Tag: קניות בהולנד

  • שמונה דברים שאני אוהבת אצל ההולנדים

    1. שהם שקטים, נקיים ומסודרים

    ככה אמרה בתי בת התשע כששאלתי אותה מה היא אוהבת אצל ההולנדים, והיא כמובן צודקת. הם שקטים, נקיים ומסודרים. ובגלל זה, כשביום האחרון של השנה המדינה נראית כמו שדה קרב, זה כנראה נסלח כי בכל שלוש מאות שישים וארבעה הימים האחרים, שקט ודממה למות. רבות מדובר על הרוגע והחזלך כי אין מה לעשות, חסר לנו מזה, חסר. אוהבת מאוד. 

    2. שאם מתעקשים בנימוס אסרטיבי, ׳לא׳ יכול להפוך ל׳כן׳

    לפני שבועות מספר בלע בננו בן השלוש חבילת מסטיקים שלמה. לא אוכל להסביר כעת איך קרה הדבר ואיפה היו ההורים שלו בזמן הזה. זה קרה, והוא נתקף כאב בטן. 

    התקשרתי אל מוקד החירום בבית החולים וסיפרתי שהבן שלי בן השלוש בלע חבילת מסטיקים שלמה, הוא מתפתל מכאבים, כדאי לטפל בו. הגברת בצד השני של הקו לא התרגשה. לאט לאט היא לקחה ממני את כל הפרטים, לאט לאט שאלה שאלות על ההיסטוריה הרפואית, ואז שאלה מה הייתי רוצה שהיא תעשה. ידעתי שאם אכנע לדחף הרגעי המפעם וייצא לי משהו בסגנון ובטון של מיון איכילוב, רופא אנחנו לא נראה היום. עניתי לה בשקט ובנימוס בשאלה ושאלתי אותה, מה היא חושבת שאני רוצה שהיא תעשה. היא חשבה רגע, בדקה במחשב, התייעצה עם קולגה, והזמינה אותנו להגיע. לילד שלום, אין יותר מסטיקים בבית. 

    לפעמים כדאי להעמיד את ה׳לא׳ תחת ביקורת אסרטיבית אך מנומסת, לשאול שאלה ישירה שפונה אל הלב, בדרך כלל זה לא יעזור, לפעמים כן. סך הכל הם בסדר ההולנדים האלה, לפעמים אפילו אפשר לצאת מהרופא עם אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה!

    לרשותכם לינק לכתבה מועילה כיצד לדבר עם הרופאים ההולנדים כך שיקשיבו

    3. את החנויות יד שניה

    A whole new world! 

    אם לא הייתה לי את הבעיה הקלה הזו עם החפצים שכתבתי עליה כאן בפעם הקודמת, הבעיה שבגינה אני מבקשת להיפטר מכל חפץ מיותר (גם אם הוא בגינה), כנראה הייתי פשוט מעבירה את כולנו לגור בחנות יד שניה. יש שם שפע של משחקים וכלי בית, המשחקים מתחדשים כל הזמן, ואפילו יש בית קפה. 

    הם יודעים לחיות, ההולנדים, הם יודעים גם לקנות אמנם, אבל גם לשמור היטב ולהעביר הלאה הם יודעים ממש טוב. אכן, שקטים נקיים ומסודרים.  

    ההולנדים יודעים לקנות, אבל גם לשמור היטב ולהעביר הלאה הם יודעים ממש טוב.

    4. שהפועל בסוף המשפט 

    Hebben jullie lekker geslapen? ישנתם טוב ? כדי מה ממך רוצים להבין, עד הסוף חייבים להקשיב. שם, בסוף המשפט, סיבת הקיום שלו נמצאת. 

    בעייתי קצת לנו הישראלים, אין לנו סבלנות. המבנה הזה שונה מאנגלית ועברית, ולכן הוא מסקרן וגם את השיניים שובר. 

    5. את האחנדה 

    כל כך מרגיע לדעת שאי שם בעוד שמונה חודשים, הוזמנו כרטיסים למשחק כדורגל. כמה נחת ושלוות נפש כשפליי דייט מתוכנן להתקיים בעוד שלושה שבועות. 

    תכנון מראש זה נפלא, גם ספונטניות זה אחלה, אבל לפעמים הספונטניות מלחיצה והתכנון מרגיע. היה מעניין לגלות את המשמעות (המקורית) של המילה בהולנדית, כשבעברית אג׳נדה זה משהו אחר לגמרי. ואולי גם קיים קשר בין האחנדה ההולנדית, שבה הכל רשום ומתוכנן לשנתיים קדימה, לבין האג׳נדה שבשימוש הישראלי, במובן של אינטרסים שמבקשים לקדם. כי האחנדה, מתוכננת בהתאם לאג׳נדה. 

    כך או כך, אני אוהבת את האחנדה. 

    האחנדה ההולנדית, שבה הכל רשום ומתוכנן לשנתיים קדימה

    6. את תרבות הספורט

    בכל פינת רחוב ניצב אולם ספורט מכובד, עם טבעות משתלשלות מהתקרה וקערות עם אבקת מגנזיום. זה רציני, זה מסר שעובר היטב, תרבות הספורט חשובה, אנחנו משקיעים, בואו להתאמן אצלנו. ואנחנו באים! גאים להתלבש בבגד התעמלות מהודר או במדי ג׳ודו עם סמל של המאמן. והכי מצחיק, שלא אומרים ג׳ודו. אומרים יודו. יודן יודו, Joden Judo. 

    7. את החנות Action

    אוהבת וכבר מעכשיו מתגעגעת. החנות נמצאת במרחק דקה וחצי הליכה מהבית שלי והיא הגרסה המעודנת של מאקס סטוק. אני אוהבת את העונתיות שבסידור המוצרים, לקראת הסתיו, לקראת הכריסמס, לקראת עונת המנגלים, לקראת עונת הגינון. הסחורה מתחלפת מהר, מסודרת על המדפים בהקפדה יתרה והעובדים חשים את עצמם כחלק מנבחרת אליטיסטית. יש להם אפילו קבוצה במרתון אמסטרדם. אני גאה לקנות באקשן.  

    8. את המלך וילם אלכסנדר 

    ירום הודו. השבוע המלך וילם אלכסנדר יגיע לביקור מלכותי בישראל, כאורח של הנשיא רובי ריבלין ולרגל ציון יום השואה הבינלאומי שיחול ב-27 בינואר. יחד עם נציגי מדינות אחרות הוא יהיה נוכח בפורום השואה העולמי החמישי, שבו ידונו על אופן שימור זיכרון השואה ועל מיגור האנטישמיות העולם. הוא יבקר ביד ושם וגם בבית יוליאנה בהרצליה, שבו מתגוררים ניצולי שואה מהולנד. 

    קישור לידיעה באתר הרשמי של בית המלוכה

    אני מחבבת את המלך וילם אלכסנדר, את אשתו המלכה מקסימה ואת שלוש הבנות הטינאייג׳יריות  שלהם. אני אוהבת לגלגל את השמות שלהן, שמות מלכותיים ועם זאת לא מתיימרים מדי, קטרינה-אמליה, אלכסיה ואריאנה. זה ממש מגניב שקטרינה-אמליה, בגילה ועם גשר בשיניים,  היא יורשת העצר, וכבר עכשיו נקראת בפי כל ׳נסיכת אורנייה׳.   

    אני אוהבת להסתכל על התמונות הרשמיות שלהם שבית המלוכה משחרר לציבור באופן מבוקר, תמונות מחופשות סקי משפחתיות או מהארמון בוואסנר, ולחשוב שבבית של המלך והמלכה מדי פעם, לעיתים רחוקות מאוד, מאוד מאוד רחוקות, הנסיכה אריאנה צורחת על יורשת העצר קטרינה-אמליה, באופן בלתי מלכותי ובלתי אלגנטי בעליל, ומבטיחה שיותר לעולם, לעולם, לא תתן לה להיכנס לחדר שלה. ותחזירי לי מיד את הסוודר עם החד קרן! 

    תמונות רשמיות שבית המלוכה משחרר לציבור באופן מבוקר, למשל תמונות מחופשת הסקי המשפחתית

    אלה שמונת הדברים שאני אוהבת אצל ההולנדים. לא מצאתי מה לכתוב בסעיף של אוכל, אז פשוט הורדתי אותו. 

     ומה אתם אוהבים? 

  • המקרר ההולנדי שלי: תהיות בסופר ומתכוני אגוזים  

    לא תיארתי לעצמי עד כמה במעבר להולנד אצטרך להסתגל לתרבות אחרת לגמרי. לקחתי בחשבון את הדברים הגדולים (כמו העובדה שהרבה יותר מנומסים אחד אל השני כאן ופחות צועקים, או שצריך להסתגל למלפפונים הארוכים חסרי הטעם האלה, וכן, זה נחשב בעיניי לדבר גדול בתור חובבת ירקות מושבעת), אבל יש עוד המון דברים קטנטנים שלא שיערתי ששונים מהותית מהתרבות הישראלית. 

    זה הקטע הזה שלא מצפצפים. כן אני יודעת שאסור. האם ידעתם שגם בארץ אסור? ובכל זאת, יש פה מישהו שלא ציפצף לרכב שלפניו שעמד יותר משלוש שניות אחרי שהרמזור התחלף לירוק? פשוט כי בישראל כולם עושים את זה ולכן גם אנחנו, כישראלים, רגילים לעשות זאת (בארץ כמובן). בהולנד לא דוחקים בך למהר. לא באוטו ולא אם אתה בעצמך חוסם את הדרך במרחב ציבורי. אפילו לא יבקשו ממך לזוז קצת הצידה. יעמדו ויחכו. הפשטות הזו של להזיז רגע את העגלה שחוסמת לך את הדרך בסופר? לא כאן.

    זה הקטע הזה שכשאומרים לך “לא, אי אפשר”, זה באמת לא. לא משנה אם זו הפקידה במרפאת החיות שהודיעה לי שאני לא יכולה לעקר את החתולה היום כי אני לא בטוחה אם היא אכלה אחרי שמונה בערב או לא, או שאני לא יכולה להוציא את מאיה שלי יום קודם מבית הספר כי אנחנו רוצים לנסוע לחופש. למה? כי יש לה לימודים. אז לא. כי לא. ואני בטוחה שלכל אחד יש לפחות דוגמה אחת כזו. של “לא” מעצבן. אבל יש בזה גם משהו מנחם. כי אתה יודע שכמו שאתה שמעת את הלא הזה, גם הבא אחריך עם אותה שאלה ישמע את אותו הלא. וזה לא שאם תבקש מספיק יפה או תדפוק על מספיק שולחנות הלא הזה יהפוך לכן. הוא נשאר בשלו – לא. 

    זה המחזור – היוש פח אורגני

     האמת ששמחתי לשתף פעולה עם המחזור. הפלסטיק, הזכוכית והנייר כבר נזרקים באוטומט לפחים הייעודיים. אני אפילו מקפידה לשטוף את הפלסטיקים ופחיות השימורים משאריות מזון לפני ההשלכה לפח הייעודי. רק אותו פח אורגני, מגדל הרימות בימים חמים, לא מתעכל לי טוב. זה מסריח מחוץ לבית, זה מסריח בשקית הקטנה שלו בתוך הבית כשהיא נערמת עד להגעה לפח שבחוץ, זה דוחה לרוקן את השקית לתוך הפח הגדול ולמען השם – זה מגדל רימות!!! אבל חוץ ממנו אני באמת זורמת בהנאה רבה עם רמת המחזור פה, עם כמה תלונות פה ושם (למה רק פעם בחודש יש מחזור של נייר? ולמה אני צריכה לנסוע עד למרכז מחזור בשביל כמה קרטונים? ואם כבר פחים ייעודיים, למה אין כזה של זכוכית? למה אני צריכה לצאת לחפש את הקרוב לביתי עם שקית מלאה צנצנות מלוכלכות בחמאת בוטנים ובקבוקי יין מטפטפים?).

    וזה מעגל הקסמים הזה של סופר 🡨 קניה קטנה 🡨 מקרר קטן 🡨 ביקור חוזר בסופר תוך יום-יומיים, וחוזר חלילה. אני לא יודעת מי הביצה ומי התרנגולת. למה הכל באריזות קטנות כל כך? למה חבילת תירס מגיעה בזוג ולא יותר? ולמה גמבות או מלפפונים נארזים בבודדים בשקיות פלסטיק קשיחות כאלה? האם זה כי המקרר צר או שהמקרר צר כי גם ככה לא קונים הרבה? ובחיאת, אין להם ההולנדים מה לעשות עם הזמן שלהם שהם מבקרים בכל יום כמעט בסופר? ואיך זה, שלמרות שעכשיו, מתוקף מגוריי פה אני מבקרת כל יומיים בערך בסופר, אני עדיין יוצאת עם סכום של קנייה בינונית עד גדולה? הנושא הזה עדיין בחקירה ופענוח.

    בינתיים אני עוד קצת מחפשת את עצמי במטבח

    עדיין מנסה למצוא את סל הקניות המוכר והאהוב כדי להתאהב חזרה במטבח גם כאן. וזה אחרת. פתאום יש קיצורי תהליכים שלא הכרתי. יש בצל פרוס, ויש בטטה או גזר (או שניהם יחד) מקולפים וחתוכים לרצועות, או לקוביות אם אתם מעדיפים. יש סלק מבושל ומקולף ויש אותו רק מקולף. יש אותו מקולף מבושל וגם חתוך לקוביות, או לרצועות. יש ירקות חתוכים שמיועדים למרק, ויש ירקות חתוכים שמיועדים להיות רוטב. ועוד לא אמרתי מילה על תפוחי האדמה. בצורה של פירה, מגורדים, קלופים, חתוכים לפרוסות, חתוכים לקוביות, חתוכים לרצועות… זה דורש הסתגלות, בחיי. אני לא יודעת להסביר את הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הקושי הזה, אבל לקח לי זמן להיות מסוגלת להכין מרק עם שקית של בצל חתוך ורצועות גזר. אבל למה לא בעצם? זה לא שהשתמשתי בשקית מרק מוכנה (השם ישמור). אז מה, דווקא עכשיו אני לא אשתמש בשקית הזו ואתעקש לחתוך ארבעה בצלים (ואז לבכות) ואז אקלף שקית שלמה של גזרים ואז אחתוך אחד אחד (ומספיק זמן מראש לפני טיגון הבצל כדי שלא יישרף עד שאסיים עם הגזר) רק כי משהו מונע ממני פסיכולוגית להשתמש בשקית? למה לא בעצם להשתמש בשקיות האלה? הן חוסכות המון המון זמן! 

    והמקרר. קיטרתי כבר על המקרר?

    כחלק בלתי נפרד אך נפרד ביותר שמגיעה לו שורת קיטורים משלו – המקפיא!! גם לכם יש מקפיאון קטנצ’יק בתוך המקרר עצמו? כמו בבתי מלון של פעם כאלה, שפותחים את המקרר ואז יש מיני דלת קטנטנה ובתוכה איזה תאון, מפוצץ קרח מכל הצדדים עם מקום להכניס קוביית קרח אחת מסכנה? אה לא? זה רק אצלי? לשמחתי דאגתי להביא את המקפיא שלי מישראל אז מקום להקפאה יש, ובתור קונדיטורית זה מאוד חשוב. 

    ואם כבר הזכרתי את נושא הקונדיטורית שאני, אז גם בתחום הזה אני עוד מנסה להתוודע להיצע ההולנדי. וזה מורכב לי אפילו יותר. איפשהו בתחילת דרכי כאמא, עשיתי שינוי תזונתי בבית.
    עברתי לתזונה עם מעט מאוד גלוטן וסוכר.
    בהתחלה התנזרתי לחלוטין. היום אני כן צורכת אחת ל-, אך מחוץ לבית ומעט מאוד. במהלך הזמן הצטרף לתזונה הזו גם ניר, בעלי, ומאוחר יותר אפילו הוריי החלו ליישם.
    דווקא המקום הזה מאתגר אותי יותר מהקונדיטוריה “הרגילה” שבשתיהן אני עוסקת פה בהולנד. חמאה לא מסובך למצוא (רק יש לשים לב שיש ongezouten ויש gezouten. אל תתבאסו אם קניתם את החמאה המלוחה. במקרים רבים שימוש דווקא בחמאה המלוחה משדרג את הקינוח ולא הורס אותו). קמח לבן גם יש בכל מקום, ביצים, סוכר לבן…. הכל נגיש ובנמצא ולא צריך לדעת הולנדית במיוחד כדי למצוא אותם. יש קצת יותר בעיה כשאני רוצה להכין את הבריא יותר. בשביל זה צריך קצת יותר לחקור. איפה קמח הכוסמין? איך הוא נקרא בהולנדית? וקמחים ללא גלוטן כמו קינואה ועדשים למיניהם? איך מוצאים אותם? וצורת הטחינה של קמחים גם היא שונה כאן. יש קמח גס ויש דק. יש קמחים שאפשר להשיג אותם רק בצורת הטחינה הגסה ולא הדקה ובכללי נראה גם שהולנד עדיין פחות מפותחת מבחינת הגישה לבריאות מישראל, אבל נראה גם שהיא בתהליכים להגיע לזה. הרוב קיים, רק שצריך לפעמים קצת לכתת רגליים כדי למצוא. סוכר קוקוס למשל, שאני נוהגת להשתמש בו לא מעט כתחליף לסוכר הלבן, מצאתי די בקלות. גם מייפל. כדי למצוא סילאן (לא ממותק) הייתי צריכה להיעזר באחד העובדים אבל בסוף מצאנו יחד. 

    אגוזים זה סיפור בפני עצמו

    קודם כל לא כולם נמצאים בכל סופר. בוטנים כן. בוטנים יש מן הסתם. ההולנדים אוהבים את חמאת הבוטנים שלהם. ואת הבוטנים עצמם. עם מלח. האמת שגם בלי מלח.

    אבל מה בנוגע לכל השאר? קשיו ושקדים ואגוזי מלך ופקאן ולוז ופיסטוק? אני משתמשת המון באגוזים. הקשיו למשל, הוא תחליף נהדר להרבה מתכונים עם גבינות. את אגוזי הקשיו משרים במים ואז טוחנים אותם והם יכולים להפוך לממרח מדהים אם מוסיפים להם לימון ומלח ושום ושמן זית (ויש עוד אינסוף סגנונות ממרחים כאלה), או אם מוסיפים פירות יער והמתקה כלשהי וקצת לימון ואופים, יוצאת עוגה נימוחה כזו שמזכירה במעט עוגת גבינה.
    בפקאן אני אוהבת להשתמש כתחתית לעוגה. טוחנת אותם עם שבבי קוקוס ותמרים וחמאת שקדים שמוסיפה קרמיות ועושר לטעם ואז מדביקה את התערובת לתחתית תבנית ומכניסה לקירור לפני הוספת בלילת העוגה. גם מפקאנים אפשר להכין ממרחים מצוינים. אמא שלי מכינה ממרח פקאן בטעם כבד מקלייה של פקאנים וטחינתם עם בצל מטוגן ומלח פלפל. בחיי שזה מזכיר את הטעם של אותו ממרח כבד שהיו מגישים בראש השנה (או שזה פסח? לא זוכרת, אבל זה באמת טעים).
    ופיסטוק… הפיסטוק עולה פה בערך כמו זהב טהור. שישה יורו פחות או יותר לקופסא של 150 גרם. ומה כבר אפשר לעשות עם 150 גרם חוץ מלאכול as is?
    בעיה. פחות זמין וגם לא זול. אני התחלתי לקנות כמויות לאפיה ובישול ברשתות של הספקים Macro/Hanos שם הכמות גדולה יותר והמחיר ל-100 גרם זול יותר. ובאופן כללי, יש הרבה פעמים מבצעים על אגוזים בסופרים “הרגילים”. משיטוטיי בין סופרים עד היום, מצאתי שבלידל יש את המבחר הרחב ביותר של סוגי אגוזים והמחיר הזול מבין שאר הסופרים. שימו לב שאם אתם מעוניינים להכין איתם משהו ולא לנשנש סתם בערב מול הטלוויזיה, עדיף לקנות את אלו בלי המלח (ongezouten).

    נפלתי עליכם קצת עם הרעיונות שלי לאגוזים? לא מבינים מה לכם ולממרח עשוי אגוזים כשאתם מסתדרים מצוין עם הפילדלפיה, החומוס והגווקאמולה של הסופר? גדול עליכם? זה בסדר. זרקתי פה הרבה רעיונות לאוויר ורובם נשמעים ברגע הראשון מסובכים או “צפונבונים” מדי, אז כדאי שתדעו שלא רק טבעונים ושוחרי בריאות צריכים להכניס אגוזים לתפריט שלהם. לרובם הגדול של האגוזים ערכים תזונתיים טובים ובריאים, למרות שבהחלט אינם דיאטטיים).

    אז אולי כצעד ראשון, מה דעתכם להתחיל עם חמאת אגוזים כלשהי?
    ההכנה סופר פשוטה – רק זורקים למעבד מזון כ-200 גרם אגוזים, לא משנה איזה, וטוחנים. אפשר לערבב סוגים שונים של אגוזים או סוג אחד בלבד. בהתחלה יהיו גושים קטנים של אגוזים, לאחר מכן הם יהפכו לאבקה ובהמשך השומן יתחיל לצאת החוצה והתערובת תהפוך לבצקית. בהמשך התהליך ניתן יהיה לראות את הנוזלים (השמן) יוצאים החוצה. יש לעצור מידי פעם את פעולת מעבד המזון כדי לנקות בעזרת לקקן את דפנות הכלי ולהמשיך בהפעלה. החמאה מוכנה כשהיא במרקם משחתי. ומה עושים עם החמאה הזו? טוב ששאלתם. כל כך הרבה דברים!!!!!

    בהתחלה יהיו גושים קטנים של אגוזים
    בהמשך השומן יתחיל לצאת והתערובת תהפוך בצקית
    החמאה מוכנה כשהיא במרקם משחתי

    • שימו בצנצנת ותאכלו כממרח על הלחם. אם תשתמשו באגוזי לוז, מייפל וקקאו, הרי לכם נוטלה ביתית.
    • הוסיפו כפית או שתיים ליוגורט עם קצת גרנולה ופירות.
    • גוונו קצת את המתכונים שלכם. כל מתכון שמשתמשים בו בחמאת בוטנים, תוכלו להחליף בחמאת אגוזים אחרת. יש לכם מתכון לעוגיות חמאת בוטנים? פשוט החליפו את חמאת הבוטנים במינון זהה בחמאה שהכנתם.
    • השתמשו בה להכנת מתוקים. רוצים מתכון מהיר? חממו במיקרו כ-200 גרם שוקולד מריר יחד עם כוס ממרח אגוזים ומעט סירופ מייפל. ערבבו לאיחוד התערובת והכניסו למנג’טים בתוך תבנית מאפינס. קררו עוד שהתערובת מתייצבת, והרי לכם פאדג’ מאפין מושלם. 
    נוטלה ביתית
    • ומה לגבי חלב אגוזים? אם אתם נמנעים או רוצים להפחית בצריכת חלב פרה, אפשר להכין חלב צמחי לעצלנים בעזרת חמאת האגוזים. הוסיפו כף גדושה של החמאה לתוך כוס מים וערבבו טוב טוב. טה – דה!! אפשר להמתיק אם רוצים.

    זהו להפעם. עוד לא סיימתי לקטר, לא סיימתי להתמצא וגם לא להסתגל. אני עדיין בתהליך, משתדלת ליהנות גם מהדרך. עד הפעם הבאה, מוזמנים להעלות לכאן קיטורים נוספים, רעיונות לאפייה בריאה (או לא בריאה) וטיפים ועצות לי ולאחרים בנוגע למטבח ולסופר ההולנדי. מחכה לקרוא 😊

  • סיבוב קניות באמסטרדם – לגזור ולשמור

    האזור אליו אתן חייבות להגיע לסיבוב שופינג הבא שלכן Amstetdam Zuid-West

    כחלק מעיסוקי העתידי בתור סטייליסטית ומדריכת סיורי שופינג לתיירים (או ליתר דיוק תיירות) באמסטרדם הגעתי למסקנה המתבקשת, עליי לבדוק את השטח, למצוא את החנויות שלא ימצאו ע”י התיירת הממוצעת שרואה רק את הדאם והסביבה.
    התברך מזלי ונעמי, מעצבת אופנה ישראלית אשר גרה באמסטרדם, הסכימה לחשוף עבורי אזור מלא בפניני סטייל, אזור הזאוד ווסט. אמנם זמנינו היה קצר וסיור נוסף יגיע בהמשך אבל בהחלט הרגשתי כי אמסטרדם וקניות זה לא רק הקלברסטראט.
    יום שני, יום סגרירי עד גשום, החנויות נפתחות רק בשעה 12 או אחת אם בכלל. מגיעים לחנות הראשונה ברשימה:

    Haastje Repje

    החנות סגורה. את חייבת להכיר אותה אומרת נעמי, חנות עם סטייל מיוחד, ברור חייבת להכיר, עם כזה חלון ראווה….

    haastje

    לרשת זאת יש חנות נוספת באזור האלברט-קאופ אך בסגנון קצת שונה. אחרי השוק הראשוני עוצרים לקפה בבייגל-בינס שמעבר לפינה. ממשיכות לאורך רחוב  Zeilstraat, אל תבהלו אם הרחוב לא נראה כאזור קניות תוסס.

    החנות הראשונה אליה נכנסנו נמצאת במספר 36 של הרחוב, מזכירה במראה את החנויות של אלנבי. מעולה. אופנת אלנבי להיט עכשיו. חנות מציאות, המחירים מאוד זולים והאיכות אפילו לא רעה. ניגשות למוכר לבקש כרטיס ביקור, אין הוא אומר, מה שם החנות? אין לה שם הוא עונה. באמת? כן, מעולם לא היה. כמה זמן החנות כבר קיימת בלי שם? 25 שנים!!
    לפחות טלפון יש.
    הוא לקח חתיכת נייר שירבט את שם הרחוב ומספר הטלפון.

    1    2

    חנות ליד במספר 34 נקראית:
    KIANI MODA

    חנות נוספת בטווח מחירים זול מאוד עם זאת  פחות “פרחית” לטעמי, מה שכן הוספתי אותה לרשימה כי יש בה גאלביות (ארבעה במספר) וכי עליי לספק מבחר שונה של חנויות בשביל הגיוון.

    חצינו את הכביש לצד השני בכדי לצלם את החנויות הראשונות וגילינו אאוטלט מדליק של תיקים. התאהבתי.
    החנות נקראית: 

    Outlet Store Eureka

    המוכרת היתה מאוד אדיבה. היא סובלת מתסמונת טורט אז תודה לאח הגדול שחשף לפני כמה שנים את התסמונת כך שזה נראה היה פשוט טבעי.
    רק בקשה קטנה, אם אתן מגיעות לשם ורוצות לקנות תיק, בבקשה לא את התיק האמצעי (הירוק עם הכתום) שבתמונה. שמתי עליו עין אבל מרב דילמה אם לקנות תיק נוסף אחרי 4 תיקים שקניתי לאחרונה מצאתי את עצמי יוצאת בידיים ריקות.

    bags in amsterdam  cloth amsterdam

    למי מכן אשר מחפשת בגדים איכותיים ויוקרתיים החנות הבאה היא עבורך:

    MARJA LAMME

    www.marjalamme.nl
    עמדת משקאות קלים עומדת לשירותך כיאה למעמד הגבוה. הרבה שיק וקלאסיקה.

    shic

    החנות האחרונה בסבב מבחינתי היתה הדובדבן שבקצפת, פשוט מושלמת.

    Homeley

    www.homeley.nl

    הסטיילינג מעניין, גיזרות שונות ומיוחדות של מעצבים שונים. מצאתי את עצמי מסתובבת עם הלשון בחוץ תוך קריאות וואו לכל עבר. נעמי מספרת כי כבר מספר שנים היא עוקבת אחרי בעלת החנות ומציינת שזאת אישה אשר יודעת את עבודתה. כדוגמא היא מציינת בחירה של ג’קט בסגנון מסוים מלווה בחולצה, מכנס, חצאית ושמלה באותו סגנון כך שלי בתור קונה יהיה מבחר לשלב וליצור סוג של חליפה עם הפריטים שאני מעדיפה.
    המחירים לא הכי זולים, הייתי אומרת ממוצע של 50-150 יורו לפריט תלוי כמובן בסוג הפריט. בחלק האחורי של החנות יש את אזור המבצעים שם ניתן למצוא פריטים עד 70% הנחה.

    store  homeley

    יוצאות מהחנות, מתחיל גשם, חייבת לאסוף את הילדים, הרגשתי שרק התחלתי להכיר את הרחוב וכבר עליי להפרד.
    עד לפעם הבאה…

    פתחתי דף פייסבוק להמלצות נוספות על סיילים, חנויות, השראות סטיילינג ועוד.
    מוזמנים/ות להכנס וכמובן ללחוץ על כפתור הלייק לעידכונים.