Category: אני כאן ואני משם – אופה ציונית במדינה צבעונית

NOTES, NOTES AND NOTES

תמיד חשבתי שספונטניות מוערכת יתר על המידה (באנגלית זה נשמע יותר טוב…). תשאלו למה? יופי ששאלתם… כי אני בחורה של רשימות. תמיד הייתי כזאת. רשימה לסופר, רשימת מטלות ליום יום, רשימות בעבודה, רשימות לפני אירוחים גדולים וקטנים, ימי הולדת ובכלל. בהתחלה כמובן הכל היה נרשם במן דפדפת שהיתה לי על השולחן, זה עבר לפתקיות שמודבקות על המחשב ומשם לאפליקציה המהוללת NOTES והלוח של PINTEREST.

אז עכשיו זה כבר די ברור שספונטנית אני לא. לא תמצאו אצלי בלקסיקון את המילה “לזרום”, את הביטויים “יהיה בסדר”, “סמוך עלי” וכאלה. אצלי הרוב, בשאיפה הכל, מתוכנן לפרטי פרטים (עד כמה שהוירוסים מהגן מאפשרים לי), אז מה הפלא שאימצתי מאד מהר את המנהג ההולנדי הידוע− ״האחנדה״, ובעברית− יומן פגישות.

כאן בהולנד לכל מי שעדין לא יודע, הכל מחויב בפגישה מראש. כשאומרים ״מראש״ הכוונה לכמה ימים, אך לעיתים זה לחלוטין יכול להיות מספר שבועות או חודשים, הכל בהתאם לפגישה. מדובר בפגישה לפתיחת חשבון בבנק, פגישה בעיריה, פגישה עם המורה בגן או עם חבר מבית ספר. אפילו להזמין שכנה לקפה זה אומר לקבוע מראש יום ושעה. בהתחלה, אני מודה, זה קצת הלחיץ אותי, אבל מסתבר ש”הישראלית” שבי, שאף פעם לא אהבה את תרבות “הסמוך”, “בקטנה” וחבריהם התרצתה די מהר והתחברה ל”הולנדית” החדשה שנהייתי.

אז נכון שאם אני אספר לחברים מהארץ שאני קובעת עם חברים צהרים בשבת לעוד 4 שבועות, הם יתגלגלו מצחוק על הרצפה, אבל אני חייבת להודות שלי זה נוח. שוב, נו…אני והרשימות. כך יש לי זמן לארגן הכל עד הפרט האחרון בצורה נינוחה ולא להשאיר כלום (!) לרגע האחרון או ליד המקרה (את שניהם אני לא מסמפטת במיוחד).

אבל, כידוע − לכל כלל יש יוצא מן הכלל. אורחים בהפתעה? כן, אז נכון שזה לא מקובל כאן כל כך, אבל לפעמים, גם זה קורה, או שבאים אלינו או שאנחנו מוזמנים להתארגנות ספונטנית, ואז אני כמובן ממונה על הקינוחים. אז יש לי בשביל זה תמיד פתרון מהיר, טעים, ויפייפה. אף אחד לא יחשוד שלקח לכם רק כמה דקות להכין אותו…

אז קדימה – אם יש התראה לאורחים, או סתם מתחשק לכם להתפנק, הרי לכם קינח קל להכנה ומרשים עד מאד!

קינוח שוקולד קפה אישי (בכוסות)

4-6 כוסות תלוי בנפח

גנאש מוקצף:

200 מ”ל שמנת מתוקה (מינימום 30% שומן)

200 גרם שוקולד מריר קצוץ או במטבעות (מינימום 50% מוצקי קקאו)

1 כפית מלאה נס קפה מגורען

בסיס שטרויזל:

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות

100 גרם סוכר

100 גרם קמח

1/8 כפית הל טחון

(ניתן להחליף את השטרויזל בחבילת עוגיות חמאה מפוררות)

הכנה:

בסיר קטן מניחים את השמנת המתוקה והקפה ומביאים לסף רתיחה (עד לקבלת בועות קטנות מסביב לשמנת). את השוקולד הקצוץ מניחים בקערה חסינת חום. מוזגים את תערובת השמנת-קפה על השוקולד הקצוץ, ממתינים כדקה, עד שהשוקולד ימס, ומערבבים עד שהקרם אחיד.

את הקרם מכניסים למקרר לפחות לשעתיים.

שטרויזל: מחממים תנור ל- 180 מעלות. מכינים תבנית תנור עם נייר אפיה.

מניחים את קוביות החמאה, הקמח הסוכר וההל בקערה, באמצעות הידיים מערבבים עד לקבלת פרורי בצק. (חשוב לא להתעסק הרבה עם הבצק על מנת לא לפגוע בפריכות שלו.)

משטחים את הפרורים בתבנית ואופים כ- 12 דקות או עד להזהבת הפרורים.

מוציאים מהתנור, מפוררים באמצעות מזלג לקבלת פרורים ומאפשרים להצטנן לגמרי בטמפרטורת החדר.

את ההרכבה של המנה יש לבצע בסמוך להגשה על מנת שלא לפגוע במרקם של השטרויזל/עוגיות-

מוציאים את הקרם מן המקרר ומקציפים מעט לקבלת מרקם אוורירי. יש להיזהר לא להקציף יתר על המידה, שכן אז יתקבל מרקם גרגירי.

בכל כוס מפזרים מעט שטרויזל או פרורי עוגיות, מעל מניחים/מזלפים מעט מקרם השוקולד, ומקשטים מלמעלה שוב בשטרויזל. ניתן לקשט גם בפולי קפה מצופים שוקולד,שוקולד בצורת פולי קפה או שביבי קקאו גרוסים.

*כלל בקינוחי שוקולד: אין צורך להכין מנות גדושות. הכוס יכולה להיות מלאה כדי ¾ מגובהה.

*מדובר בקינוח שניתן לשנות ולגוון את מרכיביו כיד הדימיון הטובה עליכם (להחליף/ להשמיט את הקפה בקרם ואת ההל בשטרויזל).

בתאבון!

צילומי מתכון: מיטל בויום-למל

אז איפה הייתי? אה, כן, חורף.

דיברתי עליו וכנראה עוד אמשיך לפחות עד מאי, אז עימכם הסליחה.

חורף אצלנו (בהולנד בכלל ובביתי הקט בפרט) זה קורררר, גשם, סופות, לפעמים גם קרח ושלג ו-

שורש סלרי בגודל של כדורגל!

כן! מבחינתי זה לגמרי סממן מובהק. כל פעם שאני רואה בשוק או בסופר שורש סלרי ענק, הוא ימצא את דרכו אל סל הקניות שלי. זה משהו מותנה. פבלובי כזה.

אמא שלי מאוהבת בשורש סלרי. כשהיא מגיעה לביקור, תמיד, אבל תמיד היא תקנה. “מה נעשה איתו?”הייתי שואלת בהתחלה לפני שגילתה לי את הסודות הכמוסים שלה, “שיהיה, נמצא מה לעשות” הייתה תמיד התשובה שלה. ואכן הוא אף פעם לא נשאר מיותם בפינה בחושך לבד. אמא שלי עד כדי כך מצחיקה שבפעם האחרונה שטסתי לביקור בישראל היא אפילו ביקשה ממני שאביא איתי שורש סלרי .במזוודה! לארץ! היא מתלוננת שאצלם הוא בגודל של פינג פונג, אז מסתבר שכדורגל הולנדי גובר 🙂

לפעמים שאני רוצה סתם להציק לאמא אני שולחת לה בוואטסאפ תמונה של שורש סלרי ענק, כזה שגדול יותר מאריזה של קילו סוכר. למה? סתם כי אני בת מקסימה…

אז זהו- אם אתם חובבי השורש הענקי או לא, תעשו ניסיון ותיקנו אחד ענק, למתכון הזה הוא מושלם! מבטיחה שלא תתאכזבו, קדימה לעבודה…

תבשיל בקר עם שורש סלרי

(לכ-4 סועדים)

כ- 1 ק”ג בשר בקר (או כל בשר בקר אחר לבישול ארוך) חתוך לקוביות RUNDERLAPPEN

שורש סלרי גדול, קלוף מנוקה ופרוס לפרוסות בעובי סנטימטר

2 בצלים קצוצים

3 שיני שום (מעוך או קצוץ)

מעט שמן

מלח,פלפל,פפריקה, תערובת עשבי תיבול פרובנס או מעט מרווה, טימין ומיורן.

2 עלי דפנה ו- 3 גרגירים של פלפל אנגלי

כף אבקת מרק בשר (כמו אבקת מרק עוף רק מבשר בקר)

בסיר גדול עם תחתית עבה מטגנים במעט שמן את הבצל ולאחר מכן מוסיפים את השום. מזיזים את הבצל והשום לדופן הסיר ו”סוגרים” את קוביות הבשר. מסדרים שכבה של הבצל המטוגן בסיר ועליו את קוביות הבשר. מעל מניחים פרוסות של סלרי. מתבלים במלח, פלפל, פפריקה ועשבי תיבול. מוסיפים מים לכיסוי ומעט אבקת בשר. מבשלים עם מכסה ½ שעה על אש גבוהה ועוד שעתיים וחצי על אש נמוכה. כאשר מפלס המים יורד, ויש צורך להמשיך לכסות את הבשר בנוזל, מוסיפים עוד מים רותחים. יש לבדוק כל שעה בערך שיש מספיק נוזלים על מנת שלא ישרף הבשר. לקראת סוף הבישול ניתן לפתוח מעט את המכסה על מנת לאפשר לחלק מהנוזלים להתאדות ,כך יישאר רוטב סמיך וטעים.

ניתן בשעת הבישול האחרונה להוסיף לתבשיל גם קוביות תפוחי אדמה, או שקית של תפוחי אדמה קטנים.

הם מקבלים את הטעם של הבשר והסלרי והטעם אלוהי.

לביבות ירקות אפויות, כ-24 יחידות

רוטב להגשה

קיש קליל לארוחת חג כריסמס/ new year

(על פי המתכון של מתוקים שלי http://www.shirley-nemesh.com/2014/11/7287)

 חבילת בצק עלים מוכן (על בסיס חמאה)

גבינת עיזים למריחה

גבינה צהובה מגורדת

פטה או גבינה כחולה

עגבניות שרי

שמן זית

מלח פלפל

שום כתוש

בזיליקום כתוש קפוא או קצוץ טרי

 

אופן ההכנה:

את העגבניות שרי חותכים לשניים, שמים בקערה עם שמן זית, מלח פלפל, שום ובזיליקום. משהים כחצי שעה לספיגת טעמים. מסננים מהנוזלים. 

על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה מניחים בצק עלים מרודד, חורצים שוליים של 1 ס״מ משולי הבצק (ליצירת מסגרת) מורחים מעט גבינת עיזים. מפזרים גבינה צהובה מגורדת ומעט פטה או גבינה כחולה.

מניחים בצורה מסודרת את העגבניות, כך שהחלק החתוך כלפי מעלה.

מברישים מעט את שולי הבצק בשמן זית. 

מכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות לכחצי שעה, או עד שהבצק מזהיב. 

ניתן להכין בתבנית תנור על גבי נייר אפיה, או בתבנית קיש ליצירת מראה מסודר יותר. ניתן להשתמש בריבועי בצק עלים (קנוי) ליצירת מנות אישיות. 

אוף איזה קור! למי יש כח לצאת מתחת הפוך החם ולהתחיל עוד יום מקפיא בחוץ? לי לא!

אני ממש, אבל ממש לא אוהבת חורף, שלא לומר שונאת. חייבת להגיד שזה קצת מתבקש, לא? בכל זאת נולדתי, גדלתי וחייתי את מרבית שנותיי במדינה חמה, אבל ממש קשה לי להבין את התלונות של חבריי ההולנדים. כמו שאני התרגלתי לחמסין של אוגוסט בקיץ ולמדתי להכיל, איך אתם מתלוננים כל הזמן שקר? כל חייכם גדלתם בקור, ופעם היה אפילו קר יותר (התחממות גלובלית וכאלה)….נו טוב.

הכי קשה לי בבוקר זה החושך. איך מעירים את הילדים אם הם חושבים שעדיין לילה? וככה זה נראה אצלנו:

“אמא אבל עוד לילה”,

“לא זה כבר בוקר”,

“אבל חושך”,

“אבל אמא אמרה שזה בוקר וגם השעון, אז זה בוקר!”.

והבגדים? מה מלבישים לילדים? כל בוקר מתחיל בבדיקת המעלות באייפון. אם זה 6 או 9 מעלות? אם שתי חולצות עבות או אחת דקה ואחת עבה? אולי השם ישמור, חולצה קצרה ועליה עבה? והאם אמור להתחמם ולעלות מעל 10 מעלות, אז יהיה לילד חם כשישחק בחוץ (!)…

ובכל זאת יש כמה דברים קטנים נחמדים, כמו אדים על החלון שמאפשרים לילדים לצייר ציורים עד שמגיעים לבית הספר ולא לריב באוטו, אדים שיוצאים מהפה כשמדברים וגורמים לילד לחשוב שהוא דרקון יורק אש (עד שמגיעים לכיתה), כפפה שהולכת לאיבוד (אחת כמובן מתוך הסט) יומיים אחרי שנקנתה ונמצאת כלאחר כבוד בתחילת הקיץ (בהחלפת גרדרובה), ימי הולדת משפחתיים שנחגגים בחורף ו…מרקים!

סבא שלי, אריה ז”ל, היה אוכל מרק כל השנה, ורצוי עם פרוסת לחם ליד. קיץ, סתיו אביב, לא משנה מתי אין ארוחה ללא מרק! אז אצלנו זה קצת שונה, החורף מביא את המרק…

את המרק הזה למדתי מחמותי שיש לה השפעה רבה על המטבח שלי (לטובה!). מרק מעולה שמאחד בתוכו השפעות הולנדיות (תפוחי אדמה) ואת האהבה שלי למרקים קרמים, פשוטים ועדינים.

פשטות היא לא מילה גסה- קדימה לעבודה!

מרק כרישה ותפוח אדמה

4 כרישות נקיות ופרוסות לטבעות (חלק לבן בלבד)

2 כפות שמן

20 גרם חמאה

4 תפוחי אדמה בינונים קלופים שטופים וחתוכים לקוביות

1 כף חומץ טבעי

1 כף אבקת מרק עוף /ירקות

מלח,פלפל לבן,אגוז מוסקט, טימין (טרי או יבש)

מעט שמנת לבישול (לא חובה)

ממיסים שמן וחמאה בסיר, מוסיפים את הכרישה ומאדים עד לשקיפות. מוסיפים תפוחי אדמה וחומץ, כ-2 ליטר מים ואבקת מרק. מביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומוסיפים, מלח פלפל טימין ואגוז מוסקט. מבשלים כחצי שעה עד לריכוך.

טועמים ומתקנים תיבול. מכבים את האש. מועכים את המרק באמצעות בלנדר מוט. מביאים שוב לרתיחה. מורידים מהאש ומוסיפים מעט שמנת לבישול. מערבבים ואוכלים בתאבון.

הצעות הגשה:

לגרד מעל קערת המרק מעט פרמזן

להוסיף קרוטונים מתובלים

להוסיף לקערה כף יוגורט יווני קר

אחד הדברים הטיפוסיים בהולנד, למי שטרם הכיר או שמע, הוא ג’אנק פוד. כן כן. הרבה אנשים חושבים כי האומה שהמציאה את הג’אנק פוד היא ה’אומה האמריקאית’, אז הרשו לי להאיר את עינייכם מעט. היסטוריונים של מזון טוענים כי את הוופל, הפנקייק וכדומה היו אלה המתיישבים ההולנדים שהביאו לאמריקה (למי שמעוניין  לקרוא מעט בנושא המעניין הזה הינה קישור).

אז לאחר שטעמנו קצת מן ההיסטוריה בו נבחן על מה ולמה. דוגמאות יש לי לרוב- הפריקנדל, הביטרבולן, הקרוקט, הפאטאט (פריטס), קאס סופלה ומיני מטוגנים ממולאים במיני טחונים אחרים- בקיצור קולינריה ברמה גבוהה.

אבל זה לא הכל. השוס הגדול הוא שאת המזון שלך אתה לא חייב לקבל במסעדה, מזנון, קפיטריה, שוק או אפילו דוכן מזון מהיר, כל מה שעליך לעשות זה “לדבר לקיר”. ברחבי הערים ההולנדיות תמצא בקלות את

מכשירי מכירה של מזון חם (אם אפשר לקרוא לזה באמת מזון). גירסה משודרגת ל- Vending machine שתמצאו באמריקה.

לשם ההגינות חייבת לציין שלא טעמתי את כולם, מאחר ואני משתדלת לא להכניס לגופי חומרים לא מזוהים, אך יש טוענים שה”אוכל” הזה אפילו טעים להם…

אני נאמנה למטוגנים מהבית – לשניצל הטרי, קציצות הבשר או העוף, והשוס החדש שלי בבית קציצות עוף עם ירקות. אצל אימי בבית היה סוג אחד של קציצות, אבל היו הרבה מאד שניצלים. היא הייתה ועודנה אלופת השניצלים. הם תמיד היו מאד מאד דקים, קריספים ומתובלים במדויק. מבוגרים וילדים כולם אהבו את השניצלים שלה ותמיד ביקשו עוד. אני תמיד טענתי ששניצל זה “פצקריי” ונמנעתי מללכלך את כל המטבח בפירורי לחם ושמן. עד שהגעתי להולנד.

כאן אי אפשר ללכת ל”קפה נואר” או “לבראסרי”, או לקפוץ לאמא ולבקש מהדרך שתטגן לי שניצל…כאן אם רוצים צריך להכין. יש מאין!

אז עם הזמן, ועם הגעתם של הזאטוטים, הבנתי שאם אין אני לי מי לי, והתחיל לו בית החרושת לפעול. שניצלים, קציצות ומה לא.

ומה עם משהו בריא אתם שואלים? כל הזמן מטוגן- לא חבל על הילדים?

אז יש לי תשובה מוכנה מראש- קציצות עוף עם ירקות! הילדים לא מבחינים ואוכלים בהנאה, ולי יש פחות רגשות אשמה, ואני יודעת בדיוק מה נכנס לבטן הקטנה!

אז קדימה – קל ,פשוט וטעיםםםםם

מתכון לקציצות עוף וכרישה

(כ- 40 קציציות קטנות)

400 גרם חזה עוף טחון

3 כרישות גדולות

½ כוס בורגול יבש

2 גזרים קטנים

ביצה גדולה

מלח פלפל

אגוז מוסקט

פפריקה

פרורי לחם

להשרות את הבורגול במים רותחים עד לכיסוי.

לנקות היטב את הכרישות (חלק לבן), לחתוך לטבעות ולטגן במעט שמן במחבת גדולה עד לריכוך.

במעבד מזון יש לקצוץ את הכרישה המאודה והגזר הטרי. לערבב את תערובת הירקות עם העוף הטחון והבורגול המוכן (מוכן משמעותו רך). לאחר מכן להוסיף לבלילה ביצה ותבלינים. העיסה צריכה להיות יציבה מספיק על מנת ליצור קציצות שאינן מתפרקות בטיגון. (אם הבלילה לא מתאחדת ניתן להוסיף עוד קצת ביצה, אם היא רכה מידי ניתן להוסיף פירורי לחם).

לחמם שמן במחבת גדולה, ליצור קציצות מהעיסה, לגלגל בפרורי לחם ולטגן.

הקציצות טעימות חמות וטריות, אך גם קרות בתוך סנדוייץ’.
צילום: מיטל בויום למל

כשהשמיים הופכים אפורים, וקר וקודר בחוץ, כשהיום מתקצר והחושך מתפשט גם לשעות היום, אני חושבת מיד על עוגות שמרים!

אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה, חוזרת מבית ספר או מחוג התעמלות של אחר הצהרים היישר לבית עם ריח חמצמץ, ריח של בצק שמרים תופח. תמיד ידעת איפה למצוא אותו. צפון בתוך שמיכת צמר, מכורבל ועטוף על הכורסא ליד תנור הגז. שיהיה לו נעים ושיתפח לו בשקט ובשלווה.

גם הבית שלי הוא כזה. רק מאחר ואני חיה בהולנד, וכאן רב השנה, בואו נאמר בעדינות, לא ממש חם, עוגות שמרים הן לא רק עוגות של חורף (כמו בישראל), אלא עוגות של כל השנה. כל כך של כל שנה, שאחת מאמרות השפר החזקות של בעלי הן: “אני בדיאטה, לא אוכל לחם…רק עוגות שמרים”.

ועל אף הקור, אצלי לא תמצאו את הבצק עטוף בשמיכה יושב לבד בפינה בחושך כמו פולניה טובה.

הבצק שלי יושב בקערה גדולה מכוסה בחיתול בד לח, בתנור שחומם מראש וכובה. מקום חמים ונעים, ללא רוח וללא הפרעות. כי ככה הוא בצק שמרים. הוא אוהב את השנ”צ שלו מאד מאד…

משום מה לעוגות שמרים יש מוניטין של עוגות מסובכות, שרק מי שממש יודע לאפות, אופה עוגות שכאלה. ואני כאן כדי להפריך את המיתוס השחוק הזה. יש המון סוגי בצק שמרים, עם חמאה, עם חלב, על בסיס שמן או שמנת חמוצה. כל סוג נותן תוצאה מעט אחרת. אני אתן מספר טיפים הקשורים לעבודה עם שמרים באופן כללי. אם תיישמו את הטיפים מובטחת לכם תוצאה מוצלחת.

1. סוג השמרים: יש שטוענים כי עבודה עם שמרים טריים הופכת את העוגה לטובה יותר. לדעתי ממש לא. עבדתי עם שמרים יבשים ועם טריים ואני מוצאת שנוחות העבודה עולה על הטעם. יחי השמרים היבשים! אני קונה כמות גדולה, ולאחר שפתחתי את האריזה הכל נכנס לתוך שקית זיפ לוק ששומרת על טריות ומונעת התחמצנות- ולמקפיא. מחזיק מעמד יופי יופי לתקופה ארוכה מאד.
2. עבודה עם נוזלים בטמפרטורת החדר (חלב, ביצים, מים). כמות הנוזלים היא בגדר המלצה ותלויה בלחות של הקמח בו משתמשים. לכן מוסיפים את הנוזלים בהדרגה.
3. מלח תמיד יכנס אחרון על מנת לא להיות במגע ישיר עם השמרים.
4. זמן לישה: מהרגע שנכנסו כל המרכיבים למערבל המזון (מיקסר עם וו לישה- זה שנראה כמו בורג) ונוצר כבר גוש בצק, יש להמשיך ולתת למערבל ללוש את הבצק עוד כ-7 דקות. בדר”כ סך הלישה הוא כ-10 דקות. כיצד יודעים שהבצק מוכן? הבצק לא ידבק לדפנות, הוא יתלפף סביב וו הלישה, יראה חלק ואחיד, ואם תקחו חתיכה קטנה ותמתחו אותה, היא לא תיקרע בקלות. (כל זה מעיד על התפתחות רשת גלוטן בבצק).
5. התפחה: ישנה אפשרות להתפיח בצק שמרים במקרר למהלך לילה (בעיקר בצק חלבי עם חמאה). בצקים שלא על בסיס חמאה, אני מתפיחה במקום חמים (תנור שהופעל על 50 מעלות וכובה). הקערה בה יונח כדור הבצק צריכה להכיל את כל הבצק שתופח, לכן צריכה להיות גדולה. על גבי הקערה אני מניחה חיתול בד לח (או מגבת מטבח דקה), הוא מגן על הבצק מהתייבשות אך עדין מאפשר לו לנשום.
6. עיצוב: אני מוצאת שהדרך הקלה ביותר למתחילים היא הכנת עוגת שושנים. לאחר קבלת רולדת בצק, יש לחתוך אותה לחצי, כל חצי לחצי (רבע), כל רבע ל3 חתיכות ואז נוצרות 12 שושנים.

אני חייבת להודות שאני מחליפה כל פעם מתכונים. המתכון המועדף עליי נכון להיום הוא מאתר מתכוניישן, הבצק הינו חלבי, עשיר וניתן לעיצוב בקלות. כמו כן ניתן להכין את הבצק מראש (בערב, כשיש רגע שקט), להתפיח במקרר ללילה ולאפות טרי ביום המחרת.

עוגת שמרים

בצק ל2 רולדות:
300 גרם קמח לבן
2 ביצים בטמפרטורת החדר
3 כפות חלב
5 גרם שמרים יבשים (חצי כף)
45 גרם סוכר (רבע כוס)
קורט מלח
115 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
מלית לבחירה: נוטלה, חמאת בוטנים ושבבי שוקולד, גנאש שוקולד ודובדבנים, ממרח חלבה ושבבי שוקולד, חמאה מומסת ועליה לפזר סוכר חום וקינמון, ריבת תותים ואגוזים קצוצים…כיד הדימיון הטובה עליכם.
ביצה להברשה
סירופ לזיגוג: רבע כוס סוכר עם רבע כוס מים- מרתיחים בסיר קטן וממשיכים לבשל 2-3 דקות להסמכה.
———————————————————

בקערה של מערבל מזון מניחים, קמח, שמרים, סוכר. מערבבים מעט, מוסיפים את הביצים והחלב, ומתחילים לעבד. מוסיפים את המלח. לאחר התגבשות הבצק מכניסים את החמאה, כל פעם כמה קוביות עד שהיא נטמעת בבצק.סה”כ מעבדים כ-10 דקות במהירות נמוכה. (במהלך הלישה, לאחר כ3-4 דקות, אם הבצק יבש מידי, ניתן להוסיף עוד כף חלב. אם רטוב מידי ולא מצליח להאסף על וו הלישה מוסיפים עוד כף קמח.)

מעבירים את הבצק לקערה, מכסים בחיתול בד, ומכניסים למקרר להתפחה ללילה.

מוציאים את הבצק מהמקרר. בנתיים מחממים תנור ל50 מעלות ומכינים 2 תבניות מאורכות משומנות או אחת עגולה גדולה.

מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים. כל חלק מרדדים למלבן בעובי של 1-2 ס”מ.

על כל מלבן בצק מורחים מלית לפי בחירה. מגלגלים בצורה מהודקת.

את הרולדה נחתוך לחצי, כל חצי לחצי (רבע) וכל רבע ל3 חתיכות.

את 12 הפרוסות מניחים כשהחתך כלפי מעלה בתבנית עגולה או מאורכת לפי בחירה. יש להשאיר רווח בין פרוסות.

מכבים את התנור. מניחים את התבניות מכוסות בחיתול בד להתפחה של כשעה בתנור הכבוי. לאחר הכפלת הנפח, הפרוסות יצמדו אחת לשניה וייצרו עוגת שושנים יפייפיה.

נוציא את התבנית מהתנור ונחממם אותו ל180 מעלות (ניתן בתוכנית טורבו או רגילה).

את העוגות התפוחות נבריש בעדינות בביצה טרופה.

לאחר שהתנור חם, נכניס את העוגות לשליש התחתון של התנור ונאפה כ-40 -45 דקות. להכין סירופ סוכר.

לאחר שהעוגות יצאו מהתנור ובעודן חמות, נזגג אותן בסירופ סוכר.

צילומים: מיטל בויום למל

אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?

אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.

אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.

ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !

אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.

כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.

אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.

אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!

המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!

מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)

מלפפונים קטנים חזקים
עלי סלרי
עלי שמיר
6-7 שיני שום
פלפל חריף
(עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)

מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.

הוראות טיפול:
שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.

הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.

בהצלחה
(כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)

תמיד כשרבנו בבית, אחי ואני, אמא שלי הייתה אומרת לנו שנפסיק לריב, כי אנחנו אחים ומשפחה לא בוחרים. וזה נכון…בערך.
היום, ממרומיי שש וחצי שנותיי בניכר, אני יכולה לומר שעם הזמן אתה אכן בוחר, או יותר נכון, יוצר לעצמך משפחה אלטרנטיבית, משפחה שבנויה מאנשים קרובים, שהצליחו לעבור איתך שנים לא פשוטות, להיות חלק מחוויות מרגשות ולעזור בזמנים קשים, כאשר המשפחה הביולוגית שלך לא היתה זמינה לכך (רק בגלל מרחק פיזי כמובן).
אנחנו יצרנו משפחה כזאת כאן. ואנחנו גאים ומוקירים אותה. כיף לנו שיחד אנו חוגגים ימי הולדת, חגים ומועדים, יוצאים לסופשי שבוע או לבילויים זוגיים. עוד אנשים כמונו, שבלי שנאמר יותר מידי מבינים. גם הם חווים את אותן חוויות של השתלבות מחדש, בחברה, בעבודה, בתרבות, בשפה. יצירה של קשרים חדשים בגיל מתקדם, גיל שבו קצת קשה יותר להיפתח ולהתקרב. גם הם רוצים כמונו את השיתוף, הקירבה, הישראליות והיהדות, בעיקר בחגים, בעיקר בשביל הילדים.  גם הם מבקשים את אותה הרגשה מוכרת של “משפחה מורחבת” ושל שולחנות חג ארוכים, לבנים ומלאים בילדים ששרים את שירי החג ואת מה נשתנה.
תמיד כיף שמשפחה מגיעה לביקור בחג, שסבתא מכינה תבשיל לערב חג ועוזרת לילדים לבחור בגדים חגיגיים, אבל הילדים שלי כבר יודעים, שערבי החג שלנו לעולם יהיו מלאים ב”בני משפחה” גם אם שמות המשפחה שלנו שונים. אנחנו כן בחרנו את המשפחה שלנו, וראש השנה לא יכול להיות חגיגי יותר!

המתכון שאני מצרפת היה הצלחה מסחררת בארוחת החג בשנה שעברה, מקוה שהוא יעשה את אותה עבודה גם בשולחן החג שלכם, בהצלחה ובתאבון.

פילה סלמון ברוטב עגבניות פיקנטי

נתחי פילה סלמון– כמות לפי מספר המנות/סועדים- טיפ:בארוחת חג להכין מנות קטנות מאחר ויש הרבה אוכל
לרוטב:
1 קופסה שימורי עגבניות קלופות וחתוכות לקוביות
1 פלפל אדום גדול פרוס לרצועות
1 פלפל ירוק גדול פרוס לרצועות
1 פלפל ירוק חריף קצוץ (אם אוהבים)
1 בצל פרוס לטבעות
4 שיני שום (פרוס או כתוש)- ניתן גם פחות או יותר לפי הטעם
מלח
פלפל גרוס
פפריקה מתוקה
פפריקה חריפה (אם אוהבים)
כמון
מעט סוכר
מעט שמן זית
כוסברה או פטרוזליה קצוצה (לפי הטעם)

הוראות הכנה:
לשטוף טוב את נתחי הדג ולייבש במגבת נייר. להניח בצד.
הרוטב:
בסיר רחב או מחבת גדולה ועמוקה מחממים מעט שמן זית ומתחילים לטגן מעט את הירקות לפי הסדר הבא, כל ירק 2 דקות ואז להוסיף את הבא אחריו. מתחילים בבצל, אח”כ מוסיפים שום, פלפל חריף, פלפל אדום, פלפל ירוק ולבסוף את שימורי העגבניות. מערבבים טוב ומתבלים במלח, פלפל, פפריקה, מעט סוכר וכמון. אם אוהבים טעמים חריפים ניתן להוסיף פפריקה חריפה ו/או פלפל שטה גרוס. מוסיפים מעט מים רותחים מבשלים את הרוטב כ15 דקות עד שהוא מסמיך.

מוסיפים עוד קצת מים רותחים על מנת שהרוטב יכסה את הדגים, טועמים ומשפרים תיבול. (אם הרוטב דליל מידי ניתן להסמיכו באמצעות כף או שתיים של רסק עגבניות). מכניסים את נתחי הדג לרוטב, מוודאים שכל הנתחים מכוסים ברוטב על מנת שלא יתייבשו.

מכסים את הסיר במכסה וממשיכים לבשל לפחות 20 דקות. ניתן לבשל יותר, מאחר ואין סכנה לייבוש הדג ברוטב. יש לוודא רק שתמיד נשאר מספיק רוטב מעל הדגים.

ניתן להוסיף את הכוסברה מיד לפני ההגשה או מספר דקות לפני סיום הבישול.
ניתן להכין מראש ולחמם לפני ההגשה.

חג שמח לכולם ושנה טובה ומתוקה!
מיטל.

איפה התנור? אין מקפיא? איך מכניסים סיר למיני בר הזה? ולמה החלון במטבח לא נפתח, אף אחד לא מטגן כאן???
שלום וברוכים הבאים להולנד!
מטגנים בגארג’, מבשלים על כיריים, אופים בקומבי וקונים כל יום טרי, כל יום!
אמממממ, אוקיי…

שמי מיטל, בת 37 עוד מעט, נשואה ואמא לאלון (5.5) ואיתי (2.5). אני חיה בהולנד כבר מעל 6 שנים, כיום מתגוררת בליווארדן שבפריסלנד. (כן, הולנד זה לא רק אמסטרדם…) אני אוהבת לבשל, אוהבת לאפות, אוהבת את היצירה של ‘יש מאין’, את הקסם במילים “העוגיות של אמא שלי הן הכי טעימות בעולם כולו”, ואפילו הקמתי עסק משלי בו אני מוכרת מאפים תוצרת בית. www.magdascakes.nl (הבית שלי!)
אז איפה הייתי? אה, כן, המעבר להולנד.
הגענו להולנד וחיפשנו דירה, ובכולן אותה הבעיה- מה העניין הזה עם המטבח? לא אוכלים פה ? לא אופים? ואיפה לעזאזל אני אמורה לאחסן את כל הבמבה שהבאתי מהארץ? את המלפפונים במלח, הקפה השחור והתבלין פרגית? איך אני אכניס לכאן 20 איש בחג?
ההתחלה היתה קשה, לא הכרתי את השפה וכל קניית מוצר הכי בסיסית בסופר היתה אתגר. תוסיפו לכך את החוסר במקום איחסון ותקבלו תירגול יומיומי של נושא הקניות. ממנטליות שאת הכל קונים בקילו, לעבור לקניה ביחידות, ממסורת של הכנה (פרום סקראטצ’) להכל מוכן באריזות (חצי מבושל/חצי אפוי), מבישול בסירים לגדוד (שלא יחסר), לבישול מצומצם (כי הסיר לא נכנס לי למיני בר). כל זה דרש הסתגלות וסבלנות. ניסוי וטעיה והרבה אוכל שנזרק אחרי ביס אחד (סליחה מראש מכל הילדים הרעבים בעולם). בטוחה שחלק מכם נתקלו בסיטואציה של קילוף בטטה יפה שסוף סוף מצאתם, רק כדי לגלות שהיא לבנה מתחת לקליפה, חסרת טעם וחסרת כל קשר לבטטה שאתם מכירים? או מה עושים שהמתכון הישראלי דורש צרור (!) פטרוזליה, וכאן בקושי מוכרים רק כמה ענפים מסולסלים, ואל תיתנו לי להתחיל לדבר על פרג טחון טרי לאוזני המן בפורים…
מה בסך הכל רצינו, קצת מוכר, קצת מנחם, קצת בית- ומה יותר בית מניחוחות של תבשיל מוכר, ריח הטיגון של שניצל טרי או של עוגת שמרים טריה שיצאה עכשיו מהתנור(בעיקר בחורף, אבל מי לא חותם על אחת כבר עכשיו)?
אז היה קצת קשה להבין איך המנטליות ההולנדית גולשת גם לנושא האוכל, אבל בסוף הבנתי, התרגלתי, ולגלות לכם משהו קטן, אפילו אהבתי(!). כאחת שהיתה רגילה לקלף תפוחי אדמה בעצמה, גיליתי שאפשר להשתמש בקיצורי דרך , שלא חייבים לנקות לבד שעועית ירוקה או לקנות כרובית שלמה בשביל כמה פרחים למרק…וואלה יש משהו בהולנדים האלה  🙂 .
אז אני כאן ואני משם ואני אשמח לשתף אתכם בחויות שלי
כי אצלנו בבית  IT IS ALL ABOUT THE FOOD .

מצורף מתכון לארוחת ערב בקלי קלות:

תפוחי אדמה במחבת עם בצל מטוגן בייקון ופיטריות

לשם הסימליות החלטתי כי המתכון הראשון יהיה מתכון מבוסס תפוחי אדמה. ברוכים הבאים לאומת אוכלי תפוחי האדמה!

מרכיבים:
שקית תפוחי אדמה קטנים חצי מבושלים ( Krieltjes )

סלסלת פיטריות קטנה (250 גרם)
קוביות בייקון (לפי הטעם)- אופציה כשרה/ צימחונית בהמשך*
(gebakken uitjes)בצל מטוגן מיובש
פפריקה מתוקה (או חריפה או מעושנת לפי העדפה)
מלח, פלפל שחור טחון טרי
מעט שמן (במידה ולא משתמשים בביקון)
מעט חמאה (לא חובה)

אופן הכנה:
מניחים את תפוחי האדמה בסיר שמיועד למיקרוגל עם מעט מים ומבשלים כ10 דקות עד שתפוחי האדמה רכים אך לא מתפרקים (ניתן לבצע את הבישול גם על הכיריים- סיר עם מי ברז ובתוכו תפוחי האדמה, להרתיח ולבשל עד ריכוך).
מסננים את תפוחי האדמה.
מחממים מחבת גדולה, מניחים את הבייקון ונותנים לו להגיר שומן ולקבל גוון שחום, מוסיפים את הפיטריות וממשיכים לטגן על לשינוי צבע. מוסיפים את תפוחי האדמה, מלח, פלפל , פפריקה (בנדיבות), מערבבים בעדינות ומוסיפים מעט שמן או חמאה אם יש צורך (במידה ויבש מידי).מפזרים מעל בצל מטוגן מיובש, סוגרים עם מכסה לכ10 דקות על אש בינונית ונותנים לטעמים להיספג. מערבבים מידי פעם על מנת שלא ישרף.
*לקבלת מתכון כשר: משמיטים את הבייקון ומוסיפים מעט שמן לפני טיגון הפיטריות , ניתן להוסיף מעט שמן לאחר הוספת תפוחי האדמה למניעת יבוש תפוחי האדמה.
*למתכון צמחוני: השמטת הבייקון, הוספת חמאה ושמן לפני טיגון הפיטריות ועוד קצת חמאה לפני הוספת תפוחי האדמה.
מגישים חם עם סלט ירוק בצד.
בתאבון!