Category: פרוייקט אולפן

אזהרת מזג אוויר ברמת “קוד כתום” הוכרזה הערב באזורים נרחבים בהולנד בשל רוחות עזות. אלה גרמו למשאית שבתמונה למעלה להיסחף ברוח על ה-Houtribdijk היום, וגם אחראיות לתחושת הקור על אף שהטמפרטורות התחילו לעלות. זה בדיוק הזמן להתכרבל מול המחשב וללמוד כמה ביטויים “רוחניים” בהולנדית. לשם כך נעזר בדמות סטריאוטיפית של מדריך הולנדי חייכן, מתוך פרסומת של חברת אנרגיה שמוכרת חשמל שבין היתר מיוצר בטורבינות רוח. המדריך החביב, שלוקח את קבוצת התיירים שלו לכל אתרי החובה במדינה, דובר בעיקר דאנגליש, כלומר, אותה גרסה משובשת (או משופרת!) של השפה האנגלית שמתקבלת כשהולנדים מתרגמים את שפתם באופן מילולי לאנגלית. נסו לחשוב על ישראלי שאומר שהוא מרגיש “on the face”. הבנתם את הרעיון (וכאן תוכלו לבדוק עד כמה טוב אתם דוברים דאנגליש). 

הנה הסרטון הקצרצר, אחריו הסברים לחמשת הביטויים שמופיעים בו:

 

1. המדריך ההולנדי הנלהב מוביל את קבוצת התיירים בנוף הולנדי כפרי טיפוסי של טחנות רוח מסתובבות בעוז ואומר: “הולנד מפורסמת מאוד בטחנות הרוח, הן טוחנות את הקמח, הן טוחנות את החרדל, כך שטחנות הרוח הללו לא הטילו ביצי רוח!”

הביטוי: לא להטיל ביצי רוח, geen windeieren leggen.

כי זה די מעצבן שהתרנגולת שהשקעת בה מטילה ביצים עשויות רוח, כאלה שאי אפשר לאכול או למכור. הביטוי משמש על דרך השלילה, כדי לתאר משהו רווחי, כזה שההשקעה בו השתלמה, כמו למשל טחנות הרוח. אגב, אם יש לכם תרנגולת שלא מטילה ביצי רוח אלא ביצי זהב, עדיף שלא תשחטו אותה. כמאמר הביטוי ההולנדי: je moet de kip met de gouden eieren niet slagen (אל תשחט את התרנגולת עם ביצי הזהב).   

 

2. הקבוצה ממשיכה בדרכה וכמובן עוצרת לטעום גבינה הולנדית, סביר להניח שבגאודה או באלקמר. המדריך זולל בינתיים “מעדן” הולנדי אחר – פריקנדל – אותה נקניקיה כהה וארוכה. הוא מסביר לקבוצה: “פריקנדל זה גם מאכל הולנדי hoor, אבל אם אתם עדיין רוצים גבינה, תעיפו את העצה שלי לרוח!”

הביטוי: להעיף (את העצה שלי) לכל הרוחות, sla mijn advies in de wind.

האמרה הזו ברורה לכל דובר עברית שנוהג להעיף דברים לכל הרוחות. ההבדל הוא שבהולנדית מעיפים רק עצות ודומיהן לרוח.

 

עוד על השפה ההולנדית:

• 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים)

 

3. בביקור המתחייב במדורודם אנו רואים, ובעיקר שומעים, אמא צועקת על בנה נמרצות (באיטלקית, אלא מה?). המדריך מודה שהוא “לא יודע מה היא אומרת, אבל אני יודע שהוא מקבל את הרוח מקדימה”.

הביטוי: לקבל את הרוח מקדימה, de wind van voren krijgen.

כל מי שניסה לרכוב היום על אופניים חש היטב את משמעותה של רוח בפנים… על הפנים. מי שמקבל את הרוח מקדימה זוכה ל”שטיפה”, כלומר לנזיפה רצינית.   

 

4. עוד תחנת חובה – אכילת הרינג הולנדי באמצעות אחיזה בזנב הדג הנא ושלשולו לפה. בוולנדם, אלא מה. “אני יודע מה אתם חושבים”, אומר המדריך החייכן לקבוצה ההמומה, “הם מריחים שעה ברוח”.

הביטוי: להריח/להסריח שעה ברוח, een uur in de wind ruiken/stinken.

אם מישהו מתהלך כבר שעה ברוח והוא עדיין מסריח – כנראה שהוא באמת מסריח מאוד. בקיצור, הדגים מסריחים. ולא מהראש במקרה הזה.

 

5. הסיור מתקרב לסופו, והמדריך מנופף כמובן במעטפת הטיפים ורומז בישירות הולנדית ובדאנגליש מושלמת: “ואם יש לכם כסף מעבר… כי אנחנו לא יכולים לחיות מהרוח!”

הביטוי: אתה לא יכול לחיות מהרוח, van de wind kun je niet leven.

וזו מסקנה מצחיקה במיוחד בפרסומת לחברה שחיה על אנרגית הרוח, וגם סיום נחמד לפרסומת מצחיקה. לפני כן אומרת הקריינית: “בהולנדית יש יותר רוח מאשר בשפות אחרות, כי יש לנו יותר רוח”. אכן, אנו מרגישים זאת היטב היום…

 

מחשבה לסיום: בעברית קיימים גם המון ביטויים עם רוח. האם הדבר קשור לעובדה שהמילה “רוח” משמשת במגוון הוראות בעברית? או שמא לתרגומי שאילה משפות אחרות?

מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את “מיכאל שלי” של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.

עוד בנושא: 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים “שקופים”, מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.

עד כמה כפוית טובה? חז”ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: “הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף”.(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.

האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב”מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה”, ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.

מסנני הספרים

לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה”קבועים” שלהם.

בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, “בית על מים רבים”, אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…

שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.

“יש לי את זה מתחת לברך”

מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ’ ישעיהו לייבוביץ’ ואנשי רוח נוספים.

ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר “מה בקופסה” יתורגם ל”wat zit er in de doos”.

ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”. לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי “מכיר את זה” מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי “יש לי את זה מתחת לברך” (ik heb het onder de knie).

המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ”כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ”ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.

וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל”אש ידידותית” מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו”ל טען שהמונח “אש ידידותית” לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur (“תחת אש עצמית” בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו”ל מכוונתו והספר פורסם בשם “Vriendschappelijk vuur” .

 

לאתר של ד”ר הילדה פך: http://hildepach.nl/

התמונה הראשית היא היצירה “חייל יורה אהבה” של הצייר דרור מילר.

 

המילים ההולנדיות mazzel ו-tof מעלות חיוך על שפתיו של כל דובר עברית, אבל האם אתם יודעים מהו hoteldebotel, איך רוקדת המילה חבר ואיזו מילה עברית הגיעה לצמרת הממשלה ההולנדית? 

כנראה שרוב ההולנדים שהשתתפו בבחירת המילה היפה ביותר בהולנדית בכלל לא ידעו שהם מצביעים עבור ביטוי עברי. לפני שנתיים ערך המילון Van Dale “השמן”, המילון ההולנדי המרכזי, תחרות לרגל 150 שנה להיווסדו. הוא ביקש מהקוראים להצביע עבור המילה היפה ביותר שנכנסה לשימוש בשפה ההולנדית בתקופה זו, כלומר מאמצע המאה ה-19 בערך. העם אמר את דברו והמילה הנבחרת הייתה אחת העתיקות ברשימה – “bolleboos”. משמעותה בהולנדית היא ילד נבון, אך נסו לדמיין זקן אשכנזי מפטיר אותה ותוכלו לשמוע את העברית המבצבצת מתוך ההגייה היידישאית – “בעל בית”.   

זוהי איננה דוגמה יוצאת דופן. לפני עשר שנים יצא לאור המילון Koosjer Nederlands (“הולנדית כשרה”) שמתיימר לאגד בתוכו את כל המילים “היהודיות” בהולנדית. זהו פרי עבודה שנמשכה 13 שנים של המחברים יוסטוס ואן דה קמפ ויאקוב ואן דר ווייק, והוא כולל כ-2,600 ערכים, מילים שהגיעו להולנדית דרך יהודים או מונחים שמשמשים יהודים הולנדים לתיאור עניינים הקשורים ליהדות. אבל איך בדיוק נכנסו המילים הללו להולנדית? “לרוב אנחנו לא יודעים זאת”, אמר ואן דה קמפ בראיון, והדגיש כי יש צורך במחקר שיטתי של המקורות. אבל כמה נקודות בתהליך ברורות: בשלהי המאה ה-18 חיו באמסטרדם כ-3,000 יהודים ספרדים, וכ-20,000 יהודים אשכנזים, רובם עניים ודוברי יידיש מערבית. הם שיצרו בסופו של דבר את ה-Jodenhoek, “פינת היהודים”, ולימים הרובע היהודי של אמסטרדם. היהודים הללו השתמשו בניב שכונתי מקומי שנודע כ-Jodenhoeks, וכלל יידיש והשפעות של ספרדית ופורטוגזית. הם לא היו חריגים – היה זה רק אחד מ-19 ניבים שכונתיים שתועדו באמסטרדם באותה תקופה!

עוד על עברית והולנדית בדאצ’טאון:

• למה שהילדים שלנו בכלל ירצו לדבר עברית?
• על מיתוסים ודו-לשוניים
• בחן את עצמך – האם אתה דובר דאנגליש?
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים) 

רוב היהודים הללו היו עניים וחיו בשולי החברה. רבים מהם עסקו בתגרנות ואחרים לא משכו ידיהם גם מעיסוקים מפוקפקים יותר והשתלבו בעסקי העולם התחתון. עד מהרה נוצרה “שפת גנבים” שנקראה Bargoens (ברחוּנס) ושימשה את העוסקים במלאכה כקוד סודי (אין זה מפליא אם כן שאחד המילונים הראשונים של העגה האמסטרדמית הזו נכתבו על ידי קצין משטרה). היווצרות של ז’רגון של קבוצות שוליים היא תופעה חברתית-לשונית ידועה, אבל מה שמעניין אותנו היא הנוכחות הדומיננטית של יידיש בשפה הזו. היידיש מכילה אלמנטים מכמה שפות אבל הדוברים היהודים השתמשו במילים עבריות שמשמעותן הייתה ידועה להם, בין היתר כדי לשמור על חשאיות. גם הסוחרים היהודים השתמשו מן הסתם בשפה המשותפת להם. כך נכנסו להולנדית מהעברית מילים רבות שעניינן כסף למשל, או סודיות.   

רובנו מכירים את המילים Mokum (מקום, כינוי לאמסטרדם), tof (טוב) ו-mazzel (מזל), אבל אני מקווה שברשימה הבאה תמצאו כמה מילים וביטויים שיפתיעו אתכם, ושבעזרתן תוכלו להפתיע גם את מכריכם ההולנדים.

 

1. Bolleboos

ככתוב, מקור המילה מהביטוי העברי “בעל בית” ובהולנדית משמעותה ילד פיקח (שם עצם). דוגמה:

Het meisje van Gili, dat is een echte bolleboos – הבת של גילי, היא חכמה אמיתית.

מעניין שבברחוּנס, שפת הגנבים האמסטרדמית, ידועה המילה Bollebof במשמעות “בוס”. בסרטון הבא מכריזים אנשי המילון Dikke Van Dale על זכייתה של Bolleboos בתואר המילה היפה ביותר בהולנדית. גם מי שלא דובר הולנדית יתקשה להחמיץ את ההתלהבות של הדובר משמאל, בעל המבטא הבלגי הנפלא, מיופיה של המילה המתגלגלת על הלשון:

 

2. Lef

אומץ, בעיקר במובן של guts האנגלית, כלומר מסוג התעוזה שנהוג לומר על מי שניחן בה שיש לו או לה “ביצים” (שם עצם). מהמילה העברית “לב”, בדומה לביטוי “אומץ לב”. למשל, ארגון הולנדי בשם BID, שמטרתו לקדם יזמות וחדשנות בכלכלה הלאומית, נוהג לחלק מדי שנה פרס שנקרא LEF Award, לאיש ציבור או אשת עסקים ש”מעזים להיות יוצאי דופן, ממשיכים להפתיע ולא נותנים לשום דבר להפחיד אותם”.

Hij heeft lef – יש לו אומץ.

!Heb het lef niet – אל תעז לעשות את זה! מעניין לראות שבביטוי הזה ניתן להחליף את lef ב-hart, דבר שעשוי להעיד על הקשר למשמעות המקורית של המילה.

3. Meier

כאמור, מילים רבות שנכנסו להולנדית מעברית קשורות לכספים. Meier הוא שטר של מאה גילדן הולנדי, והיום לפעמים גם מאה יורו. האמת, התקשיתי להאמין להולנדי שלי כשסיפר לי על המילה הזו. אבל אז שמעתי במקרה כמה חבר’ה הולנדים שהתבטלו בכיכר העיירה הנידחת שבה עשינו קניות. הם לא נראו בדיוק כאילו הסבים שלהם הסבו לשולחן הסדר במוקום, ובכל זאת אחד מהם שאל את חבריו למי יש meier לתת לו והם החליפו ביניהם שטרות. בהקשר זה מעניין לציין מילים דומות נוספות: שטר של עשרה גילדן נקרא joet או joetje. מזהים? המקור הוא היו”ד העברית, האות העשירית בא”ב.

4. Jatten

ובהקשר דומה, הפועל jatten מגיע מהמילה jat – יד – ומשמעותו “לגנוב”. המילה יכולה גם לשמש כרבים של jat, בהוראת “ידיים”. דוגמאות שימושיות (שצריכות להיקרא בעצבים הולמים):

!Mijn fiets is gejat – האופניים שלי נגנבו!

!Blijf met je jatten van mijn fiets af – תוריד את הידיים שלך מהאופניים שלי!

!Hou je jatten thuis – תחזיק את הידיים שלך בבית, כלומר, אל תיגע בי!

5. Goochem

חוֹכם, מ”חכם” בעברית, שמרה על משמעותה המקורית – מישהו חכם. דוגמה:

 De dochter van Gili is een echte goochemerd  – הבת של גילי היא חכמה אמיתית (כן, אתם לא טועים, יש כאן מוטיב חוזר. בכל זאת יידישע מאמע).

עם זאת, כשבדקתי מה הגיסים שלי חושבים על המילה הזאת (כחלק מהמחקר הנרחב לקראת כתיבת המאמר) הייתה להם אסוציאציה שלילית משהו, והם סברו שהיא מתארת מישהו ערמומי. אולי תנסו על החברים ההולנדים שלכם ותראו מה הם חושבים?

6. Gabber

כאן אנחנו נכנסים לעולם ביזארי במקצת, של צלילים אלקטרוניים שדופקים על הראש, ובעיטות שלא ישאירו לכם הרבה מהתוחעס (עוד מילה שנכנסה להולנדית, אבל לא ניכנס לזה כאן). היא מגיעה כמובן מהמילה העברית “חבר” ומשמעותה זהה:

Hij is mijn gabber – הוא החבר שלי (במובן האחוּקי ולא הרומנטי), אחד מהחבר’ה. זה בעיקר אמסטרדמי וקצת מיושן, אבל עדיין בשימוש גם מחוץ לעיר. המילה גם הפכה לכינוי לסוג של מוזיקת הארדקור אלקטרונית אינטנסיבית שמעריציה יצרו תת-תרבות ייחודית (שבתורה התפצלה לזרמים שונים, ושחלק ממרכיביה אומצו גם על ידי קבוצות ניאו-פשיסטיות). אבל למה להכביר מילים כשאפשר להביט מהופנטים בסרטון הבא של מוזיקת חָבֶּר, היישר משנות ה-90:

https://www.youtube.com/watch?v=gkxGs4ETeg4

 

7. Hoteldebotel

ובקטגוריית המילים המוזרות, מילה שאף דובר עברית לא יכיר בה את שפתו ובכל זאת מקורה בביטוי שרובנו מכירים. הוֹטֶלדֶבּוֹטֶל הוא שיבוש של הביטוי המשנאי “עובר ובטל” (מתוך מסכת אבות, פרק חמישי, משנה כ”א). הביטוי מתאר מישהו בן מאה ש”כאילו מת ועבר ובטל מן העולם”. כלומר מישהו שכבר לא לגמרי איתנו, לפחות בראש, מישהו שאיבד את הראש. וזו בדיוק המשמעות בהולנדית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לסיבה שבגלל רובנו מאבדים את הראש – התאהבות:

Hij is helemaal hoteldebotel van haar – הוא לגמרי משוגע עליה, מאוהב לגמרי, עד כדי שיגעון. הביטוי כל כך נפוץ, שניתן אפילו למצוא את כרטיס הברכה הזה:

8. Stiekem

אולי ראוי לסיים במילה שמבקשת לשתוק. מקורה של סטיקֶם במילה העברית שתיקה, והיא משמשת לתיאור דברים שנעשים בסוד, החל ממשחקי ילדים וכלה בממשלה. מי שעקב בתחילת השנה אחר האקטואליה ההולנדית שמע על חשד לדליפה מתוך Comissie Stiekem. זהו שמה הלא רשמי אך הנפוץ של הוועדה הממשלתית לענייני מודיעין וכוחות הביטחון (Commissie voor de Inlichtingen- en Veiligheidsdiensten) שדנה בעניינים סודיים שלא ראוי שיובאו אפילו לידיעת כלל הממשלה.

כך הגיעו היידיש והעברית, דרך בירא עמיקתא של העולם התחתון היהודי, עד לאגרא רמא של ממשלת הולנד.

*קרדיט תמונה ראשית: http://partyflock.nl/user/869170:GaBBeR

לקריאה נוספת ניתן לקרוא את המאמר הבא בחינם באתר jstor: 

Justus van de Kamp, “Jodenhoeks: the Amsterdam Jewish Dialect and its Influence Upon the Dutch Language”. European Judaism: A Journal for the New Europe. Vol. 42, No. 2 (Autumn 2009), pp. 34-46.

בטח יצא לכם לא פעם ולא פעמיים לשמוע הולנדים מדברים אנגלית, או לפחות מנסים לדבר אנגלית. בעוד רבים שולטים כמובן בשפה, אחרים גורמים למבוכה קשה. אפילו ההולנדים עצמם נבוכים מהאנגלית של בני ארצם, ובעיקר מהנטייה שלהם לתרגם משפטים שלמים באופן מילולי מהולנדית לאנגלית מתוך מחשבה שהם מדברים אנגלית מצוינת. התוצאה עלולה להיות תערובת בלתי מובנת לחלוטין, on the face כמו שאומרים אצלנו.

אליסון אדוארדס מאוסטרליה דווקא סבורה אחרת: היא חושבת שהולנדים דוברים אנגלית טובה מאוד. היא טוענת כי לאט לאט מתפתח לו ניב חדש של אנגלית, ששונה מהאנגלית הבריטית או האמריקאית, ועדיין הוא מובן בהחלט. היא אף כתבה על כך עבודת דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג’.

       עוד על השפה ההולנדית:

• עשרה ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים)
• דו-לשוניות בהולנד – מתי כדאי להתחיל?

אדוארדס מתמחה בבלשנות חברתית, ענף שחוקר את ההשפעה של נורמות תרבותיות וחברתיות על השימוש בשפה. היא מתמקדת בתחום שנקרא World Englishes ועוסק בווריאציות מקומיות של אנגלית ברחבי העולם. היא מסבירה שבכל מקום שאליו הגיעה האנגלית, התאימו אותה המקומיים לתרבותם ולאורח חייהם. לאחרונה הוציאה ספר בנושא השימוש באנגלית בהולנד והגישה לשפה. זה הבלוג שלה, וזו כתבה שפורסמה בנושא ב-NRC.

על פי אדוארדס, השפה האנגלית בהולנד היא בגדר שפה שנייה. היא מונה כדוגמאות את הודו וסינגפור, שתיהן קולוניות בריטיות לשעבר, שבהן מבוטאות מילים באופן אחר. היא טוענת כי האופן שבו מתורגמים ביטויים בהולנדית לאנגלית דווקא מעשיר את השפה ולא מגחיך אותה, אפילו משפטים כגון “I don’t want to lead you around the garden” שהוא תרגום מילולי של Ik wil je niet om de tuin leiden”” שמשמעותו “אני לא רוצה להוליך אותך שולל”.

אדוארדס מגדירה את האנגלית ההולנדית כאנגלית מצוינת עם “טעם” הולנדי. אבל רוב האנשים מכירים את המישמש הזה כ-Dunglish, הולגלית בתרגום חופשי לעברית, או Steenkolenengels בהולנדית, מילה שמשמעה “אנגלית של פחמים” (על פי ויקיפדיה, זו השפה המשובשת שבה עובדי הנמל ההולנדים השתמשו כדי לתקשר עם המלחים שהביאו פחם מבריטניה). חוץ מנושא למחקר ואמצעי תקשורת מפוקפק, הדאנגליש היא מקור בלתי נדלה לשעשוע, כפי שתוכלו לראות בדוגמאות בהמשך. דוגמאות נוספות ניתן למצוא ב-Dunglish.nl שלמרבה הצער כבר לא מתעדכן. תהנו! 

אתה תלך לקראתי ואני אלך לקראתך, גרסת הדאנגליש:

כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים שאוכלים להם את הגבינה מהלחם, שונאים חולבי בתים, ומתים ליפול עם האף בחמאה (אבל לא להסתובב איתה על הראש). רוצים לדעת מה זה אומר? לכבוד שבועות, קבלו ניבים הולנדים שימושיים ומשעשעים עם מוצרי חלב.

 

אין זה מפתיע שבמעצמת חלב וגבינה כמו הולנד רוויה השפה בביטויים ובמטבעות לשון הלקוחים מעולם מוצרי החלב. ושבועות זו הזדמנות מצוינת ללמוד כמה מהם.

1. ik heb van ______ geen kaas gegeten  (איק הבּ ואן _____ חיין קאס חחייטן)

כשלא מבינים במשהו עדיף לא לצאת חומוס, ולהודות בפה מלא שלא אכלתם מהדבר הזה גבינה. למשל, אם השיחה נסבה על מחשבים תוכל לומר ik heb van computers geen kaas gegeten.

אם מדברים איתך על הולנדית תוכל להודות ש- van Nederlands heb ik geen kaas gegeten, דבר שיבלבל כמובן את כל הנוכחים ההולנדים.

2. Ik laat me niet de kaas van het brood eten (איק לאט מה ניט דה קאס ואן הט ברוט אייטן)

כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים לצאת פראיירים, רק שאצלם זה בא לידי ביטוי בשמירה אדוקה על כריך הגבינה. אז אם למשל הצלחת לחמוק ממתווך נכלולי שניסה להוציא ממך עוד כמה יורו, תוכל לספר לחבריך ש- ik laat hem niet de kaas van mijn brood eten, כלומר לא נתת לו לאכול לך את הגבינה מהלחם.

3. Huisjes melken (האושייס מלקן)

אבל לעתים קשה לחמוק מאותם בעלי בתים שכל פרנסתם היא על עושק דייריהם בכל צורה שהיא. אלה עוסקים במלאכה העתיקה של “חליבת בתים” – huisjes melken, והמטאפורה ברורה.

4. Boter bij de vis (בּוטר ביי דה ויס)

אותם בעלי בתים, סביר שלא יסכימו לדחות את התשלום, אלא יבקשו את הכסף “חמאה ליד הדגים”, boter bij de vis, כלומר באופן מיידי ולא בהקפה או בשוטף פלוס.

5. Een melkkoe (מלקּוּ)

אם, לעומת זאת, אתה הוא בעל הבית שברשותו בניין דירות בלב אמסטרדם שהוא ירש מדודה של חמותו – ברכותיי! יש בידך melkkoe, פרה חולבת שניתן להפיק ממנה עוד ועוד.

מטבע הלשון הזה משמש לרוב לגנות הממשלה שמוצאת לה melkkoe בדמות מסים על מוצרים כמו אלכוהול וסיגריות, כלומר מוצרים שאנשים ממשיכים לקנות בכל מקרה ובכך מבטיחים את המשך זרימת החלב.

 

אולי יעניין אותך גם:

בוודאי יעניין אתכם: המילון ההולנדי לאהבה (כולל פלוצים וקרקרים)
שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
סליחה, מה השפה?

 

6. Ik viel met mijn neus in de boter (איק פיל מט מיין נוס אין דה בּוטר)

ואם נמשיך בענייני הדיור, הרי שאם אכן ירשת בניין דירות בלב אמסטרדם מאיזו דודה נשכחת, תוכל לומר שנפלת עם האף בחמאה – ik viel met mijn neus in de boter. אפשר להשתמש בביטוי הזה גם להתרחשויות משמחות פשוטות יותר. למשל, אם מישהי התחילה לעבוד במשרד חדש ושבוע לאחר מכן הוציאו את כל הצוות לחופשת סקי מגבשת, הרי שניתן לומר עליה: ze valt met haar neus in de boter.

7. Boter op je hoofd hebben (בּוטר אופּ יה הופד הבּן)

זהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.

 

8. Niets in de melk te brokkelen hebben (ניטס אין דה מלק טה בּרוקלן הבּן)

מאז שאבא שלי התחתן עם אישה חדשה, hij heeft niets in de melk to brokkelen,  “אין לו שום דבר לפזר בחלב”, היא מחליטה הכל ולו אין מה לומר. ייתכן שמקורו של הביטוי במאכל המקומי מעורר התיאבון, ה-pap, כלומר דייסה, שהייתה מורכבת מחלב ובו סוכר וצנימים. העשירים היו יכולים להרשות לעצמם להמתיק את הדייסה ולהעשיר אותה בלחם, בעוד לעניים לא היה מה “לפזר בחלב” והם נאלצו להסתפק בדייסה דלה ודלילה. מכיוון שבעל המאה הוא גם בעל הדעה, הדימוי ברור – מי שיש לו מה לפזר בחלב הוא מי שיש לו זכות להביע את דעתו ולהשפיע בנושא מסוים. אפשר להשתמש בביטוי גם על דרך החיוב: בדמוקרטיה, גם לעניים יש משהו לפזר בחלב, ze hebben iets in de melk te brokkelen.

9. Hij kan nog geen deuk in een pakje boter slaan  (היי קאן נוח חיין דואוק אין אן פאקייה בוטר סלאן)

טוב, זה לא נשמע טוב בעברית, אבל המשמעות ברורה – מישהו ש”לא מסוגל לעשות שקע בחבילת חמאה” הוא פשוט חלשלוש, מישהו שלא צריך לפחד ממנו.

10. Er de boter uitbraden  (אר דה בוטר אאוטבראדן)   

חברים, הייתי יכולה להמשיך כך עם עוד עשרות ביטויים חלביים, אבל לא צריך לצלות את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה… טוב, הביטוי הזה ממש לא עובד בעברית, ויסלחו לי שומרי הכשרות, אבל הכוונה היא למצות דבר מה, לסחוט אותו עד הטיפה האחרונה, לטוב ולרע. למשל: התיירים הצעירים באמסטרדם צלו את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה כשהלכו מסטולים לרייקסמוזיאום לאחר בילוי לילי בקופישופ, ze braadden de boter eruit.

לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?

כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.

אולי יעניין אותך גם:

כל מה שצריך לדעת על חתונות הולנדיות 
זוגיות ישראלינדית – איך עושים את זה?
המלצות רומנטיות לט”ו באב

פרפרים רומנטיים

ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…

אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?

כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?

יש רק דרך אחת לברר זאת:

?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.

אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.

במעבר לזוגיות

אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.

אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):

Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).

Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).

וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?

Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.

כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:

המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.

ומה עם תאוות הבשרים?

ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם  המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.

המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.

ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.

חג שמח!