Tag: תרבות הולנדית

ב-16 בפברואר מצויין יום ההמצאות או יום החדשנות הבינלאומי. יום זה בא לציין יום של מחשבה מקורית, יציאה מהקופסא, תעוזה, יצירתיות וחוכמה. יום שנותן במה לאותם אנשים שמזהים בעיה, חושבים על פיתרון והופכים אותו למציאות. עולמנו מלא בהמצאות בהן אנחנו משתמשים יום-יום ולוקחים אותם כמובן מאליו. יום ההמצאות או החדשנות נועד להזכיר לנו עד כמה חשובה החשיבה היצירתית, ולעודד גם אותנו לצאת מהקופסא ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות ישנות.

הנה מספר המצאות עליהן אנו יכולים להודות להולנדים, חלקן למרות שהומצאו לפני שנים רבות מאוד, תרמו תרומה מכרעת להתפתחות תחומים רבים בעולמנו והשפעתן ניכרת עד ימינו אנו.

 

הצוללת

האנגלי William Bourne היה הראשון שתכנן, כבר בשנת 1578, אבטיפוס של צוללת. באותה מאה שרטט גם לאונרדו דה וינצ’י תכניות של צוללת. אולם, בנייה של צוללת אמיתית המתינה לשנת 1620, כשהממציא ההולנדי Cornelis Drebbel, פיתח את הצוללת הראשונה. דרבל, אשר נחשב לאדיסון של תקופתו, עיצב ובנה את הצוללת הראשונה אשר ניתנה לניווט בעת שירותו בצי הבריטי. הפיתוח נעשה במימונו של המלך האנגלי ג’יימס הראשון, שהזמין את הצוללת הראשונה עבור הצי.

הצוללת של דרבל התבססה על העיצוב של בורן האנגלי, והתמודדה ופתרה היטב את הקשיים שעלו בתכניות המוקדמות. הצוללת היתה עשוי עור משומן שנמתח מעל מסגרת עץ והמלך ג’יימס הראשון היה אחד הראשונים לנסותה. בהמשך הפיתוח של קורנליוס פותחו דגמים מתקדמים של הצוללת והם נוסו בין השנים 1620-1624 בנהר התמזה שבלונדון. הצוללות היו אז מעין סירות גדולות מעץ, שהונעו על ידי משוטים וצופו בעור, כדי שישמור על איטום למים. לצוללות הללו היה מחובר צינור שעלה אל פני המים, כדי שהיושבים בצוללת יוכלו לקבל אוויר לנשימה. 

נקודה מעניינת – הצוללות הראשונות צללו לעומק של ארבעה מטרים בלבד… 

ונקודת זכות נוספת – בזכות דרבל כולנו יכולים כיום ליהנות גם מהשיר הידוע של להקת החיפושיות – Yellow submarine!

אולי יעניין אותך גם: 

מזיעה בעברית בסאונה הולנדית 
הולנדים נהנים יותר 
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

 

המיקרוסקופ

בשנת 1590 בנה צמד האופטיקאים ההולנדי Zaccharias  ו- Hans Jansen (אב ובנו) מן העיר Middelburg את המיקרוסקופ הראשון, וזאת ככל הנראה כהתפתחות ישירה מהתעסקותם עם עדשות ששימשו להכנת משקפי ראיה. אב הטיפוס המקורי שנבנה משתי עדשות בתוך גליל, הגדיל בתחילה פי שלוש ואחר כך פי תשע ואף פי עשרים את גודל האובייקט, ולמעשה כך גילה הצמד את העיקרון שאיפשר מאוחר יותר גם את המצאת הטלסקופ. 

נקודה מעניינת נוספת, Antoni van Leeuwenhoek, אף הוא הולנדי מדלפט, היה הראשון שהשתמש במיקרוסקופ בשנת 1660 לחקר חיידקים ולמעשה נודע כאדם הראשון בהסטוריה שראה חיידקים!

 

צינור כיבוי אש

בסביבות 1673, מפקח כיבוי האש האמסטרדמי, שהיה ידוע גם בתור צייר, ממציא ואמן הדפס, Jan van der Heyden יצר יחד עם בנו ניקולאס את מה שהם שכינו “צינור אש“. הם תפרו צינורות עור, כמו מגף, באורך של 50 רגל (15 מטרים), ועד היום אורך זה נחשב לאורך צינור כיבוי סטנדרטי! על אף המגבלה של לחץ המים, איפשר הצינור לכוחות הכיבוי להתקרב לאש והקל עליהם לכוון את זרם המים בדיוק לכיוון שרצו. יאן ואן דר היידן כתב גם את המדריך הראשון לכיבוי אש: Brandspuiten-boek וכן פיתח גרסה מוקדמת של צינור כיבוי מסוג צינור יניקה.

 

בדיקת ראייה

כמעט כל מי שהרכיב או מרכיב משקפיים עבר בדיקת עיניים באמצעות בדיקה שהיא גרסה מודרנית של בדיקת עיניים שפותחה כבר בשנת 1862. Herman Snellen, רופא עיניים הולנדי פיתח את התרשים בו ניתן להשתמש לשם מדידת חדות הראייה או עד כמה מטופל יכול לראות ללא משקפיים או מגעים, והבדיקה נקראת על שמו – תרשימי סנלן. 

מדיה פיזית

יש מאיתנו אשר עדיין זוכרים את העידן שלפני iTunes או Spotify, כשלהקשיב למוזיקה באמצעות קלטת עדיין נחשב cool… 

ענקית הגאדג’טים ההולנדית Philips מילאה, ועדיין ממלאת, תפקיד חשוב בהתפתחויות הטכנולוגיות של המאה העשרים. המדיה הפיזית נולדה בהולנד כאשר בשנת 1963 החלה פיליפס את עידן המיקסטייפס עם המצאת הקלטת. כמעט עשרים שנה לאחר מכן, החליפה פיליפס את הקלטת בתקליטור. פיליפס היתה אחראית גם לחידושים בתחום הוידאו – בשנת 1997 כשהגיע הזמן להחליף את ה-VHS החליפה אותו פיליפס ב-DVD. מאוחר יותר עדכנה החברה את הפורמט לדיסק ה-Blu-ray המשמש כיום.

מצלמת מהירות

והנה המצאה שרובנו היינו שמחים לוותר עליה.

Maurice Gatsonides אשר נודע בכינוי “Maus”, היה נהג מרוצים וממציא הולנדי ממוצא אינדונזי, אשר התגורר ב-Heemstede. גטסונידס נודע כאשף במדידת מהירות ובמהלך אימוניו ובניסיון לשפר את נהיגתו המציא מצלמה אשר תמדוד את מהירות הפנייה שלו. כיום, כוחות משטרה רבים משתמשים במצלמת המהירות אותה פיתח בשנת 1964 ואשר נקראת על שמו – “Gatso” כמכשיר למדידת מהירות לשם תפיסת נהגים הנוהגים במהירות מופרזת. 

גטסונידס נודע כמי שאמר – “לעתים קרובות אני נתפס על ידי מצלמות המהירות של עצמי ומוצא קנסות כבדים על מפתן דלתי. אפילו אני לא יכול לברוח מההמצאה שלי, כי אני אוהב לנסוע במהירות מופרזת “.

 

תווית סחר הוגן

בעבר סחורות שנרכשו באמצעות סחר הוגן קיבלו אישור על כך מארגוני סחר הוגן אשר עסקו בעצמם במכירת הסחורות. בשנת 1988, כומר שעבד עם חקלאי קפה קטנים במקסיקו ושיתף פעולה עם ארגון כנסייתי לא ממשלתי הולנדי, הגה את הרעיון של תווית הסחר ההוגן הראשונה בעולם. בשנת 1988 הוצגה בהולנד תווית “Max Havelaar”. קפה שנרכש, נסחר או נמכר בהתאם לתנאי הסחר ההוגן היה זכאי לתווית אשר הבליטה אותו על מדפי החנויות ביחס לקפה רגיל. הרעיון תפס תאוצה, ובתוך שנה קפה עם תווית של סחר הוגן זכה בנתח שוק של כמעט שלושה אחוזים. התווית אפשרה למעשה לכל חברה, ולא רק לארגוני סחר הוגן, למכור מוצרי סחר הוגן ולקבל אישור ותווית על כך באמצעות ארגון אמין ומהימן. בכך שינתה התווית את האופן שבו חברות קנו והפיצו סחורות.

ברנדי

המצאה הולנדית זו הייתה ככל הנראה תוצאה של ניסוי של רב חובל הולנדי מהמאה ה-16 אשר סחר ביין ברחבי העולם. בניסיונו להקל על הובלת היין ועל מנת למקסם את הרווח במהלך סיוריו, החליט רב החובל לזקק את היין וכך להוריד מנפחו ולהעלות את אחוזי האלכוהול. הוא חימם את היין במטרה ליצור תרכיז ואחר כך, כאשר הגיעה ספינתו לנמלים, נהג לדלל את היין המזוקק במים, ובכך חשב שהחזיר את היין למצבו הקודם. הסתבר שבמהלך התהליך נוצר ליין טעם שרוף מעט והמשקה החדש שלו הפך כל כך פופולרי, שהוא הכריז שהוא משקה המכונה יין שרוף ומכאן מקור השם – ברנדי, שהוא קיצור של המילה ההולנדית   “Brandewijn” שמשמעותה המילולית היא יין שרוף. ומי שנתקל בספרות היהודית המזרח אירופאית במילה יי”ש יודע עכשיו מה מקורה – קיצור של יין שרוף! 

 

 

לסיכום, ניתן לראות שעל אף שההולנדים נחשבים שמרנים ואולי אף מקובעים מחשבתית, המצאותיהם וחשיבתם המקורית השפיעו לא מעט על התפתחויות בתחומים שונים ועל העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום.

“יש בה ישירות כזו שאני אוהבת, היא יודעת היכן היא נמצאת ולאן היא רוצה להגיע”. “בה יש את האמביציה המיוחדת שאני מתחברת אליה, והלב שלה נמצא ממש במקום הנכון”. כך ליאת ואנט, אנט וליאת, מתארות זו את זו ומעניין לנחש מי הישראלית ומי ההולנדית. ליאת ויסבורט הישראלית הכירה את אנט ואן זוואל ב-2012, בסטודיו, דרך חברה משותפת, ומאז הן יוצרות ומפיקות יחד מופעי תנועה ומחול, ומנהלות יחד את עמותת Bitter-Sweet Dance. דרך המחול הן מספרות בעיקר סיפורים של אנשי שוליים, כאלה שבחרו להיות שם, או כאלה שהחברה דחקה לשם, ועוסקות בנושאים כמו מגדר, הזדקנות, המתח בין היחיד לחברה והפרעות נפשיות.

השיחה עם ליאת ואנט היא כמו ריקוד משותף, קולח וזורם. הן משלבות את משפטיהן יחד בשיחה, האחת מוסיפה, משלימה את דברי השניה ומדייקת. אנחנו משוחחות בזום, ליאת בתל אביב, בביקור בבית הוריה, ואנט בשיחה מבית הוריה בנומנסדורפ, כפר קטן בדרום מערב הולנד, על גדות נהר, טובל בירוק. כל אחת קרובה לנוף ילדותה השונה כל כך מזה של רעותה.

“זהו קשר רגשי וגם מאוד ישיר, קשר מקצועי בכמה רמות ורבדים”, אומרת אנט, “אנו מזהות משהו בכל אחת ומרגישות מה יעבוד יחד וזה הבסיס. אנו רוצות להתמודד עם העולם סביבנו ולהביע זאת באמצעות היצירה, המחול, התנועה. זה מעורר משהו בקהל, משנה את נקודת ההסתכלות על העולם שאנו חיים בו”. ליאת מוסיפה כי הכל מתחיל ממשהו שהן מתחברות אליו, משהו אישי שנוגע בהן. “יש תחושה, משהו שיוצר חוסר נוחות, משהו מבקש לקבל ביטוי ואחר כך מגיע הרעיון ואז יחד אנו בונות את תהליך היצירה שאורך לרוב שנתיים עד שלוש שנים עד המופע על הבמה”.

 

“אני מרגישה שאני יכולה להיות ישירה וכנה עם ליאת, וזה מאוד חשוב לי”, אומרת אנט. ליאת מצטרפת: “שתינו מאוד דינמיות, רק היגיון לא מספיק בקשר, יש שם יותר מזה. כשאנחנו מתחילות פרויקט משותף, אנחנו לא יודעות לאן זה יתקדם ויתפתח וזה בסדר. אנחנו מקשיבות זו לזו ולא תמיד יודעות איך זה יסתיים, אך יודעות בוודאות שתצא מזה חוויה חיובית. זה הביטחון והאמון שקיימים בינינו, הידיעה שמשהו חיובי יצא מהחוויה המשותפת מאפשרת לכל אחת להיות היא, פשוט היא”.

אולי יעניין אותך גם:

נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית
״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

איך זה לעבוד יחד, ישראלית עם הולנדית, הולנדית עם ישראלית?

“להיות ישראלית או הולנדית משפיע, זה הרקע של כל אחת מאיתנו, התרבות בה גדלה וההיסטוריה שלה, אך זה לא העניין המרכזי” מדגישה ליאת. הן רואות את החיבור ביניהן יותר כ”חיבור בין אנשים” מאשר כחיבור בין תרבויות.

אנט נזכרת בחיוך באנקדוטה מההיכרות הראשונית ביניהן: “אני זוכרת שכשנפגשנו לפני שנים, קבענו פגישות ביומנים, כמה הולנדי, וליאת הוציאה את היומן שלה ואני רואה שהיא הולכת אחורה בדפים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי זאת. כל נושא הכיוון, קדימה ואחורה, שונה ביננו, חשבתי לעצמי. זה גרם לי לחשוב על כך שלליאת יש היסטוריה שונה, רקע תרבותי שונה, שהיא גדלה והתחנכה במדינה אחרת. זה היה מולי מתוך ההסתכלות על כיוון הדפים ביומן, הכתיבה מימין לשמאל. אני לא יכולה להגיד שליאת היא ישראלית וזהו. אני יכולה להגיד שהיא מביאה איתה היסטוריה שונה, רקע תרבותי ופוליטי שונה, זה לא משהו שאנחנו נכנסות אליו בצורה מודעת, ההיסטוריה שלנו, או המשפחה בה גדלנו, אך זה מובא לתוך הקשר שלנו. אנחנו יודעות שזה שם גם אם קשה לשים בדיוק את האצבע על זה”.

 

ליאת מדגישה גם את חשיבות הקשר האישי: “אני לא אדם שמגדיר אנשים במובן הקהילתי, אני מגדירה את עצמי לגבי האחר, לגבי הקשר שלי איתו או איתה ולא להשתייכות לקהילה או למוצא. גדלתי בסביבה די אירופית בסגנון התרבותי שלה, לתחושתי. הבית היה בית בסגנון בין-לאומי, זה היה חלק ממני. להגיע להולנד, לאמסטרדם, זה היה חלק שהיה קיים בי עוד לפני שהגעתי לכאן”.

 

“קהל על קצה המושב”

ליאת (1974) נולדה וגדלה בתל-אביב, בבית שאותו היא מתארת כאינטלקטואלי, עם תשוקה לאמנות ולמוזיקה. בוגרת להקת המחול בת שבע ובעלת תואר שני בכוריאוגרפיה מאקדמיית המחול Codarts ברוטרדם. כיום מלמדת בתיאטרון המודרני למחול ובבית הספר למחול באמסטרדם. עבדה בעבר עם כוריאוגרפים ידועים כאוהד נהרין וויליאם פורסיית. ליאת עוסקת בנושאים מטרידים בחברה והופכת אותם למוחשיים באמצעות שפת מחול תקשורתית. אנט (1980) דרמטורגית בהכשרתה, הוקסמה מתיאטרון מגיל צעיר. היא מתעניינת בנושאים הקשורים במגדר ובמבנים התרבותיים המשפיעים על חשיבתנו, במיוחד בכל הקשור למה נחשב נורמלי על פי מוסכמות חברתיות. למשל, בפרויקט Please Me Please הן עוסקות בצורך שלנו למצוא חן, לספק צרכים של אחרים. חלקו האחד של הפרויקט, The Solo, עוסק בצורך של האמן/רקדן לספק ולענג את הקהל ולהגיע לשלמות. בחלקו האחר, The Duet, הן חוקרות את נושא ההזדקנות באמצעות סיפורן של שתי נשים. ליאת מסבירה כי בעבודותיה היא מנסה לערער את הקלישאות והסטריאוטיפים ומחבקת את המורכבות בעולמנו באקטיביזם עדין.

“אנחנו רוצות שהקהל ישב על קצה המושב, שהמופע יעורר את הקהל להרגיש ולבטא”, מסבירה ליאת, “אולי הגיונית הקהל לא יודע מה זה, אך רגשית, גופנית, זה מעורר בו משהו בפנים. אנחנו רוצות קהל אקטיבי, אנחנו לא רוצות רק לבדר. לפעמים כן, כיוון שיש בזה גם הומור. אנחנו רוצות שהצופים יוכלו לזהות משהו בעצמם כשהם צופים בחוויה. ביצירה”.

 

השתיים שואפות להעביר את התנועה מהבמה אל הקהל. היצירה מתחילה מתנועה פנימית שלהן, משהו שמרגיש לא נוח, מפריע. הן רוצות לבטא ולהשפיע באמצעות התנועה, והמפגש ביניהן משפיע על התנועה של כל אחת ונוצר משהו חדש, המופע, הריקוד וזה גם יוצר תנועה בקרב הקהל. “התנועה היא לא רק תנועה של הגוף, זו גם התנועה ביננו, וזה גם מה שמתעורר בקהל”, אומרת אנט. הכוונה לתנועה במובן הרחב, לא רק כתנועת הגוף, גם התנועה בהן, פנימה והחוצה וגם בקהל, הוא חווה תנועה, משהו קורה בפנים כשצופים במופע ואולי יהיה לזה גם ביטוי חיצוני.

ביולי 2021 תיערך הופעת הבכורה של הפרויקט החדש שלהן – Gioia Live. זו הופעה על במה בהשראת סרט תיעודי קצר שיצרו יחד עם לאורה סטק, על צעירה שסובלת מהפרעה דו-קוטבית (ידועה גם כמאניה-דפרסיה) ועל איך היא חווה את העולם, בין מציאות לאשליה, בין חלום יפהפה לסיוט. ניתן לצפות בקדימון כאן. הופעת הבכורה תיערך במסגרת Julidans Festival בתיאטרון הבין-לאומי באמסטרדם (ITA).

 

*תמונה ראשית: Jean van Lingen

אני מתה על מוזיקה אלקטרונית על כל סגנונותיה ורוב גווניה. ולכן אני מאוד מסוקרנת להבין איך ולמה דווקא הולנד הפכה לארץ הכוכבים בתחום זה, שבו היא מצטיינת בשני העשורים האחרונים. עכשיו, רגע לפני רגיעת עונת הפסטיבלים והמסיבות אנסה לברר את הנקודה החשובה הזו.

מחפשים אירוע ישראלי בהולנד? היכנסו ללוח האירועים שלנו

אבל קודם כל מעט טרמינולוגיה והיסטוריה על קצה המזלג: מוזיקה אלקטרונית היא כל מוזיקה המנוגנת באמצעות כלים אלקטרוניים. כאשר מתייחסים למוזיקה אלקטרונית כסגנון מוזיקלי נפרד, הכוונה היא למוזיקה שהכלים הדומיננטיים בה הם כלים אלקטרוניים כגון סינטיסייזר, מחשב, מכונת תופים, סמפלר ולופר (מסובב הצלילים…כמו של נטע ברזילי).

הזרם החלוץ במוזיקה האלקטרונית התפתח כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת בצרפת ובמצרים ונקרא “מוזיק קונקרט” (Musique Concrète) והוא התאפיין בשימוש ברשמקול (tape recorder) ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. כיום ישנם סגנונות , זרמים ותתי-זרמים רבים במוזיקה האלקטרונית, והמובילים הם דאנס, האוס, אלקטרופופ, טראנס, טכנו ופופ אלקטרוני.

הקשיבו לפרי יצירתו של אבי סגנון ה Musique Concrète פייר שייפר… מעט הזוי לטעמי:

https://www.youtube.com/watch?v=q2o9VyuJSD4

סצינת המוזיקה האלקטרונית היא מזמן לא נישה, אלא מעצמה עולמית מצליחה. הסגנונות השונים של מוזיקה אלקטרונית כובשים מועדונים, פסטיבלים, סרטים וגם את מסך הטלוויזיה. אבל אין ספק שהולנד היא מעצמה בפני עצמה והיא הולידה וממשיכה לייצר את הכוכבים ואת השמות הגדולים ביותר כמו: TIESTO, ARMIN VAN BUUREN Don Diablo, Hardwell, Martin Garrix, Afrojack, Nicky Romero ועוד רבים וטובים.

מוזיקת הדאנס האלקטרונית פופולרית מזה זמן רב באירופה בהשוואה לשוקי צפון אמריקה, דרום אמריקה ואסיה, והדיג’יים ההולנדים פופולריים הרבה יותר מאשר עמיתיהם במדינות האירופאיות השכנות כמו גרמניה, אנגליה, בלגיה ודנמרק. רק שבדיה משתווה להולנד בייצור הכוכבים המאסיבי. אם נבדוק את הנתונים של מגזין המוזיקה האלקטרונית הנחשב DJ Mag, נמצא שברשימת מאה הדיג’יים החשובים בעולם נמצאים 29 הולנדים!

שנת 2013 הופעותו של ארמין ואן ביורן עם האורקסטרה ההולנדית לכבוד המלך החדש… איך שההולנדים יודעים לחגוג:

המוזיקה האלקטרונית בהולנד התחילה עוד בשנות ה-80 עם התפתחות תנועה של מוזיקת הארדקור (מוזיקה מהירה ואינטנסיבית מאוד) הנקראת “חאברס”. ואם המילה נשמעת לכם מוכרת אז כן, gabber/gappie היא המילה העברית “חבר” שהתגלגלה להולנדית דרך היידיש (ומי שרוצה לדעת על כך ועל עוד מילים שנכנסו להולנדית מהעברית מוזמן לקרוא כאן). בשנות ה-90 נכנסו לזירה חלוצים כמו טייסטו, ארמין ואן ביורן ודיג’יי ז’אן ונתנו השראה לדיג’יים צעירים לנגן. גם לתחנות הרדיו המושמעות ביותר כמו “רדיו 538 “היתה השפעה גדולה על הנישה ואף התוכנית השבועית “dance smash of the week” הגישה את הז’אנר למאזינים.

שמונה מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

גם הביטלס חברים, כן, כן, גם הם השתמשו באלקטרוניקה בשיריהם (טוב לפחות בשניים מוכרים), הנה אחד מהם:

אחת הדוגמאות המרכזיות למוזיקה אלקטרונית שנוצרה בעידן המודרני, היא להקת רדיוהד באלבומה KID A שכולו על טהרת האלקטרו:

מוזיקת דאנס אלקטרונית הפכה לפופולרית מאוד בהולנד סביב שנות ה-2000. כיום, גם כאשר אנו עורכים את הקניות שלנו בסופרמרקט למשל, נוכל לשמוע ברקע מוזיקת דאנס. אפילו המלך ההולנדי מאזין לה והסגנון החביב עליו אגב הוא האוס טרופי (tropical house). לעיתים המלך בכבודו ובעצמו נוכח במסיבות טראנס והאוס שונות, כמו במופע של ארמין ואן ביורן מ-2013, ואפשר למצוא אותו אפילו על עמדת הדיג’יי!

כדי לנסות ולמצוא תשובה לשאלה שלי, מדוע ישנם כל כך הרבה כוכבים הולנדים בתעשיית המוזיקה האלקטרונית העולמית, פניתי לעדי לב, הידועה בשם הבמה Adi-j,  דיג’יי דראם אנד בייס (המקצב השבור) שחיה ועובדת בהולנד 20 שנה. עדי מוכרת לא רק בסצנות ההולנדית והישראלית, אלא בעלת שם עולמי. את ההחלטה להיות דיג’יי קיבלה עדי כבר בצבא. היא נולדה למשפחה מוזיקלית וכך גם חייה האישיים והמקצועיים תמיד סבבו סביב המוזיקה. בנוסף עוסקת עדי בסטיילינג חללים, מנהלת עם בן זוגה עסק משגשג בתחום ויש להם שני בנים מקסימים. בסופי שבוע הופכת עדי לדיג’יי שמקפיצה אלפים בהולנד ובעולם. שאלתי אותה מה סוד הקסם האלקטרוני ההולנדי.

לא רק מוזיקה, חוויה

משהו שאי אפשר לקחת מההולנדים הוא שהם טובים במיתוג ושיווק מוצר, ותחשבו למשל על גבינת גאודה, היינקן, מוצרי יוניליוור ועוד. כך גם בעולם מוזיקת הדאנס. בהולנד ראו את תעשיית מוזיקת הדאנס עוד מהימים הראשונים שלה כעסק רציני עם פוטנציאל רווח ענק. ולכן קמו מספר חברות שהפכו לגדולות כמו ארגון הפסטיבל ID&T ודאנס לייבל בשם Spinnin Records שעושות הון מטורף מהעסק הזה. הקמת חברות אלו בתעשייה ההולנדית פתחה דלתות למינוף בינלאומי עבור הדיג’יים המקומיים. בעיקר בעבר העדיפו חברות אלה לשווק אמנים מארצם ולכן ההולנדים זכו די מהר להכרה בינלאומית. לדברי אחד המקימים והבעלים לשעבר של Spinnin Records, אלקו ואן קואוטן, להיות טוב במיקסוס (mixing) או בהפקת טראקים זה לא מספיק כדי להיות דיג’יי גדול. יש צורך בשילוב מחייב של מוזיקה טובה ושיווק מאורגן היטב.

עדי עם קולגה. הבנות שורפות את המקצב:

ויש את אירועי המוזיקה, המסיבות והפסטיבלים. עדי מסבירה שהחוויה מתחילה מהזמנות מגניבות ומהפקת סרטונים המזמינים את הבליינים. הפסטיבלים עצמם נערכים בלוקיישנים מדהימים, שבהם יש בתי שימוש רבים, לעיתים גם מקלחות, מיקום לקמפינג (לעיתים גם השכרת הציוד לקמפינג), סוגים שונים של אוכל, שתייה, המון אלכוהול, תפאורה משגעת, תאורה מקצועית, במות ענק לצד במות קטנות ומוזיקה בלתי נגמרת. הכל מכוון לתת הרגשה של להיות במקום הנכון, לשתות את המשקה הנכון ולהקשיב למוזיקה הנכונה!

 

לוקיישן לוקיישן ועוד פעם לוקיישן

הסצינה ההולנדית עמוסה בפסטיבלים כבר יותר מ-20 שנה. יש מקומות רבים בהולנד בהם המוזיקאים יכולים לתרגל את כישורי התקלוט שלהם ולחלוק מניסיונם וכמובן שכל הפעילויות האלה מרוכזות על פיסת אדמה קטנה מאוד (יחסית) , כך שכולם יכולים להתחבר וללמוד אחד מהשני בקצב הרבה יותר מהיר מאשר עמיתיהם המרוחקים זה מזה.

כאן עדי מקפיצה את הקהל בסגנון בדראם אנד בייס, המקצב השבור הייחודי, בכישרון ענק (לא לבעלי לב חלש):

עונת הפסטיבלים החמה בהולנד מתחילה מחודש אפריל ומסתיימת בחודש ספטמבר, אך כמובן שהמסיבות נמשכות כל השנה. עדי מספרת שהמיקום הגאוגרפי של הולנד במערב אירופה מאפשר למבקרים בה להגיע אליה ברכב, דרך הים או בטיסות מהירות וזולות. גם ההתניידות הקלה בתוך הולנד אודות לתחבורה הציבורית המפותחת הופכת אותה לאטרקטיבית. פסטיבלים גם מארגנים הסעות מנקודות מרכזיות בערים הגדולות לשערי הכניסה לפסטיבל. התניידות יעילה היא אחת הסיבות המכריעות שאנשים מוכנים לנסוע לפסטיבלים, לרייבים ולמסיבות בהולנד.

אטיטיוד

המיינדסט (והחשיבה) של הדיג’יים ההולנדים היא שעושה אותם לכל כך מוצלחים. כך לפחות סבור אחד מראשי A&R (גיוס טאלנטים ופיתוחם) ב-Spinnin Records, ג’ון הרינגה. כשהם מצליחים, הוא אומר, הם אוהבים לחגוג את החיים, אך לא כמו חבריהם ממדינות אחרות. במילים אחרות: השתן לא עולה להם לראש. ואפשר להוסיף שלפחות על פי השמועות, בתעשיית המוזיקה ההולנדית יש אווירה ידידותית שבה כולם עוזרים זה לזה.

אפרופו פרגון ותמיכה, הארדוול וטיאסטו ההולנדים בהופעה משותפת (והיא לא היחידה):

סמים

את המדיניות הטולרנטית של הולנד כלפי סמים מסוימים אנחנו מכירים, והיא באה לידי ביטוי בצורה מעניינת במסיבות. כמעט בכל המסיבות אנשי הביטחון בכניסה בודקים בין היתר הימצאותם של סמים בחפציך. אם לא הצליחו למצוא דבר, ברגע שאתה בפנים – זה כבר שלך. במתחמים של חלק מהמסיבות יש אפילו עמדות בדיקה המיועדות לבדוק אם הסמים שרכשת בטוחים לשימוש. זה קורה מכיוון שמארגני המסיבות מכירים בכך שחלק מהבליינים יצרכו סמים בכל מקרה, ומעדיפים לעזור להם ולבדוק את הבטיחות של הסם מאשר להתמודד עם אנשים הסובלים מתופעות לוואי קשות מסמים שמעורבבים בהם חומרים מסוכנים. חשוב להדגיש כי תעשיית הסמים היא לא הסיבה לכך שמוזיקת הדאנס הפכה לפופולרית בהולנד, אבל לדעתי היא סיבה משמעותית לכך שהיא ממשיכה להיות פופולרית.

לסיכום, מצאתי תשובות לשאלה שסקרנה אותי ואני די מרוצה. האם גם בעתיד תמשיך הולנד להיות ממוקמת גבוה בעולם האלקטרו? אני מאמינה שכן, ומגיע לה כל הכבוד על כך שהיא מרימה לכל העולם. 

וכמה המלצות לסיום:

רוצים להיות בלי ולהרגיש עם?! אז האתר הזה הוא הכתובת. שבו בבית והעבירו את עצמכם בעזרת שלט למסיבות ולטראקים הטובים ביותר .זו פלטפורמה בלעדית (הולנדית כמובן) להעלאת מוזיקה אלקטרונית ממסיבות ופסטיבלים הטובים ביותר ברחבי העולם. אז אם קצת משעמם לכם מאותה מוזיקה שוב שוב ואתם מחפשים לגוון קצת ולהעשיר את הטעם שלכם, כוונו ל- DanceTelevision.

*תודה מיוחדת לעדי לב שהפנתה זמן בלוז הצפוף שלה ,נכנסה איתי לעובי הקורה ,עזרה לי להבין, ניווטה ומיקדה אותי במציאת התשובות לשאלה שלי. בהמלצת עדי, ספר היסטוריה חובה לאוהבי הז’אנר האלקטרוני: ”Mary Go Wild”

ואם עדיין לא שכנעתי אתכם למה דווקא ההולנדים השתלטו על עולם המוזיקה האלקטרונית, אז הנה סרטון משעשע שיסכם:

 

כל מי שחי בהולנד, ולא משנה כמה זמן, כנראה נחשף לתופעה ששמה מסיבת מעגל הולנדית, ומי שטרם חווה זאת ייתקל בכך בסופו של דבר שכן הדבר בלתי נמנע. את מסיבת המעגל ההולנדית (השם איננו יופמיזם) ניתן לתאר כמסיבת יום הולדת שעניינה ישיבה במעגל במשך כל אחרי הצהריים תוך כדי פטפוט, שתיית תה או קפה ואכילת עוגה. כל מי שחושב שמסיבה ראויה לשמה כוללת מישהו ששוכב מעולף בפינה, אנשים מתמזמזים במטבח ולפחות שלושה ביקורים של שוטרים צפוי להתאכזב קשות במסיבת מעגל הולנדית.

חפליסיטרד

בהגיעכם למסיבת מעגל הולנדית חשבו לדעת שכשהמשתתפים האחרים לוחצים את ידכם תוך אמירת “חפליסיטרד” הם לא מציגים את עצמם. אתם עלולים להרגיש שאתם עורכים היכרות עם משפחה גדולה במיוחד או ש”חפליסיטרד” הוא שם משפחה נפוץ יותר מ”כהן”, אבל למעשה הנוכחים פשוט מאחלים לכם מזל טוב.

– “חפליסיטרד”

– “סטיוארט. נעים מאוד להכיר מר וגברת חפליסיטרד”.

הדבר נובע מכך שהולנדים נוהגים לברך את כל באי המסיבה ולא (כפי שגיליתי) משום שהם לא בטוחים מי מהנוכחים הוא חתן השמחה (אז אל תנסו לעזור להם ולהצביע לכיוונו).

להצטרף למעגל

ברגע שהצלחתם למצוא מקום לשבת במעגל (לא בהכרח לצד האנשים שאיתם הגעתם וככל הנראה ליד אנשים שאינכם מכירים כלל) יציעו לכם משקה ופרוסת עוגה. אם ברצונכם ללגום משהו קצת חריף כדאי שתחביאו על גופכם בקבוקון אלכוהול, מאחר שהדבר החזק ביותר שמוגש לרוב במסיבת מעגל הולנדית הוא קפה או תה.

כמו כן מקובל שלפחות שלושה או ארבעה דורות של בני משפחה יהיו נוכחים במסיבת מעגל הולנדית (מספר הדורות המקסימלי מוגבל רק על ידי האורך הממוצע של חיי אדם). משמעות הדבר היא שבהחלט ייתכן שתעברו משיחה על החיים כחבר המחתרת ההולנדית בזמן מלחמת העולם השנייה לדיון על מי היא הדמות הטובה ביותר ב”רחוב סומסום” ולמה (ועדיף שלא להתבלבל בין שתי השיחות האלה, דורה מעולם לא הייתה ברזיסטנס).

 

עם זאת, מאחר שרוב השיחות מתקיימות בהולנדית ומי שאינו דובר הולנדית יתקשה להשתלב בהן, כדאי לכם למצוא משהו מעניין לעשות כדי להעביר את הזמן. למשל לבהות בקיר, להקשיב לתקתוק השעון, לנסות לנחש כמה קוביות גבינה ופרוסות נקניק אתם מסוגלים לאכול או להתחבר לאני הפנימי שלכם.

ההפתעה

אך עליכם לשמור על עירנות! כמי שאינם דוברים הולנדית אתם עלולים למצוא את עצמכם עוברים תוך שבריר שנייה ממצב של התעלמות בלתי מכוונת מכם למצב שבו החדר דומם וממקד בכם את מבטו בציפייה לתשובה לשאלה שכנראה לא שמעתם כי הייתם עסוקים מדי במעקב אחר עכביש על החלון. זה יכול לקרות בגלל הולנדי שרוצה לתרגל את האנגלית שלו, לשאול אתכם מה מביא אתכם להולנד או להתעניין במחירי הנדל”ן בארצכם בתקופה זו. תהיה הסיבה אשר תהיה, כל הנוכחים בחדר מחכים פתאום למוצא פיו של הזר ונראה שאינם מבינים את ההלם הכלל-מערכתי שתשומת הלב הפתאומית הזאת עלולה לגרום, ואינם מפנימים שאולי חדר מלא דוברי הולנדית איננו הסיטואציה הנוחה ביותר לבדוק את מצב ההולנדית שבפינו.

אך אל דאגה. לרוב מסיבות המעגל ההולנדיות יש מועד סיום מוגדר מראש בשעה מהוגנת. המארחים יזכירו לכם בנימוס שהשעה הגיעה על ידי כך שיתחילו לפנות ולנקות סביבכם.

אז יאללה בלגן!!!!!!

 

הפוסט פורסם לראשונה באנגלית כאן. תורגם והובא לפרסום על ידי גילי גוראל, ברשות המחבר.

לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?

כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.

אולי יעניין אותך גם:

כל מה שצריך לדעת על חתונות הולנדיות 
זוגיות ישראלינדית – איך עושים את זה?
המלצות רומנטיות לט”ו באב

פרפרים רומנטיים

ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…

אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?

כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?

יש רק דרך אחת לברר זאת:

?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.

אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.

במעבר לזוגיות

אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.

אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):

Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).

Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).

וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?

Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.

כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:

המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.

ומה עם תאוות הבשרים?

ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם  המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.

המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.

ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.

חג שמח!