Tag: קולנוע ישראלי

  • פסטיבל SERET: קולנוע ישראלי בהולנד, גם בצפייה ביתית

    פסטיבל הקולנוע הישראלי SERET מתקיים זו השנה השביעית בהולנד, במסגרת הפסטיבל השנה יוקרנו סרטים ישראלים נבחרים באמסטרדם, אמסטלפיין ומאסטריכט, בין התאריכים 25.10 ל- 31.10. ניפגשנו עם מפיקות הפסטיבל לשיחה מעניינת.

    זה כבר שבע שנים, שהסתיו מביא איתו להולנד סרטים ישראליים משובחים. פסטיבל SERET מנוהל ומופק על-ידי צמד נשים מוכשרות: אודליה הרוש, ופטי הוכמן. הפסטיבל שהחל את דרכו באנגליה חגג עשור לפעילותו השנה. הוא מתקיים גם בגרמניה וצ’ילה. השנה יפעל הפסטיבל במתכונת היברדית, שתכלול הקרנות בבתי הקולנוע, ואפשרות לצפייה ביתית בכל ימי הפסטיבל

    הפסטיבל בהולנד יפתח בערב פתיחה חגיגי בבית הקולנוע באמסטלפיין, ביום שני 25 אוקטובר 2021. בערב זה יוקרן הסרט ״סאבלט״, סרטו של איתן פוקס, הקרנת בכורה בהולנד.  בסרט מככבים ג’ון בנג’מין היקי וניב ניסים, בבימויו של איתן פוקס על פי תסריט שכתב יחד עם איתי סגל.  הסרט מביא את סיפורו של מייקל (50), עיתונאי ב”ניו־יורק טיימס” המגיע לתל־אביב לאחר שחווה טרגדיה משפחתית. הוא מסבלט את דירתו של תומר (25), קולנוען צעיר שמתנדב להכיר לו את העיר. המפגש ביניהם והאנרגיות של תל־אביב מחזירים למייקל את האמונה בחיים. הסרט יוקרן עם כתוהיות באנגלית. הקרנה נוספת תתקיים בקולנוע לומייר במאסטריכט. 

    אולי יעניין אותך גם:

    שירים מכאן: הכפר
    היום בו אמסטרדם הוכתה בתדהמה
    לוח האירועים של דאציטאון מתעדכן כל הזמן!

    עשר שנות פעילות והתפתחות

    ניפגשתי עם אודליה ופטי לשיחה בזום על הפסטיבל. אודליה בלונדון, פטי בנתניה ואני במאסטריכט. כך מתנהל כל הפרוייקט הזה, עוד לפני תקופת הקורונה, כשכל אחת מהן נמצאת במדינה אחרת.

    עשר שנות פסטיבל, הוא התפתח וגדל. שתפו אותנו באתגרים והצלחות שזכורות לכן במיוחד.

    הפסטיבל אכן גדל והתפתח. לא להאמין שחגגנו עשור מאז הקמתו. אין ספק שאחד האתגרים הגדולים ביותר הוא הקמת פסטיבל בארץ שאף אחד מהמקימות או המנהלות מתגוררת בה. כך היה שהקמנו את הפסטיבל בברלין. עבודת השטח מאוד קשה ואינטסיבית, במיוחד כשרובה נעשה בשלט רחוק. הכרת קהל המטרה, מציאת בתי קולנוע במדינה שאינך מכירה ולא מכירים אותך. גיוס כספים, הקמת עמותה וכדומה.

    ההצלחות שלנו מדברות בעד עצמן. שלוש נשים וכרגע, שתיים שמריצות ארבעה פסטיבלים בכל העולם. אפשר לומר בודאות שאנו פסטיבל הסרטים הישראלי הגדול בעולם שמתקיים כל שנה בכ-16 ערים שונות. זה לא פשוט, אבל כל שנה אנחנו מצליחות להמציא את עצמנו מחדש.

    למי פונה הפסטיבל? מי קהל היעד?

    הפסטיבל בעצם פונה לכל מי שאוהב קולנוע וסרטים. המטרה העיקרית שלנו היא ׳לייצא׳ את החברה הישראלית על כל גווניה דרך עולם הקולנוע. אנו מנסות להקרין במספר בתי קולנוע במיקומים שונים, כדי שנוכל להגיע לקהלים רבים ומגוונים. אבל אין ספק שהקהל הישראלי והיהודי הוא הראשון לבוא, לצפות בסרטים ולפרגן.

    הקורונה השפיעה על הפסטיבל, כמו על כל עולם התרבות. איך נראים הפסטיבלים שאחרי הקורונה?

    הקורונה אכן השפיעה על הפסטיבלים שלנו, אבל אנחנו חייבות לציין, שאחרי ההלם הראשון, ההשפעה היתה דווקא טובה. היינו הפסטיבל הראשון באירופה לרכוש פלטפורמה דיגיטלית, ולעבור באופן כמעט מיידי, להקרנות אונליין. הפלטפורמה הדיגיטלית פתחה עבורינו קהלים רבים בערים נוספות שמעולם לא הקרנו בהן. כך, צופים לדוגמא, מאוטרכט, האג או כל עיר אחרת יכלו להחשף לסרטים ישראליים. מהלך זה, הרחיב את קהל המטרה שלנו ואת המודעות לפסטיבל לאין שיעור. כרגע כשבתי הקולנוע נפתחו והחיים חוזרים אט אט למסלולם, אנו עורכים פסטיבלים היברידיים: הקרנות בבתי הקולנוע השונים לצד הקרנות של אותם סרטים אונליין. הקרנות אונליין מתקיימות במהלך שבוע הפסטיבל. אנו מציעים רכישת כרטיס בודד לסרט, לצד חבילות סרטים במחירים אטרקטיביים.

     מה החלום שלכן עבור הפסטיבל?

    החלום שלנו הוא להמשיך ולגדול. גם במדינות בהן אנחנו מקיימות פסטיבלים להתרחב לערים נוספות, ובנוסף לפתוח עוד פסטיבלים ברחבי העולם. השנה בנוסף לצ’ילה, בדרום אמריקה, אנו מקיימות לראשונה, פסטיבל אונליין בארגנטינה.

    על איזה סרטים תמליצו לצופים לראות השנה?

    אודליה: מגוון הסרטים השנה הוא רחב ומגוון. אני אישית מאוד ממליצה על סבלט, סרט הפתיחה של הפסטיבל, שיוקרן גם במאסטריכט. זהו סרטו האחרון של הבמאי המהולל, איתן פוקס. הסרט הוא שיר הלל לעיר תל אביב מנקודת ראותו של בחור צעיר בשנות העשרים לחייו, המסבלט את דירתו לעיתונאי ניו יורקי, ועל מערכת היחסים המתפתחת ביניהם. סרט נוסף שמאוד אהבתי הוא ׳טיונינג׳. סרט דוקומנטרי מקסים ומיוחד, המראה את ישראל על כל גוניה בדרך מאוד מקורית.

    פטי: אני הייתי רוצה להמליץ על שני סרטים השנה.

    הסרט “מחילה”, הסרט שפתח את הפסטיבל שלנו בלונדון. קומדיה פרועה של הבמאים חנן סביון וגיא עמיר היוצרים של הסדרה המצליחה “עספור”.

    הסרט השני שאמליץ עליו “פישטייל”, סרטה הדוקומנטרי של הבמאית עמנואל מאייר. הסרט עוסק במשפחה של מהגרי עבודה מגאנה בישראל, ועל קשר מפתיע עם הולנד (לא רוצה לעשות ספוילר). הסרט זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל ירושלים לקולנוע.

    [adrotate banner=”37″]

    הסרטים שיוקרנו בפסטיבל SERET 2021

    100 מטר – ארבעה סרטים קצרים – הקרנת בכורה בהולנד

    במהלך הנעילה בעקבות מגפת הקורונה בישראל, אף אחד, למעט עובדים חיוניים ולנסיעות חיוניות, לא יכול להתרחק יותר מ-100 מטרים מדלת הבית. בתקופה זו של הגבלות, וחוסר ודאות מוחלט לגבי העתיד, הפיקה קסטינה תקשורת סרטים קצרים בזמן אמת עם 12 יוצרי סרטים בולטים, ויצרו אנתולוגיה נוגעת ללב. צוות SERET בחר ארבעה סרטים קצרים, שכל אחד מהם מציג מענה ייחודי לאתגרים איתם התמודדו רבים ברחבי העולם במהלך 18 החודשים האחרונים.

    • מאחורי הדלת מאת סיגל אבין
    • מרחק רב מאת אסף פולונסקי
    • אנא התנהג מאת מאור זגורי
    • מתקתק מאת אסף קורמן

    הסרטים יוקרנו בקולנוע ריאלטו החדש (Rialto UV), עם כתוביות באנגלית.

    פישטייל – סרט דוקומנטרי – הקרנת בכורה בהולנד

    ג’וני מאמין בעתיד אפריקה. הוא בטוח שהוא לא ינקה שירותים בישראל למשך שארית חייו, הוא מחליט ללמוד את הטכנולוגיה של גידול דגים. אשתו תרז ושלושת ילדיהם יוצאים לאפריקה, בעודו מחליט להצטרף אליהם לאחר שיסיים את הלימודים. ואז פתאום הוא שומע את החדשות: תרז והילדים לא הגיעו לאפריקה. בנמל התעופה של אמסטרדם, כשהמתינה לטיסת המשך שלהם לגאנה, קיבלה תרז החלטה להישאר עם ילדיה בהולנד. ג’וני שמרגיש נבגד, מוותר על חלום חוות הדגים וקונה כרטיס לגאנה עם עצירה באמסטרדם. במעבר בהולנד הוא ינסה לברוח. האם ליבו ירשה לו?

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

    מישהו יאהב מישהו – הקרנת בכורה בהולנד

    הסרט מורכב משלוש אפיזודות: בראשונה בחורה צעירה מחפשת בתוך מסיבה פרועה את הבחור שהכניס אותה להריון. בשניה זוג צעיר מתנסה בהגשמת פנטזיה מינית שיוצאת מכלל שליטה. ובשלישית גבר מבוגר נבהל לגלות את הדוג-ווקרית הצעירה שלו ישנה במיטתו ומסרבת להתפנות.

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

    אסיה – הקרנת בכורה בהולנד

    אסיה היא דרמה מרגשת ומשכנעת בהשתתפות שירה האס ואלנה ייב, מהשחקניות המוכשרות בישראל. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בטקס אופיר.

    אסיה ו-ויקה הן אם ובת החיות את חייהן זו לצד זו. אסיה, שהפכה לאם בגיל צעיר מדי, מתקשה להבין ולקבל את ויקה המתבגרת. כאשר מצבה הבריאותי של ויקה הולך ומתדרדר, השתיים מקבלות הזדמנות לגלות זו את זו מחדש, ואסיה תנסה להפוך להיות האם שוויקה כה זקוקה לה.

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

    מחילה – הקרנת בכורה בהולנד

    סרטם של גיא עמיר וחנן סביון, יוצרי הקומדיה המצליחה “מכתוב”. הימים הם ימי תשובה, בעיירה בדרום הארץ אשר נמצאת במצב תמידי של כוננות ואזעקות מירי מעזה. שאול וניסן הם זוג חברים שלפני שלוש שנים יצאו לשוד שהשתבש והפריד ביניהם – שאול נכנס לכלא וניסן נמלט לחו”ל. ביום שחרורו של שאול מופיע ניסן בעירם כדתי חוזר בתשובה, מבקש בחרדת קודש את סליחתו, ושאול מבקש את מחילתה של אשתו. שאיפתם המשותפת לקבלת הסליחה המיוחלת מוציאה את שניהם להרפתקה

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו החדש (Rialto UV), עם כתוביות באנגלית.

    הנה אנחנו

    דרמה מרגשת נוספת של הבמאי ניר ברגמן, בכיכובו של שי אביבי. אהרון מקדיש את חייו לטיפול בבנו אורי. השניים חיים יחד בשלווה ובהרמוניה, רחוקים מכולם, כשאהרון עושה הכל כדי לגונן על אורי, נער בעל צרכים מיוחדים, מפני העולם שבחוץ. אבל כעת, כשאורי מתבגר, נראה שהגיע הגיל שבו כדאי שיעבור לגור בסביבה המתאימה לאנשים עם צרכים דומים לשלו. כשהם בדרכם למקום שיהיה ביתו החדש של אורי, אהרון מרגיש שאורי אינו מוכן לפרידה, והשניים משנים כיוון ויוצאים למסע ברחבי הארץ – מסע שישנה את חיי שניהם.

    הסרט יוקרן בקולנוע אמסטלפיין, עם כתוביות בהולנדית.

    מנחם בגין, שלום ומלחמה – סרט דוקומנטרי – הקרנת בכורה בהולנד

    אחרי שנים ארוכות בשוליים הפוליטיים מנחם בגין שהועיד עצמו כבר בצעירותו להנהגת ישראל והעם היהודי, מגיע, סוף סוף, אל המטרה הנכספת, ראשות הממשלה. ההתחלה הייתה מבטיחה, תוך חודשים ספורים הוא בעיצומו של תהליך שלום עם האויבת הערבית הגדולה, מצרים. מי שעמד בראשה של מחתרת עברית נרדפת, מוכרז; ‘איש השלום’, “לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים’ הוא מבטיח ובעודו נישא על גלי הכבוד הוא ממריא אל-על, גבוה גבוה, עד שהוא מתנפץ בחום העז של מלחמה מדממת, מלחמת ברירה כושלת. חפוי ראש הוא פורש לביתו, “איני יכול עוד” הוא מכריז, יורד מעל הבמה הציבורית, בלי להסביר, בלי לנמק, מותיר לפרשני העתיד את המלאכה. הסרט מבוסס על הסדרה הישראלית ימי בגין.

    הסרט יוקרן בקולנוע אמסטלפיין, עם כתוביות באנגלית.

    תל אביב על האש

    סאלם, פלסטיני צעיר ממזרח ירושלים, עובד בצילומי הטלנובלה הפופולרית “תל-אביב על האש”. מדי בוקר הוא עובר דרך מחסום ישראלי בדרכו לעבודה ברמאללה. אסי, מפקד המחסום, מגלה שסאלם עובד בטלנובלה שאשתו אוהבת, ומסכים לייעץ בכתיבת דמותו של קצין ישראלי בסדרה וזאת בתנאי שהסדרה תסתיים כמו שאשתו רוצה – בחתונה. שיתוף פעולה הסודי בין השניים עובד נהדר, עד שהספונסרים מתערבים ומבקשים לכתוב סוף אחר לסדרה. לכוד בין קצין ישראלי לספונסרים ערבים, סאלם צריך למצוא בדחיפות פתרון מקורי שיחלץ אותו מהצרה שאליה נקלע

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

    מותו של של הקולנוע ושל אבא שלי גם – הקרנת בכורה בהולנד

    אב ובנו מנסים לעצור את הזמן באמצעות הקולנוע, אך מחלת האב מאיימת לנצח את שניהם במירוץ. בעוד האב הולך ומסתגר בביתו, מתמודד בדרכו הלא סנטימנטלית עם המוות הקרב, בנו מתעלם מהמציאות ומנסה להמציא את אביו כגיבור קולנועי בפעם האחרונה בטרם ייעלם מן העולם. בסיום הסיפור הפיקטיבי תל־אביב תעלה בלהבות, אך עולמו של האב אינו מסתיים בפיצוץ אלא דוהה, נפרם ונעלם. הסרט הזוכה בפסטיבל ירושלים 2020.

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

    טיונינג – סרט דוקומנטרי – הקרנת בכורה בהולנד

    בתחנת הרכבת ההומה סבידור מרכז, בעיקול בין הגשר שמעל הרציפים למבנה התחנה, מוצב פסנתר כנף שחור, העומד לרשות כל מי שמעוניין לנגן עליו. דווקא במקום הדחוס והלא צפוי הזה, בו דומה שהשאיפה העיקרית היא לעבור מהר וביעילות בדרך אל היעד, מונח כלי שמאפשר למשתמשים בו לעצור לרגע את הזמן, לגלות תחושות ועולמות שחבויים בהם, לחוות ולהתמסר לעכשיו. כמה מאלו שבוחרים לשבת ולנגן מצליחים להתנתק מהרעש החיצוני, לשקף באופן שונה ומאתגר את המציאות בה אנו חיים ומאפשרים לנו להתבונן לתוך עצמנו?

    הסרט יוקרן בקולנוע ריאלטו, עם כתוביות באנגלית.

  • קולנוע ישראלי איכותי באמסטרדם, אמסטלפיין, מאסטריכט ורוטרדם!

    פסטיבל Seret ממשיך לגדול ובשנתו הרביעית בהולנד הוא מגיע ללא פחות מארבע ערים: לאמסטרדם, אסטלפיין ומאסטריכט מצטרפת השנה גם רוטרדם. הפסטיבל, שנערך בלונדון, בברלין ובסנטיאגו, מביא עמו שלל סרטי קולנוע וטלוויזיה מהמבחר המשובח ביותר של ישראל. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים. הפסטיבל יתחיל במאסטריכט בסוף השבוע ויימשך 11 ימים. הפתיחה החגיגית תיערך ב-1 בנובמבר בקולנוע De Balie הסמוך לקרית המוזיאונים באמסטרדם. במהלך הפסטיבל יוקרנו 16 סרטים, רבים מהם בהקרנת בכורה בהולנד. לראשונה במסגרת הפסטיבל תתקיים הקרנה במוזיאון היהודי באמסטרדם, ובאופן הולם יוקרן בו הסרט “המוזיאון” של הבמאי רן טל העוסק במוזיאון ישראל.

    דאצ’טאון שולח אתכם *חינם* לפסטיבל! לפרטים נוספים עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

    לרכישת כרטיסים באתר הפסטיבל

    למועדי ההקרנות בלוח האירועים של דאצ’טאון

    להזמנת כרטיסים חינם לבני נוער בלבד – עבור קונצרט חנוכה, 5 בדצמבר

    “אנחנו בוחרות את הסרטים על בסיס אומנותי בלבד אבל אני חושבת שיש השנה סרטים בנושאים מאוד מגוונים”, מציינת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. חברותיה לעשייה, ענת קורן ופטי הוכמן, מסכימות איתה. “אנחנו בוחרות את הסרטים בזכות האיכות שלהם והמגוון הרחב של הנושאים שבהם הם עוסקים”, מסבירה קורן, והוכמן מפרטת:ממש לאחרונה אני מרגישה שהיוצרים פנו יותר לנושאים חברתיים פנים-ישראליים, לענייני דת וגם לענייני משפחה. בפסטיבל אפשר לראות מגוון רחב של נושאים שהיוצרים נוגעים בהם. החל מנגיעה בשואה דרך הפן המשפחתי והדתי בסרט הפתיחה שלנו, ‘העדות’. דרך דרמה חברתית כמו ‘מוטלים בספק’ וסרטים שנוגעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה צינית והומוריסטית כמו ‘הבן דוד’”, מציינת הוכמן.

    איך לבחור לאיזה סרט ללכת? ביקשנו מאודליה, ענת ופטי להמליץ.

    ההמלצות של אודליה – סרטים ללא שחקנים

    “אני אישית מאוד אוהבת את הסרט “מוטלים בספק” (Doubtful). אנחנו גם מביאות את הבמאי אלירן אליה לשיחה אחרי ההקרנה. זהו סרטו הראשון של אלירן והוא זכה להצלחה רבה”.

    בסרט שאותו כתב וביים אליה מככב רן דנקר בדמותו של איש בוהמה תל אביבי בשם אסי אשר נידון לעבודות שירות. כשהוא נשלח לעיירת פיתוח דרומית ופוגש קבוצת נערי שוליים אשר עליו לערוך עבורם חוג קולנוע מתמודד אסי מול חשדנות וחוסר רצון להיפתח אשר הנערים מפגינים. כל הנערים הינם בעלי רקע פלילי ורקע של בתים קשי יום והאתגר הינו כפול ומכופל עבור אסי אשר אינו מרים ידיים ומצליח לפתוח מסילות אל לב הנערים. באחד הנערים רואה אסי קווי דמיון לילדותו שלו והוא מנסה לעזור לו לשבור את מעגלי חייו ולהגשים את חלומו. “אף אחד מהנערים בסרט אינו שחקן וזה מה שמיוחד בסרט הזה שלטעמי הוא מאוד אותנטי”, מסבירה הרוש. אליה ישתתף ב-Q&A לאחר ההקרנה ב-4 בנובמבר.

    “שני סרטים נוספים שאני מאוד ממליצה עליהם הם סרטים דוקומנטריים- “יומני אוסלו” ו”הארץ מעבר להרים” (Land without boarders). שני הסרטים יוקרנו זה לאחר זה בשבת, 4 בנובמבר, יום השנה ה-23 לרצח רבין, וביניהם תיערך שיחה. “יומני אוסלו” הוא סרטם הדוקומנטרי של מור לושי ודניאל סיון המבוסס על יומנים אישיים של מי שהיו מעורבים בתהליך המושמץ. “אני חושבת שלסרט יש מימד היסטורי מעניין וחשוב למדינת ישראל. הסרט השני, שנעשה על ידי ניר ברעם, הוא בעצם המשך כואב של המציאות בישראל כפי שהיא היום , 25 שנה אחרי אוסלו”. ברעם ואיש הטלוויזיה מיכאל אללו יוצאים למסע ברחבי הגדה המערבית בסרט תיעודי העוסק בדו קיום ובאפשרות או בהיעדרה של האפשרות לקיימו. במהלך מסעם מראיינים השניים ערבים ויהודים, מנהיגים ואנשי עמל, קיצוניים מכאן ומשם, לצד אנשי פשרה.

    ההמלצות של פטי – הזוכים הגדולים

    “לדעתי כמובן, כל הסרטים מצויינים. כולם זכו בפרסים בפסטיבלים חשובים בכל העולם. ‘האופה מברלין’ הוא הנציג שלנו בפרסי האקדמיה וזה כבר אומר משהו על הסרט. ‘ארץ זרה’ גם הוא סרט עוצמתי שזכה בסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בישראל באקדמיה לקולנוע”.

    האופה מברלין, סרטו של אופיר ראול גרייצר, מספר את סיפורו של תומאס, אופה בבית קפה בברלין המתאהב בלקוח, אורן, ישראלי מירושלים שמגיע באופן קבוע לברלין לצורכי עבודתו. הרומן בין השניים נגדע כאשר אורן נהרג בתאונת דרכים. תומאס נוסע לירושלים בעקבות זיכרונות אהובו ומתחיל לעבוד בבית הקפה שאותו מנהל ענת, אלמנתו.

    “ארץ זרה” הוא סרטו התעודי השרוי במחלוקת של איש הטלוויזיה שלומי אלדר, המתאר תהליכים העוברים על החברה הישראלית בעת האחרונה. ג’סאן עבאס, ששיחק את המלצר עבדו בסדרת הטלוויזיה המסעדה הגדולה, נבחר לשחק בהצגת תיאטרון על חייו של הרופא העזתי עז א-דין אבו-אל-עייש ששכל את שלוש בנותיו ודיווח על כך בשידור חי בשיחה לשלומי אלדר באולפן הטלוויזיה. הסרט מתאר את הקשר שנוצר בין עבאס ובין אלדר ומעלה שאלות נוקבות על מהות חיינו זה לצד זה בארץ המובטחת.

    ההמלצות של ענת – הקורבנות האחרים

    “אני אוהבת מאוד את הסרט סדקים (Fractures). יש בו משהו תיאטרלי מצד אחד ומשחק עדין שמאפיין את המדיום הקולנועי מצד שני”.

    סדקים הינו סרט מטלטל ועכשווי בכיכובם של צופית גרנט ושמואל וילוז’ני אשר יוקרן בהקרנת בכורה בהולנד במסגרת הפסטיבל.  עלילת הסרט מתחילה כאשר עולמה של מרב מזדעזע כשבעלה המכהן כפרופסור מואשם על ידי דוקטורנטית העובדת עימו בכפייה מינית. עם היחשף הפרשה מתחיל שיימיניג ברשתות החברתיות ובנם הצעיר מטיח בהוריו שאלות נוקבות. על מרב להגיע להחלטות בקשר להמשך חייה כשהיא נאבקת לשמור ולהגן על משפחתה ובצר לה היא פונה אל הדוקטורנטית כדי להבין ממנה מה בעצם קרה.  להקרנה באמסטרדם תגיע גרנט כוכבת הסרט ואיתה התסריטאית מיכל פרקש אקרמן. הן יענו על שאלות הצופים עם תום הסרט בהקרנה ב-3 בנובמבר.

    “גרנט מביאה לנו ניואנסים של אשה שצריכה להחליט בין האגו הפגוע שלה לשמירת איחוד המשפחה. סרט שמדבר על תופעת #metoo   מזווית של הקורבנות האחרים. רלוונטי ומעורר דיון. צופית עצמה מגיעה לאמסטרדם ככה שאני בהחלט ממליצה להגיע”.

    הסרט השני שאני מאוד אוהבת ואותו הקרנו במוזיאון היהודי במינכן הוא סרט דוקומנטרי בשם האיש הנעלם – הסיפור של וילפריד ישראל, אדם חשוב שפעל להצלת יהודים ואינו מוכר לציבור הרחב. השילוב של הקמת המוזיאון על שמו בקיבוץ הזורע והקשר המשפחתי של הבמאי לאיש הנעלם – מרתק ועשוי למופת”.

    סרטים נוספים

    פיגומים (Scaffolding) סרטו של מתן יאיר

    הסרט נכתב ובויים על ידי מתן יאיר והינו מעין אוטוביוגרפיה. עלילת הסרט הינה אודות נער בן 17 אשר אביו -השחקן יעקוב כהן- מועיד לו עתיד בעסק המשפחתי והינו אב מכה. כשהנער פוגש מורה חדש לספרות בבית הספר חלה תפנית בתפיסתו וברצונותיו אך אביו אינו שמח לכך. הסרט הינו הסרט הישראלי השני הנצפה ביותר לשנת 2017 וצפו בו יותר ממאה וחמישים אלף איש. הסרט זכה בכמה פרסים יוקרתיים בארץ ובעולם.

     

    פרה אדומה (Red Cow) סרטה של צביה ברקאי

    בהתנחלות קיצונית בהרי יהודה גדלה צעירה יתומה מאם (אביגייל קובארי)עם אב משיחי קיצוני (גל תורן). כאשר בהתנחלות נולדת עגלה אדומה רואה בכך האב אות וסימן לתחילת בניין בית המקדש השלישי ואילו בתו נקשרת לעגלה ומנסה להגן עליה מפני הגורל הלאומי המוטל על כתפיה. כשמגיעה ליישוב בת שירות לאומי מסתבכת העלילה כשבין שתיהן נקשר קשר רומנטי אשר מדרדר את העניינים לקראת פיצוץ בלתי נמנע.

     

    בהכנת הכתבה השתתפה גילי גוראל

    קרדיט תמונה ראשית: Ruth Zini, פסטיבל Seret האחרון בלונדון

  • קולנוע ישראלי בהולנד – ונשים במרכזו

    מארץ ישראל החלוצית ועד תל-אביב וירושלים הסוערות של ימינו. מבן-גוריון במדבר, התוהה לגבי עברה ועתידה של מדינת ישראל, ועד לעסקנות פוליטית קטנה ונהנתנית. מניצולי שואה המחפשים את עברם ועד לחייה העכשוויים של משפחה פלסטינית משני צדי הגבול. מקומדיה רומנטית ועד דרמת פשע. פסטיבל Seret International חוזר להולנד בפעם השלישית עם מגוון רחב של קולנוע ישראלי משובח ומעניין. כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית כך שזו הזדמנות טובה להזמין את החברים ההולנדים ולחשוף אותם קצת לעולם שממנו באנו.

    “המטרה הראשונית שלנו היא לפתוח את התרבות הישראלית לקהלים שונים”, אומרת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל וממקימות דאצ’טאון. “בוודאי שאנו שמחות שישראלים ויהודים אוהבים ומגיעים לפסטיבלים שלנו אבל המטרה העיקרית היא להראות לקהלים נוספים את העשייה המדהימה שיש בישראל בתחום הקולנוע, את הרב-תרבותיות על כל רבדיה. העובדה שזו כבר השנה השלישית של הפסטיבל כאן מוכיחה כי לאט לאט הקהל המקומי והבינלאומי מתוודע ליצירה הישראלית”. הרוש הגיעה להולנד לפני ארבע שנים, בעקבות העבודה של בעלה. את זמנה היא מחלקת בין אמסטרדם, תל-אביב ולונדון, שם נולד פסטיבל סרט. הרוש, בוגרת תואר שני בתקשורת ומנהלת שיווק בעבר, חברה לענת קורן, מו”ל ועורכת העיתון “עלונדון”, ולפטי הוכמן, חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע. לפני שש שנים ערכו לראשונה את הפסטיבל בלונדון ומאז הוא התרחב גם להולנד, לגרמניה, ואפילו לצ’ילה, ארץ הולדתה של הוכמן.

    “בחרנו ערים שיש בהן הרבה אפשרויות לחיי תרבות ובכל הערים מגיע קהל אוהב קולנוע שמגלה הערכה רבה גם לקולנוע הישראלי”, אומרת קורן, “בסופו של דבר גם התגובות לסרטים בכל הערים דומות. סרט טוב הוא סרט טוב שמדבר למגוון נרחב של קהלים וברבדים רבים”.

    ואכן הפסטיבל מביא השנה סרטים שזכו לביקורות נלהבות בארץ ובעולם, וגם לא מעט זוכים בפרסי אופיר ובפרסים בינלאומיים. בנוסף בולטת בו נוכחות נשית – ארבעה סרטים בוימו על ידי נשים ולפחות חמישה מציבים במרכז העלילה אישה או מספר נשים. בהתאם לכך יתארחו בפסטיבל שתי שחקניות ישראליות מצליחות: יבגניה דודינה, שחקנית התיאטרון והקולנוע הוותיקה ועטורת הפרסים המככבת בסרט “שבוע ויום”, ואניה בוקשטיין, כוכבת “לב שקט מאוד”, מועמדת לפרס אופיר ועשויה להיות מוכרת לחברים ההולנדים מהופעתה ב”משחקי הכס”. שתיהן יענו לשאלות הצופים בהקרנות סרטיהן במהלך הפסטיבל. כמו כן יגיע לפסטיבל השחקן שי אביבי, המככב גם הוא ב”שבוע ויום”.

    ולטובת הצופים המוגבלים בזמן, שאלנו את המארגנות על אילו סרטים הן ממליצות:

    ההמלצות של פטי – אומץ וחשיפה

    “שני הסרטים שעליהם אני ממליצה הם ‘לא פה, לא שם’ של מייסלון חמוד, שהיה אחד הסרטים המועדפים לקבלת פרס אופיר השנה. סרט אמיץ ויפה של במאית מוכשרת ביותר. הסרט השני גם הוא של במאית – ‘לעבור את הקיר’ של רמה בורשטיין. עוד במאית מוכשרת ביותר, שחושפת את הקהל לצד פחות מוכר של החברה החרדית, בצורה קלילה ומעניינת”.

    לא פה לא שם הוא סרט הביכורים של חמוד, ושתיים מהשחקניות בו זכו בפרסי אופיר (שאדן קנבורה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר ומונה חווא בשחקנית המשנה). הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל-אביב. לילא, עורכת דין ילידת נצרת, סלמה, תקליטנית מתרשיחא, ונור, סטודנטית דתייה מאום אל פחם. שלושתן חוות, כל אחת באופן אחר, ניכורווניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו וממשפחותיהן. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי. הביקורות כינו אותו “אירוע קולנועי… קול חדש, נטול זיוף וצביעות, מספיק חזק וצלול כדי להדהד למרחקים, להביא אליו צופים וצופות מכל הקצוות ובעיקר לגרום להם להסתכל אחרת על מה שמסביבם” (אבנר שביט, וואלה!).

    לעבור את הקיר הוא קומדיה רומנטית יוצאת דופן של בורשטיין עטורת השבחים. כמו סרטה הקודם, “למלא את החלל”, גם הוא עוסק באמונה דתית ובנשים בעולם החרדי. מיכל (נועה קולר) היא חוזרת בתשובה בת 32 שעומדת להינשא לבחיר לבה, אך חודש לפני החתונה הוא מחליט לבטל. היא מסתייעת בסגולות ובשדכנים, וחוזרת למסלול של דייטים מייאשים עם שלל חתנים פוטנציאליים, אך ללא תוצאות. ברגע של ייאוש ואמונה גם יחד היא מחליטה שתתחתן בנר שמיני של חנוכה וממשיכה בהכנות כרגיל, כשכולם סביבה ממתינים להתפוצצות הבועה. הסרט זכה בשלושה פרסי אופיר: עיצוב התלבושות, השחקנית הראשית הטובה ביותר לקולר, ופרס התסריט לבורשטיין.

    ההמלצות של ענת – הומור ואווירה

    “הסרטים פשוט נפלאים וזה לא קל להמליץ על אחד או שניים. אני אישית אוהבת מאוד את ‘נורמן’ של יוסף סידר, זה סרט אווירתי עם מסרים מיוחדים ומשחק מצוין של ריצ’ארד גיר וליאור אשכנזי. כמו כן אשמח להמליץ על הסרט הדוקומנטרי ‘שלום איטליה’ שיש בו הרבה הומור ומערכת יחסים מרתקת בין שלושה אחים קשישים שנוסעים לחפש את הבית שבו הסתתרו בזמן השואה”

    נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי הוא שמו המלא של סרטו של סידר המוכר מסרטים מצליחים כמו “בופור” ו”הערת שוליים”(שאף זיכה אותו במועמדות לאוסקר). נורמן אופנהיימר הוא עסקן יהודי ניו יורקי עלוב למראה שמנסה ללא לאות לפלס את דרכו בעולם של פוליטיקאים ואנשי עסקים, ולהקדיש ממרצו גם לבית הכנסת שלו. הוא מתיידד עם פוליטיקאי ישראלי צעיר חובב מותרות, וכשזה נבחר לראש ממשלת ישראל חייו של נורמן משתנים מן הקצה אל הקצה, ולאו דווקא לטובה.

    שלום איטליה או שלושה אחים ומערה הוא סרטה השני של תמר טל ענתי, שסרט הביכורים שלה, “הצלמניה”, זכה לשבחים בארץ ובעולם. אל הרעיון נחשפה טל ענתי במקרה במהלך ארוחת ערב משפחתית. אביו של בן זוגה סיפר כי הוא נוסע לטוסקנה עם שני אחיו, כדי לחפש את המערה שבה התחבאו בילדותם כאשר ברחו מהנאצים. “ברגע ששמעתי על המסע הזה של האחים לטוסקנה, היה ברור לי שאני חייבת להצטרף”, סיפרה ענתי ל”ישראל היום”. “יצאתי בלי לדעת עם מה אני חוזרת ואם יש בכלל מערה. הייתה לי אינטואיציה חזקה, וידעתי שיש שלוש דמויות שכל אחת מהן מחזיקה סרט בנפרד”. ענתי התלוותה לבובי, לאנדריאה ולעמנואל, למסע בעקבות המערה, תוך כדי שהם עוסקים במהות המתעתעת של הזיכרון: מה בחר כל אחד מהם לזכור מהאירועים ההם, ומה התעקש לשכוח.

    ההמלצות של אודליה – חיבורים ורגישות

    “מאוד אהבתי השנה את הסרט ‘לב שקט מאוד’ בכיכובה של אניה בוקשטיין, שהיא גם אחת מאורחות הפסטיבל שלנו. הסרט מראה חיבור רגיש ובלתי אמצעי בין אנשים שונים ודתות שונות שבעיניי הוא מאוד מעניין. סרט נוסף שמאוד אהבתי הוא ‘אבינו’, שזיכה את מוריס כהן בפרס אופיר עבור השחקן הטוב ביותר. על אף שבסרט מצולמות כמה סצנות אלימות, הסרט רגיש במיוחד ולדעתי כל אחד יוכל להתחבר לדילמה המוסרית הניצבת בפני השחקן הראשי”.

    לב שקט מאוד מבוסס על אירועים אמיתיים שעובדו ביד חופשית על ידי הבמאי איתן ענר (“סיפור חצי רוסי”). נעמי הפסנתרנית בורחת מהקריירה התובענית ועוברת לגור בשכונת קריית יובל שבירושלים. עד מהרה היא מגלה שהגיעה לשדה קרב בין חילונים לדתיים וחרדים. כשהיא מתחילה לבקר בכנסייה בעין כרם השכנה כדי ללמוד לנגן בעוגב אצל הנזיר פבריציו היא חווה מסכת הטרדה והפחדה שטומנות בחובן תעלומה. הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טאלין ובוקשטיין זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר. בוקשטיין תהיה אורחת הפסטיבל באמסטרדם ותענה על שאלות הצופים בשתי הקרנות הסרט. 

    אבינו, סרטו השני של מני יעיש (“המשגיחים”) זיכה אותו בשבחי המבקרים. אלה הכתירו אותו הן כ”אחלה סרט גנגסטרים” ו”סרט המכות הטוב ביותר שנעשה בארץ”, והן ככזה ש”ניחן בעומק מוסרי ותיאולוגי”. עובדיה (מוריס כהן) מתפרנס בקושי כמאבטח במועדון וכבעלים של חברת הובלות. הוא ואשתו (רותם זיסמן כהן, אשתו במציאות של מוריס) מנסים לשווא להביא ילד לעולם, ואחרי עוד כישלון מבקש עובדיה לממן לה טיפולים במרפאה פרטית. לשם כך הוא מסכים לעבוד כגובה חובות בשירותו של גנגסטר הנוהג לפקוד את המועדון, אך מוצא עצמו בדילמה מוסרית כאשר זה מציע לו הצעה שאי אפשר, או לפחות לא רצוי, לסרב לה.

    סרטים נוספים בפסטיבל

    ישמח חתני בבימוי אמיל בן שמחון יוקרן בערב הפתיחה של הפסטיבל. עולמה של קהילה ירושלמית שלווה מטלטל בעקבות מפגש מקרי עם רב כריזמטי צעיר. בעוד הגברים נסחפים אחריו, יוצאות נשותיהן למאבק על מקומן ומעמדן בניסיון לאחד מחדש את הקהילה.

    תוצאת תמונה עבור ישמח חתני

    שבוע ויום הוא סרט הביכורים של אסף פולונסקי, דרמה מצחיקה שובת לב. זוכה פרס הסרט הטוב ביותר פסטיבל הקולנוע ירושלים ומועמדת ל-7 פרסי אופיר. בתום השבעה על בנו, אייל אבוד. אין לו עם מי לדבר והאורחים היחידים שנשארו הם זוג גורי חתולים שהתנחלו לו בחצר. לעומת זאת, אשתו ויקי, מנסה לחזור לשגרה בכל מחיר. היא מאמינה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האבל, ומצפה שאייל ינהג כמוה. אבל התכניות משתבשות כשאייל לוקח מההוספיס את המריחואנה הרפואית של בנו המנוח, מפתה את הבן של השכנים לעזור לו לגלגל ג‘וינטים ויוצא איתו למסע התמודדות משל עצמו.

    תמונה קשורה

    הסודות של איידה הוא סרטו התיעודי של אלון שורץ, זוכה פרס הקהל בפסטיבל “דוקאביב” 2016. יצחק ושפסיל, שני אחים שנולדו במחנה העקורים ברגן בלזן מיד לאחר השואה, חיו בצלם של סודות שהוסתרו מהם כל חייהם על ידי הקרובים להם ביותר. כתינוקות הם הופרדו, ולא ידעו אחד על קיומו של השני כל חייהם. הסרט מתעד את מסעם זה אל זה, ואל אמם המסתורית, ומעניק הצצה לחיים במחנות העקורים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה.

    תוצאת תמונה עבור הסודות של איידה

    סיפור אהבה ארץ ישראלי הוא סרטו העלילתי של דן וולמן, המתרחש בארץ בימים הסוערים שלפני קום המדינה. המתח הפוליטי בין היישוב היהודי לערביי ארץ ישראל והמדינות השכנות הולך וגדל. פגישה מקרית מציתה במרגלית בת נהלל אהבה ממבט ראשון לעלי בן צבי, המוכתר של קיבוץ בית קשת, ובנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי. עלי שקוע בפעילות הגנתית אך לאט, לאט הוא מגלה את מרגלית, שרוצה להיות שחקנית ומנסה להסתגל לחיי הקיבוץ. הם קובעים תאריך לחתונה, אך המציאות הארץ ישראלית חזקה מאהבתם.

    תוצאת תמונה עבור סיפור אהבה ארץ ישראלי

    בן גוריון אפילוג במעמקי הארכיון נמצאו גלגלי פילם 35 מ”מ ובהם ראיון מצולם בן שש שעות, שמעולם לא הוקרן, עם דוד בן גוריון. השנה היא 1968, בן־גוריון כבר בן 82, חמש שנים לפני מותו וחמש שנים לאחר שהתפטר במפתיע מראשות ממשלת ישראל, זמן קצר לאחר פטירת רעייתו פולה. זהו העשור שבו מצא עצמו מחוץ למערכת הפוליטית. הוא חי בבדידות בביתו בשדה בוקר, התבונן מבחוץ על היישוב והמדינה, ערך לעצמו חשבון נפש והביע דעתו על המתרחש סביבו ועל עתיד האומה. בבימוי יריב מזור ובעריכת יעל פרלוב.

    תוצאת תמונה עבור בן גוריון אפילוג

    החטאים בבימוי אבי נשר הוא מותחן דרמטי המתרחש בישראל של שנת 1977, אותה שנה שבה מתרחשת עלילת סרטו הידוע “הלהקה”, אך בניגוד לישראליות החדשה והצעירה של הסרט המיתולוגי, בסרטו האחרון נרדפות הדמויות על ידי העבר. הסרט מבוסס על סיפורן האמיתי של שתי האחיות שוש אביגל ואלה מילך-שריף. כמו במדינה, העוברת מהפך פוליטי, כך גם בחיי שתי הגיבורות והוריהן מתחולל מהפך מטלטל, בעקבות סוד נורא שמתגלה לבנות על אירוע שהתרחש בתקופת השואה.

    תוצאת תמונה עבור החטאים

    עניינים אישיים, סרט הביכורים של מהא חאג’, הוא דרמה קומית זוכת פרס הסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, שבמרכזה שלושה דורות של משפחה פלסטינית ישראלית. שנות הנישואין הארוכות והילדים שעזבו את הבית, גורמים לזוג הורים בנצרת לתקשר ביניהם באמצעות ילדיהם הרחוקים בלבד. בנם טארק מבקש להישאר רווק נצחי, אבל למייסא החברה הסוערת והלא מוצהרת שלו, יש תכניות אחרות. בתם האסרטיבית של בני הזוג מנסה לנהל לכולם את החיים ובעלה חולם על מקומות אחרים. הסבתא הסנילית עם החיבה המוגזמת והמסוכנת לדברי מתיקה מנסה כמו כולם לברוח – רק שאין לאן.

    תמונה קשורה

    מי יאהב אותי עכשיו הוא סרט תיעודי מבית היוצר של האחים תומר וברק היימן, זוכה פרס “חביב הקהל” לסרט דוקומנטרי בפסטיבל ברלין. הסרט מביא את סיפורו של סער מעוז, בכור מבין שבעה אחים במשפחה דתית משדה אליהו, שיצא מהארון בנעוריו והחליט לעזוב ללונדון לנוכח תגובת משפחתו. במהלך חייו בלונדון הוא מעצב את זהותו מחדש תוך שהוא מתרחק ממשפחתו ומתנתק מהדת ואף הופך חבר במקהלת הגברים הגאים של לונדון, שהופכת למשפחתו האלטרנטיבית. הקרע עם המשפחה הביולוגית מעמיק אף יותר לאחר שסער מאובחן כנשא של נגיף ה-HIV. סער מחליט לשוב לארץ ולמשפחתו ולהתמודד עם החיים שהותיר מאחור, 17 שנה לאחר שעזב.

    תמונה קשורה

  • פסטיבל “סרט” – חגיגת קולנוע ישראלי בהולנד

    הוא כאן כדי להישאר. בשנה שעברה הגיע פסטיבל Seret International לראשונה לאמסטרדם לביקור קצר. השנה הוא מתרחב לשלוש ערים בהולנד, נערך במשך שישה ימים וכולל 14 סרטים וחמישה מפגשים עם במאים ישראלים. “אחרי המעבר שלי לאמסטרדם, חשתי שיש כאן צמא לתרבות ישראלית”, אומרת אודליה הרוש, מיוזמות הפסטיבל (וגם ממקימות דאצ’טאון שלנו). הרוש הגיעה להולנד לפני שלוש שנים, בעקבות העבודה של בעלה. את זמנה היא מחלקת בין אמסטרדם, תל-אביב ולונדון, שם נולד פסטיבל סרט.

    “הייתי בצומת דרכים מבחינת הקריירה. מישהו העלה את הרעיון להעלות פסטיבל סרטים ישראלי בלונדון, ומיד נדלקתי”, מספרת הרוש, בוגרת תואר שני בתקשורת ומנהלת שיווק בעבר, “אנחנו משפחה של אוהבי קולנוע. בעלי אספן סרטים. יש לנו למעלה מ-2,000 סרטים בבית”. הרוש חברה לענת קורן, מו”ל ועורכת העיתון “עלונדון”, ולפטי הוכמן, חברת האקדמיה הישראלית לקולנוע. לפני חמש שנים ערכו לראשונה את הפסטיבל בלונדון.

    מביאות את הקולנוע הישראלי לקהל הבינלאומי

    “האמת שלא ידענו דבר על הקמת פסטיבלים כשהחלטנו לעשות את זה. פשוט למדנו תוך כדי עשייה”. הלמידה צלחה, הפסטיבל באנגליה התרחב, וכיום נערך הפסטיבל גם בהולנד, בברלין ואפילו בסנטיאגו, צ’ילה, ארץ הולדתה של הוכמן.

    מי קהל היעד שלכן?

    “כל מי שאוהב סרטים, לא בהכרח רק ישראלים או יהודים”, אומרת הרוש. “כפי שאני הולכת לראות סרט מצרפת, גם צרפתי, איטלקי, או הולנדי יכול לראות סרט ישראלי. ברור שלפחות בשנים הראשונות, הגרעין העיקרי של הצופים יהיה ישראלים ויהודים אבל המטרה שלנו היא להרחיב את היריעה ולהראות את התרבות הישראלית במיטבה”.

    14409387_1087235554698806_2950283259220522106_o
    מימין: קורן, הרוש והוכמן, בפסטיבל בברלין

    איך אתן בוחרות את הסרטים?

    “מה שמנחה אותנו הוא להביא את מיטב הסרטים הישראלים שהופקו בשנה האחרונה”, מסבירה הוכמן, המנהלת האמנותית של הפסטיבל, “סרטים שהשתתפו בהרבה פסטיבלים בינלאומיים מהדרגה הראשונה וזכו לפרסים והערכה בכל העולם. המטרה היא לשקף את החברה הישראלית על כל גווניה דרך יצירת הקולנוע והיוצרים שלה”.

    מה בעתיד? האם Seret ימשיך ויתרחב?

    “הפסטיבל באמסטרדם ובאמסטלפיין בשנה שעברה היה מאוד מוצלח ולכן החלטנו להתרחב לערים נוספות – מאסטריכט ואוטרכט. מאסטריכט נמצאת במיקום מעניין, נושקת לבלגיה וצרפת. היא מאוד בינלאומית וסצנת התרבות בה גדולה ומפותחת. אוטרכט היא עיר מתוקה להפליא עם המון סטודנטים, וחשבנו שזה יהיה מעניין לפנות לקהל צעיר. אנחנו בהחלט כאן כדי להישאר ולקיים את פסטיבל הסרטים כל שנה”, מבטיחה הרוש. זוהי בשורה משמחת לחובבי הקולנוע הישראלי כאן, שיוכלו ליהנות כעת גם מפסטיבל סרט וגם מפסטיבל Filmisreal שחזר השנה לאקרנים.  

    לסיום, המליצו לצופה המוגבל בזמן על סרט אחד או שניים שאסור להחמיץ במהלך הפסטיבל

    הרוש: “אני הייתי בוחרת לראות את ‘ארץ פצועה’. בעיניי הוא הסרט החזק ביותר, סרט המעלה שאלות מוסריות ומסתכל בצורה חדה וריאלית על המציאות הישראלית הסבוכה. סרט נוסף שאני ממליצה עליו הוא הסרט הדוקומנטרי המדהים ‘פרינסס שואו’. סרט מוזיקלי מעניין, המדגיש צד אנושי במציאות הדיגיטלית שבה אנו חיים”.

    קורן: “אלו הן גם הבחירות שלי. ‘פרינסס שואו’ ו’ארץ פצועה’. בעיקר בגלל האוניברסליות שלהם והרבדים השונים שהם נוגעים בהם”.

    הוכמן: “הייתי בוחרת בסרט ‘סופת חול’ שהוא הסרט שנבחר על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע לייצג אותנו באוסקר. סרט רגיש ויפהפה. הסרט השני הוא על פי טעמי האישי – ‘תיקון’. סרט אומנותי, עמוק ולא מתפשר, עם המון ידע ואהבה לקולנוע בכלל. סרט לאוהבי קולנוע”.

    סרטים שיוצגו בפסטיבל

    ארץ פצועה Wounded Land

    מותחן קצבי שעלילתו מתרחשת בחיפה. השוטר האידיאליסט קובי עמר (רועי אסף) ומפקדו המושחת יהודה ניומן (דביר בנדק) הם שותפים כבר שנים. היחסים ביניהם ובין משפחותיהם עומדים למבחן אישי ומוסרי בעקבות אירועי לילה אחד. בתחילת הסרט נראה כאילו פרשייה פלילית עומדת במרכז העלילה, אבל אז מחריש קול פיצוץ את העיר התחתית והשוטרים נקראים לזירת פיגוע. הן פצועי הפיגוע והן המחבל הפצוע מובהלים לבית החולים, שם עומדת להתפוצץ חבית אבק השריפה של החברה הישראלית.

    הסרט זכה בשלושה פרסי אופיר: הבמאי הטוב ביותר (ארז תדמור), השחקן הטוב ביותר (רועי אסף) והאיפור הטוב ביותר (אורלי רונן ושירן כהן היימן). מבקר הקולנוע של וואלה!, אבנר שביט, אמר כי צפה בסרט פעמיים ולא השתעמם לשנייה. הוא שיבח את העריכה המדויקת ואת מיומנות הבימוי הגבוהה ביותר של תדמור. עם זאת, הוא לא חסך גם ביקורת על האמירה המרכזית של הסרט, דעה שלה היו שותפים מבקרים נוספים. אבל כדי שתוכלו לגבש דעה בעצמכם, אתם מוזמנים לבוא להקרנה וגם להשתתף במפגש של הבמאי עם הקהל לאחר מכן.

    לרכישת כרטיסים ל”ארץ פצועה”

    לטריילר

    פרינסס שואו   Presenting Princess Shaw

    סיפור סינדרלה בעידן הניו מדיה. סמנתה מונטגומרי היא זמרת חובבת משכונת עוני בניו אורלינס. ביום היא עובדת קשה כמטפלת סיעודית, ובערב היא כותבת שירים, שרה ומעלה אותם ליוטיוב תחת הכינוי “פרינסס”. שוב ושוב היא מתמסרת למוזיקה אך לא מצליחה לפרוץ. בצד השני של העולם, בקיבוץ בנגב, המוזיקאי הישראלי קותימאן דוגם קטעים מוזיקליים שהועלו ליוטיוב ויוצר מהם יצירות אודיו-ויזואליות מקוריות שזיכו אותו בהכרה בינלאומית. מבלי שתדע זאת, הוא עומד לשנות את חייה של “פרינסס”.

    הסרט, בבימויו של עידו הר, זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר. מבקר הקולנוע של “הארץ”, אורי קליין, כתב כי זהו “הסרט הטוב ביותר, תיעודי או עלילתי, שיצא כאן בזמן האחרון… מרגש, מצחיק, סוחף מבחינה מוזיקלית ומלא בחדוות חיים גם כאשר הוא נוגע בנושאים כואבים”.

    לרכישת כרטיסים ל”פרינסס שואו”

    לטריילר

    סופת חול  Sand Storm

    בכפר בדואי בדרום הארץ נערכת חתונה. סולימאן נושא אישה שנייה, צעירה, ועל אשתו הראשונה, ג’לילה, מוטל לנהל את החגיגות. במקביל לכך מתגלה כי הבת לילה מנהלת רומן אסור עם בחור משבט אחר שפגשה בלימודיה באוניברסיטה. לילה מבקשת לעצמה חיים שונים משל אמה, ומגלה תוך כדי כך את גבולות מערכת היחסים שלה עם בני משפחתה, במיוחד עם אביה, ועם הקהילה שאליה היא משתייכת.

    זהו סרטה העלילתי הארוך הראשון של עילית זקצר, והוא נבחר לייצג את ישראל באוסקר האמריקני, לאחר שזכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר. “הארץ” כתב כי כישרונה, תבונתה ובגרותה של זקצר מאפשרים לה ליצור סרט שמורכבותו הרגשית והרעיונית מעצימה את התוצאה קומה אחרי קומה”. ליאור אלפנט מאתר “המבקרות” כתבה כי זהו “סרט מעולה, גם אם לא מושלם. המשחק נהדר, הצילום והעריכה מצוינים, הכל עובד. אם לא הייתי יודעת שזה סרט ביכורים, בחיים לא הייתי מנחשת”.

    לרכישת כרטיסים ל”סופת חול”

    לטריילר

    תיקון  Tikkun

    חיים-אהרון הוא אברך ירושלמי אדוק שמתמוטט בעקבות צום שכפה על עצמו ומאבד את הכרתו. אביו השוחט מנשים אותו ומציל את חייו. לאחר התקרית חיים-אהרון חש התעוררות גופנית פתאומית ולא מצליח להתרכז בלימודיו. בינתיים, אביו מתייסר מהמחשבה שפעל נגד רצון האל כשהשיב את בנו לחיים. סרטו של אבישי סיוון עושה שימוש בדימויים אמנותיים סוריאליסטיים כדי לתאר את חייו החדשים, גדושי החלומות, של חיים-אהרון.

    הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים הקודם, וכן בפרסי התסריט, הצילום (שי גולדמן), השחקן המצטיין (חליפה נאטור) וציון לשבח מטעם פורום מבקרי הקולנוע. הוא גרף גם את פרס חבר השופטים בפסטיבל לוקרנו היוקרתי. מבקר הקולנוע יאיר רווה כינה אותו “סרט אימה ירושלמי מלחיץ”, ואורון שמיר מ”עכבר העיר” כתב כי סיוון הוא “במאי בעל שפה קולנועית רהוטה, שימוש עז באמצעי המבע, ועלילות חידתיות בדיוק במידה הנכונה כדי שלא יפרשו את עצמן יותר מדי, אבל גם לא יהיו סתומות לחלוטין מאידך”.

    לרכישת כרטיסים ל”תיקון”

    לטריילר

    סרטים נוספים בפסטיבל:

    באבא ג’ון   Baba Joon

    סיפור התבגרותו של נער במושב מהגרים בנגב בשנות ה-80. מוטי בן ה-13 מסרב ללכת בדרכי אביו שמבקש להוריש לבנו את חוות תרנגולי ההודו שטיפח במו ידיו. הוא מעדיף לבנות מכוניות מגרוטאות. העלילה מסתבכת כשאחיו של האב נכנס לתמונה. סרטו של יובל דלשד הוא הסרט דובר הפרסית הראשון שנעשה בארץ. זוכה חמישה פרסי אופיר, בהם פרס הסרט הטוב ביותר, ומועמד ישראל לאוסקר בשנה שעברה.

    לרכישת כרטיסים ל”באבא ג’ון”

    תוצאת תמונה עבור באבא ג'ון סרט

    נדיה שם זמני   AKA Nadia

    נדיה היא פלסטינית מוסלמית שחיה בזהות בדויה בישראל. במשך 20 שנה היא מאיה גולדווסר, כוריאוגרפית פורצת דרך, רעיה ואמא יהודיה מסורה. ואז עברה שב לרדוף אותה. סרטה של טובה אשר.

    לרכישת כרטיסים ל”נדיה שם זמני”

    תוצאת תמונה עבור נדיה שם זמני

    אבוללה Abulele

    סרטו הארוך הראשון של יונתן גבע הוא סרט מצחיק ומבדר לילדים ולכל המשפחה, ופורץ דרך בתעשיית הקולנוע הישראלית מבחינת האנימציה והאפקטים המיוחדים. אדם בן העשר מתחבר עם אבוללה, מפלצת עתיקה, ענקית וחברותית. כשיחידה מיוחדת מנסה ללכוד את היצור, אדם צריך לפעול בנחישות ובאהבה כדי להציל את חברו.

    לרכישת כרטיסים ל”אבוללה”

    תוצאת תמונה עבור אבוללה סרט

    כמעט חברות Almost Friends

    שתי ילדות נפגשות אונליין. סמר בת ה-12, שאמה ערבייה ישראלית ואביה פלסטיני מהשטחים, מתגוררת בלוד. לינור בת ה-11 נולדה בגוש קטיף ומתגוררת בתלמים, מושב דתי בחבל לכיש. רק 67 קילומטרים מפרידים בין לוד לתלמים, אבל תהום לאומית, תרבותית ואידיאולוגית פעורה ביניהן. מיזם החינוכי-טכנולוגי שתחילתו בהתכתבות תמימה ברשת, והמשכו במפגש פנים מול פנים, מוסיף אלמנט חדש – מרגש, מלחיץ ומפתיע – לחייהן של הגיבורות, וסוחף אותן ואת בני משפחתן לחוויה עמוקה ומורכבת. מבית היוצר של ברק ותומר היימן, היוצרים התיעודיים המובילים בארץ.

    לאחר ההקרנה ייערך מפגש עם הבמאית ניצן אופיר.

    לרכישת כרטיסים ל”כמעט חברות”

    תוצאת תמונה עבור כמעט חברות סרט

    ירח בבית 12 Moon in the 12th House

    שתי אחיות, מירה ולני (יובל שרף-שבן ויערה פלציג) נפרדות כילדות בנסיבות טרגיות. כשהן נפגשות שוב הן נשים צעירות. המפגש המחודש מאלץ אותן להתמודד עם העבר ולהתגבר על תחושת האשמה שמלווה אותן.

    לאחר ההקרנה ייערך מפגש עם הבמאית דורית חכים.

    לרכישת כרטיסים ל”ירח בבית 12″

    תוצאת תמונה עבור ירח בבית 12

    חתונה מנייר Wedding Doll

    חגית רוצה להתחתן. היא יפה וחביבה וסובלת מקשיי למידה. חגית עובדת במפעל לייצור נייר טואלט ובזמנה הפנוי יוצרת בובות כלה משיירי הנייר. אמא רוצה לגונן עליה מפני העולם אך חגית התמימה מבקשת עצמאות, ומנהלת מערכת יחסים עם בנו של מנהל המפעל. העלילה מסתבכת כשהדמויות מתבשרות שהמפעל עומד להיסגר.

    לאחר ההקרנה ייערך מפגש עם הבמאי ניצן גלעדי.

    לרכישת כרטיסים ל”חתונה מנייר”

     

  • לראשונה בהולנד – פסטיבל Seret לקולנוע ישראלי

    לאחר שכבשו את לונדון ורגע לפני שהן מסתערות על סנטיאגו, נשות פסטיבל Seret International מביאות לאמסטרדם סרטים ישראלים עטורי פרסים ויוצרים מוערכים שלא כדאי להחמיץ

     

    הרגע הזה, כשהמסך הגדול עולה, ועל הבד עולות דמויות מוכרות, דמויות שמדברות בשפה שלי, במחוות שלי, שמסתובבות ברחובות המוכרים של ירושלים או תל אביב שכמו הופכים גם הם לדמות בסרט, דמויות שנושמות אוויר מדברי שלא קיים כאן, לובשות את המדים שאני כבר פשטתי ומספרות בדיחה טובה. בעברית. בקיצור, לראות סרט ישראלי על המסך הגדול, בארץ אחרת, לאחר חודשים שלא הייתה לי הזדמנות לכך – פשוט תענוג. ואת התענוג הזה מביאות כעת להולנד שלוש נשים שכבר הוכיחו את עצמן בזירת הקולנוע הבינלאומית. ענת קורן, פטי הוכמן ואודליה הרוש (הפעילה גם בצוות דאצ’טאון) הפכו את “Seret International“, פסטיבל הקולנוע והטלוויזיה הישראלי, לשם דבר בלונדון, ועתה מסמנות את היעד הבא – אמסטרדם.

    בחודש הבא (16-14 בנובמבר) נוכל ליהנות מהקרנות של שישה סרטים ישראליים עכשוויים על המסך הגדול באמסטרדם, ומשיחות עם יוצרים מוערכים ומסקרנים. ואפשר יהיה גם להביא את החברים ההולנדים, שכן כל הסרטים מלווים בכתוביות באנגלית. הפסטיבל, שמגיע לראשונה להולנד לאחר ארבע שנים מוצלחות באנגליה, עדיין אינו נרחב כמו מקבילו הלונדוני, המונה עשרות הקרנות, אך הוא מציג קשת נאה של ז’אנרים, נושאים ויוצרים.

    “הסרטים הישראלים משקפים כור היתוך של תרבויות, דתות ורקעים חברתיים, ומעודדים את הקהל לבחון מחדש את דעותיהם”, אומרות מארגנות הפסטיבל. ואכן על המסך עולה דמות מגוונת של החברה הישראלית, ובאופן מרענן ומסקרן, דמות נשית למדי. רבים מהסרטים בפסטיבל מעמידים במרכזם דמויות נשיות: מחיילות השלישות ב”אפס ביחסי אנוש”, סרט שגם בוים ונכתב על ידי אישה, טליה לביא, שמציג את החוויה הצבאית הישראלית המוכרת כל כך מזווית אחרת; עבור בצעירה החרדית ואמה ב”תפוחים מן המדבר”, פרי עטה של סביון ליברכט; וכלה ב”גננת”, שבמרכזו אישה בתפקיד “נשי” שהופך אפל, וב”יונה”, שמציג את חייה של המשוררת יונה וולך, דמות נשית נועזת ויוצאת דופן. 

    מימין לשמאל: הרוש, קורן והוכמן בפסטיבל בלונדון (רעיה קוטרל)
    מימין לשמאל: הרוש, קורן והוכמן בפסטיבל בלונדון (רעיה קוטרל)

    הפסטיבל נפתח בסרט עטור כוכבים ישראלים מוכרים וחדשים ובאירוע גאלה חגיגי. “זינוק בעלייה” (Hill Start) הוא קומדיה-טרגית משפחתית שבמרכזה משפחת גבע הירושלמית המבוססת – והמתפרקת. האב, מיכה (שלמה בראבא) הוא מנתח פלסטי רודני ומצליח שאינו שלם עם בחירתו של בנו, ארי (איתי טיראן), מנתח פלסטי אף הוא, להינשא לרלי (רותם זיסמן כהן). אם המשפחה היא אורה (עידית טפרסון), מורה להתעמלות בבית ספר תיכון, שמשתתפת מדי שנה במרתון המיועד למורים ומנצחת בו. באותו בית ספר עובדת גם בת המשפחה שלומית (מלי לוי גרשון) חסרת המחזרים. שלומית היא מורה לערבית שסוגדת לתרבות הערבית, ובמיוחד לשחקן הקולנוע הנערץ עליה (יוסי סוויד). מוטי (יוסי מרשק) הוא נכה צה”ל שמתאהב בה, אך שלומית מאוהבת בזמר שאליו היא עורגת בזמן שיעורי הערבית. ביום החתונה נקלעת המשפחה לתאונת דרכים, האם אורה נכנסת לתרדמת ממושכת, האב מיכה נאלץ לקחת שיעורי נהיגה מליאת (רומי אבולעפיה), שלומית ניצבת בפני משולש אהבים יהודי-ערבי, וכל המשפחה נאלצת להתמודד עם המציאות החדשה, להעיר את האמא וגם להוציא לפועל את החתונה. זהו סרט הביכורים של הבמאי אורן שטרן (על פי תסריט שלו ושל ריקי שולמן).

    כוכבת הסרט, השחקנית רותם זיסמן כהן, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הקהל בתום ההקרנה החגיגית.

    לרכישת כרטיסים ל”זינוק בעלייה”

    הפסטיבל ממשיך עם הקרנת בכורה הולנדית של “אפס ביחסי אנוש” (Zero Motivation), הקומדיה השחורה שהייתה הזוכה המרכזית בטקס פרסי אופיר האחרון (תסריט ובימוי, שחקנית ראשית, עריכה, מוזיקה וליהוק) וזכתה גם בפרס תא המבקרים הישראלי (הסרט הטוב ביותר) ובפסטיבל טרייבקה (הסרט הטוב ביותר, במאית מצטיינת). הוא הפך לאחד הסרטים הנצפים והרווחיים ביותר בישראל בשנים האחרונות, וחלק מן המבקרים זיכו אותו בתואר “סרט פולחן”.  

    עלילת הסרט מחולקת לשלושה פרקים שמתייחסים זה לזה, ויחדיו יוצרים תמונת מצב מצחיקה ועגומה של משרד שלישות בבסיס מדברי מרוחק. הסיפור הראשון מגולל את קורותיה של דפי הנואשת (נלי תגר) שעושה הכל כדי לעבור לשרת בקריה בתל אביב. כאשר היא נתקלת בחיילת חדשה שהגיעה לבסיס (יונית טובי), דפי בטוחה שמדובר במחליפה שלה, אלא שטוויסט בלתי צפוי משנה את התוכנית. הסיפור השני עוקב אחר ניסיונותיה של זוהר (דאנה אבגי), חברתה המרדנית של דפי למשרד המכורה למשחק המחשב “שולה מוקשים”, לאבד את בתוליה. ואילו במרכז הפרק השלישי עומדת המפקדת הישירה שלהן, קצינת השלישות רמה (שני קליין), שרצונה לזכות בקידום מאותגר על ידי שתי החיילות נטולות המוטיבציה.

    גם במקרה זה השחקנית הראשית, נלי תגר, היא אורחת פסטיבל “סרט” ותענה על שאלות הצופים בתום ההקרנה.  

    לרכישת כרטיסים ל”אפס ביחסי אנוש”

    הקרנת בכורה נוספת היא של “תפוחים מן המדבר” (Apples from the Desert) המבוסס על הנובלה מאת סביון ליברכט, שגם חתומה על התסריט. רבקה אברבאנל (מורן רוזנבלט) היא בת צעירה למשפחה חרדית, המתגוררת עם הוריה בשכונת נחלאות בירושלים. כשאביה (שלומי קוריאט) מורה לה להתחתן עם אלמן מבוגר שיביא לה פרנסה טובה, היא מסרבת לקבל את רוע הגזירה. דודתה (עירית קפלן) מסייעת לה בחשאי והיא חומקת לחוג ריקודי עם. שם היא פוגשת את דובי הקיבוצניק (אלישע בנאי) ובורחת איתו למדבר. אמה (ריימונד אמסלם) נשלחת להחזירה מחיי ההפקר החילוניים, אך המפגש עם הזוג הצעיר בקיבוץ הדרומי מביא אותה לחשבון נפש בעצמה. זהו סרטם של צמד הבמאים אריק לובצקי ומתי הררי.

    והפתעה קטנה – לפני ההקרנה השנייה של הסרט, יוקרן הסרט הקצר חרדת שחקים של אלון נוימן, מוקומנטרי שצולם כולו בתוך מטוס. ליורם יש 24 שעות כדי לטוס ללונדון ולהשיג את כספי הירושה שהשאירה לו דודתו. אם לו יגיע בזמן יועבר הכסף לצדקה, רק שלפני כן עליו להתגבר על הפחד שלו מפני טיסה.  

    בתום ההקרנה הראשונה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.

    לרכישת כרטיסים ל”תפוחים מן המדבר”

    לא רק שחקנים יתארחו בפסטיבל, אלא גם הבמאי המוערך ניר ברגמן (“כנפיים שבורות”, “הדקדוק הפנימי”) עם סרטו “יונה” (Yona), סרט עלילתי על חייה של המשוררת החד-פעמית יונה וולך. “יונה” נפתח בהצגתה של וולך (נעמי לבוב) כבת כפר צעירה המבקשת לפרוץ ולפלס את דרכה בסצנת השירה העברית, הנשלטת בעיקר על ידי גברים. הסרט ממשיך בתיאור מערכות יחסיה עם המשורר יאיר הורביץ (מיכאל מושונוב) והעורך הספרותי גבריאל מוקד (שלום מיכאלשווילי) תוך התמקדות במחלת הנפש שלה. אנחנו מלווים את וולך במהלך שני אשפוזים בבית החולים לחולי נפש בטלביה, הראשון – במחלקה הפתוחה, השני – בסגורה. במהלך האשפוז הראשון וולך משתוקקת להתנסות במסע LSD, וזוכה בכך, בשני היא נאבקת במשבר כתיבה. 

    הבמאי ניר ברגמן יתארח בסוף ההקרנה ויענה על שאלות הקהל.

    לרכישת כרטיסים ל”יונה”

    סרט נוסף שנוגע בשירה ומציב במרכזו אישה הוא “הגננת” (The Kindergarden Teacher), שגרף שבחים בישראל ובעולם. “אחד הסרטים הישראליים הייחודיים, המקוריים, המורכבים ואף המרגשים ביותר”, תיאר אותו המבקר אורי קליין, עמיתו שמוליק דובדבני כינה אותו “נדיר ונהדר”, והמבקר אבנר שביט כתב כי הוא “מרתק ומעורר מחשבה”. עלילתו התמציתית של הסרט מביאה את סיפורה של גננת (שרית לארי) המזהה בגן ילד בעל כישרון נדיר לשירה שאמו נטשה אותו, ומטפחת עמו קשר ייחודי. נירה נפעמת מיכולתו הספונטנית של יואב (אבי שניידרמן) לחבר שירים תוך כדי הליכה מונוטונית אנה ואנה שבסופה הוא מכריז “יש לי שיר”. היא לוקחת אותו תחת חסותה ויוצרת עמו קשר אימהי-אינטימי, אך גם מקריאה את שיריו בסדנה, כאילו היו שלה. אביו המסעדן (יחזקאל לזרוב) מעוניין בחיים נורמליים עבור בנו ולא רוצה לפתח את הנטיות האמנותיות שלו ואפילו דודו (דן תורן) משורר בעצמו, מסרב לעזור. בהדרגה מפתחת נירה אובססיה לכישרון הצעיר ול”הצלתו”, אך האם היא דווקא מסוכנת לו? בתפקיד המטפלת של יואב מופיעה הזמרת אסתר רדא, שגם מבצעת את אחד משיריו של הבמאי נדב לפיד, שכתב כילד. זהו סרטו השני באורך מלא של לפיד (“השוטר”).

    לרכישת כרטיסים ל”הגננת”

    ולבסוף, כמובן שמקומו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא נפקד מהפסטיבל, והוא זוכה ליייצוג יוצא דופן בדמות סרטו התיעודי של נדב שירמן, “הנסיך הירוק” (The Green Prince). זהו כינויו של אחד מהמקורות המודיעיניים החשובים ביותר של ישראל בשנות ה-90 וה-2000, מסעב חסן יוסף – לא אחר מבנו של אחד מבכירי חמאס. הסרט מבוסס על ספרו המצליח של חסן יוסף, “בן החמאס”, שבו הוא מגולל את השינוי האידיאולוגי והאישי שעבר לאחר שישב בכלא הישראלי. בנוסף להפיכתו לסוכן עבור ישראל, חסן יוסף גם המיר את דתו לנצרות. הסרט מסופר משתי נקודות מבט, זו של חסן יוסף עצמו, השוטח את קורותיו כנער ואז כיד ימינו של אביו וכסוכן סמוי; וזו של איש השב״כ לשעבר גונן בן יצחק, מפעילו של חסן יוסף במשך שנים ארוכות והאיש שגייס אותו לעבודה. מדובר בדוקומנטרי שנחווה כסוג של מותחן ריגול, וכולל ראיונות לצד שחזורים מבוימים.

    זהו סרטו השלישי של שירמן, שעוסק באופן קבוע בריגול, טרור, וחיים כפולים. סרטו התיעודי הראשון, “מרגל השמפניה” (2007), הביא את סיפורו של וולפגנג לוץ, מרגל ישראלי שפעל במצרים בשנות ה-60. סרטו השני, “חדר חושך” (2013), סיפק ראיון אינטימי עם מאהבתו הגרמניה של הטרוריסט הבינלאומי קרלוס. “הנסיך הירוק” זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל סאנדנס האחרון.

    בתום ההקרנה השנייה ייערך דיון בהנחיית מאיה פונר.

    לרכישת כרטיסים ל”הנסיך הירוק”

    https://www.youtube.com/watch?v=KvJHgNEA7w0

    בנוסף לפן האמנותי ולחשיפה של התרבות הישראלית, פסטיבל Seret הוא גם עמותה רשומה העוסקת בצדקה, והשנה היא תומכת בארגון הישראלי “חיבוק ראשון – העמותה לטיפול בתינוקות נטושים“. מתנדבות ומתנדבי “חיבוק ראשון” מעניקים חום ומגע אנושי לתינוקות שננטשו בבתי חולים, מתוך הכרה בחשיבות החיבוק, המגע, השירה והמשחק להתפתחות התקינה של תינוקות אלה.