Tag: פסטיבל סרט

מארץ ישראל החלוצית ועד תל-אביב וירושלים הסוערות של ימינו. מבן-גוריון במדבר, התוהה לגבי עברה ועתידה של מדינת ישראל, ועד לעסקנות פוליטית קטנה ונהנתנית. מניצולי שואה המחפשים את עברם ועד לחייה העכשוויים של משפחה פלסטינית משני צדי הגבול. מקומדיה רומנטית ועד דרמת פשע. פסטיבל Seret International חוזר להולנד בפעם השלישית עם מגוון רחב של קולנוע ישראלי משובח ומעניין. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים ולחשוף אותם קצת לעולם שממנו באנו.

• לרכישת כרטיסים באתר פסטיבל סרט הולנד
• לרשימת הסרטים ומועדיהם בלוח האירועים של הקהילה הישראלית

“המטרה הראשונית שלנו היא לפתוח את התרבות הישראלית לקהלים שונים”, אומרת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. “בוודאי שאנו שמחות שישראלים ויהודים אוהבים ומגיעים לפסטיבלים שלנו אבל המטרה העיקרית היא להראות לקהלים נוספים את העשייה המדהימה שיש בישראל בתחום הקולנוע, את הרב-תרבותיות על כל רבדיה. העובדה שזו כבר השנה השלישית של הפסטיבל כאן מוכיחה כי לאט לאט הקהל המקומי והבינלאומי מתוודע ליצירה הישראלית”. הרוש הגיעה להולנד לפני ארבע שנים, בעקבות העבודה של בעלה. את זמנה היא מחלקת בין אמסטרדם, תל-אביב ולונדון, שם נולד פסטיבל סרט. הרוש, בוגרת תואר שני בתקשורת ומנהלת שיווק בעבר, חברה לענת קורן, מו”ל ועורכת העיתון “עלונדון”, ולפטי הוכמן, חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע. לפני שש שנים ערכו לראשונה את הפסטיבל בלונדון ומאז הוא התרחב גם להולנד, לגרמניה, ואפילו לצ’ילה, ארץ הולדתה של הוכמן.

“בחרנו ערים שיש בהן הרבה אפשרויות לחיי תרבות ובכל הערים מגיע קהל אוהב קולנוע שמגלה הערכה רבה גם לקולנוע הישראלי”, אומרת קורן, “בסופו של דבר גם התגובות לסרטים בכל הערים דומות. סרט טוב הוא סרט טוב שמדבר למגוון נרחב של קהלים וברבדים רבים”.

ואכן הפסטיבל מביא השנה סרטים שזכו לביקורות נלהבות בארץ ובעולם, וגם לא מעט זוכים בפרסי אופיר ובפרסים בינלאומיים. בנוסף בולטת בו נוכחות נשית – ארבעה סרטים בוימו על ידי נשים ולפחות חמישה מציבים במרכז העלילה אישה או מספר נשים. בהתאם לכך יתארחו בפסטיבל שתי שחקניות ישראליות מצליחות: יבגניה דודינה, שחקנית התיאטרון והקולנוע הוותיקה ועטורת הפרסים המככבת בסרט “שבוע ויום”, ואניה בוקשטיין, כוכבת “לב שקט מאוד”, מועמדת לפרס אופיר ועשויה להיות מוכרת לחברים ההולנדים מהופעתה ב”משחקי הכס”. שתיהן יענו לשאלות הצופים בהקרנות סרטיהן במהלך הפסטיבל. כמו כן יגיע לפסטיבל השחקן שי אביבי, המככב גם הוא ב”שבוע ויום”.

ולטובת הצופים המוגבלים בזמן, שאלנו את המארגנות על אילו סרטים הן ממליצות:

ההמלצות של פטי – אומץ וחשיפה

“שני הסרטים שעליהם אני ממליצה הם ‘לא פה, לא שם’ של מייסלון חמוד, שהיה אחד הסרטים המועדפים לקבלת פרס אופיר השנה. סרט אמיץ ויפה של במאית מוכשרת ביותר. הסרט השני גם הוא של במאית – ‘לעבור את הקיר’ של רמה בורשטיין. עוד במאית מוכשרת ביותר, שחושפת את הקהל לצד פחות מוכר של החברה החרדית, בצורה קלילה ומעניינת”.

לא פה לא שם הוא סרט הביכורים של חמוד, ושתיים מהשחקניות בו זכו בפרסי אופיר (שאדן קנבורה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר ומונה חווא בשחקנית המשנה). הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל-אביב. לילא, עורכת דין ילידת נצרת, סלמה, תקליטנית מתרשיחא, ונור, סטודנטית דתייה מאום אל פחם. שלושתן חוות, כל אחת באופן אחר, ניכורווניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו וממשפחותיהן. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי. הביקורות כינו אותו “אירוע קולנועי… קול חדש, נטול זיוף וצביעות, מספיק חזק וצלול כדי להדהד למרחקים, להביא אליו צופים וצופות מכל הקצוות ובעיקר לגרום להם להסתכל אחרת על מה שמסביבם” (אבנר שביט, וואלה!).

לעבור את הקיר הוא קומדיה רומנטית יוצאת דופן של בורשטיין עטורת השבחים. כמו סרטה הקודם, “למלא את החלל”, גם הוא עוסק באמונה דתית ובנשים בעולם החרדי. מיכל (נועה קולר) היא חוזרת בתשובה בת 32 שעומדת להינשא לבחיר לבה, אך חודש לפני החתונה הוא מחליט לבטל. היא מסתייעת בסגולות ובשדכנים, וחוזרת למסלול של דייטים מייאשים עם שלל חתנים פוטנציאליים, אך ללא תוצאות. ברגע של ייאוש ואמונה גם יחד היא מחליטה שתתחתן בנר שמיני של חנוכה וממשיכה בהכנות כרגיל, כשכולם סביבה ממתינים להתפוצצות הבועה. הסרט זכה בשלושה פרסי אופיר: עיצוב התלבושות, השחקנית הראשית הטובה ביותר לקולר, ופרס התסריט לבורשטיין.

ההמלצות של ענת – הומור ואווירה

“הסרטים פשוט נפלאים וזה לא קל להמליץ על אחד או שניים. אני אישית אוהבת מאוד את ‘נורמן’ של יוסף סידר, זה סרט אווירתי עם מסרים מיוחדים ומשחק מצוין של ריצ’ארד גיר וליאור אשכנזי. כמו כן אשמח להמליץ על הסרט הדוקומנטרי ‘שלום איטליה’ שיש בו הרבה הומור ומערכת יחסים מרתקת בין שלושה אחים קשישים שנוסעים לחפש את הבית שבו הסתתרו בזמן השואה”

נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי הוא שמו המלא של סרטו של סידר המוכר מסרטים מצליחים כמו “בופור” ו”הערת שוליים”(שאף זיכה אותו במועמדות לאוסקר). נורמן אופנהיימר הוא עסקן יהודי ניו יורקי עלוב למראה שמנסה ללא לאות לפלס את דרכו בעולם של פוליטיקאים ואנשי עסקים, ולהקדיש ממרצו גם לבית הכנסת שלו. הוא מתיידד עם פוליטיקאי ישראלי צעיר חובב מותרות, וכשזה נבחר לראש ממשלת ישראל חייו של נורמן משתנים מן הקצה אל הקצה, ולאו דווקא לטובה.

שלום איטליה או שלושה אחים ומערה הוא סרטה השני של תמר טל ענתי, שסרט הביכורים שלה, “הצלמניה”, זכה לשבחים בארץ ובעולם. אל הרעיון נחשפה טל ענתי במקרה במהלך ארוחת ערב משפחתית. אביו של בן זוגה סיפר כי הוא נוסע לטוסקנה עם שני אחיו, כדי לחפש את המערה שבה התחבאו בילדותם כאשר ברחו מהנאצים. “ברגע ששמעתי על המסע הזה של האחים לטוסקנה, היה ברור לי שאני חייבת להצטרף”, סיפרה ענתי ל”ישראל היום”. “יצאתי בלי לדעת עם מה אני חוזרת ואם יש בכלל מערה. הייתה לי אינטואיציה חזקה, וידעתי שיש שלוש דמויות שכל אחת מהן מחזיקה סרט בנפרד”. ענתי התלוותה לבובי, לאנדריאה ולעמנואל, למסע בעקבות המערה, תוך כדי שהם עוסקים במהות המתעתעת של הזיכרון: מה בחר כל אחד מהם לזכור מהאירועים ההם, ומה התעקש לשכוח.

ההמלצות של אודליה – חיבורים ורגישות

“מאוד אהבתי השנה את הסרט ‘לב שקט מאוד’ בכיכובה של אניה בוקשטיין, שהיא גם אחת מאורחות הפסטיבל שלנו. הסרט מראה חיבור רגיש ובלתי אמצעי בין אנשים שונים ודתות שונות שבעיניי הוא מאוד מעניין. סרט נוסף שמאוד אהבתי הוא ‘אבינו’, שזיכה את מוריס כהן בפרס אופיר עבור השחקן הטוב ביותר. על אף שבסרט מצולמות כמה סצנות אלימות, הסרט רגיש במיוחד ולדעתי כל אחד יוכל להתחבר לדילמה המוסרית הניצבת בפני השחקן הראשי”.

לב שקט מאוד מבוסס על אירועים אמיתיים שעובדו ביד חופשית על ידי הבמאי איתן ענר (“סיפור חצי רוסי”). נעמי הפסנתרנית בורחת מהקריירה התובענית ועוברת לגור בשכונת קריית יובל שבירושלים. עד מהרה היא מגלה שהגיעה לשדה קרב בין חילונים לדתיים וחרדים. כשהיא מתחילה לבקר בכנסייה בעין כרם השכנה כדי ללמוד לנגן בעוגב אצל הנזיר פבריציו היא חווה מסכת הטרדה והפחדה שטומנות בחובן תעלומה. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טאלין ובוקשטיין זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. בוקשטיין תהיה אורחת הפסטיבל באמסטרדם ותענה על שאלות הצופים בשתי הקרנות הסרט. 

אבינו, סרטו השני של מני יעיש (“המשגיחים”) זיכה אותו בשבחי המבקרים. אלה הכתירו אותו הן כ”אחלה סרט גנגסטרים” ו”סרט המכות הטוב ביותר שנעשה בארץ”, והן ככזה ש”ניחן בעומק מוסרי ותיאולוגי”. עובדיה (מוריס כהן) מתפרנס בקושי כמאבטח במועדון וכבעלים של חברת הובלות. הוא ואשתו (רותם זיסמן כהן, אשתו במציאות של מוריס) מנסים לשווא להביא ילד לעולם, ואחרי עוד כישלון מבקש עובדיה לממן לה טיפולים במרפאה פרטית. לשם כך הוא מסכים לעבוד כגובה חובות בשירותו של גנגסטר הנוהג לפקוד את המועדון, אך מוצא עצמו בדילמה מוסרית כאשר זה מציע לו הצעה שאי אפשר, או לפחות לא רצוי, לסרב לה.

סרטים נוספים בפסטיבל

ישמח חתני בבימוי אמיל בן שמחון יוקרן בערב הפתיחה של הפסטיבל. עולמה של קהילה ירושלמית שלווה מטלטל בעקבות מפגש מקרי עם רב כריזמטי צעיר. בעוד הגברים נסחפים אחריו, יוצאות נשותיהן למאבק על מקומן ומעמדן בניסיון לאחד מחדש את הקהילה.

שבוע ויום הוא סרט הביכורים של אסף פולונסקי, דרמה מצחיקה שובת לב. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע ירושלים ומועמדת ל-7 פרסי אופיר. בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. לעומת זאת, אשתו ויקי, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל, ומצפה שאייל ינהג כמוה. אבל התכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לעזור לו לגלגל ג‘וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו.

הסודות של איידה הוא סרטו התיעודי של אלון שורץ, זוכה פרס הקהל בפסטיבל “דוקאביב” 2016. יצחק ושפסיל, שני אחים שנולדו במחנה העקורים ברגן בלזן מיד לאחר השואה, חיו בצלם של סודות שהוסתרו מהם כל חייהם על ידי הקרובים להם ביותר. כתינוקות הם הופרדו, ולא ידעו אחד על קיומו של השני כל חייהם. הסרט מתעד את מסעם זה אל זה, ואל אמם המסתורית, ומעניק הצצה לחיים במחנות העקורים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

סיפור אהבה ארץ ישראלי הוא סרטו העלילתי של דן וולמן, המתרחש בארץ בימים הסוערים שלפני קום המדינה. המתח הפוליטי בין היישוב היהודי לערביי ארץ ישראל והמדינות השכנות הולך וגדל. פגישה מקרית מציתה במרגלית בת נהלל אהבה ממבט ראשון לעלי בן צבי, המוכתר של קיבוץ בית קשת, ובנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי. עלי שקוע בפעילות הגנתית אך לאט, לאט הוא מגלה את מרגלית, שרוצה להיות שחקנית ומנסה להסתגל לחיי הקיבוץ. הם קובעים תאריך לחתונה, אך המציאות הארץ ישראלית חזקה מאהבתם.

בן גוריון אפילוג במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ”מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן גוריון. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל, זמן קצר לאחר פטירת רעייתו פולה. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית. הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, התבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, ערך לעצמו חשבון נפש והביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. בבימוי יריב מזור ובעריכת יעל פרלוב.

החטאים בבימוי אבי נשר הוא מותחן דרמטי המתרחש בישראל של שנת 1977, אותה שנה שבה מתרחשת עלילת סרטו הידוע “הלהקה”, אך בניגוד לישראליות החדשה והצעירה של הסרט המיתולוגי, בסרטו האחרון נרדפות הדמויות על ידי העבר. הסרט מבוסס על סיפורן האמיתי של שתי האחיות שוש אביגל ואלה מילך-שריף. כמו במדינה, העוברת מהפך פוליטי, כך גם בחיי שתי הגיבורות והוריהן מתחולל מהפך מטלטל, בעקבות סוד נורא שמתגלה לבנות על אירוע שהתרחש בתקופת השואה.

עניינים אישיים, סרט הביכורים של מהא חאג’, הוא דרמה קומית זוכת פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, שבמרכזה שלושה דורות של משפחה פלסטינית ישראלית. שנות הנישואין הארוכות והילדים שעזבו את הבית, גורמים לזוג הורים בנצרת לתקשר ביניהם באמצעות ילדיהם הרחוקים בלבד. בנם טארק מבקש להישאר רווק נצחי, אבל למייסא החברה הסוערת והלא מוצהרת שלו, יש תכניות אחרות. בתם האסרטיבית של בני הזוג מנסה לנהל לכולם את החיים ובעלה חולם על מקומות אחרים. הסבתא הסנילית עם החיבה המוגזמת והמסוכנת לדברי מתיקה מנסה כמו כולם לברוח – רק שאין לאן.

מי יאהב אותי עכשיו הוא סרט תיעודי מבית היוצר של האחים תומר וברק היימן, זוכה פרס “חביב הקהל” לסרט דוקומנטרי בפסטיבל ברלין. הסרט מביא את סיפורו של סער מעוז, בכור מבין שבעה אחים במשפחה דתית משדה אליהו, שיצא מהארון בנעוריו והחליט לעזוב ללונדון לנוכח תגובת משפחתו. במהלך חייו בלונדון הוא מעצב את זהותו מחדש תוך שהוא מתרחק ממשפחתו ומתנתק מהדת ואף הופך חבר במקהלת הגברים הגאים של לונדון, שהופכת למשפחתו האלטרנטיבית. הקרע עם המשפחה הביולוגית מעמיק אף יותר לאחר שסער מאובחן כנשא של נגיף ה-HIV. סער מחליט לשוב לארץ ולמשפחתו ולהתמודד עם החיים שהותיר מאחור, 17 שנה לאחר שעזב.

פסטיבל “סרט” לקולנוע וטלויזיה מציג בימים אלו את המהדורה הראשונה באמסטרדם.
משנה לשנה, הקולנוע הישראלי יוצר יותר ויותר סרטים מגוונים, מענינים ומחדשים שזוכים להכרה בינלאומית ואהדה גם בקרב קהל שאינו דובר עברית. הפסטיבל הוא הוכחה לכך שעשייה ויצירה ישראלית נדרשת גם מעבר לים. הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים, “זינוק בעלייה” (“Hill Start”) ובאירוע גאלה חגיגי.

 

אירוע הגאלה שהתקיים ביום שבת (14.11) בערב, בקולנוע באמסטלפיין היה בדיוק מה שאירוע גאלה נוצץ צריך להיות: “מינגלינג” בסטייל כשעה לפני ההקרנה בקומה עליונה ונפרדת שהייתה שמורה רק לבאי הפסטיבל. במקום הסתובבו מארחות עם מגשי “פינגר פוד” טעימים של Daan’s Kitchen וכוסות יין לאורחים, כוכבי הסרט שהוקרן (“זינוק בעלייה”) הסתובבו בין הקהל, פיזרו חיוכים ותמונות לכל דורש, נוכחות מכובדת של שגריר ישראל, חיים דיבון מלווה באשתו ומספר מאבטחים סמויים בקהל.

מייסדות הפסטיבל: ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש נראו גאות לפתוח את אירוע הגאלה.
“פסטיבל סרט החל דרכו לפני ארבע שנים בלונדון. אחרי ארבעה פסטיבלים באנגליה, כאשר כל אחד יותר גדול ומוצלח מקודמו, אנו שמחות להגיע גם לאמסטרדם. בחודש הבא יגיע הפסטיבל גם לסנטיאגו, צ’ילה. בעשור האחרון סרטים ישראלים מסתמנים כמצליחים במיוחד, מגיעים אל מעבר לים וקוטפים תארים רבים ותשבוחות. הסרטים הישראלים הם הקול של הדור החדש, המשקף כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים”  אמרה הרוש.

דיבון, שגריר ישראל, התייחס אל מאורעות הדמים הקשים שהתרחשו יום קודם לכן בפריז והעביר לקהל מסר חזק, “זה חשוב מאוד להמשיך לקיים אירועי תרבות כגון אלו. גם בשעות קשות, כדי לא לתת לטרור לנצח. צריך לעשות מה שאנו מאמינים בו. פסטיבל הסרטים מתקיים בהולנד לראשונה ואנו גאים שהקולנוע הישראלי מקבל גם פה הכרה בינלאומית.”

בסרט הפותח אכן ראינו את היתוך התרבויות עליו מדברת הרוש בדמות מגוונת של החברה הישראלית.

הסרט השנון הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה”ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).

עוד בנושא תרבות בהולנד:

• פסטיבל הסרטים הישראלי לראשונה בהולנד
• שינשינים בהולנד
  

כוכבת הסרט, רותם זיסמן כהן, בהנחיית קלאודיה לנדסברגר (מפיקה ויוצרת בתחום) ענתה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית.  זיסמן-כהן, מתוקה ועדינה ושונה לגמרי מהדמות אותה היא משחקת בסרט ציינה, “התפקיד בסרט קרץ לי מכיוון שהדמות שגילמתי שונה מאוד ממי שאני.”

מי עוד הגיע לתמוך?
בין שלל המבקרים שראינו שכללו את ארז מינמר מארגון סיאה, דוב סבו, ניר גבע מ afi אירופה, דורון חכמון מ ziggo, ירון מ xt, שרון בואנוס מהבית הישראלי, צוות מכובד של מערכת העיתון (ואני ביניהן) זכינו לראות גם את השחקן מוריס כהן המסוקס (“כפולים”) שלא נתן לאשתו, זיסמן-כהן להגיע לבד, נלי תגר החייכנית מלווה בבעלה וניר ברגמן (בימאי הסרט: “יונה”).
על הפסנתר, אבי דארש הנעים את זמנם של באי הגאלה.
השינשינים הופקדו בכניסה על חלוקת כרטיסי הכניסה לסרט.

במהלך יום ראשון היו חמש הקרנות נוספות לסרטים: “הנסיך הירוק”, “אפס ביחסי אנוש”, “תפוחים מן המדבר” , “הגננת” ו”יונה” – באולמות שונים באמסטרדם ואמסטלפיין.

הזדמנות אחרונה לצפות באחד משני הסרטים שסוגרים את הפסטיבל הערב בשעה 20:00 – “הנסיך הירוק” (כולל שיחה עם מאיה פונר) ו”תפוחים מן המדבר”.

פסטיבל “סרט” יגיע בחודש הבא לסנטיאגו, צ’ילה, ייערך בין 3 ל-7 בדצמבר, בקולנוע הממלכתי והיוקרתי  Cineteca Nacional – Centro Cultural La Moneda.  הסרטים המוצגים בו הם:
“זינוק בעלייה”, “אפס ביחסי אנוש”, “למלא את החלל”, “גט”, “ערבים רוקדים”, “הגננת”, “גב’ מוסקוביץ’ והחתולים”, “רוק בצבע האדום” ושני סרטים קצרים: “משא” ו”אדונים”.  חורחה גורביץ’ במאי גב’ מוסקוביץ’ והחתולים יסייע בהצגת הסרטים השונים.  האירוע בשיתוף שגרירות ישראל בסנטיאגו ומשרד התרבות של צ’ילה.

לאחר שכבשו את לונדון ורגע לפני שהן מסתערות על סנטיאגו, נשות פסטיבל Seret International מביאות לאמסטרדם סרטים ישראלים עטורי פרסים ויוצרים מוערכים שלא כדאי להחמיץ

 

הרגע הזה, כשהמסך הגדול עולה, ועל הבד עולות דמויות מוכרות, דמויות שמדברות בשפה שלי, במחוות שלי, שמסתובבות ברחובות המוכרים של ירושלים או תל אביב שכמו הופכים גם הם לדמות בסרט, דמויות שנושמות אוויר מדברי שלא קיים כאן, לובשות את המדים שאני כבר פשטתי ומספרות בדיחה טובה. בעברית. בקיצור, לראות סרט ישראלי על המסך הגדול, בארץ אחרת, לאחר חודשים שלא הייתה לי הזדמנות לכך – פשוט תענוג. ואת התענוג הזה מביאות כעת להולנד שלוש נשים שכבר הוכיחו את עצמן בזירת הקולנוע הבינלאומית. ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש (הפעילה גם בצוות דאצ’טאון) הפכו את “Seret International“, פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה הישראלי, לשם דבר בלונדון, ועתה מסמנות את היעד הבא – אמסטרדם.

בחודש הבא (16-14 בנובמבר) נוכל ליהנות מהקרנות של שישה סרטים ישראליים עכשוויים על המסך הגדול באמסטרדם, ומשיחות עם יוצרים מוערכים ומסקרנים. ואפשר יהיה גם להביא את החברים ההולנדים, שכן כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית. הפסטיבל, שמגיע לראשונה להולנד לאחר ארבע שנים מוצלחות באנגליה, עדיין אינו נרחב כמו מקבילו הלונדוני, המונה עשרות הקרנות, אך הוא מציג קשת נאה של ז’אנרים, נושאים ויוצרים.

• לאתר פסטיבל Seret Amsterdam
• לעמוד הפייסבוק של הפסטיבל

“הסרטים הישראלים משקפים כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים, ומעודדים את הקהל לבחון מחדש את דעותיהם”, אומרות מארגנות הפסטיבל. ואכן על המסך עולה דמות מגוונת של החברה הישראלית, ובאופן מרענן ומסקרן, דמות נשית למדי. רבים מהסרטים בפסטיבל מעמידים במרכזם דמויות נשיות: מחיילות השלישות ב”אפס ביחסי אנוש”, סרט שגם בוים ונכתב על ידי אישה, טליה לביא, שמציג את החוויה הצבאית הישראלית המוכרת כל כך מזווית אחרת; עבור בצעירה החרדית ואמה ב”תפוחים מן המדבר”, פרי עטה של סביון ליברכט; וכלה ב”גננת”, שבמרכזו אישה בתפקיד “נשי” שהופך אפל, וב”יונה”, שמציג את חייה של המשוררת יונה וולך, דמות נשית נועזת ויוצאת דופן. 

הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים וחדשים ובאירוע גאלה חגיגי. “זינוק בעלייה” (Hill Start) הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה”ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).

כוכבת הסרט, השחקנית רותם זיסמן כהן, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית.

לרכישת כרטיסים ל”זינוק בעלייה”

הפסטיבל ממשיך עם הקרנת בכורה הולנדית של “אפס ביחסי אנוש” (Zero Motivation), הקומדיה השחורה שהייתה הזוכה המרכזית בטקס פרסי אופיר האחרון (תסריט ובימוי, שחקנית ראשית, עריכה, מוזיקה וליהוק) וזכתה גם בפרס תא המבקרים הישראלי (הסרט הטוב ביותר) ובפסטיבל טרייבקה (הסרט הטוב ביותר, במאית מצטיינת). הוא הפך לאחד הסרטים הנצפים והרווחיים ביותר בישראל בשנים האחרונות, וחלק מן המבקרים זיכו אותו בתואר “סרט פולחן”.  

עלילת הסרט מחולקת לשלושה פרקים שמתייחסים זה לזה, ויחדיו יוצרים תמונת מצב מצחיקה ועגומה של משרד שלישות בבסיס מדברי מרוחק. הסיפור הראשון מגולל את קורותיה של דפי הנואשת (נלי תגר) שעושה הכל כדי לעבור לשרת בקריה בתל אביב. כאשר היא נתקלת בחיילת חדשה שהגיעה לבסיס (יונית טובי), דפי בטוחה שמדובר במחליפה שלה, אלא שטוויסט בלתי צפוי משנה את התוכנית. הסיפור השני עוקב אחר ניסיונותיה של זוהר (דאנה אבגי), חברתה המרדנית של דפי למשרד המכורה למשחק המחשב “שולה מוקשים”, לאבד את בתוליה. ואילו במרכז הפרק השלישי עומדת המפקדת הישירה שלהן, קצינת השלישות רמה (שני קליין), שרצונה לזכות בקידום מאותגר על ידי שתי החיילות נטולות המוטיבציה.

גם במקרה זה השחקנית הראשית, נלי תגר, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הצופים בתום ההקרנה.  

לרכישת כרטיסים ל”אפס ביחסי אנוש”

הקרנת בכורה נוספת היא של “תפוחים מן המדבר” (Apples from the Desert) המבוסס על הנובלה מאת סביון ליברכט, שגם חתומה על התסריט. רבקה אברבאנל (מורן רוזנבלט) היא בת צעירה למשפחה חרדית, המתגוררת עם הוריה בשכונת נחלאות בירושלים. כשאביה (שלומי קוריאט) מורה לה להתחתן עם אלמן מבוגר שיביא לה פרנסה טובה, היא מסרבת לקבל את רוע הגזירה. דודתה (עירית קפלן) מסייעת לה בחשאי והיא חומקת לחוג ריקודי עם. שם היא פוגשת את דובי הקיבוצניק (אלישע בנאי) ובורחת איתו למדבר. אמה (ריימונד אמסלם) נשלחת להחזירה מחיי ההפקר החילוניים, אך המפגש עם הזוג הצעיר בקיבוץ הדרומי מביא אותה לחשבון נפש בעצמה. זהו סרטם של צמד הבמאים אריק לובצקי ומתי הררי.

והפתעה קטנה – לפני ההקרנה השנייה של הסרט, יוקרן הסרט הקצר “חרדת שחקים“ של אלון נוימן, מוקומנטרי שצולם כולו בתוך מטוס. ליורם יש 24 שעות כדי לטוס ללונדון ולהשיג את כספי הירושה שהשאירה לו דודתו. אם לו יגיע בזמן יועבר הכסף לצדקה, רק שלפני כן עליו להתגבר על הפחד שלו מפני טיסה.  

בתום ההקרנה הראשונה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.

לרכישת כרטיסים ל”תפוחים מן המדבר”

לא רק שחקנים יתארחו בפסטיבל, אלא גם הבמאי המוערך ניר ברגמן (“כנפיים שבורות”, “הדקדוק הפנימי”) עם סרטו “יונה” (Yona), סרט עלילתי על חייה של המשוררת החד-פעמית יונה וולך. “יונה” נפתח בהצגתה של וולך (נעמי לבוב) כבת כפר צעירה המבקשת לפרוץ ולפלס את דרכה בסצנת השירה העברית, הנשלטת בעיקר על ידי גברים. הסרט ממשיך בתיאור מערכות יחסיה עם המשורר יאיר הורביץ (מיכאל מושונוב) והעורך הספרותי גבריאל מוקד (שלום מיכאלשווילי) תוך התמקדות במחלת הנפש שלה. אנחנו מלווים את וולך במהלך שני אשפוזים בבית החולים לחולי נפש בטלביה, הראשון – במחלקה הפתוחה, השני – בסגורה. במהלך האשפוז הראשון וולך משתוקקת להתנסות במסע LSD, וזוכה בכך, בשני היא נאבקת במשבר כתיבה. 

הבמאי ניר ברגמן יתארח בסוף ההקרנה ויענה על שאלות הקהל.

לרכישת כרטיסים ל”יונה”

סרט נוסף שנוגע בשירה ומציב במרכזו אישה הוא “הגננת” (The Kindergarden Teacher), שגרף שבחים בישראל ובעולם. “אחד הסרטים הישראליים הייחודיים, המקוריים, המורכבים ואף המרגשים ביותר”, תיאר אותו המבקר אורי קליין, עמיתו שמוליק דובדבני כינה אותו “נדיר ונהדר”, והמבקר אבנר שביט כתב כי הוא “מרתק ומעורר מחשבה”. עלילתו התמציתית של הסרט מביאה את סיפורה של גננת (שרית לארי) המזהה בגן ילד בעל כישרון נדיר לשירה שאמו נטשה אותו, ומטפחת עמו קשר ייחודי. נירה נפעמת מיכולתו הספונטנית של יואב (אבי שניידרמן) לחבר שירים תוך כדי הליכה מונוטונית אנה ואנה שבסופה הוא מכריז “יש לי שיר”. היא לוקחת אותו תחת חסותה ויוצרת עמו קשר אימהי-אינטימי, אך גם מקריאה את שיריו בסדנה, כאילו היו שלה. אביו המסעדן (יחזקאל לזרוב) מעוניין בחיים נורמליים עבור בנו ולא רוצה לפתח את הנטיות האמנותיות שלו ואפילו דודו (דן תורן) משורר בעצמו, מסרב לעזור. בהדרגה מפתחת נירה אובססיה לכישרון הצעיר ול”הצלתו”, אך האם היא דווקא מסוכנת לו? בתפקיד המטפלת של יואב מופיעה הזמרת אסתר רדא, שגם מבצעת את אחד משיריו של הבמאי נדב לפיד, שכתב כילד. זהו סרטו השני באורך מלא של לפיד (“השוטר”).

לרכישת כרטיסים ל”הגננת”

ולבסוף, כמובן שמקומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא נפקד מהפסטיבל, והוא זוכה ליייצוג יוצא דופן בדמות סרטו התיעודי של נדב שירמן, “הנסיך הירוק” (The Green Prince). זהו כינויו של אחד מהמקורות המודיעיניים החשובים ביותר של ישראל בשנות ה-90 וה-2000, מסעב חסן יוסף – לא אחר מבנו של אחד מבכירי חמאס. הסרט מבוסס על ספרו המצליח של חסן יוסף, “בן החמאס”, שבו הוא מגולל את השינוי האידיאולוגי והאישי שעבר לאחר שישב בכלא הישראלי. בנוסף להפיכתו לסוכן עבור ישראל, חסן יוסף גם המיר את דתו לנצרות. הסרט מסופר משתי נקודות מבט, זו של חסן יוסף עצמו, השוטח את קורותיו כנער ואז כיד ימינו של אביו וכסוכן סמוי; וזו של איש השב״כ לשעבר גונן בן יצחק, מפעילו של חסן יוסף במשך שנים ארוכות והאיש שגייס אותו לעבודה. מדובר בדוקומנטרי שנחווה כסוג של מותחן ריגול, וכולל ראיונות לצד שחזורים מבוימים.

זהו סרטו השלישי של שירמן, שעוסק באופן קבוע בריגול, טרור, וחיים כפולים. סרטו התיעודי הראשון, “מרגל השמפניה” (2007), הביא את סיפורו של וולפגנג לוץ, מרגל ישראלי שפעל במצרים בשנות ה-60. סרטו השני, “חדר חושך” (2013), סיפק ראיון אינטימי עם מאהבתו הגרמניה של הטרוריסט הבינלאומי קרלוס. “הנסיך הירוק” זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס האחרון.

בתום ההקרנה השנייה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.

לרכישת כרטיסים ל”הנסיך הירוק”

https://www.youtube.com/watch?v=KvJHgNEA7w0

בנוסף לפן האמנותי ולחשיפה של התרבות הישראלית, פסטיבל Seret הוא גם עמותה רשומה העוסקת בצדקה, והשנה היא תומכת בארגון הישראלי “חיבוק ראשון – העמותה לטיפול בתינוקות נטושים“. מתנדבות ומתנדבי “חיבוק ראשון” מעניקים חום ומגע אנושי לתינוקות שננטשו בבתי חולים, מתוך הכרה בחשיבות החיבוק, המגע, השירה והמשחק להתפתחות התקינה של תינוקות אלה.