Tag: רפואה בהולנד

סימנים ראשונים וברורים ניכרו השבוע לכך שההכנות לבחירות לבית השני של הפרלמנט תופסות תאוצה. אלו הגיעו מכיוונו של ראש “המפלגה למען החירות”, PVV, חירט וילדרס, אשר פרסם בסוף השבוע שעבר את רשימת המועמדים שלו לבחירות שתיערכנה ב-15 במרץ. מספר ארבע ברשימתו הוא גידי מרקוסובר, תושב אמסטלפיין, שמכהן כחבר בבית הראשון של הפרלמנט מאז אמצע 2015. על פי ויקיפדיה, מרקוסובר נולד בתל-אביב ב-1977, והוא חבר במועצת בית הכנסת האשכנזי של אמסטרדם, מהקהילות היהודיות הגדולות בהולנד.

לפני שהצטרף לשורות ה-PVV, שימש מרקוסובר כדובר תנועת הליכוד בהולנד, Likoed Nederland, בין 1999 ל-2005. שמו של מרקוסובר נכלל ברשימת המועמדים לבית השני שנערכו בשנת 2010, אולם באותה עת הוא החליט למשוך את מועמדותו מן הרשימה אחרי ששר הפנים דאז, הירש באלין, שלח ל-PvV מכתב ובו כתב כי מרקוסובר מהווה “סיכון ליושרתה של הולנד”. על פי המכתב, מרקוסובר היה מעורב לכאורה בפעילותו של ארגון שהעביר “מידע” לגורמים חיצוניים בעלי שררה וכן ניהל קשרים עם ארגון מודיעיני. למרות שאז ביטל מרקוסובר את מועמדותו, הוא נותר תמיד ברקע והחזיק בתפקידים בכירים בראשות המפלגה.

אבל עוד לפני מרקוסובר עומדות בראש הרשימה של וילדרס שתי נשים. מספר שתיים היא פלור אחמהFleur Agema, בת 40, ארכיטקטורית בהכשרתה וחברת פרלמנט מאז 2006. כבר שנים מכהנת אחמה במקום השני ברשימה ונחשבת נאמנה במיוחד לווילדרס. מספר שלוש היא המשפטנית ויקי מאייר Vicky Maeijer, בת 30, שפעילה במפלגה כבר עשר שנים. בשנים האחרונות שימשה כחברת הפרלמנט האירופי מטעם המפלגה. בעבר היא כינתה את האיחוד האירופי “דיקטטורה שבה אין מקום לדעות שונות”.

להיות “פה גדול” אצל הרופא

ואם נגענו בנושא הבחירות ההולכות וקרבות, הנה עוד נושא חשוב, שתופס מקום במצעה כמעט כל מפלגה. נושא ההשתתפות העצמית במסגרת הביטוח הרפואי: מרבית המפלגות מציינות במצעי הבחירות שלהן כי הן מעוניינות לפעול להפחתה ואולי אף לביטול מוחלט של ההשתתפות העצמית, אשר שיעוריה עולים כל שנה (מ-220 יורו ב-2012 עד ל-385 ב-2017), כמו גם עלויות פוליסת הביטוח. NRC ערך לאחרונה שיחות עם פציינטים, מהן עולה כי על מנת לזכות בטיפול רפואי ראוי וטוב באמת, על הפציינט להיות בעל “פה גדול”, כלומר לא להסס לשאול שאלות, לדרוש טיפולים, בדיקות ותרופות. בניגוד למפלגות הפוליטיות, רבים מהנשאלים סברו כי יש להשאיר את ההשתתפות העצמית על כנה, ולו רק כדי לאותת לכל המעורבים שטיפול רפואי עולה כסף. אז אם נזקקתם לטיפול רפואי כאן, ואם גם אתם פגשתם ברופא משפחה שסירב לתת לכם אנטיביוטיקה למרות שהגעתם אליו על ארבע עם דלקת ריאות מהסרטים, אל תוותרו. שלפו את “הגנים הישראליים” ודרשו לקבל את מה שמגיע לכם. ואם אתם מרגישים שאינכם מקבלים את מה שמגיע לכם, אל תתעצלו, עשו את שיעורי הבית שלכם כמו שצריך, ואם צריך, אל תהססו לעבור לחברת ביטוח אחרת לפני 1 בינואר 2018… ושלא נצטרך…

—

ומעניין לעניין קצת באותו עניין, מאמר שפורסם בסוף השבוע האחרון ב-NRC מספר את סיפורו של ד”ר עבד אגבריה, רופא ערבי שמונה לאחרונה למנהל המכון האונקולוגי בבית החולים בני ציון בחיפה. העיתון מציין כי בניגוד למגמה הרווחת כיום,

המראה כי כל אחד מהצדדים, בין אם יהודים ובין אם פלסטינים, מתכנס יותר ויותר בתוך עמו, כאשר זה נוגע לסקטור הרפואי, פני הדברים שונים לחלוטין. העיתון מביא את הסיפור כסמל ליחס השיוויוני לו זוכים ערבים ופלסטינים בישראל העובדים בתוך המסגרת הרפואית, שם כל השחקנים הם שווי ערך. רופאים ואנשי צוות רפואי מעניקים את אותו טיפול רפואי למטופליהם, בין אם הם ערבים ובין אם הם יהודים. גם עובדי תפעול וניקיון, ללא קשר למוצאם, זוכים ליחס מכבד ושיוויוני ומתקדמים במערכת באופן זהה.

אגבריה סבור כי זו הדרך הנכונה להביא לשינוי ולהגברת השיוויוניות בין יהודים וערבים בישראל, לחולל את השינוי מבפנים. “ישראל רק תרוויח מכך, שכן תהליכים כגון אלו יציבו אותה במקום מכובד בראש המדינות המובילות בתחום הרפואה בעולם”.

ראש הממשלה רוטה אמר כי בעריכת משאל העם בהולנד על היחסים עם אוקראינה “אין כל היגיון”. וגם: איך הפקס פוגע בבריאות שלנו, מי יוכל לקדוח לנו בשיניים והמלצה על תערוכת צילומים 

זוכרים את משאל העם על הסכם שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לאוקראינה? מאז שהוא נערך, ב-6 באפריל, לא התייחסה אליו הממשלה באופן רשמי. ואילו היום (יום שני) אמר ראש הממשלה מרק רוטה כי התוצאה של המשאל “הרת אסון”. בפגישה בהאג עם חברי פרלמנט ממדינות האיחוד האירופי אמר רוטה כי הוא מתנגד “באופן מוחלט בהחלט” למשאלי עם על הסכמי שיתוף פעולה והסביר: “אין בכך כל היגיון, כפי שראינו בהולנד. לא ייתכן שמדינה אחת תכריע בסוגייה לגבי כל אירופה… והמשאל הוביל לתוצאה הרת האסון הזו”.  

32% השתתפו במשאל באפריל, השיעור המינימלי הנדרש כדי להעניק למשאל תוקף חוקי. כ-62% מהמצביעים הצביעו “לא” – נגד שיתוף הפעולה, המסחרי בעיקר, עם אוקראינה. למשאל יש תוקף מייעץ בלבד והממשלה לא מחויבת להכריע לפיו.

עוד עניינים מעניינים מהולנד:

• מה קורה לדם שלנו אחרי שאנחנו תורמים?
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• עונת הפסטיבלים – אטרקציות ביוני

למי שזקוק לתזכורת: רוב מדינות האיחוד כבר אישרו את ההסכם, אך בהולנד נערך עליו משאל, בהתאם לחוק חדש שנכנס לתוקפו ב-2015 ושהופעל לראשונה באפריל. קיום המשאל, שהתאפשר הודות לקמפיין מקוון של קבוצה שמתנגדת לאיחוד האירופי, עורר מחלוקת בהולנד. יש מי שסברו שקיומו הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים.

(מקור: NRC)

מי יוכל לסתום לנו חורים?

בתחילת השבוע הודיעה שרת הבריאות, הרווחה והספורט, אדית סכיפרס, על כוונתה לאפשר לשינניות לקבל מעמד עצמאי שיתיר להן להרחיב את סל השירותים שהן מעניקות למטופליהן. משמעות הדבר היא שלשינניות יותר להזריק חומר הרדמה, לקדוח בשיניהם של מטופלים ולסתום חורים קטנים, על פי שיקוליהן, ולא רק לאחר שניתנה להן רשות לכך מרופא השיניים האחראי עליהן. באופן זה מבקשת השרה לאפשר לשינניות לפתח את הקריירה שלהן, ולרופאי השיניים להרחיב את מומחיותם, כך שיוכלו להתפנות לטפל במקרים מורכבים יותר.

הרחבת סל השירותים של השינניות תהיה בשלב ראשון לתקופת ניסיון של 5-3 שנים, שלאחריהן תבוצע הערכה האם שינוי הביא לשיפור באיכות טיפול השיניים בהולנד, וכן לירידה בעלויות הטיפול. איגוד רופאי השיניים ההולנדי מיהר להתנגד כמובן והביע דאגה מכך ששינניות תפתחנה מרפאות עצמאיות שלא יהיה בהן פיקוח של רופאת שיניים שתוכל לסייע להן במקרה שהטיפול מסתבך. ואילו משרד הבריאות הדגיש כי השינניות מקבלות לצורך כך הכשרה מתאימה.

הערת המדור בנושא קשור: השבוע שודרה במגזין Een Vandaag כתבה על ניסוי שנערך במספר בתי עסק באיזור אמסטרדם ובערים נוספות: בבית העסק ניתן היתר להקים בר שיגיש משקאות (תה, קפה, משקאות מוגזים ואלכוהול) למבקרים. בשורה התחתונה, המטרה היא להגדיל את ההכנסות, אבל גם לאפשר ללקוח חוויית קנייה עשירה יותר. לכאורה רעיון חביב למדי כשמדובר בחנות בגדים, למשל, אולם בניסוי הזה משתתפות לא רק חנויות בגדים, אלא גם… מרפאות שיניים (?!?). אז מה דעתכם על כוס קולה לפני טיפול שורש?! אכן דרך מצויינת להגדיל את ההכנסות ולספק חוויית לקוח מקיפה…

(מקור: NRC, RTL Nieuws, Rijksoverheid)

הפקס מפריע לטיפול הרפואי שלנו

השנה היא 2016, העולם מקוון ומרושת, אבל רוקחים ורופאים המבקשים לתקשר ביניהם בנוגע לתוצאות בדיקות המעבדה של חולה, או על מנת לתאם טיפול תרופתי נאלצים לתקשר ביניהם באמצעות הפקס. כך עולה מסקר ראשון מסוגו שנערך בקרב 140 רוקחים, ובדק סוגיות של תקשורת, טכנולוגיה ובריאות המטופלים.

אחת הבעיות המרכזיות שעלו בסקר נגעה לכך שלכל גוף מטפל (בית חולים, מרפאה, בית מרקחת ושירותי הרפואה בקהילה – thuiszorg) יש מערכת אלקטרונית משלו שבה מתועד הטיפול בחולה. בין כל המערכות הללו אין תאימות, כלומר, כל ארגון מחזיק בחלק אחר מהפאזל המרכיב את התמונה השלמה של הטיפול בחולה והגופים השונים אינם יכולים לשתף מידע הזה ביניהם.

על מנת לטפל בבעיה זו, הוקם מרכז קישוריות ארצי שמאפשר לרופאים לאחסן מידע על הטיפול בחוליהם ולשתף אותו עם גופים נוספים. מרכז הקישוריות הוקם לאחר שממשלת הולנד עצרה את תהליך פיתוח התיק הרפואי האלקטרוני (EPD), משום שזה לא הצליח לספק מענה ראוי שיבטיח את ההגנה על פרטיותו של החולה.

למרות ש-95% מבתי המרקחת בהולנד מחוברים למרכז הקישוריות, רבים מהם אינם יכולים עדיין לנצל את יתרונותיו בשל בעיות תאימות עם חבילת התוכנה הנדרשת לצורך גישה אליו.

כיום, מטופלים  צריכים לתת את רשותם לכל אחד ואחד מן הגופים המטפלים בהם בנפרד לחלוק את המידע עליהם עם הגופים האחרים. 20% מהמטופלים טרם עשו זאת. בנוסף לכך, גם אם נתן המטופל את רשותו ובית המרקחת מחובר למרכז הקישוריות, יכולים דברים להשתבש בדרך, למשל בכך שרופא המשפחה אינו מקושר למערכת, ובכך נבלמת התקשורת עוד בטרם החלה.

(מקור: NRC)

דיאלוגים עם הטבע

במוזיאון הצילום ברוטרדם מוצגת בין 9 ביוני ל-4 בספטמבר תערוכה בשם “דיאלוגים עם הטבע” (לינק: https://www.nederlandsfotomuseum.nl/tentoonstelling/franslanting), המנציחה קריירת צילום של 40 שנה של צלם הטבע יליד רוטרדם, פרנס לנטינג.לנטינג החל את הקריירה שלו כשלמד באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. הפרוייקט הראשון שלו היה סדרת תמונות שצילם בפארק Kralingse Bos בעיר. לנטינג צילם טבע פראי עבור מגזינים מובילים, ביניהם “נשיונל ג’יאורגרפיק”, בכל קצוות תבל.

אתר הבית של פרנס לנטינג: https://www.lanting.com

כתבת פרופיל ב-Een vandaag:

http://cultuur.eenvandaag.nl/tv-items/67479/portret_natuurfotograaf_frans_lanting

(מקור: Een Vandaag ואתר הבית של פרנס לנטינג)

תמונה מדאיגה שקיבלה הגר בווטסאפ מחברה טובה גרמה לה לבדוק איך עובד בנק הדם ההולנדי. היא מספרת לנו על מפעל מתוחכם, ועל הדרך נותנת כמה טיפים מעשיים למי שרוצה לתרום דם ומסבירה למה לא כדאי לאכול לפני כן עוגת תפוחים עם קצפת 

בשבוע שעבר, יום אחרי שדיברתי בטלפון עם חברתי היקרה והכל היה לכאורה נהדר ונפלא, קיבלתי ממנה תמונה בווטסטאפ. הייתה זו תמונה של מנת דם. מתחתיה נכתב: “ארוחת הצהריים שלי היום…”. השבתי לה “בתיאבון”, ומפה לשם למדתי ממנה שבלילה שלאחר שיחתנו, היא הובהלה לבית החולים בשל דימום כבד שסיכן את חייה, נאלצה לעבור ניתוח חירום, ולקינוח נזקקה לכמה וכמה מנות דם.

רובנו מכירים את בנק הדם בישראל ואת ניידות הדם התרות אחר תורמים במקומות מרכזיים, או בימי תרומה מיוחדים. אבל האם אתם יודעים איך תורמים דם בהולנד? לאן פונים? מי רשאי לתרום? אילו בדיקות עובר הדם שתרמתם ומה בכלל קורה איתו?

קבלו סיור מודרך שערך ה-NRC במפעל שמציל חיים – המפעל של חברת סנקווין (Sanquin), יצרנית תרופות והמפעילה של בנק הדם בהולנד. בסוף הסיור נצייד אתכם במידע מעשי לגבי תרומת דם. והכי חשוב: פתחו את היומן ורשמו: 16 ביוני 2016 הוא היום הבינלאומי למען תורמי הדם.

לא בכדי אני משתמשת במילה “מפעל”, ולא רק “בנק דם”. הנה כך מתאר זאת כתב ה-NRC בתחילת הכתבה:

“בלב אזור התעשייה במערב אמסטרדם נמצאת מזקקה לא מוכרת. ניתן לזהות אותה בזכות מיכלי הענק הניצבים לצידה. אין שם ארובות, אש או עשן ולא נשמע מכיוונה כל רעש. רק צליל רחש, זמזום חרישי שנפלט מהמיכלים הענקיים מעיד שעובר בהם חומר נוזלי כלשהו. בתוך המבנה, בינות למיכלים עשויים מפלדת אל-חלד שיוצאים מהם צינורות, עובדים נשים וגברים. הם לובשים סרבלים כחולים ולבנים, שנועדו לשמור על סטריליות. לא מזקקים כאן נפט, אלא פלזמה המופקת מדמם של בני אדם. ה’מזקקה’ של בנק הדם של חברת סנקווין מספקת כמה עשרות סוגים שונים של מוצרי דם. המוצרים הללו מופקים מדמם של 370,000 איש מכל רחבי המדינה, שתורמים מדמם לפחות אחת לשנה: תאי דם אדומים, פלזמה וטסיות דם (טרומבוציטים) וגם מוצרים מורכבים יותר הדורשים תהליך הפרדה, כגון גורמי קרישה, נוגדנים וחלבונים – תרופות יקרות ערך המגיעות לבתי המרקחת בבקבוקונים ארוזים בקפידה המיועדים להזרקה”.

זאת אומרת שהדם שאנו תורמים עובר תהליך מתוחכם של עיבוד. כפי שאמר זאת הדובר של חברת סנקווין, רוברט הקרט: “דם שנתרם אינו עובר יותר ישירות מזרועו של התורם לזרועו של המקבל. כל מוצר מורכב מדם או מפלזמה של כמה עשרות ולעתים אלפים של תורמים. אפילו התורמים עצמים לא תמיד מודעים לכך”. מנהל מחלקת עיבוד מוצרי הדם בחברה, גונר דורוס, סיפר שלעתים מכיל מוצר מסוים דם של 3,000 עד 3,500 תורמים!

הדם מופרד לשלושה מרכיבים: תאי דם אדומים, טסיות דם ופלזמה, שאותם ניתן לאחסן לתקופות שונות. פלזמה מוקפאת מחזיקה מעמד במשך שבע שנים (!) ואילו טסיות דם ישרדו רק שבעה ימים. ההפרדה הזו מאפשרת לכל חולה לקבל בדיוק את מה שהוא זקוק לו.

הדם הנתרם עובר סדרה של בדיקות ורק אחרי שאלו עברו בהצלחה, משוחררת המנה להמשך עיבוד או אספקה לבתי חולים.

חדר הפלזמה של החברה מזכיר לכתב מאפייה: “יש כאן רק עגלה גדולה וגבוהה ועליה מסודרים מגשים, ועליהם נחות בשלווה שקיות רבות של פלזמה. המראה מזכיר עגלה דומה במאפייה, שעליה מסודרים כיכרות לחם העומדים להיכנס לתנור”. אבל שקיות הפלזמה דווקא עומדות להכינס להקפאה מהירה למינוס 70 מעלות צלזיוס. “צבען של מנות הפלזמה משתנה מאוד משקית לשקית. הצבעים נעים בין ורוד-סלמון לצהוב עדין של חמאה. לפעמים יש גם מנות בצבע ירוק מנטה”. מנהל המחלקה מסביר: “פלזמה בצבע ירוק עדין אופיינית בדרך כלל לנשים שנוטלות גלולות למניעת הריון. הבדלי הצבעים לא מהווים כל בעיה. רק פלזמה לבנה היא בעייתית עבורנו, משום שמשמעות הדבר היא כי יש בה יותר מדי שומן. פלזמה כזו קשה לעבד. לכן, סמוך למועד התרומה, לא כדאי לתורמים ‘לרדת’ על עוגת תפוחים עם קצפת”.

סנקווין היא חברה ללא כוונות רווח כשהיא מפעילה את בנק הדם, אך יש לה גם צד מסחרי. החברה מייצרת תרופות מהפלזמה שמסופקת למפעל כחומר גלם על ידי בנק הדם. ואכן, בצד השני של הרחוב נמצא מפעל המזקק חלבונים מן הפלזמה. פלזמה מורכבת מכ-90% מים, אך בהם יש מאות חלבונים שונים, מלחים וחומרי מזון. החלבונים הם החלק המשמעותי ביותר מכיוון שכל אחד מהם ממלא תפקיד משל עצמו בגוף. במצבם הטהור, הם יכולים לסייע לחולים בעלי מחלות ספציפיות.

מי שרוצה לקרוא עוד ולראות את התמונות יכול לעשות זאת כאן.

לתרום דם – מידע מעשי

כדי לתרום דם בהולנד יש להירשם במאגר התורמים של בנק הדם שמנהלת סנקווין. ניתן לעשות זאת אונליין, באנגלית או בהולנדית. לפני הכל תישאלו שמונה שאלות רפואיות פשוטות כדי לדעת אם אתם כשירים ברמה הבסיסית. אחר כך יש למלא פרטים אישיים. אם הכל תקין, תוזמנו כעבור מספר ימים לראיון עם רופא ודכם ייבדק. אם הכל תקין, יאושר לכם להירשם כתורמים ולתת דם. כאן ניתן לבדוק היכן מוקד תרומת הדם הקרוב למקום מגוריכם.

מי יכול לתרום דם?

בעיקרון, כל אדם בן 18 עד 65 שמשקלו מעל 50 ק”ג רשאי לתרום דם.

מי אינו יכול לתרום דם?

לא ניתן לתרום דם אם נתקיימו אחד מהתנאים הבאים:

• אם אי פעם עשה התורם שימוש בסמים בהזרקה
• אם נזקק התורם בעצמו למנת דם לאחר 1 בינואר 1980
• אם שהה התורם בבריטניה תקופה של שישה חודשים ברציפות לפחות בין 1 בינואר 1980 ו-31 בדצמבר 1996 (בשל חשש להדבקה במחלת קרויצפלד-יעקב, מחלת הפרה המשוגעת)
• אם התורם סבל אי פעם ממחלה קשה או סובל ממחלות לב ו/או כלי דם. יש לכך יוצאים מן הכלל, ולכן במקרה זה יש להתייעץ עם הרופא האחראי בסניף בנק הדם המקומי

אילו בדיקות עובר הדם לפני שהוא נמסר לעיבוד?

• HIV
• עגבת (סיפיליס)
• צהבת B (הפטיטיס)
• צהבת C
• דמם של תורמים חדשים נבדק בנוסף ל- Human T-cell Lymphotropic Virus (HTLV-I/II), וירוס נדיר בהולנד שפוגע באחוזים קטנים באוכלוסיה ביפן, באפריקה ובאיים הקריביים וגורם לסוג נדיר של סרטן דם (לוקמיה)

כמה זמן נמשכת תרומת דם?

לפני כל תרומת דם נערכת בדיקה קטנה אחרונה כדי לוודא שדמו של התורם תקין לצורך מסירת תרומה. התרומה עצמה אורכת כרבע שעה ולאחריה מוזמן התורם לשבת מספר דקות בחדר ההמתנה ולאכול ולשתות משהו קל

כמה פעמים בשנה מותר לתרום דם?

לגברים מותר לתרום עד חמש פעמים בשנה ולנשים עד שלוש פעמים בשנה. תדירות ההזמנה למסור תרומה תלויה בסוג הדם. דם מסוג O- (או מינוס), יכול להינתן לכל קבוצות הדם האחרות ולכן חשוב שיהיה ממנו מלאי מספיק בכל עת.

(מקורות: NRC, אתרי הבית של Sanquin וארגון הבריאות העולמי-WHO)

התמונה העליונה: מתוך מיזם של חברת סנקווין להגברת המודעות לתרומת דם. המצולמים הם תורמים.