Category: תרבות ופנאי

  • על קורונה ואכילה ריגשית

    בקליפת אגוז: מגיפת הקורונה נימצאת איתנו כאן בהולנד כבר למעלה משנה. בין תקנות לסגרים אנחנו נמצאים יותר ויותר בבית. לרבים מאיתנו יש תחושה שכל מה שנותר זה בעיקר לתפעל את הילדים, לצפות בסדרות ו…לאכול. רבים גם חווים רגשות של חרדה, בדידות, מתח ודיכדוך, אלו מתנקזים לעיתים למפגשים בלתי מתוכננים עם המקרר ותכולתו. בואו נדבר על אכילה ריגשית ומה אפשר לעשות עם זה.

    לכולנו יש מערכת יחסים ריגשית עם אוכל ואכילה. אוכל קשור לכל כך הרבה רגשות, אי אפשר להפרידם זה מזה. מרגעי החיים הראשונים שלנו אוכל הוא לא רק הזנה אלא גם נחמה. אוכל מגיע כשהוא עטוף במערכת סבוכה של רגשות, יחסים בינאישיים, אמונות, מסורות והתניות.

    בעולם המערבי השבע שלנו, שבו המזון זול זמין ובשפע לאורך כל השנה. אוכל הפך לשחקן ראשי במפגשים חברתיים ורומנטיים, אירועים משפחתיים, תוכניות בידור ופגישות עסקים, אבל אוכל גם ממלא חלל ריק שנוצר מבדידות, תיסכול, חוסר ביטחון עצמי, שיעמום, חרדה ודיכאון.

    חשוב להבין ולזכור, כשמדברים על אכילה רגשית הקונוטציה היא תמיד שלילית אבל יש גם הרבה רגשות חיובים סביב אכילה. כשאבא או אמא מכינים ומגישים אוכל לילדיהם, או כשאנחנו מבשלים וחולקים ארוחה עם בן/ת זוג אהובים אנחנו מביעים אהבה ואיכפתיות דרך אוכל.

    אולי יעניין אותך גם:

    אחד באפריל – צפרדע בטוסיק שלך
    אנשים – ויקטוריה מאמסטרדם
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    הכל מתנקז לצלחת

    בשנה האחרונה קרה לנו משהו, משהו מאד גדול ומשמעותי, אנחנו עדיין בעיצומו של משבר ולכן קשה לנו להביט בפרספקטיבה ולהבין את כל ההשלכות של מה שעובר עלינו כרגע. אנו חווים טלטלה עמוקה, כל מה שהיה מוכר וידוע לנו איבד את ההיגיון. סדר יום, תפקידים, פגישות, קשרים, מחויבויות, מעמדות, הכנסות, הוצאות, מקומות, מרחב ביתי, מקום עבודה, מירקם חברתי, תיקשורת, אמון, כל אותם מיליוני פרטים שמרכיבים את מכלול חיינו קיבלו תפנית ומשמעויות חדשות.

    יותר מכל, המשבר הזה מאמת אותנו, ללא רחמים, עם תמונת חיינו. סיר הלחץ משפחתי, הזוגיות המורכבת, הבדידות, החוסן או הקושי הנפשי. נדמה שפשוט הכל מועצם. מצד אחד זה באמת לא קל אבל מצד שני זו בהחלט הזדמנות להתבונן ולהתייחס,לעצור רגע (כי ממילא העולם עצר קצת מלכת) ופשוט להסתכל. זו תמיד נקודת פתיחה לשינוי.

    המצב הוא שאנחנו סגורים בבית ואין לאן ללכת, או עם מי להתראות. אבל כן אפשר ללכת לסופרמרקט. ובכל בית יש מטבח… וכך יוצא שאצל רבים מאיתנו כל המתח, החרדה, העצב, הגעגועים לקרובים ואהובים, הניתוק החברתי, הבדידות, הדאגה לילדים מתנקזים לצלחת, לכוס ולשקית החטיפים.

    ואם עצרתם לרגע ראיתם שאינכם נמצאים לגמרי במקום בו הייתם רוצים להיות, אז המשיכו את תהליך ההתבוננות וחישבו מה כן הייתם רוצים. מהן המטרות שלכם ומה הייתם רוצים לשנות.

    בשביל מה אני אוכל/ת?

    אי אפשר, וגם לא צריך, להפריד את ההנאה החושית מאוכל. לא בכדי הטבע דאג לפיצוי הולם על הצרכים הבסיסים שיקיימו אותנו. אוכל והנאה הולכים יד ביד. ואם זאת, חשוב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו בשביל מה היא או הוא אוכלים. לכאורה שאלה קצת מטופשת, מה זאת אומרת? הרי אוכלים על מנת להתקיים, לא? אבל אם חושבים לעומק ובכנות, תראו שיעלו עוד תשובות: האם אני אוכלת אך ורק להנאה? האם אני אוכל כפיצוי על חוסרים אחרים? האם אני אוכלת על מנת להבריא ממחלה? האם אני אוכל על מנת למנוע מחלות? האם אני אוכלת לכושר? להרזיה? לבדר את עצמי? למצוא חן? לבדר אחרים? להתאים לטרנדים? האם אני נתקף בבולמוס אכילה כאשר אני לחוץ, כועס או מתוח?

    כל שינוי מתחיל בהכרה שהמצב הנוכחי אינו (מספיק) טוב או מתאים לצרכים שלנו. אז קודם כל שבו עם עצמיכם ואולי גם אם בני הזוג ובני הבית, אם צריך, והגדירו לעצמכם מה לא עובד לכם טוב, מה הבעיה עם הדרך שבה אתם אוכלים, מה הם הצרכים האמיתיים שלכם, מה הייתם רוצים לשנות ומה הייתם רוצים להשיג (מה הן המטרות שלכם). אני מציעה לכתוב את זה במחברת על מנת שניתן יהיה לחזור ולקרוא בזה מדי פעם ולהזכר. באותה מחברת אפשר לנהל מעקב של השינויים, על השגת או אי השגת המטרות, מה הם הקשיים וכו‘, יש הרבה כוח למילה הכתובה. זה כלי מאד יעיל.

    אכילה מודעת ומהנה

    בכתבה הזו, בניגוד לכל שאר הכתבות שלי, אני לא מצרפת הרבה מתכונים. יותר חשוב לי להניח פה נקודות למחשבה וגם טיפים מעשיים שיעזרו לכולנו לגבש אסטרטגיה שתוביל לאכילה מודעת, בריאה ויחד עם זאת לא תגרע הנאה מאוכל ואכילה.

    • הטיפ הראשון הוא ניהול נכון של קניות המזון. You are what you eat but you eat what you shop אין חוכמות, כל מה שנכנס לעגלת הקניות יגיע בסופו של דבר אל הבטן שלנו. לפיכך, רגע לפני שהולכים לקופה, התבוננו בעגלת הקניות שלכם – ודאו שכל מה שיש שם זה מה שאתם רוצים שיכנס לגוף שלכם. שפע ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים וקטניות ומינימום של מוצרים מעובדים.
    • גם כשסדר היום נזיל ומשתנה, נסו לייסד ולשמור על שגרת אכילה קבועה שמתאימה לכם.
    • מאחר והמצב מגדיר לנו לשהות בבית, אנחנו מבשלים ואופים, הצעתי היא: יישמו את עיקרון השידרוג. כל מנה ומאפה שאתם עומדים להכין, חישבו כיצד אפשר לשדרג אותם מבחינת הערך התזונתי. החליפו קמח חיטה לבן בקמחים מלאים מסוגים שונים (כוסמין, כוסמת, דוחן, שיבולת שועל, אורז וכו‘), סוכר לבן בממתיקים חלופיים כגון דבש, מייפל, סילאן וכו‘. שדרגו כל מנה בשפע תבלינים ועשבי תיבול, השתמשו בשמנים איכותיים, צמצמו את קיצורי הדרך של מזון מוכן למינימום ונסו להכין הכל, עד כמה שניתן, ממצרכים טריים ולא מעובדים (למשל רטבים). רעיונות לשידרוגים תוכלו למצוא כאן.
    • משפט שאני שומעת הרבה בקליניקה שלי, שהזמנים הכי קשים לרובנו הם בין הארוחות (במיוחד שעות אחה“צ) ובשעות הערב, שאז נפתחים סכרי הנישנוש. לרוב אנחנו אוכלים בנסיבות אלו לא בגלל שאנחנו באמת רעבים, אלא בשל צורך ריגשי למלא את החלל הריק (שיעמום,  לחץ וכו‘). רגע לפני שאתם פותחים את המקרר או את שקית החטיפים נסו לבדוק עם עצמכם האם אתם באמת רעבים. לפעמים כוס משקה חם כמו תה או חליטה או אפילו כוס גדולה של מים עם לימון/ ג‘ינג’ר/ נענע גם עושים את העבודה. אם אתם באמת רעבים אז קחו משהו מזין. אל תשכחו שנישנושים מצטברים לאורך כל היום לכלל ארוחה נוספת. דאגו שיהיה בבית משהו בריא, לאכול בארוחות ביניים קטנות: שפע ירקות טריים שאפשר לחתוך ולאכול עם מיטבל, מטבלים מעשה בית (ראו פוסט קופסת אוכל) סיר מרק טוב, פירות, אגוזים.
    • מאחר שסוכר הוא אחד המנחמים הגדולים ובאותה עת גם המזון המזיק ביותר, דאגו שלא יהיו בבית ממתקים אשר בשעת משבר היד נשלחת אליהם. אני מציעה: הכינו לכם חטיפים מתוקים טבעיים אך בו בעת עמוסים בערכים תזונתיים תומכי בריאות (למשל המתכון המצורף). נסו גם את מתכוני הקקאו שלי.
    • הטיפ הזה הוא אולי החשוב ביותר: רגע לפני שאתם עומדים לאכול משהו, הסתכלו על מה שאתם עומדים להכניס לפה ושאלו את עצמכם: המזון הזה משרת אותי ואת המטרות שלי? אני באמת צריך/ה את זה כרגע? ואם לא, אז למה אני אוכל/ת את זה?
    • אל תהיו קשים ושיפוטיים עם עצמכם, אנחנו עוברים תקופה לא פשוטה אז תרגלו חמלה וקבלה עצמית, ופשוט תחשבו איך אתם יכולים להיות יותר נחמדים אל עצמכם ואל הגוף שלכם. זה יקרה לאט אבל בטוח.
    • קשה לבד. אם החלטתם על שינוי תזונתי, גייסו את בן/ת הזוג, שתפו חבר/ה או צרו קבוצת תמיכה. פניה לעזרה מקצועית גם היא אופציה. ראו פרטים בהמשך.

    חטיפי כוח עשירים בחלבון

    מתכון להשראה: אני מניחה פה את המתכון הזה על מנת לתת השראה ודוגמא לחטיף שאפשר להכין בקלות ובמהירות והוא בהחלט סוגר את הפינה של ’בא לי משהו מתוק‘ ויחד עם זאת הוא עמוס בערכים תזונתיים מועילים כגון חלבון, חומצות שומן, סיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות, מינרלים וויטמינים. אז למה לא? השתמשו במתכון הזה כהשראה כאמור ושחקו עם אינספור אפשרויות.

    חומרים:

    • 1/2 כוס קשיו או צנוברים
    • 1 כוס שקדים טחונים
    • 1/2 כוס קוקוס מגורר
    • ¼ כוס + 1 כף חמאת שקדים או אגוזים
    • ¼ כוס סירופ מייפל או דבש
    • 1-2 כפות אבקת חלבון צמחי (אפונה או המפ)
    • 1 כפית תמצית וניל

    אופן הכנה:

    1. טוחנים במעבד מזון את הקשיו או הצנוברים בעזרת להב המתכת לפירורים.
    2. מוסיפים את שאר החומרים וע“י לחיצות על כפתור הפולס* מעבדים לתערובת דביקה.
    3. מגלגלים לכדורים בגודל אגוז פקאן ומאחסנים במקרר.

    גיוונים: במקום תמצית וניל אפשר להוסיף: קליפת לימון, ליים או תפוז, 1-2 כפות אבקת קקאו לכדורי שוקולד, קינמון או תערובת תבלינים ספקולאס. אפשר לגלגל בשקדים טחונים או קוקוס מגורר או אבקת קקאו.

    טיפ: אם אין זמן לגלגל לכדורים, פשוט לשטח ולהדק היטב בתבנית מרופדת בנייר אפיה. לצנן כמה שעות במקרר ולחתוך לקוביות.

    *כפתור המאפשר עיבוד קצר/פעולה קצרה

    לכל מי שמעוניין.ת לרדת לעומק, לקבל תובנות על מערכת היחסים הריגשית עם אכילה ולעשות שינוי אמיתי שישאר איתו.ה, הפסיכולוגית רוני אוסטרוםקלו ואני יצרנו ביחד שיתוף פעולה לייעוץ פסיכולוגיתזונתי משולב. מוזמנים.ות לקרוא על כך יותר בקישור הבא

    לכל הכתבות של גלית

     

    הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

    [adrotate banner=”11″]

     

  • פסח בהולנד: ארוחת חג ישראלנדית

    קדירת בשר בירקות שורש

    מנה קלאסית לפסח הינה קדירת בשר עם ירקות שורש, מנה עשירה וטעימה מלאה ניחוחות וצבעונית למראה. הנוחות שבהכנת קדירה כזו היא שניתן להכינה מראש, וכך לפנות את הזמן ואת הכיריים או התנור להכנת מנות נוספות בסמוך למועד הארוחה. את המנה הקלאסית בחרתי לשנות מעט ולשלב בה נגיעות הולנדיות, בדמות שורש פסטינאק וסירופ תפוחים. את המרכיבים הללו קשה אומנם למצוא בישראל, אולם כאן הם נמצאים בכל סופר שכונתי.

    מצרכים

    ½1 קילו בשר לצלי חתוך לקוביות גדולות (sukadelappen /riblappen)

    2-3 יחידות עצם עם מח 

    מעט שמן זית

    10 בצלים קטנטנים או בצלי שאלוט קלופים

    4 גזרים קלופים וחתוכים גס

    2 כרישות חתוכות לטבעות

    2 פסטינאק קלופים וחתוכים גס (גזר לבן)

    2 ענפי סלרי קצוצים

    6 שיני שום קצוצות

    2 כפות רסק עגבניות

    2 כפות סירופ תפוחים (appelstroop) או סילאן

    2 עלי דפנה

    2 ענפי רוזמרין

    2 ענפי טימין

    1 מקל קינמון

    750 מ”ל (בקבוק) יין אדום יבש או חצי יבש

    מלח, פלפל

    1 כפית פפריקה מתוקה

    מים או ציר בקר לכיסוי

     

    אופן ההכנה

    • מחממים 3 כפות שמן בסיר כבד ורחב, ומטגנים את קוביות הבשר ואת מח העצם עד השחמה. מתבלים בפלפל (בלי מלח בשלב זה). במידה והסיר לא מכיל את כל כמות הבשר בנוחות בפעם אחת, עדיף לטגן במספר פעמים. במידת הצורך מוסיפים מעט שמן זית.
    • מוציאים את הבשר מהסיר ושומרים בצד.
    • מכניסים לסיר עם מיצי הבשר את הירקות (בצלי שאלוט, סלרי, כרישה, גזר, פסטינאק ושום), ומטגנים כ-5 דקות עד להזהבה קלה.
    • מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את הפפריקה ומטגנים יחד כ-5 דקות.
    • מוסיפים את סירופ התפוחים (או הסילאן) ורסק העגבניות ומערבבים היטב.
    • מוסיפים עם היין ומביאים לרתיחה.
    • מבשלים כחמש דקות עד לאידוי האלכוהול ומצמצמים מעט את הרוטב. 
    • מוסיפים את ענפי הרוזמרין והטימין, את עלי הדפנה ומקל הקינמון ובמידת הצורך מוסיפים מים או ציר בקר עד גובה הבשר. 
    • מביאים שוב לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים שלוש שעות לפחות. לחילופין ניתן בשלב זה להעביר את הסיר לתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 140 מעלות.
    • לאחר כשעה של בישול טועמים, מתבלים במלח ובמידת הצורך מוסיפים עוד פלפל.
    • ניתן ואף מומלץ לבשל יום או יומיים קודם ולחמם (כשעה בחום נמוך) ביום ההגשה.

     

    פירה שורש סלרי

    חג הפסח ידוע גם כחג תפוחי האדמה, מי שמקפידים על כשרות (ובעיקר האשכנזים מבינינו) מוצאים עצמם אוכלים תפוחי אדמה כמעט מדי יום, וגם אם פירה תפוחי אדמה יכול להוות מצע נפלא לתבשיל בשר וירקות, נחמד לנסות לגוון מעט וכאן נכנס לתמונה שורש הסלרי ההולנדיאותו שורש עגול וגדול, שנראה כמו שורש סלרי ישראלי על סטרואידים, יכול לשמש אותנו להכנת פירה מתקתק וקליל יותר מאשר פירה שעשוי מתפוחי אדמה. בגירסה חלבית ניתן כמובן להעשיר את טעמו על ידי הוספת חמאה.

    מצרכים

    600 גרם שורש סלרי (כשורש אחד לאחר קילוף) 

    2 כפות שמן זית + 1 כף שמן זית

    ענף רוזמרין 

    ענף טימין

    2 עלי דפנה

    4 תרמילי הל

    כ-200 מ”ל מים

    מלח, פלפל

    אופן ההכנה

    • מקלפים את שורש הסלרי (עדיף בעזרת סכין ולא קולפן) וחותכים לקוביות.
    • מחממים 2 כפות שמן זית במחבת גדולה. מכניסים למחבת את קוביות הסלרי ומטגנים על אש בינונית כשבע דקות עד הזהבה.
    • מתבלים היטב במלח ופלפל.
    • מוסיפים את ענפי הרוזמרין והטימין, עלי הדפנה ותרמילי ההל. את תרמילי ההל מומלץ לפצח קלות (למשל על ידי תחתית של כוס) על מנת שטעמם ישתחרר בקלות. 
    • מכסים בכ-200 מ”ל מים ומביאים לרתיחה.
    • מנמיכים את האש, מכסים את המחבת כיסוי חלקי. מבשלים למשך כ-35-30 דקות.
    • לאחר 35-30 דקות, שורש הסלרי אמור להתרכך ורוב המים יתאדו. מסננים את הסלרי מכל המים שנותרו ומוציאים את ענפי עשבי התיבול, עלי הדפנה ותרמילי ההל.
    • מועכים היטב עם מועך תפוחי אדמה (למרקם חלק ניתן לטחון באמצעות בלנדר מוט), מוסיפים כף שמן זית ומתבלים במלח ופלפל לפי הטעם.

    סלט אבוקדו ואגסים

    האגסים ההולנדים פשוט נפלאים, מתוקים עסיסיים ויחד עם זאת שומרים על מרקמם. השילוב שלהם עם המרקם הקרמי של האבוקדו הוא מצוין ומיוחד מאד.

    מצרכים

    4 אגסים

    4 אבוקדו

    1 פלפל אדום

    כוס עלי רוקט או עלים ירוקים מועדפים אחרים

    2 כפות עירית קצוצה

    3 כפות גרעיני דלעת קלופים

    אופציה – 3 כפות גרגרי רימון

    לרוטב

    4 כפות שמן זית

    3 כפות מיץ לימון

    1 כף חרדל

    1 כף סילאן

    מלח ופלפל

    אופן ההכנה

    חותכים את האגסים האבוקדו והפלפל לקוביות ומניחים בקערה יחד עם עלי הרוקט.

    מערבבים היטב את חומרי הרוטב, שופכים מעל ומערבבים בעדינות.

    קולים את גרעיני הדלעת במחבת חמה ללא שמן כ-3 דקות עד שהם מתחילים להשמיע קולות פצפוץ.

    מפזרים את גרעיני הדלעת ומקשטים עם העירית הקצוצה.

    לתוספת צבע וחגיגיות ניתן להוסיף גרגרי רימון.

     

    הכנתם? אשמח לראות תמונות ותגובות בעמוד הפייסבוק של דאצ׳טאון או כאן למטה,

    חג שמח!

  • נהיה בסדר גם בסגר – פסח התשפ״א

    “אביב הגיע פסח בא”. עם האביב ההולנדי אנחנו מסתדרים, אך מה לגבי חג הפסח בהולנד?

    עד עכשיו אני יכולה לחוש את ריח הפריחה הקסום הזכור לי מימי ילדותי כילדת כפר ישראלית. ריח משכר המבשר על תקופת האביב. ריח של פרחים, שמש, ירוק, של ניקיון, מצות ויין. 

    אביב ופסח שלובים זה בזה ומורגשים באוויר הישראלי אפילו מבלי להתאמץ. הכל נגיש וברור, מה שנשאר זה רק לחגוג.

    בהולנד, הפורחת והיפה שלנו, האביב מורגש לעיתים יותר, לעיתים פחות, תלוי כמה פירגנה לנו השמש את קרניה, אך בכל מה שנוגע לפסח, זה לגמרי בידיים שלנו. 

    אם בכל שנה לחגוג פסח בניכר דורש מאמץ והתארגנות מיוחדת, בשנת קורונה זה מורכב עוד יותר. אין אורחים מהארץ עם מזוודות מלאות במוצרים, אין את החברים שיחגגו איתנו יחד ויביאו את כל טוב פסח, מה שנשאר זה אנחנו והסגר וזה לגמרי בסדר. רק בואו נעשה קצת סדר.

     

    אביב הגיע?

     

    רכישת מוצרים לחג

    למרות שאנחנו בהולנד, ישנו איזור שבו תוכלו לחוש ממש בישראל. זהו איזור החנויות הכשרות בדרום אמסטרדם, בו ניתן למצוא את המוצרים שאתם מכירים וצריכים לחג. 

    אני ממליצה לעשות את המאמץ, להגיע ולהצטייד בכל הדרוש. בשכונת buitenveldert בדרום אמסטרדם ממוקמות החנויות הכשרות. תוכלו למצוא שם הכל, החל ממצות ומגוון יינות ישראלים ועד קמח מצה, סילאן ושאר חטיפים.

    בחנות Rimon Deli ניתן למצוא מבחר מוצרים ישראלים לפסח ולכל השנה. 

    בחנות Jumbo, הממוקמת ממש ממול, ישנה מחלקה כשרה גדולה עם מבחר מצרכים לחג. באיזור ישנה חנות נוספת בשם: Mouwes Kosher עם מוצרים כשרים מישראל ובכלל. 

    ברשת Hema תוכלו למצוא יינות ישראלים לחג. בסניף Hema שבחרדלנפליין (אמסטרדם) ימכרו גם מצות, אך לא תתבצע מכירה בכל סניפי הרשת כבכל שנה, רצוי לבדוק מול כל סניף בנפרד.

     

    אך מה אם לא מסתדר להגיע פיזית לאיזור אמסטרדם?

    במיוחד לשם כך ולקראת חג הפסח הוקמה חנות אינטרנטית עם אפשרות שליחה בכל הולנד: Davidscorner. 

     

    אולי יעניין אותך גם:

    לכל האירועים בקהילות הכנסו ללוח האירועים שלנו
    נשיקות לפסח
    שמכל הלילות, הלילה הזה הוא שלי
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים 

     

    מה עוד נחוץ לליל הסדר?

    את קערת ליל הסדר ומצה שמורה עבודת יד תוכלו להזמין דרך בית חב”ד לקהילה הישראלית המציע ערכות חג מיוחדות. תוכלו להזמין גם הגדה בעברית, באנגלית ובהולנדית, הגדה לילדים, מדריך לחג ועוד. 

    לטופס ההזמנה 

    מתי בדיוק החג?

    השנה חל ליל הסדר במוצאי שבת ה-27 במרץ. עם צאת השבת, בשעה 19:48, נכנס החג. 

    למעוניינים, הדרכה מפורטת על סוף זמן אכילת חמץ, שריפת חמץ, מכירת חמץ ועוד תוכלו למצוא באתר בית חב”ד.

    מה עם הילדים בחג?

    אולי תתפלאו לשמוע אך עיקר עניינו של פסח הוא הילדים: “והגדת לבנך” – להגיד ולספר לדור הבא את סיפור יציאת מצרים, ולהעביר את המסורת לצעירים, לכן כדאי ורצוי לחבר אותם וליצור חוויית חג עבורם. 

    לשם כך מתקיימות פעילויות ילדים לפני החג באפיית מצות, יצירה לחג וחוויות נוספות. 

    תוכלו להירשם ולקבל לביתכם ערכה מיוחדת עם הציוד הנדרש. 

    לתכנית מיוחדת עבור ילדי הקהילה הישראלית בעברית.

    לתכנית בהולנדית

    אם אתם מרוטרדם והסביבה תוכלו להשתתף במאפיית מצות ושלל פעילויות לילדים בבניין הקהילה היהודית. הפעילות תתקיים בקבוצות קטנות וברישום מראש. לפרטים נוספים ניתן לפנות לרבנית דבורה: 0616840407

     

    ולסיום, מה שחשוב יותר מכל הוא הריח אותו נפיץ בבית. כמה טוב שיהיה זה ריח של פריחה אמיתית המשלב חירות, שמחה וחגיגיות. 

    חג שמח! 

    האירוע הבא בדאצ׳טאון: מפגש אונליין ״אנטישמיות בהולנד״, עם ארגון סידי
  • הקיש שהתחפש לאוזן המן

    לפני מספר חודשים, ביום הולדתי, אירחתי בביתי זוג חברים. כן, לא היתה אפשרות ליותר מזה, אבל זוג החברים הזה הוא זוג מהזן הנדיר. אם היום יש הרבה מגבלות על תזונה, ועליי כמארחת, הם פשוט לא שם. הכל מהכל ואם אפשר הרבה. אז התפרעתי והכנתי לנו פלטת עץ עמוסה כל טוב. קרקרים, גבינות, ממרחים ואגוזים. השילוב המופלא של כל המרכיבים יוצר לדעתי את הביס המושלם.

    אז לכבוד חג פורים שבפתח, חשבתי לייצר לכם את אותו ביס אדיר בתצורת אוזן המן. כמה אפשר עם מלית פרג, אגוזים או תמרים?

    אחרי מספר ניסיונות במטבח, אני גאה להציג בפניכם את הקיש שהתחפש לאוזן המן (על משקל ״הביצה שהתחפשה״ למי שעדיין לא הבין). אוזן המן שהיא לא קינוח אלא הארוחה עצמה! בצק פריך ומתובל עם טעם מעט מעושן ומלית משובחת עם טעם חריף-מתוק שגונבת את ההצגה מכל אוזן המן סטנדרטית אחרת.

    אולי יעניין אותך לקרוא גם:

    אוזני המן – לא מה שחשבתם 
    עד דלא ידע להבחין 
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    כמה טיפים לפני שמתחילים לעבוד:

    • בצק פריך דורש מינימום עיבוד. אז לא להתפתות ללוש.
    • קמח מלא שונה מקמח לבן ודורש לפעמים עוד נוזלים. שימו לב במתכון כתוב כף מים. אולי לא תזדקקו לה, ואולי תזדקקו לכף נוספת. פשוט תרגישו שהבצק נוח לעבודה ולא יבש מידי.
    • הכנתי את המתכון ב-2 גרסאות. אחת עם קמח מלא והשניה רק עם קמח לבן. יותר קל לעבוד עם בצק שכולו קמח לבן, אבל הקמח המלא נותן עוד מימד של טעם ומראה כפרי. ההחלטה שלכם. קמח מלא כן ״יבקש״ יותר נוזלים, ויתכן וידרוש גם יותר עיבוד, על מנת שיתקבל מרקם נוח לעבודה וגמישות ליצירת האוזניים.

    אזהרה: המלית יוצאת כל כך טעימה, שיש סיכוי שאם תטעמו לא תפסיקו ולא יישאר לכם מספיק לאוזניים…אם נשארתם רק עם בצק, תכינו ממנו קרקרים או בסיס לקיש (רק אומרת).

    לעבודה!

    אוזני המן מלוחות במלית בטטה ופטריות

    (הבצק של אפרת מהבלוג מה את עושה כל היום)

    חומרים:

    בצק פריך:

    140 גרם קמח לבן

    140 גרם קמח מלא (או קמח לבן במקום)

    150 גרם חמאה קרה בקוביות

    מעט פלפל גרוס

    חצי כפית מלח רגיל

    מעט מלח מעושן (ניתן להחליף במעט פפריקה מעושנת)

    ביצה גודל מדיום (מקושקשת)

    כף מים קרים (במידת הצורך)

    מלית:

    2 בטטות קטנות חצויות לאורך

    מעט שמן זית לטיגון

    1 בצל גדול קלוף וקצוץ או פרוס לטבעות

    150 גרם פטריות קצוצות

    מלח ופלפל גרוס

    טימין מיובש

    אגוז מוסקט מגורר

    60 גרם אגוזי מלך קצוצים גס

    100 גרם גבינת סטילטון כחולה מפוררת או גבינה חריפה אחרת

    הוראות הכנה:

    1. מחממים תנור ל-190 מעלות טורבו, ומכינים תבנית עם נייר אפיה.
    2. חוצים את הבטטות (אין צורך לשטוף) לאורך ומניחים על נייר אפייה. אין צורך בשמן או מלח. פשוט ככה.
    3. מכניסים לתנור לכ-25 דקות תלוי בגודל הבטטות. עד לריכוך.

    עוברים לבצק:

    1. במעבד מזון שמים:  קמח, חמאה, מלח, מלח מעושן, פלפל גרוס ומעבדים לתערובת פירורית.
    2. מוסיפים את הביצה ומעבדים לקבלת גושי בצק. אם הבצק לא מתגבש ניתן להוסיף כף מים קרים.
    3. אוספים את הפירורים לגוש בצק אחד, עוטפים בניילון נצמד ומאחסנים לשעה במקרר.

    חוזרים למלית:

    1. מוציאים את הבטטות מהתנור, מקלפים בעדינות את הקליפה (היא אמורה להיפרד בקלות), ומניחים את תוכן הבטטה בקערה עמוקה. מועכים.
    2. במחבת מחממים כף שמן זית ומטגנים את הבצל הקצוץ על אש בינונית. תנו לו את הזמן להשחים ותערבבו שלא ישרף. אם הבצל מתייבש אפשר להוסיף כף מים. המים יחד עם הסוכר שמופרש מהבצל יגרמו לקירמול שלו. הבצל צריך להזהיב ולהתרכך.
    3. מוסיפים את הפטריות הקצוצות, מטגנים ומוסיפים מלח, פלפל, טימין, ומעט אגוז מוסקט (ממליצה על טרי).
    4. מעבירים את התערובת לקערה עם הבטטה ומערבבים.
    5. מוסיפים את הגבינה המפוררת (סטילטון כחולה או כל גבינה אחרת חריפה שאתם אוהבים).
    6. מוסיפים את האגוזים.
    7. מערבבים וטועמים את המלית.
    8. מתקנים תיבול במידת הצורך.

    עיצוב ואפייה:

    1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
    2. מוציאים את הבצק מהקירור ומרדדים לעובי של 3-4 מ״מ.
    3. קורצים עיגולים באמצעות כוס או קורצן עוגיות.
    4. במרכז כל עיגול בצק מניחים מעט מהמלית וסוגרים לצורת אוזן המן.
    5. יש לוודא שהכל מהודק על מנת שלא יפתח באפייה.
    6. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כ-20 דקות, עד להזהבה קלה.
    7. מצננים על רשת צינון.

    מאחסנים במקרר, אבל מחממים מעט בתנור לפני ההגשה.

    אל תגידו שלא הזהרתי מראש, יוצא ממכר!

    פורים שמח!

    מיטל.

     

    לכל הכתבות של מיטל

  • קפיצה לבלגיה: אמנות באוויר הפתוח

    אחרי ימים ארוכים בבית החלטנו לאסוף את עצמינו ולצאת החוצה. אבל קודם דאגנו שתהיה לנו סיבה. טלי מצאה לנו אפילו 3: טבע, עיצוב ובלגיה. אז נכנסו לאוטו, התנענו את זכות חופש התנועה שלנו, והדרמנו לכיוון העיירה הקטנטונת הבלגית, Borgloon. מוקפים בטבע, שדות, יערות, שטיחים שטיחים של חקלאות, ואפילו גבעות, מצאנו את עצמנו מטיילים שעות ארוכות ביום קרררר במיוחד. ולא היינו לבד. נדמה שהבלגים שגרים בסביבה יצאו כולם לסיבוב הרגיל בשכונה (לצורך העניין, הטבע) מצויידים במעיל טוב, מגפיים לבוץ, וכלב גדול. זוגות צעירים עם תינוק במנשא, חבורת תיכוניסטים שמחפשים מה לעשות בשבת בבוקר, או חבר’ה בני 80 לפחות, “עושים הליכה”. בינות כל זה, פזורות יצירות אמנות. פסלים של ממש, אינטרקטיביים בדרכם המופנמת; כאלה שאפשר לרוץ עליהם, לטפס עליהם, אבל בעיקר להרגיש שאנחנו בתוכם, כשלמעשה אנחנו לגמרי בחוץ.

    הפסלים הם חלק מפרויקט, ביוזמה של  המוזיאון המקומי לאמנות מודרנית – Z33, שביקש לייצר מייצבים של אמנות במרחב הציבורי. אחד המייצבים היותר מיוחדים שייכים לאומן ההולנדי Dré Wapenaar שייצר אוהלים אמיתיים, תלויים בפואטיות, מעצים שיוצרים שדרה ארוכה. מהתמונות נדמה היה כאילו יצר האומן מושבת קינון לאנשים, בתוך טיפות עשויות בד. בגלל מזג האוויר החורפי, לא ראינו את האוהלים. אבל קראנו בשלט שהם יחזרו בימי הקיץ, וניתן יהיה להזמין לילה, לאפשר לנו להרגיש קצת יותר טבע מתמיד.

    אולי יעניין אותך גם:

    כך הולכים השותלים – סיפורו של יער אמסטרדם
    מזיעה בעברית בסאונה הולנדית
    הישראלי שמנהל תזמורת מרוקאית בהולנד

     

    הכנסייה הנעלמת

     

    “לקרוא בין השורות”

     

    תחנה ראשונה: טיול קסום בין מטעי פירות על שביל פתלתל. ופתאום, נפתח מולינו עמק רחב ידיים, ובין לבין אנחנו מבחינים בהולוגרמה, או לפחות ככה זה נראה. במציאות, כשמתקרבים מבחינים בקווים קווים, מציירים בנוף הפתוח מבנה של כנסייה, שהולך ומשתנה לנגד עיננו. “לקרוא בין השורות”, זוהי שמה של יצירת המתכת הפואטית הזאת. צמד המעצבים והאדריכלים, Pieterjan Gijs & Arnout Van Vaerenbergh, אחראים לפלא הזה. מצד אחד נדמה שהמבנה קליל, על סף נעלם; מצד שני 30 טונות של ברזל, 100 שכבות של קורות ו-2,000 עמודונים לקחו חלק בהפקה. עמדנו שם דקות ארוכות, הסתובבנו סביב, נכנסנו, יצאנו, ישבנו על הספסל ממול; לא יכולים להפסיק להתפעל. הבחירה של האמנים לפסל כנסייה, נעשתה בעיקר מתוך התייחסות למבנה ארכיטקטוני אייקוני, שחוזר על עצמו מאות ואף אלפים של פעמים בכפרים, עיירות קטנות וערים אירופאיות עתיקות. כאילו נדמה שהכנסייה הפכה לטבע שני של אירופה. הפסל שדרכו נראה הנוף של העמק, זוכה לרגעים קסומים נוספים, כמו שקיעות או זריחות או פריחות, שעושות חשק לשוב לכאן.  באופן אירוני ביותר, בסיום הביקור ב”כנסייה” הוצף הווטסאפ שלנו בתמונות של עשרות אלפים של חרדים מצטופפים, פוקדים את הלוויות האדמו”רים בירושלים. קשה היה שלא להבחין בהבדלים בין תחושת ההתרוממות מיצירה אבסטרקטית בדמות כנסייה, שזורה באווריריות בתוך טבע קסום, קורצת בין השאר לתמות מעולם הדת כמו תקווה ויופי הבריאה;  לבין המועקה שחשנו בגלל התנהגות לא אחראית, שנעשתה בשם הדת.

    ובאופן כללי הכל עוד לא פתור,
    השמיים כחולים אבל מה עם השאר,
    האיש שלך שוב, הולך לאיבוד,
    להקה מתוקה שרה על מועקה,
    זה מה שנשאר.

     

    קבורה בעידן המודרני

    Memento – מזכרת

     

    הפסל השני שגילינו במרחק נסיעה קצרה מהכנסייה הנעלמת, ניצב למעשה בבית קברות, המתפרש גם הוא בתוך תוואי הנוף המקומי. שמו של הפסל Memento, כלומר מזכרת, הולם את הרעיון שעומד מאחורי היצירה. הפסל נוצר כנסיון לתת מענה סימבולי לטקס הקבורה בעידן המודרני, ללא כל הקשר דתי, ובכל זאת כזה שייגע בלבבות ויחצה תרבויות. אנשי העיירה ביקשו שיהיה להם מקום בבואם לבית הקברות שמאפשר נחמה, שלווה והרהור, והאמינו שיוכלו למצוא את התשובות בדמות יצירת אמנות. לצורך כך נבחר האומן הבלגי הצעיר Wesley Meuris שיצר מעין חדר עגול, עשוי פלדה צבועה לבן, פתוח לשמיים. כשנכנסים פנימה מיד מביטים לשמיים, מוקפים בדממה לבנה, עוקבים אחר עננים זזים באיטיות. לפתע נדמה לנו שאנו חלק מהרגע המיוחד הזה; אותו רגע של המעבר בין החיים למוות. קירות החדר מחופים ריבועים ריבועים, לוחות לבנים עשויים מתכת, ועליהם לא כתוב דבר. אנדרטה המאפשרת לכל אדם להתחבר לזיכרון האישי שלו.

    במרחק מה מהפסל, הסתובבנו בין הקברים. הכל נראה אחרת ממה שאנחנו מכירים. באסתטיות בלגית אופיינית, מסביב ועל כל קבר, סודרו מנחות קטנות של פרחים בסלסלות, בובות, פסלונים, נרות וקישוטים. הילדים ואנחנו הסתובבנו שעה ארוכה, מרותקים. הכל נראה יפה כל כך וטרי, אבל סביר להניח שתמיד זה נראה כך. לכל קבר הוצמדה תמונה של האדם, ומשפט יפה למזכרת. זה הרגיש כמו מקום שמאפשר זיכרון וגעגוע לאנשים אהובים.

    זה מה שנשאר,
    רק כמה רגעים,
    הרבה בדימיון, מעט בחיים,
    זה מה שנשאר,
    אני מדליק את האור,
    אומר לעצמי, מחר זה מחר,
    מחר היא תחזור,
    זה מה שנשאר.

     

    לרוץ במעגלים בתוך יצירה

    הצצה לעמק היפה מתוך מען עדשה סלקטיבית

     

    הפסל השלישי הרגיש כבר כמו מגרש משחקים של ממש. טבעת אנונימית, פסל ללא שם, עשויה קורות עץ מרווחים, בתוכה רצנו במעגלים, רודפים אחרי הזנב של עצמינו. בימים קייצים נוספים לכל אלה גם משחקי אור וצל של קורות העץ, המצטרפים למשחק התופסת. גם הפסל הזה נמצא במרחק נסיעה קצרה מקודמיו. מגיעים אליו תוך טיול קצרצר, ופוגשים אותו בקצה הגבעה, על סף המדרון. קונסטרוקציה גדולה מאד של קרשים מסודרים במקצב קבוע ב360 מעלות יוצרים מסדרון ארוך, מעגלי. גם כאן ביקש האומן Aeneas Wilder לאפשר לנו הצצה לעמק היפה, ויצר מעין עדשה סלקטיבית. לפעמים המבט נמשך החוצה, אל הטבע; ולפעמים המבט שלנו מתכנס פנימה, לעצמינו.

     

    כבר שבועיים שאני תקועה עם השיר הזה בראש. מזמזמת שאריות של חיים נורמטיבים. תוהה לעצמי האם נחזור פעם למה שהיה? בתוך הכאוס אני בוחרת כל פעם מחדש באמנות; כמפלט ליופי, אסתטיקה אבל בעיקר לאמירה ללא מילים.

    ואני לא רוצה כבר מאף אחד כלום,
    אולי צפוי פה שינוי, אומר הספר,
    ואני קם ומדליק את מכשיר הטמטום,
    רואה ערוץ של סרטים, ערוץ של סוטים,
    זה מה שנשאר.

     

    לכל הכתבות של מיקי

     

     

  • ילדים מבשלים – גרסה עדכנית

    בקליפת אגוז: אנחנו מלמדים את ילדינו כל כך הרבה דברים, מללכת ולשרוך נעלים, ועד למשוואות אלגברה וכתיבת שירה. אבל מה עם מיומנות חיים כל כך חשובה כמו לדעת לבשל בריא? יום אחד הם יפרשו כנפיים וייקחו עימם את כל חבילת הידע והמיומנות שהענקנו להם. בתקווה שיעשו בזה שימוש מושכל, זה הזמן וזו השעה להעניק להם את המתנה הזו. 

    בהולנדית אומרים jong geleerd is oud gedaan ובתרגום חופשי – מה שלומדים בגיל צעיר נשאר לכל החיים. כל הורה ואיש חינוך יודע שכל חוויה וכל לימוד בגיל צעיר מעצבים למעשה את האדם מבחינת אישיות, דפוסי חשיבה, תפישת עולם ומערכת ריגשית. 

    עכשיו כשכולנו בבית, ומחפשים רעיונות לפעילויות יצירתיות ומהנות עם הילדים, נדמה כי הרבה מוצאים עניין רב במטבח. רוב ילדים אוהבים להיות במטבח, לאפות ולבשל ולקחת חלק במרכז השוקק של הבית. בהרבה משפחות, עם פרוץ הקורונה והסגרים החוזרים נוצר צורך ואף פניות לעסוק בפעולות בסיסיות, ולבטא שם יצירה ויצירתיות.

    כבר בסגר הראשון ראינו שאנשים חוזרים לבסיס, היה מחסור חמור בקמח ושמרים, כולם התחילו לאפות עוגות ולחמים. 

    מי לא זוכר את ספר הבישול המיתולוגי ’ילדים מבשלים‘ של רות סירקיס, על כדורי השוקולד והפיצה פיתה שבו? טוב, אז התקדמנו קצת מאז, יש תוכניות בישול ותחרויות ריאליטי של בישול מכל סוג, יש ערוצי יוטיוב ואלפי בלוגים של בישול ואפיה. מתכונים והשראה לא חסר. אבל מעבר למיומנויות במטבח יש לנו את ההזדמנות ללמד ולחנך את ילדינו לתזונה בריאה ומאוזנת. יש לנו את ההזדמנות לעצב את עתידם הבריאותי, את היכולת שלהם לעשות בחירות נכונות ולחיות באורח חיים בריא.

    אפשר לשוחח עימם על נושאים כמו:

    • מה ההבדל בין מזון טרי המוכן ממוצרי יסוד לבין מזון קנוי מעובד
    • מהו מזון מלא ומהן ’קלוריות ריקות‘
    • מהם אבות המזון ולמה הם משמשים אותנו בגוף
    • מהן קבוצות המזון השונות: ירקות, פירות, עשבי תיבול, דגנים קטניות, תבלינים, אגוזים וזרעים וכו‘
    • טעמים- מתוק, מלוח, חמוץ, חריף ומר ואיך משלבים ביניהם, תבלינים
    • ריחות- עשבי תיבול ותבלינים ואיך משתמשים בהם
    • צבעים- אילו מזונות קיימים בכל צבע

    אולי יעניין אותך גם:

    על חדשנות הולנדית ויין שרוף
    על בחירות חשובות ועוגה חורפית
    בית המשפט בהאג: ״יש להסיר את העוצר מיד״

    ילדים המעורבים בקבלת החלטות בנוגע לתפריט והכנת המזון בבית יהיו יותר פתוחים לנסות מאכלים חדשים ולגוון את הרפרטואר הקולינרי שלהם. שתפו אותם בבניית התפריט השבועי. תנו להם להעלות רעיונות למנות שירצו להכין (יחד איתכם). שבו ועירכו רשימת קניות – זה הזמן לדון אילו מצרכים מזינים ובריאים יותר ואילו פחות. החליטו יחד מה נכנס אליכם הביתה. צרפו אותם לקניות בסופרמרקט או בשוק. למדו אותם לקרוא תוויות, להשוות מחירים ולבחור ירקות ופירות טריים ואיכותיים, תוכלו להסתכל מאין מגיעים המוצרים ולשוחח על מוצרים עונתיים, מקומיים ומיובאים.. הסתכלו על אריזות מזון– מה ידידותי לסביבה ומה לא? בקיצור, כל מסע כזה לסופר יכול להיות חוויה לימודית וחינוכית.

    מיומנויות שאפשר ללמד במטבח:

    • לפעול לפי הוראות (מתכון) ולעקוב אחר השלבים, חשיבות סדר השלבים לתהליך
    • מיומנויות מתמטיות – כמויות, מידות ומשקלים. חיבור, חיסור, כפל, חילוק, שברים ואחוזים
    • הגיינה אישית – נטילת ידיים, סינר, שיער אסוף
    • סדר וניקיון – להחזיר כל כלי למקום ולסדר מצרכים בחזרה, לנקות את משטחי העבודה ולהדיח כלים
    • אסתטיקה – איך מגישים אוכל באופן נאה ומגרה, כלים נאים, שולחן ערוך, יצירת אוירה וכו‘ 

    עיקרון השידרוג

    קחו כל מתכון ומאכל שאתם אוהבים להכין ולאכול, וחישבו איך ניתן לשדרג אותו מבחינה תזונתית. החליפו קמח חיטה לבן בקמחים מלאים מדגנים שונים כגון כוסמין, אורז, קינואה, כוסמת וכו‘, סוכר לבן החליפו בממתיק טבעי כמו דבש, סירופ תמרים או מייפל, הוסיפו מרכיבים עשירים במיוחד בערכים תזונתיים כמו פירות יבשים, אגוזים וזרעים באפיה, עשבי תיבול בשפע לסלטים ותבשילים. 

    לפני הכנת מנה חישבו יחד ותכננו איך ניתן להכין אותה כך שתהיה מזינה יותר. למשל פנקייק (ראו מתכון בהמשך), אפשר להכין מקמחים מלאים וחומרים מזינים ולהגיש עם שלל פירות טריים ומייפל טבעי או דבש. הרבה יותר מזין וגם כמובן טעים מאבקה מוכנה שקונים בסופר ומכילה סוכרים מעובדים וכל מיני חומרים ותוספי מזון מיותרים. 

    ועוד משהו חשוב, כולנו מכירים בזאת שילדים לאו דוקא עושים את מה שאנחנו אומרים להם, אלא מסתכלים על מה שאנו עושים ומחקים אותנו. החינוך הכי טוב והכי אפקטיבי הוא ע“י דוגמא אישית. אתם רוצים שהילדים שלכם יחיו ויאכלו בריא? ממי הם ילמדו? הקפידו על ארוחות מסודרות, קחו את הזמן לקנות מצרכים איכותיים ולבשל אוכל טרי ובריא. ארוחות משפחתיות הם יסוד חשוב בחיי המשפחה ויש להן ערך מחבר ומלמד כאחד.  

     

    פנקייק כוח

    אחרי מאות מתכונים וניסויים אצלי בבית, זה הפנקייק המנצח. כמה פשוט ככה טעים. המתכון תלוי על המקרר והילדים מוזמנים להכין מתי שמתחשק להם. זו ארוחת בוקר מזינה או ארוחת ביניים בעלת ערך תזונתי.

    הכמויות הן לכעשרה פנקייקים בגודל בינוני.

    החומרים:

    • 75 גרם קמח שקדים (שקדים טחונים)
    • 75 גרם קמח מדגנים מלאים כמו אורז, קינואה, דוחן או כוסמת (אפשר לשלב)
    • 2 כפיות אבקת אפיה
    • 150 מ“ל חלב צימחי כמו שקדים, סויה או שיבולת שועל או karne melk
    • 2 ביצי חופש אורגניות (אפשר להחליף ב-2 כפות פשתן טחון מעורבבות עם 2 כפות מים)
    • 1 כפית תמצית וניל טבעית

    אופן ההכנה:

    1. מערבבים את הקמחים ואבקת האפיה בקערה, מוסיפים את שאר החומרים וטורפים בעזרת מטרף ידני. חשוב לא לערבל יותר מדי אלא רק עד שהתערובת אחידה. ערבוב יתר יגרום לפנקייק להיות דחוס ולא אוורירי.
    2. מחממים מחבת ברזל כבדה ומשמנים במעט שמן קוקוס.
    3. יוצקים כף גדושה מהתערובת ויוצרים פנקייק בקוטר של בערך 12 ס“מ. מטגנים כ3-4 דקות עד שעולות בועות והחלק העליון יציב. הופכים בזהירות ומטגנים כדקה בצד השני עד להשחמה קלה. 
    4. חוזרים על הפעולה עד לסיום התערובת.
    5. מגישים עם מבחר של פירות עונתיים, סירופ מייפל, דבש או סילאן. יוגורט קוקוס וחמאת אגוזים מוסיפים עוד טעם וכמובן ערכים תזונתיים. 

    גיוונים נוספים: אפשר להוסיף לתערובת תפוח חתוך לקוביות קטנות וכפית של קינמון טחון, פרוסות בננה או בננה בשלה מעוכה, אוכמניות או פטל טריים, כף אבקת קקאו לגירסה שוקולדית. 

    קרם גואקמולי

     

    זה אולי המתכון הראשון ששני הבנים שלי (כל אחד בזמנו) למדו להכין לבד. עד היום זה הנישנוש המועדף על כולנו. קערה של הממרח הזה בתוספת מגש עשיר של ירקות חתוכים, קרקרים ונאצ‘וס ויש לכם את נישנוש האולטימטיבי לאחר הצהרים, לאירוח או לפיקניק.  

    החומרים:

    • 2 אבוקדו גדולים ובשלים (או שלושה קטנים)
    • מיץ מליים אחד
    • 1 כף שמן זית
    • ½ בצל שאלוט
    • ½ פלפל צ‘ילי אדום (או יותר אם אוהבים חריף)
    • חופן נדיב של עלי כוסברה טריים
    • מלח ופלפל לפי הטעם

    אופן ההכנה:

    1. חוצים את האבוקדו ומסירים את הגלעינים. בעזרת כף מוציאים את בשר האבוקדו ומעבירים למיכל מעבד מזון עם להב המתכת. 
    2. מוסיפים את שאר החומרים.
    3. מעבדים לקרם חלק, טועמים ומתקנים תיבול עם יש צורך.
    4. מעבירים לקערה ומסדרים סביב את כל התוספות.

    הערות: ילדים קטנים צריכים עזרה והשגחה כשעובדים עם מכשירים חשמליים במטבח. אם אין מעבד מזון אז גם בלנדר מוט יעשה את העבודה. עם אוהבים קצת יותר טקסטורה, אז אפשר לקצוץ את השאלוט, כוסברה וצ‘ילי ולהוסיף אחרי הטחינה.

    סלט הקשת (Rainbow salad)

    מגיל צעיר הילדים שלי יודעים שלא עובר יום בלי סלט! למזלי הרב הם אוהבים סלט ואנחנו משתדלים שהסלט יהיה חגיגה של צבעים מרהיבים וטעמים מגוונים. אני נתתי להם לעבוד עם סכיני מטבח מגיל צעיר (לאחר הדרכה קפדנית כמובן) והם מרגישים מאד בטוחים ומעולם לא נחתכו באורך רציני. שם נירדף לסלט הזה אצלנו הוא גם סלט אהבה כי מכינים אותו עם הרבה אהבה. 

    חומרים:

    ירקות מצבעים וסוגים שונים:

    • חסות ועלים לסלט
    • פלפל אדום/ צהב/ כתום
    • עגבניות, עגבניות שרי
    • מלפפון
    • צנוניות
    • גזר
    • סלק
    • קולרבי
    • עשבי תיבול: שמיר/ פטרוזיליה/ כוסברה/ נענע 
    • נבטים מסוגים שונים
    • בצל ירוק/ אדום/ שאלוט

    תוספות מלמעלה

    • זרעי דלעת/ חמניה
    • אגוזים קצוצים- מלך/ לוז/ פקאן/ בוטנים
    • צנוברים
    • גבינת פטה מפוררת
    • זיתים מגולענים
    • צלפים
    • קוביות אבוקדו
    • קרוטונים מעשה בית מלחם מלא

    לרוטב

    • 4 כפות שמן זית משובח
    • 2 כפות מיץ לימון או ליים
    • 1 כף טחינה גולמית
    • 1 כפית דבש או סילאן
    • מלח ופלפל לפי הטעם

    אופן ההכנה:

    1. שוטפים ומייבשים את עלי החסה ושאר הירקות. פלפלים חוצים לשניים ומסירים את הגרעינים. ירקות יפים אין צורך לקלף, חלק גדול מערכי התזונה נמצא בקליפה וקרוב אליה. גזר וסלק לקרצף היטב. קולורבי חייבים לקלוף, הקליפה קשה מדי.
    2. קוצצים את כל הירקות לפי איך שאוהבים (בשביל ילדים כדאי לקצוץ דק), גזר וסלק אפשר לגרר בפומפיה.
    3. עורמים את כל הירקות בקערת סלט גדולה שנוח לערבב בה.
    4. קוצצים את עשבי התיבול ומוסיפים לקערה.
    5. בקערה קטנה טורפים את כל חומרי הרוטב למירקם קרמי חלק. טועמים ומתקנים תיבול אם יש צורך.
    6. שופכים את הרוטב מעל הסלט ומערבבים היטב.
    7. מפזרים מלמעלה תוספות שאוהבים.
    8. חוגגים ומתענגים.

    מזמינה אתכם לחלוק איתנו חוויות, מתכונים וצילומים של היצירות שלכם במטבח עם הילדים, כאן ובעמוד הפייסבוק של דאצ׳טאון

    שלכם,

    גלית

     

    לכל הכתבות של גלית

    הצטרפות לרשימת הדיוור של דאצ’טאון 

    רוצים לקבל את כל העדכונים שלנו? לחצו ״לייק״ בעמוד של דאצ׳טאון וסמנו לקבלת התראות

     

  • על בחירות חשובות ועוגה חורפית

    לתחושתי, אני לגמרי צולחת את הסגר הזה. 

    ילדיי מתנהלים כמו ילדי משפחת פון טראפ. הם צועדים לקול שריקת המשרוקית שלי ומצדיעים. הם וגם אני נאמנים לאחנדה ההו כה הולנדית שבה ידוע לכולם מתי אוכלים, מתי יושבים מול שיעורי הזום ומתי יוצאים לשחק (“יוצאים” אעלק. כבר יומיים לא פתחנו את הבריח של הדלת, וגם זה היה רק כי בכל זאת אנחנו גרים בהולנד ויומיים בלי ביקור בסופר זה יותר מידי). הכל מתוקתק.

    סתם, לא באמת כן?

    מבחינתי, המשמעות של לצלוח את הסגר הזה, הוא קודם כל מבחינת ההרגשה.

    אם במרץ לצלוח את הסגר מבחינתי היה לנסות לייצר אחנדה הולנדית מתקתקת, שלל הפעלות יצירתיות, אמא קשובה ומג’נגלת ובית שמח, איפשהו אחרי השוק הראשוני וההשלמה עם המצב שהגיע בהמשך, מטרתי בערך מתחילת אפריל הייתה לשרוד. 

    לעזאזל עם ערכים תזונתיים. גם ההולנדים אוכלים הרבה סנדוויצ’ים והם בריאים בסה”כ. כן, אפשר עוד טלוויזיה. כן, גם הסרטונים המזוויעים ביוטיוב שמראים שעות של התעסקות בסליים או בילדות שמשחקות בבובות LOL. כן, קחו עוד שוקולד. קחו הכל.  Whatever.

    אולי יעניין אותך גם:

    ארטנסופ – קלאסיקה הולנדית עם טוויסט
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
    סליחה, מה השפה?

    להצטרף לרשימת הדיוור של דאצ’טאון

    הפעם דאגתי להבין מה חשוב לי. חשוב לי שיאכלו ירקות ופירות במהלך היום, שיאכלו חלבון ושיעשו דברים חוץ מלראות טלוויזיה. חשוב לי שלא אשקע שוב לעצבות ושתהיה אנרגיה חיובית בבית.

    אז ריווחתי את הזמן מול המסכים. בין לבין בונים לגו, או עושים קצת שיעורים. קצת כדי שלא ימאס. ויתרתי הרבה פעמים על לעמוד ולבשל לכולם והזמנו פיצה או סושי, כדי להמשיך ולשחק יחד או לצפות בסרט.

    לא וויתרתי מתוך ייאוש. בחרתי מה חשוב לי ומה לא. 

    לצלוח את הסגר מבחינתי זה להשלים עם המצב הקיים. להפסיק להתווכח איתו, או לנסות “לנצח” אותו בעודף עשייה, כי לא מדובר פה בריצה למרחקים קצרים. אני הבנתי שעכשיו זה כבר מרתון. למצוא את המקומות שחשוב לי להתעקש עליהם ואת המקומות שלא אכפת לי לשחרר וככה למצוא את האיזון. לקבל את העובדה שלא תמיד זה יצליח ויהיו פעמים שאשבר. בין לבין לנסות להכניס פנימה כמה שיותר שמחת חיים ורגעים קטנים של כיף. רגע של דגדוג או שטות שמעוררת פרץ צחוק בכל הבית. אלה הדברים הקטנים שנשארים איתנו, שאותם נזכור אחר כך.

    אז בשביל להרגיש נורמלית בעולם לא נורמלי, אני עדיין במטבח. עובדת לא מעט. אמנם סדנאות פרונטליות כרגע אין, אבל אני בשלבים מתקדמים של בניית אתר חדש, וטפו טפו אנשים אוהבים להזמין עוגות הביתה. כשיש לי זמן פנוי אני אוהבת להתנסות. לשמחתי הילדים שלי אוהבים לראות אותי אופה, אז אני אופה כשהם צופים, קצת עוזרים והרבה מלקקים.

    אז הפעם החלטתי שתקופה מאתגרת ראויה למתכון מאתגר, כי אם כבר כולם בבית, למה שלא תהפכו את האפייה לפעילות משפחתית? 

    אז טארט. ולא סתם אלא טארט תפוזים, וניל ומסקרפונה. בצק פריך אוהב קור ולכן חורף זוהי עונה מצוינת להתנסויות. מעליו יש קרם שקדים מסקרפונה ותפוז, רך ואפוי, תפוזים טריים מפולטים וקרם מסקרפונה וניל. עוגה יפיפיה וטעימה, במיוחד לחובבי פירות הדר (ואין כמו חורף לעוגות עם ריח הדרים חריף). 

    טארט תפוזים וניל ומסקרפונה

    תבנית טארט או רינג קוטר 20

    טארט מסקרפונה ותפוזים

    מרכיבים:

    בצק:

    150 גרם קמח

    100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

    50 גרם אבקת סוכר

    קורט מלח

    כפית תמצית וניל

    ביצה M  

    קרם שקדים מסקרפונה ותפוז:

    100 גרם חמאה רכה

    100 גרם אבקת סוכר

    100 גרם אבקת שקדים

    ביצה M

    כפית תמצית וניל 

    70 גרם מסקרפונה

    זסט מחצי תפוז

    חצי כפית מלח

    קרם מסקרפונה:

    180 גרם קרם מסקרפונה

    100 גרם שמנת מתוקה

    2 כפיות תמצית ווניל

    50 גרם אבקת סוכר

    תפוזים:

    4-3 תפוזים מפולטים (ניתן להחליף בתפוז דם/אשכולית אדומה…)

    מעט עלי נענע לקישוט

    אופן ההכנה:

    לבצק:

    • בקערת מיקסר מערבבים קמח, אבקת סוכר, אבקת שקדים, מלח.
    • מוסיפים את החמאה ובעזרת וו גיטרה מערבבים במהירות נמוכה עד להיווצרות מרקם פירורי, בדומה לחול.
    • מוסיפים ביצה ותמצית וניל ומערבבים רק עד להיווצרות גושי בצק. לא לערבב יותר מידי. כדקה או שתיים בסה”כ. 
    • מרדדים מעט את הבצק לצורה ריבועית, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים לקירור של 4-3 שעות במקרר, או במקפיא לשעה. 
    • משמנים את התבנית. כשהבצק קר, מקמחים משטח עבודה ומרדדים את הבצק לריבוע גדול יותר מגדול התבנית (ראו תמונה). מסמנים את גודל התבנית, מייצרים את שולי התבנית באמצעות סרגל ומעבירים בזהירות אל התבנית. 
    מסמנים את התבנית והשוליים

     

    • מדביקים בזהירות את הבצק ואת השוליים אל התבנית. חותכים בעזרת חלקו האחורי של הסכין את קצוות הטארט (ראו תמונה).
    חותכים בעזרת חלקו האחורי של הסכין את שולי הבצק

     

    • מחממים תנור ל-170 מעלות.
    • מניחים את התבנית בהקפאה לכעשר דקות כדי לקרר את הבצק מחדש על מנת שלא יתכווץ באפייה.
    • כשהבצק קר שוב, מניחים עליו נייר אפייה ומעל משקולות. אני משתמשת בעדשים. כל קיטנייה שיש לכם בבית יכולה לשמש משקולת. באופן הזה הבצק לא יעלה באפייה וייצר בועות לא יפות.
    • אופים את הבסיס כעשר דקות. מוציאים בזהירות את נייר האפייה עם המשקולות ומחזירים להמשך אפייה של עוד כחמש דקות. הבצק צריך להזהיב מעט (הוא ייכנס לאפייה נוספת עם קרם השקדים).
    • מוציאים מהתנור ומשאירים בצד להצטננות. יש להשאיר את התנור דולק.
    אחרי אפייה עיוורת

    לקרם שקדים:

    • בזמן שבסיס הטארט האפוי מצטנן, מכינים את קרם השקדים. בקערת מיקסר מקרימים עם וו גיטרה חמאה ואבקת סוכר.
    • מוסיפים אבקת שקדים ומערבבים שוב עד להיווצרות קרם אחיד.
    • מוסיפים ביצה, תמצית וניל וזסט מתפוז ומערבבים עד לאיחוד התערובת.
    • מוסיפים מסקרפונה ומערבבים שוב.
    • את הקרם מעבירים לבסיס האפוי להמשך אפייה של כ20-15 עד שהקרם זהוב ויציב בצדדיו אך עדיין מעט לח במרכזו. (ראו תמונה)
    • מוציאים מהתנור ומצננים לטמפרטורת החדר.
    קרם שקדים אפוי

    קרם מסקרפונה-וניל:

    • בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים את כל החומרים עד להיווצרות קצפת יציבה.
    • מכניסים את הקרם לשק זילוף, חותכים את קצהו ומזלפים טיפות מעל הקרם האפוי.

    עיטור התפוזים:

    • לפילוט תפוז: על מנת לייצב את התפוז, חותכים את שני קצותיו ומעמידים אותו בצורה יציבה על קרש החיתוך. מקלפים את הקליפה בעזרת סכין מבלי להשאיר את המעטפתהשקופה של התפוז. כשהתפוז “עירום”, ניתן לראות את הפסים השקופים לאורכו של התפוז. בעזרת סכין, יוצרים חתך משני צידיו של כל פלח ומחלצים פילט תפוז. 
    תפוז מוכן לפילוט

     

    • מסדרים את התפוזים ומעטרים עם עלי נענע.

    בהצלחה! הכנתם? אשמח שתשתפו אותי בדף הפייסבוק שלי Noga Pastries

     

    לכל הכתבות של נגה

     

     

  • ריקוד משותף: ליאת ואנט מתחברות על הבמה

    “יש בה ישירות כזו שאני אוהבת, היא יודעת היכן היא נמצאת ולאן היא רוצה להגיע”. “בה יש את האמביציה המיוחדת שאני מתחברת אליה, והלב שלה נמצא ממש במקום הנכון”. כך ליאת ואנט, אנט וליאת, מתארות זו את זו ומעניין לנחש מי הישראלית ומי ההולנדית. ליאת ויסבורט הישראלית הכירה את אנט ואן זוואל ב-2012, בסטודיו, דרך חברה משותפת, ומאז הן יוצרות ומפיקות יחד מופעי תנועה ומחול, ומנהלות יחד את עמותת Bitter-Sweet Dance. דרך המחול הן מספרות בעיקר סיפורים של אנשי שוליים, כאלה שבחרו להיות שם, או כאלה שהחברה דחקה לשם, ועוסקות בנושאים כמו מגדר, הזדקנות, המתח בין היחיד לחברה והפרעות נפשיות.

    השיחה עם ליאת ואנט היא כמו ריקוד משותף, קולח וזורם. הן משלבות את משפטיהן יחד בשיחה, האחת מוסיפה, משלימה את דברי השניה ומדייקת. אנחנו משוחחות בזום, ליאת בתל אביב, בביקור בבית הוריה, ואנט בשיחה מבית הוריה בנומנסדורפ, כפר קטן בדרום מערב הולנד, על גדות נהר, טובל בירוק. כל אחת קרובה לנוף ילדותה השונה כל כך מזה של רעותה.

    “זהו קשר רגשי וגם מאוד ישיר, קשר מקצועי בכמה רמות ורבדים”, אומרת אנט, “אנו מזהות משהו בכל אחת ומרגישות מה יעבוד יחד וזה הבסיס. אנו רוצות להתמודד עם העולם סביבנו ולהביע זאת באמצעות היצירה, המחול, התנועה. זה מעורר משהו בקהל, משנה את נקודת ההסתכלות על העולם שאנו חיים בו”. ליאת מוסיפה כי הכל מתחיל ממשהו שהן מתחברות אליו, משהו אישי שנוגע בהן. “יש תחושה, משהו שיוצר חוסר נוחות, משהו מבקש לקבל ביטוי ואחר כך מגיע הרעיון ואז יחד אנו בונות את תהליך היצירה שאורך לרוב שנתיים עד שלוש שנים עד המופע על הבמה”.

    ליאת. להיות ישראלית משפיע, אך זה לא העניין המרכזי (צילום: מיכל מדר פורת)

     

    “אני מרגישה שאני יכולה להיות ישירה וכנה עם ליאת, וזה מאוד חשוב לי”, אומרת אנט. ליאת מצטרפת: “שתינו מאוד דינמיות, רק היגיון לא מספיק בקשר, יש שם יותר מזה. כשאנחנו מתחילות פרויקט משותף, אנחנו לא יודעות לאן זה יתקדם ויתפתח וזה בסדר. אנחנו מקשיבות זו לזו ולא תמיד יודעות איך זה יסתיים, אך יודעות בוודאות שתצא מזה חוויה חיובית. זה הביטחון והאמון שקיימים בינינו, הידיעה שמשהו חיובי יצא מהחוויה המשותפת מאפשרת לכל אחת להיות היא, פשוט היא”.

    אולי יעניין אותך גם:

    נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית
    ״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    איך זה לעבוד יחד, ישראלית עם הולנדית, הולנדית עם ישראלית?

    “להיות ישראלית או הולנדית משפיע, זה הרקע של כל אחת מאיתנו, התרבות בה גדלה וההיסטוריה שלה, אך זה לא העניין המרכזי” מדגישה ליאת. הן רואות את החיבור ביניהן יותר כ”חיבור בין אנשים” מאשר כחיבור בין תרבויות.

    אנט נזכרת בחיוך באנקדוטה מההיכרות הראשונית ביניהן: “אני זוכרת שכשנפגשנו לפני שנים, קבענו פגישות ביומנים, כמה הולנדי, וליאת הוציאה את היומן שלה ואני רואה שהיא הולכת אחורה בדפים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי זאת. כל נושא הכיוון, קדימה ואחורה, שונה ביננו, חשבתי לעצמי. זה גרם לי לחשוב על כך שלליאת יש היסטוריה שונה, רקע תרבותי שונה, שהיא גדלה והתחנכה במדינה אחרת. זה היה מולי מתוך ההסתכלות על כיוון הדפים ביומן, הכתיבה מימין לשמאל. אני לא יכולה להגיד שליאת היא ישראלית וזהו. אני יכולה להגיד שהיא מביאה איתה היסטוריה שונה, רקע תרבותי ופוליטי שונה, זה לא משהו שאנחנו נכנסות אליו בצורה מודעת, ההיסטוריה שלנו, או המשפחה בה גדלנו, אך זה מובא לתוך הקשר שלנו. אנחנו יודעות שזה שם גם אם קשה לשים בדיוק את האצבע על זה”.

    אנט. “הלב שלה נמצא במקום הנכון” (צילום: Vincent Wijlhuiz)

     

    ליאת מדגישה גם את חשיבות הקשר האישי: “אני לא אדם שמגדיר אנשים במובן הקהילתי, אני מגדירה את עצמי לגבי האחר, לגבי הקשר שלי איתו או איתה ולא להשתייכות לקהילה או למוצא. גדלתי בסביבה די אירופית בסגנון התרבותי שלה, לתחושתי. הבית היה בית בסגנון בין-לאומי, זה היה חלק ממני. להגיע להולנד, לאמסטרדם, זה היה חלק שהיה קיים בי עוד לפני שהגעתי לכאן”.

     

    “קהל על קצה המושב”

    ליאת (1974) נולדה וגדלה בתל-אביב, בבית שאותו היא מתארת כאינטלקטואלי, עם תשוקה לאמנות ולמוזיקה. בוגרת להקת המחול בת שבע ובעלת תואר שני בכוריאוגרפיה מאקדמיית המחול Codarts ברוטרדם. כיום מלמדת בתיאטרון המודרני למחול ובבית הספר למחול באמסטרדם. עבדה בעבר עם כוריאוגרפים ידועים כאוהד נהרין וויליאם פורסיית. ליאת עוסקת בנושאים מטרידים בחברה והופכת אותם למוחשיים באמצעות שפת מחול תקשורתית. אנט (1980) דרמטורגית בהכשרתה, הוקסמה מתיאטרון מגיל צעיר. היא מתעניינת בנושאים הקשורים במגדר ובמבנים התרבותיים המשפיעים על חשיבתנו, במיוחד בכל הקשור למה נחשב נורמלי על פי מוסכמות חברתיות. למשל, בפרויקט Please Me Please הן עוסקות בצורך שלנו למצוא חן, לספק צרכים של אחרים. חלקו האחד של הפרויקט, The Solo, עוסק בצורך של האמן/רקדן לספק ולענג את הקהל ולהגיע לשלמות. בחלקו האחר, The Duet, הן חוקרות את נושא ההזדקנות באמצעות סיפורן של שתי נשים. ליאת מסבירה כי בעבודותיה היא מנסה לערער את הקלישאות והסטריאוטיפים ומחבקת את המורכבות בעולמנו באקטיביזם עדין.

    “אנחנו רוצות שהקהל ישב על קצה המושב, שהמופע יעורר את הקהל להרגיש ולבטא”, מסבירה ליאת, “אולי הגיונית הקהל לא יודע מה זה, אך רגשית, גופנית, זה מעורר בו משהו בפנים. אנחנו רוצות קהל אקטיבי, אנחנו לא רוצות רק לבדר. לפעמים כן, כיוון שיש בזה גם הומור. אנחנו רוצות שהצופים יוכלו לזהות משהו בעצמם כשהם צופים בחוויה. ביצירה”.

    תנועה מתוכן אל המופע ואל הקהל (צילום: Sjoerd Derine)
    ליאת בשיעור באקדמיה למחול (צילום: Ttaina Yudina)

     

    השתיים שואפות להעביר את התנועה מהבמה אל הקהל. היצירה מתחילה מתנועה פנימית שלהן, משהו שמרגיש לא נוח, מפריע. הן רוצות לבטא ולהשפיע באמצעות התנועה, והמפגש ביניהן משפיע על התנועה של כל אחת ונוצר משהו חדש, המופע, הריקוד וזה גם יוצר תנועה בקרב הקהל. “התנועה היא לא רק תנועה של הגוף, זו גם התנועה ביננו, וזה גם מה שמתעורר בקהל”, אומרת אנט. הכוונה לתנועה במובן הרחב, לא רק כתנועת הגוף, גם התנועה בהן, פנימה והחוצה וגם בקהל, הוא חווה תנועה, משהו קורה בפנים כשצופים במופע ואולי יהיה לזה גם ביטוי חיצוני.

    ביולי 2021 תיערך הופעת הבכורה של הפרויקט החדש שלהן – Gioia Live. זו הופעה על במה בהשראת סרט תיעודי קצר שיצרו יחד עם לאורה סטק, על צעירה שסובלת מהפרעה דו-קוטבית (ידועה גם כמאניה-דפרסיה) ועל איך היא חווה את העולם, בין מציאות לאשליה, בין חלום יפהפה לסיוט. ניתן לצפות בקדימון כאן. הופעת הבכורה תיערך במסגרת Julidans Festival בתיאטרון הבין-לאומי באמסטרדם (ITA).

     

    *תמונה ראשית: Jean van Lingen

  • ארטנסופ – קלאסיקה הולנדית עם טוויסט

    בקליפת אגוז: החלטתי על יוזמה חדשה – מדי פעם אני אעשה זום-אין על מאכל הולנדי קלאסי ואתן לו גירסה עדכנית שתואמת את עקרונות המטבח הבריא. והפעם אתחיל, איך לא, עם אחד המאכלים הכי מזוהים עם הקולינריה המקומית. מרק אפונה (erwtensoep). פשוט, זול, מזין, משביע, הכל בסיר אחד. בקיצור עונה על כל הדרישות של הפרקטיקה ההולנדית. אצלי הוא קיבל שידרוג רציני. טבעוני, עשיר ומלא טעמים מפתיעים. הכי חורף הולנדי שיש. 

    (את הכתבה הזו אני מקדישה לזכרה של חברתי האהובה גאנט שהכינה את המרק הזה מתובל בהרבה אהבה)

     לזה קוראים חוצפה ישראלית. למכור קרח לאסקימואים ושהם גם יגידו לך תודה! השבוע קיבלתי הודעה מרגשת מחבר טוב של ביתי. הוא אח בפגיה בבית חולים ולארוחת חג המולד של צוות המחלקה הוא החליט להביא את מרק האפונה שלי. הוא כתב לי שלא רק שהסיר חוסל כולו, הקולגות שלו ביקשו (וגם קיבלו!) את אותו מרק שוב, למחרת. הוא כל כך התרגש מההצלחה וביקש להודות לי על המתכון המוצלח. האמת שזה מתכון כל כך פשוט ובסיסי שדי התפלאתי, הרי זה משהו שכולם מכירים מהבית. ואז נפל לי האסימון. הרבה הולנדים אוכלים מרק אפונה קנוי מוכן. וכך, כשניתנה להם ההזדמנות לחזור למקור ולאכול את אותו מתכון קלאסי עשוי מחומרים טריים וטבעיים, מתובל כראוי ושופע כל טוב, הם פשוט חזרו הביתה, ממש כמו מבקר המסעדות הקשוח מהסרטרטאטוי‘, לטעמי הילדות ולמטבח של סבתא

    כשעברנו לבית החדש שלנו, שהיה עדיין במצב צבירה של אתר בניה, זוג חברים אהובים התייצבו בערב עם סיר גדול של מרק אפונה הולנדי. וככה, בין האריזות וחומרי הבניה, התיישבנו כולנו סביב שולחן מאולתר וחלקנו את סיר המרק. ידעתי, הגעתי הביתה

    אז יש לי סנטימנטים למרק הזה, גם בוורסיה המרוקאית שלו מסבתא ודודות, גם מבית הורי. וגם כאן, בהולנד, אני מגלה שזה אייקון הקולינריה המקומית. 

    אולי יעניין אותך גם:

    חורף לבן וחם עם הירק הנשכח של הולנד – פסטינאק!
    שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית – המלצות לבילוי בחופשה ביתית
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    קסם הקטניות

    הקטניות היו תמיד אבן יסוד במטבחי העניים. כבר בתקופת המקרא, ביוון הקדומה ואחר כך ברחבי האימפריה הרומית, היוו מרקים על בסיס קטניות וירקות מרכיב היסוד בתזונת ההמונים

    מה יש בהן באותן קטניות קסומות? הקטניות היא משפחה גדולה של צמחים רבים שהמשותף להם, בין היתר, הוא שהפרי שלהם בצורת תרמילים. בתוך התרמילים ישנם פולים שהם הזרעים של הצמח. לכל פול כזה יש פוטנציאל להתחיל צמח חדש ולפיכך טמון בו אוצר תזונתי עשיר ומרוכז.

    הקטניות עשירות בחלבון צמחי*, סיבים תזונתיים, פחמימות מורכבות, עמילן עמיד (שאינו מתעכל אך מזין את חיידקי המעי המועילים) מינרלים, ויטמינים וחומרים נוגדי חימצון. הצמחים גדלים כאן בקלות בעונות האביב והקיץ. התרמילים מבשילים לקראת סוף הקיץ, את חלקם ניתן לאכול טריים (אפונה, פול, שעועית) ואת חלקם ניתן להשאיר על הצמח עד שהצמח נובל והתרמילים מתייבשים. אז ניתן לאסוף את הפולים היבשים ולאכסנם לשימוש בכל חודשי הסתיו והחורף. מאד קל לאכסן קטניות יבשות (כמו הדגנים) מה שבהחלט תרם לפופולריות שלהם.

    למרות שהפולים יבשים ונראים מתים לחלוטין, זהו מזון חי. שימו פולים יבשים במים ולאחר כמה ימים תתפתח נביטה שהרי, כמו שאמרתי, כל פול הוא גם התחלה של צמח חדשמזון חי לחלוטין. השילוב של ערך תזונתי גבוה ויכולת שימור טובה הוא הסיבה לפופולריות ולמגוון הרחב של קטניות בחברות ובתרבויות רבות

    מקור המתכון למרק אפונה הוא ביוון העתיקה, שם בישלו גירסא הרבה יותר דלילה שלו. בארצות צפון ומזרח אירופה הוא הפך למרק סמיך כדייסה, יותר בכיוון של נזיד.

    גלגולו של אפון

    המתכון ההולנדי למרק אפונה מתועד לראשונה בתחילת המאה ה-16 אבל אני בטוחה שאכלו אותו כאן הרבה לפני כן. הבסיס היה ציר מרק שבושל מבשר מומלח שאליו הוסיפו את האפונה היבשה והחצויה (spliterwten) וירקות שונים כמו כרישה, שורש סלרי, בצל, וגזר ולפעמים גם תפוחי אדמה (החל מהמאה ה-17 כשתפוחי האדמה הגיעו להולנד מהקולוניות). מי שידו היתה משגת, הוסיף גם נתחי בשר ומאוחר יותר, כנראה עם תיעוש המזון, תוספת של נקניק מעושן נהיה הצירוף הפופולרי

    בתרבות ההולנדית ארטנסופ קשור באופן ישיר לימים הקפואים של החורף. בזמנים עברו, כשהתעלות עדיין היו קופאות ואנשים יצאו להחליק על הקרח, צצו להם דוכני מזון לאורך התעלות כפטריות לאחר הגשם ומכרו למחליקים מרק אפונה חם עם רוקוורסט ( rookworst, נקניק מעושן) ופרוסת לחם שיפון. זה היה חלק חשוב מהחוויה החורפית. 

    מרק אפונה שעמד לילה והפך לסמיך במיוחד נקרא snert (בפריסית). גם המנהג לאכול את המרק עם לחם שיפון פריסי מלא, יכולה להעיד על כך שמקור המתכון הפופולרי בפריסלאנד

    כך או כך, אין מחלוקת כי מרק זה הוא המזון האולטימטיבי לחורף ההולנדי. הוא ארוחה בפני עצמה, מלא בטעמים עשירים, מזין, ממלא, מספק אנרגיה ותחושת שובע להרבה שעות ומחמם את הגוף מבפנים.

    *החלבון בקטניות אינו מלא, כלומר אינו מכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. אכילה של דגנים מלאים כתוספת לקטניות משלימה את החסר ויוצרת חלבון מלא. שימו לב אבל שהחלבון באפונה הוא חלבון מלא בניגוד לקטניות אחרות

    מרק אפונה טבעוני חורפי

    (כולל טיפים חשובים בסוף!)

    מוכן!

     

    מרכיבים:

    • 500 גראפונה ירוקה יבשה, מושרית במים קרים לפחות ללילה, מסוננת
    • 3 כפות שמן זית מיילד (mild)
    • 1 בצל גדול, או שניים קטנים, קצוצים דק
    • 5 שיני שום, קצוצות דק
    • 4 כוסות של ירקות שורש (שורש פטרוזיליה, שורש סלרי, פסטינאק, גזר), כ-500 גרסך הכל, חתוכים לקוביות קטנות
    • 3-4 גבעולי סלרי, פרוסים לפרוסות דקות
    • 2 ליטר של ציר ירקות עשיר, אפשר מאבקת מרק אורגנית איכותית
    • 4 תפוחי אדמה בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לקוביות גדולות
    • 1 כפית כורכום
    • מלח ופלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם (שימו לב, אם הציר מלוח אז בזהירות עם המלח)
    • 1 חבילה של טופו מעושן (200 גר‘), חתוך לקוביות קטנות
    • 1 חבילה של נקניקיות טופו (300 גר‘) פרוסות
    • חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה
    • שמן זית כתית לזילוף

     אופן הכנה: 

    1. בסיר מרק גדול וכבד (רצוי מברזל) מחממים את שמן הזית ומאדים בו את הבצל, תוך כדי בחישה מפעם לפעם עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את השום ומבשלים עוד כדקה.
    2. מוסיפים את ירקות השורש וגבעולי הסלרי החתוכים וממשיכים לבשל תוך כדי עירבוב כל כמה דקות עד שהירקות מתקרמלים היטב ומתחילים להשחים. בשלב זה של קירמול הירקות טמון סוד הטעם אז קחו את הזמן פה
    3. מוסיפים את האפונה המסוננת, כורכום, מלח (מעט, אפשר בסוף לטעום ולתקן תיבול אם צריך) ופלפל שחור טחון טרי. מערבבים היטב.
    4. מוסיפים את ציר המרק ואת קוביות תפוחי האדמה. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לביעבוע עדין, מכסים את הסיר ומבשלים את המרק כשעה וחצי. חשוב מדי פעם לערבב היטב. האפונה צריכה להתרכך ולהתפורר לגמרי
    5. במחבת ברזל נפרדת מטגנים במעט שמן זית את קוביות הטופו המעושן ואחר כך גם את פרוסות נקניקיות הטופו. מוסיפים למרק.
    6. מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה. מערבבים, טועמים ומתקנים תיבול אם יש צורך.
    7. בהגשה, מזלפים מעט שמן זית כתית ומקשטים בכמה עלי פטרוזיליה טריים

     

    בתחילת הבישול האפונים קשים
    לאחר כחצי שעה האפונים מתחילים להתרכך ולאבד את צורתם
    בסוף הבישול האפונים התפוררו לגמרי
    אלו מוצרי הטופו שאני מעדיפה
    מטגנים את קוביות הטופו במחבת נפרדת ומוסיפים למרק
    בסוף הבישול מוסיפים את פרוסות הנקניקיות המטוגנות והפטרוזיליה הקצוצה

     

    טיפים חשובים:

    1. מובן שבמקור לא היה ולא נשמע על נקניקיות טופו. אני טיבענתי את המתכון כי ככה זה במטבח שלי ואני מאמינה שמבחינה תזונתית המרק משתדרג מבלי להתפשר על הטעם (וזה גם פרווה- למי ששומר כשרות) אבל אני משאירה לכם את אפשרות הבחירה. למי שאינו טבעוני/ צמחוני ורוצה להכין את המתכון המקורי אני מייעצת לקנות את הנקניקיה ממקור איכותי ומהימן, מקצב אורגני או כזה שמכין את הנקניקים במקום ללא ניטריטים, חומרי שימור ושאר תוספים.
    2. המתכון הוא לסיר מרק גדול שמספיק להאכיל משפחה או חברים. אם אין צורך, ניתן להכין חצי כמות או להקפיא במנות. המרק מתאים להקפאה וטעמו ומרקמו אינם נפגעים
    3. ברב המתכונים המסורתיים ישנה כרישה. באופן אישי ולמרות שאני אוהבת את הירק הזה, יש לו טעם דומיננטי שמשתלט ולכן אני מעדיפה להשמיט במקרה הזה. אם אתם אוהבים את שילוב הטעמים אז החליפו חלק מהבצל או פשוט הוסיפו כרישה לירקות.
    4. אם האפונה לא מתרככת גם לאחר בישול ממושך? יתכן שזמן ההשריה היה קצר מדי או שהאפונה לא טריה. הפיתרון הוא לטחון את המרק לפני שמוסיפים את הטופו והנקניקיות.
    5. השריתם אפונה אבל לא יצא לכם להכין את המרק ביום שלמחרת? לא נורא, החליפו את מי ההשריה ואכסנו במקרר. זה יחזיק מעמד עוד יום יומיים
    6. למי שיש ומשתמש בסיר לחץ, אפשר בהחלט להכין את המרק בסיר לחץ. זה מקצר את זמן הבישול וריכוך האפונה. את הטופו והנקניקיות המטוגנים להוסיף בסוף, אחרי שהמרק כבר מוכן ולא לבשל אותם בלחץ.
    7. תוספת קראנץ‘-קרוטונים תוצרת בית מלחם מחמצת מלא הם תוספת שהופכת את המנה הזו לארוחה מלאה ומשביעה. חותכים לחם לא טרי לקוביות גדולות ומניחים בקערה. מזלפים מעט שמן זית ובוזקים מלח ופלפל שחור (אפשר גם אבקת שום), מערבבים היטב ומפזרים על תבנית תנור מרופדת בנייר אפיה, בצורה אחידה. אופים בחום בינוני כ 10 עד 15 דקות  עד להשחמה קלה.
    8. בחנויות המוכרות אוכל אסייתי אפשר למצוא אפונה** צהובה יבשה חצויה. אפשר לגוון ולהכין את המרק מאפונה צהובה. הטעם מעט עדין יותר והצבע בהיר.    

     spliterwten **

     

    חורף חם וטעים לכולם,

    שלכם,

    גלית

    לכל הכתבות של גלית

     

    המגזין השני במהדורה המודפסת של דאצ׳טאון, יצא לאור. המגזין שעוסק בחיבורים בין קהילות, בהולנד, וכתוב בעברית והולנדית, הופק בתמיכת מרור, במגזין כתבות מרתקות על הקהילה הישראלית והיהודית בהולנד והחיבורים בינהן.
    מעונינים בעותק? כתבו לנו: dutchtownmagazine@gmail.com או שלחו צרו קשר
    אזורי חלוקה:
    אמסטרדם | אמסטלפיין | אאודרקרק | אלסמיר | אוטרכט | ליידן | האג |איינדהובן | לאוברדן | מאסטריכט
    * במידה ואינכם נמצאים באזור החלוקה אפשר לקבל עותק בעלות דמי משלוח בדואר.
  • ביתי הוא מבצרי

    חודש דצמבר הוא חודש מלא חגיגות הקשורות לבית, אור ומשפחתיות. בלוחות השנה השונים ניתן למצוא מגוון רחב של ימי חג מיוחדים בניהם החג ההינדי דיוואלי (Diwali), סינטרקלאס ההולנדי, או סנט ניקולאס בשמו בארצות המערב, חנוכה שלנו, סולסטיס ב- 21 בדצמבר המציין את היום הקצר ביותר בשנה, חג המולד הנוצרי, קוואנזה (Kwanzaa) האפריקאי וכמובן ערב ראש השנה האזרחי שהוא היום הכי זיקוקי בשנה. לאחרונה שמעתי על עוד שני תאריכים מדליקים ללא קשר לאור או אש אבל כן לחברותא: ב- 12 בדצמבר דינגלינג (Ding-a-Ling Day), יום שבו נזכרים להתקשר למישהו שמזמן לא היינו בקשר, ו- National Chocolate-Covered Anything Day ב- 16 בדצמבר. רשמתי לעצמי לנסות אותם 🙂

    דצמבר חודש החגים

     

    לא סתם נבחר חודש דצמבר לחגיגות מסוג זה. בתקופה הקודרת ביותר בשנה אנחנו נוטים להסתגר בחום הבית, ונלחמים בפחד הקדום מפני חושך, שדים ורוחות (בהיבט הפיזי אך גם הנפשי). מכיוון שאיננו דובים ולא נוכל להיכנס למיטה ולישון כל החורף, אנחנו נוטים לחפש מקורות של נחמה, אור וחום, בקרב משפחה וחברים. יש בנו הרצון להפוך את האווירה הקודרת לנעימה ומחבקת  כמו  שההולנדים מכנים – חזלך (gezellig).

    אולי יעניין אותך לקרוא:

    שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית – המלצות לבילוי בחופשה ביתית
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
    שוקולד! מזון האלים

    באנו חושך לגרש

    חג חנוכה נחגג כאמור לזכר חנוכת בית המקדש. למרות שבית המקדש לא היה חדש, כאשר המכבים נכנסו אליו (לאחר ניצחונם על היוונים), היה צורך בטיהורו ובפתיחת דף חלק ונקי. 

    מנהג חנוכת הבית, או חינוך הבית כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד לייסד את הבית בפן הרוחני ולצקת לתוכו תוכן של קדושה והצלחה. 

    מנהגי חנוכת הבית מבוססים בחלקם על תורת הקבלה – סודות עצומים ונשגבים המסוגלים למשוך שפע וברכה על יושבי המקום – כוללים התכנסות של מניין אנשים, קביעת מזוזה שמטרתה שמירה רוחנית על הבית,‏ ברכת שהחיינו, נתינת צדקה וסעודה בה נאמרים דברי תורה ומזמורים המתאימים לאירוע.

    באנו חושך לגרש ובידינו אור ואש

     

    לכן כל שנה בתקופה זו, אנחנו חונכים את ביתנו, מביאים אליו אנרגיה חיובית, של שמחה, שירה, אכילה ומתן מתנות (לזכר מנהג הצדקה). אך לשם מה נוספה אש לחג מלבד אגדת פך השמן? 

    האש, מלבד אלמנט התאורה והחום גם נותנת חיים, מטהרת ומעניקה כוח ועוצמה. כשאנו מתבוננים באש איננו יכולים שלא להתהפנט מקסמיה, היא עוצמתית, מושכת וממגנטת. בתפיסה הקבלית, האש היא סמל לחיבור בין רוחניות לחומריות, נקודת מפגש בין חומר לחול. לכן הדלקת הנרות תורמת לטיהור הבית ולאנרגיה מיטיבה.

    למה חשוב לבצע טקס חנוכת בית כשנכנסים לבית חדש?

    בתרבויות רבות קיימים מנהגים שונים שבבסיסם רעיון זהה: כניסה לבית תוך פתיחת דף חדש, השארת העבר מאחור וצעידה נקייה אל העתיד. דיי מזכיר את רעיון הניקיון וחשבון הנפש הנעשים לפני כל שנה חדשה. כל טקס סמלי שאתם מכירים שמטרתו לנקות את העבר, הולם את האירוע. 

    הסינים למשל, מאמינים שההיסטוריה של הבית משפיעה על ההווה שלו, ומשום כך, כשקונים בית ישן, חשוב לברר זאת. האם היה זה בית ׳מאושר׳? מדוע הועמד למכירה? מי היו דייריו הקודמים? האם התרחשו בין כתליו אירועים יוצאי דופן? בעיניהם בית שדייריו לשעבר התגרשו או חוו טרגדיה בחייהם, צריך לעבור טיהור ועל דיירי הבית החדשים לברך את ביתם, ולנסות ל׳נקות׳ אותו באופן סמלי מהאנרגיה השלילית שהצטברה בו. הם נוהגים לערוך טקס שבו מדליקים נרות, מברכים, עוברים בכל החדרים מפינה אחת לאחרת ומוחאים כף, פעולה סמלית שנועדה לסלק מהבית את עברו הקשה. 

    טקס טיהור הבית

     

    מסתבר שלא רק לסינים יש אמונות חזקות בהקשר זה. אני זוכרת סיפור ששמעתי על מישהי ששכרה בתל אביב דירה, שנודעה בשכונה כ״ברוכת נישואין״. ותיקי השכונה ידעו לספר שכל הבחורות שהתגוררו בדירה בשנים האחרונות, נישאו בתוך שנה. הבחורה הייתה רווקה, ללא כוונות נישואין באופק ונחושה להתמקד בדברים אחרים ולא להתחתן בשנים הקרובות. כמו רבים מאיתנו, היא צחקה לשמע השמועה והבטיחה לבעל הבית המתוסכל, שנאלץ לחפש דייר חדש מדי שנה, שהפעם אין לו מה לדאוג, שכן היא מתכוונת להשתקע בדירתו לשנים רבות. תוך שנה היא התחתנה ועזבה את הדירה, וגם ידידתה, הרווקה הנצחית שעברה לגור במקומה, התחתנה ועזבה את הדירה תוך פחות משנה. האמת שזה לא הסיפור היחיד שמוכיח שיש אמת מאחורי אמונה זו. גם לואיז היי (מחברת ספרים הוליסטים רבי מכר) מספרת שחיפשה לקנות בית ששררה בו אהבה.

    כפי שכבר הזכרתי בעבר, לפי הפאנג שווי (פילוסופיה ודרך חיים בת 3000 שנה שמקורה בסין), הבית הוא ״אורגניזם בנוי״, המקיים עימנו, הדיירים, ועם הסביבה, מערכת יחסים והאנרגיה אמורה לזרום בתוכו ומסביבו בנחת במעגלים.

    עץ גדול היה פה

    אז מלבד אש, מה עוד מומלץ להרגשה חמימה ונעימה בתקופת החורף הקודרת?   

    צמחיה היא אלמנט חשוב בעיצוב הבית, הצבע הירוק של עולם הצומח  מעניק תחושה של חופש ומרחב. יש לו תכונות מרגיעות ומייצג איכויות של לבלוב, צמיחה, והצלחה. בחורף, כשכמעט כל העצים קרחים מעליהם ונראה שהטבע ׳מת׳, הכנסת ירוק וריחות רעננים של טבע לבית, מעניקים תחושה ותקווה שעוד רגע הכל יתחדש ויפרח.זו הסיבהשבחג המולד קיים מנהג הצבת עצי אשוח. במקורו של מנהג פגאני זה עומד העץ כסמל של חיים בשיאו של החורף. הודות לריחו הארומטי, עץ האשוח קיבל מקום של כבוד בסיפורי אגדות טרם מסורות חג המולד של ימינו. ואם נחזור לרצון לגרש רוחות רעות, למחטים של עץ האשוח היה תפקיד נוסף – הגנה על הבית. אנשים נהגו להציב את העץ בכניסה לביתם על מנת למנוע ממכשפות את הכניסה. המכשפה לא הורשתה לעבור את העץ עד שלא ספרה במדויק את כל המחטים.

    תמיד שאלתי את עצמי מי קדם למי בקשר למתן המתנות, היהודים או הנוצרים? אז התשובה היא שמכיוון שחג המולד נשען על מנהגים מתרבויות שונות השתמר המנהג של מתן מתנות כמו בחנוכה (צדקה בשעת חנוכת בית).

    עץ כמגן לבית, המכשפות נאלצו לספור את כל המחטים של עץ האשוח לפני שיכלו להיכנס

     

    חוש הריח, כמו חוש הראיה, משפיע ומעורר בנו תחושות שונות. ריחות שונים מעוררים בנו אסוציאציות ורגשות העוזרים להרפייה וריפוי. גם בבית מומלץ לנצל את סגולותיו של הריח – פרחים מדיפי ריח רענן ושמנים אתריים יכולים להשרות אווירה נינוחה, להכניס קצת תחושה של טבע ורוגע אל חלל המגורים. אני פחות ממליצה על נרות ריחניים מכיוון שהריחות מופקים בצורה כימית ובעצם מזהמים את האויר בבית.

    כפי שניתן לראות קיים מכנה משותף רחב בבסיס התרבויות השונות והוא האמונה שהאנרגיה השוררת בבית חשובה מאוד לרווחתנו. עלינו לדאוג באופן קבוע שהאנרגיה הזו תזרום באופן חופשי ומיטיב ואם זה לא בא לנו באופן טבעי, באים אירועים כמו מעברי בית, מעברי עונות או חגים כדי להזכיר לנו זאת. 

    מאחלת לכולנו שנת 2021 מלאה אנרגיות של אהבה, שפע ובריאות.