Tag: עיצוב פנים

במסורת היהודית יש שני מועדים שרובנו מוצאים בהם את הזמן הנכון לחדש ולרענן את עיצוב הבית והם ראש השנה ופסח: ראש השנה מסמל תקופה של התחדשות, התחלות חדשות, תקוות והזדמנויות להגשמת חלומות. פסח מסמל התחדשות של הטבע אחרי שנת החורף ולמסורתיים שבינינו גם ביאור החמץ. בשני מועדים אלה אנו נוטים להזמין אורחים לשולחן החג ויש בנו את הרצון להתהדר לקראתם. יש מאתנו הנכנסים לשיפוץ אך רובנו מעדיפים להסתפק בניקיון יסודי של הבית ורענון העיצוב בקלילות.

עם אווירת החג הקרב ובא, בחרתי לתת לכם כמה טיפים קלים לעיצוב הבית ושולחן החג אשר ביכולתם לעשות את ההבדל במינימום מאמץ. 

כפי שהזכרתי במאמר הקודם, תורת הפנג שואי היא תורה סינית עתיקה החוקרת את התנהגות הצ’י (=אנרגיה) בסביבה. כל חפץ, חי או דומם, משפיע על החלל בו הוא שרוי. לכל כלי יש השפעה ייחודית על סביבתו והוא עצמו גם מושפע ממנה. המטרה הראשונית והעיקרית בניתוח ויישום הפנג שואי היא להזמין את הצ’י לביתנו, לאגור אותו ולגרום לו לזרום בחופשיות סביבנו ובתוכנו. 

יש לוודא כי האנרגיה זורמת לתוך הבית ומגיעה לכל חלקיו בחופשיות, ללא חסימות.

עוד כתבות לראש השנה:

• משפחה לא בוחרים (פוסט  חגיגי לראש השנה) 
• כך תהיו “חזלך” סביב שולחן החג  
• תפוח בדבש? תנו לי סלק וכרישה 

אם ברצונכם להוסיף תחושה של העצמה והתרגשות לתהליך של קבלת הפנים לשנה החדשה בביתכם יש באפשרותכם לעשות זאת במספר דרכים פשוטות:

תשליך 

מינימליזם. להשאיר בבית רק מה שאנו אוהבים ומשתמשים בו.

• בראש ובראשונה נתחיל בטיהור הבית – תשליך – כדי שתהיה זו שנה טובה ומיטיבה. זה הזמן לבדוק מה מיותר בחדרי הבית ולנסות להגיע למינון נכון של רהיטים ואביזרים – שהסלון, למשל, לא יהיה עמוס מדי בחפצים, ומצד שני לא להשאיר אותו ריק מדי. כדי לאפשר בבית זרימת אנרגיה חיובית שתשליך על כל תחומי החיים, יש לפנות את הבית מחפצים מקולקלים או כאלה שאין בהם שימוש ולדאוג שבחדרים השונים, כמו גם במעברים ביניהם, אין רהיטים ואביזרים שחוסמים את התנועה או מפריעים לה. את החפצים המיותרים – רהיטים, צעצועים, בגדים וכלים אפשר ורצוי לתרום.   

• ניקיון ואבק. כל חפץ שאוסף אבק תוקע את הצ’י. אנרגיה נוטה להיתקע במקומות כמו מרווחים בין הארון לתקרה. רצוי להימנע ממצבים אלו ולנקות את האבק.

אם החפץ מפריע לנו – הוא מפריע גם לאנרגיה.

חפצים שאינם עובדים, שבורים, או שאנו לא אוהבים – משדרים לנו אנרגיה שלילית.

חפצים שאנו שומרים כי אולי נצטרך בעתיד –מומלץ להעביר הלאה.

הדגש על איכות ולא על כמות. 

• מומלץ לעשות טיהור אנרגטי אחת לתקופה, וראש השנה זה אחלה זמן לעשות זאת. במהלך הטיהור אנו משחררים אנרגיות אשר “תקועות” בפינות הבית ומחליפים את האנרגיה באנרגיה חדשה. יש כל מיני דרכים לעשות את הטיהור ואחת מהם היא שריפת מרווה יבשה בכל פינות הבית. חשוב שהחדר יהיה נקי, מסודר ומאוורר בזמן הטיהור.
• להתחדש בגופי תאורה חדשים, עדיף כאלה שאפשר לעמעם לפי הצורך. כתבתי על תאורה במאמר חודש דצמבר ובו יש יותר טיפים בנושא.

זריקות של צבע

• לצבוע את אחד הקירות בגוון מיוחד או להדביק טפט שישרה עליכם אווירה טובה ורגועה.  
• אם לא מתחשק לכם להכנס לפרוייקט צביעה אפשר להסתפק גם בתלייה של תמונות חדשות ופיזור של פריטים משלימים ברחבי הבית.
• שטיח חדש וצבעוני מוסיף עניין חדש לכל החלל (שימו לב שהוא בגודל הנכון).  
• פיזור של כריות נוי בגוונים וגדלים שונים. זה בעצם הפריט הכי אהוב עליי כיוון שיכול ממש לשנות את אווירת החדר לפי מצב הרוח או האופנה במינימום הוצאה. 
• פרחים, עציצים ואדניות הם תמיד תוספת אנרגטית מומלצת לבית. חשוב לשמור על עציצים מטופחים ורעננים ואת זרי הפרחים להחליף מיד כשהם מתחילים לנבול. צמחים גם פועלים כמטהרי אוויר, הם מחליפים את הפחמן הדו חמצני שמצטבר באוויר, בחמצן.

אביזרים לעידוד זרימת הצ’י (אנרגיה) בבית

• תליית מראות באזורים אסטרטגיים – הסינים מכנים את המראה ״האספירין של הפנג שואי״ בשל שימושיה הרבים. המראה משקפת, מעניקה אשליית גודל ועומק, מגבירה את התאורה, מכוונת את זרימת הצ’י ומעצימה אותו. 
• מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים: מומלץ למקם מראה מול בבואה שאנו רוצים להכפיל: מול נוף יפה בחוץ, היא מכניסה אותו הביתה. מול שולחן אוכל היא מכפילה את מספר הסועדים והאוכל ותיתן הרגשה של שפע. יש לשים לב לא למקם מראה מול דבר שאין אנו רוצים להכפיל כמו שירותים למשל.
• מראה על קיר חוסם מול דלת הכניסה, פותחת לרווחה את החלל ומזמינה את הצ’י להיכנס הביתה.
• שימו לב שהמראה תהיה נקייה וללא פגמים ושתהיה תלויה בגובה הנכון כך שגם אנשים גבוהים וגם אנשים נמוכים ישתקפו בה במלואם. עדיף שתהיה מראה אחת שמספיק גדולה לשקף אותנו ולא אוסף של מראות שמראות חלקים מגופנו. יש לכך שתי סיבות, האחת שגם בגוף שלנו יש צ׳י ולא כדאי לחתוך אותו והשניה, כיוון שאנו מוקפים בהילה בלתי נראית לעין והמראה צריכה לקלוט אותנו עם ההילה שלנו.

• קריסטלים – כלי רב חשיבות בניווט הצ’י בחדר. עוצמתו תלויה במספר הפאות שלו ובמידת שקיפותו. כמו אור אשר נשבר בעוברו דרך זכוכית מלוטשת, כך גם הצ’י, אשר נמשך לקריסטל ובעוברו דרכו הוא מתפצל ומאט את מהירותו. אתם יכולים לתלות קריסטל באמצע החלון שדרכו נכנסת שמש וכך יפזר את צבעי הקשת בתוך החדר. הקשת גם מחזקת את גוף האדם (השפעת הצבעים על גופנו זה נושא בפני עצמו). אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל. 

• פעמוני רוח או קני במבוק – הם גם מאטים את הצ’י בחלל אך גם יעילים כמחיצה קולית בין מקור רעש חיצוני לבין הבית. הצליל המופק מן הפעמונים או הקנים מושך את לב האנשים בבית, מסייע להם להתעלם מרעשים חיצוניים ויוצר תחושה נעימה ומרגיעה. חשוב לבחור את הפעמונים בקפידה כך שמנגיתם תהיה לכם ערבה לאוזן.

• מסדרון ארוך בבית יוצר מצב בו האנרגיה שזורמת דרכו – זורמת באפיק צר וארוך, ומאיצה בו. המטרה היא להאט את קצב הזרימה של הצ’י על מנת שיהיה איטי ורך. אחרת – צ’י לא יגיע לשאר החדרים לאורך המסדרון, ואילו החדר בקצה המסדרון יסבול מזרימת צ’י ישירה, חזקה ותוקפנית. על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י וייגרמו לה להאט: תאורה, מראה על הקיר הארוך, שטיח, סדרת תמונות, חפצי נוי לאורך המסדרון. יש לשים לב כי חפצים אלו אינם מפריעים לזרימה של הצ’י אלא רק מאטים אותה. בתמונה המצורפת נערכו מספר תיקונים למסדרון. 

אם אתם בעניין חידוש רהיטים

• רצוי לבחור באופן כללי ברהיטים בעלי צורה או פינות מעוגלות ולסדר אותם באופן כזה שיתאפשר מעבר חופשי ביניהם. אם רהיט מסוים “חוסם” את הדרך או שנתקלים בו לעיתים קרובות, הוא גם יחסום את זרימת האנרגיה. מקמו את הספות והכורסאות בצורה כזו שתעודד יצירת קשר עין בין היושבים. כדי שתהיה לכם שליטה (אלמנט מרכזי בשיטת הפנג שואי) על המתרחש, יש למקם את הספות והכורסאות עד כמה שניתן עם הפנים לכניסה.
• אם יש לכם כורסאות בסלון, ניתן לרפד את אחת הכורסאות בבד שונה ומעניין ולפזר את הצבע שלה בעזרת אביזרים אחרים בחדר.

• לשיפור הזוגיות – יש לאפשר בחדר השינה שלכם מעבר חופשי משני צידי המיטה הזוגית ולמקם שידות לילה בכל אחד מצידי המיטה. גם חפצים בזוג בצד מערב של החדר יעודדו את הזוגיות. זה יכול להיות פסל המורכב משני אנשים, שתי אבנים, שני עציצים, תמונה המשקפת צמד אנשים או שתי תמונות. ממש לא מומלץ להשתמש בתמונה של אישה או איש בודד בחדר השינה.

שולחן חגיגי לפי כללי הפנג שואי

• שולחן פינת האוכל צריך להיות ממוקם באופן כזה שניתן לעבור סביבו בחופשיות, גם כשכולם יושבים. כמו כן מספר הכיסאות מומלץ שיהיה מספר זוגי. 

• בנוגע לאביזרים לקישוט שולחן החג, נסו למעט עד כמה שניתן בשימוש בצבעי ירוק וכחול והעדיפו צבעים חמים או טבעיים- ניטראליים, למה? הירוק והכחול משבשים את תקינות העיכול ואילו הצבעים החמים דווקא מעודדים ומזרזים אותו.

• חגיגת השנה החדשה מתחילה בשעות הערב המאוחרות וכיוון שכך, שימוש בנרות יוצר אווירה רומנטית, אינטימית ונעימה. כפי שהזכרתי למעלה פמוטים מקריסטל יתנו אווירה עשירה, אלגנטית עם אנרגיות מיטיבות אך גם פמוטים צבעוניים על רקע של מפה בהירה יכולים לשדרג את המראה. ישנם גם נרות בעלי צורות יוצאות דופן שיכולים למשוך את העין. אני לא ממליצה על נרות ריחניים כי הם מזהמי אוויר. אם אתם רוצים להוסיף ניחוח לאווירה החגיגית אני ממליצה להשתמש בשמנים אתריים נקיים. במקרה שאני לא מוזמנת לארוחה אפשר גם להשתמש בקטורת ריחנית 🙂

אסיים בברכה לשנה החדשה, נופי

סודות העיצוב של נופי – כל הבלוגים הקודמים

אחד הזמרים הישראלים האהובים עליי ביותר הוא אריק איינשטין ז״ל. אני אוהבת כמעט את כל השירים שלו. כשמערכת דאצ’טאון ביקשה ממני להתמקד בפוסט הנוכחי בטיפים לבחירת בית או/ו דירה ועל מה יש להקפיד מבחינת אפשרויות עיצוב, מיד התנגן לי בראש השיר של אריק ״אוהב להיות בבית״: 

״יש אנשים שמטפסים על הרים

יש אנשים שצונחים מגבהים

יש אנשים שרוכבים על סוסים

ויש כאלה שגומאים מרחקים

אבל אני אוהב להיות בבית

עם התה והלימון והספרים הישנים

כן, אני אוהב להיות בבית

עם אותה האהובה ועם אותם ההרגלים

אוהב להיות בבית״ 

….

הפזמון של השיר הוא בעצם התמצית של המאמר הזה. 

לכל הטורים של נופי 

לא משנה מה אתם אוהבים לעשות מחוץ לבית, חשוב לברר מה יגרום לכם לאהוב את ביתכם החדש ולהרגיש בו בנוח, איזהו הבית שיעטוף אתכם ויפנק? איזהו הבית שיגרום לכם ביטחון ויספק את הצרכים שלכם? הבית שיניח לכם לבצע את ההרגלים שלכם בנוחיות. 

בעברית למילה ״בית״ יש מספר משמעויות: המבנה הפיזי (house), המבנה הרגשי (home), וגם השייכות המשפחתית, הקהילתית, התרבותית והלאומית.

הפעם אתמקד בהגדרה הראשונה של בית, המבנה הפיזי ומיקומו ומה חשוב בסידור הפנימי. ההגדרות האחרות של בית הן עניין סובייקטיבי יותר ונגעתי במובן הרגשי שלו על קצה המזלג במאמר הקודם. אך כמו שנראה בהמשך, כן יש קשר הדוק בין המקום הפיזי של הבית וסידורו הפנימי (house) לבין הרגשת הביתיות (home).

לא קל למצוא את הבית האידיאלי אותו אנחנו מדמיינים בעיני רוחנו, אני אנסה לעזור לכם לעשות סדר בשיקולים ובכך לדייק בבחירה.

אני נעזרת במאמר זה הרבה בתורת הפנג שואי כדי להבהיר ולבסס את דברי.

פנג שואי היא פילוסופיה ודרך חיים בת 3,000 שנה שמקורה בסין, אשר קושרת בין סידור חפצים ליצירת הרמוניה. לפי שיטה זו וכמובן גם לפי דעתי, הבית צריך להבטיח תפקוד אופטימלי של דייריו. המבנה צריך להיות הרמוני, מאוזן וכזה הנותן מרחב לדייריו ומאפשר זרימה טובה של אוויר וצ׳י (אנרגיה).

מיקום הבית

חשוב לבדוק את מיקומו האסטרטגי של הבית מבחינת מקום העבודה. אם אתם עובדים בעיר, האם יש תחבורה ציבורית מקשרת נוחה ומהירה? אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שאתם כמוני ורוכבים על אופניים רק במזג אוויר סביר וכשיורד גשם אתם מעדיפים את רכבכם או תחבורה ציבורית. אך גם אם הפכתם להולנדים בכל רמ״ח איבריכם ואתם רוכבים על אופניים בכל תנאי מזג האוויר, עדיין תרצו שהבית יהיה בקרבה סבירה למקום עבודתכם.

אם אתם עובדים מחוץ לעיר ונוסעים ברכב פרטי, בידקו מה הקרבה לכביש המהיר ועד כמה קל להגיע אליו? מאוד חשוב שלא נבלה שעות בנסיעות ובעמידה בפקקים בכל יום כי זה מתיש.

אם יש לכם ילדים חשוב לבדוק אם בתי הספר המועדפים נמצאים בסביבת מקום. 

גם שירותים כמו סופר ופחי זבל בקרבת מקום יכולים להקל עליכם. אם אתם חדשים בהולנד כדאי שתדעו שהפחים למחזור לא ממוקמים תמיד בקרבת מקום. אם המטבח קטן ואין לו מזווה (bijkeuken) עם מקרר גדול ומקום לאחסון, קרוב לוודאי שתצטרכו לבקר בסופר על בסיס יומי. 

הדרך לעמוד על טיבו של מקום תחילתה בהתבוננות. טיילו בשכונה בה אתם חושבים להתגורר: 

• האם הדשא והעצים שם בריאים ומלבלבים? 
• האם הבתים מטופחים? 
• מהי צפיפות הבתים? 
• כיצד אתם מתרשמים מן הבתים הסמוכים לבית שאתם חושבים להשתקע בו? 
• ומה עם השכנים? 

שכנים טובים וידידותיים הם נכס. אנחנו כמובן לא יכולים לעמוד על קנקנם באופן אינדיבידואלי אבל יכולים לקבל תחושה סביבתית:

• האם הרחוב נקי או שזרוקה בו אשפה? 
• האם חפצים וחלקי ריהוט מוטלים בצד הכביש? 
• האם יש צואה של כלבים על המדרכה?

אם התרשמתם לטובה ממיקום הדירה או הבית כדאי לגשת למחלקת התכנון בעיריה שבאזור ולברר מהן התוכניות העתידיות לגבי הסביבה כדי שלא תקומו בוקר אחד ותגלו אתר בניה מאיים מול חלונכם או במקומות ירוקים שבשכונה.

מכיוון שבחירת בית כרוכה לרוב בשיקולים כלכליים, חשוב גם לקבל דו״ח מפרט טכני של תקינות הבית. אני רוצה להזהיר פה שהמחירים שהדו״ח הזה מספק בד״כ לא ריאליים וקרוב לוודאי שבסופו של דבר התיקונים יעלו יותר אבל חשוב לדעת על קלקולים סמויים שעלולים להיות במבנה. כדאי להתרחק ממבנה עם בעיות ביסודות, דליפה מהגג, נזקים של חרקים במבנה, רטיבות, בעיות אוורור, איטום, אסבסט וקני צרעות. תיקון בעיות אלו עלולים להיות יקרים וממושכים. גם צנרת ישנה זה עסק יקר מאוד.

חשוב גם לברר אם יש ועד בית (VVE), עד כמה הוא אקטיבי ומה התשלום החודשי המתחייב ממנו. לועד בית אקטיבי יש יתרונות אך גם חסרונות. החיסרון העיקרי הוא שכל מה שתרצו לעשות בחלק החיצוני של הבית, תצטרכו להתמודד קודם כל עם הועד ואח”כ עם העיריה. 

אם יש לכם חלומות על הרחבה ושינויים בחזיתות, כדאי שתבדקו את האפשרויות האלה לפני הרכישה כדי שלא תתאכזבו. עיריות שונות בקפדנותן מעיר לעיר אבל כלל אחד תקף לכולן, למונומנטים קשה לקבל אישורי בניה, אפילו חלונות עם זכוכית כפולה בעייתיים במקרים אלה.

לפי הפאנג שווי, הבית הוא ״אורגניזם בנוי״, המקיים עימנו, הדיירים, ועם הסביבה מערכת יחסים. לבית יש אנרגיה הנקראת צ׳י והיא אמורה לזרום בתוכו ומסביבו בנחת במעגלים. רבים מאיתנו יכולים מיד עם הכנסנו לבית להרגיש אם נוח לנו בו או לא, אם כי לא תמיד אנחנו יודעים להצביע על הסיבה. בכל זאת, יש גם אנשים רבים שפחות רגישים או שמושפעים מהריהוט והצבעים הנוכחיים של הבית ולא יכולים להרגיש את הבית מבחינה אובייקטיבית. 

לשם כך אתן פה כמה טיפים בסיסיים החשובים לזרימה טובה של צ’י:

חשוב לבדוק את גובה הבתים מסביב ואת אפשרויות ההצצה לתוך הבית. בהולנד החלונות גדולים כדי לאפשר חדירה מקסימלית של אור יום. זה פרט ארכיטקטוני שאני מאוד אוהבת אבל הוא מאבד מהיתרון שלו אם צריך לכסות את החלונות בוילונות יום ולילה כדי למנוע חדירה לפרטיות מהרחוב ומהשכנים. בית שסביבו בניינים מתנשאים גבוה מעליו חשוף להצצה פנימה. 

ואם מדברים על פרטיות, הקירות בבתים שנבנו לפני שנות השבעים אינם מבודדים ואפשר לשמוע כמעט כל מה שנעשה בבית השכנים, זה אומר שגם הם שומעים אתכם. אולי לא אכפת לכם כי בין כה וכה הם לא מבינים עברית אבל הם עלולים להגיב בצורה מאוד לא נחמדה כשמדובר בטונים גבוהים שמאפיינים אותנו הישראלים.

כאמור, חשוב שתהיה תחבורה ציבורית קרובה לבית אבל לא ממש מתחת לחלונות. בייחוד חשמליות ורכבות מרעישות מאוד בקרבת התחנה או בעיקולים. לתושבי אמסטרדם, אמסטלפיין והסביבה חשוב גם לקחת בחשבון את רעש המטוסים הממריאים והנוחתים. כדאי גם להיזהר מקרבה של עמודי חשמל גדולים שמפיצים שדה חשמלי.

צורת הבית

בפאנג שווי מחלקים את הבית, ולאחר מכן את חלקי הבית השונים לתשעה חלקים כמו בדוגמא למטה. לכל אזור מתאימים הצבע, החומר והאלמנט שלו – אם כל האזורים מתפקדים כמו שצריך, הצ’י זורם בבית טוב. לחלוקה זו קוראים פקואה. זו הסיבה שצורות הבית המועדפות הן ריבוע או מלבן המאפשרות לחלק את הבית וחדריו באופן שווה ובלי עודפים או חוסרים. לא כל עודף נחשב לבעיה; אם העודף קטן זה יכול דווקא להביא שפע בתחום אליו הוא מחובר. אני דווקא אוהבת בתים עם טוויסט בצורה אבל מודה בעובדה שהרבה יותר קל וזול לרהט חלל עם זוויות ישרות. 

עושר והצלחה רוח, עץ (קטן) כחול, אדום, סגול דרום מזרח עדינות, חדירה, התמדה 4	תהילה ומוניטין אש אדום דרום גמישות, הארה, דינמיות, אנרגיה 9	אהבה ושותפיות אדמה (גדולה) אדום, ורוד, לבן דרום מערב קליטה, מסירות, אהבה, גמישות 2
משפחה ובריאות רעם, עץ (גדול) ירוק וכחול (טורקיז) מזרח התעוררות, שורשים, חוסן 3	טאי צ’י אדמה צהוב וצבעי אדמה מרכז 5	יצירתיות וילדים אגם, מתכת (קטנה) לבן מערב רוגע, עליצות, שמחת חיים 7
ידע והתבוננות הר, אדמה (קטנה) שחור, כחול וירוק צפון מזרח שקט, מנוחה 8	קריירה מים שחור וטונים כהים צפון עומק, סכנה 1	תמיכה  שמים, מתכת (גדולה) לבן, אפור, שחור צפון מערב כוח, בטחון, הארה, יצירה 6

תחומי הפקואה

 

כניסה

תורת הפנג שוואי רואה בדלת הכניסה הראשית את פה הצ’י. בדומה לגוף האדם, שבו הפה מהווה כניסה למזון שממלא אותנו אנרגיה, כך גם הדלת היא מקור כניסה עיקרי לאנרגיה. 

כשנכנסים לבית, חשוב שהכניסה תהיה מאירת פנים ומכניסת אורחים. חשוב שיהיה מקום נוח לתליית מעילים ואולי גם לחליצת נעליים לאלה המקפידים בעניין. קיר חוסם מול דלת הכניסה עלול לחסום גם תחומי חיים שונים, מפני שהצ’י נחסם על ידי הקיר. עדיף שבכניסה לא יהיה מסדרון ארוך וחשוך.

כדאי שהמדרגות לא יהיו בקו ישר עם דלת הכניסה. תפקיד המדרגות להעביר את הצ’י בניחותא מקומה לקומה. כאשר המדרגות בקו ישר עם דלת הכניסה הצ’י עלול “לברוח” החוצה. המדרגות האידיאליות הן אלה הנוטות בשיפוע קל הצידה. 

חדר שינה

אנחנו מעבירים שליש מחיינו בחדר השינה ולכן חשוב לשים לב למיקומו, גודלו וצורתו כדי שנוכל לישון בביטחון ובנוחיות. בהולנד הרבה מהבתים בעלי סלון גדול אך חדרי השינה קטנים יחסית. עדיין חשוב לדמיין היכן תהיה המיטה? אם מתכננים חדר ילדים או עבודה, היכן יהיה השולחן? ישנם חדרים כל כך קטנים שיהיה קשה אפילו להציב מיטה בלי לחסום את כל החלל. חשוב לבדוק בחדרים בעליית הגג את גובה התקרה ואת מיקום הקורות. לא כדאי להציב מיטה מתחת לקורה וגם מאוד לא נעים לדפוק את הראש בתקרה כל פעם שקמים מהמיטה. בחדרי שינה, יותר מאשר בשאר החללים חשוב לבדוק את עניין הפרטיות מצד השכנים. 

מטבח – לב הבית

בסינית מנדרינית, המילה אוכל נשמעת כמו עושר. זה ממחיש את החשיבות שמייחסים הסינים למטבח ואת הקשר שהם עושים בין אוכל למצב חומרי. הסינים גם מאמינים שאם מכינים אוכל באהבה, האהבה מזינה את המשפחה במשך כל היום. אנשים אוהבים להתרכז סביב שולחן המטבח לא רק בגלל המזון המוגש עליו, אלא גם כיוון שהמטבח מהווה מעין מגנט רגשי. אני בטוחה שרובכם מסכימים בנקודה זו עם הסינים 😃. 

מטבח באופן כללי צריך להיות מאוורר ומואר היטב. בהמון בתים בהולנד, בייחוד בבתים ישנים, אין במטבחים מקום לשולחן אוכל או להתכנסות משפחתית. מומלץ במקרה הזה להתייעץ עם אדריכל.ית לאפשרויות הרחבה. אם אין אפשרות או רצון להרחבה, כדאי שתהיה פינת אוכל מרווחת ונגישה מכיוון המטבח. אני מציינת פה נקודה חשובה כי בהרבה בתים כאן פינת האוכל דיי רחוקה מהמטבח.

חדר האמבטיה, חדר רחצה הוא מקום הצטברות של הרבה לחות ולכן עדיף שאחד מקירותיו יהיה קיר חיצוני עם חלון אוורור יעיל. אם בית חלומותיכם לא התברך בכזה חדר אמבטיה, עדיין דאגו שהחדר יהיה מאוורר היטב. 

לגבי גינה או מרפסת, בישראל, אנחנו  בדרך כלל מחפשים את הצפון לקרירות וצל, קחו בחשבון שפה תרצו גינה או מרפסת הפונה לכיוון דרום או דרום מערב. רוב ימות השנה השמש, גם אם מאירה, לא ממש מחממת. כמעט תמיד יש רוח וכשהיא באה מהצפון או מהמזרח היא קרה מאוד.

לסיום

כשאתם מסתכלים על תמונות של בתים, הסתכלו גם על התוכניות. בהולנד הבתים נמכרים בעזרת מתווכים והתמונות המפורסמות באתרים השונים צולמו על ידי צלמים מקצועיים ועדשות רחבות שדרכן החללים נראים הרבה יותר מרווחים מהמציאות. הצצה בתוכניות ובמידות של חדרי הבית תחסוך לכם הרבה זמן ואכזבות.

מלבד מ״ר כללי של הבית בידקו גם את ניצולו של כל מטר. יש המון בתים שבנויים עם חללים לא פונקציונליים או מבוזבזים כמו חללים גדולים שאי אפשר להשתמש בהם בצורה טובה בגלל כמות הדלתות, חלונות, עמודים ושאר אלמנטים ארכיטקטוניים מוזרים.

מומלץ בחום להתייעץ עם אדריכל או מעצב פנים לפני הרכישה.

לסיום אני מצרפת באהבה נוסח חיובי ומשמח של ברכת הבית עפ”י דרך הפנג שואי: 

המשך ישיר לבלוג הקודם, אשר עסק בנושא תחילתה של אדריכלות פנים, אתמקד הפעם בנושא היחסים הבין אישיים, בין האדריכלית/ מעצבת פנים והלקוח. אני מדברת בלשון נקבה כי אני אישה, אך מכלילה בדבריי גם את הגברים במקצוע כמובן. 

>>> עדכוני קורונה: המצב ביעדי נופש פופולריים ועוד עדכונים 
>>> מאסטריכט הבירה של הדרום, המלצות למקומות שלא כדאי לפספס

מבחינת מערכת היחסים בין המעצבת והלקוח, להתרשמותי, מעצבת טובה היא מי שביכולתה להיות קשובה לצרכי הלקוח, ללמוד את סגנון החיים וכמו כן את התפקוד הכללי והספציפי בבית הלקוח. חלל מעוצב חשוב שיהיה הן מקום פונקציונלי למשתמש והן יפה מבחינה עיצובית. כשאני מדברת על פונקציונליות, אני לא מתכוונת באופן הכללי, אלא באופן מאוד ספציפי למשתמש.  אשתף אתכם בשתי דוגמאות אשר מסבירות את חשיבות ההקשבה לצורכי הלקוח. הראשונה בנושא חדר האמבטיה והשניה קשורה למיקום מכונת הכביסה.

חשוב לברר גם במה אין צורך

אתחיל בדוגמא של חדר האמבטיה: עיצבתי חדר אמבטיה המתוכנן לשימוש עבור שני ילדים. החדר נמצא בקומה העליונה בבית, ללא חיבור למים חמים, כאשר חיבור צינורות מים לחימום המרכזי אינו מעשי. נשאלות מספר שאלות כמו, מהם הרגלי הרחצה של הילדים? האם הם מבלים שעות תחת זרם המים החם (כמו בנותיי המתבגרות) או מקלחת זריזה מספיקה להם? או אולי משהו באמצע דיי מספק… נושא זה חשוב, ויכריע לגבי גודל הבוילר שהם צריכים. הצעד הבא בדרך כלל הינו, שאלת הרדיאטור בחדר. בצורה פונקציונלית רגילה הייתי מחפה את הרדיאטור עם כיסוי אסתטי כדי שלא יפריע, אך התברר שהמשתמשים בכלל לא צריכים חימום בחדר האמבטיה, אז כל נושא זה ירד מהפרק. חשוב כמובן לדעת גם במה אין צורך.

ואז הגיעה שאלת גודל הרהיט לכיור. שני ילדים בחדר אמבטיה לא גדול,  מה הם צריכים? מה גודל האחסון שהם צריכים? יש לנו נטייה להסתכל במגזינים ובאתרי עיצוב ולהתייעץ עם משפחה וחברים ולהחליט, חשוב מאוד לשאוב השראה ממקורות אלה, אך לדעתי חשוב גם לדייק זאת יותר ולשאול מה את/ה צריכה לאחסן? מה הריטואל שלך בחדר האמבטיה? או לפי הדוגמא שלנו, מה הריטואל של הילדים בחדר האמבטיה?  גם אם נראה שיש מקום לרהיט גדול, לא בהכרח צריך למלא את כל החלל אם אין מה לאחסן בו.

כעת נתקדם לנושא האריחים, כמה חיפוי צריך? האם מבריק או מט? איזה צבע? איזו צורה? כמו כן חשוב מאוד לבדוק, כמה זמן משקיעים בניקיון החדר. אריחי קיר מחוספסים עם בליטות, דורשים יותר השקעה וזמן ניקיון מאשר אריחים חלקים. כל שאר השאלות קשורות יותר בטעמו האישי של הלקוח, היבט סובייקטיבי שהמעצבת קשובה לו.

>>> החיים כמשל – איתמר גלבוע מפסל את מרכיבי חייו
>>> בית מונדריאן – במדריך המלא

המעצבת משמשת גם כמגשרת

מעבר לקשר הקרוב אשר נבנה עם הלקוח כדי להבין את צרכיו ואת דרך תפקודו בבית, בל נשכח שלפעמים מדובר בשני אנשים שונים לחלוטין המתגוררים באותו הבית, עם דעות שונות וטעם אישי שונה. כאן נכנס התפקיד של המעצבת גם בתור מגשרת. אחרי הכל, כל דיירי הבית צריכים להרגיש בנוח ולא רק אחד מהם.  

כיצד נעשה הגישור, אתם בטח שואלים, אתאר זאת על ידי הדוגמא השניה, שהיא חדר הכביסה. ברגע שראיתי את תוכניות הבית הייתה לי כבר דעה היכן כדאי למקם את מכונת הכביסה והמייבש, אך היא לא התקבלה על ידי דיירי הבית, באותו הזמן. עיצוב זה עניין של תהליך שמתלבש ומתגבש במהלך העבודה יחד. לפעמים רעיון טוב, צריך להתבשל, לעיתים מה שהמעצבת רואה, מתוך שנות ניסיונה המקצועי, לא תמיד מתקבל מיד בצד השני וזה בהחלט ברור ומקובל. 

השאלה הראשונה שנשאלת היא, מי עושה את הכביסה בבית, מי מקפל ומי שם בארון? אני מניחה שברוב הבתים זו תהיה האישה, אך כמובן שיש יוצאים מהכלל. אחרי שיודעים מי המבצע/ת מגיעות השאלות של כיצד מתנהל כל התהליך? האם יש הרבה כביסה? האם יש שימוש במייבש? האם ההעדפה היא לתלות על חבל? כמה זמן לוקח מהרגע שהכביסה יבשה ועד שהיא מקופלת ומסודרת בארון? האם נוהגים לגהץ את הכביסה? האם מכבסים ביד? היכן בני הבית שמים את הכביסה המלוכלכת? האם זה מקום מרכזי? האם הכביסה מיד ממוינת לצבעוני ולבן? או שלכל אחד מדיירי הבית יש סל כביסה משלו? ובכלל מה חשוב שיהיה בקרבת מקום? כמה שטח איחסון הם צריכים? לא תמיד כולם יודעים את התשובות להכל, לפעמים יש פתח להצעות.

אחרי ששאלות אלה נענו, מגיע שלב העיצוב ופה התעוררה המחלוקת, היכן להציב את המכונות ומה צריך שיהיה לידן. כמובן שזו שאחראית על כל תהליך הכביסה צריכה להחליט בעניין לדעתי, אבל במקביל חשוב מאוד להקשיב טוב לצד השני ולשמוע את נקודת מבטו ולעזור להגיע להסדר שיתקבל על דעת שניהם. במקרה שלנו הגבר חשב שהמכונות צריכות להיות ליד המרפסת והכיור. בתנאים של ישראל זה נשמע מאוד הגיוני. אבל מה? אנחנו בהולנד, בה רוב ימות השנה יש או גשם או סיכוי לגשם ולא רק גשם, יש גם רוחות שמשנות כיוון בכל רגע. פרט זה לא היה מופנם אצלם כיוון שהם עדיין לא גרים בהולנד. אז כמה ימים בשנה אתם יכולים לתלות את הכביסה בבטחה בחוץ? ברור שצריך אלטרנטיבה. מה גם שהמיקום ליד המרפסת מאוד מוגבל: בארון, בלי מקום לסל כביסה או להנחת כביסה יבשה שתחכה לזמן קיפול וגיהוץ.

כאשר מקשיבים טוב, ואחר כך נותנים הסבר הגיוני למה כדאי להציב את המכונות במקום שיהיה לאשתו יותר נוח, עם הבטחה שיהיה גם כיור ליד, דואגים שכל התהליך יהיה נוח וללא לחץ. חשוב לתת את הזמן לחשוב, לעכל ולהחליט, מן הסתם ההגיון ינצח.

העיצוב מתחבר גם לנפש האדם

בצורה כזו אפשר לעבור בכל חלל וחלל בבית ולבדוק את אופן השימוש הספציפי של המשתמשים. יש כאלה שאוהבים לבשל ויש כאלה שלא, יש כאלה שאוהבים לצפות בטלוויזיה בחדר השינה ויש כאלה שממש לא רוצים. יש כאלה שאוהבים ספה שוקעת ועמוקה עם מקום להתפרס ויש כאלה שאוהבים ספה שקל לקום ממנה. חשוב מאוד לדעת שאין נכון או לא נכון, אלא זו דרך ח

יים והעדפות לגיטימיות הן הקובעות. כשיש חילוקי דעות, תפקידה של המעצבת לנסות ולמצוא פתרונות שיניחו את דעת כולם. זו אומנות הגולשת מגבולות העיצוב והיופי ומתחברת יותר לנפש האדם, מה שהופך את המקצוע הזה לכל כך מעניין בעיניי.

כדי להגיע לתוצאות אופטימליות, חשוב ללוות כל פרויקט מהתחלה ועד הסוף. אבל כאשר מדובר ברילוקיישן, התפקיד של הגישור עובר גם לפסי גישור נוספים, כמו גישור על שפה ותרבות. כולנו יודעים, שינוי ארץ מגורים ומעבר למדינה אחרת, יכול להשפיע על דרך חיינו ולשנותה. לעיתים מה שהתאים עד כה, לא בטוח שיתאים גם בהמשך. 

כמי שגרה בהולנד כבר 25 שנים, דוברת את השפה ומכירה את התרבות, אני עוזרת ללקוחותיי לגשר גם על פערים אלה. 

אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואעזור לכם להרגיש בבית גם כשאתם רחוקים ממנו כ 3,500 ק”מ.

>>> לכל הבלוגים של נופי

משחר ההיסטוריה, מאז שאנשים הפסיקו לנדוד והתיישבו במקום אחד, הם התחילו לבנות בניינים. הבניה השתכללה עם השנים וממבני בוץ וקש עברנו לבתי אבן ולאחר מכן בטון וברזל. במרוצת ההיסטוריה נבנו בניינים מרשימים ביותר שגורמים לנו השתאות עד ימינו אלה.

>>> קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, יום אחרי יום
>>> הנורמלי החדש – ממשלת הולנד בחוקים חדשים למצב הקורונה

>>>לכל הבלוגים של נופי

אנשים תמיד דאגו לקשט את בתיהם אם כי בתחילה, החללים היו מאוד פונקציונלים: מקום לישון, מקום לבשל, לאחסן את הפריטים הספורים שהיו ברשותם ומקום לאגירת מזון לימי החורף. אך גם אז הם רקמו, ארגו וציירו כדי לקשט את סביבתם. גם במבנים כמו מקדשים ומקומות קבורה ניכר הצורך בקישוט ועיצוב בעזרת ציורי קיר ועבודות פסיפס. בזמן האימפריה הרומית נבנו תשתיות ענק מפוארות ומרהיבות. 

בניינים תמיד ייצגו כוח והשפעה וכך גם עיצוב הפנים, אבל כל העבודה היתה בידיי האדריכל, הבנאים והאומנים. לא היה מישהו מיוחד שהיה ממונה על ההרמוניה בחלל הפנימי. 

ארמון ורסאי – לא גדוש לכם מדי? 

דוגמא טובה לתפקיד החשוב של עיצוב הפנים ויחד עם זאת עומס של פאר והפגנת כוח הוא ארמון ורסאי העצום והמפואר, שהקים לואי ה-14 שהיה פטרון של אמנות ואדריכלות. הוא קישט וריהט את הארמון בעושר ובהידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם, והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה  הנאו-קלאסיזם הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד.

ורסאי הוא הפלא האדריכלי של המאה השבע-עשרה שכולל את הפארקים והגנים, המפלים והמזרקות, ומסיבות החצר הכמעט

אינסופיות שלו, ובכך יצר אורגיה לעין ולנפש. הלבשת החללים השונים של הארמון נחלקה בין החללים שנועדו לגברים והיו

צריכים לשדר כח ועוצמה לחללים ששימשו נשים והיו צריכים להיות כמה שיותר מקושטים ועם זאת לשדר רכות. 

בכלל, כל החללים בארמון היו מצופים בשטיחים עמוסי פרטים ומרוהטים בכמות כזו של רהיטים, שהיתה גורמת לעין המודרנית שלנו ״מחנק״. תוצר של אוסף לא מבוקר של יצירות אומנות, רהיטים ופרטי אדריכלות שכל אחת ואחד מהם היו יצירות מופת אבל יחד הניבו מין עומס וגודש. 

 

תחילת דרכה של אדריכלות הפנים הפונקציונלית 

הנדריק פטרוס ברלאחה היה אדריכל הולנדי בתחילת המאה ה-20 שהושפע מהזרמים המודרניים של אותה תקופה כמו הבאוהאוס, דה סטייל (סגנון עליו כתבתי בבלוג הקודם), האדריכלות הפונקציונלית של פרנק לויד ולה קורבוזיה. וכמו מוריו Gottfried Semper ו Violet-le-Duc גם הוא חשב על אדריכלות בצורה יותר פונקציונלית ונקיה ואת האלמנטים הקישוטיים שלו הוא לקח מתוך החומר עצמו. הבניינים שלו מאופיינים בעיקר בטכניקת בנייה חדשנית של שימוש בלבנים, חללים מוארים ובצבעוניות מינימליסטית ושקטה.

התרומה הכי חשובה שלו היתה בכך שהוא שינה את דרך המחשבה שלנו. אם עד אז בנו בניינים מפוארים מבחוץ והשימוש הפנימי הגיע אחר כך, ברלאחה עיצב את הבניינים שלו מבפנים כלפי חוץ. מתוך הפונקציונליות של החללים הפנימיים נוצרה הקליפה החיצונית. הוא לימד אותנו שהחלל הפנימי על צורתו וצבעיו משפיעים על נפש האדם ובכך המציא את המונח binnenhuisarchitect שבתרגום לעברית זה אדריכלות פנים. 

אחת מיצירות המופת של ברלאחה הוא מוזיאון האומנות בהאג. אני לא חובבת מוזיאונים באופן כללי, אבל זה מוזיאון ששווה לבקר בו, ורק בכדי לחוות אדריכלות פנים וחוץ במיטבן. במוזיאון תראו עוד דוגמא לעיצוב בהשראת הזרם ׳דה סטייל׳ האהוב עליי כל כך. בבניין זה לא רק השימוש בצבעים הוא גאוני לטעמי, אלא גם החללים המרווחים המוארים באור טבעי. אם תשאלו אותי באיזה חלל הייתי מוכנה לגור, באחד בחדרי ארמון ורסאי או במוזיאון האומנות, אין ספק שאבחר באחרון.

אדריכלות פנים – לגמרי הולנדי 

למרות שאת מקצוע אדריכלות הפנים אפשר לתרגם לשפות השונות, הלכה למעשה רק בהולנד אפשר ללמוד אותו כלימודים גבוהים. אדריכלות פנים זהו מקצוע רשמי מאז שנת 1979, ומאז 1983 אפשר ללמוד אותו כלימודים אקדמיים כאן בהולנד. בכל שאר המדינות, כולל ישראל אין אפשרות ללמוד אותו, אתה הופך או למהנדס/אדריכל בעל תואר או בעל הסמכה מקצועית של מעצב פנים עם סיום קורס של מספר חודשים.

כשהגעתי להולנד לפני 25 שנים, החלום שלי היה להיות פסלת ואם אפשר אז בזכוכית. מכיוון שבתקופה ההיא לא היו לימודי תואר בתחום הזה, התחלתי להסתכל סביב. לא הייתי צריכה להרחיק מדי, כי אביו של בן זוגי היה אדריכל פנים. כך גיליתי את המקצוע הזה והוקסמתי! בעצם, בשבילי זה כמו לפסל, אבל בקנה מידה גדול יותר ומבחר חומרים בלתי מוגבל, שהרי אם תחשבו על זה, כל חלל הוא בעצם אובייקט לפיסול. הערך המוסף שבבחירתי באדריכלות פנים הוא עצום, אני לא יושבת לבדי בסטודיו ומפסלת בתקווה שמישהו ירצה לקנות ממני את הפסל, אלא אני נמצאת באינטראקציה מתמדת עם אנשים ,שבסופו של תהליך העיצוב אין יותר מתגמל מלראות אותם אוהבים את היצירה. 

אז אם יש לכם חלל שמצריך יד ודמיון של פסלת וניסיון של אדריכלית פנים – אשמח לעזור לכם 🙂

הקוד הגנטי של העיצוב ההולנדי

היום אני רוצה לכתוב לכם מאמר קצת שונה ולשתף קצת עליי ובמעט מהדברים שאני אוהבת בכל הקשור בעיצוב וארכיטקטורה כאן בהולנד.

הגעתי להולנד לפני כמעט 25 שנים, לא עלה בדעתי שאהיה אדריכלית פנים, חשבתי שאהיה פסלת בזכוכית או מעצבת אופנה. גדלתי בארץ ובואו נודה, רוב הבניינים בישראל לא מעוררים השתאות או את יצר הדמיון ולפני 25 שנים, על אחת כמה וכמה. 

לכל הבלוגים של נופי
קורונה בהולנד: כל העדכונים
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

מה שמשך אותי במיוחד פה בהולנד, היתה הצבעוניות. אם בישראל רוב הבתים היו מסויידים בצבע לבן מבפנים ומבחוץ או מצופים באבן בהירה, כאן, הקסים אותי השוני, הצבעוניות והצורות השונות. התרשמתי מחזית הבתים, הבנויים בעיקר מלבנים ורובם בגוונים אדמדמים וכשמטיילים ברחובות, מביטים ורואים צבעים רבים נוספים ואלמנטים מיוחדים והצבעוניות קיימת גם בתוך הבתים פנימה. 

כשאמרתי לבן זוגי ולאביו, שגם הוא אדריכל פנים, שאני רוצה לצבוע את קירות ביתנו בצבע לבן, הם פשוט הזדעזעו! והסבירו שזה צבע קר ולא מתאים למגורים. היום כשאני נכנסת לאינסטגרם אני שואלת את עצמי לאן נעלמו הימים האלה?

פה התעוררה נפש הפסלת שבי, שראתה את האפשרויות הטמונות באדריכלות ומה שמשך והקסים אותי, היתה האפשרות לעבוד עם כמות בלתי מוגבלת של חומרים. לא רק זכוכית, לא רק חימר אלא קשת רחבה ומתחדשת של חומרים. אין לכם מושג כמה זה הלהיב אותי. אבל זאת היתה רק ההתחלה ועם השנים כשנחשפתי לזרמים של אומנות משנות העשרים והשלושים ובמיוחד לזרם הנקרא דה סטייל מצאתי את עצמי בעולם חדש וקסום.

אז מה זה הזרם הזה?

דה סטֶייל (De Stijl, בהולנדית: ‘הסגנון’) היתה תנועה אמנותית בתחומי הציור והאמנות, העיצוב והאדריכלות שמרכזה בהולנד.

הקבוצה ניסתה ליצור אידיאל של הרמוניה וסדר. הם דגלו באמנות מופשטת וטהורה מתוך מגמה לצמצום כל אובייקט עד לצורה ולצבע הטהור. עקרונות התנועה היו השימוש בקווים אנכיים ואופקיים בלבד ושימוש בצבעי היסוד (אדום, כחול, צהוב, לבן ושחור). הקשר בין הקו והצבע היה בדרך כלל: קו אופקי – כחול: כמו קו האופק של הים, קו אנכי – צהוב: כמו קרני השמש הניצבות לאדמה, שחור ולבן כצבעים נייטרליים העוזרים לקומפוזיציה ואדום כצבע מיוחד. אתם בטח מכירים את העבודות של מונדריאן מהתקופה הזו אבל אני דווקא התאהבתי בחריט ריטפלד שהתבלט בקבוצה בתחום העיצוב והאדריכלות. עבודותיו, היוו את הפרשנות התלת-ממדית של דה סטייל והדגישו את הקו והמישור העצמאיים במרחב ולא את הנפחיות והמאסה. 

אז מה משך אותי כל כך בעבודות שלו? זה לא רק הצבעים! יש עוד אלמנט שאני מאוד אוהבת באומנות. בציור אני הכי אוהבת את הסגנון הסוריאליסטי, כל פעם שאת.ה מסתכל.ת את.ה מגל.ה אלמנטים חדשים שלא ראית לפני. אם תרצו, אספר לכם בפעם אחרת על אהבתי ל M.C Escher.

בשאר תחומי האומנות אני אוהבת עבודות דינמיות, שאינן סטטיות. אם מסתכלים או מזיזים אותן הן משנות צורה. אולי כבר שמתם לב לזה אם קראתם את המאמר שלי על רהיטים פונקציונליים. זו גם אחת הסיבות מדוע אני כל כך אוהבת זכוכית, היא משנה פנים כל פעם שמסתכלים עליה מזווית או תאורה שונים.

חריט ריטפלד היה הראשון שיצר חללים כאלה. המאסטר פיס שלו היה בית ריטפלד שרדר (Rietveld Schröderhuis) שנבנה באוטרכט ב-1924 עבור לקוחה בשם טרוס שרדר (Truus Schröder), שהזמינה את הבית עבורה ועבור ילדיה. היא ביקשה שהבית יהיה במידת האפשר ללא קירות פנימיים.

את קומת הקרקע ניתן עדיין לראות כ”מסורתית” – מטבח ושלושה חדרי שינה המסודרים סביב גרם מדרגות מרכזי. הקומה השנייה, היא זאת ששינתה את פני ההיסטוריה והשפיעה על סגנון האדריכלות עד ימינו, במקום אוסף סטאטי של חדרים יש חלל פתוח, דינמי ומשתנה. אזור המגורים הוא חלל פתוח גדול, שהאזור היחיד בו המוקף קיר הוא חדר האמבטיה והשירותים. במטרה לחלק את החלל לחדרים הוקמה מערכת של לוחות נעים ומסתובבים. כאשר כל המחיצות סגורות מתקבלת קומה ובה שלושה חדרי שינה, חדר רחצה וסלון. בין מצב זה לבין המצב הפתוח לחלוטין ישנם צירופי מחיצות שונים רבים מאוד, שלכל אחד מהם חוויית חלל שונה.

חזית המבנה היא קולאז’ של מישורים דו ממדיים וקווים חד ממדיים המנותקים בכוונה זה מזה ונראים כגולשים זה על פני זה – המטרה היא למנוע תחושה של מסה תלת ממדית במבנה, ולהגדיר גם את חללי הפנים בעזרת המישורים והקווים בלבד. לכל רכיב כזה, בהתאם למאפייני “דה סטייל”, צורה, צבע ומיקום מדויק משלו. כתוצאה מכך התאפשרה יצירתן של כמה מרפסות. הצבעים נבחרו במטרה לחזק את תחושת הפלסטיות של החזיתות – משטחים בלבן ואפור, משקופים ומסגרות בשחור ואלמנטים קווים שונים בצבעי יסוד.

חייבת לציין שלמרות האיכויות האדריכליות שלו, אני שותפה לדעת אלה החושבים שהמיקום של המבנה לא אופטימלי ביחסו עם סביבתו; הבית נבנה במרכז שכונה עם בתים בסגנון מסורתי ואחיד וחלקו האחורי צמוד בקיר משותף לאחד מבתים אלו. צורתו של הבית משתלבת באופן חסר הרמוניה ואף צורם ולדעתי היה ניצב הרבה יותר טוב במקום פתוח. 

אם לא ביקרתם עדיין בבית הזה, אני מזמינה אתכם לשים אותו ברשימת must visit, גם אם אתם לא אומנים אני מבטיחה לכם שהוא ישאיר בכם רושם בלתי נשכח.

ואם אתם רוצים לבקר בעוד בנין שלדעתי ללא ספק קיבל את השראתו מהטכניקה של ריטפלד, זה בניין הספריה בטילבוך הנקרא LocHal וזכה גם הוא בפרסי אדריכלות. זהו האנגר ישן לקטרים, שהוסב לספרייה, ובין יתר פרטי האדריכלות המרשימים, מחלק את החללים בעזרת מסכים ענקיים בצורה דינמית.

אז מי עדיין מפחד מאדום כחול וצהוב?