרחי חרצית צהובה או לבנה מבושלים להכנת תה בחלקים מסוימים של אסיה. את עלי החרצית ניתן לאדות או להרתיח ולהשתמש בהם כירקות, במיוחד במטבח הסיני. אני אכלתי פעם מרק עם חרציות וזו היתה חגיגה לעיניים ולחיך. היתרון הגדול של גידול חרציות במטבח הוא הניחוח המיוחד הדוחה נמלים וג’וקים. זהו אחד הצמחים הביתיים הטובים ביותר לסינון כימיקלים, כולל פורמלדהיד, בנזן ובעיקר אמוניה שמקורם בחומרי ניקוי ביתיים.
אם יש לכם מידע נוסף לגבי הצמחים שהזכרתי או צמחים אחרים שיכולים להיות בעלי ערך במטבח, אשמח לקרוא תגובות.
חודש דצמבר הוא חודש מלא חגיגות הקשורות לבית, אור ומשפחתיות. בלוחות השנה השונים ניתן למצוא מגוון רחב של ימי חג מיוחדים בניהם החג ההינדי דיוואלי (Diwali), סינטרקלאס ההולנדי, או סנט ניקולאס בשמו בארצות המערב, חנוכה שלנו, סולסטיס ב- 21 בדצמבר המציין את היום הקצר ביותר בשנה, חג המולד הנוצרי, קוואנזה (Kwanzaa) האפריקאי וכמובן ערב ראש השנה האזרחי שהוא היום הכי זיקוקי בשנה. לאחרונה שמעתי על עוד שני תאריכים מדליקים ללא קשר לאור או אש אבל כן לחברותא: ב- 12 בדצמבר דינגלינג (Ding-a-Ling Day), יום שבו נזכרים להתקשר למישהו שמזמן לא היינו בקשר, ו- National Chocolate-Covered Anything Day ב- 16 בדצמבר. רשמתי לעצמי לנסות אותם 🙂
דצמבר חודש החגים
לא סתם נבחר חודש דצמבר לחגיגות מסוג זה. בתקופה הקודרת ביותר בשנה אנחנו נוטים להסתגר בחום הבית, ונלחמים בפחד הקדום מפני חושך, שדים ורוחות (בהיבט הפיזי אך גם הנפשי). מכיוון שאיננו דובים ולא נוכל להיכנס למיטה ולישון כל החורף, אנחנו נוטים לחפש מקורות של נחמה, אור וחום, בקרב משפחה וחברים. יש בנו הרצון להפוך את האווירה הקודרת לנעימה ומחבקת כמו שההולנדים מכנים – חזלך (gezellig).
חג חנוכה נחגג כאמור לזכר חנוכת בית המקדש. למרות שבית המקדש לא היה חדש, כאשר המכבים נכנסו אליו (לאחר ניצחונם על היוונים), היה צורך בטיהורו ובפתיחת דף חלק ונקי.
מנהג חנוכת הבית, או חינוך הבית כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד לייסד את הבית בפן הרוחני ולצקת לתוכו תוכן של קדושה והצלחה.
מנהגי חנוכת הבית מבוססים בחלקם על תורת הקבלה – סודות עצומים ונשגבים המסוגלים למשוך שפע וברכה על יושבי המקום – כוללים התכנסות של מניין אנשים, קביעת מזוזה שמטרתה שמירה רוחנית על הבית, ברכת שהחיינו, נתינת צדקה וסעודה בה נאמרים דברי תורה ומזמורים המתאימים לאירוע.
באנו חושך לגרש ובידינו אור ואש
לכן כל שנה בתקופה זו, אנחנו חונכים את ביתנו, מביאים אליו אנרגיה חיובית, של שמחה, שירה, אכילה ומתן מתנות (לזכר מנהג הצדקה). אך לשם מה נוספה אש לחג מלבד אגדת פך השמן?
האש, מלבד אלמנט התאורה והחום גם נותנת חיים, מטהרת ומעניקה כוח ועוצמה. כשאנו מתבוננים באש איננו יכולים שלא להתהפנט מקסמיה, היא עוצמתית, מושכת וממגנטת. בתפיסה הקבלית, האש היא סמל לחיבור בין רוחניות לחומריות, נקודת מפגש בין חומר לחול. לכן הדלקת הנרות תורמת לטיהור הבית ולאנרגיה מיטיבה.
למה חשוב לבצע טקס חנוכת בית כשנכנסים לבית חדש?
בתרבויות רבות קיימים מנהגים שונים שבבסיסם רעיון זהה: כניסה לבית תוך פתיחת דף חדש, השארת העבר מאחור וצעידה נקייה אל העתיד. דיי מזכיר את רעיון הניקיון וחשבון הנפש הנעשים לפני כל שנה חדשה. כל טקס סמלי שאתם מכירים שמטרתו לנקות את העבר, הולם את האירוע.
הסינים למשל, מאמינים שההיסטוריה של הבית משפיעה על ההווה שלו, ומשום כך, כשקונים בית ישן, חשוב לברר זאת. האם היה זה בית ׳מאושר׳? מדוע הועמד למכירה? מי היו דייריו הקודמים? האם התרחשו בין כתליו אירועים יוצאי דופן? בעיניהם בית שדייריו לשעבר התגרשו או חוו טרגדיה בחייהם, צריך לעבור טיהור ועל דיירי הבית החדשים לברך את ביתם, ולנסות ל׳נקות׳ אותו באופן סמלי מהאנרגיה השלילית שהצטברה בו. הם נוהגים לערוך טקס שבו מדליקים נרות, מברכים, עוברים בכל החדרים מפינה אחת לאחרת ומוחאים כף, פעולה סמלית שנועדה לסלק מהבית את עברו הקשה.
טקס טיהור הבית
מסתבר שלא רק לסינים יש אמונות חזקות בהקשר זה. אני זוכרת סיפור ששמעתי על מישהי ששכרה בתל אביב דירה, שנודעה בשכונה כ״ברוכת נישואין״. ותיקי השכונה ידעו לספר שכל הבחורות שהתגוררו בדירה בשנים האחרונות, נישאו בתוך שנה. הבחורה הייתה רווקה, ללא כוונות נישואין באופק ונחושה להתמקד בדברים אחרים ולא להתחתן בשנים הקרובות. כמו רבים מאיתנו, היא צחקה לשמע השמועה והבטיחה לבעל הבית המתוסכל, שנאלץ לחפש דייר חדש מדי שנה, שהפעם אין לו מה לדאוג, שכן היא מתכוונת להשתקע בדירתו לשנים רבות. תוך שנה היא התחתנה ועזבה את הדירה, וגם ידידתה, הרווקה הנצחית שעברה לגור במקומה, התחתנה ועזבה את הדירה תוך פחות משנה. האמת שזה לא הסיפור היחיד שמוכיח שיש אמת מאחורי אמונה זו. גם לואיז היי (מחברת ספרים הוליסטים רבי מכר) מספרת שחיפשה לקנות בית ששררה בו אהבה.
כפי שכבר הזכרתי בעבר, לפי הפאנג שווי (פילוסופיה ודרך חיים בת 3000 שנה שמקורה בסין), הבית הוא ״אורגניזם בנוי״, המקיים עימנו, הדיירים, ועם הסביבה, מערכת יחסים והאנרגיה אמורה לזרום בתוכו ומסביבו בנחת במעגלים.
עץ גדול היה פה
אז מלבד אש, מה עוד מומלץ להרגשה חמימה ונעימה בתקופת החורף הקודרת?
צמחיה היא אלמנט חשוב בעיצוב הבית, הצבע הירוק של עולם הצומח מעניק תחושה של חופש ומרחב. יש לו תכונות מרגיעות ומייצג איכויות של לבלוב, צמיחה, והצלחה. בחורף, כשכמעט כל העצים קרחים מעליהם ונראה שהטבע ׳מת׳, הכנסת ירוק וריחות רעננים של טבע לבית, מעניקים תחושה ותקווה שעוד רגע הכל יתחדש ויפרח.זו הסיבהשבחג המולד קיים מנהג הצבת עצי אשוח. במקורו של מנהג פגאני זה עומד העץ כסמל של חיים בשיאו של החורף. הודות לריחו הארומטי, עץ האשוח קיבל מקום של כבוד בסיפורי אגדות טרם מסורות חג המולד של ימינו.ואם נחזור לרצון לגרש רוחות רעות, למחטים של עץ האשוח היה תפקיד נוסף – הגנה על הבית. אנשים נהגו להציב את העץ בכניסה לביתם על מנת למנוע ממכשפות את הכניסה. המכשפה לא הורשתה לעבור את העץ עד שלא ספרה במדויק את כל המחטים.
תמיד שאלתי את עצמי מי קדם למי בקשר למתן המתנות, היהודים או הנוצרים? אז התשובה היא שמכיוון שחג המולד נשען על מנהגים מתרבויות שונות השתמר המנהג של מתן מתנות כמו בחנוכה (צדקה בשעת חנוכת בית).
עץ כמגן לבית, המכשפות נאלצו לספור את כל המחטים של עץ האשוח לפני שיכלו להיכנס
חוש הריח, כמו חוש הראיה, משפיע ומעורר בנו תחושות שונות. ריחות שונים מעוררים בנו אסוציאציות ורגשות העוזרים להרפייה וריפוי. גם בבית מומלץ לנצל את סגולותיו של הריח – פרחים מדיפי ריח רענן ושמנים אתריים יכולים להשרות אווירה נינוחה, להכניס קצת תחושה של טבע ורוגע אל חלל המגורים. אני פחות ממליצה על נרות ריחניים מכיוון שהריחות מופקים בצורה כימית ובעצם מזהמים את האויר בבית.
כפי שניתן לראות קיים מכנה משותף רחב בבסיס התרבויות השונות והוא האמונה שהאנרגיה השוררת בבית חשובה מאוד לרווחתנו. עלינו לדאוג באופן קבוע שהאנרגיה הזו תזרום באופן חופשי ומיטיב ואם זה לא בא לנו באופן טבעי, באים אירועים כמו מעברי בית, מעברי עונות או חגים כדי להזכיר לנו זאת.
מאחלת לכולנו שנת 2021 מלאה אנרגיות של אהבה, שפע ובריאות.
אתם מכירים את זה שאתם שמים לב למכונית מסוימת בכביש ופתאום נראה שיש ממנה הרבה מבעבר? או שאתם מתעניינים בנושא מסויים ופתאום מופיעה אינפורמציה בנושא מכל מיני כיוונים לא צפויים?
כך קרה לי בנושא מגורי החצרות. בכל פינה התגלו עוד ועוד פנינות אשר הרחיבו את עיני וליבי.
חצר ירושלמית
לאחר פירסום הכתבה הקודמת, אצלנו בחצר – סוד הגן הקסום, התחלתי לקרוא את הספר ״חבלים״ מאת חיים באר. בספר מציין באר כי סבתו בת השמונים התגוררה בירושלים בבית אונגרין: ״בשעות אחרי-הצהריים היתה סבתא מעמידה את כיסאה לפתח ביתה, לנוכח חצר האבן הארוכה והצרה, הכלואה בין שני הטורים של בתי האונגרין, וכל חברותיה, זקנות וקשות-יום מן ״הישוב הישן״, היו מגיחות מדירותיהן, אשה וכיסאה בידה, יושבות סביבה והיא היתה מספרת להן, כמספר השבט, את המשל של בן המלך שדימה יום אחד שהוא תרנגול….״
מיד הלכתי ובדקתי מה הם אותם בתי אונגרין הנשמעים ממש כמו אותם hofjes עליהם כתבתי, וזה מה שמצאתי: בתי אוּנגָרִין פירושם “בתי הונגריה”, שכונה שנוסדה בשנת 1891 מחוץ לחומות והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה.
זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בנייני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש – חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, חבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבניינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.
מסתבר שבתי האונגרין הם לא מקרה בודד ושגם אצלנו, בישראל יש hofjes. הצורה העיקרית שעל פיה נבנו השכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה- 20 היו שכונות חצר. שכונת חצר מתאפיינת גם היא בחצר פנימית, בדרך כלל מרובעת, אשר סביבה נבנו דירות ה”שכונה”. דירות אלה נבנו צמודות זו לזו לכדי מבנה אחד היקפי, ושערים, שמספרם משתנה בהתאם לגודל השכונה וצרכיה, מובילים פנימה אל החצר. באופן זה שימשו הדירות כחומה ויתרו את הצורך בבניית חומה נפרדת. אפשר שהריכוז סביב חצר משותפת נבע משיקול הלכתי והוא יצירת רשות אחת בה אפשר לטלטל בשבת מבית לבית.
שכונת חצר בנחלאות דוגמא לקיבוץ של חצרות (ויקיפדיה)
כמו ב hof גם בחצר הפנימית המשותפת עמדו בדרך כלל המתקנים המשותפים ובהם בור המים, בית הכנסת, המקווה הציבורי והתנור השכונתי. מאחר שרוב השכונות מחוץ לחומה נבנו מכספי כולל משותף, אפשרה מתכונת זו לגבש את הקהילה סביב המתקנים המשותפים ולחסוך בהוצאות.
אך שלא כמו ה hofjes הדיירים היו משפחות ולא נשים בודדות, מה שמראה שצורה כזו של מגורים מתאימה גם לאוכלוסיה מעורבת. כמו כן, הם נבנו מחוץ לחומות העיר, ותפקדו כרשויות בפני עצמן עם כל השירותים בתוך השכונה.
בכתבה הקודמת העלתי רעיון של קיבוץ חצרות, כרעיון שיוכל להוביל לשילוב בין אוכלוסיות שונות וליצירת קשרים שכנראה לא היו נוצרים בדרך אחרת. והנה מתברר ששכונת נחלאות הירושלמית בנויה אף היא על בסיס אותו רעיון של קיבוץ חצרות.
נשאלת השאלה מאיפה נלקח הרעיון של חצרות אלו: ייתכן שצורת החאנים – מלונות הדרכים שנבנו על הדרכים הראשיות – השפיעה על הבחירה במתכונת שכונות החצר.
אני תוהה אם המקור האמיתי של שכונות החצר בארץ לא בקהילות היהודים בארצות ערב שנהגו גם הם לגור בשכונות חצר.
דוגמאות נוספות לקונספט החצר בהולנד
הודות לאפרת גומא (כותבת נוספת בדאצ’טאון) למדתי להכיר את centraal wonen ובעברית מגורים מרכזיים. אף הם צורת מגורים חלופית בה קבוצת דיירים בבתים שונים עושה שימוש במתקנים משותפים כמו חדר אוכל, חדר ישיבות, חדר כביסה, בית מלאכה וגינה.
כל אחד עוזר בהתאם ליכולתו ורצונו
דוגמא מקסימה נוספת לשיכון אנשים עם אלצהיימר הוא הקונספט של vivium, הבונה שכונות אמיתיות עם רחובות, כיכרות, סמטאות, פארק ובתים. בכל בית מתגוררים יחדיו שישה עד שבעה קשישים עם צוות קבוע של מטפלים. הבתים מנהלים משק בית עצמאי לחלוטין שלא קשור לחיים בבית אבות מסורתי. חיים נורמליים כוללים גם פעילויות יומיומיות כמו בישול, קיפול הכביסה או יציאה החוצה ושליחויות, כל אחד עוזר בהתאם ליכולתו ורצונו.
כמו בכל שכונה המכבדת את עצמה יש גם תיאטרון, מסעדה, בית קפה, חנויות, קפה אינטרנט, מכון שיער ויופי. בנוסף לצוות הקבוע ולמשפחה, יש גם צוות מתנדבים שדואגים להמתיק את חיי הבדידות של הקשישים בפעילויות קטנות אך משמעותיות כמו אפיית עוגה יחד או טיול בפארק.
לא מפתיע אותי לראות שגם שכונה זו בנויה בצורת חצר.
מגורים מן הסוג שהצגתי הם מגורים שהייתי מאחלת לכל אחד מאיתנו בהגיענו לגיל השלישי. בית שדואג לנו במגבלותינו, אך גם מאפשר לנו לחיות חיים עצמיים מלאי משמעות. סביבה בטוחה, מוכרת ומובנת (דבר שמאוד חשוב בעיקר לאנשים דמנטים).
לאחרונה השתתפתי באירוע ונקלעתי לשיחה מעניינת על מגורים קהילתיים לבני 50+. הנושא מאוד קרוב לליבי, שכן הורי חיים כבר מספר שנים בדיור מוגן. לאימי יש אלצהיימר מתקדם ואבי מתדרדר לכיוון בצעדי ענק.
שנים לפני שעברו לשם שקלה אימי את אפשרות המעבר, אך אבי סירב בכל תוקף. מה שעצר בעדם אז, מלבד השיקול הכלכלי המובן מאליו, היתה ההכחשה שהם הגיעו לגיל המצריך מעבר שכזה. בשלב שבו לא היתה לאבי ברירה אחרת ובהחלטה של רגע הוא הסכים למעבר, אבל מיד לאחר מכן התחרט. אימי לעומת זאת, כל השנים הללו לא מבינה היכן היא נמצאת ומבקשת לחזור הביתה. מידי יום אני מלאת הודיה על הטיפול המסור שאחותי והמטפלת הפיליפינית מעניקות להם, תחת המעטפת של אותו דיור מוגן בו הם מתגוררים.
אחרי השיחה העניין המשיך להעסיק אותי. בזמנים עברו ילדים היו משכנים את הוריהם בביתם ומטפלים בהם עד יומם האחרון. גם הסבים והסבתות שלי סיימו את חייהם בצורה כזו בבתי דודיי ודודותיי ובתמורה, הם טיפלו ודאגו לנכדים.
הוריי כנראה ציפו לכך ומאוד התאכזבו מן המציאות השונה. למרבה הצער, זה המצב ברוב המשפחות, שכן בימינו, הן גודל הבתים והן אורח החיים שלנו אינם מאפשרים זאת. לעיתים הילדים גרים רחוק, אפילו בארץ אחרת – כמונו בהולנד.
השאלה שחזרה ועלתה בי, היא איך בעצם אנשים רוצים לחיות בזקנתם?
אני חושבת שאם להוריי היה פתרון דיור שאינו מיועד אך ורק לזקנים, אלא כזה שאליו יכלו לעבור עוד בבריאות טובה ודעה צלולה, אזי הם היו מפתחים קשרים חברתיים עם שכניהם ואולי לא היו מגיעים למצב שבו הם נמצאים היום. המחשבות לא הניחו לי והתחלתי להתעמק בקריאה. ניסיתי לפרק את מורכבות הנושא למספר מושגים, כמו בדידות, תחושה של בית, קהילה, שיתוף, תרומה, ייעוד, הרגשת בטחון ושיגרה. כל זאת בכדי להבין מה באמת ייגרום לאדם לבחור מקום מגורים שיתאים לו בזקנתו.
בדידות יכולה להיות חברתית ו/או רגשית. אנשים מזדקנים לעיתים קרובות בבדידות, נשים רבות מתאלמנות וחיות לבד זמן רב וגם בזוגיות יש לעיתים הרגשה של בדידות, כשהילדים יוצאים מהבית או לאחר היציאה לפנסיה.
מי כמונו יודע שמעבר לסביבה חדשה שאינה מוכרת, שינוי השגרה, ריחוק מן משפחה והחברים יכול להיות מאתגר. ככל שמתבגרים, יותר ויותר קשה לנו להסתגל למצבים חדשים. אני יכולה לתאר לעצמי שלהוריי המעבר לבית מוגן היה קשה באותה מידה (ואולי אפילו יותר), כמו שלי היה קשה להסתגל למעבר להולנד.
מה הוא בית? מצאתי כי ניתן לחלק את המושג ״תחושת בית״ לשלושה היבטים: פיזי, חברתי, וסוביקטיבי.
הפיזי – הצורך במקלט, הגנה ובטחון כדי שנרגיש בבית. מקומות מוכרים כמו כיכר שכונתית או ספסל בפארק יכולים ליצור חיבור לתחושת בית.
לפעמים חיבוק יכול לשבור לרגע את הבדידות – כמה עצוב כשאנחנו רחוקים זה לא מתאפשר.
החברתי – קהילה שאנשיה דואגים אחד לשני. היכולת להזדהות עם אחרים ולהרגיש חלק מקבוצה (ביתיות).
הסובייקטיבי – שינוי והסתגלות למצב חדש מהווים קושי גדול יותר בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי. רבים מאיתנו מפתחים לאורך השנים שגרת חיים המותאמת לצרכים האישיים, המשפחתיים והחברתיים שלנו. אולם, בהגיענו לגיל השלישי תחושת הביטחון והשגרה הנלוות לה, מקבלות מקום משמעותי יותר. כשאנחנו מעבירים את ההורים שלנו מביתם למעונם החדש, הם מאבדים את תחושת השליטה המוכרת להם ולכן מרגישים כל כך תלושים.
אז מה הפתרון?
מצאתי שהפתרון האידיאלי הוא מגורים עם הרכב מעורב של דיירים – משפחות ורווקים, צעירים וקשישים – שבהם אנשים יכולים לשמור על עצמאותם ופרטיותם תוך שהם מרגישים בטוחים ונותרים חלק מקהילה. מקום מגורים שבו מפתחים שיגרות משותפות ואישיות לאורך שנים והופכים למעין משפחה שלעת זקנה תומכת האחד באחר.
בעודי תוהה והופכת בחיפוש פתרון דיור שלא רק מציע עבור התושבים עוד מתחם דירות מסורתי או שורת בתים צמודי קרקע, אלא גם מקדם לכידות חברתית בסביבתו, עלה בדעתי רעיון ה- hofjes ההולנדים. התחלתי לקרוא ולחקור עליהם כדי לשאוב השראה מהטיפולוגיה הזו, בשאיפה לתרגם אותה לזמננו ומטרותינו. אני מבקשת לחלוק איתכם כאן כמה מהדברים שלמדתי.
אואזיס נסתר – hofjes
hof פירוש מילולי: גן או חצר. זהו אוסף של בתים ציוריים, נעימים, המקובצים סביב חצר משותפת, כיום בדרך כלל גן נוי. בחצר ניתן היה למצוא את המשאבה המשותפת, בור המים ושירותים משותפים נוספים, אשר תפקדו כמקום המפגש המרכזי. מכיוון שהחצר סגורה מהעולם החיצון על ידי חומה או גדר (המכילה שער), היא זוכה לפרטיות האופיינית לה, זאת למרות הקרבה למרכז העיר.
ה- hofjes ההולנדיים קיימים עוד מימי הביניים. הם נועדו בעיקר לנשים לא נשואות או אלמנות, עם מעט כסף, שהורשו לבלות שם את זקנתן בתקופה ללא הטבות סוציאליות. הנשים קיבלו דיור חינם, דמי כיס חודשיים וחומרי בעירה עבור חימום ובישול. לעיתים נדרש מחיר קנייה, שבדרך כלל שולם על ידי מעסיק לשעבר, מעין פנסיה של ימינו.
Haarlemse hofje de Bakenesserkamer החצר נבנתה בשנת 1395 על פי הוראות צוואה של הסוחר דירק ואן בקנס. אלמנתו ושני בניה הקימו את החצר.
דיירי ה hofjes פיתחו לאורך השנים שיגרות משותפות, כמו לגימת יין יחד בגן המרכזי בשעות אחר הצהריים שטופות השמש, חגיגת ימי הולדת, ארוחות משותפות וכיוצא בזה. ארגון hofjes מבוסס על סוג של קולקטיביות ושיתוף, קיבוץ מיניאטורי, אם תרצו.
ישנם כ- 144 hofjes בהולנד, רובם נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, אך אם לא נדע על מיקומם נחלוף על פניהם מבלי לשים לב. אם יצא לכם להכנס פעם דרך שער של hof, אתם ודאי מכירים את ההרגשה של מעבר חד מרחוב סואן לאואזיס של שקט ורוגע. אם לא יצא לכם לבקר, כדאי לכם מאוד לחפש אחד קרוב לביתכם.
רוב ה hofjes נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, אך אם לא נדע על מיקומם נחלוף על פניהם מבלי לשים לב.
רוב ה hofjes נמצאים ממש מתחת לאף שלנו, אך אם לא נדע על מיקומם נחלוף על פניהם מבלי לשים לב.
ה-hofjes הוקמו על ידי 2 גורמים עיקריים:
1) קרנות פרטיות: hofjes אלו הוקמו בזכות תרומות של אנשים פרטיים אמידים, אשר רצו לתרום לאחר מותם, לצדקה. תרומות אלו היו נפוצות במיוחד במאות ה -17 וה -18. הקמת hof העניקה למשפחת התורם מעמד רם ושמם נקשר לעיתים קרובות ל hof עצמו. לבנה בקיר החזית עם הקדשה, הדגישה בבירור את נדיבותו של התורם וכך שם המשפחה המשיך להתקיים שם בשנים הבאות. בראש הנהלת הhof עמדו יורשיו של הנדיב המנוח, אשר דאגו לביצוע רצון המייסד.
דוגמא ל hofje של קרן פרטית
2) מוסדות הכנסייה: hofjes שנוצרו על ידי ארגוני צדקה כנסייתיים.
Hofjes שהוקמו על ידי אחוות רוח הקודש de Heilige Geest Broederschappen יוצאים דופן בכך שנועדו לקשישים משני המינים. אחד ה- hofjes הכי עתיקים ונחשב לאחד היפים, נוסד בשנת 1616,ממוקם ב- Paviljoensgracht 125 בהאג וכולל גם בית חולים.
האם נוכל לגלות את סוד ה-hofjes ולתרגם אותו לזמננו?
אני רואה את השילוב של פתיחות והתבודדות, של פרטיות וקהילה כנוסחה אטרקטיבית לא רק לקשישים, אלא גם לזוגות ולרווקים צעירים בהרבה.
מגורים משותפים ב hof יכולים להציע פתרון למניעת בדידות (במיוחד בידוד חברתי) והזדמנות להזדהות עם קבוצת אנשים וסביבה מסוימת.
מה שהופך את ה- hofjes למושכים בעיני, זו האדריכלות המיוחדת של מתחם, כישות סגורה המכילה שער המפריד בין ה- hof לעולם החיצון, הגנים הפנימיים הפנטסטיים, מקום מפגש מרכזי, החיים בחברותא ולעיתים קרובות גם המיקום במרכז העיר הגדולה עם שירותים שימושיים רבים מעבר לפינה.
במיוחד מדברת אליי הקטגוריה הראשונה של hofjes שכן לדעתי, לחילוניים ביננו יש צורך בפתרון שיעניק לנו זהות וחיבור. גם הרעיון שהמגורים הללו יהיו נגישים לכל שכבות האוכלוסייה ולאו דווקא לבעלי הממון מאוד מושך בעיניי. אני הייתי מפתחת את זה לקיבוץ של hofjes כאשר כל hof מאכלס תושבים בעלי עניין משותפים כמו hof מוזיקאים או hof מיינדפולנס וכדומה. כאשר לאנשים יש מכנה משותף או אידיאולוגיה משותפת קל להם יותר להתחבר. הייתי מצרפת לקיבוץ ה- hofjes גם סוג של מרפאה כדי שיהיה מענה מיידי למבוגרים שצריכים מעקב קרוב אחר בריאותם. בכל בית יש צורך בחדר לינה לאורחים – בגיל צעיר יותר יכול חדר זה לשמש את הנכדים שרוצים לבלות לילה אצל סביהם ובשלב מאוחר יותר ישמש את המטפל/ת. מצב כזה יאפשר גם לאנשים דמנטים או נכים להמשיך להתגורר בסביבתם המוכרת. נראה לי מובן שאלו צריכים להיות בתים צמודי קרקע ללא מדרגות פנימיות כדי שיתאימו למוגבלות פיזית (שלא לדבר על המדרגות ההולנדיות האופייניות שהן סכנת נפשות לכל גיל :-)). עם זאת, במצב הצפיפות של הערים הגדולות, יתכן ויהיה ריאלי יותר להקים מקבץ של בתי דירות עם מעלית.
התחושה האישית של בית היא בדרכים בהן אדם מייצר לעצמו את המרחב הפרטי בעזרת רהיטים וחפצים אישיים כמו תמונות, אלבומים ומזכרות שנאספו עם השנים.
החפצים שנוכחותם מאותתת – פה זה הבית, בית, שיש בו עבר, הווה ועתיד.
אך גם ביצירת שגרה של טקסים ידועים ומסורות משותפות המייצגות את אותה תחושה – אוכלים באופן קבוע יחד, חוגגים חגים יחד או מארגנים חופשה מדי שנה. גם פעילויות יומיומיות יותר, כמו שתיית כוס יין בחצר – תורמות לכך.
ההצלחה של פרויקט כזה לדעתי היא לא רק במראה היפה (שחשיבותו ברורה), אלא בעיקר בהיבט החברתי, באינספור סיפורים אנושיים ואישיים המתאחדים במתחם אחד. תחושת בית סובייקטיבית של אנשים רבים, כל אחד חלק בפאזל, וביחד מרכיבים תמונה שלמה. מקום המעניק ליושביו ביטחון, הרגשת שייכות ותרומה.
מאמר זה נוגע על קצה המזלג בנושא מורכב ובעל היבטים רבים, אשר הינו תלוי תרבות, היסטוריה ומאפיינים אישיותיים. גם המילה בית מעוררת אסוציאציות רבות מעבר למה שנכתב כאן – מה זה בית בשבילך?
במסורת היהודית יש שני מועדים שרובנו מוצאים בהם את הזמן הנכון לחדש ולרענן את עיצוב הבית והם ראש השנה ופסח: ראש השנה מסמל תקופה של התחדשות, התחלות חדשות, תקוות והזדמנויות להגשמת חלומות. פסח מסמל התחדשות של הטבע אחרי שנת החורף ולמסורתיים שבינינו גם ביאור החמץ. בשני מועדים אלה אנו נוטים להזמין אורחים לשולחן החג ויש בנו את הרצון להתהדר לקראתם. יש מאתנו הנכנסים לשיפוץ אך רובנו מעדיפים להסתפק בניקיון יסודי של הבית ורענון העיצוב בקלילות.
עם אווירת החג הקרב ובא, בחרתי לתת לכם כמה טיפים קלים לעיצוב הבית ושולחן החג אשר ביכולתם לעשות את ההבדל במינימום מאמץ.
כפי שהזכרתי במאמר הקודם, תורת הפנג שואי היא תורה סינית עתיקה החוקרת את התנהגות הצ’י (=אנרגיה) בסביבה. כל חפץ, חי או דומם, משפיע על החלל בו הוא שרוי. לכל כלי יש השפעה ייחודית על סביבתו והוא עצמו גם מושפע ממנה. המטרה הראשונית והעיקרית בניתוח ויישום הפנג שואי היא להזמין את הצ’י לביתנו, לאגור אותו ולגרום לו לזרום בחופשיות סביבנו ובתוכנו.
יש לוודא כי האנרגיה זורמת לתוך הבית ומגיעה לכל חלקיו בחופשיות, ללא חסימות.
אם ברצונכם להוסיף תחושה של העצמה והתרגשות לתהליך של קבלת הפנים לשנה החדשה בביתכם יש באפשרותכם לעשות זאת במספר דרכים פשוטות:
תשליך
מינימליזם. להשאיר בבית רק מה שאנו אוהבים ומשתמשים בו.
בראש ובראשונה נתחיל בטיהור הבית – תשליך – כדי שתהיה זו שנה טובה ומיטיבה. זה הזמן לבדוק מה מיותר בחדרי הבית ולנסות להגיע למינון נכון של רהיטים ואביזרים – שהסלון, למשל, לא יהיה עמוס מדי בחפצים, ומצד שני לא להשאיר אותו ריק מדי. כדי לאפשר בבית זרימת אנרגיה חיובית שתשליך על כל תחומי החיים, יש לפנות את הבית מחפצים מקולקלים או כאלה שאין בהם שימוש ולדאוג שבחדרים השונים, כמו גם במעברים ביניהם, אין רהיטים ואביזרים שחוסמים את התנועה או מפריעים לה. את החפצים המיותרים – רהיטים, צעצועים, בגדים וכלים אפשר ורצוי לתרום.
ניקיון ואבק. כל חפץ שאוסף אבק תוקע את הצ’י. אנרגיה נוטה להיתקע במקומות כמו מרווחים בין הארון לתקרה. רצוי להימנע ממצבים אלו ולנקות את האבק.
אם החפץ מפריע לנו – הוא מפריע גם לאנרגיה.
חפצים שאינם עובדים, שבורים, או שאנו לא אוהבים – משדרים לנו אנרגיה שלילית.
חפצים שאנו שומרים כי אולי נצטרך בעתיד –מומלץ להעביר הלאה.
הדגש על איכות ולא על כמות.
מומלץ לעשות טיהור אנרגטי אחת לתקופה, וראש השנה זה אחלה זמן לעשות זאת. במהלך הטיהור אנו משחררים אנרגיות אשר “תקועות” בפינות הבית ומחליפים את האנרגיה באנרגיה חדשה. יש כל מיני דרכים לעשות את הטיהור ואחת מהם היא שריפת מרווה יבשה בכל פינות הבית. חשוב שהחדר יהיה נקי, מסודר ומאוורר בזמן הטיהור.
לצבוע את אחד הקירות בגוון מיוחד או להדביק טפט שישרה עליכם אווירה טובה ורגועה.
אם לא מתחשק לכם להכנס לפרוייקט צביעה אפשר להסתפק גם בתלייה של תמונות חדשות ופיזור של פריטים משלימים ברחבי הבית.
שטיח חדש וצבעוני מוסיף עניין חדש לכל החלל (שימו לב שהוא בגודל הנכון).
פיזור של כריות נוי בגוונים וגדלים שונים. זה בעצם הפריט הכי אהוב עליי כיוון שיכול ממש לשנות את אווירת החדר לפי מצב הרוח או האופנה במינימום הוצאה.
פרחים, עציצים ואדניות הם תמיד תוספת אנרגטית מומלצת לבית. חשוב לשמור על עציצים מטופחים ורעננים ואת זרי הפרחים להחליף מיד כשהם מתחילים לנבול. צמחים גם פועלים כמטהרי אוויר, הם מחליפים את הפחמן הדו חמצני שמצטבר באוויר, בחמצן.
קיר עם טפט מעניין וכריות צבעוניות מוסיפים עניין לחדר
אביזרים לעידוד זרימת הצ’י (אנרגיה) בבית
תליית מראות באזורים אסטרטגיים – הסינים מכנים את המראה ״האספירין של הפנג שואי״ בשל שימושיה הרבים. המראה משקפת, מעניקה אשליית גודל ועומק, מגבירה את התאורה, מכוונת את זרימת הצ’י ומעצימה אותו.
מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים: מומלץ למקם מראה מול בבואה שאנו רוצים להכפיל: מול נוף יפה בחוץ, היא מכניסה אותו הביתה. מול שולחן אוכל היא מכפילה את מספר הסועדים והאוכל ותיתן הרגשה של שפע. יש לשים לב לא למקם מראה מול דבר שאין אנו רוצים להכפיל כמו שירותים למשל.
מראה על קיר חוסם מול דלת הכניסה, פותחת לרווחה את החלל ומזמינה את הצ’י להיכנס הביתה.
שימו לב שהמראה תהיה נקייה וללא פגמים ושתהיה תלויה בגובה הנכון כך שגם אנשים גבוהים וגם אנשים נמוכים ישתקפו בה במלואם. עדיף שתהיה מראה אחת שמספיק גדולה לשקף אותנו ולא אוסף של מראות שמראות חלקים מגופנו. יש לכך שתי סיבות, האחת שגם בגוף שלנו יש צ׳י ולא כדאי לחתוך אותו והשניה, כיוון שאנו מוקפים בהילה בלתי נראית לעין והמראה צריכה לקלוט אותנו עם ההילה שלנו.
מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים
קריסטלים – כלי רב חשיבות בניווט הצ’י בחדר. עוצמתו תלויה במספר הפאות שלו ובמידת שקיפותו. כמו אור אשר נשבר בעוברו דרך זכוכית מלוטשת, כך גם הצ’י, אשר נמשך לקריסטל ובעוברו דרכו הוא מתפצל ומאט את מהירותו. אתם יכולים לתלות קריסטל באמצע החלון שדרכו נכנסת שמש וכך יפזר את צבעי הקשת בתוך החדר. הקשת גם מחזקת את גוף האדם (השפעת הצבעים על גופנו זה נושא בפני עצמו). אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל.
אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל.
פעמוני רוח או קני במבוק – הם גם מאטים את הצ’י בחלל אך גם יעילים כמחיצה קולית בין מקור רעש חיצוני לבין הבית. הצליל המופק מן הפעמונים או הקנים מושך את לב האנשים בבית, מסייע להם להתעלם מרעשים חיצוניים ויוצר תחושה נעימה ומרגיעה. חשוב לבחור את הפעמונים בקפידה כך שמנגיתם תהיה לכם ערבה לאוזן.
מסדרון ארוך בבית יוצר מצב בו האנרגיה שזורמת דרכו – זורמת באפיק צר וארוך, ומאיצה בו. המטרה היא להאט את קצב הזרימה של הצ’י על מנת שיהיה איטי ורך. אחרת – צ’י לא יגיע לשאר החדרים לאורך המסדרון, ואילו החדר בקצה המסדרון יסבול מזרימת צ’י ישירה, חזקה ותוקפנית. על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י וייגרמו לה להאט: תאורה, מראה על הקיר הארוך, שטיח, סדרת תמונות, חפצי נוי לאורך המסדרון. יש לשים לב כי חפצים אלו אינם מפריעים לזרימה של הצ’י אלא רק מאטים אותה. בתמונה המצורפת נערכו מספר תיקונים למסדרון.
על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י
אם אתם בעניין חידוש רהיטים
רצוי לבחור באופן כללי ברהיטים בעלי צורה או פינות מעוגלות ולסדר אותם באופן כזה שיתאפשר מעבר חופשי ביניהם. אם רהיט מסוים “חוסם” את הדרך או שנתקלים בו לעיתים קרובות, הוא גם יחסום את זרימת האנרגיה. מקמו את הספות והכורסאות בצורה כזו שתעודד יצירת קשר עין בין היושבים. כדי שתהיה לכם שליטה (אלמנט מרכזי בשיטת הפנג שואי) על המתרחש, יש למקם את הספות והכורסאות עד כמה שניתן עם הפנים לכניסה.
אם יש לכם כורסאות בסלון, ניתן לרפד את אחת הכורסאות בבד שונה ומעניין ולפזר את הצבע שלה בעזרת אביזרים אחרים בחדר.
כורסא בצבע אחר עם זריקת אותו הצבע באביזרים אחרים בחדר.
לשיפור הזוגיות – יש לאפשר בחדר השינה שלכם מעבר חופשי משני צידי המיטה הזוגית ולמקם שידות לילה בכל אחד מצידי המיטה. גם חפצים בזוג בצד מערב של החדר יעודדו את הזוגיות. זה יכול להיות פסל המורכב משני אנשים, שתי אבנים, שני עציצים, תמונה המשקפת צמד אנשים או שתי תמונות. ממש לא מומלץ להשתמש בתמונה של אישה או איש בודד בחדר השינה.
חפצים בזוג בצד מערב של החדר לזוגיות טובה
שולחן חגיגי לפי כללי הפנג שואי
שולחן פינת האוכל צריך להיות ממוקם באופן כזה שניתן לעבור סביבו בחופשיות, גם כשכולם יושבים. כמו כן מספר הכיסאות מומלץ שיהיה מספר זוגי.
בנוגע לאביזרים לקישוט שולחן החג, נסו למעט עד כמה שניתן בשימוש בצבעי ירוק וכחול והעדיפו צבעים חמים או טבעיים- ניטראליים, למה? הירוק והכחול משבשים את תקינות העיכול ואילו הצבעים החמים דווקא מעודדים ומזרזים אותו.
חגיגת השנה החדשה מתחילה בשעות הערב המאוחרות וכיוון שכך, שימוש בנרות יוצר אווירה רומנטית, אינטימית ונעימה. כפי שהזכרתי למעלה פמוטים מקריסטל יתנו אווירה עשירה, אלגנטית עם אנרגיות מיטיבות אך גם פמוטים צבעוניים על רקע של מפה בהירה יכולים לשדרג את המראה. ישנם גם נרות בעלי צורות יוצאות דופן שיכולים למשוך את העין. אני לא ממליצה על נרות ריחניים כי הם מזהמי אוויר. אם אתם רוצים להוסיף ניחוח לאווירה החגיגית אני ממליצה להשתמש בשמנים אתריים נקיים. במקרה שאני לא מוזמנת לארוחה אפשר גם להשתמש בקטורת ריחנית 🙂
היום אני רוצה לכתוב לכם מאמר קצת שונה ולשתף קצת עליי ובמעט מהדברים שאני אוהבת בכל הקשור בעיצוב וארכיטקטורה כאן בהולנד.
הגעתי להולנד לפני כמעט 25 שנים, לא עלה בדעתי שאהיה אדריכלית פנים, חשבתי שאהיה פסלת בזכוכית או מעצבת אופנה. גדלתי בארץ ובואו נודה, רוב הבניינים בישראל לא מעוררים השתאות או את יצר הדמיון ולפני 25 שנים, על אחת כמה וכמה.
מה שמשך אותי במיוחד פה בהולנד, היתה הצבעוניות. אם בישראל רוב הבתים היו מסויידים בצבע לבן מבפנים ומבחוץ או מצופים באבן בהירה, כאן, הקסים אותי השוני, הצבעוניות והצורות השונות. התרשמתי מחזית הבתים, הבנויים בעיקר מלבנים ורובם בגוונים אדמדמים וכשמטיילים ברחובות, מביטים ורואים צבעים רבים נוספים ואלמנטים מיוחדים והצבעוניות קיימת גם בתוך הבתים פנימה.
כשאמרתי לבן זוגי ולאביו, שגם הוא אדריכל פנים, שאני רוצה לצבוע את קירות ביתנו בצבע לבן, הם פשוט הזדעזעו! והסבירו שזה צבע קר ולא מתאים למגורים. היום כשאני נכנסת לאינסטגרם אני שואלת את עצמי לאן נעלמו הימים האלה?
פה התעוררה נפש הפסלת שבי, שראתה את האפשרויות הטמונות באדריכלות ומה שמשך והקסים אותי, היתה האפשרות לעבוד עם כמות בלתי מוגבלת של חומרים. לא רק זכוכית, לא רק חימר אלא קשת רחבה ומתחדשת של חומרים. אין לכם מושג כמה זה הלהיב אותי. אבל זאת היתה רק ההתחלה ועם השנים כשנחשפתי לזרמים של אומנות משנות העשרים והשלושים ובמיוחד לזרם הנקרא דה סטייל מצאתי את עצמי בעולם חדש וקסום.
אז מה זה הזרם הזה?
דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: ‘הסגנון’) היתה תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד.
הקבוצה ניסתה ליצור אידיאל של הרמוניה וסדר. הם דגלו באמנות מופשטת וטהורה מתוך מגמה לצמצום כל אובייקט עד לצורה ולצבע הטהור. עקרונות התנועה היו השימוש בקווים אנכיים ואופקיים בלבד ושימוש בצבעי היסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור). הקשר בין הקו והצבע היה בדרך כלל: קו אופקי – כחול: כמו קו האופק של הים, קו אנכי – צהוב: כמו קרני השמש הניצבות לאדמה, שחור ולבן כצבעים נייטרליים העוזרים לקומפוזיציה ואדום כצבע מיוחד. אתם בטח מכירים את העבודות של מונדריאן מהתקופה הזו אבל אני דווקא התאהבתי בחריט ריטפלד שהתבלט בקבוצה בתחום העיצוב והאדריכלות. עבודותיו, היוו את הפרשנות התלת-ממדית של דה סטייל והדגישו את הקו והמישור העצמאיים במרחב ולא את הנפחיות והמאסה.
כיסא בעיצובו של חריט ריטפילד בסגנון “דה סטייל”
אז מה משך אותי כל כך בעבודות שלו? זה לא רק הצבעים! יש עוד אלמנט שאני מאוד אוהבת באומנות. בציור אני הכי אוהבת את הסגנון הסוריאליסטי, כל פעם שאת.ה מסתכל.ת את.ה מגל.ה אלמנטים חדשים שלא ראית לפני. אם תרצו, אספר לכם בפעם אחרת על אהבתי ל M.C Escher.
בשאר תחומי האומנות אני אוהבת עבודות דינמיות, שאינן סטטיות. אם מסתכלים או מזיזים אותן הן משנות צורה. אולי כבר שמתם לב לזה אם קראתם את המאמר שלי על רהיטים פונקציונליים. זו גם אחת הסיבות מדוע אני כל כך אוהבת זכוכית, היא משנה פנים כל פעם שמסתכלים עליה מזווית או תאורה שונים.
חריט ריטפלד היה הראשון שיצר חללים כאלה. המאסטר פיס שלו היה בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröderhuis)שנבנה באוטרכט ב-1924 עבור לקוחה בשם טרוס שרדר (Truus Schröder), שהזמינה את הבית עבורה ועבור ילדיה. היא ביקשה שהבית יהיה במידת האפשר ללא קירות פנימיים.
את קומת הקרקע ניתן עדיין לראות כ”מסורתית” – מטבח ושלושה חדרי שינה המסודרים סביב גרם מדרגות מרכזי. הקומה השנייה, היא זאת ששינתה את פני ההיסטוריה והשפיעה על סגנון האדריכלות עד ימינו, במקום אוסף סטאטי של חדרים יש חלל פתוח, דינמי ומשתנה. אזור המגורים הוא חלל פתוח גדול, שהאזור היחיד בו המוקף קיר הוא חדר האמבטיה והשירותים. במטרה לחלק את החלל לחדרים הוקמה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים. כאשר כל המחיצות סגורות מתקבלת קומה ובה שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וסלון. בין מצב זה לבין המצב הפתוח לחלוטין ישנם צירופי מחיצות שונים רבים מאוד, שלכל אחד מהם חוויית חלל שונה.
בית ריטפלד שרדר: חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים
חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים המנותקים בכוונה זה מזה ונראים כגולשים זה על פני זה – המטרה היא למנוע תחושה של מסה תלת ממדית במבנה, ולהגדיר גם את חללי הפנים בעזרת המישורים והקווים בלבד. לכל רכיב כזה, בהתאם למאפייני “דה סטייל”, צורה, צבע ומיקום מדויק משלו. כתוצאה מכך התאפשרה יצירתן של כמה מרפסות. הצבעים נבחרו במטרה לחזק את תחושת הפלסטיות של החזיתות – משטחים בלבן ואפור, משקופים ומסגרות בשחור ואלמנטים קווים שונים בצבעי יסוד.
חייבת לציין שלמרות האיכויות האדריכליות שלו, אני שותפה לדעת אלה החושבים שהמיקום של המבנה לא אופטימלי ביחסו עם סביבתו; הבית נבנה במרכז שכונה עם בתים בסגנון מסורתי ואחיד וחלקו האחורי צמוד בקיר משותף לאחד מבתים אלו. צורתו של הבית משתלבת באופן חסר הרמוניה ואף צורם ולדעתי היה ניצב הרבה יותר טוב במקום פתוח.
אם לא ביקרתם עדיין בבית הזה, אני מזמינה אתכם לשים אותו ברשימת must visit, גם אם אתם לא אומנים אני מבטיחה לכם שהוא ישאיר בכם רושם בלתי נשכח.
ואם אתם רוצים לבקר בעוד בנין שלדעתי ללא ספק קיבל את השראתו מהטכניקה של ריטפלד, זה בניין הספריה בטילבוך הנקרא LocHal וזכה גם הוא בפרסי אדריכלות. זהו האנגר ישן לקטרים, שהוסב לספרייה, ובין יתר פרטי האדריכלות המרשימים, מחלק את החללים בעזרת מסכים ענקיים בצורה דינמית.
כמו צמחים אחרים ברשימה זו, לבנדר (אזוביון) פולט חמצן בזמן שאנחנו ישנים אך בנוסף לכך הוא פולט גם רכיבים נוספים כמו סרוטונין המגבירים את נוכחותם של מוליכים הבקיעיים (fissile conductors), מה שבתורו מסייע בשיפור השינה.
רפלקסה דרקנה הוא צמח שמגיע ממדגסקר, זימבבואה ומאוריציוס. יש לו עלים ירוקי עד וצבע עשיר וגם הוא עוזר לטהר את האוויר של מולקולות פורמלדהיד.
הענפים של הקיסוס צומחים במהירות מדהימה (מהירות השטן לכן כך הוא נקרא) ומייצרים מפל ירוק.
