Category: מדיני

מספר שיא של 89 מפלגות נרשמו למועצת הבחירות על מנת להתמודד בבחירות 2021. עם זאת, רוב המפלגות לא הצליחו לעמוד בתנאים הנדרשים. בבחירות שיתקיימו ב-17 מרץ 2021 יתמודדו 37 מפלגות על 150 המושבים בפרלמנט.

לאחר שהבנו איך השיטה הפוליטית ההולנדית עובדת, הגיע הזמן להעמיק מעט במפלגות הבולטות במירוץ. הכתבה השנייה בסדרה סוקרת בקצרה את המפלגות המובילות. 

להצטרפות לרשימת התפוצה

VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie

מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה

מנהיג: מרק רוטה (Mark Rutte)

מספר מושבים נוכחי: 33

מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 38-33

קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1948, כהמשך למפלגות דומות שפעלו לפני כן, בשילוב עם פורשים ליברלים ממפלגת העבודה ההולנדית. רק בשנות ה-70 התחילה המפלגה לצבור תאוצה בפרלמנט. ב-2002 וב-2006 ספגה המפלגה מפלות בבחירות לפרלמנט. ב-2006 התעורר משבר מנהיגות פנימי כאשר התברר שמספר 2 ברשימה, ריטה ורדונק (Rita Verdonk) זכתה למספר רב יותר של קולות מאשר המנהיג החדש מרק רוטה. היא קראה תיגר על מנהיגותו של רוטה אבל בסופו של דבר היא סולקה מהסיעה, הקימה מפלגה חדשה, והוא יצא וידו על העליונה. מאז, תחת מנהיגותו של רוטה, כוחה של ה-VVD עלה באופן ניכר. ב-2010 היא הפכה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט, ורוטה הפך לראש הממשלה הראשון מטעמה. היה זה “קבינט רוטה הראשון”. הקואליציה הזו נפלה כעבור שנתיים, כשחירט וילדרס (PvV) הפסיק לתמוך בה, אבל הבחירות שבאו בעקבות זאת רק חיזקו את כוחה של VVD. אז הוקם “קבינט רוטה השני”, שהיה אחת הממשלות הבודדות מאז מלחמת העולם השנייה שפעלה במשך קדנציה שלמה. בבחירות 2017 איבדה המפלגה שמונה מושבים, אך נותרה המפלגה הגדולה ביותר עם 33 מושבים. רוטה הפך שוב לראש ממשלה, והקים קבינט יחד עם המפלגה הליברל-דמוקרטית D66, מפלגת הנוצרים הדמוקרטים CDA ומפלגת האיחוד הנוצרי CU.

עמדות מרכזיות: VVD  היא מפלגה ליברלית מבחינה כלכלית, שדוגלת בחיזוק כוחו של השוק החופשי לעומת רגולציה ממשלתית. עם זאת, היא אינה שוללת את עיקרון מדינת הרווחה ההולנדי. המפלגה מתיימרת לייצג את ההולנדי שעובד קשה למחייתו, ולכן תומכת למשל במיסים נמוכים. סיסמת הבחירות של המפלגה בבחירות הנוכחיות “Samen sterker verder” – חזקים ביחד.

אתר המפלגה

PVV – Partij voor de Vrijheid

המפלגה למען החירות

מנהיג: חירט וילדרס (Geert Wilders)

מספר מושבים נוכחי: 20

הסקרים האחרונים: 24-19

קצת היסטוריה: וילדרס הוא אחד הפוליטיקאים הוותיקים בהולנד. ב-1998 נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת VVD, כיום יריבתו הגדולה. הוא פרש ממנה ב-2004 על רקע תמיכתה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, ונשאר בפרלמנט כסיעת יחיד. שנתיים לאחר מכן הקים את המפלגה למען החירות, שזכתה בתשעה מושבים בבחירות. בבחירות 2010 עלתה המפלגה ל-24 מושבים והפכה לשלישית בגודלה בפרלמנט. היא לא הצטרפה לקואליציה בראשות רוטה, אך סיפקה לה רשת ביטחון חיצונית. התמיכה הזו הופסקה ב-2012, כשווילדרס לא הסכים לקיצוצים המתוכננים בתקציב, והדבר הביא לנפילת ממשלת רוטה הראשונה.בבחירות 2017 המפלגה זכתה ב-20 מושבים (מתוך 150) על פי התוצאות הראשוניות, שהם חמישה מושבים יותר מאשר בבחירות הקודמות בשנת 2012, מה שהפך אותה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט. בבחירות המחוזיות ב- 2019, איבדה המפלגה 26 מושבים, כאשר רבים ממצביעיה עברו לפורום לדמוקרטיה.

עמדות מרכזיות: וילדרס ידוע בעיקר כמתנגד חריף לאיסלאם ולמה שהוא מכנה “האיסלאמיזציה של הולנד”. בין היתר דוגלת המפלגה באיסור על הקוראן, סגירת מסגדים ובתי ספר איסלאמיים, והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. מבחינה חברתית-כלכלית משלבת המפלגה שמאל וימין: הורדת מסים וממשלה קטנה יותר, לצד הורדת גיל קבלת קצבת הזקנה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות. המפלגה גם מתנגדת נחרצת לאיחוד האירופי, שאותו כינו אנשיה “דיקטטורה”, ומצדדת בפרישה של הולנד ממנו.

אתר המפלגה

CDA – Christen Democratisch Appèl

הקריאה הנוצרית-דמוקרטי

מנהיג: וופקה הוקסטרה (Wopke Hoekstra) – שר הכלכלה

מספר מושבים נוכחי: 19

הסקרים האחרונים: 20-18

קצת היסטוריה: המפלגה נוצרה דה-פקטו ב-1977, כאשר שלוש המפלגות הנוצריות-דמוקרטיות איחדו כוחות ברשימה משותפת פרוטסטנטית-קתולית. מאז לקחה המפלגה חלק בכל קואליציה למעט שלוש, ושלושה מראשיה שימשו כראשי ממשלה. בבחירות בשנת 2017, CDA זכתה בשישה מנדטים והפכה למפלגה השלישית בגודלה. היא הצטרפה לממשלה כחלק מקבינט רוטה השלישי.

עמדות מרכזיות: על אף היותה מפלגה נוצרית, התנ”ך נחשב רק למקור השראה לחברים, ולא כתוכנית פעולה פוליטית. זוהי מפלגת מרכז מוצהרת, או כפי שהגדיר אחד מחבריה, “מרכז רדיקלי”. בהתאם לעקרונות פוליטיים פרוטסטנטיים וקתוליים כאחד, היא דוגלת באחריות משותפת של כלל המוסדות החברתיים על הנעשה בחברה ומתנגדת לריכוז כוח רב בידי מוסד בודד או שכבה פוליטית אחת. כמפלגה דתית היא מצדדת בצמצום הפלות, המתת חסד, מיסוד הזנות ולגליזציה של סמים.

אתר המפלגה

D66 – Democraten 66

דמוקרטים 66

מנהיג: סיגריד קאח (Sigrid Kaag) – שרה לסחר חוץ ופיתוח

מספר מושבים נוכחי: 19

הסקרים האחרונים: 15-12

קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1966 על ידי קבוצת אינטלקטואלים, חלקם הגדול לא פוליטיקאים, שביקשה לקדם רפורמות דמוקרטיות במערכת הפוליטית ההולנדית. המפלגה זכתה למספר שיא של מושבים עבור מפלגה חדשה, כשהשתתפה לראשונה בבחירות (7), ומאז ידעה מורדות ועליות (24 מושבים בשיא ו-3 מושבים בשפל). היא הייתה שותפה בכמה קואליציות, והצליחה לשבור את ההגמוניה של CDA, כשנכנסה לממשלה ב-1994. תחת מנהיגותו של פכטולד המפלגה נמצאה בעלייה מתמדת. עם הזמן המפלגה החל להדגיש נושאים אחרים בנוסף לרפורמה הדמוקרטית, ויצרה תוכנית פוליטית ליברלית חברתית רחבה יותר. בנוסף למושביה בבית הנבחרים, D66 מחזיקה 10 בסנאט ו-4 בפרלמנט האירופי. למפלגה מספר גדל והולך של פוליטיקאים נבחרים ברשויות המקומיות ובפרובינציות, והיא מספקת חלק גדול יחסית של ראשי ערים שמונו. המפלגה הצטרפה לאחר בחירות 2017 לקבינט רוטה השלישי. 4 מחבריה מכהנים כשרים בממשלה.

עמדות מרכזיות: D66 היא מפלגה ליברלית פרוגרסיבית. היא בעד שילוב של כלכלת השוק החופשי עם מידה מסוימת של התערבות ממשלתית. בין היתר היא דוגלת בקיצוץ במסים, גמישות רבה יותר בשוק העבודה, השקעה גדולה בחינוך לצד הגברת התחרות בתחום והשקעה באנרגיה בת-קיימא.

אתר המפלגה

Groen Links

שמאל ירוק

מנהיג: יסה קלאבר (Jesse Klaver)

מספר מושבים נוכחי: 14

הסקרים האחרונים: 12-9

קצת היסטוריה: מפלגת השמאל הירוקה נוסדה ב-1989, כאיחוד של ארבע מפלגות, בהן המפלגה הקומוניסטית והמפלגה האוונגליסטית. היא מעולם לא השתתפה בממשלה, על אף שבשנת 2010 זכתה בעשרה מושבים בפרלמנט. מאז אותה שנה עומד בראשה יסה קלאבר, בן 34, שנחשב לכוכב עולה בשמי הפוליטיקה ההולנדית. המפלגה מחזיקה 14 מושבים בבית הנבחרים, 8 בסנאט ו-3 בפרלמנט האירופי.

עמדות מרכזיות: הגנת הסביבה ומדיניות כלכלית שמאלית עומדות בלב המצע הפוליטי של המפלגה. היא תומכת בחיזוק מדינת הרווחה ההולנדית, הורדת גיל הפנסיה והגדלת קצבאות, מדיניות הגירה ומקלט ליברלית ושיתוף פעולה בינלאומי להתמודדות עם בעיות סביבתיות כמו שינויי האקלים.

אתר המפלגה

SP Socialistische Partij

המפלגה הסוציאליסטית

מנהיג: ליליאן מריינסאן (Lilian Marijnissen)

מספר מושבים נוכחי: 14

הסקרים האחרונים: 11-9

קצת היסטוריה: קבוצת פעילים שפרשה מהמפלגה הקומוניסטית ההולנדית (מרקסיסטית-לניניסטית) הקימה את המפלגה ב-1971. אולם במרוצת השנים התרחקה המפלגה מהאידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית עד שמחקה את המונח כליל משמה כעבור 20 שנה. רק ב-1994 הצליחה להיכנס לראשונה לפרלמנט ההולנדי. בינתיים היא השכילה לפעול בשטח וליצור רשת של פעילים בארגונים מקומיים שמספקים ייעוץ וסיוע לאזרחים למשל. כך עלה כוחה בבחירות המקומיות וכך גם זכתה ב-25 מושבים בבחירות בשנת 2006, הישג שלא הצליחה לשחזר מאז. היא מעולם לא היתה חלק מהקואליציה.

עמדות מרכזיות: המפלגה מתייגת את עצמה כמפלגה סוציאליסטית, אך היא תוארה גם כסוציאל-דמוקרטית. במניפסט העקרונות שלה, היא קוראת לחברה שבה כבוד האדם, שוויון וסולידריות הם החשובים ביותר. נושאי הליבה שלה הם תעסוקה, רווחה חברתית והשקעה בבריאות, חינוך ציבורי וביטחון הציבור. המפלגה מתנגדת להפרטת השירותים הציבוריים והיא ביקורתית כלפי הגלובליזציה.

אתר המפלגה

PvdA – Partij van de Arbeid

מפלגת העבודה

מנהיג: ליליאן פלומן (Lilianne Ploumen)

מספר מושבים נוכחי: 9

הסקרים האחרונים: 13-12

קצת היסטוריה: רצון לגשר על פערים בחברה ההולנדית המקוטבת הביא להקמת המפלגה ב-1946, כאיחוד של מפלגות סוציאליסטיות, ליברל-דמוקרטיות ונוצריות-פרוגרסיביות. המפלגה הדגימה שוב ושוב את יכולתה לשבת בקואליציה עם מפלגות בעלות אג’נדה שונה, בפרט VVD. ב-1994 וב-1998 עמד מנהיגה הפופולרי וים קוק בראשות שתי ממשלות יציבות. לאחר פרישתו, ולנוכח הרוחות החדשות שהביא עמו הפוליטיקאי הימני הפופוליסטי פים פורטאון בנושאי הגירה ואינטגרציה, ספגה המפלגה מפלה בבחירות 2002. היא התאוששה שנה לאחר מכן אך נותרה באופוזיציה. המפלגה הצטרפה לממשלת רוטה השנייה בשנת 2012, לאחר שידעה כמה חילופי מנהיגים. בבחירות בשנת 2017 ספגה המפלגה את התבוסה הגדולה ביותר בתולדות הבחירות בהולנד, וקיבלה רק 5.7% מהקולות ואיבדה 29 מתוך 38 המושבים שלה. המפלגה חוותה מידה של התאוששות בשנת 2019, והשיגה את מירב הקולות בבחירות לפרלמנט האירופי באותה השנה.

לקראת הבחירות השנה התפטר מנהיגה הקודם לודווייק אשר, מהנהגת המפלגה בשל חלקו בשערוריית הטבות לטיפול בילדים. הוא הוחלף על ידי ליליאן פלומן, שהפכה למנהיגה הנשית הראשונה של המפלגה.

עמדות מרכזיות: המפלגה התחילה את דרכה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית מסורתית, המחויבת למדינת הרווחה. בשנות האלפיים היא מיתנה את תוכניתה הפוליטית השמאלית והיא החלה לכלול גם רפורמות בתחום הרווחה וקידום הפרטה. כך הפכה למעשה למפלגת שמאל-מרכז. היא עוסקת הרבה בתחומי עבודה וחינוך, ודוגלת למשל בהעלאת שכר המינימום ובהחלתו מגיל 18.

אתר המפלגה

CU – ChristenUnie

האיחוד הנוצרי

מנהיג: חרט-יאן סחרס (Gert-Jan Segers)

מספר מושבים נוכחי: 5

הסקרים האחרונים: 7-5

קצת היסטוריה: האיחוד הנוצרי, שנוסדה בשנת 2000 כמיזוג של הברית הפוליטית הרפורמית (GPV) והפדרציה הפוליטית הרפורמית (RPF), מחזיקה היום חמישה מושבים בבית הנבחרים וארבעה בסנאט. המפלגה הכפילה את מספר המושבים שלה בבחירות 2006 אז הצטרפה כמפלגה הקטנה ביותר בקבינט הרביעי של בלקננדה. בחלק ממערכות מהבחירות היא יוצרת ברית עם המפלגה הפוליטית הרפורמית של קלוויניזם (SGP), שבניגוד ל- CU, היא מפלגת עדות.

עמדות מרכזיות: CU היא מפלגה מרכז, השומרת על עמדות מתקדמות יותר בנושאי כלכלה, הגירה וסביבה תוך שהיא מחזיקה בעמדות שמרניות יותר חברתית בנושאים כמו הפלות והמתת חסד. המפלגה מתארת ​​את עצמה כ”נוצרית חברתית”. בעיקרה המפלגה פרוטסטנטית, ומבססת את מדיניותה על המקרא, ולוקחת את העקרונות התיאולוגיים של צדקה וניהול כבסיס לתמיכתה בהוצאות הציבור ובסביבה. המפלגה מבקשת לקיים את המוסר הנוצרי, אך תומכת בחופש הדת תחת תורת הריבונות בתחום. המפלגה היא אירוספטית מתונה.

אתר המפלגה

Forum voor Democratie – FvD

הפורום לדמוקרטיה

מנהיג: טיירי בודט (Thierry Baudet)

מספר מושבים נוכחי: 2

הסקרים האחרונים: 5-3

קצת היסטוריה: המפלגה הוקמה כמכלול חשיבה שעיקרו היה קמפיין במשאל העם ההולנדי על אוקראינה – האיחוד האירופי בשנת 2016 נגד האיחוד האירופי בכלל. בספטמבר 2016 היא המירה את עצמה למפלגה פוליטית והודיעה על כוונתה להשתתף בבחירות הכלליות בשנת 2017, שם בסופו של דבר ה- FvD זכתה ב-1.8% מהקולות ו -2 מושבים, ונכנס לראשונה לפרלמנט. בפברואר 2019 היו ב- FvD כמעט 31,000 חברים. בתור פופוליסטים, עיקר המועמדים לפרלמנט המועמדים לפורום לא היו בעלי ניסיון פעיל קודם במפלגות פוליטיות אחרות. בפברואר 2018 סבלה המפלגה מבעיות פנימיות כשמספר חברים בולטים שעזבו את המפלגה מכיוון שהם חשו שבמפלגה לא מנוהלת דמוקרטיה פנימית. במהלך הבחירות המחוזיות בשנת 2019, זכתה המפלגה ב-86 מושבים,  על פני שתים עשרה המחוזות של הולנד. בדרום הולנד, צפון הולנד ופלבולנד, FvD הפכה למפלגה הגדולה ביותר וזכתה ב -11, 9 ו -8 מושבים בהתאמה. בכל שאר הפרובינציות, המפלגה הגיעה למקום השני או השלישי מבחינת מספר הקולות.

עמדות מרכזיות: FvD היא מפלגה ליברלית שמרנית וככזו תומכת בליברליזם כלכלי. המפלגה תומכת בהנהגת מדרגת פטור ממס גבוהה לכולם, ביטול מיסים על מתנות וירושה ופישוט רדיקלי של מדרגות המס. המפלגה תומכת בשינויים דרסטיים בחינוך היסודי והתיכון, ומתמקדת בהערכות ביצועים עבור מורים. היא רוצה להרחיב את הכוחות המזוינים, להרחיב את חיל המילואים הלאומי ולהחזיר את הקיצוץ בתקציב הביטחון. אחד הנושאים המרכזיים שמולן נלחמת המפלגה הוא קיומו הנתפס של “קרטל מפלגתי” בו מפלגות השלטון העיקריות במדינה מחלקות ביניהן את השלטון ופועלות למען אותן מטרות למרות שהן טוענות כי הן מתחרות.המפלגה מבטיחה דמוקרטיה ישירה באמצעות משאלי עם מחייבים וכן ראשי ערים שנבחרו ישירות וראש ממשלה שנבחר ישירות. [57] המפלגה תומכת גם בכך שהממשלה תורכב ממומחים א-פוליטיים בתחומיהם (“טכנוקרטיה”), ועובדי צמרת בכירים יצטרכו להגיש מועמדות מחדש לתפקידם בכל פעם שיוקם קבינט חדש.
המפלגה מצהירה כי היא תומכת בהגנה על הציוויליזציה האירופית ורוצה סחר חופשי בין מדינות אירופה, אך היא מתנגדת לאיחוד האירופי (האיחוד האירופי) וגוש האירו.

אתר המפלגה

Partij voor de Dieren – PvdD

המפלגה למען בעלי החיים

מנהיג: אסתר אווהנד (Esther Ouwehand)

מספר מושבים נוכחי: 3

הסקרים האחרונים: 7-5

קצת היסטוריה:  המפלגה למען בעלי החיים הוקמה בשנת 2002. אמנם תחילה נחשבה כמפלגת נישה, מפלגה שלא מבקשת להשיג כוח פוליטי אלא להעיד על אמונותיה ולהשפיע בכך על מפלגות אחרות, אולם המפלגה בשנת 2021 אותתה על נכונותה להיכנס לממשלה קואליציונית. המפלגה טרם הייתה חלק מקואליציה שלטונית ברמה הארצית, המחוזית או המקומית.

פריצת הדרך של המפלגה התרחשה בבחירות האירופיות ב -2004. המפלגה זכתה ב -3.22% מהקולות (153.432 קולות), לא די בכדי לזכות במושב, אלא בשיפור חד בהשוואה לתוצאת 2003. בשנת 2006 זכתה המפלגה במושביה הראשונים ב- Tweede Kamer, כאשר מריאן ת’ימה ואסתר אואוהאנד נבחרו לפרלמנט. המפלגה זכתה לתשומת לב רבה בשל מספר אנשי רשימה בולטים, כמו פול קלייטור, מארטן טארט, קיס ואן קוטן, רודי קוסברוק, ג’ורג’ינה ורבאן ויאן וולקרס.
בשנת 2017 קיבלה המפלגה את התוצאה הטובה ביותר שלה עד כה, וזכתה בחמישה מושבים ב- Tweede Kamer.

עמדות מרכזיות: המפלגה פועלת בעיקר בתחומי זכויות ורווחת בעלי-חיים, איכות סביבה וקיימות.

אתר המפלגה

לכל הכתבות בנושא בחירות 2021 בהולנד

 הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

חברות צוות דאצ׳טאון עובדות בהתנדבות מלאה עם חזון ומשמעות, להביא את הנושאים והסיפורים המעניינים עבור כולנו. אם גם את/ה מרגיש/ה שיש להמשיך ולצקת משמעות לחיינו תוכל/י לתמוך בפרויקטים של המגזין.

תמיכתך ותרומתך תעניק לנו אפשרות להמשיך לייצר תוכן איכותי. ניתן לתרום באמצעות העברה בנקאית לחשבון מספר: NL95TRIO0198546270 ע”ש Stichting Mokum Ivri.

לפניות נוספות אנא צרו איתנו קשר במייל:dutchtownmagazine@gmail.com או בטלפון: 0652652877

איך נראה “פתק” ההצבעה ההולנדי? מה ההבדל בין בתי הפרלמנט ואיך “מקפיצים” מועמד מועדף? מורה נבוכים למערכת הפוליטית ההולנדית. כתבה ראשונה לקראת בחירות 2021

אם אתם רוצים להיות אזרחים מעורבים ומעורים פוליטית בהולנד, תצטרכו להצביע בשלוש עד חמש מערכות בחירות שונות. ברמה הראשונה, המקומית, מתקיימות בחירות לרשויות המקומיות כל ארבע שנים. התושבים בוחרים את חברי מועצת העיר או הרשות (gementeeraad) ולא את ראש העיר. ברמה השנייה, האזורית, נערכות בחירות למועצות הפרובינציות (Provinciale Staten) כל ארבע שנים. הבחירות נערכות במקביל בכל 12 הפרובינציות ההולנדיות. ברמה השלישית, הארצית, נערכות בחירות לבית התחתון של הפרלמנט (Tweede Kamer) גם כן כל ארבע שנים. אלו הבחירות שייערכו ב-17 במרץ. ועוד לא הזכרנו את הבחירות למועצות המים (waterschappen) ששומרות שהים לא יציף את כולנו, ואת הבחירות לפרלמנט האירופי. מזל שאת המלך לא צריך לבחור. מאחר שהולנד היא מונרכיה חוקתית המלך הוא ראש המדינה הרשמי, אך הוא כפוף לחוקה, ככל האדם, ולמעשה כפוף גם לפרלמנט.

להצטרפות לרשימת התפוצה

אז איך עובד בעצם הגוף המחוקק?

הפרלמנט ההולנדי מורכב משני בתים. הבית התחתון, ה-Tweede Kamer או בית הנבחרים, מורכב מ-150 חברים שנבחרים על ידי הציבור הרחב בשיטה של ייצוג יחסי באמצעות מפלגות, כמו בכנסת בארץ. הבית העליון, ה-Eerste Kamer או הסנאט, מורכב מ-75 חברים שנבחרים על ידי אנשי מועצות הפרובינציות, גם כן כל ארבע שנים. שני הגופים הללו יחדיו נקראים ה-Staten-Generaal.

מה תפקידו של כל בית? חברי ה-Tweede Kamer מעלים הצעות חוק, דנים בהן ובהצעות חוק שהממשלה העלתה, ומצביעים על החוקים. הם גם מפקחים על פעולות הממשלה על ידי הזמנת שרים לתשאול והעברת בקשות לפעולה. כמו בארץ, הם גם פועלים בוועדות ואמורים לייצג את רצון הציבור הרחב. ה-Eerste Kamer עובר על הצעות החוק שעברו בבית התחתון, דן בהן ויכול להעביר אותן או לדחות אותן ולהחזירן לבית התחתון. חבריו משמשים בו במשרה חלקית בלבד והם לרוב מדינאים ותיקים או בעלי תפקידים ציבוריים שונים. מכיוון שאינם נבחרים ישירות על ידי הציבור הם משוחררים מלחצים פוליטיים מסוימים ויכולים לקיים דיונים מעמיקים יותר בחוקים. עם זאת, הם אינם רשאים להעלות הצעות חוק או לשנות את ההצעות העומדות בפניהם.

מכאן ניתן להבין שממשלה שלא זוכה לרוב בשני בתי ה-Staten-Generaal תתקשה מאוד להעביר חוקים ולמעשה לפעול כגוף מבצע ולממש את המדיניות שלה.

ואיך פועלת הזרוע המבצעת, כלומר הממשלה?

בלבה של הרשות המבצעת ניצבת מועצת השרים (Ministerraad) שמורכבת מהשרים ובראשם ראש הממשלה (Minister-president) שהוא “שר לעניינים כלליים” ומעמדו הוא של ראשון בין שווים. המועצה נפגשת כל יום שישי, דנה בהצעות חוק, במדיניות ובהחלטות העומדות על הפרק. לאחר ישיבת השרים, הנערכת בדלתיים סגורות, עורך ראש הממשלה מסיבת עיתונאים ומספר על ההחלטות שהתקבלו. באופן רשמי, הממשלה (regering) מורכבת ממועצת השרים ומהמלך. בפועל, המלך לא לוקח חלק בהחלטות השלטוניות השוטפות. אולם הוא מתעדכן בנעשה בפגישתו השבועית עם ראש הממשלה. הגוף המבצע המרכזי הוא הקבינט (kabinet) שמורכב מהשרים (ministers) וממזכירי המדינה (staatssecretaris). מזכירי המדינה הם מעין תתי-שרים שאחראים לתחומים מסוימים בפעילות המשרד, בתיאום עם השרים. זוהי עמדה בכירה, אולם המזכירים אינם חברים במועצת השרים, שהיא זו שמתווה כאמור את מדיניות הממשלה. חברי הקבינט אינם חברי פרלמנט. כלומר, גם אם נבחרו ברשימת מפלגתם לפרלמנט, הם יתפטרו ממנו כשיתמנו לשרים ויפנו את מקומם לחבר מפלגה אחר.

מי יכול להצביע ולהיבחר?

כל אזרח הולנדי בן 18 ומעלה רשאי להצביע בכל הרמות. אזרח זר, שהוא תושב חוקי בהולנד לפחות חמש שנים, רשאי להצביע בבחירות המקומיות וגם להציג את מועמדותו למועצות המקומיות. אזרחי האיחוד שאינם אזרחי הולנד רשאים לעשות זאת מיידית. יש כמה יוצאים מן הכלל, כמו למשל אסירים ששופט קבע שאינם רשאים להצביע. שופט יכול גם לשלול את זכות ההצבעה בשל אי-כשירות מנטלית. בניגוד לישראל, גם אזרחים הולנדים שחיים מחוץ למדינה רשאים להצביע, ועליהם להירשם מראש לשם כך.

איך מצביעים?

כשבועיים לפני מועד הבחירות מקבל כל בעל זכות בחירה בדואר את כרטיס הבוחר ההולנדי, ה-stempas, אותו הוא חייב להביא עמו לקלפי ביום הבחירות. בניגוד לארץ, יום הבחירות אינו יום חופש. למרות זאת, שיעור ההצבעה בהולנד גבוה – בבחירות הקודמות ב-2017 הוא עמד על 81.93% (לשם ההשוואה, אחוז ההצבעה בבחירות האחרונות בישראל בחודש מרץ 2020 עמד על 71.5%).

כמו הבוחר הישראלי, גם הבוחר ההולנדי פוגש בקלפי את ועדת הקלפי, שבודקת את זהותו ואת כרטיס הבוחר שלו, ומפנה אותו להצבעה החשאית מאחורי פרגוד. אבל ההצבעה עצמה שונה בהחלט. במקום מעטפה ופתקים, מוגש לבוחר דף גדול למדי ועליו רשימות שמיות של המועמדים על פי מפלגות. לצד כל שם מודפס עיגול לבן על גבי שחור. מאחורי הפרגוד נמצא העיפרון האדום הידוע, שבאמצעותו מסמן הבוחר את המועמד המועדף עליו ברשימת המפלגה שבה הוא תומך. הרוב מסמנים פשוט את העומד בראש הרשימה, אבל ניתן בהחלט לבחור במועמד אחר מהרשימה ולהשפיע על סיכוייו להיכנס לפרלמנט. הצבעה כזו נקראת הצבעת העדפה (voorkeurstem). המועמדים נכנסים לפרלמנט על פי מיקומם ברשימה, כמו בארץ, אבל אם מועמד במקום נמוך ברשימה זוכה לשיעור גבוה של הצבעות העדפה, הוא יזוז במעלה הרשימה וידחוק מועמד אחר.

השנה ניתן יהיה להצביע גם באמצעות הדואר ולמעשה הצבעה זו כבר התחילה. מעניין לציין שבניגוד לישראל, אזרחי הולנד שגרים מחוץ למדינה רשאים להצביע בבחירות. הם יכולים לעשות זאת באמצעות הדואר או על ידי הגעה לנציגויות הולנד במדינה שבה הם חיים. עוד מידע על הצבעה מחוץ להולנד ניתן למצוא כאן.

הקלפיות נסגרות ב-21:00. מיד לאחר סגירתן מתפרסמות תוצאות המדגמים של כלי התקשורת הגדולים. הספירה מתחילה מיד ונמשכת לתוך הלילה ועד הבוקר מתבררות תוצאות האמת. במיוחד השנה, כשהמירוץ צמוד, קשה יהיה להסתמך על תוצאות המדגמים כדי לפתוח בחגיגות או להספיד מועמדים.

מה קורה אחרי ההצבעה?

עם ספירת הקולות מתברר מספר הקולות הכשרים. מספר זה מחולק במספר חברי הפרלמנט (150) וכך מחושב המודד – מכסת הקולות הדרושה לקבלת מושב אחד בפרלמנט. בהולנד אין באופן רשמי אחוז חסימה. עם זאת, קיים כלל לפיו מפלגה שלא הגיעה למכסת הקולות הדרושים לקבלת מנדט לא משתתפת בחלוקת עודפי הקולות ולמעשה מאבדת את האפשרות למושב. בפועל, הדבר שווה ערך לאחוז חסימה בשיעור 0.667%.

לדוגמה, בבחירות האחרונות בהולנד הצביעו 9,462,223 בעלי זכות בחירה, ומספר הקולות הכשרים עמד על 9,242,235. מכאן שהיו דרושים למפלגה 62,828 קולות כדי לזכות במושב. עודפי הקולות מחולקים בין המפלגות על פי הסכמי עודפים ונוסחה מסוימת שמיטיבה עם המפלגות הגדולות יותר. אחרי שחלוקת המנדטים ברורה, מתחילה המלאכה המפרכת והעדינה של הרכבת הקואליציה. מדוע דווקא קואליציה? אף מפלגה בהולנד לא זכתה מעולם ברוב מוחלט של הקולות ולכן נדרשות המפלגות למשא ומתן ממושך ליצירת ממשלה. פירוש הדבר כמובן שהצלחה בבחירות אינה מבטיחה חברות בממשלה. הדבר תורם גם לחוסר יציבות – מאז מלחמת העולם השנייה רק שבעה קבינטים, כולל זה הנוכחי, שרדו קדנציה שלמה בלי ליפול.

תהליך הרכבת הקואליציה מתחיל כשהפרלמנט החדש בוחר נציג, בדרך כלל מדינאי מנוסה ומכובד, שיבחן את האפשרויות ליצירת קואליציה באמצעות שיחות עם ראשי הסיעות. זהו האינפורמטור (informateur). תפקידו דומה לזה של הנשיא בישראל, שמטיל את הרכבת הממשלה על אחד מראשי המפלגות. כמו בארץ, העיקרון שאמור להנחות את האינפורמטור איננו בהכרח בחירה במפלגה שקיבלה את מספר הקולות הרב ביותר, אלא מיהו המנהיג בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להקמת ממשלה. זהו הפורמטור (formateur) שיהיה ככל הנראה ראש הממשלה, ועליו מוטלת מלאכת יצירת הקואליציה. זהו לרוב תהליך ממושך ביותר משום שבמהלכו יש לקבוע מיהן המפלגות שישתתפו בקואליציה, כיצד משלבים את קווי המדיניות השונים שלהן לכדי הסכם קואליציוני אחד, איך יחולקו התיקים בין המפלגות ומי יאיישו את תפקידי השרים. מבקרי השיטה טוענים כי היא יוצרת מצב שבו המו”מ הקואליציוני חשוב יותר מתוצאות הבחירות עצמן ורצון הבוחר אינו מיוצג כראוי.

בסופו של דבר, לעתים לאחר משא ומתן שנמשך חודשים, מוכרזת הממשלה החדשה ומתפרסם ההסכם הקואליציוני (regeerakkoord) שלפיו היא אמורה לפעול. כפיים.

כמה דברים שמעניין לדעת:

• זכות הצבעה כללית לגברים בהולנד ניתנה ב-1917. שנתיים לאחר מכן ניתנה זכות הצבעה לנשים.
• עד 1967 הייתה ההצבעה בגדר חובה לאזרחי הולנד.
• גם בהולנד ניתן להצביע ב”פתק לבן” – פשוט לא לסמן באדום אף מועמד.
• בעבר נעשו ניסיונות להחליף את ההצבעה הידנית במכונות מיוחדות, אולם בשל חשש להונאה ולמעקב הוחלט לדבוק בשיטת הנייר והעיפרון האדום.
• רק פעם אחת בהיסטוריה של הולנד קיבל מועמד מספר קולות רב יותר מראש המפלגה שלו. היה זה ב-2006, כאשר ריטה ורדונק (Verdonk), מספר 2 ברשימת ה-VVD, זכתה ביותר קולות מהעומד בראש הרשימה – מרק רוטה.
• המשא ומתן הארוך ביותר להרכבת קואליציה נערך לאחר הבחירות הקודמות, ב-2017, ונמשך לא פחות מ-225 ימים! המחזיק בשיא הקודם היה ראש הממשלה דריס ואן אחט ב-1977, עם מו”מ שנמשך 207 ימים.

*הכתבה פורסמה לראשונה בפברואר 2017, לקראת הבחירות הקודמות, ועודכנה לקראת בחירות 2021.