“לקחתם מופע של זמר ופסנתר, והפכתם אותו לשואו ענק, אומנותי להפליא, מסעיר, מחדש, מאחד ומחבר – בין דורות, בין קהילות, ובעיקר בין לבבות. וכל זאת בזכות נדיבותכם וטוב לבכם, המפיץ אור באמצעות צלילים, בזכות חריצותכם ודבקותכם בחזון שלכם, וכמובן – בעשר אצבעותיכם ברוכות הכישרון!”. זו הייתה רק אחת התגובות הנרגשות למה שאירע לפני שבועיים באולם התיאטרון באמסטלפיין.
“לחבר בין הקהילות היהודיות השונות באמצעות מוזיקה”. זה המוטו של יוזמי הפרויקט של יוני רכטר בהולנד. ולמה פרויקט? כי זה לא היה רק מופע שממנו נהנו כ-500 צופים, אלא סדרה של פעילויות מוזיקליות שבהן השתתפו עשרות ילדים ובני נוער שנחשפו כך למוזיקה ישראלית משובחת, כאן בהולנד, הודות ליוזמה של עמותת “מוקה“.
עמותת “מוקה” (Stichting MOCA) קיימה זה שנה ומטרתה לקדם חינוך מוזיקלי לילדים ישראלים ויהודים בהולנד. המוזיקאים יניב נחום ורועי שבת, בעלי בית הספר למוזיקה “קונצרטינו“, הקימו את העמותה כדי לקדם פעילויות קהילתיות ללא מטרות רווח. הם גם יזמו את פרויקט הדגל של העמותה עד כה – Er zit Muziek In, מחווה למוזיקה של יוני רכטר, אחד מגדולי המוזיקאים הישראלים, שדרכה נוצר חיבור בין ילדים מקהילות יהודיות שונות בהולנד. הפרויקט החל בפברואר האחרון, וכלל סדנאות ומופעים בבתי הספר ובארגונים יהודיים שונים. בבית הספר “ראש פינה” התקיים מדי שבוע חוג “מקהלה” שם למדו הילדים על רכטר, ושיננו שניים משיריו, שאותם גם שרו על הבמה בערב המופע עם הזמר. מפגשים נוספים התקיימו גם בתנועת הצופים, קהילה עברית, בית הכנסת הליברלי באמסטרדם, בית הספר “מיימונידס” ואפילו נערך מפגש עם קהילה צפונית ב-Heereveen בשיתוף עם ארגון JMW.
שיאו של התהליך היה במופע של רכטר עצמו באמסטלפיין ב-21 ביוני, אז עלו לבמה 60 ילדים ובני נוער לשיר ולנגן עם המוזיקאי.
קונצרטינו – ללמוד מוזיקה בהרגשה של הבית, להמשך קריאה>>
“אנחנו רואים בבית הספר למוזיקה את התלמידים שמגיעים אלינו מרקעים שונים. חלקם אורתודוכסים, אחרים חילונים, יש מי שלומדים ב’חיידר’ או ב’ראש פינה’ ויש מי שמגיעים אלינו מבתי ספר בינלאומיים או ממשפחות הולנדיות מחוץ למעגל הישראלי”, מספר נחום,
המוזיקה מחברת ביניהם. הם אפילו לא צריכים לדבר את אותה השפה. מספיק שיש כמה ילדים שמנגנים יחד בסקסופון באותו הרכב וזה מצע מצוין לחיבור. כשהתלמידים שלנו יושבים באולם חזרות אחד ומנגנים הם לא מרגישים את אי הנוחות שלפעמים אנו המבוגרים מרגישים כשיש אנשים שחושבים אחרת מאיתנו. המוזיקה מגשרת על הפערים האלו וזה מדהים”.
לימור לוי מספרת שהיא זכתה ללוות את הצוותים כמפיקת הפרויקט. “ההיענות של הילדים להשתתפות במופע הייתה גדולה וזה מאוד שימח אותנו. היה מעניין לראות את הילדים שמכירים את המוזיקה מהבית פועלים בשיתוף עם אחרים שלא שמעו אף פעם את “הילדה הכי יפה בגן”. היה בזה משהו קסום. היה המון רצון מצד הילדים להיות חלק, לשיר וללמוד בעברית את המילים. היו ילדים שלא מדברים כמעט עברית והם שרו בצורה מושלמת”.
רועי שבת מכיר היטב את הקהל ההולנדי. הוא פוגש אותם כלקוחות באירועי בר מצווה וחתונות מפוארות שבהן הוא מנגן. “לקהל ההולנדי לא היה מושג מה הולך להיות. בהתחלה נתקלתי בקושי להסביר מכיוון שרבים לא מכירים בכלל את המוזיקה הישראלית שאותה היינו מעוניינם להשמיע. ההולנדים שבויים בסגנון מוזיקלי מסוים, שהוא קצת גלותי בעינינו”. יניב מוסיף שבאירועים ההולנדיים מנגנים לרוב מוזיקה חסידית, ריקודי הורה ומוזיקה מזרחית. “זה מה שהם מכירים וזה עושה שמח אבל יש עוד עולם שלם של מוזיקה ישראלית של אמנים איכותיים שהם לא מכירים. אנחנו רוצים להביא גם אותה לכאן”.
לקהל ישראלי אין צורך להציג את רכטר. הוא הלחין ועיבד לאמנים מהשורה הראשונה כמו אריק איינשטיין, יהודית רביץ וגידי גוב. אלבום הילדים “הכבש ה-16” שאותו יצר מצוי כמעט בכל בית בישראל. “הבחירה במוזיקה של רכטר כנושא לפרויקט הייתה טבעית לגמרי” מספר יניב. “אני גדלתי על המוזיקה שלו, הוא היה הגיבור שלי, שאבתי ממנו השראה רבה”.
“מרגע שנחת בהולנד ונפגשנו לחזרה, החיבור איתו היה מיידי. יש לו גישה בלתי מתפשרת, לצד צניעות וענווה שאין כמוה שאפילו הפתיעו אותנו קצת”.
ואכן, בזמן המופע עצמו מציין רכטר בשם את כל אחד מהנגנים והזמרים המופיעים איתו ומשבח אותם. “התברכתם כאן במוזיקאים מעולים, מהשורה הראשונה”, הוא מחמיא בעיקר לנגנים רועי שבת, קובי ארדיטי, איל מרגלית ויניב נחום, שבמשך חודשים היו בקשר ישיר איתו ועבדו על עיבודים מתאימים לשיריו. הם אכן מפליאים בין היתר בעיבוד אינסטרומנטלי מרשים ל”העיקר זה הרומנטיקה”.
“הצטרף אלינו אבישי גלעדי, מפיק ומנהל פרויקטים, שניהל את הצד הטכני של המופע. המופע עצמו היה כולו עשייה מקומית משובחת לצדו של רכטר, עשייה שכללה בין היתר את צוות הנגנים המקצועי אייל מרגלית, קובי ארדיטי, ישי גליק, איתי וייסמן, עידו זילברמן ויסמין קידר”, מציין יניב.
בערב המופע ההתרגשות בשיאה כמובן. עשרות ילדים בני שבע עד עשר אוכלים יחד פיצה ומופעלים על ידי השינשיניות ירדן כץ ושיר איזמן. יחד עם השגחתו של רונן מנדלוביץ. הילדים, כולם בחולצות סגולות של “מוקה”, כבר נפגשו בשתי חזרות קודמות אבל הפעם הם ממש נהנים יחד ואפילו נוצרות כמה חברויות חדשות. יעל לוי, מורה למוזיקה מארגון “קהילה”, מלווה את הילדים ועורכת איתם חזרה אחרונה רגע לפני העלייה לבמה. במהלך המופע היא תנצח על המקהלה בצורה מופתית.
קבוצת הזמרות הצעירות, בנות 16-15, מקבלות פרחים מהמורה המלווה שלהן, מסדרות שיער ואיפור. הן הראשונות שיופיעו על הבמה. נגני ה”ביג בנד” חסרי מנוחה, אפשר לשמוע עוד צליל עמוק של סקסופון ברקע, והשאר פשוט מדברים וממתינים להוראת הכניסה.
את הערב פותח בחיוך כריזמטי הפרזנטור מתיאס הולנדר המשמש כפרזנטור באירועים שונים של עיריית אמסטלפיין. הוא פונה לשגריר מר אביב שיראון ומבטיח לו “ערב סבבה”. שיראון עצמו מספר לקהל שהוא נרגש לפתוח את המופע של רכטר, אחד מיוצרי “הקאנון של המוזיקה הישראלית”. הוא מברך את היוזמים ומביע תמיכה בקיום אירועי תרבות מסוג זה בהולנד.
המופע נפתח עם השיר “שבת בבוקר” אותו שרו להקת הבוגרות מבית הספר קונצרטינו וההרכב CMO Voices. לשיר “שטח ההפקר” הצטרפה הזמרת יסמין קידר, ששרה עוד מספר שירים עם רכטר במהלך הערב. הקהל ההולנדי התלהב במיוחד כשהיא שרה את “הילדה הכי יפה בגן” בתרגום מקסים להולנדית. גם רכטר ניסה את כוחו בהולנדית כששאל אם “mooiste” זה כמו “most” וכשסיפר לנו על חברו הטוב, חידי חוף.
באחד משיאי הערב עלו לבמה כל הילדים, תפסו את מקומותיהם בסדר מופתי, כיכבו בשירת האל”ף בי”ת בשיר “כל עוד”, והצטרפו לשמחה ב”שיר נבואי קוסמי עליז”. הקהל התרגש, נעמד על רגליו והחזיר את רכטר לשני הדרנים.
ומה בנוגע לתוכניות לעתיד? ב”מוקה” מבטיחים שיבוא המשך. “אנו מאמינים שגם בשנה הבאה נוכל לגייס תורמים למופע, שיאמינו יחד איתנו באותה מטרה ויבינו את החשיבות שבחינוך דרך מוזיקה”.
לאלבום התמונות המלא לחץ כאן
צילום: studio edge
תודות וקרדיטים:
הפקה מוזיקלית:
יניב נחום
רועי שבת
ניהול פרויקט:
אבישי גלעדי
הפקה ויח”צ:
לימור לוי
סאונד:
אוהד ארמה
מוזיקאים:
קובי ארדיטי
איל מרגלית
ישי גליק
איתי וייסמן
עידו זילברמן
יסמין קידר
יניב נחום
רועי שבת
