עובדים, סטודנטים וגם נופשים יושפעו מיציאת בריטניה מהאיחוד, והיורוסקפטים מבית ששים לאפשרות של Nexit. אבל אולי בעצם עדיף לאירופה להיפטר מהסחטנות והיורופוביה של לונדון?
לעת עתה, בריטניה עדיין חברה באיחוד האירופי. עדיין לא ברור מתי יתחיל תהליך ההיפרדות הרשמי, אבל הסכמי האיחוד עם בריטניה ייוותרו בתוקף לפחות עוד שנתיים. במהלך תקופה זו ייערך משא ומתן על טיב מערכת היחסים עם בריטניה, ורק אז ניתן יהיה לדעת בבירור מה ישתנה. אולם כבר עתה ניתן לחזות כמה מן ההשלכות עבור הולנד:
עובדים עלולים לאבד את משרותיהם. האגף לניתוח מדיניות כלכלית (Het Centraal Planbureau) מעריך כי קיים סיכון לאובדן של עשרות אלפי משרות ונזק של מליארדי יורו. עבור הולנד, בריטניה היא השותפה המסחרית השלישית בגודלה. חוסר הוודאות, ירידת ערכו של הליש”ט, וככל הנראה הגבלת הגישה אל השוק האירופי, עלולים לגרום לכך שבריטניה תייבא פחות מוצרים מהולנד. הסקטורים שיחושו בכך בעיקר הם תעשיית המזון והתעשיות הכימיות (פלסטיק, סיבים וחומרים סינתטיים). הפרדוקס הוא שיתר מדינות האיחוד מגדירות בעצמן מה יהיה המחיר הכלכלי אותו ישלמו הבריטים בגין יציאתם מהאיחוד. אם יותירו הבריטים מקום להמשכיות מסחרית עם האיחוד, הנזקים הכלכליים לא יהיו משמעותיים.
עבודה ולימודים בבריטניה יהיו קשים יותר להשגה. עבור בריטים רבים, חוסר שביעות רצון מנוכחות של מהגרי עבודה מהאיחוד היה סיבה חשובה ליציאה מהאיחוד. לכן גדל גם הסיכוי כי הממשל הבריטי יגביל עוד יותר את ההגירה למדינה. “סביר להניח כי לכל מדינה תיקבע מכסה. או, שתיקבע מכסה לפי תחום העיסוק והדרישה לכוח אדם מתאים במדינה”, אמר רמקו קורטווך מהמרכז לרפורמה אירופאית בלונדון. דבר זה יכול להקשות על הולנדים העובדים או מעוניינים לעבוד בבריטניה. ראש ממשלת הולנד, מרק רוטה, ציין כבר בעבר כי יציאת הבריטים מהאיחוד האירופי עלולה להערים גם קשיים על עובדים בריטים בהולנד. גם לימודים אקדמיים בבריטניה או סטאז’ עם מלגה מטעם האיחוד האירופי (Erasmusbeurs) לא תהיה עוד אפשרית. צריך יהיה להגיע להסכמות חדשות. אותו הדבר חל גם לגבי שיתופי פעולה בתחום המדעים במסגרת תוכנית המחקר Horizon 2020, שלרשותה עומד תקציב של 80 מיליארד יורו (אם כי במקרה זה יש לציין כי גם ישראל חברה בתוכנית).
ומחירי חופשות בבריטניה ירדו? ערכו של הליש”ט ירד מיד עם היוודע תוצאות משאל העם. משמעות הדבר היא כי תושבי מדינות האיחוד ישלמו פחות על חופשה בבריטניה. השאלה שנותרת פתוחה היא האם מצב זה צפוי להימשך גם בטווח הרחוק, וזה בכלל לא בטוח. חברות התעופה מזהירות שהברקזיט יכול לגרום לייקור כרטיסי הטיסה בין מדינות האיחוד לבריטניה. “לולא השוק האירופי המשותף, לא היינו יכולים להרחיב כל כך את פעילותנו”, אמר מייקל או’לירי, מנכ”ל Ryanair לעיתון הבריטי The Independent. היקף הפעילות הגבוה בזכות הסחר החופשי והמעבר החופשי ללא צורך באשרות כניסה בין המדינות הם גורמים עיקריים לכך ש-Ryanair ו-EasyJet מציעות טיסות זולות כל כך. בנוסף, תיירים עלולים לשלם יותר עבור חיוג מחוץ לבריטניה מכיוון שאחת מהשלכות הברקזיט היא שהמדינה לא תהיה מחויבת עוד לפעול בהתאם להסכמי תעריפי הדידה (Roaming), המחייבים את המדינות החברות באיחוד האירופי. מבחינת ביקורת גבולות לא צפוי לחול כל שינוי, משום שבריטניה בין כה וכה לא חתומה על אמנת שנגן המאפשרת מעבר חופשי ללא ביקורת גבולות בין מדינות אירופה.
הדיון על פרישה אפשרית של הולנד מן האיחוד מקבל רוח גבית. בעקבות תוצאות משאל העם שנערך בהולנד על הסכם הסחר עם אוקראינה, זכינו כבר לטעימה ראשונה ביחס לאפשרות שהולנד תפרוש מן האיחוד האירופי (Nexit). פרישתה של בריטניה יוצרת תמריץ משמעותי לפתיחה מחודשת של הנושא לדיון. אם שם זה מצליח, למה שזה לא יצליח גם כאן? חיירט וילדרס, מנהיג מפלגת החופש (PVV) הודיע כבר כי יציב את קיום משאל עם לגבי המשך חברותה של הולנד באיחוד כנושא המרכזי בקמפיין הבחירות של מפלגתו לפרלמנט בשנה הבאה. כמו כן, תלוי באיך יתנהלו הדברים עבור הבריטים, צפויים הוגי משאל העם על ההסכם עם אוקראינה לשתף שוב פעולה עם GeenStijl בקמפיין אגרסיבי לקראת Nexit…
וזה כמובן מביא אותנו לדיון הגדול יותר על התפרקותו או התחזקותו של האיחוד האירופי. כולם אומרים שהאיחוד צריך לרכוש מחדש את אמונם של תושביו. הבעיה היא שאירופה חלוקה מאוד בדעתה כיצד זה אמור לקרות. וכך, סביר להניח כי תושבי האיחוד יהיו עדים לסבב חדש של דיונים מופשטים על “עוצמתה של בריסל”.
גרמניה וצרפת ראו ביציאתה של בריטניה הזדמנות להפיח רוח חיים בתוכניות ישנות להקמת ממשל עצמאי לגוש היורו שיהנה מתקציב עצמאי ומשרד אוצר עצמאי, דבר שיאפשר הפעלת לחץ על מדינות שאינן תורמות את חלקן, או מערימות קשיים פיננסיים על הגוש. אבל רה”מ רוטה סבור שאין מקום כעת לצעדי ‘הפרד ומשול’, ודבריו גובו על ידי נשיא האיחוד האירופי דונלד טאסק שאמר כי האינטגרציה האירופית במצבה הנוכחי תובעת כבר עתה מתושבי האיחוד יותר ממה שביכולתם לתת. התקווה היחידה להולנד היא שמדינות עשירות כגון צרפת ואיטליה שנקלעו לקשיים, יצליחו לעמוד שוב על רגליהן. באופן זה, לא יצטרך האיחוד האירופי לפתור את בעיותיהן על ידי ריכוז כוח רב יותר בבריסל. נו, ואיך אפשר לגרום למדינות מקובעות כמו צרפת ואיטליה להפעיל רפורמות משל עצמן על מנת לפתור את הבעיות הסוציו-אקונומיות שלהן? שאלה מצוינת!
והערה ברוח אחרת לסיום. זמן קצר לפני המשאל פרסם הפובליציסט ההולנדי יוריס לויינדייק (Joris Luyendijk) טור תחת הכותרת “הגיע הזמן לומר שלום לבריטים” והביע שם דעה לא שגרתית: הבריטים, אפילו חברי האליטה, לא סובלים את אירופה. הם לא “יורוסקפטים” אלא “יורופובים” ממש, ומבחינה פוליטית הם סוחטים את האיחוד ולוחצים עליו. “הגיעו מים עד נפש”, הוא כתב, “בזמנים נורמליים הסבוטאז’ הבריטי היה מעצבן אבל נסבל, אבל אלו אינם זמנים נורמליים”. לדבריו, האיחוד עומד להתמוטט וזקוק לרפורמות עמוקות שיהפכו אותו לדמוקרטי יותר. כדי לקדם רפורמות כאלה יש צורך בחברות שפועלות בצורה שקולה ופתוחה לטובת האיחוד, ובריטניה איננה כזאת. הוא חזה יתרון קל מאוד לתומכי ההישארות אך כתב שבמקרה זה עדיף שאירופה תיפטר בעצמה מבריטניה וקרא לשתיים “להיפרד כידידות”. ידידות גדולה אולי אין פה, אבל אולי באמת זה עדיף?
(מקור: NRC)