איזה חודש אתם שואלים? כל אחד והחודש שלו הרי. לאחד זה החודש בו חל יום הולדתו, לשני החודש בו הפך להורה, לאחר החודש בעונה המועדפת בשנה ואולי סתם חודש שעושה טוב בלב.
האם יש חודש אחד שהוא ה-חודש של כולנו?
לפני שניגע בעניין החיבור לאותו חודש ובכלל באיזה חודש מדובר, אשאל אתכם שאלה: לו הייתם מקבלים לידכם תיבה גדולה אשר במשך חודש ימים היא צוברת לתוכה אוצרות יקרים, מוצרים משובחים, הפתעות שאתם הכי אוהבים ודברים שמשמחים אתכם, כל האוצרות נכנסים אל תוך התיבה ונשארים שם רק בשבילכם, נכון שזה היה החודש שלכם? חודש המזל שלכם. ה-חודש.
כך בדיוק הוא חודש תשרי, החודש הראשון בלוח השנה העברי. חודש של אוצרות.
זוכרת את עצמי כתלמידת בית ספר בישראל כשאך מתחילה לה שנת הלימודים ומיד נעצרת בחופשת חג ועוד אחת ועוד חופשה, בעיני זה התפרש כאוצרות של ממש. היה משהו מרגיע בהדרגה הזו בצלילה אל תוך הלימודים, כאילו מישהו פעל לטובת התלמידים ותיאם בין ספטמבר לתשרי. טוב, אתם וודאי מבינים שלא לאוצרות כאלו אני מתכוונת.
ובכן, חודש תשרי, חודש החגים, לא נוצר סתם כך בטעות. הלא בהשוואה לשאר חודשי השנה הוא עמוס עד מאד. קחו את חודש ניסן לדוגמה, יש בו חג אחד – פסח, ואנחנו עסוקים לקראתו ואיתו כל כך. כך גם חודש סיוון עם חג שבועות, כסלו עם חנוכה וכו’. חודש תשרי כולל ארבעה חגים כשכל אחד מהם הוא חג חג, עם סימנים, מצוות ושאר הכנות. אז מה ההיגיון? לא דחוס מדי?
מסתבר שלפתוח שנה זה לא עניין של מה בכך. שנה חדשה, על כל המשתמע מכך, דורשת הכנה מתאימה שתשפיע על ההתנהלות במשך השנה כולה. בדיוק כמו הנחת יסודות בבניית בניין חדש, בלי יסודות הבניין לא יעמוד, וככל שהבניין גבוה יותר כך יש צורך ביסודות חזקים יותר. בכדי שתהיה זו שנה טובה ומוצלחת, יש צורך להשקיע כבר בבסיס.
אז מה הם אותם יסודות חזקים? ואיך זה קשור לאוצרות?
בתורת החסידות מוסבר כי כל חג מחגי תשרי מגיע בכדי לסייע לנו להניח את אותם יסודות. כל חג הוא אוצר של ממש שמאיר בהארה מיוחדת על העולם ככלל ועל כל אחד מאיתנו כפרט, אנחנו רק צריכים לעשות את השימוש הנכון.
בואו נצא להצצה זריזה אל תוך תיבת האוצרות ונראה מה יש שם.
המלכת הבורא
נתחיל עם ראש השנה, יום א’ בתשרי, היום הראשון בלוח השנה העברי. עניינו העיקרי של ראש השנה הוא המלכת אלוקים עלינו כמלך. הכרה שיש מנהיג ובורא לעולם. ביום זה מאיר בעולם אור חדש שלא היה כמוהו באף אחת מהשנים הקודמות ומשפיע על השנה כולה. משום כך ביום זה אנו מברכים זה את זה לשנה טובה, אוכלים מאכלים המסמלים ברכה ושפע, מרבים בתפילה ושומעים תקיעת שופר (קול פנימי ופשוט המגיע מעומק הנשמה).
קירבה אלוקית
לאחר מכן בתאריך י’ בתשרי מגיע היום הקדוש, יום כיפור. ביום זה מתגלה אצל כל אחד מאיתנו הנקודה הכי אלוקית ועמוקה בנפש. זהו יום של חיבור, ניקיון וחישוב מסלול מחדש. ביום זה אלוקים רוצה אותנו איתו, קרובים קרובים וזכים כמו מלאכים.
שמחה
בהסתיים יום כיפור מתחיל חלקו השני של החודש, החלק השמח. חג סוכות, המתחיל ביום ט”ו בתשרי, נקרא ‘זמן שמחתנו’ ובכל אחד משבעת ימי החג ישנו אור אלוקי שעוטף ומקיף אותנו, ממש כמו הסוכה עצמה שעוטפת ומקיפה את יושביה.
אחדות העם
בסוכות ישנם גם ארבעת המינים שמצווה לברך עליהם. הם מסמלים ארבעה סוגים בעם אשר למרות השוני הם מתחברים יחד ורק כשהם כרוכים זה בזה מברכים עליהם. זהו מסר של אחדות ואהבה בעם, למרות השוני נדרשת אחדות.
לא להיפרד
ביום האחרון של חג הסוכות, היום השמיני, ישנו חג נוסף- ‘שמיני עצרת’. חג זה מבטא במיוחד את אהבתו הגדולה של אלוקים אלינו. השם ‘עצרת’ הוא מלשון עצירה ועיכוב. אלוקים עוצר אותנו יום נוסף לחגוג ביחד, בטרם נשוב לימי החולין ונרוץ במירוץ החיים.
חיבור פנימי
בחג זה אף חוגגים את סיום קריאת פרשיות התורה במשך השנה החולפת, חג ‘שמחת תורה’. בחג רוקדים עם ספר התורה כשהוא סגור ועטוף במעילו, ובריקוד משתתפים כל שכבות העם, צעירים ומבוגרים כאחד, ללא הבדל ברמת הלימוד והידע בתורה כאות לקשר פנימי של העם כולו לתורה.
אם הצלחתם עד פה להציץ יחד איתי באוצרות ולטעום במעט את מה שטומן בחובו החודש הקרוב, תאמרו לי אתם: זה לא ה-חודש שלנו?
מאחלת לכולנו שנצליח להתמלא באוצרות היקרים ולבסס בעזרתם יסודות איתנים לשנה טובה ומתוקה באמת!
חשוב לשים לב בכל אירוע מה דרישות הרישום ולפעול לפיהן, זה חשוב שבעתיים בשל מגבלות הקורונה. שימו לב בשל מגבלות בטחון חלק מהמקומות יודיעו על מקום האירוע המדויק רק לאחר הרישום.
אירועי ראש השנה
אירוע ראש השנה של קהילה וקטיף תפוחים
אירוע ראש השנה של קהילה בשילוב קטיף התפוחים המסורתי.
האירוע יתקיים ביום ראשון ה-5 בספטמבר 2021, בין השעות 14:00 ו-17:00, ובמהלכו יתקיימו פעילויות לכל המשפחה, תפוחים בדבש ועוגות דבש, שירי חג.
מקום המפגש יישלח לנרשמים. האירוע יתקיים באוויר הפתוח, בהתאם להנחיות הקורונה.
לפרטים והרשמה: ניר גבע 06.2122.4468
אירועי ראש השנה לסטודנטים וצעירים באמסטרדם
בית חב”ד באמסטרדם מקיים אירוע מיוחד לצעירים וסטודנטים באמסטרדם:
אנחנו רגילים בתחילת כל שנה להתחייב לעצמנו שהפעם נתמיד. נרוץ, בכל מזג אוויר, ויהי מה. או שנצא להליכה. אבל כל יום. או שנעשה מדיטציה, גם אם עייפים. האפליקציה עם התרגילים לחיזוק שרירי הבטן מחכה שנפעיל אותה יותר מפעמיים וכך גם גומיות הכושר שקנינו אונליין. אנחנו מתחייבים לעצמנו כל שנה מחדש כי זה אף-פעם לא מחזיק. עובדה.
זה אוניברסאלי כנראה. או שאולי בעצם לא. אני מנסה לדמיין את ההולנדית שחלפה על פני רצה בבגדים מנדפים בגשם שוטף מתלבטת אם לצאת לאימון הערב. מנסה לדמיין ולא מצליחה. איכשהו נדמה שזה קל לה. לא בהכרח הריצה עצמה, אלא החלק המאתגר נפשית, החלק הזה של ה-להתמיד, של ה-לא לוותר לעצמך.
איכשהו, להולנדים נראה שזה בא יותר בקלות. אולי זה המבט החביב על פניה של הרצה ההולנדית והרצים האחרים שחולפים על פני. אולי זו בִּרכת השלום שהם לרוב ממלמלים אלי תוך כדי ריצה. אולי זו העובדה שפשוט רואים הרבה מהם. בכל מקום: על שבילי האספלט, ביער, על הסוללה שמעל לנהר. לא פעם, עם משקולות לגופם. ובכל מזג אוויר, גם ברוח של מעל 50 קמ”ש או טמפרטורה שנושקת לאפס. נראה שהם פשוט עושים את זה וזהו. בלי עניינים.
אמנם אף אחד לא ייקח מאתנו, הישראלים, את קרב המגע ואת זה שרובנו עשינו טירונות וחלקנו גם שירות צבאי קרבי מלא, אבל פייר – נראה לי שההולנדים לוקחים אותנו בסיבוב, בכל מה שקשור להתמודדות עם מצבים לא נוחים. בעיניי, בהקשר הזה, ההולנדים נתפסים כקשוחים יותר.
אולי ההולנדים נתפסים בעיניי כקשוחים בגלל הקטע הזה של ה-להסתדר לבד. נדמה לי שהם מבקשים עזרה רק אם ממש צריך. בתור לא-הולנדית, אני נתקלת הרבה בצד השני של זה: הם יציעו עזרה רק אם נראה שהבן אדם ממש חייב אותה, אחרת זה עלול לפגוע בו. אז כמובן שאם מישהו ייפול מהאופניים ויישאר שרוע על הכביש, ההולנדי הטיפוסי מיד ייגש אליו. אבל אם מישהו “סתם” יתקשה לתמרן אופני קרגו עמוסות בילדים ו/או קניות כשהוא מוליך אותם בין הברזלים שעל שביל הולכי-הרגל – ספק גדול אם מישהו בכלל יחשוב על להציע לו עזרה.
אולי זה בגלל שנראה שהם מפדלים בכל מזג אוויר. זה לא מזיז להם אם יש רוח בעוצמה שגורמת לי לחשוב טוב-טוב לפני שאני יוצאת מהבית או גשם מהסוג שגורם לי לשלוח יד אוטומטית למפתחות המכונית. נכון, כישראלים גדלנו על זה שאנחנו “לא עשויים מסוכר”, אבל ההולנדים לקחו את זה כמה צעדים קדימה. אולי פשוט כי אין להם ברירה.
אולי הם נתפסים בעיניי כקשוחים בגלל הדימוי שיש לי בראש. אנשים שלא נותנים לנפש לנהל אותם יותר מידי. כמו מכונה שעובדת בלי לשאול שאלות, האימון שקבוע הערב בלו”ז יוצא לפועל. כך, מן הסתם, נוצרת התמדה: על-ידי ניטרול הקושי הנפשי שכרוך בהקניית הרגל חדש, בעיקר בהתחלה.
אנחנו רגילים בכל שנה להתחייב לעצמנו שהפעם נתמיד. האם נוכל, בהולנד, לקבל השראה מהמקומיים? האם נצליח לאמץ את האלמנט באופי ההולנדי שמאפשר לנטרל את הקושי הנפשי, או לפחות להתגבר עליו בקלות? אני לא חושבת, והאמת, אני גם לא בטוחה שזה כדאי.
אבל כישראלים שלא חיים בישראל, כן יש לנו יתרון. בעוד ששריר התאומים שלנו אולי טיפה מנוון, שריר אחר, שאולי אנחנו בכלל לא מודעים לקיומו, דווקא מפותח. זה ה”שריר” שאחראי על להחליט החלטות. פה בהולנד, לעתים קרובות מאוד אנחנו תוהים מה מתאים לנו ומחליטים מחדש באיזו דרך לבחור. עם המעבר מישראל יצאנו ממצב של “טייס אוטומטי” ועברנו למצב כמעט קבוע של קבלת החלטות. על בסיס יומי אנחנו נדרשים להכריע האם לאמץ את המנהגים ההולנדים הרווחים במה שקשור באוכל, חינוך, טיפוח, חגים, סדר יום אינדיבידואלי ומשפחתי, תקשורת עם קולגות ועם חברים, סידור הבית והגינה, ובעצם, מה לא? הרשימה כמעט אינסופית. חלקנו אפילו מחליט בכל פעם מחדש באיזו מדינה הוא רוצה לחיות. לרוב חברינו שחיים בארץ זה לא קורה.
ייתכן שבגלל שההכרעות היומיומיות הללו קורות הרבה יחסית, אנחנו לא שמים לב אליהן, אבל הן מתרחשות, לפחות בשנים הראשונות לאחר המעבר. זה קורה כשאנחנו מחליטים בכל פעם מחדש שאנחנו עושים משהו כך ולא אחרת – גם אם זה לפעמים לא נוח וממש הולך נגד האוטומט שלנו. האוטומט הזה יכול להיות מה שהשכנים עושים או מה שעושים חברינו בארץ אבל בכל מקרה, אנחנו נדרשים להרהר בעניין ולהחליט.
אז אם כבר עברנו ממצב של תנועה במסלול ידוע מראש לתנועה במסלול בהתהוות, יש סיכוי גדול יותר שנצליח להתמיד ולהקנות לעצמנו הרגלים חדשים. למה? כי כשרוצים להפוך את ריצת הערב להרגל, מה שצריך לעשות זה להחליט בכל פעם מחדש שהיום, למרות שהכי נוח ואוטומטי לנו כרגע זה לצפות בטלוויזיה או לגלול את הפיד של הפייסבוק ברביצה על הספה – נשנה את המסלול הקבוע שהערב שלנו הולך בו ונצא לרוץ.
אנחנו רגילים להתחייב לעצמנו בכל שנה – לעתים קרובות בראש-השנה – שהפעם נתמיד. אולי דווקא בהולנד, יש סיכוי לא רע שזה יצליח. כי להתמיד במשהו עד שיהפוך להרגל זה לרתום לא רק את שרירי הגוף הרלוונטיים אלא גם את ה”שריר” שמקבל החלטות ושאצלנו, כך נראה, הוא מפותח בהשוואה לאחרים.
תחשבו על זה כשאתם מחליטים לצאת לריצה, למרות שסערה בחוץ. בהצלחה. ושנה טובה.
במסורת היהודית יש שני מועדים שרובנו מוצאים בהם את הזמן הנכון לחדש ולרענן את עיצוב הבית והם ראש השנה ופסח: ראש השנה מסמל תקופה של התחדשות, התחלות חדשות, תקוות והזדמנויות להגשמת חלומות. פסח מסמל התחדשות של הטבע אחרי שנת החורף ולמסורתיים שבינינו גם ביאור החמץ. בשני מועדים אלה אנו נוטים להזמין אורחים לשולחן החג ויש בנו את הרצון להתהדר לקראתם. יש מאתנו הנכנסים לשיפוץ אך רובנו מעדיפים להסתפק בניקיון יסודי של הבית ורענון העיצוב בקלילות.
עם אווירת החג הקרב ובא, בחרתי לתת לכם כמה טיפים קלים לעיצוב הבית ושולחן החג אשר ביכולתם לעשות את ההבדל במינימום מאמץ.
כפי שהזכרתי במאמר הקודם, תורת הפנג שואי היא תורה סינית עתיקה החוקרת את התנהגות הצ’י (=אנרגיה) בסביבה. כל חפץ, חי או דומם, משפיע על החלל בו הוא שרוי. לכל כלי יש השפעה ייחודית על סביבתו והוא עצמו גם מושפע ממנה. המטרה הראשונית והעיקרית בניתוח ויישום הפנג שואי היא להזמין את הצ’י לביתנו, לאגור אותו ולגרום לו לזרום בחופשיות סביבנו ובתוכנו.
יש לוודא כי האנרגיה זורמת לתוך הבית ומגיעה לכל חלקיו בחופשיות, ללא חסימות.
אם ברצונכם להוסיף תחושה של העצמה והתרגשות לתהליך של קבלת הפנים לשנה החדשה בביתכם יש באפשרותכם לעשות זאת במספר דרכים פשוטות:
תשליך
מינימליזם. להשאיר בבית רק מה שאנו אוהבים ומשתמשים בו.
בראש ובראשונה נתחיל בטיהור הבית – תשליך – כדי שתהיה זו שנה טובה ומיטיבה. זה הזמן לבדוק מה מיותר בחדרי הבית ולנסות להגיע למינון נכון של רהיטים ואביזרים – שהסלון, למשל, לא יהיה עמוס מדי בחפצים, ומצד שני לא להשאיר אותו ריק מדי. כדי לאפשר בבית זרימת אנרגיה חיובית שתשליך על כל תחומי החיים, יש לפנות את הבית מחפצים מקולקלים או כאלה שאין בהם שימוש ולדאוג שבחדרים השונים, כמו גם במעברים ביניהם, אין רהיטים ואביזרים שחוסמים את התנועה או מפריעים לה. את החפצים המיותרים – רהיטים, צעצועים, בגדים וכלים אפשר ורצוי לתרום.
ניקיון ואבק. כל חפץ שאוסף אבק תוקע את הצ’י. אנרגיה נוטה להיתקע במקומות כמו מרווחים בין הארון לתקרה. רצוי להימנע ממצבים אלו ולנקות את האבק.
אם החפץ מפריע לנו – הוא מפריע גם לאנרגיה.
חפצים שאינם עובדים, שבורים, או שאנו לא אוהבים – משדרים לנו אנרגיה שלילית.
חפצים שאנו שומרים כי אולי נצטרך בעתיד –מומלץ להעביר הלאה.
הדגש על איכות ולא על כמות.
מומלץ לעשות טיהור אנרגטי אחת לתקופה, וראש השנה זה אחלה זמן לעשות זאת. במהלך הטיהור אנו משחררים אנרגיות אשר “תקועות” בפינות הבית ומחליפים את האנרגיה באנרגיה חדשה. יש כל מיני דרכים לעשות את הטיהור ואחת מהם היא שריפת מרווה יבשה בכל פינות הבית. חשוב שהחדר יהיה נקי, מסודר ומאוורר בזמן הטיהור.
לצבוע את אחד הקירות בגוון מיוחד או להדביק טפט שישרה עליכם אווירה טובה ורגועה.
אם לא מתחשק לכם להכנס לפרוייקט צביעה אפשר להסתפק גם בתלייה של תמונות חדשות ופיזור של פריטים משלימים ברחבי הבית.
שטיח חדש וצבעוני מוסיף עניין חדש לכל החלל (שימו לב שהוא בגודל הנכון).
פיזור של כריות נוי בגוונים וגדלים שונים. זה בעצם הפריט הכי אהוב עליי כיוון שיכול ממש לשנות את אווירת החדר לפי מצב הרוח או האופנה במינימום הוצאה.
פרחים, עציצים ואדניות הם תמיד תוספת אנרגטית מומלצת לבית. חשוב לשמור על עציצים מטופחים ורעננים ואת זרי הפרחים להחליף מיד כשהם מתחילים לנבול. צמחים גם פועלים כמטהרי אוויר, הם מחליפים את הפחמן הדו חמצני שמצטבר באוויר, בחמצן.
קיר עם טפט מעניין וכריות צבעוניות מוסיפים עניין לחדר
אביזרים לעידוד זרימת הצ’י (אנרגיה) בבית
תליית מראות באזורים אסטרטגיים – הסינים מכנים את המראה ״האספירין של הפנג שואי״ בשל שימושיה הרבים. המראה משקפת, מעניקה אשליית גודל ועומק, מגבירה את התאורה, מכוונת את זרימת הצ’י ומעצימה אותו.
מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים: מומלץ למקם מראה מול בבואה שאנו רוצים להכפיל: מול נוף יפה בחוץ, היא מכניסה אותו הביתה. מול שולחן אוכל היא מכפילה את מספר הסועדים והאוכל ותיתן הרגשה של שפע. יש לשים לב לא למקם מראה מול דבר שאין אנו רוצים להכפיל כמו שירותים למשל.
מראה על קיר חוסם מול דלת הכניסה, פותחת לרווחה את החלל ומזמינה את הצ’י להיכנס הביתה.
שימו לב שהמראה תהיה נקייה וללא פגמים ושתהיה תלויה בגובה הנכון כך שגם אנשים גבוהים וגם אנשים נמוכים ישתקפו בה במלואם. עדיף שתהיה מראה אחת שמספיק גדולה לשקף אותנו ולא אוסף של מראות שמראות חלקים מגופנו. יש לכך שתי סיבות, האחת שגם בגוף שלנו יש צ׳י ולא כדאי לחתוך אותו והשניה, כיוון שאנו מוקפים בהילה בלתי נראית לעין והמראה צריכה לקלוט אותנו עם ההילה שלנו.
מראה היא מכפילה ויש לשים לב את מה אנו מכפילים
קריסטלים – כלי רב חשיבות בניווט הצ’י בחדר. עוצמתו תלויה במספר הפאות שלו ובמידת שקיפותו. כמו אור אשר נשבר בעוברו דרך זכוכית מלוטשת, כך גם הצ’י, אשר נמשך לקריסטל ובעוברו דרכו הוא מתפצל ומאט את מהירותו. אתם יכולים לתלות קריסטל באמצע החלון שדרכו נכנסת שמש וכך יפזר את צבעי הקשת בתוך החדר. הקשת גם מחזקת את גוף האדם (השפעת הצבעים על גופנו זה נושא בפני עצמו). אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל.
אפשר גם להניח על שולחן החג פמוטים או כלי בית מקריסטל.
פעמוני רוח או קני במבוק – הם גם מאטים את הצ’י בחלל אך גם יעילים כמחיצה קולית בין מקור רעש חיצוני לבין הבית. הצליל המופק מן הפעמונים או הקנים מושך את לב האנשים בבית, מסייע להם להתעלם מרעשים חיצוניים ויוצר תחושה נעימה ומרגיעה. חשוב לבחור את הפעמונים בקפידה כך שמנגיתם תהיה לכם ערבה לאוזן.
מסדרון ארוך בבית יוצר מצב בו האנרגיה שזורמת דרכו – זורמת באפיק צר וארוך, ומאיצה בו. המטרה היא להאט את קצב הזרימה של הצ’י על מנת שיהיה איטי ורך. אחרת – צ’י לא יגיע לשאר החדרים לאורך המסדרון, ואילו החדר בקצה המסדרון יסבול מזרימת צ’י ישירה, חזקה ותוקפנית. על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י וייגרמו לה להאט: תאורה, מראה על הקיר הארוך, שטיח, סדרת תמונות, חפצי נוי לאורך המסדרון. יש לשים לב כי חפצים אלו אינם מפריעים לזרימה של הצ’י אלא רק מאטים אותה. בתמונה המצורפת נערכו מספר תיקונים למסדרון.
על מנת להאט את הזרימה במסדרון נשתמש בחפצים שימשכו את תשומת לב הצ’י
אם אתם בעניין חידוש רהיטים
רצוי לבחור באופן כללי ברהיטים בעלי צורה או פינות מעוגלות ולסדר אותם באופן כזה שיתאפשר מעבר חופשי ביניהם. אם רהיט מסוים “חוסם” את הדרך או שנתקלים בו לעיתים קרובות, הוא גם יחסום את זרימת האנרגיה. מקמו את הספות והכורסאות בצורה כזו שתעודד יצירת קשר עין בין היושבים. כדי שתהיה לכם שליטה (אלמנט מרכזי בשיטת הפנג שואי) על המתרחש, יש למקם את הספות והכורסאות עד כמה שניתן עם הפנים לכניסה.
אם יש לכם כורסאות בסלון, ניתן לרפד את אחת הכורסאות בבד שונה ומעניין ולפזר את הצבע שלה בעזרת אביזרים אחרים בחדר.
כורסא בצבע אחר עם זריקת אותו הצבע באביזרים אחרים בחדר.
לשיפור הזוגיות – יש לאפשר בחדר השינה שלכם מעבר חופשי משני צידי המיטה הזוגית ולמקם שידות לילה בכל אחד מצידי המיטה. גם חפצים בזוג בצד מערב של החדר יעודדו את הזוגיות. זה יכול להיות פסל המורכב משני אנשים, שתי אבנים, שני עציצים, תמונה המשקפת צמד אנשים או שתי תמונות. ממש לא מומלץ להשתמש בתמונה של אישה או איש בודד בחדר השינה.
חפצים בזוג בצד מערב של החדר לזוגיות טובה
שולחן חגיגי לפי כללי הפנג שואי
שולחן פינת האוכל צריך להיות ממוקם באופן כזה שניתן לעבור סביבו בחופשיות, גם כשכולם יושבים. כמו כן מספר הכיסאות מומלץ שיהיה מספר זוגי.
בנוגע לאביזרים לקישוט שולחן החג, נסו למעט עד כמה שניתן בשימוש בצבעי ירוק וכחול והעדיפו צבעים חמים או טבעיים- ניטראליים, למה? הירוק והכחול משבשים את תקינות העיכול ואילו הצבעים החמים דווקא מעודדים ומזרזים אותו.
חגיגת השנה החדשה מתחילה בשעות הערב המאוחרות וכיוון שכך, שימוש בנרות יוצר אווירה רומנטית, אינטימית ונעימה. כפי שהזכרתי למעלה פמוטים מקריסטל יתנו אווירה עשירה, אלגנטית עם אנרגיות מיטיבות אך גם פמוטים צבעוניים על רקע של מפה בהירה יכולים לשדרג את המראה. ישנם גם נרות בעלי צורות יוצאות דופן שיכולים למשוך את העין. אני לא ממליצה על נרות ריחניים כי הם מזהמי אוויר. אם אתם רוצים להוסיף ניחוח לאווירה החגיגית אני ממליצה להשתמש בשמנים אתריים נקיים. במקרה שאני לא מוזמנת לארוחה אפשר גם להשתמש בקטורת ריחנית 🙂
דניאלה בן יוסף, שנולדה בהופדורפ (Hoofddorp) לאב ישראלי ולאם הולנדית, מרגישה שהזהות שלה חצויה. “הילדים בבית ספר לא הבינו את המנהגים שלי, למה אני לא יכולה לאכול כל דבר, למה בכיפור אני לא מגיעה לבית ספר”
דניאלה בן יוסף (44), משתפת אותנו בסיפור ילדותה מתוך הסלון הפרטי שבדירתה המוארת באמסטלפיין. שעת בוקר, הילדים בבית הספר, לצידה המחשב. ״זה היום שבו אני עובדת מהבית, פעם בשבוע, מסדרת את כל עניני האדמיניסטרציה של העסק״. בן יוסף היא בעלת עסק לקייטרינג בשם Daan’s Kitchen ובימים אלו גם מציעה מכירת מוצרי מזון בחנות שלה באסמטלפיין. בזהותה המורכבת של דניאלה לא ניתן להבחין בקלות. בחברת ישראלים היא מרגישה הכי ישראלית, מדברת את השפה, מבינה את הסלנג ומאוהבת באוכל הישראלי ובחוף הים התל אביבי. כשהחברות ההולנדיות מזמינות ל’בורל’, היא תגיע ותשתה איתן כוס פרוסקו לצד ביטרבל מסורתי. כי בעצם היא מכאן ומשם. כהגדרתה: ״אני חצי ישראלית חצי הולנדית״.
ילדותה ושנות נעוריה עברו עליה בעיר הופדורפ. אביה ישראלי שהכיר את אמה ההולנדית בבר אמסטרדמי בשם ״תל אביב״. דניאלה היא הצעירה בבית, ויש לה אח בכור. זכרונות הילדות שלה מתובלים בתערובת הזו של ישראליות והולנדיות.
״בגיל ארבע, ההורים שלי שלחו אותי לבית ספר קתולי כי הוא נחשב לטוב. לנסוע מדי יום לאמסטרדם ללמוד בבית הספר היהודי לא היה מעשי, למרות שזה מה שאבא שלי היה רוצה בשבילנו. אבא שומר מסורת, עם השנים הקשר שלו אל הדת אפילו התחזק. הוא מבקר מדי שבת בבית הכנסת.בהופדורפ לא היו כמעט ישראליים בזמנו. היינו בין הראשונים, ולגדול כך כאשר המנהגים שלנו היו שונים זה גרם לאנשים להסתכל עלי גם בצורה אחרת. בכל שישי היינו עושים קידוש, ארוחת ערב חגיגית וזה היה טקס שלא ויתרנו עליו. אבא אף פעם לא נתן לי לקבוע תוכניות אחרות ליום שישי. ואמא שגם לה חשוב לשמור על המסורת עד היום ככה, לא מתכננת תוכניות בילוי אחרות בשישי. וזה הרגע המשפחתי שלנו ביחד, שאני אוהבת.״
הילדה של אבא
ניכר כי דניאלה היא ״הילדה של אבא״. אביה שזור לכל אורך השיחה במשפטים, בסיטואציות שהיא מספרת. החיבור הישראלי של אבא למקום בו היא גדלה כילדה מעורבת מאוד דומיננטי. כשהיא מדברת על ישראל היא קורנת, מבלי לשים לב הכל נאמר בחיוך ונראה שיש שם אהבה גדולה. אביה דאג במהלך השנים שהם יטוסו לפחות שלוש פעמים בשנה לחופשות משפחתיות בישראל וזה מה שחיבר אותה מאוד לשורשים הישראלים, ולמשפחה בארץ. הקרבה לתקופת החגים מובילה אותנו לשוחח לא מעט על עברה. אני מסוקרנת לשמוע איך היא גדלה במקום בו היא בעצם מרגישה זרה. משהו מחבר אותנו כאן ועכשיו לאותו המקום. ואני מוצאת את עצמי דרוכה ומקשיבה.
״רק בבית הרגשתי את החג. אבא שלי דאג לזה שכל חג יתנהל לפי הספר, הוא דאג לכל הפרטים הקטנים. אני חושבת שמשמעותו של החג זה להיות עם משפחה או חברים טובים. אני מאוד אוהבת שהשולחן מלא באוכל והבית מלא באנשים. זה היה הרבה פעמים קשה שאנחנו לבד בהולנד וכל המשפחה הייתה בארץ. בתקופה של התיכון לא יכולנו לטוס הרבה, בית הספר הגביל אותנו. היו חגים שדודה שלי הייתה באה לכאן, אני זוכרת את זה ממש כרגעים משמעותיים. היה לנו ממש כיף.״
סבא וסבתא של דניאלה מצד אימה (ההולנדים) לא חגגו איתם אף פעם את החגים. הם לא הבינו מה זה ולא ניסו להתחבר לזה, מספרת דניאלה, ״אחרי שסבתי נפטרה, סבא שלי היה מבלה הרבה אצלנו בארוחות שישי. הצלחנו ליהנות ממנו מאוד לפחות 10 שנים עד שנפטר. הייתי מביאה אותו לארוחות שישי, הוא אהב את זה מאוד, וגם אנחנו נהננו ממנו״
היו לך חברים יהודים במשך הילדות/בגרות?
״תמיד הייתי ילדה מוזרה״, לא הייתי אף פעם חלק מהקהילה היהודית, עד שגדלתי והייתה לי חברה שלקחה אותי למסיבות של חבר׳ה יהודים באמסטרדם. שם הכרתי פתאום הרבה נערות ונערים כמוני. עוד יהודים. ההרגשה של הילדה המוזרה, זו שצריכה להפסיד בית ספר ביום כיפור, זו שלא אוכלת נקניק עם גבינה בימי הולדת, נעלמה. שם הרגשתי שווה בין שווים. אני מרגישה שאני בין שתי מדינות, שתי זהויות. אני מתרחקת מהדת כיום, אבל אני אף פעם לא אתרחק מהמסורת. מהמשפחה, החגיגה של חגים בבית היהודי כמו שגדלתי הוטמעה בי, זה חלק ממני.״
דור ההמשך
את הילדים שלה, שלחה דניאלה למוסד החינוכי היהודי; בית הספר ״ראש פינה״ שבאמסטרדם. היא התלבטה אם לבחור במוסד חינוך יהודי, ואולי אם לא הייתה נשואה לבחור ישראלי, הייתה בוחרת אחרת. אך היא שמחה עם ההחלטה, ונראה שזה טבעי ונכון לבית בו גדלה. בזכות הילדים היא הכירה עוד הורים אחרים, מכל הגוונים ונפתחה בפניה קהילה נוספת. ״כשהילדים למדו ב״ראש פינה״, היה לי קשר טוב עם ההורים האחרים. הרגשתי שם בנוח, קיבלו אותי שם. עם חלק נשארתי בקשר. הילדים היום לומדים בבית ספר תיכון שאינו יהודי, הם מאושרים וגם אני. בראש פינה הסתדרתי עם ההולנדים היהודים וגם עם הישראלים. אני זוכרת שהייתה תקופה בה היו ממש שני מחנות, שתי קהילות נפרדות וחיבור חברתי ביניהן לא היה מקובל. חברה אמרה לי פעם ״כן, את מסתדרת עם כולם, אין לך בעיה״. אני תמיד באמצע, ממש חצויה. מצד שני זה הטוב שבשני העולמות, אני מחוברת לשתי התרבויות. אני מכירה מבפנים את המנטליות ההולנדית וגם את הישראלית, וכנראה שזה כבר כל כך טבעי אצלי שאני יודעת בדיוק עם מי להתנהג באיזו דרך. אני זוכרת שהייתי נכנסת כאמא לבית הספר של הילדים בסמוך לזמן חגי תשרי והייתי מרגישה את האווירה המיוחדת של החגים בבקרים היה נהוג לתקוע בשופר בחצר הכניסה, הייתה טקסיות מיוחדת, שהבנתי עד כמה לי הייתה חסרה כילדה. אני למדתי הכל מהבית, אם ההורים שלי לא היו מלמדים, אם אבא שלי לא היה מספר לי היסטוריה ומדבר איתי עברית פשוט לא הייתי יודעת. למשל, כשהחברים ההולנדים (לא יהודים) שלי שמעו איך אני מתכוונת להתחתן ברבנות הם לא הבינו, הייתי ממש עוף מוזר עבורם. ״
דניאלה, בטוחה בעצמה ובזהותה, לא מתביישת ותמיד מספרת מי היא, מאיפה באה ולמה היא עושה את מה שהיא עושה. ״אני מעדיפה תמיד לומר את האמת מי אני ומה אני.״
לילדים שלך קל יותר היום ממה שלך היה? “כן, הילדים שלי מאוד פתוחים, יש להם הרבה חברים ועצם זה שהם התחנכו בבסיס עם עוד ילדים כמוהם זה מאוד עזר לגיבוש הזהות שלהם ולביטחון שלהם. כיום, בבית הספר התיכון, הם רכשו חברים הולנדים נוספים ועם זאת שמרו על קשר עם חברים יהודים. המגוון שלהם גדול ויש להם אפשרות בחירה, שלי לא הייתה. כשמישהו פעם התבטא בצורה שלילית כלפי הבת שלי, היא פשוט פתחה את הפה והסבירה מה זה להיות יהודי.”
אני מבשלת הכל – מסטמפוט ועד סושי
“אמא שלי אוהבת לבשל והייתה מכינה אוכל מסורתי לחגים, כמו אורז פרסי למשל. אנחנו גדלנו על עדת הספרדים ואלו ההשפעות שלי, אוכל מזרח תיכוני.” בשמונה שנים האחרונות דניאלה הפכה את אהבתה לבישול למקצוע ממש. היא הקימה את העסק שלה שמציע שירותי קייטרינג לכל אירוע, חברות וגם לפרטיים. בשנה האחרונה לפני הקורונה, היא אף עברה למקום משלה עם מטבח גדול ששם גם היא מקיימת אירועים קטנים. בעקבות הגבלות הקורונה לעסקים מסוגה, דניאלה חושבת בצורה יצירתית על מנת למצוא רעיונות נוספים לתחזוק העסק. כיום אפשר למצוא בחנות מוצרי מזון מגוונים למכירה, שלה ושל בעלי עסקים דומים שהיא מקדמת.
מאיפה כישרון הבישול שלך? “קצת מאמא שלי כנראה, כילדה הייתי מסתכלת על איך אמא מבשלת, רציתי לעזור תמיד. הייתה לנו גם שכנה עיראקית שלימדה אותי להכין קובה. בימי הולדת תמיד חיפשתי להוסיף משהו מיוחד, שיהיה משהו ממני. אני יודעת להכין הכל, מסטמפוט עד סושי, אבל החתימה האישית שלי היא מזרח תיכונית. זה מה שאני הכי אוהבת ולזה אני מתחברת. אני תמיד מכניסה את הטוויסט האישי שלי למתכונים. אני מחפשת את הטעם המדויק שיהפוך את המנה למשהו קצת יותר ישראלי.”
אז מה זה אוכל ישראלי בעיניך? “אוכל פיקנטי עם תבלינים, כמו למשל: כמון. בניגוד להולנדים שמכירים בעיקר את תבלין הקרי, מלח ופלפל, לישראלים יש המון תבלינים, מגוון רחב. היום בהולנד זה באמת כבר שונה, אוהבים לנסות יותר טעמים חדשים, ועדיין אני לא רואה את המטבח ההולנדי מתקרב ולו במעט למטבח הישראלי.”
לכבוד החג, ביקשתי מדניאלה לבחור במתכון הולנדי שהיא אוהבת עם החותם האישי שלה ולשתף את קהל הקוראים של דאצ׳טאון. המתכון שדניאלה בחרה הוא טאג׳ין מרוקאי. היא מסבירה שהטאג׳ין שהיא מכינה מבוסס על מתכון הולנדי המורכב מבשר טלה שמתבשל במשך שעות ארוכות על הגז, והוא נקרא: סטופפוט (Stoofpot). מבשלים אותו עם בירה יחד עם התבלינים: זנגוייל וציפורן. בסיום הבישול מגישים את המנה על מצע של פירה. צורת ההגשה הולנדית מאוד.
״זה תבשיל נהדר, הבשר יוצא רך וטעים. אני לקחתי את הסטופפוט ושילבתי תבלינים אחרים המזוהים עם הטאג׳ין המרוקאי. בישול של טאג׳ין הוא בישול ארוך בכלי חרס מיוחד. אני לא משתמשת בטאג׳ין המקורי, אני משתמשת בסיר עם תחתית מאוד עבה שנועד לבישול הסטופפוט. אבל תהליך הבישול דומה. אני נוהגת להשאיר את התבשיל על הגז כ- 5 או 6 שעות.
טאג׳ין מרוקאי עם נגיעות הולנדיות
מצרכים ל 4-5 מנות:
1 קילו כתף טלה, חתוך לקוביות 3 בצלים אדומים חתוכים גס 1 קישוא חתוך לקוביות 4 שיני שום קצוצות גס כף אבקת כוסברה מעט ג’ינג’ר, מגורר 10 תמרים ״מגה’ול״, ללא גרעין 2 מקלות הקינמון כוסברה טרייה (לפיזור וקישוט) זרעי רימון
אופן ההכנה:
בסיר רחב עם תחתית עבה מחממים שמן זית, מוסיפים את קוביות הבשר ומטגנים על אש גבוהה כדקה, עד שכל הקוביות משחימות. חשוב שלא לחרוך את הבשר. מעבירים את הבשר לצלחת ומניחים בצד. מחממים עוד קצת שמן ומטגנים בצל, שום, אבקת כוסברה וג’ינג’ר. מוסיפים את הבשר ומקלות הקינמון. ממלאים שכבה של מים בסיר ונותנים לזה להתבשל על אש נמוכה. מערבבים לחיבור כל הטעמים. במחבת, מטגנים את קוביות הקישואים. בודקים מדי פעם אם יש צורך להוסיף מים. הבישול אורך בין 4-5 שעות. לאחר 4 שעות מוסיפים את קוביות הקישואים המטוגנים ואת התמרים, ומרתיחים כ- 30 דקות. מתבלים את הטאג׳ין במעט מלח, לפי הטעם. הבשר מוכן כשהוא רך מאוד ומתפרק.
מגישים על מצע אורז או קוסקוס. אני מגישה את התבשיל על פירה, כנראה שזו ההשפעה של הצד ההולנדי שבי. מפזרים מלמעלה קצת כוסברה טרייה וזרעי רימון.
טיפים:
אני ממליצה שלא לוותר על הכוסברה בתבשיל הזה. היא משדרגת את התבשיל לגמרי. ומי שבכל זאת לא אוהב כוסברה, אפשר להשתמש בפטרוזיליה.
תנו לבישול זמן, לפחות 5 שעות, זה מה שיוצר את הרכות של הבשר והטעם נפלא.
בזמן שניחוחות מטעמי החג באויר נאחל לכולנו ברכת שנה טובה ומתוקה, מלאה במטעמים שנותנים תחושה טובה של בית.
חגים, זמן מצוין לחפש את הישראלים והיהודים בסביבה שלכם, ליצור קשרים חדשים או לחדש כאלה ישנים. אתם מוזמנים לעיין ברשימת ארוחות החג והפעילויות בקהילות היהודיות השונות ולמצוא את מה שמתאים לכם. בנוסף לרשימה המובאת כאן, אנחנו מעדכנות את הפעילויות באופן שוטף בלוח האירועים לישראלים שלנו. ושיהיה חג שמח ושנה טובה ומתוקה!
חדש ! מגזין ייחודי ומודפס, מהדורה ראשונה לרכישה: dutchtownmagazine@gmail.com
ביתחב“דלישראלים – אמסטרדם
29/9/2019 יוםראשון, סעודתראשהשנה:
18:15 ארוחת חג מפוארת סביב שולחנות ערוכים עם סימני החג כמיטב המסורת, באולם הקהילה היהודית ה-JCC (Van der Boechorststraat 26, 1081 BT Amsteram). הדלקת נרות ותפילת חג יתקיימו במקום בתחילת הערב
16:00 חגיגת סוכות לכל המשפחה: יצירות, הפעלות, פיצה במגוון תוספות ועוד הפתעות
לפרטים נוספים: טייבי 0610434770
20:00 סוכות בראש צעיר – ערב השקה לתכנית הנוער העולמית C teen
לבני ובנות נוער דוברי עברית בגילאי 13-18
לפרטים נוספים: טייבי 0610434770
17/10/2019 י“חתשרי, יוםרביעי, סושיבסוכה:
20:00 ערב חמים למבוגרים בסוכה: בר סושי, מרקים ומטעמים נוספים, סיפורים מרתקים מהחיים שלנו.
לפרטים נוספים: טייבי0610434770
21/10/2019 כ“בתשרי , יוםשני, שמחתתורה:
19:30 חגיגת שמחת תורה המסורתית לקהילה הישראלית: קידוש ובר עשיר, דגל והפתעה לכל ילד, ריקודים עם ספרי התורה, שירים ושמחה. בבניין בקהילה היהודית באמסטרדם Van der Boechorststraat 26, Amsterdam
בית חב״ד לסטודנטים וצעירים באמסטרדם 29/9/2019 יוםראשון, סעודתראשהשנה:
19:00 ארוחת חג מפוארת סביב שולחנות ערוכים עם סימני החג כמיטב המסורת עם קבוצת חב״ד לצעירים באמסטרדם. כולם מוזמנים !
עלויות:
45 יורו לאדם
18 יורו לסטודנט
לפרטים והרשמה: chabadamsterdamsouth.com/RH2019
יתקיים מפגש מיוחד בבית כנסת עתיק במרכז העיר, ובו יקראו כתבים ושירים מסידור התפילה וממקורות חדשים, תתקיים שיחה על הערכים שביסוד מסורות החג, ובעיקר – נחווה ערב מלאבתוכן ובמשמעות. ההשתתפות – ללא תשלום, והודעה על מקום המפגש תימסר למי שייאשר את השתתפותו כאן
לשאלות ולפרטים נוספים, ניתן לפנות אל ניר גבע בטלפון או בווטסאפ: 06.2122.4468
שנה טובה וגמר חתימה טובה!
Sjoel West,אמסטרדם
1/9/2019 יוםשבת, 9.30 – 14:00:
תפילת שבת כי תבוא, עם הבעל קורא אמיר קוכמן ושיעור של שרה מימון.
השבת נכנסת ביום שישי ה -31 לאוגוסט בשעה 18:30 ויוצאת בשבת 01-09-18 בשעה 9:16.
29/9/2019 יוםראשון, לילראשהשנה:
17:30 ארוחת ערב לראש השנה ב-Sjoel West, לאחר מכן הופעה של זמרת הלאדינו אנאס חביב. לפרטים והרשמה: sjoelwestamsterdam@gmail.com
30/9/2019 יוםשני, א‘ ראשהשנה:
09:30-13:00 תפילת א’ ראש השנה
1/10/2019 יוםשלישי, ב‘ ראשהשנה:
9:00-13:00 תפילת ב’ ראש השנה.
18/9/2019 יוםשלישי, ערביוםכיפור:
19:00-21:00: תפילת יום כיפור, כל נדרי
129/9/2019 יוםרביעי, יוםכיפור:
9:00-20:00 תפילות ליום כיפור, שבירת הצום וסעודה מבדלת
קהילהיהודיתאיינדהובן
29/9/2019 יוםראשון, לילראשהשנה:
18:30 תפילת ערבית ולאחר מכן קידוש וסימני החג
30/9/2019 יוםשני, א‘ ראשהשנה:
9:30 תפילת שחרית
11:00 תקיעת שופר ופעילות לילדים
בסיום התפילה סעודת חג מלאה, הרשמה חובה בטלפון 0636357593 , עלות 15€ למשתתף
1/10/2019 יוםשלישי, ב‘ ראשהשנה:
9:30 תפילת שחרית
11:00 תקיעת שופר
בסיום התפילה קידוש
8/10/2019 יוםשלישי, ערביוםכיפור:
18:10 כל נדרי
9/10/2019 יוםרביעי, יוםכיפור:
9:30 תפילת שחרית
12:00 יזכור
17:15 תפילת מנחה ונעילה
19:48 שופר וסוף הצום
קהילהיהודיתמאסטריכט
29/9/2019 יוםראשון, לילראשהשנה:
19:20 תפילת ערבית וסעודת חג חגיגית, הרשמה מראש במייל beheerder@joodsmaastricht.nl עלות: חברה קהילה 35€, סטודנט 20€, אורח 40€
30/9/2019 יוםשני, א‘ ראשהשנה:
10:00 תפילת שחרית
11:00 קריאה בתורה
11:40 תקיעת שופר
12:00 מוסף
13:00 קידוש, תפילת מנחה ותשליך
20:05 תפילת ערבית והדלקת נרות
1/10/2019 יוםשלישי, ב‘ ראשהשנה:
10:00 תפילת שחרית
11:00 קריאה בתורה
11:30 תקיעת שופר
12:00 מוסף
19:52 תפילת ערבית והבדלה
8/10/2019 יוםשלישי, ערביוםכיפור:
18:55 הדלקת נרות ותחילת הצום
19:30 כל נדרי
9/10/2019 יוםרביעי, יוםכיפור:
10:00 תפילת שחרית
12:30 קריאה בתורה
13:30 מוסף
הפסקה
16:15 קריה בתורה
17:25 תפילת מנחה
18:35 תפילת נעילה
19:37 שמות, תפילת ערבית, סיום הצום
קהילהיהודית – אוטרכט
30/9/2019 יוםשני, א‘ ראשהשנה:
רבי היינץ ומשפחתו מזמינים אתכם לחגוג עימם את ערב א’ ראש השנה בתוכנית:
שנה חלפה שנה באה אני כפיי ארימה… פוסט שלישי של ראש השנה, וואוו… חייבת להגיד שאני מופתעת מעצמי, מסתבר שאני קשקשנית לא קטנה!
טוב נו, בעצם אני לא ממש מופתעת, כל מי שמכיר אותי יודע שאני דברנית גדולה ומגדלת ברב הדר ופאר שושלת של דברנים מדופלמים. אז תמיד יש לי משהו בקנה, מקרה שקרה, סיפור ששמעתי או מתכון שניסיתי.
הפעם זה פשוט. לרגל חגיגות השנה השלישית (אין באמת חגיגה כזאת, אני ממציאה תוך כדי תנועה), אני חושבת שמגיע לכם משהו מתוק ליד הקפה של חג. אחרי הארוחה הגדולה והמפוצצת, שאין מקום עוד לגרגר, תמיד בסוף בסוף מגיעה כוס התה המרגיעה או הקפה המעורר להמשך הנסיעה, ויחד אתם, עוגיה משובחת. קלי קלות של הכנה, אבל אל תגלו לאורחים…
אתם זוכרים את הדובשניות הגועליות מהסופר- אז זהו שלא. אלא מעולות, ממכרות, מתפצפצות, ללא טעמים סינטתיים ואפילו ללא קמח לבן או סוכר מעובד, מה תגידו על זה?
ועכשיו עם בואו של הסתיו והרוח הקרירה, מה יותר מתאים מאשר ספל משקה חם עם עוגיה ריחנית בטעמים של חורף..? אפשר אפילו “למכור” אותה למקומיים כסוג של עוגיות תבלינים לקראת בואו של הסיינט, תחשבו על זה…
דובשניות מייפל וכוסמין
על פי מתכון של נטלי לוין בשינויים והתאמות שלי
50 גרם דבש (2 כפות גדושות)
10 גרם מייפל (1 כף שטוחה)
60 גרם סוכר חום כהה
40 גרם שמן צימחי
½ כפית תערובת תבלין ספקולס
1 ביצה קטנה
150 גרם קמח כוסמין
½ כפית אבקת אפיה
½ כפית אבקת סודה לשתייה
100 גרם אבקת סוכר מנופה
הכנה:
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מניחים דבש, מייפל, סוכר, שמן, תבלין ספקולס וביצה ומערבבים לאט עד שמתקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים לאט את החומרים היבשים :קמח כוסמין, אבקת אפייה וסודה לשתייה ומערבלים עד לקבלת בצק רך.
**ניתן לבצע את העירבבוב ללא מיקסר, בקערה רגילה. את החומרים הרטובים מערבבים באמצעות מקצף ידני ואת היבשים בעדינות מאחדים עם כף עץ. **
את הבצק הרך מעבירים לשקית ניילון נקיה, משטחים ומקררים כשעה במקרר. (*ניתן גם למשך הלילה)
מחממים תנור ל-170 מעלות.
מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
לתוך קערה עמוקה מנפים את אבקת הסוכר.
יוצרים עיגולים קטנים מהבצק וטובלים כל כדור באבקת סוכר.
מסדרים את כדורי הבצק על התבנית במרווחים נאים ואופים במשך כ-10 דקות עד שהעוגיות “מתפוצצות” ומתייצבות.
יש לצנן את העוגיות כ-10 דקות בתבנית מחוץ לתנור (הן עדיין “נאפות” מחום התבנית) ולאחר מכן לצינון מלא על רשת.
שתהיה לכולנו שנה מתוקה, נפלאה, מלאה בריחות, טעמים, חוויות ובריאות לרב!
ראש השנה כבר כאן וסינטרקלאס מעבר לפינה, ומשמעות הדבר היא ארוחות חג עם המשפחה שלא בחרנו. העיתון NRC נותן לנו כמה טיפים להתמודדות עם מצבים מורכבים שעלולים להתפתח. וזכרו: תמיד אפשר להימלט למטבח.
חברתנו מיטל בויום-למל פרסמה לפני שנתיים פוסט לראש השנה ובו אמרה שמשפחה דווקא כן בוחרים ושהיא מוקירה את המשפחה הקטנה והחמה שבנתה לה כאן (וכללה כמובן גם מתכון משובב נפש לפילה סלמון בתנור שאני הולכת לנסות ממש בקרוב). במיוחד לכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה, אני רוצה לגעת בזווית אחרת של הנושא: בן זוג וחברים בוחרים. משפחה, כאמור, לא. אנחנו נוטים בדרך כלל להימשך ולבחור למעגל הקרוב שלנו אנשים שדומים לנו, כי תמיד נחמד לבלות בחברת אנשים עם אותו טעם ואותו חוש הומור. כאשר אנו נמצאים בחברת אנשים המחזיקים בערכים, נורמות ודעות שונים משלנו, רבים הסיכויים שיתפתח קונפליקט. הוסיפו לתמונה את העובדה שמדובר במשפחת בן הזוג, והתוצאה עלולה להיות קשה.
לכן, אנשים רבים לא ממש מתלהבים ממפגשים משפחתיים סביב שולחן החג. איך מתמודדים אם עולה לדיון דילמה משפחתית כלשהי או איזו שאלה פוליטית (התאימו לסיטואציה: סינטרקלאס והפיטים השחורים, טרור מקומי או עולמי, שאלת ההתנחלויות, בעיית הפליטים)? מה קורה כאשר סביב השולחן נופלת שתיקה מביכה כי בן המשפחה הכי “חזלך” עסוק במטבח? או כאשר מצטרף מישהו חדש למשפחה, שברור כי בינו לבין השאר אין “קליק”, או שכלל אינו רצוי? ואיך מגיבים כלפי אותו בן משפחה שתמיד יש לו משהו שלילי לומר כלפי המארחים או האורחים האחרים?
העיתון NRC נחלץ לעזרתנו ומציע שמונה טיפים שימושיים על איך להתמודד עם מצבים שמתעוררים כאשר שתי משפחות נפגשות סביב שולחן חג אחד. האם הטיפים האלה טובים לכל תרבות? לא בטוח, אבל לפחות טוב לדעת מה העיתון ההולנדי חושב שראוי לעשות בנסיבות הללו. נא ליישם לפי הצורך.
1. Doe normal
באופן אישי, זה המשפט ההולנדי שאני הכי פחות מחבבת, כי מי בעצם מגדיר מה זה “נורמלי”? אבל בהולנד, ארץ ה-doe normaal, הטיפ הזה יכול להתברר כשימושי במיוחד. היו ידידותיים ומאירי פנים. אל תעלו ותנתחו נושאים רגישים. המארחים מרגישים מאוד לא נעים כאשר מתפתח ויכוח. לכן, אל תתווכחו. כמעט בלתי אפשרי לשנות אנשים. כן אפשר לנתב התנהגות של אנשים אחרים לכיוון ההתנהגות שלכם: התנהגות ידידותית מזמינה תגובה ידידותית. התנהגות עוינת מזמינה התנהגות עוינת בתגובה.
2. אל תשתו יותר מדי אלכוהול
אלכוהול גורם להסרת עכבות, ולכן יותר קשה לשלוט על הרגשות. ככל שיש לכם פחות שליטה על הרגשות, אתם מתעצבנים יותר בקלות. אם אתם נמצאים בחברת אנשים שטוב לכם איתם, אין בעיה. אם אתם נמצאים בסביבה רווית מתחים, ריבוי אלכוהול יכול להביא להקצנת המצב. אבל איך מיישמים את זה בסדר פסח..
3. אם המצב נעשה מורכב, שימו את עצמכם בתפקיד המדען החוקר
הרעיון הזה שייך לאליזבת גילברט, מחברת הספר “לאכול, להתפלל, לאהוב”, שכותבת: “התנהגו כאילו אתם מדענים חוקרים והתבוננו סביבכם: “הו, הבחור ההוא מתווכח עם הבחורה ההיא והבחורה שותה יותר מדי”. הזכירו לעצמכם שזה יכול לקרות בכל מצב בעייתי. או, “וואו, הנערה הזו מעלה את מפת השולחן באש. מעניין, אבא שלה נותן לה עוד פרוסה מעוגת השוקולד כדי להסיח את דעתה”. כשאתם נוטלים על עצמכם את תפקיד המדען החוקר, אתם יוצרים ריחוק רגשי וכך מביעים פחות רגש. יש לנקוט בדרך זו רק כאשר האווירה סביב השולחן היא ממש לא “חזלך”.
אם אתם מאלה שה”קיק” שלהם הוא לצפות בויכוחים, תמיד תוכלו להוסיף שמן למדורה, ואז להתרווח בנחת על הכיסא ולצפות בהתרחשויות בהנאה צרופה.
4. או שתדמיינו שאתם צופים בהצגת תיאטרון
דרך נוספת ליצור ריחוק רגשי מהסיטואציה היא לחוות את המפגש המשפחתי כאילו אתם צופים בהצגת תיאטרון אלתורים. היתרון בכך הוא שאתם יכולים כך לבחור איזה תפקיד תרצו לשחק בהצגה, וכך תוכלו לבחור לאמץ לערב אחד איזה סוג התנהגות שבא לכם. קחו בחשבון שמה שהכי מגניב בתיאטרון אלתורים, זה לזרום עם מה שה”שחקנים” האחרים אומרים, אחרת הסצנה הולכת פייפן. גם כאן יש סיכון שיתפתח ויכוח. אבל, שיהיה, תמיד אתם יכולים לנהוג כאילו זה חלק מההצגה.
5. אל תופתעו אם אנשים מתנהגים כמו שהם רגילים
עוד טיפ מוצלח של אליזבט גילברט: “אנשים אומרים תמיד על אנשים אחרים שהם לא מאמינים איך הם יכלו לומר את מה שאמרו – למרות שזה היה ממש צפוי; הרי אותו אדם אומר את אותם דברים כבר 25 שנה, אחת לעשר דקות. לכן, אל תהיו מופתעים כאשר אנשים מתנהגים [סביב שולחן החג] בדיוק כפי שהם מתנהגים תמיד”. החליקו את זה. איך “מחליקים את זה” אם אתם חשים פגועים? ראו טיפ מס’ 6.
6. אמצו לכם טקטיקת התקפה כמו בג’ודו
אם מישהו תוקף אתכם, תקפו חזרה באותן המילים, והעצימו אותן. אליזבט גילברט: “אם מישהו אומר: ‘שוב אתה מאחר’, ענו בחזרה: ‘נכון, אני תמיד מאחר. הגעתי באיחור ללידה שלי, ואין ספק כי גם אאחר להגיע לפטירה שלי’. במקרה של מפגש משפחתי, לרוב ניתן לדעת מראש לאיזו ביקורת ניתן לצפות וממי, ולכן אפשר מראש להכין איזה משפט מחץ למקרה שתידרש תגובה. “מה שחשוב זה לא לתת לדברים לפגוע בכם”, אומרת גילברט. אם בכל זאת אתם חשים פגועים, תוכלו גם כאן לאמץ את עמדת המדען החוקר
7. דברו עם אנשים על מה שמעניין אותם
נפלה שתיקה סביב השולחן? שאלו את שכנכם באילו דברים הוא מתעסק עכשיו שמלהיבים אותו – זהו עוד טיפ של אליזבת גילברט. היא מספרת שכאשר היא שואלת אנשים שהיא פוגשת את השאלה הזו, תמיד מתפתחות שיחות מרתקות ומפתיעות. וכאשר מישהו עונה בהתלהבות משהו שידוע כבר מזמן (כמו למשל שנמצאו מים על המאדים), נסו להתאפק ולא לענות בחזרה בטון ציני: “כן, את זה אנחנו כבר מזמן יודעים” – כי מזה לא ייצא שום דבר טוב.
8. הימלטו למטבח
כששום דבר כבר לא עוזר והשיחות סביב השולחן ממש לא זורמות באופן נחמד, הימלטו למטבח. בדרך כלל מי שהזמין את האורחים הוא גם מי שבישל עבורם, והוא כנראה האדם הכי “חזלך” בחבורה. וגם אם לא, במטבח תמיד יש משהו (אלכוהולי) לשתות, ואולי יש שם אנשים חביבים נוספים שנמלטו גם הם מאותו שולחן. צרו לכם חגיגה נעימה בתוך חגיגה פחות נעימה. הערבים שבהם זה מצליח, הם הערבים הכי מעולים.
(מקור: NRC)
שנה טובה לכולנו ממני ומצוות דאצ’טאון! ומי שמחפש לחגוג עם ישראלים אחרים מוזמן להשתתף ביוזמה המבורכת של צוותא:
אני כותבת כאן כבר שנה שלמה, מעלה חוויות, מסקנות, טיפים ומתכונים- שנה שלמה עברה, והינה אחת חדשה כבר בפתח, שנה מרגשת, מלאה בעשיה והפתעות (מבטיחה לשתף בהמשך).
לא משנה כמה שנים אני חיה מחוץ לישראל, וממש לא רלוונטי שאינני אדם דתי, או שהחגים לא מורגשים כל כך במקום מגורי המרוחק מקהילה גדולה, עדין, איכשהו , שנה חדשה זאת השנה שמתחילה בראש השנה העברי, לא הלועזי.
עדין ההכנות לארוחת החג, שאף פעם לא נזנחת, מעוררות את הילדה שבי, זאת שהיתה מחכה ללכת לקנות חולצה חגיגית או נעלים לחג, זאת ששירי החג צרובים בנשמתה וכל צליל מהם מזכיר לה חווית חג וילדות בעלות ניחוח מתוק ורחוק.
אז עכשיו אני מנסה להעביר את זה הלאה. שוזרת ביומיום שירי חג, מדפיסה דפי צביעה עם רימון ושופר מפזרת אווירה של חגי תשרי, חצב וסתיו.
וכמובן (איך לא?), מקפידה הקפדה יתרה לא לזנוח ולו לשנה אחת, את המסורת עתיקת היומין של העם הנבחר – חגיגה גדולה עם הרבה אוכל שהוכן באהבה.
המתכון שבחרתי למענכם השנה הוא מתכון נפלא שמעטר את שולחן החג שלי מזה מספר שנים וזוכה כל פעם מחדש לקריאות התפעלות, התוצר משמש בתפקיד כפול – עיצוב ומזון. חלת כתר מתוקה, עשירה ויפיפיה, שמקשטת את מרכז שולחן החג, קוצרת מחמאות, ולאחר שטועמים ממנה – נאלמים דום! מתאימה לערב חג, שבירת צום או להנאה ונשנוש בסוכה.
המתכון מתוך האתר “מתוקים שלי” (עם שינויים קטנים שלי)
עבור 2 חלות בקוטר 28 ס”מ –
המצרכים:
1 ק”ג קמח לבן
1 כף מלח
1/4 כוס (50 גר’) סוכר
2 כפות (18 גרם) שמרים יבשים
2 ביצים גדולות
1/3 כוס (80 מ”ל) שמן
1/4 כוס (80 גרם) דבש
1.5 (360 מ”ל) כוסות מים פושרים (יתכן ולא תדרשו לכל המים)
לזיגוג
4 כפות דבש מהולות ב – 2 כפות מים רותחים
אופן ההכנה
בקערת המיקסר מניחים את הקמח והמלח ומערבבים היטב. מוסיפים את השמרים היבשים ומערבבים שוב. מוסיפים את הסוכר, הביצים, השמן והדבש ולשים בעזרת וו הלישה. מוסיפים בהדרגה את המים עד לקבלת בצק. (אם כבר נוצר בצק לא ממשיכים להוסיף את יתרת המים או לחילופין – אם התערובת לא מתגבשת לבצק מוסיפים עוד מעט מים ובהדרגה). לשים כ – 10 דקות עד לקבלת בצק רך וקצת דביק.
מוציאים את הבצק מקערת המיקסר לתוך קערה גדולה משומשת במעט שמן. מגלגלים את הבצק בתוך הקערה על מנת שיצופה כולו בשמן. מכסים את הקערה במגבת בד לחה ומניחים להתפחה למשך כשעה וחצי, או עד שהבצק מכפיל את נפחו. (רצוי בתנור שחומם מראש ל50 מעלות וכובה)
לאחר שהבצק תפח מחלקים את הבצק לשני חלקים (על מנת ליצור 2 חלות).
משמנים תבנית קפיץ בקוטר 28 ס”מ ומניחים במרכזה קערית זכוכית קטנה או רינג מתכת. משמנים גם את חלקה החיצוני של הקערית. את הבצק מחלקים ל 9-10 כדורים שווים בגודלם. ניתן לדייק על ידי שקילת הבצק בתחילת העבודה וחלוקתו ל 9-10 חלקים שווים. מניחים את הכדורים בתבנית במרווחים של כ – 2 ס”מ זה מזה. יש לחזור על הפעולה ליצירת חלה נוספת.
מכסים את התבניות במגבת ומניחים שוב להתפחה למשך כ – 40 דקות. מחממים את התנור ל – 180 מעלות.
אופים את החלות למשך כ – 20-25 דקות עד לקבלת גוון זהוב.
בינתיים מכינים את הזיגוג – מערבבים את הדבש במים הרותחים. עם צאת החלות מהתנור ובעודן חמות, מברישים אותן בזיגוג הדבש (כמחצית מכמות הזיגוג עבור כל חלה).
ניתן ורצוי לפזר מעל מעט סוכר גבישי. (בעיקר לשם הקישוט)
ממתינים לצינון מלא של החלות ומחלצים אותן מהתבנית ומהקערית, ע”י העברת סכין חדה בדפנות התבנית והקערית.
החלות מעולות ביום הכנתן, אך עדין טעימות גם ביום למחרת אם עטפתם את החלה טוב בשקית ניילון.
תמיד יש את ההרגשה הזו – החופש הגדול מגיע לסיומו (לא מעט הורים מרגישים “תודה לאל!!!”), תקופת בית הספר מתחילה, החום הגדול (הולנד 15 מעלות, ישראל 35 מעלות) מתחיל קצת לפוג ו… יש עוד משהו באוויר.
כולנו יודעים שעוד תקופת חגים מגיעה עלינו לטובה, אולם בניגוד לחנוכה, פסח וחברים, יש כאן תחושה מאוד חזקה של סיום והתחלה כלשהיא.
אז אכן, ראש השנה הוא די חג Self-Explanatory, אולם לא מעט מאכלים שאנחנו רגילים לשייך לחג זה מהווים רק את קצה קצהו של הקרחון הקולינרי שנתרם לנו מכלל הקהילות היהודיות בעולם.
אז כמובן שיש את התפוח בדבש (איחוד של שני מאכלים שלא היו קשורים אחד לשני ובאו לידי ביטוי פעם ראשונה בקרב יהדות אשכנז), רימון (עשיר כגרעיני הרימון שהמסורת מדברת על כך שבכל פרי ישנם תרי”ג גרעינים – שאף אחד מאיתנו לא מאמין בזה – וגם כמובן הדימיון לאבנים יקרות – שכל אחד מאיתנו מודה בכך שהוא רואה את זה), וראש דג (אנאלוגיה לראש השנה) אולם להלן מספר דוגמאות פחות ידועות מקהילות שונות:
נתחיל מארבעת הברכות – קרע, סילקא, כרתי ותמר (מקור ביהדות צפון אפריקה, די התפזר למרבית הקהילות היהודיות בעולם) – ארבעתן מוקראות בערב ראש השנה, עם משמעות דומה בכולן – לקרוע/לסלק/לכרות/שיתומו אויבנו ושונאינו מעלינו בשנה הקרובה.
במקרה, כל אחת מן הברכות קשורה מילולית לפרי או ירק מסויים:
קרע – סוגי הדלעות השונות נקראו בארמית “קארה” אשר דומה לשורש ק.ר.ע., אז משתמשים במאכלים עם דלעת לברכה זו.
סילקא – משתמשים בירק סלק לברכה זו.
כרתי – השם הארמי של כרישה, דומה לשורש כ.ר.ת., אז משתמשים במאכלים עם כרישה לברכה זו.
תמר – מאוד דומה לשורש ת.מ.מ. (משמעותו לתום, להיגמר, להסתיים), אז משתמשים במאכלים עם תמר לברכה זו.
אם אנחנו כבר ביהדות צפון-אפריקה, אז נתמקד לשנייה ביהדות לוב ונסתכל על ה”באזין” – מעין בצק מבושל עם בשר – אותו מגישים בערב ראש השנה. הרעיון הוא מאוד גרפי – תבשיל הבאזין דומה להר, המחשבה היא שמדובר בהר המוריה (עליו נערכה עקדת יצחק, אותה קוראים ביום השני של ראש השנה).
חלה עגולה – את החלה המסורתית הרגילה, מחברים לעיגול סגור, לסמל את סופה של השנה הישנה ותחילתה של החדשה. בדר”כ משקיעים כמויות נדיבות במיוחד של דבש או סוכר על משקל שנה מתוקה.
חבושים – ריבות, לפתנים, עוגות ועוד – ניתן להכין מחבושים לא מעט מאכלים, אשר לא מעט מהם מוגשים במטבחי יהדות הבלקן לרגל ראש השנה. זהו חלק מאחת התפילות החדשות שנכנסו לכלל תפילות ראש השנה – “יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אֱלוֹהֵנוּ וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיֻּתְּרוּ חבושינו ואסורינו מכלאם וְיַחַזְרוּ נעדרינו בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים לְבָתֵּיהֶם”.
באופן כללי, מתמקדים באכילת מאכלים מתוקים ושמנים ונמנעים ממאכלים חריפים וחמוצים – הרעיון הוא לאחל שנה מתוקה ו… משמינה
![israelim mearchim u mitarchim[2]](https://dutchtown.nl/wp-content/uploads/2016/09/israelim-mearchim-u-mitarchim2.jpg)
