Category: הולנדיה

בערב יום השואה הלכתי לקופישופ הכי נעים בליידן. “ליידספליין” הוא לא קופישופ לתיירים. הרבה מהחבר’ה כאן קבועים, הם אומרים שלום זה לזה, מתיישבים לדבר. המקום קטנטן, שולחנות העץ יכולים להכיל רק 15 איש, ועוד כמה עומדים ליד הבר. על השולחנות צבעונים טריים שנראה שהאוויר המעושן עושה להם טוב. הקהל מגוון במראה, בגיל, בעיסוק. בפינה אחת סטודנטים מדברים בלהט, אישה מבוגרת נכנסת לקנות וממשיכה באופניים, ליד השולחן משחקים שמחט. חזלעח. בפינה, מצדו של הדלפק, תמונה דהויה בשחור-לבן מסגירה משהו מההיסטוריה של המקום. אישה עומדת גאה בפתח הבניין, לידה ילד. הם עוד לא יודעים מה יידרש מהם לעשות בעתיד, ממש במקום הזה.

עוד על שואת יהודי הולנד:

• התמונה שצולמה מחלון הבית שלי, אז
• הבית ברחוב שפינוזה שלוש, אמסטרדם

בצדה השני של סמטה ציורית נמצא אחד הרחובות הראשיים של ליידן, הברייסטראט. כראוי לעיר אוניברסיטאית הוא רצוף חנויות ספרים מסוגים שונים. חנות הספרים De Kler במספר 161 היא אחת הגדולות שבהן. החלל הרחב מזמין להיכנס פנימה ולדפדף. מעל הכניסה תלוי שלט לבן ענק ועליו שיר שמבטיח שהספר אינו מת, הוא נושם והוא נשאר כאן. מי שיוריד עיניו מטה, מן השיר אל המדרכה, יראה ארבע שטולפרשטיינה, אבני נגף, שמנציחות את בני משפחת לוּבּ שחיו כאן וניהלו במקום הזה חנות רהיטים מצליחה, עד שנשלחו למותם.

אלו הם שני אתרים מתוך עשרות שישתתפו בחודש הבא במיזם Open Joodse Huizen – Huizen van Verzet (“בתים יהודיים פתוחים – בתי תנועת ההתנגדות”). במסגרת האירוע שנערך ביום הזיכרון ההולנדי, 4 במאי, נפתחים לציבור בתים פרטיים ואתרים אחרים שבהם חיו יהודים לפני המלחמה או שבהם הסתתרו יהודים בזמן המלחמה. קרובי משפחה של ניצולים ומצילים, היסטוריונים, אנשי ציבור ואמנים משתפים את הקהל בהיסטוריה המשפחתית של מי שחיו ופעלו במקומות הללו. זוהי דרך אינטימית ומעוררת מחשבה להתוודע למה שקרה כאן, ברחובות ובחללים שבהם אנחנו חיים, הולכים, עושים קניות, מבלים, מעשנים ג’וינט. זו השנה השביעית שבה נערך האירוע ולראשונה משתתפת בו ליידן, עיר התעלות היפה והעתיקה, העיר שהיא ביתי בשלוש השנים האחרונות.

“ההסתתרות התחילה אחרי המלחמה”

את ג’אנט לוּבּ אני פוגשת בבית קפה ליד בית הכנסת בליידן, כמה עשרות מטרים מהחנות של בני משפחתה. “דבֵּר עם לוּבּ והכל יסתדר!” זה היה הסלוגן של חנות הכלבו הקטנה, שבנוסף לרהיטים נמכרו בה בגדים וטקסטילים. מעל לחנות גרו בני המשפחה שהיגרו ממונסטר שבגרמניה בתחילת המאה ה-20. סבה של ג’אנט, ארנסט לוּבּ, היה הצעיר מבין 12 אחים. הם היו יזמים ועסקו בייצור רהיטים ובמסחר. אחד מהם, פריץ לוּבּ פתח מפעל רהיטים מצליח באוטרכט, Pastoe, שקיים עד היום והתמחה בריהוט מודולרי הרבה לפני איקאה. ארנסט התיישב בליידן ונשא את יני לבית רוזה. היו להם ארבעה בנים ובת. אביה של ג’אנט, פאול, היה הצעיר מביניהם. המשפחה גרה בדירה מעל לחנות. הייתה להם מרפסת רחבת ידיים שבה נהנו לשבת כשמזג האוויר אפשר זאת. הם דיברו גרמנית בבית.

העסק שגשג ומדי שבוע פרסם הסבא ארנסט מודעות בעיתונים המקומיים. הוא סיפק אביזרים למופעי התיאטרון של הסטודנטים באוניברסיטת ליידן. כתחביב הוא עסק גם בגידול עופות מזנים מיוחדים ואף זכה בפרסים על כך. במשך 25 שנים שימש כיו”ר הקהילה היהודית בליידן. בנו פאול היה חבר בארגון הסטודנטים הציונים. “בקיצור, הייתה זו משפחה נטועה היטב בחברה”, מציינת ג’אנט, “ניגוד חד למשפחה שבה אני גדלתי”.

ג’אנט יודעת מעט על גורל משפחתה בזמן המלחמה. כמו במשפחות יהודיות רבות, הנושא היה בגדר טאבו. “את יודעת שהבית שלך שונה מזה של השכנים ואין לך אומץ לשאול למה. למה אצל השכנים חזלעח ונעים ואני מעדיפה להיות שם ולא לחזור לבית הקר שלי. בבית שלי אף פעם לא שרו. אבא שלי ניגן בפסנתר ויכול היה להיות מוזיקאי, אבל כציוני הוא למד הנדסת מים. אבל במלחמה הוא איבד הכל – גם את האידיאלים שלו”.  

ארנסט וייני ושניים מבניהם, הנס והרברט, נרצחו באושוויץ, בטרזיינשטאט ובברגן-בלזן.

פאול פגש את אמה של ג’אנט, חנה, בזמן המלחמה. חנה הגיעה בגיל 12 מברלין להולנד, עם הקינדרטרנספורט. בני משפחה שהיו לה כאן היו אמורים להעלות אותה על אונייה לדרום אפריקה, שם חיכה לה אחיה הגדול. אבל בגבול הגרמנים לקחו את כל הניירות שלה והיא הגיעה לאמסטרדם חסרת מעמד. היא נשארה עם משפחתה ויחד איתם הצליחה להגיע למה שנודע כ-Kamp Barneveld, בתי מחסה שהיו אמורים לספק הגנה ליהודים נבחרים. שם נפגשו פאול בן ה-24 ויוהאנה בת ה-18. כשחלק מהמחנה עמד בסכנת פינוי הם החליטו להתחתן כדי לספק ליוהאנה הגנה של אזרחית הולנדית. הנישואים הצילו אותה מהטרנספורט לאושוויץ. בהמשך נשלחו גם היהודים המוגנים לטרזיינשטאט, אבל יוהאנה ופאול שרדו, כמו גם אחותו של פאול, גרטה, ואחיו קורט.

“תמיד הייתה לי תחושה שההסתתרות שלהם התחילה אחרי המלחמה”, מספרת ג’אנט על חיי משפחתה שלה. “לא חיינו בליידן. נדדנו ממקום למקום וגרנו במקומות קטנים ללא קהילה יהודית וללא קשרים ליהודים. חונכנו וגודלנו להיות הולנדים ככל האפשר. אחרי המלחמה ההורים שלי לא דיברו יותר גרמנית. הם לא רצו להיות בעלי מבטא, להיחשב לזרים. הם רצו לצלול לתוך החברה ההולנדית”. ג’אנט משתמשת במילה ההולנדית onderduiken שמשמעה המילולי “לצלול” והיא המונח המשמש לתיאור הירידה למחתרת של יהודים בזמן המלחמה, ההסתתרות.

“כשהתחלתי להתעניין בהיסטוריה המשפחתית לא היה לי כמעט כלום לעבוד איתו”, אומרת ג’אנט. לאחר סדרה של משברים אישיים היא החליטה ללכת לטיפול פסיכולוגי. “באיזשהו שלב המטפלת שאלה אותי ‘ומה בנוגע לרקע היהודי שלך?’ ואמרתי לה מה בנוגע אליו, אין לי כלום איתו. אבל לאט הבנתי שאני צריכה להתמודד עם העבר, להבין מיהם סביי ומה קרה”. ג’אנט התחילה לחקור. היא תחקרה את דודתה שהייתה אז בשנות ה-80 לחייה, פשפשה בארכיונים והלכה ללמוד היסטוריה יהודית באוניברסיטת אמסטרדם. היא גם הייתה שותפה להקמת ארגון תמיכה לבני הדור השני בהולנד. היא ביקרה עם אמה בברלין. “התחלתי לחגוג חגים יהודיים והזמנתי את אמא שלי ואני חושבת שזה היה חשוב לה. היא ידעה את ‘מעוז צור’ בעל פה ואת כל התפילות. היא התגעגעה לזה ולא ידעה שהיא מתגעגעת”.   

כיום ג’אנט מדריכה סיורים ב”אמסטרדם היהודית”, בנוסף לעיסוקה כמוזיקאית. ב-2010 הונחו אבני הנגף להנצחת סבה, סבתה ודודיה בפתח חנות הספרים. היא דיברה על השתיקה סביב נושא השואה וציינה: “כשאינך יודע מיהי משפחתך, אתה חסר חלק מעצמך”. כשמארגני אירועי “בתים יהודיים פתוחים” פנו אליה בהצעה שתשתתף היא הסכימה מיד. “בעבודה שלי כמדריכת תיירים יש לי מגע עם אנשים צעירים, ובכל פעם אחרי הסיור אני כל כך מודעת לחשיבות של הציווי ‘לדור ודור’. צריך לספר. אני רק דור שני אבל אני הכי קרוב שהם יכולים להגיע לשואה. זה חשוב להם”.

לשרוף מסמכים מתחת לאף של הנאצים

הליין קרומהאוט נולדה בליידן ב-1942 וכבר כתינוקת הייתה שותפה לפעילות להצלת היהודים של בני משפחתה. “אמא שלי הייתה מאוד גאה בילדים שלה וחשבה שהם הכי יפים בעולם, אבל כשהיא לקחה אותי בעגלה היא אסרה על אנשים להסתכל פנימה, פשוט כי מדי פעם היא הייתה  מחליפה אותי בתינוק יהודי שהיה צריך להבריח. היא גם העבירה כלי נשק בתוך העגלה”, מספרת הליין בשיחה בסקייפ איתה ועם בעלה פרייק.

משפחת קרומהאוט המורחבת הייתה מעורבת בהצלה וב-Verzet, תנועת ההתנגדות לכיבוש הגרמני, אך מרכז הפעילות היה ברחוב פיטרסקרקחראכט 28. היום ממוקם שם קופישופ מסביר פנים, אך אז הייתה שם חנות הירקות של סבתה וסבה של הליין, אנה וחרט קרומהאוט-מוי.

“אנה הייתה גברת חזקה מאוד”, מספרת הליין על סבתה. תחת הנהגתה הפכה החנות לתא של המחתרת ששימש להעברת ידיעות, נשק, מסמכים מזויפים, ולהחבאת יהודים. בכל רגע הוסתרו בבית שמעל לחנות כשמונה יהודים ממקומות שונים בהולנד, עד שנמצא להם מסתור בטוח יותר. “סבתא הייתה המארגנת שגרמה לדברים לקרות, היא לא פחדה אף פעם. סבא שלי היה מודאג יותר אבל גם הוא עשה את החלק שלו”. חרט היה מלווה את היהודים שהגיעו לבית, הוא העביר נשק בעגלת הירקות שלו וגם הציל רכוש של יהודים שגורשו מהבתים. “אבל הוא לא השתתף בפגישות ולא רצה לדעת כל מה שקורה. וזה כנראה היה טוב”, מציינת הליין.

המאורע הדרמטי ביותר היה הפשיטה הגרמנית על החנות בתחילת 1944. הקרומהאוטים הבינו שהדבר עומד לקרות והצליחו לפנות את היהודים שהסתתרו שם מבעוד מועד. אבל במקום נמצאו מסמכים מזויפים. אנה שמרה על קור רוח גם בזמן הפשיטה. “היא התלוננה לגרמנים שקר לה וביקשה רשות להגביר את האש באח. הם לא שמו לב שהיא זורקת לאש עוד ועוד מסמכים”. למרות מאמציה של אנה, בעלה ובנה רינוס נעצרו והועברו למתקן כליאה בסכוונינגן. האב המבוגר שוחרר לאחר עשרה ימים אך הבן נשלח למחנה הריכוז זקסנהאוזן שליד ברלין.

בינתיים, גם הוריה של הליין, קור ונל הסתירו יהודים בביתם. באמצעות ארגון ההצלה של הסטודנטים באמסטרדם הועברו אליהם שתי ילדות יהודיות, חנה וייני, בנות שש ושלוש. בסופו של דבר הילדות נאלצו לעבור למחסה אחר, בדרום הולנד, אך הן המשיכו להשתמש בשם המשפחה קרומהאוט. הן ניצלו ולאחר המלחמה הגרו עם קרובי משפחה לארה”ב. הקשר עם מציליהן נותק עד שכתבה שפורסמה בשנות ה-90 אודות משפחת קרומהאוט הציתה שוב את זכרונן. הן נפגשו שוב עם משפחת קרומהאוט וזכו לקבל מכתבים שכתבו להן הוריהן לפני שנשלחו אל מותם בסוביבור. קור ונל גם אספו לביתם את הזוג היינץ ואנה נאוול ובתם התינוקת, ועוד שלושה יהודים לפחות. הם בנו להם מסתור מתחת לרצפה ודאגו למחסה חלופי לתינוקת כשהמצב נעשה מסוכן מדי. בסופו של דבר הם נאלצו לרדת למחתרת בעצמם, והליין מספרת שהיא זוכרת מסע אופניים ארוך מליידן לוולווה (Veluwe) שבמזרח הולנד. גם אחיו של קור, ריקוס, ואשתו קתרינה, עסקו בהצלה. הם לקחו לביתם את רות שטיינר בת השנתיים. לשכנים הם סיפרו כי זוהי בתה של קתרינה מלפני נישואיה, “הודאה” שלוותה כמובן בסטיגמה כבדה בחברה האדוקה שבה חיו. שני בני הזוג הוכרו כחסידי אומות העולם.

אלו הם ארבעה מתוך 5,595 הולנדים שהוכרו ככאלה עד כה. הולנד ניצבת במקום השני מבחינת מספר חסידי אומות העולם שהוכרו בה, אחרי פולין (6,706). לצד המספר המרשים הזה בולטת עובדה עגומה – מתוך כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד בתחילת הכיבוש הנאצי, כ-75% נספו. ואמנם, אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בהולנד היא מדוע דווקא במדינה ללא מסורת של אנטישמיות היה שיעור ההשמדה גבוה כל כך?

היסטוריונים מספקים הסברים שונים למה שנראה כסתירה. חלקם מסבירים זאת בשילוב בין אופי המשטר הכובש, יעילותה של הבירוקרטיה ההולנדית ומאפיינים גיאוגרפיים. הגרמנים כבשו את הולנד במאי 1940. הממשלה ומשפחת המלוכה גלו לאנגליה ובמקומם השליטו הנאצים משטר כיבוש אזרחי שהורכב מפקידים אוסטרים אנטישמים מנוסים ונלהבים, שפעלו נחרצות לביצוע המשימה. הרשויות ההולנדיות, שהחזיקו עוד לפני המלחמה במידע רב על האזרחים, המשיכו לתפקד ביעילות ובצייתנות. מבחינה גיאוגרפית הקשו הצפיפות, מיעוט היערות והיעדרם של גבולות “ידידותיים” על הסתתרות ומילוט. אחרים תולים את האשם בהתארגנות מאוחרת יחסית של תנועת התנגדות ורשתות הצלה ובהיעדרה של התארגנות יהודית להצלה עצמית. מחקר חדש יותר מותח ביקורת על חלק מהתיאוריות הקודמות ומדגיש יותר מכול את חשיבותה של המשטרה ההולנדית ברדיפה פעילה ומאורגנת אחר יהודים. לצד זאת הייתה הולנד המקום הראשון באירופה שבו נרשם מרי אזרחי של לא-יהודים בתגובה ליחס כלפי יהודים – שביתת פברואר 1941.

“המשפחה שלי פעלה על בסיס האמונה הדתית החזקה שלהם ותחושת הצדק שלהם”, מספרת הליין. היא עצמה עבדה כמלווה ויועצת רוחנית לקשישים ולאסירים. “אבל בלי אלוהים”, מציין בעלה. “אני מאמינה בבני אדם ובאנושות, מאמינה שאנחנו צריכים לדאוג זה לזה כבני אנוש”, מסבירה הליין, שמתנדבת כיום בסיוע לפליטים. “הפעילות שלי קשורה לרקע המשפחתי שלי אבל גם לחיים האישיים שלי. אני שרדתי סרטן ואני חשה מחויבות לחיים”.  

בדבריה מהדהדות מילותיו של דודה רינוס, ששרד את מחנה זקסנהאוזן. ביומן שניהל לאחר שחרורו כתב: “באחד ביוני 1945 הייתי בין הראשונים שחזרו, אני שמח להיות שוב בבית”. אך רינוס נשא עמו את צלקות המלחמה וסלד גם מפעולות הנקם שביצעו הולנדים במשתפי פעולה. “אין לי עוד אשליות לגבי המשמעות של המצב שבו ארצנו מצאה את עצמה. לא מפני שהיא הורעבה ונבזזה עד תום, עניינים אלו ייפתרו. אבל אובדן הניצוץ האנושי. אנשים רבים שבעבר רכשת להם כבוד התגלו כחסרי אנושיות כלפי אחיהם בני האדם”.

“קהילה ליום אחד”

הן הליין קרומהאוט והן ג’אנט לוּבּ יספרו על משפחותיהן באירוע “בתים יהודיים פתוחים” שיתקיים ברחבי הולנד ב-4 במאי, יום הזיכרון ההולנדי. מי שהגתה את הרעיון לאירוע היא דניס סיטרוּן, המגדירה את עצמה “אספנית של סיפורי משפחות ובתים”. דניס, נצר למשפחת יצרני המכוניות סיטרואן, מכירה מקרוב את השתיקה סביב השואה ואת הצורך לשבור אותה. אביה קארל נמלט מהולנד לאנגליה והצטרף לצי הבריטי כדי ללחום בגרמנים. כשחזר להולנד גילה שכל משפחתו נרצחה. “הוא התחתן עם שיקסע נחמדה”, מספרת דניס, “הוא עשה את זה באופן מודע, הוא לא רצה ילדים יהודים”.

אבל דניס ביקשה לעצמה את העבר שממנו רצה אביה להתנתק. “הייתי צריכה להמציא את עצמי ולמצוא את ההיסטוריה היהודית שלי. לא ידעתי את שמות הסבים שלי, לא היו לי תמונות של אף אחד”. בסופו של דבר, אחרי ביקור אצל קרובי משפחה בארה”ב שבו נחשפה לעבר המשפחתי, החליטה לפנות ישירות לאביה. “הוא מיד נתן לי ארגז עם מכתבים ותמונות. מזה למדתי שאסור לחכות ואסור לשאול, אלא פשוט להשיג את זה, לדרוש”.

דניס העמיקה בנושא והרחיבה את היריעה. היא הייתה המרכזת בהולנד של מיזם קרן שפילברג, העוסק בתיעוד מצולם של סיפוריהם של אלפי ניצולי שואה. “כששמעתי על שפילברג הבן שלי היה בן שמונה וחשבתי שאני לא רוצה שלא יהיו לו סיפורים. היו לי שנתיים של שיחות יומיומיות עם ניצולי שואה. זו הייתה אוניברסיטת הניצולים שלי”.

אבל תיעוד הווידאו הארוך נשאר בארכיון ולא קל להנגיש אותו לציבור הרחב. דניס חיפשה משהו נגיש וממשי. הרעיון למיזם הבתים הפתוחים נולד דווקא מתוך השכונה שלה באמסטרדם, הפלנטאז’, אזור שבו גרו יהודים רבים לפני המלחמה. “שכנים שלי סיפרו שאנשים באים אליהם, מישראל ומארה”ב, דופקים בדלת ומבקשים לראות את הבתים שבהם התחבאו או גרו קרובי המשפחה שלהם. הסתובבתי עם דחף לעשות משהו עם הסיפורים האישיים האלה. הבעלים של הבתים פתאום גילו את ההיסטוריה של הבית שלהם. הביקור של האנשים שנכנסים לבית ומספרים את הסיפור היה חוויה עוצמתית”. דניס התחילה עם אירוע שכלל 14 בתים בפלנטאז’. ב-2013 נערך האירוע לראשונה מחוץ לבירה וכלל שש ערים. בשנה שעברה נכחו כ-8,000 מבקרים במפגשי הזיכרון. השנה הוא מתקיים ב-19 ערים וב-170 אתרים.  

איך ההיענות למיזם מצד בעלי הבתים?

“רוב האנשים פתוחים ומעוניינים לעבוד איתנו. הסיבה הנפוצה ביותר לתשובה שלילית היא שזו חופשה ואנשים לא נמצאים. כולם קצת ביישנים בהתחלה אבל אני לא שואלת אם הם רוצים, אני מציעה להם שיתוף פעולה איתנו ולא מנסה לשכנע אם אין נכונות”.

בכל שנה מתווספים לאירוע לוקיישנים חדשים וסיפורים שטרם סופרו, כמו הקופישופ/חנות הירקות בליידן שבה ניצחה משפחת קרומהאוט על מבצע הצלה רחב היקף, כמו חנות הספרים/חנות הרהיטים בליידן שהייתה בית למשפחת לוּבּ שהשואה עקרה את שורשיה. הלוקיישן הופך לאתר זיכרון לא רק למתים ולמותם, אלא גם, ובעיקר, לחייהם. הבית, המקום, הוא החוליה המקשרת בין עבר והווה, חוליה שחשיבותה עולה ככל שהניצולים עצמם מתמעטים. דניס מתארת כל התכנסות בבית כיצירה של קהילה קטנה וזמנית: “אנחנו קהילה של יום אחד, קהילה של זיכרון ליום אחד”.

 

רוב אירועי “Open Joodse Huizen – Huizen van Verzet” מתקיימים בהולנדית. שלושה מפגשים יתקיימו באנגלית:

Van Speijkstraat באמסטרדם, Vondelstraat באמסטרדם, Wilhelminapark 42 באוטרכט.

אקדמיה, למרות מטרתה האוניברסלית, שונה מטבעה שונה מיבשת ליבשת, ובין היתר ממדינה למדינה. אקדמיה בארה”ב שונה מאקדמיה באסיה או באירופה מטעמים מובנים, אבל השאלה המתבקשת היא היכן ישראל מתיישבת בהשוואה הזו. הרי ישראל לא ממוקמת באירופה, גם לא בצפון אמריקה, והאקדמיה באסיה ובאפריקה שונה בתכלית מהאקדמיה הישראלית, ובכלל, על פי אילו פרמטרים אפשר להשוות את ישראל למערכת האקדמית ההולנדית?

מניסיוני האישי עצם ההשוואה מתבקשת. אני גרה קרוב לארבע שנים בהולנד, את התואר הראשון שלי למדתי במשפט אירופאי באוניברסיטת מאסטריכט, וכרגע אני מסיימת את המאסטר בדיני חברות באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. קרוב לארבע שנים אני נשאלת את אותה שאלה: “למה דווקא בהולנד?”. והשאלה השנייה שנזרקת לאוויר היא “אבל איך אוניברסיטת תל אביב שונה ממאסטריכט?” או “לא יכול להיות שהלימודים כל כך שונים?”, אז זהו, לא רק שהם שונים, הם לקוחים משני עולמות מנותקים לחלוטין.

• עוד בנושא: להיות סטודנטית ישראלית (טרייה) בהולנד
• מה יעשה המוח שלך אחרי שתמות?
• דאצ’ניוז: הנדל”ן מזנק ושוק העבודה מתחמם
• 5 ישראליות שהמציאו את עצמן מחדש בהולנד

יום ממוצע של סטודנט בהולנד מתחיל בבית הקפה האוניברסיטאי, אך לעומת הסטודנט הישראלי שיתחיל את יומו בקפה על מנת להתעורר, קפה בהולנד הוא מצרך תרבותי לא פחות מאשר קפאין זמין לדם. קפה בהולנד הוא הדרך הנוחה ביותר לחברים להיפגש, לעבוד על עבודה משותפת, דרך להכיר ולהתעדכן. קפה בבוקר בקמפוס הוא אחד מעמודי התווך האוניברסיטאים, יחד עם סנדוויץ’ גבינה לארוחת צהריים (טוב, זה אחד מעמודי התווך של החברה ההולנדית בכלל) ויציאה לפאב ישירות מחדר המבחן. לסטודנטים בהולנד חשוב מאוד לשמור על חיי חברה בנוסף ללימודים, ושילוב של לימודים עם חיי חברה ופנאי מתונים הוא אחד הסממנים הבולטים ביותר במערכת ההולנדית. איזון הוא האחד מהתחומים שהולנדים מתמחים בהם, וזה ניכר גם בתחום הזה. אין הרצאות אינסופיות במהלך היום, ויום לימודים רגיל הוא לא כמו יום עבודה. יום לימודים בהולנד מסתכם בשתי הרצאות ושני תרגולים לכל היותר, ואין יותר ממספר מועט של קורסים לכל תקופת לימודים. אך כמו שלא ניתן להשוות בין כמות לאיכות, לא ניתן להשוות בין כמות שעות הלימוד לאיכותן. תרגול בהולנד נמשך לרוב שעתיים, והוא מסכם חומר רב שנלמד מראש על ידי התלמיד. התירוץ של לשכוח שיעורים או לא לעבור על החומר לא מתקבל בהולנד, ויש צורך בלמידה אינטנסיבית לפני התרגולים במהלך הסמסטר על מנת להצליח במבחנים בסוף תקופת הלימוד. מצב בו לומדים שבוע לפני מבחן על מנת לעבור את הבחינה הוא בגדר בלתי אפשרי מבחינת כמות חומר הלימוד, ולמידה מדודה אך אינטנסיבית במהלך הקורס מאפשרת זאת.

לעומת השיטה הישראלית, תרגולים מתקיימים בכיתות קטנות ואם לא עברת על החומר לפני, אין טעם לבוא לתרגול. הידע שמצטבר לא נתרם מהמתרגל אלא מהתלמידים עצמם. משמע, אם אין בקיאות בחומר – אינך מיטיב עם הקבוצה ותתבקש לעזוב את הכיתה. אך למרות הלימודים, סטודנטים מעודדים וגם מעודדים על ידי החברה ליהנות במקביל ללימודים. טיולי סוף שבוע, יציאות עם חברים והופעות הם חלק אינטגרלי מחיי סטודנט הולנדי. חיי סטודנט בהולנד הם בין המגוונים והמהנים ביותר באירופה. קרבת הולנד לגרמניה, בלגיה, צרפת ואפילו אנגליה מאפשרת לסטודנטים לטייל ברחבי אירופה במקביל ללימודים, בנוסף למגוון הפעילויות הקיימות בהולנד. מוזיאונים ופארקים מהווים אטקרציות בילוי מהנות לסוף שבוע. במקביל, בכל עיר מרכזית בהולנד ישנה סצנת פאבים ובכל ערב ישנה הזדמנות לשבת על בירה בכיכר.

אחד החששות שלי כשהגעתי להולנד היה בעיית האינטגרציה עם הסביבה ההולנדית. להפתעתי גיליתי כי קרוב ל-112,000 סטודנטים בינלאומיים לומדים בהולנד, וכי ההולנדים שולטים באנגלית ובצרפתית לא פחות משפת אמם. בכלל, ההולנדים דוברים מספר שפות, ואין להם בעיה להחליף לאנגלית, צרפתית או אפילו גרמנית בסיסית כשהם חוצים את הגבול או נתקלים בתיירים. הולנד היא בין המדינות הבודדות באירופה שבה תנחת בשדה התעופה ותשמע אנגלית מתחילת הביקור ועד ההמראה חזרה הביתה. בתי קפה, מסעדות, מוזיאונים, אוניברסיטאות ואפילו בתי מרקחת מתנהלים באנגלית שוטפת, וזאת חרף העובדה ששתי השפות הרשמיות של המדינה הן הולנדית ופריזית.

הסביבה הבינלאומית בהולנד היא אחת מהיתרונות הבולטים של האקדמיה ההולנדית. סטודנטים בינלאומיים שנמצאים בסביבה רחוקה מהבית ולעתים לא מוכרת נוטים להתחבר במהרה, ללמוד ולעבוד על פרויקטים יחדיו. מצב זה גורם גם ללחץ חברתי חזק להצטרף להתאגדויות סטודנטים חברתיות הידועות בתור אחוות (studenten vereniging) שאפילו נרשמו בתור מורשת סטודנטיאלית הולנדית במשרד התרבות ההולנדי בשנת 2016. מצב זה כה חקוק בתרבות ההולנדית עד כי מעסיקים פוטנציאליים עשויים לדלג על גיליון הציונים של הסטודנט ולבדוק באילו פעילויות נוספות השתתף, הכוללות בין היתר את אותן אחוות. דבר זה נשמע הזוי לחלוטין למעסיק ישראלי, אבל לקולגה ההולנדית יותר חשוב שלעובד שלו יהיו יכולות בין-אישיות איתנות מאשר ציון 9 בקורס דיני משפחה.

סטודנטים רבים בהולנד בוחרים גם לשלב ניסיון תעסוקתי עם לימודיהם. ההתנסות הזאת בדרך כלל נמשכת בין חודשיים לחצי שנה בתחום הרלוונטי לתחום הלימודים ולרוב היא ללא שכר. המועצה האירופאית מנסה להשתלט על תחום זה על מנת למנוע “עבודת מודרנית” על פי לשונה, אבל תמונת המצב העדכנית לא תשתנה בקרוב. מצופה מסטודנט בהולנד להתנסות לפחות במקום אחד במהלך לימודיו, ולעתים האוניברסיטה מאפשרת לקבל נקודות זכות על אותה התנסות. הרציונל מאחורי אותו רעיון הוא שהסטודנט יידע כיצד להשתלב בשוק העבודה לאחר התואר. אך גם פה ההשתלבות החברתית אינה פוסקת. לאחר סיום התואר ובזמן ראיון העבודה, נאמר לסטודנטים כי מצופה מהם לשבת בפאב עם כל המחלקה פעם בשבוע (vrijmibo) ולהשתתף במסיבות בין-משרדיות ללא חריגות. המאמץ התעסוקתי בהולנד, בעיקר לצעירים, הוא קולקטיבי ולא אישי, כלומר הצלחת העובד היא הצלחת המחלקה וההפך.

צוות ההוראה גם הוא שונה מאוד מאשר בארץ. הדירוג האוניברסיטאי בהולנד מאפשר לפרופסור משנה להתקדם לפרופסור מן המניין תוך 16 שנה ללא קשר לפרסומים, פריצות דרך אקדמיות או הוראה עצמה, אלא לפי הוותק, בשונה מאוד מהנוף האקדמי הישראלי. אין ועדות לקביעת פרופסורה ואין צורך במספר רב של פרסומים אקדמיים. המועצה ההולנדית להשכלה גבוהה קבעה מספר פרסומים מינימלי עבור שמונה שנים (שמאוד קל להגיע אליו) וכעבור שמונה שנים דיקן הפקולטה ממנה את הפרופסור משנה לפרופסור חבר, ולאחר שמונה שנים נוספות לפרופסור מן המניין. בנוסף, לסטודנטים ישנה גישה ישירה לכל מרצה או מתרגל, וכללי הטקס הפורמליים בין סטודנט לבין פרופסור (כפי שמתקיימים בבלגיה ובצרפת למשל) לרוב לא מיושמים פה.

אך המצב בהולנד אינו מושלם כפי שהוא מצטייר. על מנת להתקבל לפקולטות מבוקשות יש לעמוד בתנאי סף גבוהים מאוד, אבל גם לאחר תנאי הסף אחוזי הניפוי לאחר השנה הראשונה והשנייה גבוה מאוד. אחוז גבוה מהסטודנטים לא יסיימו את התואר שאותו הם התחילו (רק 63% מהסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת מאסטריכט במשפט אירופאי יסיימו את התואר תוך ארבע שנים, למרות שאורך התואר עומד על שלוש שנים).

יחד עם זאת האוניברסיטאות ההולנדיות מדורגות שנה אחר שנה בדירוג מצוין מבחינת כל המדדים, ואין אוניברסיטה אחת בהולנד שנחשבת לא טובה. ניכר כי בעיקר לאור הברקזיט, ההולנדים מנסים להתלבש על נישת ההשכלה הגבוהה הבריטית, ולגרום לסטודנטים בינלאומיים לבוא להולנד במקום לאנגליה. דבר זה מתבטא בשכר לימוד תחרותי, מתן הלוואות עם תוכנית פריסה קלה לסטודנטים מהאיחוד, צוות הוראה מוביל (אשר בחלקו עובר בימים אלו מאנגליה להולנד) ותנאי מחייה טובים יותר מאשר מאנגליה.

בעשור האחרון בלבד הייתה עלייה של 15% במספר סטודנטים בינלאומיים בהולנד אולי הולנד מצאה את נוסחת הקסם של ההשכלה הגבוהה?

 

קרדיט תמונה ראשית: CollegeDegrees360, CCLicense

דצמבר הוא חודש כיפי ועליז. מסינטרקלאס ועד חנוכה, כריסטמס  ו-Oud en Nieuw, חגיגות השנה האזרחית החדשה. הרבה מהדברים שנעימים לנו, בני האדם, בתקופה זו, לא תמיד עושים טוב לחיות המחמד שלנו. אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את החגים בכיף ובשלום עם חבריכם ההולכים על ארבע או המעופפים באוויר.

שוקולד. טעים לנו, רעיל מאוד לחיות המחמד שלנו, גם לכלבים וגם לחתולים. מאחר שבחגים יש הרבה שוקולד על השולחן, על השיש ובקישוטים ומתנות, עלינו לדאוג שהם לא ילקקו אותו או חלילה יאכלו ממנו. זה רעיל ומסוכן עד כדי מוות אפילו ממנה קטנה. אם הכלב אכל שוקולד יש להגיע איתו מהר למרפאה וטרינרית. לאחר כשעה כבר אי אפשר ממש לעזור וניתן לטפל רק בסימפטומים.

צמחייה. אחד העציצים הפופולריים בתקופה זו של חג המולד הוא צמח אדום עלים שנקרא Kerstster (סוג של חלבלוב). הוא משמש לקישוט הבית אבל הוא גם מאוד רעיל לחתולים ולמרבה הצער הם מאוד אוהבים לאכול אותו. אז בבקשה בלי הצמח הזה בבית אם יש לכם חתול. אגב, גם שושן צחור (ליליות) רעיל מאוד. אם יש לכם עץ חג מולד בבית או אם אתם הולכים לביקור בבית עם עץ כזה, פקחו עין על הכלבים שלכם. הם אוהבים לשתות את המים של העץ אבל המים האלה רעילים בגלל השרף.

 

ארוחת החג. אם אתם כבר “ממש הולנדים” אתם בטח עושים ארוחת gourmetten או מוזמנים לארוחה כזאת. הכוונה היא למנהג ההולנדי לצלות את האוכל בצוותא על מכשיר מיוחד במרכז שולחן החג. אבל אם יש לכם ציפור בבית חשוב לדעת שיש להחזיק אותה בחדר אחר בזמן ארוחת הגורמה, כי אדי הטפלון רעילים מאוד לציפורים.

זיקוקים. טיפ ראשון וחשוב מאוד: אם אתם יודעים שחית המחמד ממש מפחדת מזיקוקים, רעש וכדומה, אז כדאי להתחיל מוקדם עם טיפול הרגעתי-תרופתי. את הטיפול אפשר לתת במגוון צורות, למשל כדורים, תרחיפים או מאיידים, ללא תופעות לוואי וללא סיכון מיותר, רק חשוב להתחיל בזמן. חשוב גם לדעת שהחומרים שנמכרים בחנויות לחיות מחמד לא מומלצים. גשו לווטרינר, שם יש פיקוח רפואי על מה שניתן.

את החתול כדאי להשאיר בבית ביום שלפני ראש השנה האזרחית וכמובן ביום עצמו.

עם הכלבים, שחייבים לקחת לטיול בחוץ, יש ללכת רק עם רצועה ולא לשחרר אותם. לפעמים בוּם אחד חזק יכול לגרום לכלב לברוח בפחד ולהיעלם וחבל. כמובן שיש להימנע מלהסתובב באזורים שבהם אתם יודעים שמדליקים הרבה זיקוקים ומדורות.

כדאי שבבית יהיו די עצמות ומשחקים שהכלב יוכל לכרסם ולהוציא את המתח.

כדאי שהטלוויזיה או הרדיו ידלקו והתריסים יהיו מוגפים.

ההתנהגות שלנו כבעלים חשובה. נסו להתעלם מהתנהגות לחוצה של החיה ולא להגביר את הלחץ בעוד לחץ מצד הבעלים. גם צחוקים וצילומים של החיה לא מתאימים. בקיצור, להוריד לחץ ולא להגביר אותו.

במקרה של פציעה מכוויה יש לשטוף את המקום במים, לא למרוח כלום על הפצע, להשאיר רטוב ולהגיע למרפאה וטרינרית בהקדם האפשרי.

חיות בחוץ. יש לדאוג גם לבעלי החיים שחיים בדרך כלל בחוץ, כמו ארנבים, סוסים ושאר חיות משק. יש לוודא שיש להם קורת גג סגורה ומוגנת מפני רוח ואש ושאין בפנים חפצים חדים שמהם יוכלו להיפצע במקרה של ריצה והשתוללות כתוצאה מהלחץ.

מרפאות חירום. בכל אזור פועלת מרפאה וטרינרית לשעת חירום, שאמורה להיות זמינה 24 שעות ביממה ובשעות מסוימות בסוף השבוע ובחגים. כדי למצוא את מרפאת החירום הקרובה אליכם ניתן להתייעץ מבעוד מועד עם הווטרינר או לחפש באינטרנט spoeddienst dierenarts.

אלימות נגד נשים היא בעיה גדולה הרבה יותר מכפי שמראה הסטטיסטיקה. כמעט אחת מכל שתי נשים (47%) שחוו אלימות מעולם לא סיפרה על כך לאיש, לא למשטרה, לא לשירותי הבריאות, לחברה, לשכנה או לעמיתה. האלימות המדווחת היא רק שבריר מתוך המציאות.

כך נטען בדו”ח האחרון (2017) של המוסד האירופי לשוויון מגדרי (EIGE) שפורסם לפני כמה ימים, לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, המצוין היום (שבת) ברחבי העולם. הארגון פיתח שיטת ציונים המשווה את רמת האלימות נגד נשים בין מדינות האיחוד האירופי. השיטה כוללת בחינה של היקף התופעה, חומרתה, והמידה שבה היא מדווחת או לא מדווחת. הציונים מבוססים לרוב על נתונים שנאספו ב-2012. הציון הכללי לאיחוד הוא 27.5 מתוך 100 (ככל שהציון גבוה יותר המצב חמור יותר). הציונים נעים בין 22.1 לפולין עד ל-44.2 לבולגריה. ציונה של הולנד עומד על 31.5.

בדו”ח נטען כי 44.9% מהנשים בהולנד חוו אלימות פיזית ו/או מינית מידי אדם כלשהו מאז גיל 15. מבחינת החומרה נכתב כי 76.3% מהנשים סבלו מהשלכות בריאותיות של הפגיעה. בנושא דיווח על האלימות ניצבת הולנד במקום טוב יותר. “רק” 12.9% מהנשים שסבלו פגיעה פיזית ו/או מינית ב-12 החודשים האחרונים לא סיפרו על כך לאיש. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה במידה הגבוהה יחסית של האמון שנותנים האזרחים ברשויות האכיפה והסיוע.

כדי להתמודד עם אלימות יכולה אישה בהולנד לפנות לרופא/ת המשפחה שלה, למיילדת שמלוונ אותה בהריון, או לעובדת סוציאלית.

לפניכן מספר ארגונים העוסקים בסיוע לקורבנות אלימות במשפחה ואלימות מינית. אם את חושדת שמישהי בסביבתך היא קורבן לאלימות או שמישהי נתנה בך אמון וסיפרה לך על מצוקתה, את יכולה לפנות לארגונים הללו לשם ייעוץ. לרוב ניתן גם לשמור על אנונימיות. כמובן שבמקרה חירום של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה (112).

Veilig Thuis

0800-2000 קו חם 24/7

מאז שנת 2015 הרשויות המקומיות הן האחראיות המרכזיות למאבק באלימות במשפחה והתעללות בילדים. ארגונים ארציים שהתאחדו ויצרו ארגון כלל-ארצי חדש שנקרא Veilig Thuis (בטוחים בבית). זאת על מנת לאפשר טיפול אחיד ויעיל.

הארגון פועל על פי אזורים (כאן ניתן למצוא קישורים לאתרי הארגון על פי אזורים בהולנד) ומפעיל קו חם חינם שפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. הקו ונותן מענה לקורבנות אלימות במשפחה, לעדים לאלימות, ואפילו למי שאחראים לאלימות ומעוניינים לשנות את התנהגותם. המספר הוא 0800-2000. המתקשרת יכולה להתייעץ לגבי עצמה, לדווח על אלימות שהייתה עדה לה או שהיא חושדת שמתרחשת. הקו מאפשר לדבר עם מישהו או מישהי שיקשיבו, יענו על שאלות ויציעו דרכי פעולה והכוונה להמשך עזרה. בתחילת השיחה תתבקש המתקשרת לומר באיזה אזור בהולנד היא נמצאת, והיא תופנה לסניף הפעיל באזורה. למרבה הצער, באתר הארגון באנגלית מצוין כי הקו החם פועל בהולנדית בלבד, ומומלץ לבקש עזרה מחברה דוברת הולנדית.

האתר הממשלתי
מרכז הסיוע
מידע באנגלית 

Hulplijn Verbreek de Stilte

0900-9999-001 קו חם בימי שני עד שישי, בין 9:00 ל-17:00

הקו החם “לשבור את השתיקה” מיועד לקורבנות התעללות מינית ואלימות פיזית או נפשית, או לעדים לאלימות כזו.

“יחדיו נחפש את הסיוע שמתאים למצב שלך”, נכתב באתר הארגון. עוד מצוין שניתן גם לשמור על אנונימיות במגע עם העובדים. כדי לקבל סיוע או להתייעץ ניתן להתקשר למספר הטלפון 0900-9999-001. הקו פועל בשעות העבודה במהלך השבוע, לשלוח מייל או להתכתב עם נציג בצ’אט. בשיחה בצ’אט עם נציגת הארגון נאמר לדאצ’טאון כי לרוב ניתן לקבל עזרה באנגלית. לסיוע בשפות אחרות יש להיעזר במתורגמן.

אתר האינטרנט

זהו חלק מארגון גדול יותר, Slachtofferhulp Nederland (עזרה לקורבנות בהולנד), שמטרתו לעזור לקורבנות פשיעה ואלימות, תאונות דרכים ואסונות טבע. ניתן ליצור איתם קשר בטלפון, במייל או בצ’אט בשעות העבודה המקובלות. הם מספקים ייעוץ משפטי, תמיכה נפשית ועזרה מעשית – חינם. המספר: 0900-0101.

Centrum Sexueel Geweld

0800-0188 קו חם חינם 24/7

“המרכז לאלימות מינית” מבקש לספק מענה מקיף לקורבנות אונס ופגיעה מינית, באמצעות סיוע וליווי רפואי, נפשי ומשפטי/פלילי. הארגון, שהוקם על ידי שתי נשים,  ד”ר לפסיכולוגיה וסקסולוגית המתמחות בטיפול בנפגעות אונס, מפעיל 16 מרכזים אזוריים ברחבי הולנד וקו חם טלפוני הפועל חינם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, במספר 0800-0188. בטלפון יפנו את הנפגעת למרכז באזור שלה, לשם תוכל להגיע ולקבל סיוע.

על פי האתר, מרגע ההגעה למרכז ועד עזיבתו מלווה הנפגעת באחות. תפקידה להסביר לה למה היא יכולה לצפות, ומהן האפשרויות העומדות בפניה. במרכז עובדים יחד אנשי רפואה, פסיכולוגים ואנשי משטרה וייעוץ משפטי כדי להציע טיפול מקיף וייעוץ. האתר מדגיש כי אחת ממטרות הצוות הוא לוודא שהנפגעת לא תיאלץ לספר את שאירע לה יותר מהמינימום הנחוץ. מודגש כי רצוי לפנות למרכז תוך שבוע מרגע הפגיעה. זאת כדי להגביר את הסיכוי להצלחת הטיפול או להבאת המבצע לדין (אם כך תבחר הנפגעת). למחרת הביקור במרכז תתקשר למטופלת “מנהלת התיק” שלה, אשת מקצוע (או איש מקצוע) שילווה אותה בהתמודדות הטיפולית ו/או המשפטית על פי צרכיה.

אתר האינטרנט

Blijf Groep

088-2342450 קו חם

מטרת הארגון היא למנוע ולשים קץ לאלימות במשפחה ולניצול במסגרת מערכת יחסים. הם מספקים עזרה מיידית שתפורה לפי צרכי המשפחה, בתוך הבית, במידת האפשר, או במקלטים מחוץ לבית.

הארגון מפעיל “בתים כתומים” (Oranje Huis) שמייצגים גישה חדשה לטיפול בבעיות אלימות במשפחה על ידי הקמת מרכזי סיוע בולטים לעין בתוך השכונות. רוב המקלטים מיועדים לנשים וילדיהן, אולם קיימים מקלטים גם לגברים. הארגון מפעיל גם קו חם שניתן לפנות אליו במספר 0882342450. הארגון פעיל באזור צפון הולנד, אמסטרדם ופלוולנד.

אתר האינטרנט בהולנדית

אתר האינטרנט באנגלית

 

 

 

להולנד הגעתי חדורת מוטיבציה ללמוד את השפה ולדעת כמה שיותר על המנהגים המקומיים, אורח החיים, הניואנסים וכל מה שרק אפשר. פחדתי להיות כמו העולים החדשים מברית המועצות בישראל שישבו מולי בקבלת קהל במשרד ממשלתי בו עבדתי ולא ידעו לבטא את הרעיון הבסיסי ביותר ולהביע את עצמם. שלא ידעו לפענח מכתב פשוט וחששו לבצע שיחת טלפון כדי לקבוע תור לרופא. בסופו של יום אני עדיין דומה להם ומבינה את הקשיים שבהם הם נתקלו בבירוקרטיה הישראלית, אבל עושה כל מה שאפשר להיות עצמאית בעולם הקלוגס והתעלות.

הבסיס הגרמני היה התחלה לא רעה חוץ מהמבטא הנלווה לכך, והסקרנות והמוטיבציה בשמיים עזרו גם. שלטי חוצות וחנויות היו האתגר הראשון, לקח לי זמן להבין לאן נוסע האוטובוס של קו “geen dienst”* ובאיזה יום יחזור הטכנאי שקבעתי איתו ל”vanmiddag”**. במקביל שאלתי ספרי דקדוק בסיסיים בהולנדית, ופתרתי את התרגילים בהם כדי להבין איך השפה בנויה ואיך להשתמש בה נכון. כדי לשלב האזנה ודיבור ראיתי תכניות ילדים דרך YouTube, האזנתי לרדיו, דיברתי בכל הזדמנות במעט המילים שידעתי: ברחוב, בטראם, בסופרמרקט, בשוק. עם טעויות דביליות, תרגומים לקויים שנובעים מחשיבה בעברית, עם המון דאחקות שהעבירו (ועדיין מעבירים) עליי אנשים שדוברים את השפה יותר זמן וטוב יותר. ובעיקר התנדבתי בספרייה מקומית, בה המתנדבים האחרים היו דוברי הולנדית.

התחלתי בליידן, בחנות יד שניה שהיו בה גם כמה ספרי ילדים, הרי זו הדרך הכי מעניינת בעיני ללמוד על מקום חדש: הם בדרך כלל מאוד יפים, האיורים מושכים את העין, אפשר ללמוד מהם הרבה על המקום ועל האנשים, לפעמים הם מאוד מצחיקים ולפעמים מרגשים, וזה תחביב שהיה לי בין כה וכה אז למה לא ליישם אותו גם כאן? הספרים הראשונים היו מגוון מכל הבא ליד ובמיוחד מכל מה שהיה בחנויות יד שניה, לכן חלקם היו משעממים יותר ואחרים היו הצלחה גדולה. כולם היו מעניינים בגלל שכולם היו בהולנדית, שפה שרציתי להבין כמה שיותר ממנה. בהתחלה לא העזתי לנסות להבין ספרים מורכבים יותר מכאלה שיש בהם משפט אחד, כמו “Jelle en de bal”:

אבל כמה אפשר לקרוא ספרים ברמה של נפתלי וסיר הסירים? למזלי הצלחתי לגלות כמה ספרי ילדים שהיו מאוד מעניינים ויפים, ובאמצעותם למדתי הרבה על מה שאפשר לצפות לו מהבירוקרטיה ההולנדית (Het meisje met de rode pet, Annie Keuper-Makkink), איך המשטרה המקומית מתמודדת עם עבירות קטנות (Agent en Boef של Tjibbe Veldkamp), מה קורה כשמאחרים לבית הספר (de jongen die altijd te laat kwam שכתב John Burningham האגדי) ועוד סיטואציות יום יומיות (או דמיוניות לחלוטין, כמו Ze lopen gewoon met me mee… מאת Margaret Mahy הנהדרת) שאפשר ללמוד מהן הרבה. אחד החסרונות של שיטה כזו היא שאוצר המילים שבונים באמצעות קריאה אינטנסיבית של ספרי ילדים נפלאים הוא פחות שימושי ביום יום. לכן, אם מאמצים את השיטה הזו כדאי לקחת בחשבון שבמקביל רצוי לשלב עיסוק בשפה השגרתית יותר באמצעות רדיו, טלוויזיה וכך הלאה.

בעיניי, היתרונות עולים על החסרונות בגלל שספרי ילדים הם מעניינים יותר מהספרים שנכתבו במיוחד ל”עולים חדשים” מבוגרים בהולנד, בהם יש סיפורים קיטשיים ברמה של “היפים והאמיצים”. ספרי ילדים יכולים לתת ידע על מיתוסים, ערכי מוסר בסיסיים, אגדות עם וכיוצא בזה, פניני מידע שערכם לא יסולא בפז. כמובן, שיש ניואנסים שלמרבה הצער כנראה שלעולם לא אוכל להבין. דברים שמקבילים ל”גששית” שלנו, למשל. אבל המסע לעבר הבנת השפה ההולנדית הוא מאוד מעניין ומאתגר בדרך הזו. אחרי כמה חודשים הגעתי ל”Pietje Bell”, ואפילו נסעתי כמה ימים ברכבת בליווי האומניבוס של “Jip en Janneke”. בשלב כלשהו היה לי הכבוד לקרוא את “Pluk van de Petteflet”. כל אלה ועוד הם לדעתי נכסי צאן ברזל של התרבות ההולנדית המודרנית.

כדי לשלב כתיבה באופן פעיל, אני משחקת עם חברים שבץ נא בהולנדית, כותבת סיפורים קצרים, מתרגמת שירים מעברית ומתכתבת במיילים ובוואטסאפ עם חברים. על דיבור אני עדיין מתאמנת על הולנדים תמימים וישרי דרך שנקרים בדרכי בכל הזדמנות, ועם חברים, או מול הרשויות בטלפון וכולי. כנראה שאין שיטה מושלמת לדעת שפה זרה, בטח שלא בתור מבוגר שמהגר למדינה אחרת. ויש טעויות שילוו אותי עוד הרבה שנים ואולי תמיד, הרי למה שירותים זה יחיד בהולנדית [is ולא zijn] וגם משקפיים? איך אפשר לתרגם ביטויים כמו “על הפנים” או “קושר כתרים” בצורה שבה הם יישארו קצרים וברורים? לחלק מהשאלות או לא יהיו לי תשובות אף פעם, אבל אמשיך לנסות.

כמה ספרים מומלצים:

Agent en Boef, Tjibbe Veldkamp

סדרת ספרים הומוריסטיים הכתובים בשפה אטרקטיבית לילדים ומופיע בהן אותו סיפור מסגרת: Agent שומר על Boef, שמצליח לברוח בדרכים לא דרכים ולהכניס את העיר כולה למערבולת של תעלולים. לאחר תלאות ובעזרת הכלב המשטרתי, מצליח Agent לתפוס את Boef ולהכניס אותו חזרה לתא. הם תמיד נשארים ביחסים ידידותיים והספר מסתיים בשאלה “morgen weer?”

De jongen die altijd te laat kwam, John Burningham

בורנינגהם כתב כמה וכמה ספרי ילדים מוצלחים במיוחד. השילוב של האיורים משובבי העיניים והטקסט שקל לילדים לזכור ולקרוא את הסיפור ביחד עם הקורא הוא הצלחה גדולה. אלברט יוהן וידרמן יוצא כל יום לבית הספר כדי להחכים. בדרך הוא נתקל באתגרים שונים ופותר אותם בתושייה. למרבה הצער, המורה דורש שתלמידים יגיעו בזמן בכל מחיר ולא מאמין לסיפורים של אלברט. עד שאחד הסיפורים תופס אותו. מילולית.

 

Ze lopen gewoon met me mee…, Margaret Mahy

יונס הוא ילד ככל הילדים, רק קצת נמוך יותר. בדרך מבית הספר הביתה הולך אחריו יום אחד סוס יאור, החיה האהובה עליו! כל יום באים אחריו עוד ועוד סוסי יאור הביתה. הם מחכים לו בהפסקה, משתכשכים בבריכת הדגים בגינה, נחים על הדשא. כשההורים שלו מתחילים להתעייף מהאורחים הבלתי קרואים ומזמינים מכשפה שתפתור את הבעיה, הם ממהרים עד כדי כך שהם לא מקשיבים לאזהרותיה באשר לתופעות הלוואי של הפתרון.

 

מוקדש לתמר צוק ז”ל, שלימדה אותי רבות על האהבה לספרי ילדים.

 

*geen dienst – לא בשירות, כלומר קו שלא נמצא כרגע בשימוש.

**vanmiddag – היום בצהריים.

הוא שוב כאן, והפעם הוא עגול והולנדי במיוחד – יום המלך 2017. יום הולדתו החמישים של הוד מעלתו וילם אלכסנדר, או בשמו המלא, וילם-אלכסנדר קלאוס ג’ורג’ פרדיננד, מלך הולנד (ממלכת ארצות השפלה), נסיך אוראניה-נאסאו, יונקר ואן אמסברג. אבל אנחנו מעדיפים את הכינוי שניתן לו בעת לימודיו באוניברסיטה כשהיה עוד נסיך, Prins Pils – עדות לאהבתו הגדולה לבירה ולחיים הסטודנטיאליים.

אולי יעניין אותך גם:

המדריך המקוצר של לילך לקניות ביום המלך
לא רק יום המלך: 5 אטרקציות אפריל בהולנד

לראות את אברהם או שרה

ההולנדים, שימי ההולדת שלהם נוטים להיות מוזרים במקצת בלאו הכי, חוגגים את יום ההולדת ה-50 באופן מיוחד. על חתן החגיגה נאמר שהוא “רואה את אברהם” (Abraham zien) ועל הכלה שהיא “רואה את שרה” (Sara Zien). כאות לכך הם קיבלו באופן מסורתי עוגה לכאורה בדמות האב או האם המיתולגיים. עם השנים העוגה שינתה צורה והפכה לבובה בגודל אדם (לפחות!) שקרוביהם של החוגגים מציבים בחצר הבית, שאמורה להידמות להם, ועליה כתוב “אברהם” או “שרה”. לפעמים הם מוסיפים שיר שצוחק על בעל השמחה, או תולים שלטים המבשרים על יום ההולדת בכל רחבי העיר.

 

 

אגב, המקור ל”ראיית אברהם” הוא דברים שנאמרו לישו בברית החדשה, אבל הדברים קיבלו טוויסט משלהם. אז האם אנחנו צפויים לראות בובת וילם-אלכסנדר ענקית בפתח הארמונות בהאג או באמסטרדם? כנראה שלא (אלא אם כן מקסימה והילדות זוממות משהו…) אבל בכל זאת יש כמה אירועים מיוחדים ששווה לדעת עליהם.

יום המלך – על מה מדובר?

אבל לפני כן, בעיקר לטובת אלה שמקרוב באו, נסביר מה זה בכלל יום המלך. עד 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שלוש שנים, לאחר הכתרתו של וילם-אלכסנדר בשנת 2013. להזכירכם, ההכתרה התרחשה מוקדם מהצפוי. במלאת לה 75 שנים החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

 

החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885, לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה. מאז הפכו החגיגות למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו.

ומה נהוג לעשות ביום המלך?

זו איננה רק מסיבת יום ההולדת הגדולה בעולם, אלא גם שוק הפשפשים הגדול בעולם. רחובות הערים הופכים ל-vrijmarkt, שוק שבו כל אחד רשאי לסחור באופן חופשי ופטור ממס בכל הג’אנק שהצטבר לו בבית. זו הזדמנות מעולה לקנות צעצועים, בגדים, ספרים וכלי בית במחירים מצחיקים, אז חשוב לזכור להצטייד בכסף מזומן וקטן. הילדים הם בדרך כלל מלכי השוק הזה. בערים הגדולות חלקם מבלים את הלילה במקום שבו יקימו את הדוכן בבוקר, כדי לשמור על המקום. בפארקים אפשר לראות מיצגים שונים ולפעמים מאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. וזה הדבר החשוב הבא שחייבים לדעת – זה יום כתום. זהו צבעו הרשמי של בית המלוכה ההולנדי, בית אוראניה-נאסאו, ולכן מוצפים הרחובות בהולנדים לובשי, חובשי ועוטי כתום, מחולצות ועד צעיפי נוצות, פאות ושאר נצנצים. גם דגלי הולנד שרבים תולים ביום זה בחלונם מעוטרים בדגלון כתום ארוך, לכבוד בית המלוכה.

 

וחוץ מזה כמובן שיש מסיבות יום הולדת – ברחובות, במועדונים ובפארקים נשפכת הבירה כמו גשם הולנדי בקיץ, ולצדה גם oranjebitter ו-oranjelikeur, משקאות אלכוהוליים בצבע כתום עז. לכן מומלץ תמיד לדעת היכן השירותים הקרובים… באמסטרדם יתקיימו השנה מספר מופעים גדולים בשולי העיר, במאמץ להקל את העומס על המרכז. למופעים אלה יש לקנות כרטיסים מראש. אבל בכל מקום יש דוכני מופעי מוזיקה חינמיים, לצד דוכני מזון, וכמובן, האטרקציה המרכזית – אלפי הסירות עמוסות החוגגים שגודשות את התעלות.

למידע אודות יום המלך 2017 באמסטרדם (אנגלית)

איך מבלה המשפחה המלכותית?

ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. בכל שנה מבקרים כחולי הדם באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה טילבורג (Tilburg) לכבוד. מי שרוצה להתחכך יכול למצוא את כל המידע על הביקור כאן.

 

אבל השנה מתוכננים עוד כמה אירועים מיוחדים, בחסות בית המלוכה:

ארוחת ערב עם המלך והמלכה

וילם-אלכסנדר לא חוגג לבד. השנה הוא הזמין 150 הולנדים שחוגגים יחד איתו יום הולדת עגול להצטרף אליו ואל אשתו מקסימה לארוחת ערב בארמון באמסטרדם. התנאים: על האורחים להיות בני 20 ומעלה, שחוגגים יום הולדת ב-27 באפריל כמובן, ושחוגגים השנה Kroonjaar – כלומר יום הולדת עגול, כזה שמתחלק בעשר או בחמש. וככה זה עומד להיראות:

תמונת ענק עם הזוג המלכותי

אחרי ארוחת הערב יצאו המלך, המלכה ואורחיהם להצטלם בכיכר דאם – וכולם מוזמנים! כל מי שיעמוד בשעה 21:45 בין הארמון למונומנט שבצדה השני של הכיכר יילכד בעדשת המצלמה. התמונה תצולם בטכניקה מיוחדת שתאפשר צילום חד במיוחד. המארגנים מבטיחים שכל מצולם יוכל למצוא את עצמו בבירור. תוך 50 דקות מרגע הצילום תפורסם התמונה באתר אינטרנט ייעודי וניתן יהיה להפיץ אותה ברשתות החברתיות.

הארמון פתוח חינם 50 שעות

מיד לאחר התמונה הענקית ייפתח ארמון המלך לציבור הרחב למשך 50 שעות רצופות (מיום שישי ב-22:00 ועד יום ראשון בחצות). הכניסה תהיה בחינם אך יש להזמין כרטיס מראש. נכון לעכשיו נותרו מקומות רק בשעות הלילה. במהלך הזמן הזה תיערך בארמון תערוכה מיוחדת של מוצגים הקשורים לחיים בהולנד ולתרבותה.

 

וטיפ אחרון מאיתנו: יום המלך זה לא רק אמסטרדם הצפופה. בהאג למשל מציעים שלל אטרקציות, כמו למשל שוק פשפשים מוגן מהגשם, יריד, במה מרכזית עם הופעות חינם ו… שוק פרחי גרניום. בכל עיירה וכפר מוקמות במות מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. אז תעשו חיים והרימו כוסית (או כמה) לחיי נסיך הפילס שהפך למלך הבירה!

התמונה הראשית השתתפה בתחרות צילומי יום המלך של דאצ’טאון בשנה שעברה. קרדיט: עומרי רביב

אזהרת מזג אוויר ברמת “קוד כתום” הוכרזה הערב באזורים נרחבים בהולנד בשל רוחות עזות. אלה גרמו למשאית שבתמונה למעלה להיסחף ברוח על ה-Houtribdijk היום, וגם אחראיות לתחושת הקור על אף שהטמפרטורות התחילו לעלות. זה בדיוק הזמן להתכרבל מול המחשב וללמוד כמה ביטויים “רוחניים” בהולנדית. לשם כך נעזר בדמות סטריאוטיפית של מדריך הולנדי חייכן, מתוך פרסומת של חברת אנרגיה שמוכרת חשמל שבין היתר מיוצר בטורבינות רוח. המדריך החביב, שלוקח את קבוצת התיירים שלו לכל אתרי החובה במדינה, דובר בעיקר דאנגליש, כלומר, אותה גרסה משובשת (או משופרת!) של השפה האנגלית שמתקבלת כשהולנדים מתרגמים את שפתם באופן מילולי לאנגלית. נסו לחשוב על ישראלי שאומר שהוא מרגיש “on the face”. הבנתם את הרעיון (וכאן תוכלו לבדוק עד כמה טוב אתם דוברים דאנגליש). 

הנה הסרטון הקצרצר, אחריו הסברים לחמשת הביטויים שמופיעים בו:

 

1. המדריך ההולנדי הנלהב מוביל את קבוצת התיירים בנוף הולנדי כפרי טיפוסי של טחנות רוח מסתובבות בעוז ואומר: “הולנד מפורסמת מאוד בטחנות הרוח, הן טוחנות את הקמח, הן טוחנות את החרדל, כך שטחנות הרוח הללו לא הטילו ביצי רוח!”

הביטוי: לא להטיל ביצי רוח, geen windeieren leggen.

כי זה די מעצבן שהתרנגולת שהשקעת בה מטילה ביצים עשויות רוח, כאלה שאי אפשר לאכול או למכור. הביטוי משמש על דרך השלילה, כדי לתאר משהו רווחי, כזה שההשקעה בו השתלמה, כמו למשל טחנות הרוח. אגב, אם יש לכם תרנגולת שלא מטילה ביצי רוח אלא ביצי זהב, עדיף שלא תשחטו אותה. כמאמר הביטוי ההולנדי: je moet de kip met de gouden eieren niet slagen (אל תשחט את התרנגולת עם ביצי הזהב).   

 

2. הקבוצה ממשיכה בדרכה וכמובן עוצרת לטעום גבינה הולנדית, סביר להניח שבגאודה או באלקמר. המדריך זולל בינתיים “מעדן” הולנדי אחר – פריקנדל – אותה נקניקיה כהה וארוכה. הוא מסביר לקבוצה: “פריקנדל זה גם מאכל הולנדי hoor, אבל אם אתם עדיין רוצים גבינה, תעיפו את העצה שלי לרוח!”

הביטוי: להעיף (את העצה שלי) לכל הרוחות, sla mijn advies in de wind.

האמרה הזו ברורה לכל דובר עברית שנוהג להעיף דברים לכל הרוחות. ההבדל הוא שבהולנדית מעיפים רק עצות ודומיהן לרוח.

 

עוד על השפה ההולנדית:

• 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים)

 

3. בביקור המתחייב במדורודם אנו רואים, ובעיקר שומעים, אמא צועקת על בנה נמרצות (באיטלקית, אלא מה?). המדריך מודה שהוא “לא יודע מה היא אומרת, אבל אני יודע שהוא מקבל את הרוח מקדימה”.

הביטוי: לקבל את הרוח מקדימה, de wind van voren krijgen.

כל מי שניסה לרכוב היום על אופניים חש היטב את משמעותה של רוח בפנים… על הפנים. מי שמקבל את הרוח מקדימה זוכה ל”שטיפה”, כלומר לנזיפה רצינית.   

 

4. עוד תחנת חובה – אכילת הרינג הולנדי באמצעות אחיזה בזנב הדג הנא ושלשולו לפה. בוולנדם, אלא מה. “אני יודע מה אתם חושבים”, אומר המדריך החייכן לקבוצה ההמומה, “הם מריחים שעה ברוח”.

הביטוי: להריח/להסריח שעה ברוח, een uur in de wind ruiken/stinken.

אם מישהו מתהלך כבר שעה ברוח והוא עדיין מסריח – כנראה שהוא באמת מסריח מאוד. בקיצור, הדגים מסריחים. ולא מהראש במקרה הזה.

 

5. הסיור מתקרב לסופו, והמדריך מנופף כמובן במעטפת הטיפים ורומז בישירות הולנדית ובדאנגליש מושלמת: “ואם יש לכם כסף מעבר… כי אנחנו לא יכולים לחיות מהרוח!”

הביטוי: אתה לא יכול לחיות מהרוח, van de wind kun je niet leven.

וזו מסקנה מצחיקה במיוחד בפרסומת לחברה שחיה על אנרגית הרוח, וגם סיום נחמד לפרסומת מצחיקה. לפני כן אומרת הקריינית: “בהולנדית יש יותר רוח מאשר בשפות אחרות, כי יש לנו יותר רוח”. אכן, אנו מרגישים זאת היטב היום…

 

מחשבה לסיום: בעברית קיימים גם המון ביטויים עם רוח. האם הדבר קשור לעובדה שהמילה “רוח” משמשת במגוון הוראות בעברית? או שמא לתרגומי שאילה משפות אחרות?

מאז ומתמיד הייתה הִילדה פך (Hilde Pach) מוקסמת מהשפה העברית ומעולם ההגות היהודי, אף שאינה יהודיה. את “מיכאל שלי” של עמוס עוז קראה לראשונה בהיותה בת 16 וכבר אז התפעלה מיכולתו של הסופר הצעיר לדבר בקולה של הגיבורה חנה ומהאופן שבו יחסיה עם ירושלים, העיר שבה היא חיה, מושפעים מיחסיה עם בעלה. לאחר שסיימה תואר ראשון בהולנדית ובעברית באוניברסיטת אמסטרדם ובטרם השלימה את התואר השני כבר תירגמה פך שני ספרים של עוז וביססה לעצמה מקום בקבוצה המצומצמת של מתרגמים הולנדים מעברית.

עוד בנושא: 8 מילים מפתיעות שהגיעו להולנדית מעברית

מזה שנים רבות מתורגמת סיפורת עברית לשפה ההולנדית. המתרגמים, שלרוב נותרים “שקופים”, מביאים להולנדים את התרבות הישראלית והעברית ומתמודדים מדי יום עם מורכבותן של שתי השפות השונות. בניסיון להכיר מעט את התהליך ואת הנפשות הפועלות ולהבין את הקשיים והאתגרים פגשנו כמה מהעוסקים במלאכה העדינה והמסובכת הזו – ולעתים אף כפוית טובה.

עד כמה כפוית טובה? חז”ל התייחסו למורכבות התרגום ואמרו: “הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – בַּדַּאי, וְהַמּוֹסִיף – מְחָרֵף וּמְגַדֵּף”.(קידושין מט,א). ומדוע מסובכת? לתרגום איכותי יש שתי מטרות: נאמנות למקור, כלומר הקפדה על מסירה מדויקת של התוכן בשפת המקור. אותנטיות, כלומר מסירת הטקסט בשפת היעד כאילו נכתב בשפה זו מלכתחילה. אבל המטרות הללו דורשות ידע נרחב והן אף עלולות להתנגש. על המתרגם להיות בקיא הן בשפת המקור והן בשפת היעד ולהכיר היטב את תרבות המקור ותרבות היעד. טעויות תרגום קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך אינו מצוי בנבכי התרבות. זו רמת בקיאות שקשה להגיע אליה.

האתגר הראשון שפך מתארת הוא מציאת פתרונות תרגום לביטויים או לרעיונות שהיא פוגשת בטקסט העברי ושאינם מוכרים לה. בתחילה נהגה להיעזר ב”מילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה”, ובהמשך במילון של רוביק רוזנטל שעסק באותם חומרים. כשידם של המילונים קצרה מלהסביר ביטוי או רעיון נחלץ לעזרתה שכן ישראלי המתגורר בסמוך אליה. המוצא האחרון היה פנייה אל הסופר בבקשה ישירה להסבר וביאור. עם עמוס עוז נהגה עד לאחרונה להתכתב באמצעות הפקס. היא העבירה אליו שאלות והוא השיב במהרה. בשנים האחרונות החלה להיעזר במנועי חיפוש מקוונים ולבדוק את האפשרות עם מספר התוצאות הגדול ביותר של ביטוי בעייתי. ואחרי כל העניינים הטכניים יודעת פך לומר כי בעיניה חשוב יותר להשתדל שהסיפור המתורגם יזרום וייקרא בצורה שוטפת מאשר לעסוק בתרגום דקדקני של מילה במילה. היא מחפשת בספר מתורגם את תחושת הבטן הנכונה – זו שמזהה תרגום איכותי של רוח הדברים ומשמרת את תחושת הסיפור המקורית.

מסנני הספרים

לאחר שנים רבות של תרגום נוצרים קשרי עבודה פוריים וכך כל ספר חדש של עוז יגיע כנראה לשולחנה של פך, וסופרים אחרים יגיעו למתרגמים ה”קבועים” שלהם.

בפגישה עמה היה מונח על שולחנה של פך ספרה האחרון של אמונה אלון, “בית על מים רבים”, אשר עלילתו מתרחשת בחלקה באמסטרדם. פך עוסקת כעת בתרגום פרק אחד מתוכו, כדי לנסות לעניין את ההוצאה לאור בפרסומו. בהולנד עוברים ספרים מועמדים לתרגום הליך סינון קפדני וזאת מפני שעלויות התהליך ממומנות לרוב על ידי גוף ממשלתי בטרם העברת הספר לידי ההוצאה המקומית. הוצאות הספרים אינן ממהרות לתרגם בעצמן ספרים חדשים, ועשויות לעשות זאת רק כשמדובר בסופרים ותיקים ומוכרים. ספרים של כותבים מוכרים פחות נשלחים בידי הגוף הממשלתי לקריאה והערכה בידי שלושה מעריכים אשר כותבים אם כדאי יהיה לתרגם את הספר להולנדית על פי קריטריונים שונים. בין הקריטריונים: קושי צפוי בתרגום, כמות של מושגים בעייתיים לתרגום ורשימה שלמה של היבטים ומאפיינים נוספים של הספר, כמיטב המסורת הבירוקרטית המקומית…

שיקול נוסף נוגע לתזמון התרגום ועוסק בשאלה האם הספר כבר תורגם לאנגלית או האם הוא עומד להיות מתורגם בקרוב. לעתים תשתדל ההוצאה לאור להזדרז ולהוציא תרגום להולנדית לפני הגירסה האנגלית, מפני שהופעת הגירסה האנגלית עלולה להפחית את ההתעניינות בנוסח ההולנדי.

“יש לי את זה מתחת לברך”

מתרגם נוסף אשר בחר בשפה ובתרבות העברית לפני למעלה מ-30 שנה הוא רובן ורהסלט (Ruben Verhasselt). לאחר שנה אחת של לימודי כימיה באוניברסיטה הבין שהייעוד שלו נמצא בתחום אחר לגמרי ועשה הסבה ללימודי עברית ויידיש. ורהסייט העמיק את היכרותו עם התרבות הישראלית כהתנדב בקיבוץ וכשגר בירושלים בהמשך ללימודיו. בירושלים עבד בחנות ספרים מיתולוגית שבה הספיק לפגוש את פרופ’ ישעיהו לייבוביץ’ ואנשי רוח נוספים.

ורהסלט תרגם עשרות רבות של ספרי קריאה עבריים, בין היתר מאת דוד גרוסמן, א.ב. יהושע, מאיר שלו, חיים באר וסמי מיכאל, ואף סופרים צעירים יותר כמו דרור משעני, אתגר קרת וסייד קשוע. בשיחה עמו מסביר ורהסלט כי אחד המאפיינים של התרגום הוא עובי הספר – הגירסה ההולנדית בדרך כלל ארוכה יותר ב-40% עד 50% בשל מורכבות השפה. כך למשל המשפט העברי הקצרצר “מה בקופסה” יתורגם ל”wat zit er in de doos”.

ורהסלט מזהה תרגום ירוד בעודף מלל או “כשרואים את שפת המקור מבצבצת”. לכן הוא ישתדל להשתמש במטבעות הלשון האותנטיים, ולא בתרגום מילולי. לדוגמה, את הביטוי העברי “מכיר את זה” מתרגם ורהסייט לביטוי ההולנדי “יש לי את זה מתחת לברך” (ik heb het onder de knie).

המתרגם עוזי חגי מוכר לדורות של סטודנטים הולנדים לומדי עברית. חגי הגיע להולנד לפני כ-30 שנה וכאן השלים את לימודיו האקדמיים. מאז הוא עוסק בהוראת עברית ויידיש באוניברסיטאות ליידן ואמסטרדם ובתרגום טקסטים קצרים בין שתי השפות. חגי מספר על ההתמודדות עם נוקשות התחביר ההולנדי המתבטאת בחשיבות העצומה הניתנת למיקומן של המילים במשפט ובדרך בה משתנה המשמעות בעקבות שינוי סדר המילים. אתגר נוסף לקוח מתחום אחר לחלוטין – האסוציאציות התנ”כיות הרבות בסיפורת הישראלית ועולם הדימויים המקראי אשר אינו מוכר להולנדי הממוצע. סיפורי התנ”ך אשר נלמדים במערכת החינוך בארץ אינם חלק מתוכנית הלימוד ולעתים רבות אינם כה ידועים לקורא ההולנדי החילוני הממוצע.

וכעת לסוגייה שבכותרת. כשעמד לצאת לאור התרגום ההולנדי ל”אש ידידותית” מאת א.ב. יהושע (2010) התגלע ויכוח בין המתרגמת, פך, לבין ההוצאה לאור, בעניין שמו של הספר. המו”ל טען שהמונח “אש ידידותית” לא קיים בשפה ההולנדית ולא יהיה מובן, ועל כן ביכר לקרוא לו Onder eigen vuur (“תחת אש עצמית” בתרגום חופשי). המתרגמת התרעמה וטענה מצדה שהשם הנכון טמון דווקא בתרגום המילולי, שמבטא במדויק ובחריפות את הקונפליקט המרכזי של הספר, ואף פרסמה מאמר נוקב ברוח זו. בשיחה עמה הסבירה פך כי הנוהג הוא שהמתרגם הוא שקובע גם את שם הספר. ואכן, בסופו של דבר חזר בו המו”ל מכוונתו והספר פורסם בשם “Vriendschappelijk vuur” .

 

לאתר של ד”ר הילדה פך: http://hildepach.nl/

התמונה הראשית היא היצירה “חייל יורה אהבה” של הצייר דרור מילר.

 

ראש השנה כבר כאן וסינטרקלאס מעבר לפינה, ומשמעות הדבר היא ארוחות חג עם המשפחה שלא בחרנו. העיתון NRC נותן לנו כמה טיפים להתמודדות עם מצבים מורכבים שעלולים להתפתח. וזכרו: תמיד אפשר להימלט למטבח.

חברתנו מיטל בויום-למל פרסמה לפני שנתיים פוסט לראש השנה ובו אמרה שמשפחה דווקא כן בוחרים ושהיא מוקירה את המשפחה הקטנה והחמה שבנתה לה כאן (וכללה כמובן גם מתכון משובב נפש לפילה סלמון בתנור שאני הולכת לנסות ממש בקרוב). במיוחד לכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה, אני רוצה לגעת בזווית אחרת של הנושא: בן זוג וחברים בוחרים. משפחה, כאמור, לא. אנחנו נוטים בדרך כלל להימשך ולבחור למעגל הקרוב שלנו אנשים שדומים לנו, כי תמיד נחמד לבלות בחברת אנשים עם אותו טעם ואותו חוש הומור. כאשר אנו נמצאים בחברת אנשים המחזיקים בערכים, נורמות ודעות שונים משלנו, רבים הסיכויים שיתפתח קונפליקט. הוסיפו לתמונה את העובדה שמדובר במשפחת בן הזוג, והתוצאה עלולה להיות קשה.

לכן, אנשים רבים לא ממש מתלהבים ממפגשים משפחתיים סביב שולחן החג. איך מתמודדים אם עולה לדיון דילמה משפחתית כלשהי או איזו שאלה פוליטית (התאימו לסיטואציה: סינטרקלאס והפיטים השחורים, טרור מקומי או עולמי, שאלת ההתנחלויות, בעיית הפליטים)? מה קורה כאשר סביב השולחן נופלת שתיקה מביכה כי בן המשפחה הכי “חזלך” עסוק במטבח? או כאשר מצטרף מישהו חדש למשפחה, שברור כי בינו לבין השאר אין “קליק”, או שכלל אינו רצוי? ואיך מגיבים כלפי אותו בן משפחה שתמיד יש לו משהו שלילי לומר כלפי המארחים או האורחים האחרים?

מחפשים נושא לשיחה עם המארחים ההולנדים? הפתיעו אותם עם 8 מילים הולנדיות שהגיעו מעברית

העיתון NRC נחלץ לעזרתנו ומציע שמונה טיפים שימושיים על איך להתמודד עם מצבים שמתעוררים כאשר שתי משפחות נפגשות סביב שולחן חג אחד. האם הטיפים האלה טובים לכל תרבות? לא בטוח, אבל לפחות טוב לדעת מה העיתון ההולנדי חושב שראוי לעשות בנסיבות הללו. נא ליישם לפי הצורך.

1. Doe normal

באופן אישי, זה המשפט ההולנדי שאני הכי פחות מחבבת, כי מי בעצם מגדיר מה זה “נורמלי”? אבל בהולנד, ארץ ה-doe normaal, הטיפ הזה יכול להתברר כשימושי במיוחד. היו ידידותיים ומאירי פנים. אל תעלו ותנתחו נושאים רגישים. המארחים מרגישים מאוד לא נעים כאשר מתפתח ויכוח. לכן, אל תתווכחו. כמעט בלתי אפשרי לשנות אנשים. כן אפשר לנתב התנהגות של אנשים אחרים לכיוון ההתנהגות שלכם: התנהגות ידידותית מזמינה תגובה ידידותית. התנהגות עוינת מזמינה התנהגות עוינת בתגובה.

2. אל תשתו יותר מדי אלכוהול

אלכוהול גורם להסרת עכבות, ולכן יותר קשה לשלוט על הרגשות. ככל שיש לכם פחות שליטה על הרגשות, אתם מתעצבנים יותר בקלות. אם אתם נמצאים בחברת אנשים שטוב לכם איתם, אין בעיה. אם אתם נמצאים בסביבה רווית מתחים, ריבוי אלכוהול יכול להביא להקצנת המצב. אבל איך מיישמים את זה בסדר פסח..

3. אם המצב נעשה מורכב, שימו את עצמכם בתפקיד המדען החוקר

הרעיון הזה שייך לאליזבת גילברט, מחברת הספר “לאכול, להתפלל, לאהוב”, שכותבת: “התנהגו כאילו אתם מדענים חוקרים והתבוננו סביבכם: “הו, הבחור ההוא מתווכח עם הבחורה ההיא והבחורה שותה יותר מדי”. הזכירו לעצמכם שזה יכול לקרות בכל מצב בעייתי. או, “וואו, הנערה הזו מעלה את מפת השולחן באש. מעניין, אבא שלה נותן לה עוד פרוסה מעוגת השוקולד כדי להסיח את דעתה”. כשאתם נוטלים על עצמכם את תפקיד המדען החוקר, אתם יוצרים ריחוק רגשי וכך מביעים פחות רגש. יש לנקוט בדרך זו רק כאשר האווירה סביב השולחן היא ממש לא “חזלך”.

אם אתם מאלה שה”קיק” שלהם הוא לצפות בויכוחים, תמיד תוכלו להוסיף שמן למדורה, ואז להתרווח בנחת על הכיסא ולצפות בהתרחשויות בהנאה צרופה.

4. או שתדמיינו שאתם צופים בהצגת תיאטרון

דרך נוספת ליצור ריחוק רגשי מהסיטואציה היא לחוות את המפגש המשפחתי כאילו אתם צופים בהצגת תיאטרון אלתורים. היתרון בכך הוא שאתם יכולים כך לבחור איזה תפקיד תרצו לשחק בהצגה, וכך תוכלו לבחור לאמץ לערב אחד איזה סוג התנהגות שבא לכם. קחו בחשבון שמה שהכי מגניב בתיאטרון אלתורים, זה לזרום עם מה שה”שחקנים” האחרים אומרים, אחרת הסצנה הולכת פייפן. גם כאן יש סיכון שיתפתח ויכוח. אבל, שיהיה, תמיד אתם יכולים לנהוג כאילו זה חלק מההצגה.

5. אל תופתעו אם אנשים מתנהגים כמו שהם רגילים

עוד טיפ מוצלח של אליזבט גילברט: “אנשים אומרים תמיד על אנשים אחרים שהם לא מאמינים איך הם יכלו לומר את מה שאמרו – למרות שזה היה ממש צפוי; הרי אותו אדם אומר את אותם דברים כבר 25 שנה, אחת לעשר דקות. לכן, אל תהיו מופתעים כאשר אנשים מתנהגים [סביב שולחן החג] בדיוק כפי שהם מתנהגים תמיד”. החליקו את זה. איך “מחליקים את זה” אם אתם חשים פגועים? ראו טיפ מס’ 6.

6. אמצו לכם טקטיקת התקפה כמו בג’ודו

אם מישהו תוקף אתכם, תקפו חזרה באותן המילים, והעצימו אותן. אליזבט גילברט: “אם מישהו אומר: ‘שוב אתה מאחר’, ענו בחזרה: ‘נכון, אני תמיד מאחר. הגעתי באיחור ללידה שלי, ואין ספק כי גם אאחר להגיע לפטירה שלי’. במקרה של מפגש משפחתי, לרוב ניתן לדעת מראש לאיזו ביקורת ניתן לצפות וממי, ולכן אפשר מראש להכין איזה משפט מחץ למקרה שתידרש תגובה. “מה שחשוב זה לא לתת לדברים לפגוע בכם”, אומרת גילברט. אם בכל זאת אתם חשים פגועים, תוכלו גם כאן לאמץ את עמדת המדען החוקר

7. דברו עם אנשים על מה שמעניין אותם

נפלה שתיקה סביב השולחן? שאלו את שכנכם באילו דברים הוא מתעסק עכשיו שמלהיבים אותו – זהו עוד טיפ של אליזבת גילברט. היא מספרת שכאשר היא שואלת אנשים שהיא פוגשת את השאלה הזו, תמיד מתפתחות שיחות מרתקות ומפתיעות. וכאשר מישהו עונה בהתלהבות משהו שידוע כבר מזמן (כמו למשל שנמצאו מים על המאדים), נסו להתאפק ולא לענות בחזרה בטון ציני: “כן, את זה אנחנו כבר מזמן יודעים” – כי מזה לא ייצא שום דבר טוב.

8. הימלטו למטבח

כששום דבר כבר לא עוזר והשיחות סביב השולחן ממש לא זורמות באופן נחמד, הימלטו למטבח. בדרך כלל מי שהזמין את האורחים הוא גם מי שבישל עבורם, והוא כנראה האדם הכי “חזלך” בחבורה. וגם אם לא, במטבח תמיד יש משהו (אלכוהולי) לשתות, ואולי יש שם אנשים חביבים נוספים שנמלטו גם הם מאותו שולחן. צרו לכם חגיגה נעימה בתוך חגיגה פחות נעימה. הערבים שבהם זה מצליח, הם הערבים הכי מעולים.

(מקור: NRC)

שנה טובה לכולנו ממני ומצוות דאצ’טאון! ומי שמחפש לחגוג עם ישראלים אחרים מוזמן להשתתף ביוזמה המבורכת של צוותא:

המילים ההולנדיות mazzel ו-tof מעלות חיוך על שפתיו של כל דובר עברית, אבל האם אתם יודעים מהו hoteldebotel, איך רוקדת המילה חבר ואיזו מילה עברית הגיעה לצמרת הממשלה ההולנדית? 

כנראה שרוב ההולנדים שהשתתפו בבחירת המילה היפה ביותר בהולנדית בכלל לא ידעו שהם מצביעים עבור ביטוי עברי. לפני שנתיים ערך המילון Van Dale “השמן”, המילון ההולנדי המרכזי, תחרות לרגל 150 שנה להיווסדו. הוא ביקש מהקוראים להצביע עבור המילה היפה ביותר שנכנסה לשימוש בשפה ההולנדית בתקופה זו, כלומר מאמצע המאה ה-19 בערך. העם אמר את דברו והמילה הנבחרת הייתה אחת העתיקות ברשימה – “bolleboos”. משמעותה בהולנדית היא ילד נבון, אך נסו לדמיין זקן אשכנזי מפטיר אותה ותוכלו לשמוע את העברית המבצבצת מתוך ההגייה היידישאית – “בעל בית”.   

זוהי איננה דוגמה יוצאת דופן. לפני עשר שנים יצא לאור המילון Koosjer Nederlands (“הולנדית כשרה”) שמתיימר לאגד בתוכו את כל המילים “היהודיות” בהולנדית. זהו פרי עבודה שנמשכה 13 שנים של המחברים יוסטוס ואן דה קמפ ויאקוב ואן דר ווייק, והוא כולל כ-2,600 ערכים, מילים שהגיעו להולנדית דרך יהודים או מונחים שמשמשים יהודים הולנדים לתיאור עניינים הקשורים ליהדות. אבל איך בדיוק נכנסו המילים הללו להולנדית? “לרוב אנחנו לא יודעים זאת”, אמר ואן דה קמפ בראיון, והדגיש כי יש צורך במחקר שיטתי של המקורות. אבל כמה נקודות בתהליך ברורות: בשלהי המאה ה-18 חיו באמסטרדם כ-3,000 יהודים ספרדים, וכ-20,000 יהודים אשכנזים, רובם עניים ודוברי יידיש מערבית. הם שיצרו בסופו של דבר את ה-Jodenhoek, “פינת היהודים”, ולימים הרובע היהודי של אמסטרדם. היהודים הללו השתמשו בניב שכונתי מקומי שנודע כ-Jodenhoeks, וכלל יידיש והשפעות של ספרדית ופורטוגזית. הם לא היו חריגים – היה זה רק אחד מ-19 ניבים שכונתיים שתועדו באמסטרדם באותה תקופה!

עוד על עברית והולנדית בדאצ’טאון:

• למה שהילדים שלנו בכלל ירצו לדבר עברית?
• על מיתוסים ודו-לשוניים
• בחן את עצמך – האם אתה דובר דאנגליש?
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• מילון האהבה ההולנדי (כולל פלוצים) 

רוב היהודים הללו היו עניים וחיו בשולי החברה. רבים מהם עסקו בתגרנות ואחרים לא משכו ידיהם גם מעיסוקים מפוקפקים יותר והשתלבו בעסקי העולם התחתון. עד מהרה נוצרה “שפת גנבים” שנקראה Bargoens (ברחוּנס) ושימשה את העוסקים במלאכה כקוד סודי (אין זה מפליא אם כן שאחד המילונים הראשונים של העגה האמסטרדמית הזו נכתבו על ידי קצין משטרה). היווצרות של ז’רגון של קבוצות שוליים היא תופעה חברתית-לשונית ידועה, אבל מה שמעניין אותנו היא הנוכחות הדומיננטית של יידיש בשפה הזו. היידיש מכילה אלמנטים מכמה שפות אבל הדוברים היהודים השתמשו במילים עבריות שמשמעותן הייתה ידועה להם, בין היתר כדי לשמור על חשאיות. גם הסוחרים היהודים השתמשו מן הסתם בשפה המשותפת להם. כך נכנסו להולנדית מהעברית מילים רבות שעניינן כסף למשל, או סודיות.   

רובנו מכירים את המילים Mokum (מקום, כינוי לאמסטרדם), tof (טוב) ו-mazzel (מזל), אבל אני מקווה שברשימה הבאה תמצאו כמה מילים וביטויים שיפתיעו אתכם, ושבעזרתן תוכלו להפתיע גם את מכריכם ההולנדים.

 

1. Bolleboos

ככתוב, מקור המילה מהביטוי העברי “בעל בית” ובהולנדית משמעותה ילד פיקח (שם עצם). דוגמה:

Het meisje van Gili, dat is een echte bolleboos – הבת של גילי, היא חכמה אמיתית.

מעניין שבברחוּנס, שפת הגנבים האמסטרדמית, ידועה המילה Bollebof במשמעות “בוס”. בסרטון הבא מכריזים אנשי המילון Dikke Van Dale על זכייתה של Bolleboos בתואר המילה היפה ביותר בהולנדית. גם מי שלא דובר הולנדית יתקשה להחמיץ את ההתלהבות של הדובר משמאל, בעל המבטא הבלגי הנפלא, מיופיה של המילה המתגלגלת על הלשון:

 

2. Lef

אומץ, בעיקר במובן של guts האנגלית, כלומר מסוג התעוזה שנהוג לומר על מי שניחן בה שיש לו או לה “ביצים” (שם עצם). מהמילה העברית “לב”, בדומה לביטוי “אומץ לב”. למשל, ארגון הולנדי בשם BID, שמטרתו לקדם יזמות וחדשנות בכלכלה הלאומית, נוהג לחלק מדי שנה פרס שנקרא LEF Award, לאיש ציבור או אשת עסקים ש”מעזים להיות יוצאי דופן, ממשיכים להפתיע ולא נותנים לשום דבר להפחיד אותם”.

Hij heeft lef – יש לו אומץ.

!Heb het lef niet – אל תעז לעשות את זה! מעניין לראות שבביטוי הזה ניתן להחליף את lef ב-hart, דבר שעשוי להעיד על הקשר למשמעות המקורית של המילה.

3. Meier

כאמור, מילים רבות שנכנסו להולנדית מעברית קשורות לכספים. Meier הוא שטר של מאה גילדן הולנדי, והיום לפעמים גם מאה יורו. האמת, התקשיתי להאמין להולנדי שלי כשסיפר לי על המילה הזו. אבל אז שמעתי במקרה כמה חבר’ה הולנדים שהתבטלו בכיכר העיירה הנידחת שבה עשינו קניות. הם לא נראו בדיוק כאילו הסבים שלהם הסבו לשולחן הסדר במוקום, ובכל זאת אחד מהם שאל את חבריו למי יש meier לתת לו והם החליפו ביניהם שטרות. בהקשר זה מעניין לציין מילים דומות נוספות: שטר של עשרה גילדן נקרא joet או joetje. מזהים? המקור הוא היו”ד העברית, האות העשירית בא”ב.

4. Jatten

ובהקשר דומה, הפועל jatten מגיע מהמילה jat – יד – ומשמעותו “לגנוב”. המילה יכולה גם לשמש כרבים של jat, בהוראת “ידיים”. דוגמאות שימושיות (שצריכות להיקרא בעצבים הולמים):

!Mijn fiets is gejat – האופניים שלי נגנבו!

!Blijf met je jatten van mijn fiets af – תוריד את הידיים שלך מהאופניים שלי!

!Hou je jatten thuis – תחזיק את הידיים שלך בבית, כלומר, אל תיגע בי!

5. Goochem

חוֹכם, מ”חכם” בעברית, שמרה על משמעותה המקורית – מישהו חכם. דוגמה:

 De dochter van Gili is een echte goochemerd  – הבת של גילי היא חכמה אמיתית (כן, אתם לא טועים, יש כאן מוטיב חוזר. בכל זאת יידישע מאמע).

עם זאת, כשבדקתי מה הגיסים שלי חושבים על המילה הזאת (כחלק מהמחקר הנרחב לקראת כתיבת המאמר) הייתה להם אסוציאציה שלילית משהו, והם סברו שהיא מתארת מישהו ערמומי. אולי תנסו על החברים ההולנדים שלכם ותראו מה הם חושבים?

6. Gabber

כאן אנחנו נכנסים לעולם ביזארי במקצת, של צלילים אלקטרוניים שדופקים על הראש, ובעיטות שלא ישאירו לכם הרבה מהתוחעס (עוד מילה שנכנסה להולנדית, אבל לא ניכנס לזה כאן). היא מגיעה כמובן מהמילה העברית “חבר” ומשמעותה זהה:

Hij is mijn gabber – הוא החבר שלי (במובן האחוּקי ולא הרומנטי), אחד מהחבר’ה. זה בעיקר אמסטרדמי וקצת מיושן, אבל עדיין בשימוש גם מחוץ לעיר. המילה גם הפכה לכינוי לסוג של מוזיקת הארדקור אלקטרונית אינטנסיבית שמעריציה יצרו תת-תרבות ייחודית (שבתורה התפצלה לזרמים שונים, ושחלק ממרכיביה אומצו גם על ידי קבוצות ניאו-פשיסטיות). אבל למה להכביר מילים כשאפשר להביט מהופנטים בסרטון הבא של מוזיקת חָבֶּר, היישר משנות ה-90:

https://www.youtube.com/watch?v=gkxGs4ETeg4

 

7. Hoteldebotel

ובקטגוריית המילים המוזרות, מילה שאף דובר עברית לא יכיר בה את שפתו ובכל זאת מקורה בביטוי שרובנו מכירים. הוֹטֶלדֶבּוֹטֶל הוא שיבוש של הביטוי המשנאי “עובר ובטל” (מתוך מסכת אבות, פרק חמישי, משנה כ”א). הביטוי מתאר מישהו בן מאה ש”כאילו מת ועבר ובטל מן העולם”. כלומר מישהו שכבר לא לגמרי איתנו, לפחות בראש, מישהו שאיבד את הראש. וזו בדיוק המשמעות בהולנדית, בעיקר ככל שהדבר נוגע לסיבה שבגלל רובנו מאבדים את הראש – התאהבות:

Hij is helemaal hoteldebotel van haar – הוא לגמרי משוגע עליה, מאוהב לגמרי, עד כדי שיגעון. הביטוי כל כך נפוץ, שניתן אפילו למצוא את כרטיס הברכה הזה:

8. Stiekem

אולי ראוי לסיים במילה שמבקשת לשתוק. מקורה של סטיקֶם במילה העברית שתיקה, והיא משמשת לתיאור דברים שנעשים בסוד, החל ממשחקי ילדים וכלה בממשלה. מי שעקב בתחילת השנה אחר האקטואליה ההולנדית שמע על חשד לדליפה מתוך Comissie Stiekem. זהו שמה הלא רשמי אך הנפוץ של הוועדה הממשלתית לענייני מודיעין וכוחות הביטחון (Commissie voor de Inlichtingen- en Veiligheidsdiensten) שדנה בעניינים סודיים שלא ראוי שיובאו אפילו לידיעת כלל הממשלה.

כך הגיעו היידיש והעברית, דרך בירא עמיקתא של העולם התחתון היהודי, עד לאגרא רמא של ממשלת הולנד.

*קרדיט תמונה ראשית: http://partyflock.nl/user/869170:GaBBeR

לקריאה נוספת ניתן לקרוא את המאמר הבא בחינם באתר jstor: 

Justus van de Kamp, “Jodenhoeks: the Amsterdam Jewish Dialect and its Influence Upon the Dutch Language”. European Judaism: A Journal for the New Europe. Vol. 42, No. 2 (Autumn 2009), pp. 34-46.