Category: הולנדיה

המעבר מבית הספר היסודי לבית הספר התיכון הוא אירוע מכונן בחייו של כל הולנדי, וגם של הוריו. צריך לקבל החלטות שיכולות להיות להן השפעה על המשך החיים. כזרים שאינם מכירים את מערכת החינוך, מתעוררות אצלנו שאלות רבות:

כיצד מתבצעת החלוקה לשלושת סוגי העל יסודי? האם ניתן לעבור מסוג אחד לשני במהלך התיכון? באיזה שנה מסתיים חוק חינוך חובה? איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלכם?

אם עד כה  חשבתם שבתי הספר היסודיים שונים בין ישראל להולנד, חכו עד שתקראו את הכתבה הזו!

בכתבה הקודמת דיברנו על הגנים ובתי הספר היסודיים בהולנד. הפעם, נדבר על המעבר לעל-יסודי והלימודים לפי שלושת סוגי התיכון בהולנד. אולי שמעתם כבר על כל מיני ראשי תיבות מבלבלים, על חלוקה לפי סוגי תיכון שמתרחשת כבר בגיל 12, או על סוגי המכללות והאוניברסיטאות השונים. זה נכון, מערכת החינוך העל יסודית בהולנד היא יחסית מסובכת. החדשות הטובות הן שאחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו, הכל יהיה ברור (יותר)!

אולי יעניין אותך גם:

היסטוריית העבדות ההולנדית – תערוכה ברייקסמוזיאון 
שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלת כל העדכונים אליכם

סוגי התיכונים

ישנם שלושה סוגי בתי ספר על יסודיים בהולנד:

VMBO תיכון מקצועי (voorbereidend middelbaar beroepsonderwijs):

• שנות לימוד: 4 שנים  (12-16).
• סוג הלימודים: מוכוונות למקצוע ספציפי.
• פופולריות: 50% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון המקצועי.
• התמחויות: התלמידים לומדים מספר קטן של מקצועות ליבה ברמה בסיסית, ומתמחים במקצוע אחד ספציפי כגון כלכלה, חקלאות, טכנולוגיית מזון, אופנה, ספורט, מוזיקה וכו’.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה מקצועית (MBO- middelbaar beroepsonderwijs).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

• תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO), יכולים לבחור להמשיך לשנה החמישית של התיכון הכללי (HAVO).
• תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO) ולאחר מכן קיבלו דיפלומה מהמכללה (MBO), יכולים  להתקבל למכללה אקדמית יישומית (HBO).

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

ספרות, סיעוד, אבטחה, מזכירות, שירה, ניהול אדמינסטרטיבי וכו’.

HAVO תיכון כללי (hoger algemeen voortgezet onderwijs):

• שנות לימוד: 5 שנים (12-17).
• סוג הלימודים: לימודים תיאורטיים הקשורים לתחומים יישומיים רחבים.
• פופולריות: 24% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון הכללי.
• התמחויות: בשנתיים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את המגמה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה אקדמית יישומית (HBO- Hogeschool/University of Applied Sciences).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

• תלמידים שלומדים בתיכון הכללי (HAVO), יכולים לעיתים לעבור בשנה החמישית לתיכון הקדם אוניברסיטאי (VWO).
• תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) לעיתים יכולים לעבור לאחר השנה הראשונה במכללה אקדמית יישומית (HBO), לאוניברסיטה מחקרית (WO).
• תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) ולאחר מכן קיבלו תעודת תואר ראשון במכללה (HBO), יכולים להתקבל לתואר שני באוניברסיטה מחקרית (WO).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שבעה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

הוראה, ראיית חשבון, ניהול צוות, תיווך, עיתונאות, ייעוץ, מיילדות, הנדסה וכו’.

VWO תיכון קדם אוניברסיטאי (voorbereidend wetenschappelijk onderwijs):

• שנות לימוד:  6 שנים (12-18).
• סוג הלימודים: אנליטי, מדעי ומחקרי.
  תיכון זה מתחלק לשני מוסדות (שניהם מובילים לאותה רמת השכלה גבוהה): Atheneum ו-Gymnasium. ההבדל היחידי בין שניהם הוא שבגימנסיום צריך ללמוד לטינית ויוונית עתיקה. המבחן הסופי ביגמנסיום חייב להיות באחת השפות האלו.
• פופולריות: 22% מהתלמידים בהולנד.
• התמחויות: בשלושת השנים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את הדיסציפלינה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: אוניברסיטה מחקרית (WO- wetenschappelijk onderwijs).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שמונה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

עריכת דין, פסיכולוגיה, רפואה, מחקר, מדעים, הנדסה וכו’.

נקודת החלטה בגיל שתים-עשרה

רגע, אז הילד שלי צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות בחיים בגיל 12?? נכון, זה מבהיל בהתחלה. אבל מערכת החינוך ההולנדי מצאה לכך פתרון: שנת מעבר (Brugklas).

הרבה מבתי הספר מציעים שנת מעבר בשנה הראשונה, המשלבת סוגי תיכונים שונים. כך, תיכון מסוים יכול להציע שנה משולבת של התיכון המקצועי (VMBO) יחד עם התיכון הכללי (HAVO), או לחילופין שילוב של התיכון הכללי (HAVO) והתיכון המחקרי (VWO). השנה הזו מקנה לתלמידים שנה נוספת בה הם יכולים להראות את היכולות שלהם וגם להחליט לאיזה סוג תיכון הם רוצים להירשם. חלק מבתי הספר מאפשרים שנתיים של “שנת מעבר” וכך ההחלטה לאיזה סוג תיכון מתקבלת רק לאחר שנתיים מסיום בית הספר היסודי. בכל מקרה, לאחר קבלת תעודה מתיכון אחד, התלמידים רשאים לעבור לרמה הבאה.

מהם השלבים לקבלה לתיכון?

1. המלצת בית הספר (voorlopige schooladvies): בכיתה 8 (המקבילה לכיתה ו’ בארץ, גיל 11-12), המורה נותנת המלצה לאילו מבין בתי הספר היא חושבת שהילדים שלכם מתאימים. ההמלצה מבוססת על תוצאות המבחנים בשנתיים הקודמות, תחומי העניין, אינטליגנציה, מוטיבציה, תשוקה ללמוד, שאפתנות, בגרות וכו’. ההמלצה מגיעה בפברואר ולעיתים היא תהיה משולבת ותכלול שני סוגי תיכון כמו למשל HAVO/VMBO ולא רק סוג תיכון אחד.  לרוב תדעו כבר בכיתה 7 מהי ההמלצה המוקדמת של בית הספר ולא תהיו מופתעים מכך בכיתה 8.
2. מבחן מסכם בית ספר יסודי: מבחן חובה זה קורה באפריל (בכיתה 8) בנושאי מתמטיקה, איות, והבנת הנקרא. חלק מבתי הספר מכלילים במבחן גם היסטוריה, גיאוגרפיה וביולוגיה. ישנם חמישה תאגידים המספקים את המבחן הזה, מבחן סיטו (cito) הוא העיקרי שבהם.
   חשוב לדעת: אם ציון המבחן גבוה יותר מהמלצת המורה, ההמלצה של סוג התיכון יכולה “להשתדרג” לסוג תיכון אחד מעל. במקרה הזה, התלמיד יכול לבקש להכנס לתיכון “המשודרג” בחודש יוני. אבל, אם התוצאה נמוכה יותר מההמלצה, המלצת המורה לא משתנה. שימו לב, תלמידים שגרו בהולנד פחות מ4 שנים מלקיחת המבחן, לא מחוייבים לעבור את המבחן.
3. ימים פתוחים (Lesjesmiddag, Meeloopmiddag, Open les): לאחר שנודע לכם סוג התיכון אליו ילדכם מיועד/ת, ילדכם ואתם יכולים להתרשם מבתי הספר התיכוניים השונים בימים הפתוחים. חלק מבתי הספר היסודיים מארגנים מפגשי מידע וימים פתוחים, חלקם אף עושים זאת בכיתה 7. צ’ק ליסט של מה כדאי לשאול בימים פתוחים נמצא בסוף הכתבה!
4. בחירת בית ספר תיכון (middelbare), מילוי טפסים, רשימת העדפות, הגרלה: לאחר שקיבלתם רושם ממספר בתי ספר, באזור חודש מרץ (יכול להשתנות בין ערים), אתם נדרשים לבחור את מספר בתי הספר המועדפים ביותר (בין 12-3 בתי ספר, תלוי בעיר ובביקוש). בסוף חודש מרץ, מתבצעת הגרלה שעובדת כך: התלמידים ממוספרים בצורה רנדומלית במחשב תחת השגחת נוטריון. המחשב מגדיר את התלמיד הראשון במערכת בתוך התיכון שבחר במקום הראשון, לאחר מכן את התלמיד השני לתיכון שבחר במקום הראשון, השלי-שי וכך הלאה. כאשר המקומות מתמלאים, התלמיד הבא יקבל את התיכון שבחר במקום השני. אם אין מקום בתיכון שבחר במקום השני, הוא יעבור לשלישי, וכך הלאה. אל תדאגו, הילד שלכם לא ישאר ללא בית ספר, פשוט יכול להיות שהוא לא יקבל את בית הספר הפופולרי ביותר. באופן עקרוני, בערך 80% מהתלמידים יקבלו את ההעדפה הראשונה שלהם.

בתי ספר בינלאומיים

לאחר שהתלמידים סיימו את בית הספר היסודי הבינלאומי, הם יכולים ישירות להמשיך לתיכון הבינלאומי (רוב בתי הספר הבינלאומיים בהולנד מציעים חינוך לגילאים 18-4). בית  הספר העל-יסודי הבינלאומי מתחלק לשניים:

1. חטיבת ביניים (IBMYP= Middle School) – מגיל 12 עד 16.
2. תיכון (IBDP-International Baccalaureate ® Diploma) – מגיל 16 עד 18, התלמידים לומדים לקבלת תעודה מוכרת ברמה עולמית והיא מקבילה לרמה של תלמיד הולנדי שסיים ברמת VWO (קדם-אוניברסיטאי). קחו בחשבון שהרמה האקדמאית של הIBDP גבוהה מאוד ודורשת השקעה לא מעטה. מעט בתי ספר בינלאומיים בהולנד מציעים חלופה לתעודה הזו. תלמידים בינלאומיים שסיימו את תוכנית הIBDP, רשאים להתקבל למרבית האוניברסיטאות בהולנד ובעולם, אך חלק מהאוניברסיטאות יכולות לבקש בנוסף גם רמה גבוהה בשפה ההולנדית. ישנן לא מעט אפשרויות לתארים באנגלית באוניברסיטאות בהולנד, אך למשל תואר ברפואה או בעריכת דין הם בשפה ההולנדית בלבד.

חשוב לדעת: לא כל בית ספר בינלאומי מוכר על ידי IB (ייתכן שחלקם עדיין בתהליך קבלת הכרה אך עדיין לא סיימו) ולכן כדאי מאוד לבדוק את זה לפני ההרשמה לבית הספר.

שיטות החינוך בבתי הספר העל-יסודיים

בדומה לשיטות החינוך השונות בבתי הספר היסודיים (עליהם דיברתי בכתבה הקודמת), ישנם גם תיכונים בעלי פילוסופיה ספציפית. ניתן למצוא כאן תיכונים דתיים (יהודיים, קתוליים, מוסלמיים וכו’) או תיכונים עם שיטה חינוכית מיוחדת כגון מונטסורי, וולדורף או דלתון. במקרים מסוימים, ניתן תעדוף בקבלה לתיכון מונטסורי לתלמידים שלמדו קודם לכן בבית ספר יסודי מונטסורי.

לחלק מבתי הספר התיכונים (הנקראים Profile Schools) יש דגש מיוחד על תרבות, ספורט, אומנות, מדע, יזמות, שפות וכו’. ישנם גם תיכונים דו-לשוניים (נקראים גם TTO Schools) בהם התלמידים לומדים 50% מהשיעורים באנגלית בשלוש השנים הראשונות. בשנתיים או שלוש האחרונות (תלוי בסוג התיכון), רוב הלימודים מתקיימים בהולנדית כיוון שהמבחנים המסכמים הם בהולנדית. לכן חשוב לשים לב שתיכון מסוג זה עלול להיות לא מתאים עבור תלמידים שלא שולטים לחלוטין בשפה ההולנדית.

חשוב שוב להבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל סוג תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי “לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת:

• לאחר שהתלמידים סיימו את אחד מסוגי התיכון וקיבלו תעודה, חוק חינוך חובה מסתיים. למשל, תלמיד שסיים בתיכון VMBO, סיים את חוק חינוך חובה בגיל 16 (אך במידה ותלמידים לא קיבלו תעודת גמר בגיל 16, הם מחוייבים להשאר עד גיל 18).
• בנוסף לשפה האנגלית וההולנדית, התלמידים נדרשים ללמוד בתיכון שפה אחת נוספת, לרוב גרמנית או צרפתית.
•  בדומה לבתי הספר היסודיים בהולנד, רוב התיכונים מסובסדים על ידי הממשלה. כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בערך 550 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו’ (התרומה השנתית נקראת ouderbijdrage). הורים שלא יכולים לממן את התשלום יכולים להגיש בקשה לסבסוד מהעירייה.
•  בשנים האחרונות בתי ספר רבים מציעים תכניות מורחבות של ספורט או אמנות כדי למשוך תלמידים. תכניות אלו כוללות בדרך כלל 6 שעות שבועיות בתחום הנבחר.
• אם בבית הספר היסודי התלמידים נסעו לטיול קצר בהולנד, בבית הספר העל-יסודי נהוג לסוע לטיול שנתי למדינות אחרות, לטיולי סקי או טיול שטח מסוג אחר. מגניב, אה?
•  ישנן אפשרויות בכל שלושת סוגי העל-יסודי לתמוך בילדים מחוננים, אך חשוב להגיע עם כל המסמכים הדרושים (סוגי המסמכים משתנים בין ביה”ס לביה”ס). בדרך כלל התיכונים מציעים לילדים אלו בחירה של מקצוע הרחבה נוסף (כולל מבחן מסכם נוסף). חלק מהתיכונים גם מאפשרים תכניות “האצה” בהן התלמידים יכולים להיבחן מוקדם יותר מהמועד המתוכנן.  ניתן גם למצוא תיכון מיוחד המיועד לילדים מחוננים שמטרתו לאתגר אותם לפי היכולות שלהם (נקרא begaafdheidsprofielschool).
•  הידעתם? בכיתה 8 (מקביל לכיתה ו’) יש מבחן תאוריה ומבחן מעשי לרכיבה על אופניים וזהירות בדרכים. זהו מבחן חובה לכל הילדים בהולנד הכולל בתוכו בין היתר שליטה על האופניים (כגון עצירות ופניות) והתנהגות חברתית נאותה.

 

 

 

 

איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלי?

כדי לנסות ולהבין מהו בית הספר המתאים ביותר עבור ילדכם, כדאי לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

1. מה החוזקות של הילדים שלכם? מה מלהיב אותם? אם הם עדיין לא בטוחים, כדאי לחקור ולנסות תחומי עניין שונים. כפי שציינתי, יש בתי ספר שמציעים שנות מעבר שבהם הילדים יכולים להתנסות עם סוגים שונים של תיכונים ולדחות את רגע ההחלטה לשלב מאוחר יותר.
2. מה המלצת המורה? לפי המלצת בית הספר, תוכלו להתמקד בין שני סוגי על-יסודי במקום שלושה.
3. באיזה דרך ילדכם לומד בצורה היעילה ביותר?  האם זה בקבוצות קטנות או דווקא בכיתה גדולה? למידה דרך ספרים או למידה יותר מעשית? הרבה מבתי הספר מציעים שיטות חינוך שונות (כפי שצויין למעלה) ולעיתים גם שילוב של טכניקות לימוד שונות.
4. אילו תכניות העשרה חשוב לכם שיהיה בבית הספר? בהרבה מבתי הספר ניתן למצוא תכניות העשרה מעבר לתכנית החינוך הבסיסית כגון ריקוד, אומנות, בישול, יזמות, ספורט וכו’. הרבה פעמים תכנים כאלו הופכים את חוויית הלמידה להרבה יותר מהנה, גורם משמעותי חשוב לא פחות כדי להצליח בלימודים.
5. והכי חשוב: להקשיב מה הילד רוצה ואומר. לעיתים יש לנו את הנטייה לעשות “מניפולציות חינוכיות” מסויימות כדי לגרום לילד לבחור את מה שאנחנו בסתר לבנו רוצים. כשהילדים מחליטים את בית הספר בעצמם מתוך בחירה חופשית ועניין, הוא יפרחו וישקיעו בלימודים כי הם במקום המתאים להם. השקיעו זמן לדבר עם ילדכם על הנושא מדי פעם בשנתיים שלפני רגע הבחירה כך שההחלטה תהיה שקולה ובשיח פתוח וכנה.

ובנימה אישית…

כששמעתי לראשונה על החלוקה לרמות בשלב כל כך מוקדם במערכת החינוך, נחרדתי. חשבתי לעצמי: “מה אני ידעתי בגיל 12?”. לא היה לי מושג במה אני טובה ומה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. מעבר לזה, הלחץ החברתי בגיל הזה יכול להשפיע רבות על הבחירה בסוג תיכון מסויים. אבל (ויש פה אבל!), בתור אחת שעובדת עם ילדים מחוננים, אני מאוד מאמינה שכאשר אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים שדומים לנו, אנחנו פורחים. ילדים בעלי תחומי עניין משותפים יכולים בקלות רבה יותר לאתגר ולהרגיש בנוח להציע רעיונות מאשר קבוצה אקראית של תלמידי תיכון עם תחומי עניין רבים ומגוונים.

לא מזמן סיפרתי לבעלי כמה כיף לי ללמוד עכשיו בקורס הולנדית, בגלל שאני מרגישה בנוח לנסות לדבר ולטעות מול תלמידים האחרים (בשונה מקבוצה הטרוגנית קודמת שהייתי בה עם תלמידים מרמות שונות לחלוטין). בנוסף, הסיכוי לסיים תוכנית המותאמת לחוזקות של התלמידים מעלות את הסיכוי שהם יסיימו תיכון בהצלחה. החלוקה של התיכונים פה לא מותאמת לחשיבה הישראלית בה כל ילד צריך לנסות הכי “רחוק” שהוא יכול. אבל בראייה ההולנדית, ללמוד בתיכון מקצועי לא נחשב פחות מללמוד בתיכון מחקרי. יותר מכך, בעיניהם עדיף לסיים עם השכלה של מכללה מקצועית (MBO) מאשר לנסות ללמוד באוניברסיטה מבלי לסיים. מעבר לזה, נראה שישנן הרבה אפשרויות מעבר בין סוגי התיכונים השונים, ככה שזה לגמרי אפשרי לשנות את המסלול אותו הילד בחר. מקווה שעזרתי לעשות קצת סדר בבלאגן, המון הצלחה בהמשך הדרך!

לינקים שימושיים למידע נוסף:

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ הישראלית כדי לשאול ולהתייעץ בכל מה שקשור לחינוך בהולנד 

קבוצת פייסבוק לישראלים “הכל על החינוך בהולנד”

קבוצת פייסבוק לבינלאומיים על החינוך בהולנד  (Dutch Education Group (from Amsterdam Mamas

מידע מהאתר הממשלתי על איך לבחור בית ספר על-יסודי

מנוע חיפוש למציאת בית ספר

מידע על המעבר מבית ספר יסודי לעל יסודי

סרטון יוטיוב על חלוקת בתי הספר העל-יסודיים

 

[adrotate banner=”28″]

חווית המעבר לארץ אחרת יכולה להיות מלחיצה. יום אחד אתם שולטים בשפה, יש לכם עבודה, משפחה וחברים ולמחרת אתם מהגרים שמדברים בשפה רצוצה, לא מכירים אף אחד וחסרי עבודה. תארו לכם לעבור את החוויה הזו בלי לינקדאין או גוגל טרנסלייט ובלי להיות במרחק כמה שעות טיסה מאמא.

תדמיינו את החוויה הזו כיהודים בעולם אנטישמי או כהומוסקסואל בעולם בו זו עבירה שדינה מאסר, כמשורר המהגר לארץ שאינו דובר את שפתה.

השפה/ יעקב ישראל דה האן

יותר מהכל אני כמה את השפה שוב לשמוע; שפתה של הולנד עוטפת אותי

אני חי כאן, חצי מאושר וחצי אבוד; ואף לא אדם אחד, דובר את שפת שירי

משורר נודע, הומוסקסואל מוצהר, הולנדי, יהודי חרדי שנולד בכפר קטן בהולנד ונרצח בירושלים. לא זו לא הסדרה החדשה של כאן 11 שנמכרה לנטפליקס. זה סיפורו של הרצח הפוליטי הראשון בישראל.

השנה ב-5 במאי, בטקס הזיכרון למלחמת העולם השנייה שנערך בכיכר הדאם באמסטרדם נגעו לליבי מילותיו של אנדרה ואן דוין (Andre van Duin) שדיבר על החירויות שהולנד המודרנית מעניקה לנו. בנאומו הוא ציטט שורה משירו של דה האן, החרוטה על האנדרטה לזכר ההומוסקסואלים שנספו בשואה (homomonument) באמסטרדם. סקרנותי התעוררה ורציתי ללמוד עוד של המשורר היהודי ששירו זכה לזיכרון עולמים.

אולי יעניין אותך גם:

עברית ברחוב ההולנדי
בהולנד קוראים לזה ברנאאוט
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלת כל העדכונים אליכם

ילד ביישן אך שחצן

יעקב ישראל דה האן גדל בזאנדאם כילד יהודי דתי. כשבגר למד הוראה בסמינר למורים בהארלם שם תיארו אותו חבריו כ״בודד, לחוץ, ביישן אך שחצן”. בסמינר הוא נחשף לסוציאליזם, עזב את היהדות והצטרף למפלגה הסוציאל דמוקרטית של הולנד. לאחר לימודיו הוא עבר לגור באמסטרדם, שם עבד כמורה וכעיתונאי ונהנה מהחופש המיני והתרבותי שאמסטרדם איפשרה לו.

הפתיחות של אמסטרדם הטעתה אותו והוא פרסם את ספרו, ׳צינורות׳, שהיה מהפכני בזמנו ועסק במערכת יחסים הומוסקסואלית. בעקבות פרסום הספר הוא פוטר מעבודותיו וסולק מהמפלגה. התגובות גרמו לו למפח נפש שהוא תיאר במכתב לחבר, ״בזבזתי את חיי ולא נשאר לי דבר לעשות בקשר לכך.״

האכזבה דחפה אותו בחזרה לחיק הדת ולחיק משפחתו והוא אפילו נשא אישה. שירו ׳גאולה׳ עוסק בחזרה הזו:

“הייתי צעיר יהודי, התאווה בלבלה אותי… ועכשיו הבושה מבעירה את לחיי החיוורות…לבי חולה וגעגועי חסרי תקווה… האוכל לצעוד על רגלי העייפות ולנוח בארצנו שמעבר לירדן״

הוא שוב חיפש התחלה חדשה, הפך לציוני נלהב והחליט לעלות לישראל, שם היה בטוח שצפויות לו גדולות ונצורות. כפי שביטא בשירו, ״ייעוד״, אותו הקריא בפרידה מחבריו בהולנד לפני העליה לארץ:

״אני הולך כמו העננים הנמשכים על ידי השמש. מי יעמוד בפני קריאתו של אלוהים המעורר את עמו.״

אך בישראל נכונו לו שוב אכזבות. הוא הגיש מועמדות למשרות ביישוב היהודי ובאוניברסיטה העברית ולא התקבל. הוא ניסה להפוך לקונסול הולנד בירושלים וגם לכך לא התקבל. בודד ומאוכזב, הוא כתב:

״זהו מדבר רוחני…אני חש נטוש ונשאר כדי לעמוד בהתחייבויותי.״

מציוני נלהב לפעיל אנטי-ציוני

אכזבתו מהדחיה הפכה לאכזבה מהציונים ומהציונות והוא פנה לחרדים האנטי ציונים, והתקבל על-ידם בזרועות פתוחות. הוא הסתיר מהם את נטייתו המינית והם בתורם העלימו ממנה עין. הוא תמך במאבקם כנגד הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל והפך לאנטי ציוני הסבור שאין מקום למדינה יהודית לפני בוא המשיח. הוא פעל מול מנהיגים בבריטניה ובירדן והפעיל את קשריו והשפעתו כדי להביא לביטול הצהרת בלפור ולמנוע הקמת מדינה יהודית.

חייו התאפיינו בסתירות פנימיות. הוא התפלל בכותל מדי יום והתנחם בזרועותיהם של צעירים ערבים נאים ממזרח ירושלים. הקונפליקטים הפנימיים שלו באו לידי ביטוי בשירתו, כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:

הקונפליקט בין אלוהיו לאהבתו – ״ספק״: ״למה אני מחכה בשעת ערב זו, יושב ליד כותל המקדש בעיר הישֵנה; לאלוהים או לעלם מרוקאי?״

הקונפליקט בין ירושלים לאמסטרדם בשירו ״אי שקט״: זה שבאמסטרדם כמה לירושלים ואחר כמיהתו הלך; ממלמל עכשיו אמסטרדם אמסטרדם״. שיר זה חרוט על האנדרטה לזכרו ב- Jodenstraat באמסטרדם.

הוא התפרנס מטורים שכתב בעיתון הולנדי, “Algemeen Handelsblad”, בהם תאר את החיים בישראל, ולימד בבית הספר הבריטי לכלכלה ולמשפט אשר ממנו פוטר בעקבות דרכו האנטי ציונית שגם הביאה גם למותו.

 

ב-30 ביוני 1924, ערב נסיעתו ללונדון בראש משלחת חרדית שרצתה לשכנע את השלטונות הבריטיים לבטל את הצהרת בלפור, ארבו לו שני חברי ההגנה, אברהם תהומי וזאב משי, ברחוב יפו בירושלים ביציאה מבית הכנסת שבו התפלל. תהומי ניגש לדה האן, ירה בו שלוש יריות והמשיך עם משי לתחנת האוטובוס ממנה נסעו לחיפה. הוא היה בן 42 במותו.

בהולנד הוא זכור ומוערך עד היום ושורה משירו חרוטה על ההומומוניומנט, לזכר חברי הקהילה שנרצחו בשואה – ״כזו כמיהה אינסופית לידידות.״

 

לכל הכתבות של לילך

 

[adrotate banner=”51″]

כשהייתי קצינה צעירה בצה״ל זכיתי לצפות בטקס הפתיחה של המכביה ה-14. כרגיל בישראל קיבלנו את הכרטיסים רק שעות ספורות לפני תחילת הטקס ובמהירות יצאנו לנסיעה של שעות מצפת לתל אביב והגענו לאצטדיון בדקה האחרונה. הטקס היה מרשים ומרגש אך כמי שגדלה בישראל מוקפת ביהודים לא הפנמתי את מלוא החשיבות של המכביה כאירוע בין-לאומי המעלה על נס את העוצמה והאחדות היהודיות. כיום, כישראלית וכיהודיה שחיה בהולנד, אני מבינה היטב את הצורך בקהילה יהודית. תנועת מכבי הולנד מכוונת להיות קהילה ליהודים בהולנד ולספק להם תמיכה ומסגרת חברית, באמצעות פעילויות חינוך, תרבות וספורט.

כשנכנסים למשרדי מכבי הולנד באמסטלפיין מתרשמים מיד מהגאווה והאהבה לעשייה. את הקירות מכסות תמונות מפעילויות שונות והמדפים עמוסים אלבומים וגביעים. נפגשתי שם עם לאורה רנברג-דנקלחרון, מנהלת האירועים והקהילה. כששאלתי את לאורה מהי בעצם מכבי הולנד היא הסבירה ש״מכבי הולנד היא קהילה אליה אנשים יכולים להצטרף עם חבריהם או לפגוש אנשים בעלי תחומי עניין משותפים. המסר שלנו הוא מסר של קהילתיות וחברתיות של יהודים בהולנד באמצעות חינוך וספורט״. לשאלתי מי יכול להצטרף לפעילויות של מכבי השיבה לאורה: ״כל יהודי או מי שהיהדות קרובה לליבו מוזמן להשתתף בפעילויות״.

אולי יעניין אותך גם:

עדן ברדה – פותחת מסעדה וסוגרת מעגל
קיץ עם ילדים בהולנד – המלצות לבילוי
הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

תנועת מכבי התחילה בימים שהחברות במועדוני ספורט באירופה נמנעה מיהודים ולכן צעירים יהודים ממוצא גרמני ואוסטרי הקימו בקונסטנטינופול (כיום איסטנבול) מועדון ספורט יהודי ב-1895. בעקבות ההצלחה, קמו בעקבותיו מועדוני ספורט יהודיים נוספים שלבסוף התאגדו תחת תנועת מכבי העולמית, המונה כיום כ-400 אלף חברים. מכבי הולנד נוסדה רשמית ב-1959, אף שהייתה פעילה עוד קודם לכן, ומונה כיום כאלפיים חברים פעילים.

150 מתנדבים תוך יממה

 

מכבי הולנד מבוססת על התנדבות: רבים מהמאמנים הם מתנדבים, הנהלות המועדונים מבוססות על מתנדבים ובאירועים יש צורך במתנדבים שיסייעו למשל בחלוקת מזון ושתיה. תמיד יקבלו בשמחה מתנדבים חדשים ובמרבית המקרים ניתן להתנדב גם ללא שליטה בשפה ההולנדית.

כשהוכרז לראשונה “סגר אינטליגנטי” בהולנד, יצאו דאטצ׳טאון ומכבי ביוזמת סיוע לקהילה היהודית. מערך של עשרות מתנדבים קם בין-לילה כדי לתת מענה לצרכים שעלו, החל מקניות וכלה בייעוץ רפואי טלפוני. “הייתי מאד גאה בהתגייסות הקהילה”, מספרת לאורה, “הקמנו יוזמה לסייע לכל מי שזקוק לעזרה ברחבי הולנד, יהודים ולא יהודים. חילקנו מצרכי מזון, ארוחות כשרות, מצות, תרופות, מזון לתינוקות, הוצאנו כלבים לטיול ועוד. בתוך 24 שעות גייסנו מעל 150 מתנדבים. זה היה מדהים״.

לב העשייה של מכבי בשגרה הוא כמובן פעילויות הספורט. אלה מוצעות על בסיס שבועי, דו-שבועי או חודשי (ראו מסגרת) ומיועדות לגילאי שש ומעלה ולכל הרמות.יש גם פעילויות חברתיות ומחנות קיץ. ״אנחנו מקבלים בברכה רעיונות חדשים ממתנדבים שמעוניינים להקים מועדון חדש. כך התחילה מכבי כדורשת מאמאנט״, מדגישה לאורה. מאמאנט הוקמה לפני כשנתיים וגם מכבי פדאל הוא מועדון חדש שהחל את דרכו בקיץ האחרון (במסגרות).

אפשר להשתתף בפעילויות בכל רמה ספורטיבית, לא צריך להיות מקצוענים, ואפילו לא חייבים לשלוט בהולנדית. ״הפעילויות מתקיימות בהולנדית אבל אנחנו מנסים לגלות פתיחות רבה ככל האפשר למשתתפים שאינם דוברי השפה. למשל בכדורשת יש שתי קבוצות שמדברים בהן רק עברית ויש גם קבוצות שמדברים בהן אנגלית באימון. אנחנו רוצים ליצור קהילה שבה כולם מרגישים שהם יכולים להשתתף באותה רמה. אז המאמנים מדברים אנגלית עם מי שלא מבין הולנדית. בכדורגל יש למשל כמה ילדים שלא מדברים הולנדית והמאמנים מדברים איתם אנגלית. חשוב מאוד ליצור מרחב שבו אנשים יכולים להשתתף ולא מרגישים נטע זר״.

 

[adrotate banner=”55″]

עם העולים מצפון אפריקה

תחרות המכביה (הקרויה גם האולימפיאדה היהודית) מתקיימת כל ארבע שנים. המכביה הראשונה נערכה בישראל ב-1932 בהשתתפות 390 ספורטאים מ-18 מדינות, מהם 60 ספורטאים ממדינות ערב. במכביה השניה שנערכה כעבור שלוש שנים השתתפו כבר כאלף ספורטאים מ-28 מדינות. באותה העת הוגבלה כניסת יהודים לארץ ישראל על ידי השלטון הבריטי, ומשתתפים מפולין ומבולגריה ניצלו את ההזדמנות כדי לעלות ארצה באופן בלתי חוקי.

רודי קליינקרמר, תושב אלסמיר בן 86, סיפר לי על חוויותיו במכביה החמישית, חוויות שליוו אותו כל חייו. שוחחנו בטלפון בגלל הקורונה, וכשהתלבטנו בתחילת השיחה באיזו שפה לדבר, בין ההולנדית המהוססת שלי לאנגלית המושלמת שלו, צחק רודי ואמר שבעברית לא נוכל לדבר: ״אני יודע להגיד בעברית כן, לא וארבע, זה היה מספר החולצה שלי במכביה״.

איך הכל התחיל? ״שיחקתי כדורסל ומישהו ברחוב שאל אותי אם אני יהודי, השבתי שכן והוא שאל אם אני רוצה ללכת לשחק כדורסל בישראל, כך הכל החל, ב-1957. הקבוצה התכנסה והתחילה להתאמן, היינו כעשרה בנים עם מאמן אמריקאי שלמד בהולנד וגייסנו כספים לנסיעה מכל מיני אנשים עד שהיה לנו מספיק״.

כדי להגיע למדינה הצעירה ולהשתתף באירוע עברו רודי וחבריו מסע ארוך ומרגש: ״נסענו ברכבת למרסיי ושם עלינו על הספינה ‘עלייה’ שהייתה מיועדת לעולים. היו עליה הרבה עולים ממרוקו, טוניס ואלג׳יריה. בדרך לישראל אספנו אנשים בגנואה ובקפריסין. אני זוכר שכאשר האונייה נכנסה לנמל חיפה כל הנוסעים עמדו ושרו את התקווה”.

 

ואז התחילה המכביה עצמה: ״במצעד פתיחת המכביה, דוד בן גוריון הדליק את הלפיד והלפיד התפוצץ וכולם ברחו כי חשבו שמדובר בהתקפה. כשהתחלנו את המכביה התייחסו אלינו כסופר-ספורטאים בגלל המדים היפים שלנו עם דגל הולנד עליהם, אבל בסופו של דבר היינו מקום אחרון במשחקים״.

״עד היום אני נפגש עם חבריי מהמשלחת למכביה לדבר על ישראל. אני בן 86 והם בני 83 ו-84. החוויה שלי מישראל היא שכולם רצו לעזור לנו. למשל, נסענו לחיפה לבקר מישהי שעלתה לישראל איתנו בספינה וכשרצינו לחזור ברכבת מחיפה לרמת גן מישהו ראה אותנו ושאל אם אנחנו משתתפים במכביה והציע לנו טרמפ ברכב שלו, הוא הסיע אותנו חזרה למכביה. במהלך המכביה נסענו לשגרירות הולנד בישראל. מכיוון שהיא הייתה בירושלים יכולנו לנסוע לשם רק ביום מסוים בשבוע והיינו צריכים לעלות לירושלים בליווי טנקים״.

בחירה בצעירים

רודי גאה מאד גם בבתו, שרון קליינקרמר ואן דר סטוק, שהשתתפה במכביה ב-1985 עם קבוצת הוקי שדה הנשים הראשונה שנשלחה מהולנד לאירוע ואף זכתה במדלית זהב. בשיחת טלפון סיפרה לי שרון שהיא אמנם הגיעה לישראל במטוס ולא בהפלגה מרגשת כמו אביה, אך גם עבורה הייתה זו חוויה של פעם בחיים. “דרך התחרויות והספורט נוצרו אחווה אמיתית וקשרים מיוחדים, במיוחד עם הספורטאים ההולנדים האחרים”, סיפרה שרון וציינה במיוחד את חוויותיהם בשבוע האימונים בשפיים לפני המכביה, שבו הסתגלו לחום הכבד בישראל, ואת הטיולים לירושלים ולמצדה.

המכביה הבאה תיערך ב-2022 והולנד צפויה לשגר אליה את משלחתה הגדולה ביותר – כ-150 משתתפים ומשתתפות. ראש המשלחת חיה מאייר בת ה-29 היא הצעירה ביותר שכיהנה בתפקיד זה אי פעם, והיא ממלאת אותו בהתנדבות לצד עבודה במשרה מלאה כמנהלת משאבי אנוש. הבחירה בחיה היא חידוש שמטרתו לעודד את הצעירים להצטרף לארגון ולהביא איתם רוחות של שינוי. גם חיה, בוגרת כמה מכביות, שותפה לתחושות של שרון: “בזמן המכביה יש הרגשה שנמצאים בבועה ביחד עם אלפי ספורטאים שמתחרים בספורט אבל גם יוצרים אחווה וחברויות לכל החיים וזה פשוט מדהים!”.

תהליך בחירת הענפים ארוך והרשימה טרם נסגרה סופית, אך כרגע מסתמן שהולנד תתחרה בענפים הבאים: כדורגל, קטרגל, הוקי שדה, כדורשת, טניס, קראטה, חתירה ואופני כביש. בדרך כלל אין מבחני מיון לנבחרות מכיוון שאין די משתתפים בספורט קבוצתי, אך יחד עם זאת המאמנים מוודאים שהמועמדים מוכיחים רמה מספקת. בחירת המשתתפים לא מתבססת אך ורק על כישורים ספורטיביים ועל מוטיבציה לנצח. מבחינת ראש המשלחת, חיה, יש חשיבות רבה לצד החברתי והקהילתי של המשלחת.

בימים אלו פונה מכבי במיוחד לישראלים החיים בהולנד. ״אני מזמינה את הישראלים כאן להיכנס לאתר האינטרנט של מכבי ולעקוב אחרי הפייסבוק והאינסטגרם שלנו כדי להתרשם מהפעילויות הקיימות ולהצטרף לקהילה שלנו”, אומרת לנו מנהלת הקהילה והאירועים לאורה, “אנחנו עובדים יחד עם דאצ׳טאון כדי לגשר על הפער בין הקהילה היהודית לקהילה הישראלית בהולנד, ודרך נהדרת לעשות זאת היא באמצעות הספורט״.

תמונות מפעילויות מכבי בענפי הספורט השונים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[adrotate banner=”55″]

אל תתנו לגשם להטעות אתכם – הקיץ הגיע להולנד, גם אם באיחור אופנתי. אנחנו מקדמים אותו בברכה ושמחים על כל יום שבו מציצה אלינו השמש. בהולנד זו מסורת קבועה: יום שמש מחייב יציאה החוצה להתאווררות ואם נוסיף לזה את חופשת הקיץ של הילדים מתקבלים ימי אור  ארוכים שמאפשרים פעילות חוץ מהנה לכל המשפחה. לא צריך להזכיר לנו שגם ימי הקיץ אינם חפים מגשם ולכן יש לנצל עד תום כל שעת שמש. למי שחדש בהולנד, ולמי ששכח בגלל הקורונה, קבלו את ההמלצות שלנו לפעילויות ילדים במהלך החופשה, בחוץ ובפנים! 

פארקי שעשועים

 

הולנד משופעת בפארקי שעשועים המותאמים לכל גיל! Walibi, אפטלינג, דאונרל ועוד רבים וטובים! בפארקים ניתן למצוא גם מתחמי מזון, חנויות מזכרות ואפילו כפר נופש. מומלץ להצטייד בנעליים נוחות ואם הפארק גדול מאוד אולי אפילו לשקול לינה באזור על מנת להספיק להנות ממתקנים רבים ככל האפשר.

בחודשי הקיץ בפארק אפטלינג, למשל, תוכלו לבלות עד השעות המאוחרות של הלילה או לחלופין לקנות כרטיס לשעות הערב בלבד: 18:00-22:00 מה שיכול להתאים במיוחד לבני הנוער.

לאלה ממכם שכבר מכירים את הפארקים האלה, ואפילו היטב, נספר שיש חדש תחת השמש ההולנדית:

באפטלינג נפתח לפני כחודשיים יער משחקים חדש בשם Speelbos Nest הכולל משחקים לילדים קטנים (אך אמיצים) ולבעלי מוגבלויות. חובבי רכבות ההרים ימצאו בוואליבי רכבת הרים חדשה יחסית העונה לשם untamed. זוהי אטרקציה בנויה מעץ ומברזל ומגיעה למהירות של 92 קמ”ש. בפארק דאונרל שכולל גם את פארק מים טיקיבד יש מהקיץ הזה גם בריכות פתוחות, ולא רק מקורות.

למידע נוסף על הפארקים:

• אפטלינג 
• פארק וולבי
• דאונרל

אולי יעניין אותך גם:

חופי ים בהולנד – ששת המומלצים
יש טרסה? 5 המלצות למסעדות עם נוף ואווירה
להצטרפות לרשימת התפוצה של דאצ’טאון

חוות עירוניות

 

עמותת  vSKBN מפעילה חוות עירוניות במספר רב של מיקומים ברחבי הולנד. בחוות חיות משק, פינות ליטוף, כיתות לימוד, גינות ירק וסדנאות בהתאם לעונה. הכניסה לרוב החוות היא חינם אך חלק מהסדנאות מחוייבות בתשלום. יש מגוון מאוד גדול של חוות- כדי למצוא את החווה הקרובה אליכם היכנסו לקישור.

עוד אפשרות לבילוי בסגנון חווה היא חוות fruittuin van west. במקום תמצאו: קטיף עונתי, בית קפה, סופר אורגני, לול התרנגולות רחב ידיים בו תוכלו לאסוף ביצים (בתשלום) ואפילו סדנאות לחביצת גבינה.

 

[adrotate banner=”55″]

גן חיות וספארי

 

 

גם בתחום הזה יש מגוון לא קטן: גן החיות ב Amersfoort ,Artis באמסטרדם, ספאריפארק Beekse Bergen, פארק הקופים Apenheul ועוד.בכולם מפגש עם חיות בר מרתקות. במרבית האתרים גם פעילויות נוספות לכבוד חודשי הקיץ. אם ביצורי המים חשקה נפשכם, יש גם מספר אתרים כדוגמת הדולפינריום הממוקם ב-Harderwijk וגם Burgers’ Zoo שממוקם ליד ארנהיים. שם בחודשי הקיץ תוכלו להנות מפעילות מיוחדת לכל המשפחה: למשקימי הקום מביניכם, תוכלו לבחון את הרגלי היקיצה של החיות (לסיורים מתלווה מדריך והעלות היא 2 אירו לאדם. הכסף נתרם להרחבת הפעילות במקום). למידע נוסף.

צאו לטיול בטבע!

 

בהולנד יש אינסוף מסלולי טיול מהנים, צאו לפגוש את הטבע עוצר הנשימה ברגל או באופניים.

פנינו לגילי ואן אמן-גנור שהקימה את עמוד הפייסבוק- קהילה מטיילת בהולנד Kehila walking. בעמוד תוכלו למצוא סיורים עצמאיים וטיולי משפחות שמארגנת גילי או להצטרף לחברים אחרים בקהילת המטיילים.

הנה מסלול אחד שעליו ממליצה גילי בחום:

“טיול ביער מקסים עם מרכז מבקרים מעניין, מסעדה נהדרת ואזור משחקים מיוחד מאחור (תשלום סמלי, חינם למנויי Oerrrrr לילדים). ביער ניתן למצוא לפי העונה גם פטריות יפיפיות, ערמונים ופטל.

היער שייך לארגון  Natuurmonumenten אשר אחראית על התחזוקה של עוד מגוון של יערות ברחבי הולנד. ניתן לעשות דרכם מנוי שנתי לילדים, כל חודש יש המלצה למשהו אחר  והפתעה, חוץ מזה יש להם הרבה פעילויות במהלך השנה (עם הנחה למנויים). אנחנו תורמים להם כל חודש סכום קטן ונהנים מהידיעה שאנחנו עוזרים לטבע ההולנדי.בערך שעה מאמסטרדם בתחבורה ציבורית”.

ועוד משהו: באתר האינטרנט של ארגון natuurmonumenten תמצאו לא פחות מ 403 פעילויות לילדים המתקיימות בטבע ובמחיר סמלי, כאן תמצאו את רשימת הפעילויות.

מוזיאונים

 

אין לכם עדיין כרטיס מוזיאונים? מהרו להזמין לכל המשפחה! ברשימת המזויאונים לילדים תמצאו מגוון גדול לכל תחום: מדע, אומנות, צעצועים ואפילו ממתקים. בנוסף, מציעים חלק גדול מהמוזיאונים סדנאות והפעלות לילדים. גם המוזאונים הגדולים מציעים פעילויות לילדים ושווה לבדוק באתר כרטיס המוזיאונים אילו פעילויות מוצעות לילדים.

מוזיאון Museon שבהאג, הוא מוזיאון לתרבות ומדע, במקום תערוכות קבועות ומתחלפות בנושאים שונים. בקיץ הזה מציג המוזיאון תערוכה מתחלפת בנושא מוזיקה לכל המשפחה: מבטהובן ועד לביונסה. התערוכה אינטרקטיבית ובה 5 פסלי סאונד אינטרקטיביים ו-25 תחנות עבודה המאפשרות לילדים להתנסות. גם הורים שמתעניינים במוזיקה קלאסית ימצאו עניין בביתן בטהובן שהוקם לציון שנת ה-250 להיולדו.

ועוד המלצה קטנה: ביקורים במוזיאונים מרוחקים יניבו לכם גם ביקור בעיירות קטנות וציוריות, אחרי הביקור שוטטו במרכזי הערים ותרוויחו טיול ליום שלם.

עוד מידע על כרטיס המוזיאונים

בהצלחה! וזיכרו – הקיץ לא ארוך, אז מהרו וצאו מהבית (אחרי שתבדקו שהגשם פסק)

בערב ה-11 ביולי 2010, כיכר וריטהוף המפורסמת בלב מאסטריכט נצבעה כתום. כל מי שמתגורר בבירת לימבורג יודע שבכל קיץ כיכר העיר לובשת צבעי חג לכבוד שבוע ההופעות של הכנר אנדרה ריו, יליד העיר. הפעם הבמה הענקית הושלמה כחמישה ימים לפני המופע הראשון, וזאת לכבוד מאורע גרדניוזי אחר – גמר גביע העולם בכדורגל, בו פגשה נבחרת הולנד את נבחרת ספרד. 

רק שלוש פעמים העפילה נבחרת הולנד לגמר גביע העולם, ועל כן רף המתח, ההתלהבות וההיסטריה בעיר הרקיע שחקים. מעולם לא ראיתי את הכיכר כה מלאה ושוקקת, והתופעה כמובן לא הייתה ייחודית למאסטריכט. כל כיכר מרכזית או פארק רחב ידיים ברחבי הולנד הוסבו באותו ערב לאתר פולחן המוני. ההולנדים לבשו כתום מכף רגל ועד ראש, מפעוט ועד קשיש, ממאסטריכט ועד חרונינגן. בכל פאב ומסעדה נוגן בלופ מחזורי ההמנון הקופצני הבלתי רשמי של הולנד Viva Hollandia בביצוע Walter Kroes.

אמנם נבחרת האורנג’ הפסידה באותו הערב, אך מעולם לא ראיתי את ההולנדים כה מאוחדים ומגויסים, גם לא ביום המלך או ביום השחרור. אפילו אנשים שאין להם כל עניין בכדורגל בימי שגרה, נקראו לדגל והתגייסו במלוא המרץ במהלך הטורניר הגדול. 

במשחקים חשובים במיוחד, במידה והנבחרת מעפילה לשלבים המתקדמים של הטורניר, הדריכות בשיאה. הרחובות והחנויות ננטשים לחלוטין, לטובת כינוסים המוניים בכיכרות או מול מקלטי הטלוויזיה הביתיים. בהרבה מובנים – הדממה ברחובות (שאינם סמוכים לכיכר בזמן המשחקים)  מזכירה את יום כיפור בארץ. כמובן שהדממה נקטעת על ידי שאגות שמחה או זעקות שבר במקרה של כיבוש או ספיגת שער. תגובות קולניות ואמוציונליות אלו יפתיעו כל זר שחי פה, שכן הן באות בניגוד אבסולוטי לשלווה ולאיפוק שמפגינים שכנינו ביומיום.

אולי יעניין אותך גם:

״שוער נולד שוער״, ישראלי בליגה ההולנדית
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
מדריך לנוסע מהולנד לישראל או מישראל להולנד

דת, מדינה ו-90 דקות משחק

דייגו ארמנדו מרדונה, אחד מגדולי השחקנים בהיסטוריה, טען: “כדורגל איננו משחק, גם לא ספורט, כדורגל הוא דת”. ואכן בארגנטינה, מולדתו של מרדונה, הוא עצמו נקרא מפורשות “דיוס” (אלוהים בספרדית), והשער המפורסם שכבש בעזרת ידו בשנת 1986 ברבע גמר המונדיאל נגד אנגליה – נקרא עד היום שער יד האלוהים.

אבל כדורגל איננו רק דת. לאורך השנים הוא גם היה ביטוי ללאומיות. בשנת 1969 פרצה מלחמה בין הונדורס לאל-סלבדור בעקבות משחק כדורגל בין הנבחרות הלאומיות. ההתפוררות של יוגוסלביה החלה בבעיטה של זבונימיר בובאן הקרואטי בשוטר סרבי במהלך משחק כדורגל. בגרמניה כמעט איש לא נופף בדגל הלאום במרחב הציבורי מאז מלחמת העולם השנייה, בשל הסלידה מהלאומנות והאסון הכבד שהטילה על אירופה כולה. זאת עד שבשנת 2006 אירחה גרמניה את גביע העולם, ורק אז, לראשונה מאז תום המלחמה, נצפה דור שלם וצעיר של גרמנים שנשא את דגל הלאום בגאווה. 

אף שראינו כי בעבר קידם הכדורגל עימותים, בעשורים האחרונים הכדורגל בכלל, וכדורגל הנבחרות בפרט, נמצא בחוד החנית של המאבק בגזענות ומשמש קטליזטור לשילוב מוצלח של מהגרים במדינות אירופאיות רבות. 

את נבחרת הולנד הגדולה של 1988, היחידה שהצליחה לזכות ביורו, הובילו רוד חוליט ופראנק רייקארד, שניהם ממוצא סורינאמי. גם הנבחרת הנוכחית משופעת בצאצאי מהגרים, ממגוון מקומות. בדומה לכך – גם בישראל המודל האופטימלי לשותפות יהודית-ערבית מתקיים על מגרש הכדורגל (אם כי עדיין לא ביציע).

 

בחזרה לעתיד- יורו 2020 ביוני 2021

ב-11 ביוני 2021 יפתח יורו 2020. זו איננה טעות הקלדה. אליפות אירופה לאומות שתוכננה לקיץ שעבר נדחתה לקיץ הנוכחי בשל מגיפת הקורונה, ושמרה על השם המקורי. לראשונה בהיסטוריה של היורו, הטורניר יתנהל ב-11 מדינות שונות, מאזרבייג’אן במזרח ועד אנגליה במערב. כל שלושת משחקיה של נבחרת הולנד בשלב המוקדם של הטורניר יערכו לעיני הקהל הביתי באצטדיון “יוהן קרויף ארנה” שבאמסטרדם. עובדה זו אמורה לתת לנבחרת יתרון משמעותי בתחילת הדרך.

קצת נתונים על הסגל הנוכחי של נבחרת הולנד

הסגל מונה 26 שחקנים, מתוכם רק 11 משחקים בליגה ההולנדית. כל השאר מככבים בליגות הבכירות ביבשת.

על פי דירוג פיפ”א הנבחרת ההולנדית מדורגת במקום ה-14 בעולם. לפני עשור היא הובילה את הדירוג העולמי במשך חודשיים.

שווי השוק המוערך של כל שחקניה נאמד ב-637 מיליון אירו.

נבחרת הולנד שובצה לבית המוקדם לצד נבחרות אוקראינה, אוסטריה וצפון מקדוניה. המשחק הראשון של הנבחרת יערך ביום ראשון ה-13 ביוני, נגד אוקראינה.

למרות העבר המפואר של נבחרת הולנד, לפחות על פי סוכנויות ההימורים, סיכויה של הנבחרת הנוכחית לזכות בתואר הנכסף קלושים. הפייבוריטיות לזכייה בתואר הן צרפת ואנגליה. גם לבלגיה, גרמניה, ספרד, פורטוגל ואיטליה סיכויים טובים יותר לזכות.  

על כל פנים נראה שביוני-יולי 2021 יהיה קשה לשחזר את המראות בוריטהוף 2010, אם בשל מגבלות הקורונה, ואם בשל נבחרת הולנדית קצת חלשה יותר. 

בכל מקרה הטורניר יהווה אבן דרך משמעותית בחזרה של היבשת לשגרת חיים נורמטיבית, בשלהי המגיפה. לא עוד טבלאות מדכאות של מדינות עם מדרגי חולים, מתים ומאושפזים. זוהי שעתם היפה של טבלאות מלכי השערים, מצעד המבשלים ואחוזי ההחזקה בכדור.

ישראל, כהרגלה בקודש, לא העפילה לטורניר. אז כל שנותר לנו הוא ללבוש כתום ולשאוג לצד שכנינו הכתומים “הופ הולנד הופ”.

לסיום חשוב לציין שמבחינת כותב שורות אלו – גם אם הולנד תזכה בטורניר, השמחה תתגמד בהשוואה לכל ניצחון זניח של הפועל תל אביב בגביע הטוטו על הפועל כפר סבא. בכל זאת – יש סדרי עדיפויות בחיים.

 

תמונות: סאלי אמסטרדמר

 

[adrotate banner=”20″]

 

 

 

“One of the first conditions of happiness is that the link between man and nature shall not be broken”.
—Leo Tolstoy

 

איזו מדינה ״ירוקה״ יותר? הולנד או ישראל? מעצמת ההייטק שממציאה פטנטים או ארץ טורבינות הרוח ופחי המיחזור? לא צריך לבחור מנצח. איכות הסביבה הוא תחום בו שיתוף פעולה בין מדינות הוא הניצחון של כולנו. 

היום, 5 ביוני, אנו מציינים את יום איכות הסביבה העולמי. יום שמטרתו העיקרית היא לשפר את עולמנו, להפוך אותו למקום בריא, משגשג ובטוח יותר למען הדורות הבאים. 

 

איך יודעים מי מובילה?

מדד איכות הסביבה (Environmental Performance Index ובקיצור EPI) בוחן ומכמת את פעילותן של 180 מדינות ביחס לאיכות הסביבה. הרעיון שעומד מאחורי מדד ה-EPI הוא יצירת כלי שמאפשר לאתר בקלות בעיות, להבחין במגמות, לזהות הצלחות וכישלונות, למצוא שיטות מוצלחות ולמקסם אותן. 

מדד ה-EPI נועד לשקף עד כמה המדינות מצליחות לעמוד במטרות ובמשימות שהציבו לעצמן בתחום. הוא פתוח לכלל הציבור ומעניק הכוונה ושיטות פעולה למנהיגים ומקבלי החלטות המעוניינים בשיפור איכות הסביבה במדינותיהם. 

הגורמים אשר מרכיבים את המדד הם זיהום אוויר איכות המים, מגוון ביולוגי, סביבה ימית, פליטת גזי חממה ועוד. 

מדד ה-EPI האחרון, פורסם בשנת 2020 והוא מבוסס על נתונים אשר נאספו ברובם בשנת 2018 ועל כן השפעת אירועים שהתרחשו לאחר מכן, כגון מגפת הקורונה, טרם מופיעה בו. במדד 2020 מדורגת הולנד במקום ה-11 ואילו ישראל מדורגת במקום ה-29. מכאן משתמע שכל שיתוף פעולה שיתקיים בין הולנד לישראל בתחומי איכות הסביבה יוכל לסייע לישראל להשתפר בתחום זה.

אולי יעניין אותך גם:

איך להפ(ר)יח חיים בבית – חלק ראשון
מתחת לבלטות של השכן ההולנדי
המדריך המלא לגנים ובתי ספר יסודיים בהולנד

 

 

שיתוף פעולה ישראלי-הולנדי

הנספח הכלכלי בשגרירות ישראל בהאג, איתן קופרשטוך, אמר לפני כשנה כי תחום האנרגיה הינו תחום בו יש להולנדים יתרון יחסי. שיתוף פעולה עם חברות ישראליות בתחומים כמו יעילות אנרגטית, איסוף אנרגיה ושימור אנרגיה, יכול להיות מבורך.

בשנים האחרונות מקדמת הולנד מעבר ל’כלכלה מעגלית’ בדגש על מיחזור ופיתוח מוצרים שהם ידידותיים לסביבה עם חתימה אנרגטית נמוכה. הממשלה מעודדת ומסבסדת אימוץ טכנולוגיות חקלאיות ששמות דגש על סביבה וקיימות, ויש כאן פוטנציאל אדיר לשיתוף פעולה ישראלי-הולנדי. חברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות מתקדמות ובנות-קיימא יוכלו למצוא כר נרחב לפעילות.

ענף התעופה אף הוא יכול להוות תחום רלוונטי לשיתוף פעולה. להולנד יש נמלי תעופה גדולים (נמל התעופה סכיפהול שליד אמסטרדם הוא נמל התעופה הרביעי בגודלו באירופה) והולנד עושה מאמץ לאמץ כל טכנולוגיה שתביא להפחתת פליטת הפחמן בשדות התעופה של המדינה. יש לא מעט חברות ישראליות בתחום זה וגם כאן מרחב ההזדמנויות הוא רב.

כפועל יוצא של המעבר ל’כלכלה מעגלית’ הולנד עושה מאמץ להקטין את כמויות האשפה לאדם, תוך הגדלת האפקטיביות בשימוש בחומרים והקטנת השימוש בחומרים שאינם ניתנים למיחזור, וכמובן הקטנת פליטת גזי חממה. ממשלת הולנד מקצה משאבים רבים למימון המעבר לכלכלה מעגלית והמימון נגיש ליזמים, למפעלים ועסקים אשר חייבים לעבור לכלכלה מעגלית ולכל גורם אחר אשר יבצע פעילות בתחום.

מר קופרשטוך הוסיף ואמר כי כמעט ואין תחום בחיי היום-יום אשר לא יושפע מהמעבר לכלכלה מעגלית – מזון, ביגוד, תחבורה, רפואה, מגורים, תרבות הפנאי. זה בדיוק המקום שבו יכולות חברות ישראליות, המפתחות מזה שנים טכנולוגיות אשר קשורות לכלכלה מעגלית, להיכנס לתמונה. מדובר על חברות המפתחות טכנולוגיות הפרדה של חומרים משומשים, טכנולוגיות לייצור חומרים ומוצרים בני-קיימא, שימוש חוזר במים, מזון ממקורות בני-קיימא, חקלאות מדייקת ועוד.

המרכז לחדשנות ישראל-הולנד

הזדמנות מעניינת נוספת ליצירת שיתופי פעולה בין גופים ישראליים להולנדיים, בין היתר בתחום איכות הסביבה, היא באמצעות המרכז לחדשנות ישראל-הולנד (IDIC). נספחת החדשנות במחלקה הכלכלית בשגרירות הולנד בישראל, ד”ר רחלי קרייסברג, הקימה את המרכז אשר הושק בישראל בסוף שנת 2016.

מטרת המרכז היא לפתח, לשמר ולהעצים שיתופי פעולה חדשניים במחקר ופיתוח בין ארגונים הולנדיים וישראליים הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר הפרטי. התחומים לשיתופי הפעולה מגוונים, וכוללים היי-טק, אגרי-טק ומזון, מדעי החיים, בריאות וסייבר. כמובן שנושאים הקשורים לאיכות הסביבה רלוונטיים בכל אחת מהקטגוריות.

ממשלת הולנד גיבשה 25 משימות שמטרתן התמודדות עם אתגרים חברתיים. משימות אלה מתמקדות בהבטחת תוחלת חיים ארוכה ובריאה יותר. משימות של אספקה מספקת של מים נקיים ומזון, הפחתת פליטת גזי חממה, אנרגיה בת קיימא בעלות סבירה. באופן כללי ההולנדים שואפים ליצור מדינה בטוחה ובטיחותית לחיות ולעבוד בה. מדובר ביעדים שאפתניים המאתגרים יזמים ומדענים לפתח פתרונות חלוציים ולתרום לתחרותיות של הולנד. מאז 2011, יזמים, ומדענים יחד עם ממשלת הולנד שילבו כוחות, ופועלים בתשעה מגזרים מובילים במאמץ לחזק את הכלכלה. נראה כי לכל המעורבים בדבר יש עניין כי שותפות זו תימשך.

על מנת להבטיח שניתן יהיה ליישם חידושים ולהביאם לשלבים של הפצה, עשויה ממשלת הולנד במידת הצורך להוות גם לקוחה משיקה במיזמים בתחומים אלו. על ידי שילוב אתגרי שוק, יזמים חדשניים ואזורים שונים, תיושם המדיניות באופן נרחב יותר עם סיכוי גדול יותר להצלחה. באתר האינטרנט של IDIC ניתן למצוא הצעות רבות לשיתופי פעולה עם גופים ישראליים וביניהם פרויקטים רבים בתחום איכות הסביבה. כל המעוניינים בשיתוף פעולה שכזה מוזמנים לבחון את ההצעות באתר.

 

“The environment is where we all meet; where we all have a mutual interest; it is the one thing all of us share”

–Lady Bird Johnson

 

 

לכל הכתבות של שירית

השוני בין  מערכת החינוך ההולנדית והישראלית הוא רב והגיע הזמן לעשות קצת סדר, בסדר? איזה סוגי גנים ובתי ספר יש בהולנד? איך עובדת שיטת ה”לוטו” לבתי הספר? מה חשוב לדעת כאשר הילד שלנו נכנס לכיתה (קבוצה) 8? איזה שאלות כדאי לשאול שבאים לבחור בית ספר יסודי? כל התשובות לשאלותיכם נמצאות ממש פה, אז בואו נצלול פנימה…

בואו נתחיל מההתחלה

בהולנד קיים חוק חינוך חובה מגיל 5 (בישראל גיל 3), אך רוב ההורים שולחים את ילדיהם לבית הספר היסודי כבר בגיל 4. מגיל 3 חודשים ועד גיל 4 הילד/ה יכול ללכת לגן (kinderdagverblijf). הבחירה מתי לשלוח את הילד לגן משתנה ממשפחה למשפחה, חלק מהמשפחות ישלחו  את ילדיהם מיד לאחר חופשת הלידה (רוב ההולנדים נרשמים לגנים עוד לפני האולטרסאונד הראשון), היינו בגיל 3 חודשים. בישראל ברור להורה שהילד נמצא בגן במשך שישה ימים בשבוע ושימי הפעילות מסתיימים בשעות אחר הצהרים המוקדמות. אולם בהולנד המצב שונה. ברוב הגנים ניתן לבחור את כמות הימים בשבוע לפי בחירת ההורים, לפעמים ברמה של חצאי ימים (!).

במידה וההורים עובדים הם יקבלו סבסוד (החזר) מהמדינה (kinderopvangtoeslag) עבור התשלום החודשי לגן. כמה? זה כבר תלוי בהכנסה של ההורים ובכמות הימים שהם מעוניינים לשלוח את הילד לגן. אם רק אחד מהם עובד, ניתן לקבל סבסוד חלקי מהעירייה. אני ממליצה להסתכל באתרים השונים של הגנים, שם מצויינים מחירונים מפורטים ביותר. מגיל שנתיים ניתן להירשם לקדם-בית ספר (peuterspeelzaal/ voorschool), שלרוב מציע שלושה ימים בשבוע של רכישת השפה ההולנדית, כישורים חברתיים ומוטוריים.

חשוב לציין שישנם גני ילדים הפועלים בשיטות שונות ובעלי ייחודיות כמו גן מונטסורי, דו-לשוני, וולדורף וכו’. קחו את זה בחשבון בחיפוש אחר הגן המושלם עבורכם.

עד גיל 5 ניתן לבחור במקום בגן ב-au pair, מטפלת, משפחתון או בחינוך ביתי (עוד על חינוך ביתי בכתבה נפרדת).

שיטת הלוטינג – מה זה אומר?

בהולנד הילדים מתחילים את בית הספר היסודי בגיל 4 (אפשר להתחיל יום לאחר יום ההולדת, כן כן גם באמצע השנה!). אבל (ופה החלק הטריקי) כבר בגיל 3 בערים ספציפיות (למשל באמסטרדם), יש לבחור את בית הספר של ילדכם. לפי תאריך הלידה של ילדכם, תקבלו הביתה טופס ובו אתם מתבקשים לבחור את חמשת בתי הספר המועדפים עליכם באזור מגוריכם. אתם יכולים לבחור בית ספר מסויים שמרוחק יותר, אך תוכלו להתקבל אליו רק אם יהיה מקום. שיטה זו נקראת לוטינג (הגרלה), מאחר ואין מקום מובטח באופן מוחלט והכל תלוי במספר המקומות בפועל בבית הספר אל מול מספר הנרשמים.

 

 

מבנה בית הספר היסודי (basisschool)

בית הספר היסודי מחולק ל-3 חלקים:

1. השכבה התחתונה (groep 1-2): הילדים נכנסים לקבוצה 1 כאשר הם מגיעים לגיל  4 (ניתן גם בגיל 5). שתי הקבוצות הללו מקבילות לטרום חובה וחובה או חטיבה צעירה הקיימות בישראל, אבל  נמצאות פיזית בבית הספר. הילדים מתמקדים בעיקר בכישורים חברתיים, מוטוריקה גסה ועדינה, עידוד עצמאות והכנה לקראת קריאה וכתיבה.
2. השכבה האמצעית (groep 3-6): כיתה 3 מקבילה לכיתה א’. המעבר הוא משמעותי, הילדים יושבים ליד שולחן, מקבלים מטלות, יש מבחנים… בנוסף, בהרבה מקרים מדובר על מעבר לחלק אחר באותו מבנה בבית הספר. המשמעות מבחינת תכנים היא עצומה ולא לכולם זה קל. קחו זאת בחשבון.
3. השכבה העליונה (groep 7-8): כיתה 8 מקבילה לכיתה ו’ ובה כבר מתכוננים לעלייה לתיכון (כבר מגיעה לזה!).

על ההבדלים בין בתי הספר היסודיים בהולנד

בית ספר ציבורי מול בית ספר “מיוחד” (openbare v.s bijzondere): בית הספר הציבורי הינו לרוב חלק מרשת בתי ספר עצמאית שהוקמה על ידי ממשלת הולנד. אלו הם בתי ספר “ניטרליים” מבחינה דתית (לומדים על כל הדתות מבלי העדפה לדת מסויימת) ובניגוד לכל בתי הספר הציבוריים בישראל הכפופים למשרד החינוך, כאן כל בית ספר ציבורי כפוף לארגון העצמאי ולדריקטוריון שאליו הוא שייך, אך עדיין מחויב לחנך על פי ערכי הליבה שמשרד החינוך ההולנדי מכתיב. בית הספר הציבורי יכול לכלול שיטות פדגוגיות ופילוסופיות שונות.

לבית הספר המיוחד יש הנהלת בית ספר משלהם והם בעלי רקע דתי או פדגוגי ספציפי (קתולי, יהודי, מוסלמי וכו’) או בעלי שיטת חינוך מיוחדת (שעליהם נדבר בהמשך). 98% מבתי הספר המיוחדים ממומנים על ידי הממשלה (בתי ספר פרטיים לחלוטין מאוד נדירים בהולנד). כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בין 100 יורו ל600 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו’ (ouderbijdrage).

שיטות חינוך פופלאריות בהולנד

• מונטסורי (montessori): שיטת החינוך הזו מאוד נפוצה בהולנד, אולי בגלל שד”ר מריה מונטסרי חיה פה חלק מחייה. השיטה מתמקדת בעיקר בעידוד עצמאות וסקרנות, חופש בתוך גבולות וכבוד לטבע, לאחרים ולעצמנו. לרוב ישנם שלושה שכבות גילאיות באותה הקבוצה בגלל שתי סיבות מרכזיות: האחת היא האמונה שילדים בוגרים יכולים לסייע לקטנים יותר והילדים הקטנים יכולים לצפות בבוגרים. השנייה היא שקצב ההתפתחות של כל ילד שונה ולא בהכרח נתון לשכבת הגיל בלבד.
• Jenaplan: בבתי ספר אלו לקהילה יש משמעות גדולה, אבל גם על עצמאות, ועבודה חוקרת עצמאית. גם הם משלבים שלוש שכבות גילאיות באותה קבוצה. הילדים לומדים על אנשים, מדינות ותרבויות שונות. יש דגש רב על דיונים והתלמידים לרוב ישבו במעגל.
• Dalton: שיטת חינוך זו דוגלת בכך שכל ילד יכול לתכנן את המטרות שלו ועבודה בקבוצות סביב נושא מסויים. יש דגש על יחס אישי ומותאם לכל ילד כדי לענות על צרכיו של כל תלמיד. בניגוד למונטסורי, יש שכבת גיל אחת בכל קבוצה.
• Waldorf (גם נקרא steiner או  vrije school): בבתי ספר אלו יש דגש גדול על לימוד בעזרת הטבע ולמורים יש כמות מינימלית של חומרי לימוד ולרוב משתמשים בשירים, סיפורים, אמנות, מוזיקה ותיאטרון. ילדים יצירתיים יהנו משיטה זו מאוד. שיטת חינוך זו גדלה במהירות בהשוואה לשיטות האחרות.

מילה על בתי ספר בינלאומיים

בתי ספר אלו שכיחים מאוד בערים הגדולות בהן קיימות קהילות מהגרים (זמניים או קבועים) כמו האג, אמסטרדם, איינדהובן ועוד. יש לשים לב שבתי הספר הבינלאומיים לא עוקבים אחר תוכנית הלימודים ההולנדית,

אלא פועלים לפי IB (International Baccalaureate) או IPC (International Primary Curriculum). אלו תוכניות נפרדות המיישרות קו עם כל בתי הספר הבינלאומיים בעולם. לפיהם כאשר הילד יסיים בית ספר בגיל 18, הוא יוכל להתקבל לכל אוניברסיטה שירצה (על פי ציוניו כמובן).

בניגוד לחלוקה בין התיכונים בהולנד, בבתי ספר בינלאומיים ישנו סוג תיכון אחד שבו כולם לומדים לאחר בית הספר היסודי. הלימודים מתקיימים באנגלית, והולנדית לרב כשפה נוספת. שכר הלימוד בבתי הספר שונה לחלוטין ונע בין 4,000 יורו ל-20,000 יורו בשנה.

**קיימים גם בתי ספר דו לשוניים בהם הילדים ילמדו 70 אחוז מהתכנים בהולנדית ו 30 אחוז באנגלית (המקסימום הוא 50% לימוד באנגלית). בניגוד לבתי ספר בינלאומיים, אלו בתי ספר הולנדים לכל דבר, כל המבחנים בהולנדית, ולעיתים הם אף דורשים שאחד ההורים ידע לדבר הולנדית שוטפת.

**ילדים שהגיעו להולנד בגילאים 6-12 ולא מדברים את השפה ההולנדית יכולים להיכנס ל”כיתת שפה” (taalklas), כיתה המתמקדת בשפה והתרבות ההולנדית. המטרה היא להיכנס לאחר שנה לבית ספר מקומי הולנדי או דו-לשוני. ילדים קטנים מגיל 6 יכולים ישירות להיכנס לבית ספר הולנדי, כיוון שהם יכולים עדיין לקלוט שפה חדשה יחסית בקלות. ילדים גדולים מגיל 12 יכולים להיכנס לכיתת גישור (אורכת גם היא שנה). ניתן להירשם לכיתה זו דרך בית הספר שבחרתם והם יארגנו את התהליך.

 

אבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי “לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

 

 

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם קופצים להירשם!

ימי עיון למורים (studie dag)

מכירים את זה שמורים בארץ הולכים להשתלמות על חשבונם ובזמנם הפנוי? לא כאן. כאן זה על חשבון הזמן שלכם כי הילדים ביום חופשי בבית… יכולים להתקיים בין 4 ל-10 ימים כאלה בשנת לימודים, לעיתים אם יתמזל מזלכם ״ידביקו״ אותם לחופשה מתוכננת מראש, או לימי חג נוצרי, אך לפעמים זה יהיה פשוט באמצע השבוע. לוח השנה של כל בית ספר בדר״כ מפורסם באתר שלו, מומלץ להוריד את כל התאריכים ליומן ולהישאר מעודכנים כל הזמן על מנת לא להיתקע יום קודם עם ההבנה שאתם צריכים לצאת לעבודה, והילד לא הולך לבית ספר למחרת.

חובת נוכחות (leerplichtwet)

מגיל 5 ועד גיל 18 (במקרים מסויימים 16, תלוי בסוג התיכון אליו הילד הולך) יש חובת נוכחות בבית הספר. ההולנדים מאוד נוקשים ולרוב לא מאשרים חופשה מעבר לחופשות בית הספר המוגדרות. זה אומר שאי אפשר להחליט על דעת עצמנו שבא לנו לקחת את הילדה לחודש לביקור אצל סבא וסבתא, אלא אם כן זה חלק מחופשת הקיץ של בית הספר.

יום היעדרות ניתן רק באישור מיוחד מבית הספר בעקבות מקרה חירום או אם אתם מוכיחים שמקום העבודה שלכם לא מאפשר לכם לקבל חופש באותם זמנים של חופשת בית הספר, לכן מומלץ לבקש מספיק זמן לפני המועד המבוקש.

בכל מקרה, במהלך השנה יש חופשות מוגדרות לפי אזורים, (הולנד בכוונה דאגה שלא כל הילדים יהיו באותם התאריכים בחופשה כדי ששוק העבודה ימשיך לתפקד כמו שצריך) בערך כל שישה שבועות יש שבוע חופש, וחופשת הקיץ הינה בת שישה שבועות. הורים שעובדים יכולים לשלוח את ילדיהם לצהרון (BSO), אלו ארגונים שפועלים כל יום במהלך כל החופשות ובכל הימים שבית הספר סגור.

שעות בית הספר- הילדים מתחילים ללמוד לרוב בשעה 8:30 ומסיימים ב-15:00. יש כאלה שלומדים רצוף, יש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית הספר, ויש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית… מוזר? כן. בנוסף, ימי רביעי לרוב מסתיימים בשעה 12:30 ונהוג לקיים באותו יום (לאחר בית הספר) פעילויות כגון: חגיגות יום הולדת, חוגים וספורט. מקובל שההורים (או הורה בודד) עובדים באותו יום חצי יום כדי לבלות זמן עם ילדיהם, אך אם זה לא מתאפשר, בית הספר מחוייב להציע פתרון של תכנית אחרי הלימודים.

כיתת מחוננים (plus klas)

פעמיים בשנה הילדים ניגשים למבחני cito, מבחן הבוחן יכולות מתמטיות, שפה, איות והבנת הנקרא. ילדים שמקבלים ציון מאוד גבוה במבחן יכולים לקבל הפניה למבחן IQ (יש לקחת בחשבון שילדים מחוננים גם יכולים לקבל ציון נמוך במבחן CITO ולכן חשוב להיות ערניים לכך).

ילדים שיש להם IQ מעל 130, ועברו ראיון יכולים להכנס לכיתת מחוננים (ייתכן שתהליך הקבלה לכיתות אלו משתנה בין בתי ספר). יש כיתות “סגורות” שלא מתערבבות עם שאר הילדים, בשונה מימי שליפה או תכניות העשרה שאנו מכירים בישראל, יש כיתות מחוננים שנפגשות למשך 3 שעות בשבוע, או רק לשעה פעם בשבועיים.

ישנם בתי ספר בהם קיימת כיתת פלוס לילדים מצטיינים (מבחינת הישגים בלימודים) לצד תוכנית מחוננים המחייבת מבחן IQ לצורך הצטרפות. נושא זה משתנה בין בתי ספר וכדאי לשאול בעת ההרשמה אם אתם חושבים שילדכם מחונן/ מצטיין (כתבה מפורטת על ילדים מחוננים תגיע בהמשך!).

צהרונים (BSO/TSO/VSO)

בהולנד תוכלו למצוא שלושה סוגי מסגרות לילדים עד גיל 12 הנועדות לילדים להורים עובדים. VSO (Voorschoolse opvang) זו מסגרת לילדים לפני תחילת יום הלימודים בבית הספר (להורים שמתחילים לעבוד מוקדם).

NSO (Naschoolse opvang) היא מסגרת הנועדה לילדים בין גיל 4 ל- 12 שלא יכולים ללכת הביתה לאחר בית הספר (כמו צהרון) ולרוב כוללת אוכל ושתייה ולעיתים גם תכניות העשרה כמו שחייה. על שתי סוגי המסגרות הללו ניתן לקבל סבסוד מרשות המיסים במידה וההורים עובדים.

TSO (Tussenschoolse opvang- היא מסגרת שדואגת לילדים במהלך ארוחת הצהריים בבית הספר. השירות הזה לרוב לא מסובסד על ידי המדינה.

 

 

מה כדאי לשאול כאשר באים לראות בית ספר?

לפני שאתם מחליטים איזה סוג גן או בית ספר יסודי, כדאי לשאול את עצמכם מה הכי חשוב לכם בבתי הספר של ילדכם. היחס והשיטה של המורים, האווירה בכיתה, שימוש באמנויות, מספר הילדים בכיתה, הם רק חלק קטן משאלות שכדאי להכין מראש ולהבין מה התשובות להן אתם מצפים לפני שאתם הולכים לימים פתוחים.

הנה כמה נקודות למחשבה שכדאי להתייחס אליהם בזמן (או לפני) שאתם מבקרים בבית ספר:

• האם יש פילוסופיה ייחודית לבית הספר?
• האם ביה”ס דתי? איך זה בא לידי ביטוי?
• כמה מורים יש לילד שלי כאשר הוא מתחיל? (נפוץ שיהיו 2 מורים לקבוצה).
• כמה זמן יש להפסקת צהריים? האם הם אוכלים תחת השגחה בכיתה או במקום אחר?
• כיצד אתם מתייחסים לבקשת חופשה בעקבות חגים דתיים (פסח לדוגמא)?
• מה הנוהל במידה ויש בעיה כלשהי בבית הספר עם הילד?
• אם רלוונטי – איך בית הספר מתייחס לילדים עם צרכים מיוחדים/ילדים מחוננים?
• כמה זמן משחק יש מחוץ לכיתה?
• האם בית הספר מספק איזשהו שירות אחרי בית הספר? עם איזה צהרונים הם עובדים? האם יש לבית הספר שיעורי העשרה כמו דרמה או מוזיקה?
• כיצד בא לידי ביטוי מעורבות ההורים בבית הספר?
• האם ניתן לראות את סקר שביעות הרצון של בית הספר?
• כמה ואילו סוגים של טיולי העשרה יש בבית הספר?
• כמה עולה התרומה השנתית? האם יש עלויות נוספות?
• כיצד בית הספר מסייע לילד לפתח חיי חברה?
• מהי עמדת בית הספר בנוגע לבריונות ומהו הנוהל במקרה ויש מקרה כזה?
• מהי גישת בית הספר בנוגע למבחנים?

אלה כמה שאלות לדוגמא, אך הן בהחלט קווים מנחים שיכולים לגרום לכם לחשוב לפני ביקור התרשמות.

באופן כללי, כנראה שהולנד עושה משהו טוב במערכת החינוך, כיוון שהיא נחשבת למדינה השלישית הכי מחונכת בעולם. הולנד ממוקמת גבוה מאוד בדירוג איכות החינוך.

אז שיהיה לכולם בהצלחה!

 

 

 

היום, 17 מאי 2021, חוגגת המלכה מקסימה את יום הולדתה החמישים. אירוע רב משמעות בכלל, ובהולנד בפרט. למרות פתיחותה, המלכה אינה מרבה להתראיין על חייה הפרטיים ובכל זאת מדי פעם צץ עליה מידע. 

לכבוד יום הולדתה ה-50 אסף האתר NU שמונה עובדות על המלכה, תרגמנו אותן עבורכם:

חשבונות אינסטגרם וטיק טוק סודיים

למלכה יש חשבונות אינסטגרם וטיק טוק סודיים היא לא מעלה בהם תמונות אלא משתמשת בהם כדי לפקח על הפעילות של בנותיה הנסיכות ברשתות החברתיות. מומחה למשפחת המלוכה מארק ואן דר לינדן אמר לאתר RTL, שבשם חשבונה של המלכה יש שם של ציפור: ״זו ציפור שעפה גבוה מעל אזור מסויים ובעלת ראיה טובה שיכולה לראות אפילו עכבר הולך״, כנראה שהוא התכוון לעיט.

אולי יעניין אותך גם:

חגיגות החמישים בהולנד ושל המלך וילם-אלכסנדר   
יום המלך 2021 – זה היום שהיה 
קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

יעד נופש מועדף – סיבילה, ספרד

אחד מיעדי הנופש המועדפים על המלכה הוא העיר הספרדית סביליה. זה המקום בו היא והמלך, וילם-אלכסנדר הכירו, במהלך חגיגות אפריל. בזמנו מקסימה, הארגנטינאית, לא ידעה אפילו שהוא נסיך. ארבעה חודשים מאוחר יותר כבר הכיר יורש העצר את חמו וחמתו לעתיד.

 

מקסימה מדברת ספרדית בבית

מקסימה הארגנטינאית גדלה בבית דובר ספרדית וממשיכה לדבר ספרדית בבית. לפי הדיווחים היא משוחחת עם שלושת בנותיה ספרדית וגם הן דוברות ספדית ברמת טובה.

ביקורים תכופים אצל אימה בארגנטינה

לפני משבר הקורונה, מקסימה היתה טסה לעיתים קרובות לארגנטינה מולדתה כדי לבלות יום עם אימה בת ה-76. ״היא הייתה מגיעה בבוקר, מבלה את היום עם אימה ועוזבת אחר הצהריים כדי לשוב להולנד כך שלמחרת ב-10:00 בבוקר היא כבר הייתה פה בהולנד, כאילו לא קרה דבר״, אמר ל- NU מומחה המלוכה ריק אוורס.

מקפידה על כושר גם בתקופות הסגר

מקסימה מקפידה תמיד נראית תמיד בכושר ומקפידה להתאמן, גם בעת הסגרים. היא ובנותיה המשיכו להתאמן בבית באמצעות אפליקציה. לא ידוע האם גם המלך וילם-אלכסנדר השתתף באימונים. היא מתאמנת בקיקבוקסינג ואוהבת החלקה על הקרח, שחייה וכדורגל. היא מעריצה של הקבוצה Feyenoord.

הנשנוש האהוב על המלכה

הנשנוש האהוב על המלכה הוא עוגיית אלפחורס עם ריבת חלב, בעיקר לפי המתכון של אימא שלה. ביום הולדתה ה-49 היא שיתפה את המתכון. לארוחת הערב היא מעדיפה דגים, למרות ששאר המשפחה פחות אוהבת דגים. גם שניצל וצ׳יפס ישמחו אותה.

לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב

למרות שהיא מאד חברותית היא לא אוהבת להיות במרכז תשומת הלב. לפי מומחה המלוכה אוורס, המלכה לא אוהבת שבדיווחים שנתיים מופיעות תמונות רבות שלה. מאותה סיבה היא לא אוהבת ראיונות שעוסקים בעיקר בה. לאחרונה היא חרגה מכלל זה על ידי ראיון שהעניקה ל- Matthijs van Nieuwkerk (הראיון ישודר ביום הולדתה, יום שני 17 במאי בשעות 20:33 – 21:45 בערוץ NPO 1).

Koningin Máxima is ter gelegenheid van haar vijftigste verjaardag geïnterviewd door Matthijs van Nieuwkerk. Het interview wordt uitgezonden op maandag 17 mei om 20.33 uur op NPO1.https://t.co/ctqanyavbV pic.twitter.com/u7kA5rispw

— Koninklijk Huis (@koninklijkhuis) May 12, 2021

מוזיקלית מאוד

המלכה מקסימה מוזיקלית מאוד, היא אוהבת לשיר ומנגנת בגיטרה, גם בתה אמליה שותפה לכשרונות אלה. המלכה היא יושבת ראש של כבוד של הארגון ״Meer Muziek in de klas״,  שמטרתו לחשוף ילדים למוזיקה. המוזיקה האהובה עליה היא “כל דבר ממוזיקה קלאסית ועד רגאי ופופ״.

צוות דאצ’טאון מאחל למלכה יום הולדת שמח ועוד שנים רבות של אושר ועושר!

 

תמונות: אתר בית המלוכה (The Government Information Service (RVD))

vertalen: Laliv Doron

Michal Wolffs Zvi wist niet veel over de rol van haar oma Rosa, de toegewijde kleuterleidster, in de communistische verzetsbeweging tegen de bezetting van Nederland door de nazi’s. Samen met de leerlingen van de Amsterdamse basisschool die naar haar oma is vernoemd, en mede dankzij het project In mijn buurt, leert zij haar oma echt kennen. Michal ervaart nu hoe ze een schakel kan zijn tussen verleden en toekomst, tussen Israël en Nederland.

Heden – tussen de ruimtes in

Een zachte klop op de deur, een warme, nieuwsgierige glimlach en stralende ogen. En ze houdt ook een boek in haar hand, dat op het eerste gezicht lijkt op een soort scriptie over architectuur. Toch gaat het over haar en over ons allemaal. Zo heb ik Michal Wolffs Zvi voor het eerst ontmoet. Geen van beiden weet op dat moment hoe breed en hoe diep haar familieverhaal reikt en hoe het daarmee vrijwel ieder van ons raakt. Een levensverhaal dat gekoppeld is aan gebeurtennissen uit het verleden die het heden blijven beïnvloeden.

“Mijn oma is een ware held”, vertelt Michal (40) me. Een kleindochter vol bewondering? Nee hoor, de heldenstatus van haar oma is officieel door het Koninkrijk der Nederlanden erkend en wordt herdacht op een manier die voor honderden schoolkinderen dagelijks zichtbaar is: hun school is naar haar oma vernoemd. Het is de openbare basisschool Rosa Boekdrukker in Amsterdam.

Michal vertelt: “De verjaardag van mijn oma werd vorige week op school herdacht met een zeer aangrijpende ceremonie. Mijn echtgenoot en onze drie dochters waren er ook bij. Als ik de school zie, die de naam van mijn oma draagt, krijg ik al kippenvel en komen er gedachten aan oma voorbij. Alle leerlingen zijn vrij. Ze hoeven niet beveiligd te worden. Mijn dochters zitten op een joodse school, het Cheider. Tachtig jaar geleden was mijn oma een verzetsheld in Nederland, en nu moeten wij nog steeds de joodse school beveiligen. Ik draag steeds een gevoel van bevreemding hierover met me mee.

Michal heeft haar jeugd in een Moshav in Israël doorgebracht. Ze is op een traditioneel joodse, open en ongedwongen manier opgevoed. Als de jongste van vier kinderen groeide ze op in een warm en liefdevol gezin. Net als in veel gezinnen van Holocaust-overlevenden werd ook bij hen thuis niet gesproken over wat er in Europa was gebeurd; over de geschiedenis van haar oma van vaders kant zwegen ze. “We wisten dat papa allerlei zaken in Nederland aan het regelen was die met oma te maken hadden. Maar ook zij vertelde niet veel, ik kende de details niet.”

Ik vraag haar waar te beginnen. Aan haar blik weet ik het antwoord al. Laten we maar beginnen bij wat we hier voor ons zien, bij dit boek. “Dit is mijn scriptie die ik aan het einde van mijn studie architectuur hier in Nederland heb geschreven. Het heet In Between Spaces. Zo ben ik ook, ik leef tussen ruimtes in. Ik ben de dochter van Duitse ouders, opgegroeid in een traditioneel joods gezin in Moshav Beit-Jitzhak in de Hefervallei. Als volwassene ben ik religieus en woon ik in Amstelveen met mijn echtgenoot en dochters. Het voelt alsof ik op veel plekken tegelijk ben en alles met elkaar verbonden is.”

“Mijn scriptie gaat over verloren ruimtes in de stad. Die zijn in mijn beleving het belangrijkst, omdat die alle andere plekken verbinden. Ze zijn de lijm tussen de verschillende omgevingen van de stad. Het gaat me niet om de gebouwen, maar wat ertussen ligt. Als we deze plekken bekijken en er de nadruk op leggen, dan kunnen we daar allemaal plezier aan beleven. Ik wil betekenis geven aan de ruimtes tussen de gebouwen, zodat ze niet verloren raken. Zij zijn gemaakt om er gebruik van te maken. Het zijn de gangen die ons van plek naar plek brengen, zij houden ons verbonden.”

Michal ziet zichzelf op een bepaalde manier als een ruimte die plekken met elkaar verbindt. Zij neemt de rol van verbinder op zich. Een schakel tussen seculieren en religieuzen, tussen Nederland en Israël, tussen het verleden, het heden en de toekomst van haar familieverhaal.

Verleden – Een Hollandse Jeanne d’Arc.

“Ik stelde me met al mijn kracht in dienst van de Communistische Partij”

Rosa werd geboren in 1908 in Ostrowo, een dorp aan de Pools-Duitse grens. Ze was de enige dochter in het gezin en had twee oudere broers. In verband met het toenemende antisemitisme in Polen, verhuisde het gezin naar Berlijn. Haar vader, Israel Hermann Hirsch, opende een koosjere bakkerswinkel. Rosa deed haar eindexamen op het lyceum, studeerde af en werd kleuterleidster. Maar een toekomst zag ze voor zich aan de andere kant van de Middellandse Zee. Begin jaren dertig emigreerde Rosa naar Palestina met een groep pioniers. Haar ouders volgden een paar jaar later. Juist daar begon haar band met Nederland, wanneer ze de Nederlandse Nico Boekdrukker tegenkomt. Nico en Rosa trouwden in Jaffa. Net als vele andere pioniers in die tijd, kreeg Nico malaria. Terwijl zijn gezondheid achteruitging, besloot het paar terug te gaan naar Europa. Ze woonden in Amsterdam en werden lid van de Nederlandse Communistische Partij (C.P.N). Ondanks gedeelde normen en waarden, gingen ze in 1939 scheiden. Rosa bleef wel haar trouwnaam Boekdrukker gebruiken.

Na de bezetting werd de partij verboden, maar C.P.N. bleef actief als verzetsbeweging. Het verzet bereikte zijn hoogtepunt met het organiseren van de Februaristaking in 1941. Dat was een landelijke staking van honderdduizenden arbeiders als reactie op de razzia’s in Amsterdam. Op de derde dag werd de staking hardhandig neergeslagen door de bezetter. De stakingsleiders zijn opgepakt en een deel van hen is geëxecuteerd. Rosa was actief en betrokken. Ze fungeerde als contactpersoon tussen het verzet in Amsterdam en de landelijke verzetsleiding. Bij haar thuis werden geheime bijeenkomsten georganiseerd. Anderhalve maand na de staking is ook zij opgepakt. In een brief aan haar ouders, die na haar overlijden werd gevonden, schreef ze na de oorlog:

“Ik stelde me met al mijn kracht in dienst van de Communistische Partij, omdat ik een bijdrage wilde leveren aan de verbetering van de maatschappij. Toen de Duitsers het kleine Nederland binnenvielen, leegplunderden en het volk alle vrijheid ontnamen, vonden zij hier in Amsterdam de grootste tegenstand. Onze partij had deze staking voorbereid en werd daar ook verantwoordelijk voor gehouden. Er werden communisten gearresteerd, tweeëntwintig leden van de partij werden berecht, twintig mannen en twee vrouwen, waaronder ik.”

Rosa werd gevangengezet. Eerst in Amsterdam en daarna werd ze naar de beruchte gevangenis van Scheveningen overgebracht. De berechting vond plaats in Den Haag, achter gesloten deuren. Rosa weigerde informatie over het verzet prijs te geven, waarna ze werd veroordeeld tot tien jaar gevangenisstraf in Duitsland.

Rosa werd overgebracht naar een ongewone locatie; het vrouwentuchthuis in Anrath, vlakbij Krefeld. Daar leed ze weliswaar honger, maar behandelde men haar niet anders dan andere gevangen. In december 1942 kwam het bevel om alle joden in Duitse gevangenissen naar de vernietigingskampen te sturen. Toch besloten de opzichters in Anrath tegen dit bevel in te gaan en Rosa en de andere Joodse gevangen daar te houden. Toen de geallieerden steeds dichterbij kwamen, hebben de Duitsers in 1944 het tuchthuis in Anrath ontruimd. Alle gevangenen werden overgebracht naar Düsseldorf en vanaf daar naar Ziegenhain bij Kassel. Daar heeft Rosa een jaar in een fabriek gewerkt. Op 29 maart 1945, slechts uren voordat Amerikaanse legereenheden Ziegenhain hadden bereikt, werden de gevangenen in veewagens naar het concentratiekamp Bergen-Belsen gedeporteerd. In april bereikte het Britse leger het door tyfus geteisterde kamp en werd Rosa samen met alle andere gevangenen bevrijd.

Zwak en uitgeput keerde Rosa terug naar Amsterdam. Haar vrienden uit het verzet hebben haar verzorgd tot ze weer was hersteld. Na de oorlog heeft ze in een joods kindertehuis in Bilthoven gewerkt.

Twee jaar na de bevrijding keerde Rosa terug naar Palestina. Ze zag haar ouders weer, die ze tien jaar had gemist. Ze ging werken als kinderleidster in Haifa, waar ze Wolff Benjamin Wolffs leerde kennen. In 1950 trouwde ze met hem. Een jaar later werd Abraham Arje geboren, hun enige kind en de vader van Michal.

Het gezin verhuisde naar het plaatsje Moshav Beit-Jitzhak, waar Rosa tot aan haar pensioen als kinderleidster bleef werken. Tijdens haar laatste jaren verbleef ze in het Juliana Huis, een Nederlands bejaardentehuis in Hertzeliya. Rosa overleed op 11 september 1982. In communistische kringen wordt ze als held gezien, vanwege haar onverzettelijke houding tijdens de rechtszaak en ook omdat Rosa geen informatie prijsgaf over de leden van het verzet. Sommigen noemen haar de Hollandse Jeanne d’Arc.

Toekomst – Het doel is om geschiedenis niet uit de boeken te halen, maar juist het leven zelf

“We zien dat de mensen die dit hebben meegemaakt nooit zullen worden vergeten.”

Vlakbij de buurt waar Rosa in Amsterdam heeft gewoond, staat de school die haar naam draagt. Niet voor niets hebben het Ministerie van Onderwijs en de gemeente besloten deze dappere vrouw te herdenken via een onderwijsinstelling. Het onderwijzen van kinderen was de rode draad in haar leven – in Polen, Israël, Duitsland en Nederland. Op de Rosa Boekdrukker school zitten joodse, christelijke en moslim kinderen uit tientallen verschillende landen. Wanneer ik er op bezoek ben, zie ik veel vrouwen met een hoofddoek in de lerarenkamer zitten. Dat zijn de overblijfmoeders.

Hier ontmoet ik ook Shirley Brandeis van de stichting In mijn buurt. Deze stichting wil buurtbewoners helpen hun leefomgeving beter te leren kennen en hen in contact brengen met de geschiedenis van hun buurt. De energieke en vriendelijke, gemotiveerde Shirley , met haar innemende glimlach, heeft zelf twee dochters op deze school. Het is duidelijk dat ze hier kind aan huis is. “Wij zijn heel tevreden met deze school”, vertelt ze. “We zochten een relatief kleine school met een prettige, ongedwongen sfeer, en zo zijn we in 2009 hier terechtgekomen.”

Shirley is van de derde generatie en net als bij Michal, lieten ook haar grootouders weinig los over wat er tijdens de oorlog is gebeurd. Tegenwoordig probeert ze door middel van de stichting leerlingen iets mee te geven over het onderwerp. In de buurt houdt zich niet alleen met de Tweede Wereldoorlog bezig, maar ook met het koloniale verleden van Nederland en verhalen over de immigratie van gastarbeiders.

De Amsterdamse Shirley geeft les over de oorlog en over de geschiedenis van buurtbewoners. Ze organiseert ontmoetingen tussen bejaarden uit de buurt, die tijdens de oorlog nog maar klein waren, en kinderen die hier momenteel op school zitten. Leerlingen bezoeken de oudere bewoners thuis en luisteren naar hun verhalen. Zo hebben ze pasgeleden een 90-jarige vrouw ontmoet die als jong meisje in Kamp Westerbork heeft gezeten en met de laatste trein naar Auschwitz werd gedeporteerd. Het doel is om geschiedenis niet uit de boeken te halen, maar juist het leven zelf en daarbij de mensen die dit verleden hebben meegemaakt.

Het mooiste aan haar werk vindt Shirley het opsporen van de ouderen. Ze ontmoet ieder van hen persoonlijk en voert met hen gesprekken alsof het haar eigen grootouders zijn, die nooit over de oorlog wilden praten. Natuurlijk kon ze ook het bijzondere verhaal van Rosa niet voorbij laten gaan. Daarom heeft Shirley contact opgenomen met Michal en haar bij het project betrokken.

Op Shirley’s initiatief wordt elk jaar (op de verjaardag van Rosa) een ceremonie gehouden waar alle leerlingen aan deelnemen. Ook de schooldirecteur, Werner Tillema, steunt dit initiatief en moedigt het aan. Aan de afgelopen ceremonie hebben ook Michal en haar gezin deelgenomen. Voorafgaand aan de ceremonie leerden de leerlingen over het leven van Rosa. Zo hebben ze een muurkrant over haar gemaakt. Lisa uit groep vijf wist trots te vertellen dat Rosa “moedig en goed was voor de wereld”. Haar vriendin Esmee voegde daaraan toe: “Ik denk dat zij sterk was en niet deed aan opgeven” en Jade is ervan overtuigd dat de favoriete kleur van Rosa geel was, namelijk de kleur van de school.

“Dankzij Shirley en haar werk met de kinderen kent iedereen het verhaal van Rosa”, zegt Michal. Net als Shirley, voelt ze zich thuis op deze school. De ontmoeting met Shirley ontroert haar. Ze betreurt het dat haar vader, met wie ze een goede band had en die twee jaar geleden overleden is, dit niet heeft kunnen zien en meemaken. “Ik weet zeker dat mijn oma heel trots zou zijn”, zegt Michal.

“Als mijn oma en opa nog in leven waren en verhalen over mijn werk en wat ik hier doe hadden gehoord, dan zouden ze het nooit geloven”, zegt Shirley. “Ze zouden zeggen: we zien dat wat er is gebeurd en de mensen die dit hebben meegemaakt nooit zullen worden vergeten.”

Heden – De rode draad tussen verleden en toekomst

“Ik hoor op veel plekken thuis”

Michal wordt overmand door emoties door haar band met de school, met Shirley, en met haar leven in Nederland dat zo verbonden is met haar familiegeschiedenis. Zestien jaar geleden zijn Michal en haar echtgenoot naar Nederland verhuisd. “In het begin voelde ik me nogal eenzaam. In Israël had ik een rijk sociaal leven. Toen we hierheen verhuisden, voelde ik vooral het gemis. Nu hebben we inmiddels goede banden opgebouwd met allerlei vrienden en gezinnen, maar we moeten nog altijd aan ons sociale leven blijven werken. Ik ben een actief mens. Ik hecht veel waarde aan contact met anderen. Ik houd van reizen, nieuwe ervaringen opdoen, actief zijn binnen de gemeenschap en met gezinnen uit alle hoeken van de samenleving..” Pas na een aantal jaar in Nederland, besloot haar gezin religieus te worden. Chazara b’teshoevah, zoals Michal dat noemt, en zijn ze verhuisd vanuit het centrum van Amsterdam naar Amstelveen. “We wilden dat onze dochters in een minder stedelijke omgeving zouden opgroeien. Ze zitten op het Cheider, maar thuis zijn we liberaal. Ook het contact met niet-religieuze mensen is belangrijk voor mij. Zo zit ik in elkaar.”

Michal komt nog even terug op haar scriptie, In Between Spaces. Haar plaats tussen de ruimtes in, tussen de leegte die haar oma heeft achtergelaten en de leegte die haar vader, met wie ze heel close was, op zijn beurt achterliet. Ook de ruimte tussen Israël en Nederland. “Ik zie hoe mijn scriptie verbonden is met het leven zelf, met mijn leven. Ik wil een nieuw licht werpen op de verbindende elementen. Elke dag voel ik me in het midden van “iets”. Ik hoor op veel plekken thuis, ik kan dingen uitlichten, verbinden en aan elkaar koppelen. Het kost weliswaar veel energie, maar dat vind ik juist prettig. Ik houd ervan om een verbindend element te zijn: met mijn betrokkenheid bij de Rosa Boekdrukker school en na het verlies van mijn vader zie ik mezelf als een rode draad door de verhalen heen. Het is mijn taak om dat gevoel te behouden en er betekenis aan te geven. Met die insteek zet ik mijn leven in Nederland voort.

הסבתא הגיבורה שלי

Stepping away from black and moving on to colorful Petes