Author: dutchtown_8qn2ph

לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק שני:

נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים – חלק ראשון

בית קפה ידידותי לילדים

מורן אביב דביר: אני ממליצה על Café du Midi – בית קפה מתוק ופסטורלי בפאתי דלפט עם אחו קטן ומקסים ובו עיזים כבשים ותרנגולות החיים בשמחה והילדים מוזמנים להיכנס ללטף ולשחק עם טרקטור ובית מעץ. בזמן שהמבוגרים יושבים בנחת עם בירה צוננת הילדים משחקים ומשתוללים ממש ממול וקרוב. Win win. ממוקם במרחק 10 דק’ רכיבת אופניים  מלב העיר דלפט (בחמישי ושבת יש שוק משמח בכיכר העיר, אז אולי שווה לשלב). יש חנייה צמודה לבית הקפה וכדאי להזמין מקום מראש. 

כתובת: Noordeindseweg 70, 2645 BC Delfgauw

טלפון: 31152157469+

אולי יעניין אותך גם:

טיול ביער – ברגל או באופניים

איתי בלייר: ההמלצה שלי היא BUITENPLAATS LEYDUIN, זהו יער יפה שנמצא ב VOGELENZANG שנמצא מסביב לאחוזה, הגנים הישנים ומבנים שונים שלה. השביל ליער עובר דרך אחו פתוח, בו רועות כבשים לפעמים. יש מספר מסלולים (להולכי רגל ולרוכבי אופניים) באורכים שונים, כולם קלים להליכה, יש לשים לב שבחלק מהמקומות סימוני השבילים מוסתרים על ידי הצמחיה, ולכן כדאי להוריד מפה מראש.

במקום יש מסעדה חמודה בלב הטבע. זהו מקום נעים וירוק בקיץ, ויפה במיוחד בסתיו.

גלריות לאומנות בהאנגרים

דוד גולק: אני ממליץ על מסלול המשלב מספר הנאות: מאחורי תחנה מרכזית באמסטרדם עולים על מעבורת (בחינם) לכיוון NDSM (המעבורת הכי שמאלית) ושטים במשך כעשר דקות מהנות ומעניינות עד לתחנת ההגעה. מהמעבורת נשקף נוף רחב ידיים יפה ומעניין על שתי גדות נהר ה- IJ. לקראת סיום השייט ניתן להשקיף מדרום לכיוון אזור הנמל התעשייתי של אמסטרדם, המרשים בגודלו והיקפו. מצפון ניתן להתרשם מהאזור האלטרנטיבי של אמסטרדם (האנגר אמנות עצום עם גלריות וסדנאות, כפר אמנים, קירות גרפיטי ענקיים, סירות מפרש ישנות ופעילות, מסעדות באווירה שונה ועוד). ניתן בקלות לבלות שם לפחות חצי יום ויותר. מתאים ליחידים, משפחות וילדים. 

קפיצה קטנה לישראל

ריקי נודלר: אחד הדברים שאני מאוד מתגעגעת אליהם הוא ארוחת בוקר ישראלית בשמש. במאסטריכט נפתחה מסעדת קינג ג’ורג, מסעדה ים-תיכונית עם ארוחות בוקר נפלאות כמו בארץ, אפשר לבחור שקשוקה או חביתת ירק, שמגיעים עם סלטים וממרחים – יופי של התחלה ליום. שארבל, השף של המסעדה, מכין חומוס אלוהי, פלאפל ירוק ופריך, סלטים נהדרים, עראייס, קבב, מג’דרה עם סלט ירקות קצוץ, עלי גפן, קובה מטוגן בשרי או צמחוני ועוד. אפשר לשבת בחוץ, על הטרסה, להנות מכוס קפה שחור או בירה גולסטאר, ולהרגיש ישראל לרגע. ואל תוותרו על הכנאפה!.

כתובת: Ambyerstraat-Noord 44, 6225 EE Maastricht

חוף על גדות אגם

ליהי אנגלסמן: מבחינתי כל עוד יש ימים שמשיים הבילוי המועדף עליי הוא בים או באגם עם תיק מוכן מראש עם כל טוב: פירות ונשנושים, כדור, שמיכה ושתייה. לא מזמן מצאנו במקרה לחלוטין “בריכה טבעית” באיינדהובן. שם גילינו Ijzerenman חוף מלאכותי עם אגם, מסעדה, דוכן צ’יפס, שירותים מסודרים, אזור ישיבה ודשא, נדנדות, ודק עם אפשרות לקפוץ לאגם. הכניסה לחוף עולה 4.5 יורו לאדם. מתאים למשפחות, זוגות או יחידים שמחפשים יום קיצי רגוע. מומלץ בחום!

כתובת: Boslaan 49, 5263 NX Vught

תמונה ראשית: “Blijburg – Busy September beach” by CharlesFred is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

השפה היא אחד הדברים הראשונים המשפיעים על תיירים בארץ זרה. את מסתובבת כמו אליס בארץ הפלאות. הכל זר, שונה, לא תמיד מובן ולעיתים מוזר. כתיירת זה יכול להיות מהנה ואף משעשע, אך כמהגרת בארץ זרה החוויה מקבלת מימד שונה. התחושה של עליסה בארץ הפלאות מתפוגגת כעבור מספר חודשים, ארץ הפלאות הופכת לארץ היום-יום ואת צריכה ללמוד להסתדר.

אני זוכרת את עצמי מתהלכת ברחובות העיר, שומעת סביב אנשים מדברים ולא מבינה דבר. שלטי החנויות זועקים לעברי מילים ארוכות בלתי ניתנות לפענוח, שמות הרחובות לא מעוררים בי שום קונוטציה והאנגלית לא מספקת כדי ליצור קשרים אמיתיים. תחושת זרות, ניכור ואי שייכות היו המוטיבציה להחלטה שלי ללמוד הולנדית ברמה גבוהה.

ככל שההולנדית שלי הלכה והשתפרה וככל שתחושת הזרות הלכה ופחתה, הלכה וצמחה לה תופעה חדשה: כל זיהוי של סממן יהודי/ישראלי במרחב הציבורי ובנוף העירוני עורר בי שמחה עולצת. לשמע עברית בפארק המקומי בניימכן נעצרתי ובהיתי בפליאה במשפחה שישבה על הדשא לפיקניק. לוחות הברית החקוקים בחזית מבנה בית הכנסת הישן בעיר מושכים את עיני גם בפעם האלף כשאני חולפת לידם . שלט בהולנדית עליו השם “פתח-תקווה’” מיד תופס את עיני ומעורר סקרנות.

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

עברית בתיכון ההולנדי

אם תרימו את הראש ותפקחו את העיניים כשאתם הולכים ברחוב בעיר הולנדית גדולה, יש סיכוי טוב שתיתקלו באותיות עבריות ובסמלים יהודיים. בואו נצא למסע בהולנד ונזהה את הסממנים היהודיים במרחב בהשראת הספר “עברית ברחוב” (‘Hebreeuws op Straat’). את הספר ערך פרופסור אמריטוס אלברט ואן דר היידה, פרופסור ליהדות ושפות שמיות באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם. במשך שנים ארוכות עסק פרופסור ואן דר היידה בהקניית השפה העברית העתיקה והמקראית לסטודנטים, וכיום כשהוא בפנסיה הוא עוסק בתרגום ספרות קלאסית מודרנית מעברית להולנדית. בין השאר, הוא מתרגם את סיפורי ש”י עגנון, מנדלי מוכר ספרים ואורי ניסן גנסין.

פרופסור ואן דר היידה שמח לשוחח עמי על הספר, על עבודתו, ועל הסיבה למשיכתו לשפות שמיות ובכלל זה עברית.

“כבר מילדות נמשכתי לשפות שונות. כילד טיילתי הרבה עם הוריי במקומות שונים בעולם. אני זוכר שביקרנו באפריקה ושם ראיתי לראשונה כתובת בשפה הערבית שמשכה את תשומת לבי. העתקתי את המילים על פיסת נייר ואחר כך ניסיתי לפענח את משמעותן. בתיכון (גימנזיום) היתה אפשרות ללמוד שפות עתיקות וגם עברית וכך נחשפתי לשפה. ההתעניינות שלי בשפות הלכה וגדלה ונרשמתי ללימודי שפות שמיות באוניברסיטה. על הקהילה היהודית ועל תולדות העם היהודי לא ידעתי אז כמעט דבר. רק כסטודנט התחלתי ללמוד על ההיסטוריה של היהודים ועל היהדות.

את צודקת בכך שאני שונה בנוף האקדמי בתחום הזה. רוב הקולגות שלי הגיעו משני עולמות תוכן – התיאולוגי או היהודי. הסטודנטים רובם (אם כי יש יחסית מעט) באים או מרקע כנסייתי, או מרקע יהודי גם אם בעברם הרחוק, או כאלה שפשוט רוצים ללמוד שפה”.

ומדוע נמשכת אתה לעברית?

“השפה העברית מכילה בתוכה את כל ההיסטוריה של העם היהודי וניזונה מהשפעות שונות כמו התלמוד והיידיש. מרתק אותי ללמוד על הדינמיות של השפה, על איך היא נשמרה לאורך אלפי שנים ועל כך שהוחייתה בארץ ישראל. לצערי השליטה שלי בשפה המדוברת לוקה בחסר ואת שפת הרחוב אינני מכיר כלל. העובדה שהעברית היא שפה חיה ודינמית משמחת אותי”.

פרופסור ואן דר היידה שימש גם כעורך כתב העת א”ב (Alef Beet) של האגודה לקידום העברית בהולנד (Vereneging Hebreeuws). כן, יש דבר כזה. האגודה מוציאה לאור את כתב העת פעמיים בשנה, והוא מיועד לחובבי השפה העברית, מהאקדמיה ומחוצה לה. בחגיגות עשרים שנה לארגון הם הוציאו לאור ספרון שעסק במופעיה הכתובים של השפה העברית ברחוב ההולנדי. צוות של שבעה גמלאים שיתף את כל חברי הארגון במציאה ותיעוד של כתובות עבריות בהולנד וכך נולד הספרון הזה שיצא לאור בשנת 2010.

בואו נצלול את תוך הספרון ואל הדוגמאות המעניינות שבו.

ניתן לחלק את הכיתוב בשפה העברית בהולנד למספר סוגים, רובם קשורים לעבר של הקהילה היהודית. נתייחס לכתובות עבריות על גבי חזיתות בתי כנסת ושערי בתי קברות, אנדרטאות, וקבוצה קטנה של מופעים אחרים ויוצאי דופן.

השער האחרון

גם בכניסה לבתי קברות יהודיים יהיה לעתים קרובות כיתוב בעברית משולב בשער. בבתי קברות בהם יש גם מבנה, יופיע כיתוב בעברית גם על חזית המבנה (בית טהרה). הכיתוב יהיה גם הוא ציטוט מתאים מהתנ”ך.

“קָטֹ֣ן וְ֭גָדֹול שָׁ֣ם ה֑וּא וְ֝עֶ֗בֶד חָפְשִׁ֥י מֵאֲדֹנָֽיו” (איוב, ג’, י”ט)

בית הקברות בכפר פירלינגסבייק שבצפון ברבנט Molenweg Vierlingsbeek

בשער דוגמת מגן דוד ולצדו כתובת בעברית: “עיני עיני ירדה מים על אלה שנסחבו מביתם וימותו מזנאים ומשדדים”.

עוד מופע שאינו מופיע בספר (ואליו הגעתי בזכות חברתי נורית סמפסון) הוא אבן חזית של בית הקברות בזאלטבומל Zaltbommel שהוסרה ממקומה והוטבעה בקיר מיוחד בחצר הטירה במקום. בקיר הוטבעו אבני חזית בעלiת משמעות היסטורית מקומית. פרופסור ואן דר היידה שמח לשמוע על כך וקיבל ממני את המידע כדי להוסיפו באתר כהשלמה לספר.

הכתובת: אני אמית ואחיה

עברית ממעוף הציפור

בהולנד ניצבות אנדרטאות זיכרון רבות הקשורות לקהילה היהודית ולחבריה, החל מאבן זיכרון קטנה ועד לאנדרטה גדולה ומרשימה. לא כולן מכילות כיתוב בעברית אך יש לא מעט שכן. יש אנדרטאות שנבנו מיד לאחר המלחמה ובהן כאלה עם שמות תושבי המקום שנספו. רוב האנדרטאות נבנו בשלושים השנים האחרונות ומכילות מעט אם בכלל מילים בעברית.

מופע מעניין שנתקלתי בו בעיר דורדרכט ואינו מופיע בספרון (מופיע בהשלמות לספרון באתר האגודה) הוא למעשה חלק מיד זיכרון ל-221 יהודים תושבי העיר אשר נרצחו בשואה. בתוך מבנה בית העירייה הישן הוקמה מצבה ועליה שמות כל הנספים וטקסט בהולנדית ובעברית. המעניין הוא דווקא החלק החיצוני של האנדרטה. מעין קוביה כחולה אשר צמודה לקרן חזית הבניין כך שרק שלוש פאות שלה חשופות. על אחת מהן חרוט מגן דוד, על השנייה המילים “והגדת לבנך” ועל השלישית התרגום להולנדית. רק מי שירים ראשו למעלה יבחין בקוביה המיוחדת הזאת.

בבית הכנסת בעיר המבצר בורטנייה (Bourtange) בפרובינציית חרונינגן על הגבול עם גרמניה, ישנה כתובת מעניינת נוספת. בשנת 1989 הוצבה שם אבן זיכרון לזכר 46 יהודי המקום שנשלחו למותם בגרמניה, הכוללת שני פסוקים מספר דברים (כה, פסוקים יז,יט):

זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃

וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃

שיר ישראלי על הקיר

נדירים יותר הם מופעים אחרים של עברית במרחב הציבורי בהולנד, כאלה  שאינם קשורים בהיסטוריה היהודית המפוארת או העגומה של הולנד. פעם או פעמיים נמצאו כתובות גרפיטי בעברית. בליידן ריסס פעם סטודנט תמהוני לשפות שמיות את הכתובת “ישוע מלך ישראל”.

עם זאת, יש כמובן מילים רבות מן העברית אשר מופיעות בכיתוב הולנדי. למשל, שמות תנכיים המופיעים על גבי מבנים פרוטסטנטיים: Rehoboth, Eben Haëzer, Pniël of Elim. ויש גם חנויות עם שמות בעברית: Sjofar, Sjaloom of Chananja.

מופעים נוספים הם של מילים בודדות כמו המילה “כשר”, אולי המילה הכי שכיחה במרחב הציבורי. היא מופיעה על דלתות מסעדות וחנויות ומייצגת שתי פונקציות: גם פונקציה אינפורמטיבית (למי שרוצה לאכול או לרכוש מוצרים כשרים) וגם פונקציה בידולית (כאן יש אוכל מיוחד, אוכל יהודי).

ואולי המופע המיוחד ביותר הוא במסגרת מיזם “שיר על הקיר” בעיר ליידן, שם מוצג שיר בעברית על חזית בית ברחוב Herengracht 47. השיר נכתב על ידי המשורר והמלחין הישראלי יוסף שריג אשר נהרג במלחמת יום כיפור. הוא היה חבר קיבוץ בית השיטה, נשוי ואב לשניים. לישראלים הוא מוכר בזכות שירו “אור וירושלים” (“ראיתי עיר עוטפת אור…”). השיר “מאזניים” נכלל בספר שירים קטן אשר יצא לאור בהולנד בשנת 1983 וקיבל חיים מחודשים במסגרת המיזם 101 שירים על בתים, שבו נכתבו שירים בשפות שונות ובאופנים שונים על קירות מבנים בעיר.

להמשיך לחפש דרישת שלום מהבית

לסיום, שאלתי את פרופסור ואן דר היידה מהי הדוגמה המיוחדת ביותר עבורו מתוך הספר. הוא התקשה לבחור דוגמא אחת, אך לבסוף בחר כתובת שאותה הוא עוד זוכר מימי מגוריו באמסטרדם.

“דוגמה מעניינת עבורי היא ברחוב Rapenburgerstraat 171 באמסטרדם. הכתובת נמצאת על בית היתומות היהודי, במקום בולט לעין וניתן לראותה מהרחוב. הכתובת קשורה להיסטוריה היהודית באמסטרדם, ושופצה בשנת 2003 ביוזמת דרי המקום. עבור חדי עין והבנה מעניין לציין שהיא מכילה כנראה טעות. במקום המילה ‘הגיעו’ נכתבה המילה ‘הניעו’ וכך נוצר משפט לא כל כך מובן: “והניעו בית בבית”. המשפט המקורי מופיע ביהושע ה’ ח’”.

אין זה מפתיע שהרוב המכריע של מופעי העברית במרחב הציבורי בהולנד קשור קשר ישיר למסורת היהודית ולעבר המפואר והטרגי של יהדות הולנד. מעניין שגם השיר המודרני, הישראלי, שהשתרבב לליידן, הוא שיר בעל נופך טרגי.

יש משהו מנחם בידיעה שכתובות רבות נשמרו ושהן מקבלות יחס של כבוד גם בימים כאלה בהם נשמעים קולות קיצוניים אפילו בחברה ההולנדית הפתוחה והפלורליסטית. כישראלית החיה בהולנד, אמשיך להביט סביבי ולחפש כתובות עבריות, גם מתוך כבוד למשמעות הטמונה בהן, וגם כ”דרישת שלום” מהבית או מקרובים רחוקים.

לכל הכתבות של רחלי

[adrotate banner=”20″]

לקראת הקיץ ביקשנו מחברות וחברי צוות דאצ’טאון לחלוק עם הקוראים המלצה על מקום שכיף לבלות בו בקיץ. הנה ההמלצות שקיבלנו – חלק ראשון:

בית קפה שקוף באמצע גן קסום

מיטל בוים-למל: ההמלצה שלי היא לבראנץ’ מפנק במרכז ירוק של עיר גדולה, הרי היא אמסטרדם. Dignita Hoftuin גן קסום במרכזו בית קפה שקוף שמספק אווירה ירוקה גם אם גשום בחוץ, אבל בוודאי הנאה צרופה בימי שמש. מגוון מנות כיפיות וטעימות וקוקטיילים מרעננים (כן,כן גם לצהרי היום!). מנה מומלצת: Benny Boy Zalm בשילוב קוקטייל: Grapefruit Gin Spritz, הכי קיץ שיש! חניה בחניונים באיזור או באחד הרחובות הקטנים הסמוכים.

כתובת:  Koninginneweg 218h 1075 EL Amsterdam

אולי יעניין אותך גם:

פארק מים וחיות

יערה נסאו: ההמלצה שלי לימי השמש היא ביקור בחווה בשילוב פארק מים. ממליצה על ביקור בחוות בעיר המקסימה דלפט. שתי פינות קסומות ומתוקות להפליא בהן ניתן ללטף חיות ולשחק במים. מתאים במיוחד למשפחות עם ילדים צעירים, אבל מניסיון גם ילדים גדולים יכולים ליהנות. בשתי החוות יש מסעדות נעימות.

 Kinderboerderij en waterspeeltuin Tanthof – קצת מרוחקת ממרכז העיר אבל שווה ביקור. כתובת: Abtswoude 5, 2623 NB Delft

Buyten Delft חווה קרובה למרכז העיר ולאגם. כתובת: Korftlaan 3a, 2616 LJ Delft

פיקניק בפארק עם חוף רחצה

שירית קפלן: ההמלצה שלי לימים החמים היא להגיע ל-Haarlemmermeerse Bos, הפארק רחב הידיים ממוקם בצפון הופדורפ וניתן לבלות בו חצי יום בקלות. שפע של מדשאות המזמינות לפיקניק, פינות משחק המותאמות לגילאים שונים מסתתרות בין העצים, מתקני כושר שונים לספורטאים, שפע של מסלולי הליכה/ריצה/רכיבה והכי חשוב בקיץ – חוף רחצה נהדר באגם שבמרכז הפארק (יש גם אגם קטן המותאם לקטנטנים). אפשר לקנח בגלידה בקיוסק או לשבת לארוחה במסעדה Papa’s Beach House אשר על שפת האגם. 

בית תה מהאגדות

שלום צוקרמן: ממזרח לאוטרכט, במרחק של 15 דקות באופניים מהמרכז, או 5 דקות מתחנת הרכבת של Bunnik נמצא בית התה ריינאוון (Theehuis Rhijnauwen). באמצע היער, ליד הנהר, עם הרבה שבילים לרכיבה או הליכה וריח של פנקייק שמריחים כבר מרחוק. אפשר גם לשכור סירות קאנו לא רחוק משם ולהגיע בשיט רגוע. יש גם גן משחקים קטן לקטנים. המקום עצמו נראה כמו בית מהאגדות, האוכל סביר בהחלט והשרות תמיד אדיב. הרחצה בנהר לא ממש מותרת או מוסדרת – אבל בימים חמים תמיד יש אנשים במים. 

כתובת: Rhijnauwenselaan 16, 3981 HH Bunnik

מסעדה אסייתית לכל אירוע

לילך צדיק-וייס: לארוחה רומנטית או משפחתית המסעדה האהובה עלי, באמסטרדם, היא  Mr. Sam’s Asian Bistro , מסעדה שלוקחת את הסועד לסיור במגוון סוגי המטבח האסייתי. הציורים המדליקים על התפריט והקירות, האווירה הרגועה, השירות המהיר ובעיקר האוכל שאף פעם לא מאכזב: הם סיבות מצויינות לביקור במר סאם. אוכלי הסושי במשפחה נהנים מהסושי היצירתי. אוכלי הבשר נהנים מבאמבו באלי צ׳יקן, מפנקייק ברווז, או משיפודי עוף יקיטורי. והכי חשוב בשבילי, יש מבחר גדול לצמחונים והרבה ממנות הבשר ניתנות ל׳צימחון׳ – אהובה עלי במיוחד היא מנת הבאמבו באלי צ׳יקן עם כרובית במקום עוף. מה שלא תבחרו, מובטחת חגיגת טעמים שתשאיר טעם של עוד.  Eet smakelijk 

חניה: יש הרבה חניה ברחובות הסמוכים. מחירים: בינוניים (מנות עיקריות בין 13 ל-24 אירו).

כתובת: Amstelveenseweg 344 1076 CT Amsterdam

החלק השני של המלצות הצוות

הולנד היא ארץ החירות והחופש, ארץ פתוחה המקבלת אנשים באשר הם, אבל היא לא תמיד הייתה כזו. בהיסטוריה של הולנד יש פרק אפל של עבדות. ההולנדים חטפו ושיעבדו אנשים, בעיקר מאפריקה, לקחו אותם מבתיהם, לעיתים בעודם רק ילדים צעירים והעבירו אותם לעבוד בחקלאות וכמשרתים בבתי עשירים באמסטרדם ובמקומות נוספים. אחרי הרבה שנים של עצימת עיניים מול ההיסטוריה הכואבת הזו מישירה הולנד מבט אל מולה, מודה ומתנצלת.

ב-1 ביולי, בטקס לציון יום סיום העבדות, התנצלה ראשת העיר של אמסטרדם על חלקה של העיר בעבדות, ״אני מתנצלת בשם מועצת העיר על מעורבותה הפעילה של מועצת אמסטרדם בעבדות ובסחר עבדים״.

לא רק הפוליטיקאים מישירים מבט לעברה האפל של הולנד. הקיץ מציג מוזיאון הרייקס באמסטרדם תערוכה על העבדות. בישירות ההולנדית הטיפוסית מוצגת העבדות וחלקה של הולנד בהֿ כפי שהייתה, ללא התייפיפות או טיוח.

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

בכניסה לתערוכה מקבלים אודיו-גייד חינם המספר את סיפורם של המוצגים דרך סיפורי עשרה אנשים: עבדים, בעלי עבדים, ולוחמי חירות.

כששועבדו, אפילו שמותיהם נלקחו מהם והם קיבלו שמות חדשים עם מכירתם – שמות של עבדים. הם הפכו לרכוש של אחרים, הם וצאצאיהם. בתחילת התערוכה מוקרנים שמות עבדים על הקיר: Geluk (מזל) ו- Fortuijn (הון) היו שמות נפוצים שניתנו לעבדים. המזל וההון התייחסו מן הסתם למשעבדים ולא לעבדים האומללים.

אנו נחשפים בתערוכה לבעלי העבדים שהתעשרו על גבם. מוצגים פורטרטים שצייר רמברנדט שקשה ליהנות מהם כשמסתכלים בפני העשירים שהתעשרו על גבם של העבדים. תיעוד רב מהתקופה מוצג ברשימות וספרים שניהלו בעלי העבדים ובאמצעות יצירות אומנות המשקפות את החיים של האדונים ולצידם העבדים. העבדות בהולנד עצמה הייתה אסורה, אך היו כאן עבדים שעבדו כמשרתים. ניתן ללמוד על כך מקולרי זהב שנהגו לענוד לצווארם של ה״משרתים״ הללו. קולרים שבעבר סברו שהיו של כלבים אך מהתמונות ומהפסלים מהתקופה ניתן לראותם על אנשים.

ניתן להתרשם מחיי היום-יום של העבדים של דרך החפצים ששימשו אותם, כמו כלי מוזיקה וחרוזים. החרוזים שימשו ככסף לעבדים שנאסר עליהם להשתמש בכסף אמיתי. הכלים ששימשו אותם להפיק למשל סוכר מהקנים או מוסקט מאגוזי המוסקט. בסוף התערוכה ישנו מיצג מרשים מהחרוזים ששימשו ככסף לעבדים והושלכו על ידם עם שיחרורם מהעבדות כשהותר להם להשתמש בכסף ככל אדם.

בתערוכה אנו נחשפים, לעינויים הנוראים שסבלו עבדים שהתמרדו או ניסו לברוח, דרך מכשירי עינויים וסיפורים.

לצד העושר של התערוכה וההשקעה המרובה הניכרת בה מצד המוזאון, הושמעה ביקורת  על התערוכה, בכך שלא כל המידע המוצג בה נכון. למשל, בתערוכה מוצגים כלי נגינה, ומסופר שבעלי העבדים אסרו עליהם לנגן ולרקוד. הם נאלצו לעשות כן בחשאי. בעוד שקיימים תיאורים של מבקרים בסורינם שצפו בעבדים מנגנים, רוקדים ומתופפים. בעלי האחוזות סלדו מתאוות הריקודים של העבדים אך לא אסרו על כך. גם על מיצג החרוזים המרשים החותם את התערוכה נשמעה ביקורת שלעבדים כן היה כסף וחלקם יכלו אף לרכוש בו את חירותם.

התערוכה מעניינת ומלאה ביצירות אומנות מרשימות, אך לא קלה ומציפה ברגשות אל מול תהומות האכזריות האנושית והיקף הזוועה שנפרשת לפנינו במיוחד כשלקורבנות ניתנים פנים ושמות. אני ממליצה בסוף התערוכה לשבת בבית הקפה של הרייקס, לשתות קפה, לספוג את האווירה ולהנות מהחופש שהולנד הנהדרת מציעה לנו היום.

מידע למבקרים:

איפה: מוזיאון הרייקס באמסטרדם

מתי: התערוכה פתוחה עד ה-29 באוגוסט.

עלות: כלולה במחיר הביקור במוזיאון  – 20 אירו (חינם לבעלי כרטיס מוזיאונים).

חובה להזמין כרטיסים מראש לתערוכה.

כמה זמן: לפחות שעה וחצי.