הפעילות של הארגון ההולנדי “נוצרים למען ישראל” מעוררת תרעומת באוקראינה, שר המשפטים שוקל לשלול תושבות לפליטים שפשעו, ומהם היעדים המועדפים על תיירים בהולנד
אוקראינה שוב בחדשות, אך הפעם אין זה משאל העם אלא דווקא מצבם של היהודים שם והפעילות של קבוצת נוצרים הולנדים בקרבם. העיתון Trouw דיווח כי הרב הראשי של אוקראינה, יעקב דב בלייך, קורא לחברי הארגון ההולנדי Christenen Voor Israel (נוצרים למען ישראל, CVI) לחדול ממסע השכנוע של יהודים באוקראינה לעלות לישראל.
הפעילים בארגון האוונגליסטי מאמינים כי שליטה יהודית בירושלים וחזרת היהודים לארץ ישראל מקץ 2000 שנות גלות הם השלבים החשובים בדרך לחזרתו של ישו ולגאולה, שלאחריה יקבלו גם היהודים את ישו כמשיח האמיתי). הביקורת עלתה לאחר הקרנת הסרט התיעודי Breng de Joden Thuis (החזירו את היהודים הביתה) המציג את פעילות הנוצרים באוקראינה. על פי נתונים שמוצגים בסרט, כ-7,000 יהודים אוקראינים עלו לישראל בשנה החולפת, מרביתם בעידודם ולחצם של אנשי CVI. הרב בלייך מתרעם על שיטות הפעולה של אנשי הארגון, ולדבריו, הם משכנעים יהודים כי האנטישמיות באוקראינה הולכת וגוברת. ״עדיף היה לו היו מניחים לנו ומרכזים את מאמצי ההצלה והסיוע ביהודים בתימן״, אמר.
גם יו״ר הקרן ההומניטרית היהודית-הולנדית JHF, רוני נפתניאל, סבור שזהו ״מסע הפחדה ומצגת שווא״. נפתניאל אמר שבדק דיווחים על גילויי אנטישמיות מאזורי הפעולה של פעילי CVI, ״לא דובים ולא יער, CVI מנסה לשכנע שהאדמה בוערת מתחת לרגליהם, ועליהם לברוח ללא דיחוי. אלו שטויות, מספר הדיווחים על גילויי אנטישמיות באוקראינה הם מהנמוכים יחסית למדינות אירופה האחרות״.
ואילו ראש הארגון, רוג׳ר ואן אורדט (Roger van Oordt), הביע את חוסר שביעות רצונו מאותו סרט דוקומנטרי. לטענתו, לצד הפעילות שהוצגה, אנשיו גם מחלקים חבילות מזון ומציבים אנדרטאות לזכר קורבנות השואה, ״וחלק זה לא נכלל בסרט” (עם זאת, מצפייה בסרט עצמו עולה שתרומות המזון דווקא מופיעות שוב ושוב). “גם הרבה גילויי אנטישמיות וגרפיטי אנטי יהודי ברחובות בזמן הצילומים לא נכללו בסרט. אבל ניחא, בתי הכנסת באוקראינה אינם מאובטחים כפי שאנו רואים בצרפת והולנד, אך אנו עדיין חושבים כי ישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים״.
פעילות הארגון באוקראינה, כפי שהיא מוצגת על ידי “נוצרים למען ישראל”:
שלילת תושבות לפליטים שפשעו
מזכיר המדינה לענייני ביטחון ומשפט, קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff) אמר בפרלמנט כי יבדוק את ביטול היתרי התושבות של פליטים אשר הורשעו בעבירות מין, כצעד בהחמרת הענישה והקשחה נוספת של החוק. כך על פי דיווח בחדשות RTL בשבוע שעבר. דייקהוף כבר הסכים כי מבקשי מקלט שנדונו לשישה חודשי מאסר או יותר, לא יקבלו היתר תושבות. חברי פרלמנט אף ביקשו לבטל בדיעבד תושבות שאושרה, לפליטים שהורשעו בעבירות מין.
אך יש מי שסבור כי זהו צעד מוגזם ופופוליסטי. עורך הדין יאן קייס ון דן ברינק (Jan Kees van den Brink) אמר בראיון שהצעה זו היא בבחינת אבסורד, וציטט מקרה של אחד מלקוחותיו, בן 18, שביצע מעשים מגונים בשתי נשים (הוא נגע בשדיהם ובישבניהם) ונדון ל-60 שעות עבודות שירות, מתוכן 30 על תנאי. האירוע עלה לכותרות על רקע תקיפות הנשים בקלן שבגרמניה בחגיגות השנה החדשה, אירוע אשר עורר סערה רבתי ברשתות החברתיות כזכור. ״פוליטיקאים נסחפים בזרם העכור של הרשתות החברתיות, ומרשי, המתפקד כראש המשפחה לאחר שעקבות אביו נעלמו בסודן, נענש על מעשה שקורה בכל פאב ובית ספר חדשות לבקרים״, אמר ון דן ברינק.
יותר תיירים
ולסיום, משהו נעים וקיצי יותר. ב-2015 נרשמה עלייה של 7% בתיירות הבינלאומית להולנד. כך פרסם NBTC Holland Marketing, הארגון האמון על שיווק הולנד לעולם כיעד תיירותי. בסך הכל ביקרו בהולנד כ-14.9 מיליון תיירים מרחבי העולם. יותר מ-4.2 מיליון מהם הגיעו מגרמניה (עלייה של 10%). לראשונה מאז 2006 ביקרו בהולנד יותר ממיליון אמריקנים, כנראה הודות להתאוששות כלכלת ארה”ב. ואילו מספר התיירים הרוסים צנח ב-24%, ככל הנראה בשל המתיחות הפוליטית בין אירופה ורוסיה ונפילת הרובל.
היעדים המובילים לתיירים מהעולם:
Zaanse Schans
מוזיאון ואן גוך
שיט בתעלות אמסטרדם
בית אנה פרנק
רייקסמוזיאום
Zaandam, Zaanse Schans
ועוד משהו קטן לילדים. סרט הולנדי זכה החודש בפרס האמי הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער, בקטגוריית סרטי הטלוויזיה. מדובר בסרט Rabarber (הצמח רִיבָּס) שעוסק בשני צעירים שהוריהם מתחתנים. השניים הופכים לחברים ומודאגים מהידרדרות מערכת היחסים בין הוריהם. הם מחליטים להכין עבורם סרט עם המלצות למערכת יחסים טובה.
העירייה הודיעה כי מבקשי המקלט יגיעו לעיר באפריל וכי לא ניתן להגיש התנגדויות לכך. היא הבהירה כי מדובר במקלט זמני וכי ראשת העיר תיוועץ בארגונים היהודיים. ומי יהיו הפליטים?
למרות החשש מצד תושבים יהודים וישראלים, הודיעה החודש עיריית אמסטלפיין כי כמה מאות פליטים ישוכנו בקרוב בבניין בעיר, וכי רבים מהם צפויים להיות מסוריה. בהודעות רשמיות באתר העירייה נכתב כי כמה מבקשי מקלט היו אמורים להגיע לעיר כבר בפברואר, אולם הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) לא הצליחה לעמוד ביעד הזה ותאריך היעד החדש להגעתם הוא סוף אפריל.
על פי הודעת העירייה, לא יותר מ-400 פליטים, “גברים, נשים וילדים”, ישוכנו באמסטלפיין, בבניין משרדים ריק שמוכשר לכך בימים אלה, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). העירייה הדגישה כי לא מדובר ב”מרכז מבקשי מקלט” (AZC) אלא במקלט זמני. “משמעות הדבר היא שלפליטים יינתן מקלט למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, בהתאם להתקדמות תהליך בקשת המקלט שלהם. פליטים יעברו מכאן למקומות אחרים בהולנד. הבניין ישמש למטרה הזו למשך תקופה שבין שנה לשלוש שנים”, נכתב. ככל הנראה, ייערך “בית פתוח” בבניין לפני שיכון הפליטים באפריל, ובאמצע מאי ייערך אירוע פתיחה רשמי.
העירייה גם הזכירה את הפגישה שנערכה בנושא באוקטובר שאליה הוזמנו התושבים והגדירה אותה כ”אינפורמטיבית”. אך תושבים ישראלים סיפרו אז לדאצ’טאון כי הם חשים תסכול וכעס, ומרגישים שהעירייה לא באמת קשובה לצרכיהם ולחששותיהם. כעת צוין בהודעת העירייה כי הוקמה ועדה המורכבת מתושבים, נציגי משטרה, עירייה וארגוני רווחה כדי לדון בנושא באופן קבוע. הוועדה נפגשה לראשונה בינואר ושוב בפברואר (להחלטות). כמו כן הוקמה ועדה מייעצת לראשת העיר מרים מרים ואן אט ואלט (Mirjam van ‘t Veld) שבה חברים נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים.
מתוך המפגש באמסטלפיין באוקטובר (לימור לוי)
במסמך “שאלות ותשובות” באתר העירייה ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתחושות העולות מהקהילה היהודית: “אין תגובה יחידה מהקהילה היהודית. התגובות מגוונות ונעות מחשש לגבי הגעת הפליטים להצעת עזרה לאנשים הללו. במקרה הצורך תתייעץ ראשת העיר עם נציגים מהארגונים היהודיים השונים באמסטלפיין”. כזכור, כאשר הכוונה לשכן פליטים בעיר הועלתה לראשונה, המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביעה דאגה מכך. דובר הארגון אמר אז כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא “בחירה מצערת”.
בנוגע לביטחון ציינה העירייה כי מאבטחים פרטיים יאיישו את המקלט 24 שעות ביממה, ינהלו את משרד הקבלה ויפקחו על הפליטים, הצוות והמתנדבים. המשטרה תגביר את סיוריה באזור.
ומה לגבי הרכב האוכלוסיה הצפויה להגיע? “ייעשה ניסיון להגיע לייצוג פרופורציונלי של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ומשפחות. ההרכב המדויק תלוי בפליטים שמגיעים להולנד”, נכתב במסמך. “כדי לתת לכם רעיון כללי: במחצית השנייה של 2015, היו בין הפליטים סטודנטים, נגרים, עיתונאים, רופאים, אמנים ויזמים. אנשים מלאומים שונים, בעיקר סורים, אריתראים, עיראקים, סומלים ואפגנים. באותה תקופה, משפחות היוו 25% עד 35% מהפליטים במרכזי הסיוע. השאר היו זוגות ללא ילדים, רווקים ורווקות. בין 10% ל-15% היו ילדים בני ארבע עד 12”.
התנדבות והתנגדות
כשרק נודע על התוכנית של העירייה לשכן פליטים סורים במרחק קצר ממרכזי הקהילה היהודית, עורר הנושא דיונים סוערים ברשתות החברתיות. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.
“אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים”, כתבה אז גולשת בקבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”, “אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו’. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות”.
ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות “גזעניות” למצב, וקראו לנקוט צעדים שונים: “יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות”, התרעמה גולשת.
פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)
העירייה מצדה הודיעה כעת כי לא ניתן להגיש התנגדויות תושבים להחלטה להקים את מקלט החירום, אך ניתן להתנגד לאישור שנתנה העירייה להשתמש בבניין (לפרטים נוספים).
לעומת זאת ניתן להתנדב ולעזור לפליטים דרך ארגון המתנדבים ההולנדי. העירייה תארגן פעילויות הן לילדים והן למבוגרים בשיתוף ארגוני הסיוע, ותודיע למתנדבים כיצד ביכולתם לסייע (להתנדבות).
ובתוך כך ממשיך משבר ההגירה לטלטל את אירופה. היום פרצו מבקשי מקלט את גדר הגבול בין מקדוניה ליוון ומשטרת מקדוניה הגיבה בפיזור גז מדמיע לעברם. כ-7,000 מבקשי מקלט שוהים סמוך לגבול בצדו היווני ומבקשים להמשיך את מסעם צפונה, לעבר מרכז אירופה ומערבה. יוון הודיעה אתמול כי בין 50,000 ל-70,000 פליטים צפויים להגיע לגבולה בחודש הקרוב. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול כי מדינות אירופה לא יכולות לסגור את גבולותיהן ולהרשות לאתונה “לשקוע לכאוס” בשל משבר הפליטים. ואילו סגן שר המשפטים ההולנדי הודיע בתחילת החודש על חידוש מיידי של סיורים של המשטרה הצבאית ההולנדית על גבולות המדינה. “זוהי שיטה לראות במהירות אם הגל פונה להולנד. הגבולות לא נסגרים. הצעד רק כולל סיורים מוגברים ובדיקות מוגברות של אנשים”.
בהכנת הידיעה השתתף רועי בנט, יועץ משפטי במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten ועוזר פרלמנטרי בסנאט ההולנדי.
קרדיט תמונה ראשית: פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License
למה מחירי השכירות באמסטרדם עולים, תמונות מהפגנות נגד ובעד הפליטים באמסטרדם, ובפינת החיות: העבודה הכי שווה בעולם וכלב מיוחד במיוחד
“שוק ההשכרה אינו בריא”
מי שמעוניין לשכור בית במגזר הפרטי באמסטרדם, כלומר בית שלא מפוקח במסגרת דיור סוציאלי, ייאלץ לשלם יותר מאלפיים יורו בחודש. כך עולה מנתונים שפרסם האתר Pararius, פלטפורמה פופולרית להצעת נכסים להשכרה. מנהל האתר, יספר דה חרוט, טוען כי “שוק השכרה אינו בריא. רק 5% מהיצע הנכסים לדיור אינו דיור מפוקח, וזה מעט מדי”.
ההמתנה לקבלת דיור סוציאלי מפוקח באמסטרדם נמשכת כעשר שנים.
על פי האתר, מחירי השכירות עלו ב-5.2% בשנה שעברה בכל הולנד, אבל באמסטרדם העלייה הייתה כפולה מזה. מחיר השכירות הממוצע לבית בהולנד עומד על 1,365 יורו בחודש, אולם באמסטרדם המחיר הממוצע זינק ל-2,200 יורו. לשם ההשוואה, ברוטרדם המחיר עומד 1,200 יורו ובהאג 1,500 יורו.
“אמסטרדם היא עיר פופולרית ותוססת, והרבה אקספטים מעלים את המחירים. בתוספת המחסור בנכסים להשכרה, התוצאה היא זינוק במחירים”, אומר דה חרוט ומציין: “אין כמעט כלום למי שמחפשים שכירות בין 700 ל-1,000 יורו בחודש”.
המשטרה עצרה מספר משתתפים בהפגנה של תנועת הימין האירופית Pegida שנערכה בשבת האחרונה באמסטרדם. מתנגדים ותומכים התייצבו זה מול זה וגרמו למהומות לפרק זמן קצר. לא ידוע מאיזה צד העצורים. ראש העיר אברהרד ואן דר לאן (Eberhard van der Laan) נתן הוראה לסיים את ההפגנה. המשטרה קראה למפגינים להתפזר “למען ביטחונם האישי” ולעלות על אוטובוסים שהועמדו לרשותם. מפגיני פגידה נשמעו להוראות.
הפגנת פעילי פגידה. ראש העיר הורה להתפזר (Guido van Nispen, Flickr, CCLicense)“לא לפגידה”. הפגנות נערכו בערים ברחבי אירופה (Andrew Black. Flickr, CCLicense)“יותר חמלה באירופה” (Andrew Black, Flickr, CCLicense)ויש מי שניצלו את ההזדמנות לסלפי מקורי (Guido van Nispen, Flickr, CCLicense)
מספר מפלגות שמאל במועצת עיריית אמטרדם התאגדו והביעו את מחאתם על ההפגנה: הם החליטו לתרום חמישה יורו לסניף ארגון VluchtelingenWerk התומך בפליטים באמסטרדם על כל פעיל פגידה שנכח בהפגנה. אנשי פגידה מוחים על מה שהם רואים כתהליך האיסלמיזציה שעובר על אירופה ועל מדיניות מתן המקלט. הפגנות נוספות התקיימו לא מזמן באוטרכט וברוטרדם, בכל אחת מהן נעצרו כ-30 מפגינים, תומכים ומתנגדים כאחד.
גם בערים אחרות באירופה נערכות בשבת האחרונה הפגנות דומות. בדרזדן, שם נוסדה פגידה, הגיע מספר מפגינים נמוך מהצפוי. כ-7,000 מפגינים קראו קריאות מחאה טיפוסיות כגון “מרקל, לכי הביתה” ו”תבוצר אירופה, לסגור את הגבולות”. המשטרה ציפתה ל-15,000 מפגינים. באותה העת התקיימה הפגנת נגד מטעם ארגוני סטודנטים ואיגודים מקצועיים שבה נטלו חלק כ-2,500 משתתפים. ההפגנות התפזרו בשקט יחסי.
האם אין זו המשרה השווה בעולם? האישה הזו מלטפת ומחבקת גורי פנדה ואפילו מקבלת על כך שכר, 30,000 יורו בשנה ליתר דיוק.
לפני כשנתיים פורסמה בעיתון מודעת דרושים “מחבקת פנדות”. האישה בסרטון היא הזוכה המאושרת במשרה. היא לא זכאית לימי חופש, וזה לא שממש צריך חופש כדי להירגע מהעבודה הזו. ובכל זאת, על פי תיאור המשרה, חיבוק פנדות זו לא בדיוק עבודה קלה כמו שזה נשמע. “צריך כושר התמדה כדי להחזיק מעמד במשרה כזו”.
צפו ושפטו בעצמכם:
https://www.youtube.com/watch?v=-V1cpzxBNII
(מקור: Metro)
נא להכיר: קוואזימודו, הכלב
תקשיבו, הוא אמנם נראה די מוזר אבל אם לשפוט לפי התמונות, הוא חמוד, שאין דברים כאלה! זהו אמנם שמו של הגיבן מנוטרדם – אבל כאן אנחנו מדברים בכלל על כלב רועים.
אז הכירו את קוואזימודו, כלב מסוג רועה גרמני שנמצא בשבוע שעבר משוטט במדינת קנטאקי בארה”ב והובא למקלט Scondhand Hounds, שם כבש את ליבם של עובדי המקום בגלל צורת גופו המשונה. קוואזימודו נולד עם עמוד שדרה מעוקם שגורם לאיבריו הפנימיים להידחס זה אל זה.
בדף הפייסבוק “Quasi The Great” שהוקם עבורו, ניתן למצוא שלל תמונות וסרטונים של הכלב בן הארבע. אלפים כבר הציעו לאמץ אותו. שרה אנדרסון מ-Scondhand Hounds אומרת כי קוואזי עדיין אינו מוכן לאימוץ. “תחילה עלינו לוודא כי הוא אינו זקוק לטיפול מיוחד בשל הבעיות מהן הוא סובל. באמצעות דף הפייסבוק שפתחתי ביקשתי לעורר מודעות לבעלי חיים ‘מיוחדים’. מגיע להם לחיות חיים מאושרים ונטולי דאגות כמו לכל חיה אחרת”, היא אומרת.
קליטת פליטים ברחבי הולנד גורמת למתיחות, ולראשונה אירעו תקריות אלימות על רקע זה. שר הרווחה הגן על מדיניות האג ואמר כי מי שאינו פליט חרב יישלח חזרה לארצו, אך סקרים מראים שהתמיכה בחירט וילדרס בעלייה מאז פרוץ משבר הפליטים. החשש באמסטלפיין הגיע לתקשורת
השבוע החולף לא היה פשוט בכל הקשור לנושא מבקשי המקלט. כמספר האנשים, כך מספר הדעות לגבי איך יש להתמודד עם הפליטים הרבים המגיעים בהמוניהם לאירופה בכלל ולהולנד בפרט. על פי מספרים רשמיים שצוטטו בסוכנות הידיעות “רויטרס”, הולנד קלטה עד כה השנה 36 אלף מבקשי מקלט, לעומת 25 אלף בכל 2014. המדינה צפויה לקלוט יותר מ-7,000 פליטים בשנתיים הקרובות, כחלק מהתוכנית האירופית להתמודד עם המשבר.
“המדיניות ההולנדית קשוחה”
סגן ראש הממשלה והשר לענייני חברה ורווחה, לודוייק אשר (Lodewijk Asscher), אמר בראיון ל-Metro כי מתן המקלט לפליטים צריך להיות ראוי והוגן. המראיין טען כי רבים הסיכויים שבין הפליטים נמצאים כאלה שמנצלים את המצב ומגיעים לכאן כדי לחפש את מזלם, וכ”ראיה” לכך אמר כי המלחמה בסוריה נמשכת כבר כמה שנים ואולם רק עתה החלו פליטים להגיע בהמוניהם לאירופה. אשר השיב כי הוא אינו מסוגל להעריך כמה מן הפליטים הגיעו מאזורי הלחימה, אך נראה לו כי מבקשי המקלט מסוריה הם אכן פליטים של ממש. לטענתו, על השלטונות למצוא דרכים לאתר את אלו שהגיעו והתיישבו בהולנד ממניעים כלכליים – אנשים אלו יישלחו חזרה לארץ מוצאם. הוא העריך “כמעט בוודאות” כי “80% מהסורים” רוצים לשוב לארצם.
על פי השר, מונהגת בהולנד מדיניות קשוחה. אנשים שהגיעו מאזורים שאינם אזורי לחימה חייבים לשוב מיד על עקבותיהם. אלו שהותר להם להישאר בהולנד יזכו לאישור שהייה למשך חמש שנים. אם בתום התקופה ישובו השקט והביטחון לסוריה, יישלחו הפליטים חזרה למדינתם. אם לא, ברור שלא יוכלו לשוב, ואם בינתיים הם הצליחו לבסס בהולנד את חייהם ומעמדם, הם יהיו זכאים למעמד של תושבי קבע. אשר לא נקב במספרים מדויקים של פליטים שאמורים להגיע להולנד, אך אמר כי כל מדינה באירופה תורמת את חלקה באופן הוגן.
השר סיכם ואמר כי אמנם העם ההולנדי אינו ממתין בכיליון עיניים להגעתם של הפליטים למדינה, אך מצד שני, גם הסורים לא בחרו בדיקטטור מטורף או בפנאטים דתיים עורפי ראשים (דאע”ש). “זוהי תקופה לא שגרתית המחייבת נקיטת צעדים לא שגרתיים”, סיכם השר.
הפגנה קיצונית באוטרכט
בשבת הקודמת התקיימה במרכז אוטרכט הפגנה של ארגון Pegida (מגרמנית – “פטריוטים אירופאים נגד האיסלמיזציה של המערב”) ארגון המבקש למנוע את מה שהוא מכנה “איסלאמיזציה של אירופה” ולבלום את “זרם הפליטים”. העיתוןNRC דיווח כי בהפגנה היו כ-200 מאנשי הארגון. במהלך ההפגנה נישאו נאומים על ידי אנשי מפתח מקרבם, אך המשטרה מנעה מהמפגינים לצעוד לאורך הרחוב הראשי במרכז העיר, והתירה להם להתאסף בסמוך לבניין תיאטרון De Vredenburg.
מתוך ההפגנות באוטרכט:
https://www.youtube.com/watch?v=UGQs0Ftka14
ההפגנה משכה מתנגדים רבים, ביניהם אנשי תנועת “Internationale Socialisten”, אשר התרכזו בסמוך לכנסיית Janskerkhof, כ-600 מטר מאנשי Pegida. אחד הפליטים נשא שם נאום. גם עליהם אסרה עיריית אוטרכט לצעוד דרך מרכז העיר.
התפרעויות שהתרחשו כתוצאה מחיכוכים בין הצדדים הובילו למעצרם של עשרה מפעילי Pegida, אך הם שוחררו כעבור זמן קצר.
בערב שלפני ההפגנה הותקף מרכז סיוע לפליטים בעיר וורדן, הסמוכה לאוטרכט. קבוצה שמנתה כ-20 גברים השליכה זיקוקים וביצים אל המקלט, שבו מתגוררים כ-150 בני אדם. איש לא נפגע אך ראש העיר אמר שלהתקפה הייתה “השפעה עצומה” על בקשי המקלט וכי היא “עוררה בהם טראומות”. המשטרה הודיעה למחרת כי עצרה והגישה כתבי אישום נגד 11 חשודים, בני 19 עד 30. ראש הממשלה מרק רוטה ביקר בוורדן וגינה את התקיפה שאותה כינה “מעשה פחדני”.
דיווח רשת RTL Nieuws על וורדן:
מסקר שפורסם ביום ראשון הקודם ב”טלחראף” עולה כי מפלגת הימין PVV בהנהגת חירט וילדרס מתחזקת על רקע משבר הפליטים, וכי לו היו נערכות בחירות היום, אנשיה היו זוכים ב-35 מושבים מתוך 150. בבחירות הקודמות ב-2012 זכתה המפלגה ב-15 מושבים בלבד.
התנגדות בפורמרנד
לאחר מחאות מצד התושבים, הצביעה ביום שני האחרון מועצת העיר פורמרנד נגד הקמת מרכז סיוע גדול למבקשי מקלט בתחומה. עם זאת, מועצת העיר שבמחוז צפון-הולנד הסכימה לקלוט כ-200 מבקשי מקלט במרכזים קטנים, בתנאי שהתושבים הגרים בסמיכות יסכימו לכך. כמה עשרות תושבים התקהלו מחוץ לבניין המועצה בעת ההצבעה. לפני כחודש הופסקה ישיבת מועצה בנושא לאחר שמפגינים נגד התוכנית פרצו לחדר הישיבות.
אמסטלפיין בתקשורת
בשבוע שעבר סקרנו כאן בהרחבה מפגש תושבים שנערך בעיריית אמסטלפיין, על רקע כוונת העירייה לקלוט כ-400 פליטים סורים באזור הקהילה היהודית. רבים מתושבי הקהילה בעיר הביעו את חששותיהם וחוסר שביעות רצונם מהכוונה לשכן את הפליטים בבניין משרדים שיוסב למגורים זמניים, לא רחוק מבתי הספר היהודיים בעיר ומהשכונה שבה מתגוררים ישראלים ויהודים רבים.
הדי הדיון הגיעו גם לתקשורת המיינסטרים ההולנדית. בתוכנית Dunk המשודרת בערוץ RTL Z התקיים דיון בנושא, בו השתתפו תושב השכונה עו”ד רוני אייזנמן והעיתונאי מקס ואן וייזל, גם הוא תושב האזור.
במהלך הדיון הציג המנחה משפטים מנחים וכל אחד מהצדדים הביע את דעתו. אייזנמן טען כי הרעיון לשכן פליטים מסוריה ועירק בסמוך לריכוז תושבים יהודים אינו רעיון מוצלח, מכיוון שרבים מן הפליטים הללו גדלו על ערכים של שנאת יהודים, ולפיכך אין לשלול את האפשרות לחיכוכים בין שתי הקבוצות. מנגד השיב ואן וייזל כי זהו המיקום הסביר ביותר וכי אין מקום אחר רחוק דיו שיאפשר לאוכלוסיית היהודים והישראלים בסביבה לחוש בטוחים יותר.
אייזנמן ציין שלא בכדי נמצאים בשכונה כוחות אבטחה ומשטרה רבים, אלא משום שלעתים מתרחשים בסביבה אירועים של התגרות מצד קיצונים כלפי יהודים. ואן וייזל טען בתגובה שלאירועים אלה אין כל קשר לפליטים, ושאת הפליטים מדאיגים עניינים אחרים לחלוטין מאשר “להתעסק” עם יהודים שגרים בשכנות, בראש ובראשונה הצורך המיידי להציל את חייהם וחיי משפחותיהם.
אייזנמן סיכם את הדיון ואמר: “פליטים – כן, אך על הממשלה לדאוג לבדוק ולוודא שמשפחות עם ילדים יגיעו למקום ולא רק גברים צעירים ללא משפחות”.
לקבל אותם בפרחים וממתקים, או להיאבק מול העירייה? העיר אמסטלפיין החליטה לקלוט 400 פליטים סורים ולשכנם בקרבת מרכזי האוכלוסיה היהודית, וההחלטה מעוררת חרדה ותרעומת בקרב תושבים ישראלים ויהודים. “מחכים לנו ימים לא נעימים… בקרוב נוריד כיפות”
עיריית אמסטלפיין מתכוונת לקלוט בשטחה פליטים סורים והדבר מעורר חששות ותרעומת בקרב הקהילה היהודית והקהילה הישראלית הנרחבות בעיר. באסיפה שכינסה העירייה אמש (שני) הוצגה התוכנית הכללית בפני התושבים, וראשת העירייה, מרים ואן אט ואלט (Mirjam van ‘t Veld) אמרה כי על אמסטלפיין לשתף פעולה עם תוכנית החירום הלאומית לסיוע לפליטים וסיפרה על פגישות “קונסטרוקטיביות” בנושא עם מנהיגי הקהילה היהודית. עם זאת, רבים מהישראלים שנכחו בפגישה חשו כי לא ניתן מענה לחששות שהביעו מפני מתיחות ואלימות פוטנציאלית.
כפי שדווח בשבועות האחרונים בדאצ’ניוז, הולנד החליטה לקלוט כ-10,000 מבקשי מקלט, רובם מסוריה. הפליטים יפוזרו בין רשויות שונות בהולנד, בהתאם ליכולת הקליטה. עוד לפני כן הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. ראש הסוכנות, חררד באקר, אמר אז כי הסוכנות כבר מספקת פתרון לכ-30 אלף מבקשי מקלט וכי היא פועלת בשיתוף האוכלוסיות המקומיות כדי למנוע חיכוכים. הוא התגאה כי בהולנד לא נרשמה אלימות נגד מבקשי מקלט, כפי שאירע בגרמניה, אולם בסוף השבוע האחרון תקפו רעולי פנים מרכז סיוע בעיר וורדן ויידו לעברו ביצים וזיקוקים. במקביל, מתחילת המשבר נרשמה התגייסות אזרחית מסיבית לסיוע לפליטים.
“מועצת העיר אמסטלפיין הודיעה שהעיר רוצה לתרום את חלקה לתוכנית החירום למתן מחסה לפליטים, בהתאם לגודלה של אמסטלפיין. אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם בשל מלחמה ראויים לתמיכתנו”, אמרה ראשת העירייה במפגש עם התושבים. היא סיפרה כי המועצה ערכה פגישות בנושא עם נציגי ארגונים יהודיים, וכי הן היו “נעימות וקונסטרוקטיביות”.
“יש לנו עוד כמה דברים להבהיר ויש גם הסכמות על צעדים שיש לנקוט”, אמרה ואן אט ואלט, מבלי להיכנס לפרטים. היא ציינה כי הבטיחה לארגונים היהודיים לעבוד בשיתוף פעולה עם הסוכנות לטיפול במבקשי מקלט כדי ליצור דיאלוג עם הפליטים עצמם. “הבטחנו לנציגי הארגונים היהודיים שיחד עם סוכנות הפליטים נסביר באופן ברור לתושבים הזמניים באיזה סוג של קהילה באמסטלפיין הם ימוקמו באופן זמני. באופן הזה אני חושבת שנוכל להעניק לפליטים טיפול הולם ובו זמנית לדאוג לתושבים היהודים והאחרים שלנו”, סיכמה ראשת העירייה בנאום קצר שפורסם גם בחדשות אמסטלפיין ברשת. במפגש עצמו נאמר כי הפתרון הזמני ייארך כשלוש שנים.
על פי הודעת העירייה, כ-400 פליטים ישוכנו באמסטלפיין, ככל הנראה בבניין משרדים ריק שיוכשר לכך, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). ישראלים שחיים באזור הביעו חשש מכך שהבניין ממוקם כשבע דקות הליכה ממוסדות החינוך היהודיים, ומהשכונה שבה ריכוז גבוה של ישראלים ויהודים.
“העירייה הודיעה לסוכנות הפליטים כי 400 פליטים הם מספר ישים בהתחשב בגודלה של אמסטלפיין”, נכתב בהודעת העירייה לעיתונות. “אף שעדיין לא ידוע אם ומתי תחליט הסוכנות להשתמש במיקום הזה, העירייה מרגישה כי הכרחי ליידע בעניין את התושבים בשכונה ולתת להם הזדמנות להביע חששות שאולי יש להם… בשבועות האחרונים הנושאים הקשורים לקליטת פליטים סוקרו בהרחבה בעיתונות. יש צורך נואש בכל רחבי המדינה במחסה לשעת חירום לפליטים והרשויות המקומיות נקראו באופן דחוף לקבל פליטים. כמו רשויות רבות אחרות, העיר אמסטלפיין רוצה לקחת אחריות ולתרום למתן מחסה חירום לפליטים הללו”. בהתאם לכך נקראו התושבים לאסיפה שנערכה אמש בעירייה. מפגשים דומים נערכו בערים אחרות ברחבי הולנד.
“הכול נקבע מראש”
בפתיחת המפגש דיבר נציג העירייה ואחר כך ניתן זמן חופשי לתושבים להסתובב בין דלפקים שבהם ישבו פקידי העירייה וענו על שאלות. חלק מהתושבים חשו כי הייתה זו דרך למנוע התלהטות ועימותים שהיו יכולים להיגרם לו היה ניתן לשאול שאלות בפומבי. לאחר מכן נשאה ראשת העירייה דברים קצרים. היא ציינה כי העירייה ביקשה לקלוט משפחות עם ילדים ונשים, ולא רק גברים, “אבל בשלב זה איננו יודעים מה יהיה הרכב הפליטים שיגיעו”.
תושבים ישראלים רבים שנכחו במפגש חשו תסכול ואכזבה. חלק אמרו לדאצ’טאון כי נראה שהעירייה מבקשת “לסמן וי” ולא לשמוע את טענות התושבים באמת. חלק סברו כי על העירייה לערוך הצבעה בקרב התושבים ולא רק להודיע להם על החלטה שהתקבלה ללא ידיעתם. “הכול כבר נקבע מראש, לא באמת הזמינו אותנו לדיון או לשיח, הודיעו שזה מה שקורה ואני לא מאמין שיהיה שינוי”, אמר תושב ישראלי לדאצ’טאון.
מתוך המפגש באמסטלפיין (לימור לוי)
רבים חשו שאין הבנה מצד ההולנדים לסוגיית הביטחון, לנוכח יחסי האיבה בין ישראל לסוריה. הם הביעו חשש לביטחון ילדיהם ולחיים הרגועים בשכונה. כשאחד הפקידים נשאל לגבי סוגיית הביטחון האישי תשובתו הייתה מתחמקת, בסגנון “אין היום אחריות לכלום. גם לי באופן אישי אין אחריות למה שיקרה מחר לילדים שלי”. עם זאת יש לציין כי אין מדובר בתגובה רשמית של העירייה וכי מוסדות החינוך היהודיים מאובטחים כבר היום בכבדות.
המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביא דאגה מתוכנית העירייה. דובר הארגון, רון, ואן דר ויקן, צוטט באתר החדשות NOS ואמר כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא “בחירה מצערת”.
“הולנדים יפי נפש, יהודים גזענים”
הנושא עורר רגשות עזים גם ברשתות החברתיות. עו”ד רון אייזנמן צייץ בטוויטר עוד לפני המפגש: “זו לא תוכנית טובה, פליטים סורים בתוך שכונה יהודית”. בקבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”, שבה חברים כ-1,400 איש, התעוררו כמה דיונים סוערים. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.
“אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים, אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו’. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות”, כתבה אחת הגולשות.
גולש אחר הוסיף ניתוח משלו: “אני טוען שהבחירה במיקום שהוא לב ליבה של הקהילה היהודית (והישראלית) הכי גדולה בהולנד, עם מוסדות יהודיים מובהקים, היא במקרה הטוב נאיבית, ובמקרה הרע רשלנות פושעת. לאף אחד מאיתנו את היכולת לחזות דברים מראש, אבל אפשר להסתמך על העבר. והעבר מלמד אותנו שכמעט לכל עימות שקורה בישראל, יש השלכות גם בהולנד. בקיץ האחרון יהודים הוכו באמסטרדם, קללות, יריקות, אבן שנזרקה על הבית של אחד הרבנים הראשיים, וכו’. עכשיו, האם באמת קשה לך לדמיין סיטואציה כזו: מטורפים ישראלים רוצחים עוד משפחה בשטחים. אבו מאזן ואחמד טיבי מפיצים בפייס קריאה לעולם להשתגע על ישראל (בערבית כמובן, שאירופה לא תכעס). עכשיו בחור בן 30 סורי, שראה את זה בפייסבוק, רואה נער יהודי על אופניים באמצע יער קטן (בדרך מאמסטלוויין לאמסטרדם יש כזה). את באמת חושבת שאין סיכוי שהוא יירק, יקלל, אולי ידחוף קצת את הנער היהודי? זה כל מה שצריך, אני אפילו לא מדבר על טרור, על סכינים, על ירי. רק להתעלל קצת ביהודי התורן שעבר שם. זה ישנה כאן את כל מרקם החיים. יהודים יפחדו עוד יותר. מזוזות כבר רובנו הורדנו מהבתים. כיפות זה השלב הבא”.
פליטים מסוריה בתחנת הרכבת בבודפשט בספטצבר 2015 (Rebecca Harms, Wikipedia)
ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות “גזעניות” מצד אנשים שהם מהגרים בעצמם, וקראו לנקוט צעדים שונים: “יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות”, התרעמה גולשת.
“לדעתי זה יזיק מאד לקהילה היהודית כאן אם נעשה צעדים כנגד הפליטים. אי אפשר לצאת בהצהרות שיהיה רע, לפני שיודעים בוודאות שיקרה משהו, ולדעתי צריך לתת צ’אנס. נכון, לא הייתי רץ לטייל שם עם הכלב עם חולצה של גולני, אבל גם לא צריך להצטייר מראש כגזענים שחושבים שאם זה סורים אז הם בהכרח ינסו להזיק ליהודים סביב. לדעתי, הצעד החכם יהיה אפילו ההפך – לארגן משלחת עם כיבוד ואוכל ותרומות מיהודי אמסטלוויין לפליטים, להראות שאנחנו יכולים לקדם את פניהם לשלום. אני גם חושב שזה ישנה אצל הרבה מהם את הגישה האנטי-ישראלית (בהנחה שאכן יש להם כזאת), ויותר מכך, אם אכן יקרה חס וחלילה משהו, ייתן לגיטימציה לקהילה לבוא ולדרוש מהעיר להגיב בחריפות”.
תגובות אלה גררו כמובן התרעמות: “עצם החשיבה שמא נצטייר כגזענים שגויה. חברים, אין פה גזענות אלא חשש אמיתי ומובן מפני חיכוך!”, כתב גולש, ואחרת הוסיפה: “אל תשכח תחת איזה שלטון הם חיו ושהם שנים האויבים של מדינת ישראל.!!!! אי אפשר להמיס את השנאה הזאת בעוגיות ופרחים. ואני חס וחלילה לא שונאת אותם , פשוט ערה למציאות הקשה הזאת”.
הפתרון – התארגנות?
אחרים הציעו לנהוג במתינות ומאחורי הקלעים מול הרשויות. “יש לך בדיוק שלוש אפשרויות”, ניתח גולש: “1. לא לעשות כלום. ולחכות לגורל. 2. לצאת כנגד ולספוג ביקורת ובצדק רב. להיחקק בתודעה שלהם באופן שלילי ולהיחקק בציבוריות ההולנדית באופן שלילי. 3. לכבד את השכנים החדשים שלך ביחס טוב ומעודד ולקבל מחלקם יחס טוב, ומחלקם לא. ייתכן והשכנים ההולנדים יעשו עבורך את העבודה השחורה, ייתכן ואת תצטרכי בסוף לצאת כנגד לאחר עימותים. אבל אז תהיה לך סיבה מוכחת על אנשים מסוימים, תיחקקי בציבוריות ההולנדית באופן פוזיטיבי ולא יוכלו לשפוט אותך לרעה”.
אחרת כתבה: “הדבר האחרון שהפליטים מחפשים כרגע זה לעורר פרובוקציות ולהתעסק עם כמה יהודים או ישראלים. אנחנו לא מרכז הפוקוס שלהם. הם עסוקים בלהציל את עצמם ובלהציל את אלה שהשאירו מאחור. הם מחפשים תקווה וסיכוי ליציבות, והם ממש לא מחפשים סיבה שיעיפו אותם מפה. שוב, רק דעתי ואני לא מזלזלת בתחושות שמתעוררת כאן, אבל אולי פרספקטיבה שונה תעזור להרגיע קצת את החרדות. ברור לי לגמרי שכשיש פחד קיומי אין מקום לחמלה אבל אני לא רואה שהם המפלצת”.
מתוך עמוד הפייסבוק “אני משפחה מארחת לפליטים”
ואילו אחרת תולה תקוות בחסכנות ההולנדית: “כשהמשטרה ההולנדית נמצאת באופן קבוע מול בית הספר היהודי שמאוד קרוב לבניין שרוצים לשכן בו את הפליטים, אני חושבת שההולנדים יבינו מהר מאוד שאם הם לא רוצים לשלם הרבה מאוד כסף על עוד אבטחה ומשטרה באזור, כדאי שימצאו מקום אחר לפליטים ולו רק בגלל כמה קיצוניים. אני סומכת על ההגיון הכלכלי של ההולנדים”.
במפגש אמש הועלתה הצעה מעשית מצד אחד הישראלים – התארגנות של תושבים והקמת מעין ועד שיוכל לייצג את התושבים מול הרשויות, לקיים איתן פגישות שבועיות, להתריע על סכנות אם יהיו, לדרוש הגברת אמצעי הביטחון במידת הצורך, ואף לבצע מחוות יפות של תרומה ורצון טוב כלפי הפליטים מצד הקהילה, כל עוד ניכר גיבוי ביטחוני מטעם הרשויות.
ממשלת הולנד הציעה תוכנית לטווח רחוק להתמודדות אירופה עם מבקשי המקלט מסוריה. בטווח הקצר תקלוט הולנד כ-7,000 פליטים. לצד הסיוע יש גם מחאה מתושבים מודאגים. וגם: אנחנו מרוויחים מהבלגן במשטרה וחדשות גן החיות – צפו בפילפילון החדש
התוכנית ההולנדית – קליטת אלפי פליטים
קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff), מזכיר המדינה לנושאי משפט וביטחון, האחראי בין היתר גם על הענקת מקלט מדיני, הודיע השבוע כי הקבינט אישר את תמיכתו בתוכנית האירופית לקליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט הנמלטים לאירופה מאזורי מלחמה.
תוכנית חלוקת מבקשי המקלט בין מדינות האיחוד תלויה ב”כושר הספיגה” של כל מדינה. התנאי הראשון שהציבה הממשלה לקליטת מבקשי המקלט, הוא קליטתם ורישומם באזורי קליטה ייעודיים מאובטחים בסמוך לאיזורי המלחמה, שיוקצו על ידי מדינות האזור (טורקיה, למשל). לאחר קליטתם ורישומם, יוכלו הפליטים לבקש מקלט באחת ממדינות האיחוד האירופי באופן מסודר, על פי התהליך המקובל. לא תינתן למבקשים אפשרות לבחור את המדינה שאליה יגיעו. מהגרים שיגיעו ישירות לאירופה מבלי להיקלט תחילה במחנה פליטים, יגורשו חזרה לארצותיהם. תהליך הקליטה והרישום ינוהל על ידי נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR). לפתרון לטווח ארוך זה נדרשת תמיכה מצד רוב מדינות האיחוד.
דייקהוף אמר עוד כי בטווח הקצר ייקלטו בהולנד 8,000-7,000 פליטים. המספר הסופי ידווח היום (שני) במהלך פגישה של הוועד האירופי לנושא הפליטים בפרלמנט האירופי בבריסל.
בנוסף, אישר הקבינט תקציב של 110 מיליון יורו לתמיכה במחנות הפליטים בירדן ובלבנון.
(מקור: Metro ו-NOS)
ומה חושבים התושבים על מבקשי מקלט שיגיעו לעריהם?
בשבוע שעבר דיווחנו כאן על פעולות סיוע למבקשי מקלט מצד אזרחים מן השורה. אך המצב כמובן מורכב. למשל: כ-600 מבקשי מקלט, רובם גברים צעירים, אמורים להיקלט במרכז קליטה שיוקם עבורם בשכונת Eschmarke באנסחדה. אך תושבי השכונה חוששים לביטחונם וסבורים כי מרכז הקליטה עלול להפוך לכר לפשיעה. על פי הארגון המרכזי למבקשי מקלט (Centraal Orgaan Asielzoekers), דרושים כ-10,000 מקומות לקליטת פליטים. בעוד הרשויות המקומיות פותחות בפני הארגון את שעריהן ומציעות סיוע, הולכת וגדלה המחאה מצד התושבים עצמם. תושבי אנסחדה אינם היחידים: תושבי הכפר Balk במחוז פריסלנד הגישו תביעה לבית המשפט נגד הכוונה לקלוט בכפר 600 פליטים. ב-Gilze-Rijen במחוז ברבנט נבלמה הקמתו של מרכז רישום למבקשי מקלט.
גם יוזמות סיוע וגם חשש. מתוך עמוד הפייסבוק “אני משפחה מארחת לפליטים”
באסיפות מידע שנערכות עבור תושבים במקומות שבהם עתידים לקום מרכזי קליטה, עולות בכל מקום שאלות זהות: מדוע רק גברים? למה כל כך הרבה אנשים? למה בשכנות לבית ספר, בית אבות, פארק או מרכז מסחרי? בעיר דן בוש (Den Bosch) התלוננו התושבים על כך שלא קיבלו מידע בכלל או קיבלו מידע חסר על הכוונה לקלוט 500 מבקשי מקלט בחלקים שונים של העיר.
אך כאשר לבסוף צולחים המאמצים להקים מחסה לפליטים, ניתן גם לראות שמצב הרוח משתנה לחלוטין. בעיר אפלדורן התנהל במשך זמן רב מאבק על הקצאת מקום קליטה קבוע, אך מאז שהגיעו הפליטים הראשונים לעיר בשבוע שעבר, הם היו מופתעים לטובה מקבלת הפנים החמה לה זכו מן התושבים.
(מקור: Metro)
מרכז קליטה לפליטים במקום מסגד בחאודה
עיריית חאודה (Gouda) תציע מקלט לכ-500 מבקשי מקלט ב-Prins Willem-Alexanderkazerne בעיר, שהיא שכונת מגורים ששימשה בעבר את הצבא, אחרי שהמבנים יעברו שיפוץ שיושלם במחצית השנייה של 2016. בעבר הייתה כוונה להקים במקום מסגד ענק, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מחאות של תושבי הסביבה.
(מקור: Metro)
בלגן במשטרה – ואנחנו משלמים פחות
לא רק בארץ. ככל שחולף הזמן, צצות ועולות בעיות ומתגלים עוד ועוד סכסוכים. אחרי שהשרים אופסטלטן וואן דר סטור הוכרזו כאויבי המשטרה, יוצאים עתה השוטרים נגד מפקדיהם. אלה הבעיות המרכזיות:
מאות משרות במשטרה נפתחו להצגת מועמדות מצד גורמים חיצוניים במקום להיות תחילה מפורסמות בתוך הארגון. משרות אלו כוללות בין היתר תפקידי שיטור בכירים (hoofdagent) או תפקידי שיטור אופרטיביים הדורשים הכרות עם תחומים ספציפיים (politiekundige). במקרה האחרון מדובר בתפקיד המערב קביעת מדיניות. בוועד עובדי המשטרה הארצי (Nederlandse Politiebond) סבורים כי צעד זה פוגע פגיעה חמורה בתנועת העובדים בתוך הארגון: “אנו חושבים שזה בלתי סביר שמעסיק מתעלם מקיומם של מועמדים פוטנציאלים מתאימים בתוך הארגון. הגיע אלינו זרם של שיחות טלפון מצד שוטרים שהתאכזבו לגלות שהפיקוד מונע מהם את האפשרות לקבל עדיפות בהצגת מועמדות למשרות אלו”.
האיגוד הכללי הארצי של עובדי המשטרה (De Algemene Nederlandse Politie Vereniging=ANPV) התריע מוקדם יותר השבוע נגד כוונת הפיקוד העליון לשכור את שירותיהם של מומחים חיצוניים בתחומים שונים, משום שלטענת הפיקוד, לא ניתן למצוא אנשים בעלי תחומי מומחיות דומים בתוך הארגון. לצורך כך הוקצה תקציב של מיליוני יורו. לטענת האיגוד, מעבר לכך שמדובר בבזבוז מיותר של כספים, קיים חשש כי השכירים החיצוניים הללו ייחשפו למידע רגיש ואז יצאו איתו מהארגון.
כדרך להבעת מחאתם, שוטרים מחלקים פחות דו”חות על מהירות מופרזת וצעד זה גורם לנזק של מיליונים לקופת המדינה. כאן גם מתגלה מצב פרדוקסלי, משום שהשוטרים מבקשים מצד אחד שיפור בתנאי שכרם, ומצד שני נמנעים מלעשות את עבודתם על מנת להוסיף כסף לקופת המדינה. לשר ואן דר סטור זה לא ממש איכפת – הוא טוען כי לא נותר תקציב לתוספות שכר.
לפני כשבועיים הודיע השר ואן דר סטור כי אינו שבע רצון מאיכות מחלק החקירות, וכאילו כדי להוסיף שמן למדורה, הודיע השר לפני שבוע כי לדעתו המשטרה “טיפשה”. 15% בלבד מעובדי הארגון הם בעלי תואר אקדמי, וזהו לדעתו אחוז נמוך מדי.
בניסיון אחרון לעצור את פתיחת 424 המשרות להצגת מועמדות מבחוץ, מתוכננת הפגנה בהאג ב-16 בספטמבר. צעד זה מתווסף כאמור לפעולות מחאה נוספות שנועדו להשיג הסכם עבודה קיבוצי (cao) משופר. משום כך במהלך השבוע החולף נחסמה המערכת המאפשרת גביית דו”חות.
(מקור: Metro)
It’s A boy!
לפני כמה שבועות דיווחנו כאן על פילון שעומד להיוולד בגן החיות בליידורפ ברוטרדם.
ואכן, ב-20 באוגוסט זה קרה! אחרי תהליך המלטה שעבר ללא אירועים ונמשך דקות ספורות בלבד, נולד פילון זכר לאמא פילה בנגקה. הפיל הקטן, שניתן לו השם Sunay משחק בחוץ, יונק היטב וישן הרבה. סבתא אירמה ואמא בנגקה כמעט ולא עוזבות אותו.
Sunay הוא הפיל ה-16 שנולד בגן החיות והוא אח לפילה Faya ובן דוד לפילה Lihn Nhi.
הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט גאה בהתמודדותה עד כה אך קוראת לסיוע נוסף. בינתיים סלבריטאים ואזרחים מן השורה מתארגנים לעזור. וגם: לידות בית בטוחות כמו בבי”ח, רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים, ולמה כדאי לשאוף קצת אוויר חוות.
סיוע לפליטי בהולנד
על רקע משבר הפליטים בשערי אירופה, הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. בראיון עם העיתון AD אמר יו”ר הסוכנות, חררד באקר: “לפעמים מגיעים 1,800 אנשים בשבוע. אפשר למלא בהם שלושה מרכזי סיוע בשבוע. צריך לפתוח בדחיפות עוד מרכזים. זו בעיה של החברה כולה. יש לנו כרגע 70 מקומות שבהם אנחנו פועלים ואנחנו מדברים עם 120 רשויות מקומיות. אני קורא לכל הרשויות לקחת אחריות, ולהיות גמישות עם תוכניות הבנייה, כי אנחנו צריכים עוד מקום ובמהירות”. הוא אמר כי כרגע מספקת הסוכנות מחסה ל-30,000 בני אדם וכי היא מצליחה לספק מיטה לכל אחד ולדאוג שאנשים לא יחיו ברחוב. “אנשיי עובדים קשה מאוד על כך”, אמר באקר.
הוא אמר כי הוא “מבין שיש קהילות שמרגישות שאינן יכולות להתמודד עם מבקשי המקלט”, אך הוסיף שבמרכזי הסיוע יש אנשי ביטחון ושהרשויות נכונות לפתור בעיות בשיתוף עם הקהילה המקומית. “כאן לא זורקים בקבוקי תבערה דרך החלונות, כמו בגרמניה, ואני גאה בכך”.
אזרחים רבים נרתמים לעזרה. דובר של הסוכנות אמר ל-NOS כי מרכזי הטלפון של הארגון קורסים תחת מבול השיחות מאזרחים שמציעים עזרה, והוא קרא לציבור להציע את עזרתו בטופס מקוון. “זמן ההמתנה ארוך מדי, ויהיה חבל אם רעיונות של אנשים לא יישמעו”, אמר.
בארגון הסיוע Vluchtelingenwerk רשומים כעת כ-8,000 מתנדבים – כמעט כמספר השיא בימי המלחמה ביוגוסלביה בשנות ה-90.
במקביל מתארגנות יוזמות אזרחיות לסיוע. יותר ממאה ידוענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים הולנדים פרסמו ביום חמישי מודעה בגודל עמוד ב”טלחראף” וקראו ל”פתרון הומני” למשבר הפליטים. “האם אתם שומעים את הקריאה?”, נכתב במודעה, שטוענת כי הפוליטיקאים מגיבים למשבר הגובר בגישה מיושנת “בעוד המצב דורש שינוי מוחלט… יש סיכון שאנחנו נצמצם את האחריות שלנו למינימום האפשרי, אבל עלינו לשאול את עצמנו האם כך נהיה לחברה שאנחנו רוצים להיות… עלינו לעבוד בתבונה ובחמלה כדי להגיע לפתרון הומני. אתם יכולים לסמוך עלינו”.
על המודעה חתומים בין היתר השחקנית קריס ואן האוטן, אשת הטלוויזיה ונדי ואן דייק, הזמרת שנטל יאנן, מנהל הרייקסמוזיאום וים פייפס, ומנכ”ל תאגיד KPMG יאן הומן.
גם בפייסבוק צצות יוזמות: העמוד Ik ben een gastgezin voor een vluchteling (אני משפחה מארחת לפליט) זכה ליותר מ-15,000 חברים. כוונת העומדים מאחוריו איננה שהמתנדבים יארחו פליטים בבתיהם, אלא שיספקו תמיכה בתהליך הפנייה לבקשת מקלט. העמוד Because We Carry אוסף מנשאי תינוקות לפליטות שנושאות את תינוקיהן בזרועותיהן.
מחקר: ללדת בבית – בטוח כמו בבית חולים
לידה בבית בעזרת מיילדת בטוחה באותה מידה כמו לידה בבית החולים תחת פיקוחו של רופא גינקולוג. כך טוענים גינקולוגים ומיילדים מבתי החולים AMC ו-VUmc באמסטרדם, בעקבות מחקר שערכו.
כמה מספרים מהמחקר הנוכחי:
החוקרים סקרו 83,289 לידות
61 לידות הסתיימו בתינוק מת
7 מתוך 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידת בית עם מיילדת
8 מכל 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידה בבית חולים עם גינקולוג
שיעור תמותת התינוקות בהולנד הוא 8.4 לכל 1000 לידות (על פי נתונים מ-2013) והוא נובע בעיקר משיעור גבוה של לידות מוקדמות
תוצאות מחקר זה שונות מאוד מתוצאות מחקר אחר, שפורסם באוטרכט ב-2010, ושעורר דיון ציבורי נרחב, ואשר בו נטען כי בקרב נשים אשר התחילו את תהליך הלידה עם מיילדת, קיים סיכון גדול פי 2.3 למות התינוק תוך כדי הלידה או זמן קצר אחריה בהשוואה ללידה בבית החולים בפיקוח גינקולוג.
בהולנד בוחרות כ-30% מהנשים ללדת בבית. לידות בית אפשריות רק לנשים שנמצאות בסיכון נמוך לפתח סיבוכים במהלך הלידה. לנשים בהריון בסיכון גבוה לא ניתנת אפשרות בחירה כזו.
מאז פרסום המחקר מאוטרכט, הולך ופוחת שיעור תמותת התינוקות, אולם גם שיעור לידות הבית הולך ויורד. בנוסף לכך, נשים רבות מבקשות אמצעים לשיכוך כאבים במהלך תהליך הלידה.
ארבעה מקרב אנשי המקצוע שמתחו ביקורת על המחקר מ-2010, נמנים עתה עם כותבי המחקר הנוכחי, שהגיע כאמור לתוצאות שונות לחלוטין, על אף שסקר תקופה זהה למחקר מאוטרכט. מחקר זה מקיף כמעט מספר כפול של לידות, ותוצאותיו מדויקות יותר.
השאלה המרכזית שעולה מפרסום שני המחקרים הללו היא מה יכולה היולדת הממוצעת לעשות עם המידע הזה. המיילדת אנק דה יונג (Ank de Jonge) אומרת כי אם תגיע אליה אישה בהריון בשבוע 36 ומעלה ותתהה האם יהיה בטוח עבורה ללדת בעזרתה של המיילדת, תוכל המיילדת לאשר לה ש”כן, זה בטוח”.
אחד מיוזמי המחקר הנוכחי, יוריס ואן דר פוסט (Joris van der Post), מרצה בכיר למיילדות וגינקולוגיה ב-AMC, אומר כי תמותת תינוקות לאחר לידה היא רק חלק זעיר משיעור תמותת התינוקות הכללי. הבעיה הגדולה יותר עמה מתמודד תחום המיילדות קשור לתמותה בלידות מוקדמות מאוד. מקרי מוות של תינוקות לאחר הריון מלא קשים הרבה יותר לעיכול מכיוון שבמקרים אלו התינוק כבר היה בשל.
לפני מספר חודשים כתבנו כאן על רה-ארגון שמתנהל במשטרה ואשר נועד לאחד 26 יחידות עצמאיות לכדי גוף ארצי אחד.
השר לביטחון פנים וצדק, ארד ואן דר סטור (Ard van der Steur), אישר היום בדו”ח ההתקדמות החצי שנתי שכתב נתונים שדלפו לעיתונות עוד ביולי, ולפיהם הרה-ארגון שמתנהל בימים אלו במשטרה הולך לעלות למשלם המסים 460 מיליון יורו, לעומת ההערכות המקוריות שעמדו על 230 מיליון יורו. בנוסף לכך, תהליך מיזוג היחידות אמור להימשך שלוש שנים יותר מהמתוכנן. לדעת השר נדרשת גישה ריאלית יותר. בכוונת השר להאציל יותר סמכויות לראשי הערים בכל הקשור לניהול פעילות המשטרה.
רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים בבית חולים
רופאים מומחים מסרבים במקרים מסוימים לנתח חולים – לא בגלל מחסור ברופאים מנתחים, חדרי ניתוח או מיטות אשפוז – אלא פשוט מפני שהתקציב שניתן לבית החולים בגין ביצוע מספר מוקצב של ניתוחים, עליו סיכם בית החולים מראש עם חברת הביטוח הרפואי לשנת התקציב, עומד להיגמר. כך מוצא עצמו החולה ברשימת המתנה “מדומה”, ממתין שלא לצורך לקבלת טיפול רפואי נחוץ. כך עולה ממחקר שערך NRC. מהמחקר עולה כי בחודש החולף עברו מחלקות שונות במרבית בתי החולים במדינה על פרקי הזמן המקסימליים שבהם מותר לחולים לשהות ברשימות המתנה לניתוחים וטיפולים רפואיים.
בשנת 2000 סיכמו ביניהם חברות הביטוח הרפואי, בתי החולים והרופאים המומחים על זמן ההמתנה המקסימלי המקובל עבור טיפול רפואי (treeknorm). סיכום זה תקף גם כיום. מנתונים ראשונים שהתקבלו מבדיקה שערכה חברת הסקרים MediQuest עולה כי ב-25 בתי חולים במדינה המתינו חולים לטיפול רפואי זמן רב יותר מעבר לפרק הזמן המקסימלי של שבעה שבועות במקרה של ניתוח ברך. ב-58 בתי חולים נרשמו פרקי זמן המתנה ארוכים יותר מארבעה שבועות לקבלת תור למרפאת כאב, פרק הזמן המקסימלי במקרה זה.
מתברר כי רשימות ההמתנה שעליהן דיווחו בתי החולים אינן תמיד מדויקות. בתי חולים אוניברסיטאיים רבים מנהלים רשימות המתנה ארוכות לפרוצדורות רפואיות פשוטות באופן מכוון, כדי שהחולים יתייאשו ויפנו לבתי חולים אחרים. עוד צד חשוב בעניין הוא מהי חברת הביטוח המבטחת את המטופל. עם כל חברת ביטוח יש לכל בית חולים סיכום לגבי המספר המקסימלי של טיפולים מכל סוג, שעבורו מקצה חברת הביטוח תקציב לבית החולים. התקרה הזו אינה מדווחת במסגרת רשימות ההמתנה הציבוריות, אך מצב זה גורם לכך שבתי חולים מסרבים להעניק להם את הטיפול או מפנים אותם לבית חולים אחר. בדרך כלל מצב זה קורה בחצי השני של השנה, כאשר התקציב מתחיל לאזול.
חברות הביטוח הרפואי והמפקח על הבריאות (NZa) אומרות בתגובה כי “בתי החולים חייבים להעניק את הטיפולים הרפואיים הנדרשים, גם אם נגמר התקציב. אם לא יעשו זאת, הרי שהם מפרים את הסכמיהם עם חברות הביטוח”. לדברי נטשה ויינבייק (Natasja Wijnbeek) מ-NZa, “אם בית החולים שם אותך ברשימת המתנה לפרק זמן ארוך מדי, דווח על כך לחברת הביטוח שלך כדי שזו תפעל מול בית החולים לקצר את ההמתנה. אם חברת הביטוח לא מצליחה לפתור את הבעיה, עליה לפנות אלינו ל-NZa כדי שאנחנו נוכל לנקוט פעולה”.
מקור: NRC
פחות ניגשים למבחני האינטגרציה
ניכרת ירידה במספר הניגשים לבחינות ידיעת השפה והתרבות ההולנדית (inburegerinsexamen), כמו גם באחוז העוברים את הבחינות בהצלחה, כך דווח במגזין הטלוויזיה Nieuwsuur בעקבות תחקיר שערכה התוכנית. הסיבה העיקרית לכך נובעת משינוי שחל בחוק: החל מ-1 בינואר, אחראים אלו המבקשים להגר להולנד לנהל את תהליך האינטגרציה בעצמם וגם לשלם עליו בעצמם. עד תחילת 2015 נוהל התהליך על ידי הרשויות המקומיות. מנתוני השירות החינוכי (Dienst Uitvoering Onderwijs) עולה כי מתוך 10,641 מהגרים שהגיעו להולנד ושחלה עליהם חובת אינטגרציה ב-2013, 17% בלבד מהם השלימו את התהליך. ב-2011, 77% השלימו את התהליך והשנה – 53%.
מנה קטנה של “אבק חוות” (boerderijstof) מספיקה כדי למניעת תגובה אלרגית לקרדית האבק* בעכברי מעבדה. זו הייתה המסקנה העיקרית ממחקר שערך האימונולוג בארט למברכט (Bart Lambrecht) מאוניברסיטת גנט (Gent) ובית החולים האוניברסיטאי Erasmus MC ברוטרדם. המחקר הוביל לגילוי מנגנון מולקולרי שמגן גם על בני אדם מפיתוח תגובות אלרגיות ואסטמה.
גילוי זה מאשש את השערת ההגיינה, לפיה הגורם לעליה בשיעור התגובות האלרגיות, אסטמה ומחלות אוטואימוניות בבני אדם נובעת מכך שכיום ילדים גדלים בסביבה שהיא יותר ויותר “סטרילית”. לכן, מגע עם חיידקים בילדות המוקדמת, הוא בעל השפעה חיובית על מערכת החיסון ומונע בהמשך החיים התפתחות של מחלות.
למברכט הסביר בראיון טלפוני שערך עמוNRC : “גירוי המערכת החיסונית הוא אף פעם אינו ישיר. מערכת החיסון זקוקה להוראות מן התא אשר בא במגע עם העולם החיצון. הצעד הקריטי הראשון לפיתוח תנגודת לתגובות אלרגיות טמון בפעילות תאי האפיתל המצפים את החלק הפנימי של הריאות. תאי האפיתל מגיבים כאשר הם נחשפים לאנדוטוקסינים – רעלנים הנמצאים בממברנה של חיידקים מסוימים. כתוצאה מכך חלים שינויים בתאי הדנדריטים וכך מופעלת מערכת החיסון.”
*קרדית האבק: יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם (מתוך “ויקיפדיה”).
באופן בלתי מפתיע, דווקא לאחר שהחליט ביהמ”ש להסגירו לישראל, נעלם הרב החשוד בעבירות מין. וגם – אפליקציה נגד אלימות ברכבת, 10,000 “מבקשי מקלט” יציפו את אמסטרדם והאג, ומדוע כיסוי לאייפון מדאיג את משטרת רוטרדם?
עדכון בפרשת הרב ברלנד, החשוד שביצע עבירות מין בנשים שבאו להתייעץ עמו: לאחרונה החליט בית המשפט סופית (לאחר ערעור של הרב) שניתן להסגירו לישראל. ביום שני שעבר נעלם הרב מהולנד, ואיש איננו יודע איפה הוא – אפילו עורך הדין שלו לא ראה אותו יותר משבוע. הרב פרסם לכאורה הודעה באתר Yeshiva World News, בה הוא מודיע לחסידיו שהם יכולים לחזור לישראל. לפי השמועות הוא ברח למדינה בדרום-אמריקה שלא מסגירה מבוקשים לישראל.
הרב אליעזר ברלנד. נמלט לדרום אמריקה?
ביום שלישי שעבר פורסמה כתבה בחינמון מטרו (Metro) על האלימות ברכבות – כבר לא פעם דיווחנו על כרטיסנים ועובדים של רשות הרכבות שהוכו. נכון להיום, מוכים כשניים עד שלושה עובדי רשות הרכבות בכל יום. לאחרונה יצאה אפליקצה שעוזרת לעובדי רשות הרכבות לדווח על אלימות ברכבת ובתחנות הרכבת בזמן אמת. המידע, האנונימי לחלוטין, לא זמין למעסיקי העובדים, וכולל את מיקום ושעת התקרית האלימה. איגוד עובדי התחבורה – שפיתח את האפליקציה – רוצה להשתמש בה כדי לבדוק אם הנהלים החדשים של רשות הרכבות (כגון איסור כניסה לתחנות רכבת ולא רק לרכבת עצמה) אכן ממעיטים את כמות האלימות.
אם כבר מדברים על תחבורה ציבורית – אחד האתגרים הגדולים בנסיעה ברכבות בהולנד הוא תחבורה בתוך הערים. אחת האפשרויות היא אופני תחבורה ציבורית (OV-Fiets), אותם ניתן לאסוף ולהחזיר מתחנות הרכבת. ביום רביעי שעבר פרסמה רשות הרכבות ההולנדית שלעתים נוצר מחסור באופניים מאחר שהם כל כך פופולריים. בשתי תחנות באמסטרדם ותחנה אחת בהאג יש “מחסור קבוע” באופניים ציבוריים. לא פחות חשוב, לציית לחוקי האופניים שפורסמו גם כן ביום רביעי.
כמו בשאר אירופה, סוגיית מבקשי המקלט מרכזית גם בהולנד. ביום חמישי פורסם שעוד 10,000 “מבקשי מקלט” יציפו את אמסטרדם והאג; מדובר ב 10,000 פסלונים של מבקשי מקלט. עמותת Moving People שעומדת מאחורי המיזם מסרה שהכוונה מאחורי הפסלונים היא לתת למבקשי המקלט מימד אנושי – ושחשוב להזכיר לעולם מה מבקשי המקלט עוברים כדי להגיע לאירופה. את הפרויקט המלא ניתן לראות באתר www.MovingPeople.nu, שם גם ניתן לתרום לו באמצעות מימון המונים.
מתוך המיזם האמנותי Moving People
לפני כמעט שנה יורטה טיסת MH17 בשמי אוקראינה. בעקבות האסון החלה חקירה ובשבת האחרונה התברר שבזמן הטיסה MH17 התחוללו מספר קרבות בין מטוסים רוסיים ואוקראיניים בשמי אוקראינה. במטוס, שיורט ב-17 ליולי, היו 298 נוסעים ומתוכם 196 היו הולנדים. בינתיים החקירה ממשיכה.
ולסיום, אזהרה מהמשטרה – בשבת פרסמה משטרת רוטרדם אזהרה בקשר לטרנד חדש בכיסויי אייפונים: כיסוי בצורת אקדח! לא ניתן להבדיל ממרחק אם מדובר בכיסוי או באקדח אמיתי, והמשטרה מפצירה באנשים לא לקנות משהו שנראה כאקדח מכיוון שזה יכול לגרום לעימותים עם המשטרה (שעלולים להיגמר בצורה טרגית). הכיסוי גם קיבל תשומת לב בארה”ב השבוע.
כיסוי האייפון המסוכן (מתוך עמוד הפייסבוק של משטרת רוטרדם)
