אני בטוחה שאחרי שנה כבר הבנתם מי נמצאת מאחורי המילים.
טיפוס לא ממש ספונטני (רשימות רשימות), חם וביתי (משפחה לא בוחרים) ופודיז לא קטנה (—–). מה שאתם עדין לא יודעים, זה שאני ממש לא טיפוס של טרנדים. שהייתי בת עשרה וכולם עשו נזמים ואחר כך קעקועים, אני ויתרתי, כשכולם החליטו לקנות אופנים ולצאת לטיולי שטח או להצטרף לקבוצות ריצה, אני דילגתי, ועכשיו עם הטרנד הטבעוני וזה שללא גלוטן – באמת שאין לי מה לומר, איך אפשר בלי טוסט עם ביצה?!??
טוב נו, אז כמו פולניה טובה (למרות שאני רומניה), אני צריכה לדאוג גם להם. הרי לא יכול להיות שנשאיר אותם רעבים, ועוד עכשיו לקראת החגים? אז נגיד סלטים בראשונות, אבל מה יהיה בעיקרית? ובקינוח?
ברחבי הבלוגוספרה מנסים לטבען כל מתכון אפשרי, אבל פה, אין בכלל בעיה, המתכון המקורי הינו ללא חלב, ללא ביצים, ללא חמאה, מתאים בדיוק!
אז את כל בעיות העולם לא אפתור לכם בפוסט אחד, אבל קינוח מצוין שיכול להתאים בדיוק אחרי ארוחת חג כבדה, אני יכולה בשמחה לשתף.
זה שהוא טבעוני ופרווה זה רק בונוס. אני מכינה אותו כשאני ממש, אבל ממש רוצה להתפנק. הוא כל כך טעים ועדין. פשוט מעדן. והגיוון הוא כיד הדימיון. מעט זמן עבודה, קצת יותר זמן קירור ויש לכם התמכרות חדשה.
מעדן טפיוקה וחלב קוקוס
מתכון של “פיית העוגיות” עם שינויים שלי
אבל רגע, מה זה בעצם טפיוקה?
על פי ויקיפדיה, טפיוקה (Tapioca) הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון. הוא מיוצר משורש מניהוט מיובש, כתוצר לוואי בתהליך הכנת הפארופה. מקורו בברזיל, ומשם הופץ לארצות טרופיות נוספות. גרגרי הטפיוקה הם כדורונים לבנים דמויי פנינים, שקוטרם, בדרך כלל, כשני מילימטרים.
אז עכשיו שיש כבר ידע בסיסי, קדימה לעבודה.
חומרים:
3 כוסות נוזלים (סירופ ליצ’י מקופסת שימורים מדולל במים לקבלת 3 כוסות נוזל)
1 קופסת שימורי ליצ’י מסוננים (את הנוזל לשמור בצד)
1 פחית חלב קוקוס (400 מ”ל)
80 גרם סוכר (לבן או קנים)
100 גר פניני טפיוקה
1 שקית סוכר וניל (אפשר להוסיף קינמון או קצת הל טחון לפי הטעם)
מנגו בשל חתוך לפרוסות דקות או קוביות קטנות (או כל פרי אחר שתרצו, אבל לדעתי מנגו מושלם כאן)
לצקת לסיר בינוני בעל תחתית עבה (או נון סטיק) את הנוזלים, חלב הקוקוס והסוכר (רגיל ווניל). לבשל יחד על להבה נמוכה עד להמסת הסוכר. לאחר מכן להביא לרתיחה. לבחוש פנימה את פניני הטפיוקה ולהביא לרתיחה נוספת. להנמיך את הלהבה ולבשל את התערובת תוך בחישה (מידי פעם) כ-20 עד 30 דקות או עד שהתערובת סמיכה והפנינים הופכות שקופות.
לא לשכוח לערבב כי התערובת נוטה להידבק לתחתית הסיר.
בסיום הבישול התערובת מאד סמיכה. זה בסדר. יש לצנן אותה מעט, להעביר לכלים אישיים ולהעביר למקרר ללילה.
לפני ההגשה מניחים בכל כוס עם טפיוקה מספר חתיכות של מנגו וליצ’י ונהנים ממעדן חלומי.
לחם, לפני שהגעתי להולנד כמעט ולא אכלתי לחם. לא כי לא אהבתי, פשוט הוא לא היה חלק משמעותי מהתפריט שלי. סלטים כן, מוצרי חלב כן, אוכל מבושל כן, אבל לא לחם. אוקי, לפעמים פיתה. או הלחמניות הטריות האלה מהמכולת בבוקר מוקדם. או לחם עם עגבניות מיובשות. אבל לחם רגיל, כיכר שלמה- לא. ולמה בעצם? בעיקר כי לא אכלתי סנדוויצים.
סנדוויץ תמיד התחבר לי להפסקת עשר בבית ספר, לטיולים, נסיעות ארוכות, או בעיקר אוכל שהוא ברירת מחדל כי אי אפשר עכשיו לאכול “ארוחת נורמלית” או “אוכל אמיתי”. אבל זאת הייתי אני בגלגול קודם. הגלגול הישראלי.
בגלגול ההולנדי לחם זה בסיס. זה מרכיב משמעותי וחלק מהתזונה היומית שלנו. ה- BROODJE
אז נכון שנשתדל שזה יהיה לחם מלא, ולא לבן בשביל המצפון והבריאות אך עדין- לחם.
לא יכולה להאמין על המשפחה שלי לפעמים, שכיכרות לחם שלמים נעלמים בשבוע…אז אם כבר עוסקים בלחם, כמובן שממנו נעשה את הסנדוויץ’ שילך איתנו לבית ספר, לנסיעות הארוכות, או לעבודה. ומה בתוכו?
אז זהו שהיום אני רוצה לחבר לכם שוב את המקומי עם הים תיכוני. ממרח חצילים תוצרת בית, קרמי עדין ומדהים.
נכון. חצילים זה מסוג הירקות של טייק איט אור ליב איט, ונכון, חצילים כאן זה מצרך לפעמים נדיר ויקר (יחידה ב1 יורו עטופה בצלופן…:-)), אבל אם תלכו לשוק או ללידל, לפעמים אפשר למצוא חצילים יפים גדולים ובשרניים ואפילו במחירים זולים. (אני אגלה לכם בסוד שכאשר המחיר יורד מ50 סנט ליחידה אני לוקחת בלידל את כל הארגז!), ואת הסלט הזה- אפילו שונאי חצילים אוכלים!
טיפ: אם רכשתם כמות גדולה של חצילים- אחרי קלייה שלהם וריקון התוכן, סננו במסננת (פלסטיק לא מתכת) ואת הכל תעבירו לקופסא סגורה למקפיא. בכל פעם שתרצו, רק תפשירו תסננו ותכינו ממרח טעים טעים.
אז קדימה לקראת עונת הטיולים והנסיעות, מה יותר נחמד -מסנדוויץ משודרג!
ממרח חצילים
2 חצילים בינוניים
מעט מלח (1/2 כפית)
כפית סוכר
2 כפות שמן
כף גדושה מיונז
את החצילים קולים על גז, בתנור או על גבי מנגל\ BBQ (ממליצה על המנגל כי אז יש טעם מיוחד לחציל)
לאחר הקליה, כאשר החציל רך, מרוקנים את תוכנו לתוך מסננת פלסטיק ונותנים לו להגיר נוזלים.
מעבירים לבלנדר עם מלח וסוכר וטוחנים. תוך כדי טחינה מזלפים את השמן פנימה. לאחר שהממרח מוכן מוסיפים את המיונז ומערבבים. טועמים ומתקנים תיבול. הממרח עדין בטעמו ומרקמו קרמי.
הצעת הגשה- למרוח על פרוסת לחם שכבה של גבינת עיזים למריחה ומעליה שכבה נדיבה של ממרח החצילים. להוסיף מעט עלי רוקט וזיתי קלמטה, ויש לכם סנדויץ טעים טעים!
ימים אחרונים של קרירות אמיתית, אולם אפשר להרגיש שמאור היום המתארך, שהגלגל לא מפסיק לזוז ושהזמן ממשיך קדימה.
זו תקופה שאני מאוד אוהב, בדיוק מאותה סיבה שאני אוהב את הסתיו – עונות המעבר הללו טומנות בחובן שינויים אשר משפיעים על כולנו בתחומים מגוונים. החל מרכישת/השלכת תחביבים, וכלה במאכלים חדשים שמתווספים לשולחן האוכל, או כאלו שמורדים ממנו בכוח תוך כדי סינון בין השיניים “אפשר גם לאכול טשולנט באביבבבבבבבבבבבבבב!!!”.
פסח מהווה חג מעניין בהקשר זה, בעיקר בגלל הייחודיות הקולינרית שלו, אשר מצד אחד אוסרת על מוצרי חמץ ומצד שני – יצרה מיני-מטבח קולינרי שלם שמתמודד מול איסור זה בהצלחה מרובה.
לומר שפסח זה קניידלאך וגפילטע-פיש, זה כמו לומר שישראלים אוכלים רק פלאפל, לא מעט אנשים שוכחים שכמעט כל עדה יהודית בניכר, פיתחה מטבחון ייחודי לה (אפילו בין אזורים שנראים קרובים גיאוגרפית-תרבותית, כמו למשל אוקראינה ורוסיה – ישנם הבדלים רבים בין המטבחים היהודיים של שתי הקהילות), ובהקשר זה – סדר פסח בהחלט לוקח מקום של כבוד.
ההתמודדות של העדות השונות עם איסור החמץ, הביאה ליצירת מאכלים שבהתחלה יועדו רק לחג הפסח, אולם לאחר מכן אף הוכנו במהלך השנה ולבסוף – גרמו לפיתוח זהות קולינרית לקהילות השונות.
השימוש בשקדים טחונים ליצירת דברי מתיקה שונים (החל ממאסאפן – מרציפן בולגרי, דרך מרוצ’ינוס ספרדי וכלה במנדלברויט אשכנזי) הוא דוגמא טובה לכך.
קהילות אירן, עיראק וסוריה היו נוהגות להכין מנות דגים מגוונות, מלוות בפילאפים שונים בתוספות עוף, צנוברים, צימוקים, זעפרן ועוד.
יוצאי ספרד היו יוצאי דופן בתבשילי הטלה והכבש שלו בתפוזים, דבש, נענע ופירות יבשים שונים (יהדות מרוקו התמחתה בשימוש בטאג’ין), מה שמעניין שבאותו זמן במרחק אלפי ק”מ משם – יהדות אוזבקיסטן נהנתה עד מאוד ממתכון דומה להפליא – אוש-בכש.
קהילות הבלקן ומזרח-אירופה התהדרו בסלטי שורשים שונים ומגוונים, סימן לסוף החורף הארוך (במהלכו ירקות השורש היו הירקות העיקריים שניתן היה לגדל).
ובנוגע לכותרת המאמר?
לא, לא מדובר בהתקף אגוצנטרי או ב”התחזקות” זו או אחרת.
אני פשוט נולדתי בערב ליל הסדר ולכן בניגוד ללא מעט ישראלים שחוגגים את יום הולדתם על פי התאריך הלועזי בלבד – בבית משפחת רבין, חגגו לעמית גם ב-20.4 (כן, תנחשו מי עוד נולד בתאריך הזה) וגם בליל הסדר.
להלן 2 מתכונים נחמדים (הקשורים אחד לשני) לקינוחים לארוחת פסח:
מאסאפן (מרציפן בולגרי)
חומרים:
300 גרם שקדים מולבנים
150 גרם אבקת סוכר
כף מיץ לימון
כפית מי ורדים/תפוזים
הכנה:
אם קניתם שקדים עם קליפה – יש להרתיח אותם במים למשך 10 דק, לצנן ולקלף (יהיה קל יותר), אם מולבנים – אז יש לטחון אותם (מטחנת קפה/תבלינים/קמח) דק ככל האפשר לקבלת אבקת שקדים – זה מה שיקבע את הטקסטורה הסופית של המרציפן.
להוסיף לאבקת השקדים את אבקת הסוכר ולערבב היטב, לאחר מכן להוסיף לאט לאט את שאר החומרים ולערבב עד לקבלת מרקם גמיש ומעיך (אם יבש קצת, אז ניתן להוסיף 1-2 כפות מים).
בשלב הזה יש לגלגל את הכדור שנוצר, לצורת גליל מאורך בקוטר של 1-2 ס”מ ולחתוך את הגליל לחלקים שווים באורך של 4-5 ס”מ, כל חלק יש להטביע בתבניות אלומיניום עם תבניות שונות, ליצירת מרציפנים מגוונים.
לצנן ולאחסן את החלקים בכלי אטום בקירור – עד חודש. (במקרר?)
מרוצ’ינוס
חומרים (50 עוגיות):
150 גרם שקדים מולבנים
4 חלבוני ביצה
150 גרם מרציפן (מתכון קודם)
100 גרם אבקת סוכר
כפית קינמון
כפית מי ורדים/תפוזים
הכנה:
אם קניתם שקדים עם קליפה – יש להרתיח אותם במים למשך 10 דק, לצנן ולקלף (יהיה קל יותר), אם מולבנים – אז יש לטחון אותם (מטחנת קפה/תבלינים/קמח) דק ככל האפשר לקבלת אבקת שקדים.
להקציף את החלבונים ולהוסיף מרציפן, לערבל ביחד במיקסר עד לקבלת אחידות.
לערבב את אבקת השקדים עם אבקת הסוכר והקינמון, להוסיף אותם לבצק, להמשיך לערבל למשך 1-2 דקות, להוסיף מי ורדים/תפוזים ולערבב לקבלת אחידות.
להדליק תנור לטמפ’ של 120 מעלות. להעביר את התערובת למזלפת עם ראש חלק, להזליף עוגיות באורך של 4-6 ס”מ על גבי משטח אפייה עם נייר אפייה, לסיים את ההזלפה ולאפות למשך 30 דקות או עד שהעוגיות יקבלו צבע.
לצנן ולאחסן בכלי אטום.
מאחל לכולנו סדר פסח רגוע וכיפי ומשאיר אתכם עם מחשבה אחת אחרונה – כמה אירוני היה לחברי יהדות מצריים להעביר את סדר פסח ב… מצריים ?
אז כמה בנאלי זה דווקא בפורים לתת בבלוג שעוסק באוכל, פוסט על אוזני המן? ולא שלא חשבתי על זה, אבל בסוף החלטתי לצאת מהקופסא, וללכת על משהו לא בצקי בעליל! כמה בצק, ומתוק כבר אפשר לספוג עם כל המשלוחי מנות שמסביב? כל העוגיות, השוקולד והסוכר?
כתבתי כבר בבלוג שלי על שינויים שעברתי, והרגלים שהשתנו מאז שעברתי להולנד. כתבתי גם על געגועים למזון מהבית ועל דברים שלא היה פשוט למצוא להם תחליף בארץ הצבעונית הזאת. אז למדתי להכין לבד חמוצים במלח, ולהשקיע בבצק שמרים למאפים שמזכירים ילדות, וגם לארגן לעצמי במו ידיי לבנה טעימה כמעט כמו שמוכרים במעדניות בארץ, אם לא טעימה יותר…
ספק יוגורט, ספק גבינה חמצמצה משתלבת נהדר כמטבל לירקות, כממרח על לחם או ליד חביתה. אל תגידו שלא אמרתי- זה ממכר!
את המתכון הנפלא הזה, כמו הרבה אחרים קיבלתי מחמותי. מה מקורו, לא ידוע, אבל כל אחד יכול להוסיף או להשמיט תיבול כראות עיניו.
(מומלץ להכפיל מראש כמויות)
1 גביע 500 מ”ל יוגורט טבעי דל שומן 1.5 אחוז
1 כפית שטוחה מלח דק
1 שן שום כתושה (מי שחושש יכול לשים פחות)
מעט קצח
לשם חיסכון בכלים, נערבב לתוך גביע היוגורט מלח, שום וקצח.
נסדר קערה, מעליה מסננת, בתוך המסננת חיתול בד או מגבת מטבח דקה מאד. את תערובת היוגורט נעביר לחיתול וניתן לתערובת להגיר נוזלים במשך 24 שעות בטמפרטורת החדר. (ניתן לחסוך את המסננת ולתלות על גבי הברז בכיור).
באם הבית מחומם מאד ניתן לעשות את התהליך במקרר, אך רצוי לעטוף את הקערה כולה בשקית ניילון גדולה על מנת שריח השום לא יבשם את חלל המקרר כולו.
לאחר 24 שעות הלבנה מוכנה. המרקם לא מוצק לגמרי. אם יש צורך ניתן לסחוט את החיתול ולדחוס מעט את הלבנה על מנת להגיר נוזלים אחרונים.
איחסון- כשהלבנה מוכנה נכניס לקופסא נזלף מעט שמן זית איכותי ונפזר זעתר.
ואם בכל זאת משהו בצקי קטן ליד הלבנה, לכו על אוזני המן מהכיוון המלוח. שהרי מהו אוזן המן אם לא מיני טארט ואוזן המן מלוח הוא מיני קיש…הכי הולך ליד הלבנה הטריה שלכם!
חנוכה בעיצומו. ערב ערב מתאספים סביב החנוכייה, מדליקים את הנרות ומנשנשים. לכבוד הנר השמיני מיטל בויום -למל מגישה לפניכם שני מתכונים טעימים וקלים לאירוח מהיר ומושלם: לביבות אפויות וקיש שיכול להתאים לכל אירוע שתבחרו.
לביבות ירקות אפויות, כ-24 יחידות
1 קישוא גדול (הולנדי) שטוף ומגורד
2 תפוחי אדמה גדולים, קלופים ומגורדים
½ גזר גדול שטוף מקולף ומגורד
1 כרישה חלק לבן בלבד פרוסה לעיגולים דקים וקצוצים
חופן כוסברה או פטרוזיליה קצוץ
3 ביצים
3 כפות פירורי לחם
מלח פלפל
2 כפות שמן זית
אופן ההכנה:
מניחים נייר אפיה על גבי תבנית ומשמנים אותו מעט באמצעות ספריי שמן או עם מברשת.
מערבבים בקערה את כל הירקות המגורדים, סוחטים מנוזלים מיותרים ומסננים.
אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?
אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.
אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.
ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !
אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.
כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.
אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.
אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!
המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!
מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)
מלפפונים קטנים חזקים
עלי סלרי
עלי שמיר
6-7 שיני שום
פלפל חריף
(עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)
מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.
הוראות טיפול:
שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.
הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.
בהצלחה
(כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)
אחד האלמנטים הקשים לנו כישראלים בהולנד הוא הניתוק והריחוק מהבית, מהמוכר, מהמשפחה, מהטעמים והאוכל. השורשים לנו כישראלים בגולה מתבססים הרבה על השוני בהרגלי האוכל והטעמים. מתרבות של ירקות ופירות עברנו באופן קיצוני לתרבות של תפוחי אדמה, גבינות עתירות קלוריות והרבה דברים שצפים בשמן.
אם יש משהו שכולנו מתחילים לחפש די מהר אלו כמובן הטעמים של הבית. כן, תמיד מחפשים את הבמבה, את הגבינה הלבנה והקוטג’, אבל הטעם – תמיד חסר משהו בטעם. וטריות, גם היא חסרה לנו כל כך.
געגועים לתבלינים וטעמים ישראלים
באחד מביקוריי אצל אלה ון טילבורג, יצאתי לחצר האחורית וקיבלה את פניי גינת תבלין פראית ומדהימה. “מה זה?” נדהמתי. “עמית רבין עזר לי לתכנן אותה נכון, העביר לי צמחים מפה לשם, מי ליד מי ומאז הכל תפס פה גובה והפך לגינת תבלינים מדהימה” היא צוחקת. בערב, היא כבר בישלה לי פסטה ברוטב פסטו שכולו היה על טהרת תבליני הגינה שלה. הטעם היה טרי ומרענן והריח … כאילו אני בשדות התבלינים של קיבוץ דורות.
החלטתי לדבר על זה עם עמית. לא בגלל שאני “פודית” גדולה. ממש לא. אבל אני אוהבת את הצבעים של האוכל, את הריחות ביום צילומים ואפילו אני, אחת לא “פודית” שכמותי, נאלצת “לייבא” תבלינים בשקית מהארץ עם אמא בכל ביקור.
עמית, לעומת זאת, טוען תמיד שאפשר למצוא כאן הכל. מה שאומר שאת הטעמים של הבית מישראל ואת תחושת הטריות הבסיסית אפשר בקלות להוסיף בבית גם בהולנד.
איך? החלטנו לצאת יחד, צלמת ואגרונום, למסע שורשים של טעמים וצמחים עם זכרון , טעם וריח ישראלי בהולנד.
“בכל מקום אפשר לבנות גינה משלך”
גינה לי חביבה – בכל בית או מקום
אחת הדרכים שעמית ממליץ כשלב בסיסי ללקיחת המושכות של הבישול שלנו במשטח הישראלי גם בהולנד היא כמובן לפתח גינת תבלין וירק פרטית משלנו .
כי אין יותר טוב מאשר משהו שגידלת לבד, הטעם הוא אחר, בריא יותר, זול יותר וכשאוכל בא באהבה, הוא נותן תחושה משלימה יותר להכל.
תחביב נוסף של עמית הוא לנתץ מיתוסים, וזה מה שהוא עושה איתי. “לא משנה איפה אתה גר, בכל מצב בכל מקום אתה יכול תמיד לבנות גינה משל עצמך. אפילו בניו יורק המבוטנת יש את ארגון Green Thumb שמטפח גינות קהילתיות ועוזר בייעוץ להקמת גינות ירק פרטיות, כך שהכל אפשרי” הוא אומר נחרצות במשפט פתיחה לכל מה שיסביר אחר כך.”בכל מקום ניתן לייצר טעמים וזכרונות וגם להתחבר לשורשים מחדש וכמובן להעביר הלאה, אם זה זכרונות וטעמים מהבית ואם זה התרבות החדשה אליה עברתם”.
יש שילובים שהולכים טוב יחד גם בטבע ולא רק בסלט
מיתוס ראשון שנשבר
עמית מצהיר חד משמעית – “לא מעט דברים ניתן לגדל בלא מעט מתווים. לאו דווקא צריך גינה בשביל זה”.
ובכל זאת מה צריך על מנת שתהיה לנו גינה חזקה וטובה שבה יגדלו לנו גידולים לתפארת מדינת ישראל/הולנד?
תכנון! או יותר נכון- תכנון בסיס-ראשוני נכון.
ישנם מספר דברים בסיסים שכדאי לשאול ולברר עם עצמך בכדי לבנות גינה חזקה וטובה:
– כמה זמן אני יכול להשקיע בכלל – האם יש תקופות ארוכות (ברמה שבועית ו/או חודשית) שאני לא בבית ?
השקעה של בין שעתיים ל-5 שעות שבועיות זה אומר שאני אוכל לגדל את מרבית הירקות והתבלינים שאפשר לחשוב עליהם מלבד דברים מאוד מיוחדים שדורשים מעקב יומיומי. אבל למשל, מי שמעוניין רק בתבלינים גם שעה שבועית מספיקה על מנת להקים ולטפח פינת תבלינים. פחות מזה, זה כבר מתחיל להיות קצת בעייתי לפעמים. מלבד הרצון לוודא ש”הכל בסדר” שם בגינה, כדאי לזכור שאתם צריכים גם להנות מזה- זהו זמן האיכות האישי שלכם לטיפוח הדברים שלך. לא מועקה.
– מהו היעד? מה רוצים לקבל בסופו של דבר?
יש כאלה שרוצים לגדל פרחים אבל רוצים לשלב גם אותם בסלט. האם אני מתגעגע לעגבניות? או לצמחי תבלין? או מאוד רוצה להראות לילדים שלי איך פירות גדלים ולא נולדו בסופרמרקט? האם אני רוצה לגדל פירות הדר ? בקיצור כל אחד מה שחסר לו/מעוניין בו וזו הנקודה שבה מתחילים.
– מבחן המציאות- מה התנאים הקיימים שעומדים לרשותי?
בנקודה הזו חשוב להבין שיש פתרון לכל דבר וזה תלוי באנרגיה וזמן. לפעמים יש את פתרון הגינות הקהילתיות שעולות כ-20 יורו בשנה אבל כדאי לדעת שלרוב יש לזה רשימת המתנה. אם זה מה שאתם רוצים – יש להירשם בהקדם האפשרי. לכן חשוב מראש לדעת ולהכיר את הפרמטרים של הזמן והאנרגיה שלכם עצמכם עוד לפני שדיברנו על הצמחים והרכב הגינה.
מה גדל לי בגינה?
תחת התנאים שקבעתם מגיע השלב הבא והוא להבין מה אפשרי ומה לא אפשרי ובתוך זה להיות גמישים ופתוחים לאפשרויות חדשות או אלטרנטיביות. משפט המפתח הוא לבנות פלטפורמה גמישה לפיתוח עתידי (משפט שלקוח ממתודה לבניית מערכות בנות-קיימא ולכן מתאימה לכאן) “כשאנשים בונים גינה הם צריכים לזכור שזה דבר חי ומשתנה. זה לא שחור ולבן. גינה היא מערכת שנתונה לשינויים ובתוך זה יש שילובים ורב גוניות. הכוח לתכנון לטווח ארוך נמצא בידינו ואף מומלץ להשתמש בו. דברים שאפשר לתכנן מראש לפני הקמת הגינה אחרי שהחלטנו עם עצמנו מה הכיוון הכללי:
1. תקופת המגורים במקום – האם מדובר בבית שכור או מקום שבו תישארו לטווח ארוך ? לאיזה טווח זמן אתם רואים את עצמכם נשארים באותו מקום (אם אתם מעוניינים בבניית פרדס זה שונה מגידול נענע ופטרוזיליה)? כמו כן, האם אתם גרים בדירה או בבית צמוד קרקע?
2. תיכנון אזורים שונים בגינה – האם תרצו שיהיה בגינה דשא ואיזור משחק לילדים ובנוסף גם איזור פנאי למבוגרים? או שטח גינה יותר גדול לגידולים שלכם מאשר לדשא של הכלב ?
תכננו את הגינה נכון לצרכים שלכם
3. לקחת בחשבון שיש גידולים שמשנים את המראה הכללי של הבית. לדוגמא – אם מישהו רוצה לגדל גפן בחצר – הגפן יכולה ליצור סוכך עם אשכולות נופלים. מהבית הולנדי הפכנו את המראה לחצר טוסקנית ובו זמנית נוצרים אזורים מוצללים שלא היו שם קודם – תיכנון, תיכנון ותיכנון.
4. עלויות – ככול שמתחילים ברמת בסיס יותר נמוכה – העלויות יורדות. לדוגמא: אם אני קונה באלברט היין עציץ של בזיליקום שיעלה לי יורו, זה יהיה יותר יקר מאשר שקית זרעים שעולה 10 יורו עם 100 זרעים.
כל זה דורש מאתנו להתחיל בתכנון ההקמה כמה חודשים לפני. החסכון בעלויות יכול להגיע בסיכום סופי לפי 9-10 יותר גדול.
כיווני אור וצל בגינה חשובים לתכנון נכון
ניפוץ מיתוס2
זרעים קנויים – אומר עמית חד משמעית – עדיפים על צמח קנוי, והם כן עובדים. אין ספק, הצמחים המוכנים נראים יותר מפתים ויותר קלים לגידול אבל מדובר בהוצאה כספית ובריאותית (אתם יודעים באילו חומרים ריססו את העציץ שקניתם כעת? יודעים באילו חומרי תזונה האכילו אותו? מה נתנו לו על מנת שהוא יוכל להראות יפה עוד כמה ימים בסופרמרקט?) שגוייה.
השלב האחרון שכדאי לנו לקחת בחשבון בשלב התכנון הבסיסי הוא לבחור את המיקום לשתילה. זה נכון שבחצי הכדור הצפוני (בו נמצאת הולנד) אור השמש מגיע מכיוון דרום, אבל – ופה ננפץ מיתוס נוסף – זה לא מהווה תנאי בסיסי לגידול צמחים בצד הדרומי – למעשה, הזווית של אור השמש משתנה במהלך היום, לא רק בגלל מעבר ממזרח למערב, אלא בגלל מעברי העונות השונות (בקיץ השמש גבוהה יותר ובחורף נמוכה יותר) – מה שמשפיע בצורה קריטית על גידולי עונות מסויימים (ישנם כאלו שדורשים אור שמש מלא בכל שעות היום וישנם כאלו שצריכים רק חלק מהיום).
ניתן לראות גם על פי צמחיה טבעית בביתכם (עשבים שוטים, אזובים וכיו”ב) מה הם האזורים שמקבלים כמויות אור שונות, כמו גם קבלת אינדיקציה על תנאי הקרקע. ומיתוס אחרון להפעם הוא “בלי חממות אי אפשר לגדל בהולנד” – אין ספק שאם אנחנו מדברים על פירות טרופיים כמו בננה ואננס, אז יש צורך בחממות, אולם בשביל לא מעט גידולים נוספים, אין צורך.
אני מגדל כאן כבר 4 שנים עגבניות, תותי-שדה, מלפפונים, חסות, קישואים, כרוביות, שעועית מטפסת, תבלינים רבים ועוד. לעיתים אני משתמש במיני-חממה בשביל שתילונים, אולם די מהר הם יוצאים ממנה וממשיכים עצמאית ללא כיסוי.
לאחר שחשבנו ותכננו את הפרמטרים הללו, לא משנה אם באדניות בקומה ה-20 או בחצר האחורית, זה הזמן להתחיל לתכנן את הגידולים.
מי רוצה תותים בגינה?
“זה לא סתם ששילוב של בזיליקום ועגבניה הולכים טוב ביחד. גם בטבע יש להם השפעה הדדית חיובית” הוא מסביר לי את התפיסה האקולוגית הבסיסית של הצלחת כל גידול. “ככל שמערכת תהיה יותר מגוונת היא תהיה יותר יציבה וחזקה. יש צמחים שמגנים אחד על השני (יש צמחים שמושכים חרקים שטורפים את הטפילים של צמחים אחרים) יש צמחים שמספקים חומרי-תזונה לצמחים אחרים (למשל קטניות הן מקבעות חנקן בקרקע – יסוד שמשמש חומר תזונה חשוב ללא מעט צמחים אחרים). אבל כל זה לא יעבוד בלי ניסויים, ניסויים, ניסויים – כל מקום הוא שונה, הן מבחינת אקלים, קרקע, מי תהום ועוד, לכן צריך תמיד להתנסות – זה טבע, זה חי וזה משתנה”.
אל תשכחו! בפעם הבאה- שותלים גינה – צמחים של סתיו.
מתכון ב-5 דקות:
רוטב פסטו ביתי
מקור המילה פסטו הוא מאיטלקית – pestare ופירושה “לרסק” – הטכניקה בה השתמשו עוד בימי רומא העתיקה בשביל להכין את הגרסה המוקדמת שלו.
להלן מתכון בסיסי ונהדר להכנת פסטו ביתי (מומלץ להכינו מתבלינים שגודלו בביתכם, אין בכלל מה להשוות בין הטעם הזה למשהו תעשייתי). מרכיבים:
– 8 שיני שום בינוניות
– 6 כפות צנוברים
– 3 כוסות עלי בזיליקום (בהעדפה, עלי בזיליקום צעירים)
– 2/3 כוס שמן זית כתית מעולה (extra virgin)
– כפית אבקת פפריקה חריפה
– מלח ופלפל אופציונאלי:
– ניתן להמיר את הצנוברים באגוזי מלך/קשיו/פקאן/בוטני
– ניתן להמיר את עלי בזיליקום עם עלי כוסברה ופטרוזיליה (2 כוסות כוסברה + כוס פטרוזיליה אחת)
– לא הכנסתי במתכון הזה גבינת פרמזן, אבל בהחלט אפשר להוסיף כ-3/4 כוס פרמזן מגוררת על הרוטב ממש לפני ההגשה
פסטו ביתי מהגינה של אלה
אופן הכנה
כאן יש 2 שיטות שונות, השיטה הראשונה היא “הרגילה”, זו שאנחנו משתמשים בבלנדר ומסיימים את העבודה במהירות, התוצאה היא טעימה אבל מי שמעוניין להכיר את השיטה המסורתית עימה מקבלים רוטב “פראי” עימו ניתן גם להשתמש בפסטות שונות, אז אני ממליץ על השיטה “המסורתית”.
הרגילה
לטחון דק את השום באמצעות מעבד מזון, להוסיף מחצית מהצנוברים ומחצית מהעלים ולטחון בכמה פולסים מהירים, עד שכלל העלים חתוכים דק. להוציא את התערובת ולהכניס במקומה את שאר הצנוברים והעלים ולטחון אותם דק. לאחד את התערובת הראשונה עם השנייה ולחתוך עד להגעה לטקסטורה רצוייה. להפסיק את עבודת מעבד המזון ולהוסיף את השמן תוך כדי ערבול התערובת עם כף (טיפ מומחה: חשוב שמעבד המזון לא יעבוד בזמן הוספת השמן, אחרת השמן עלול להתחמם לרמה שהוא יטגן מרכיבים אחרים בפסטו). להוסיף את כלל התבלינים ולערבב היטב.
מומלץ להשהות למשך 4-5 שעות לפחות במקרר למיזוג טעמים. ניתן להכניס לאריזת ואקום ולשמור בפריזר עד 3 חודשים.
המסורתית
דורשת כוח וסבלנות, אבל התוצאה שווה הכל.
לוקחים את השום ביחד עם שליש מכלל העלים ומתחילים לקצוץ אותם עם סכין גדולה (מומלץ עם סכין מזלונה), לאחר שקצצתם כמה דקות, להוסיף עוד שליש עלים – לקצוץ, עוד שליש עלים – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להיות קצוצה דק), להוסיף את האגוזים – לקצוץ, להוסיף פרמזן – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להידמות לקציצה אחת גדולה). בשלב הזה להעביר את ה’קציצה’ לקערה שתתאים לה מבחינת נפח, לכסות הקציצה עם השמן (במידה ואתם רוצים לחכות כמה שעות) או לערבל את השמן בתוך הקציצה (במידה ותרצו לאכול מייד).
ההבדל בטעם ובטקסטורה הוא שבמתכון הרגיל, אנחנו נקבל מחית פסטו שכולנו רגילים אליה, ובמתכון המסורתי, יש עדיין הבדל בין המרכיבים השונים, ההבדל גורם לנו לקלוט טעמים נוספים ולא משהו כל כך אחיד.
מלבד מאפים, הפסטו נהדר גם עם פסטות שונות (החל מספגטי וכלה בניוקי), סלטים, בשרים, מרקים ועוד.
איפה התנור? אין מקפיא? איך מכניסים סיר למיני בר הזה? ולמה החלון במטבח לא נפתח, אף אחד לא מטגן כאן???
שלום וברוכים הבאים להולנד!
מטגנים בגארג’, מבשלים על כיריים, אופים בקומבי וקונים כל יום טרי, כל יום!
אמממממ, אוקיי…
שמי מיטל, בת 37 עוד מעט, נשואה ואמא לאלון (5.5) ואיתי (2.5). אני חיה בהולנד כבר מעל 6 שנים, כיום מתגוררת בליווארדן שבפריסלנד. (כן, הולנד זה לא רק אמסטרדם…) אני אוהבת לבשל, אוהבת לאפות, אוהבת את היצירה של ‘יש מאין’, את הקסם במילים “העוגיות של אמא שלי הן הכי טעימות בעולם כולו”, ואפילו הקמתי עסק משלי בו אני מוכרת מאפים תוצרת בית. www.magdascakes.nl (הבית שלי!)
אז איפה הייתי? אה, כן, המעבר להולנד.
הגענו להולנד וחיפשנו דירה, ובכולן אותה הבעיה- מה העניין הזה עם המטבח? לא אוכלים פה ? לא אופים? ואיפה לעזאזל אני אמורה לאחסן את כל הבמבה שהבאתי מהארץ? את המלפפונים במלח, הקפה השחור והתבלין פרגית? איך אני אכניס לכאן 20 איש בחג?
ההתחלה היתה קשה, לא הכרתי את השפה וכל קניית מוצר הכי בסיסית בסופר היתה אתגר. תוסיפו לכך את החוסר במקום איחסון ותקבלו תירגול יומיומי של נושא הקניות. ממנטליות שאת הכל קונים בקילו, לעבור לקניה ביחידות, ממסורת של הכנה (פרום סקראטצ’) להכל מוכן באריזות (חצי מבושל/חצי אפוי), מבישול בסירים לגדוד (שלא יחסר), לבישול מצומצם (כי הסיר לא נכנס לי למיני בר). כל זה דרש הסתגלות וסבלנות. ניסוי וטעיה והרבה אוכל שנזרק אחרי ביס אחד (סליחה מראש מכל הילדים הרעבים בעולם). בטוחה שחלק מכם נתקלו בסיטואציה של קילוף בטטה יפה שסוף סוף מצאתם, רק כדי לגלות שהיא לבנה מתחת לקליפה, חסרת טעם וחסרת כל קשר לבטטה שאתם מכירים? או מה עושים שהמתכון הישראלי דורש צרור (!) פטרוזליה, וכאן בקושי מוכרים רק כמה ענפים מסולסלים, ואל תיתנו לי להתחיל לדבר על פרג טחון טרי לאוזני המן בפורים…
מה בסך הכל רצינו, קצת מוכר, קצת מנחם, קצת בית- ומה יותר בית מניחוחות של תבשיל מוכר, ריח הטיגון של שניצל טרי או של עוגת שמרים טריה שיצאה עכשיו מהתנור(בעיקר בחורף, אבל מי לא חותם על אחת כבר עכשיו)?
אז היה קצת קשה להבין איך המנטליות ההולנדית גולשת גם לנושא האוכל, אבל בסוף הבנתי, התרגלתי, ולגלות לכם משהו קטן, אפילו אהבתי(!). כאחת שהיתה רגילה לקלף תפוחי אדמה בעצמה, גיליתי שאפשר להשתמש בקיצורי דרך , שלא חייבים לנקות לבד שעועית ירוקה או לקנות כרובית שלמה בשביל כמה פרחים למרק…וואלה יש משהו בהולנדים האלה 🙂 .
אז אני כאן ואני משם ואני אשמח לשתף אתכם בחויות שלי
כי אצלנו בבית IT IS ALL ABOUT THE FOOD .
מצורף מתכון לארוחת ערב בקלי קלות:
תפוחי אדמה במחבת עם בצל מטוגן בייקון ופיטריות
לשם הסימליות החלטתי כי המתכון הראשון יהיה מתכון מבוסס תפוחי אדמה. ברוכים הבאים לאומת אוכלי תפוחי האדמה!
מרכיבים:
שקית תפוחי אדמה קטנים חצי מבושלים ( Krieltjes )
סלסלת פיטריות קטנה (250 גרם)
קוביות בייקון (לפי הטעם)- אופציה כשרה/ צימחונית בהמשך*
(gebakken uitjes)בצל מטוגן מיובש
פפריקה מתוקה (או חריפה או מעושנת לפי העדפה)
מלח, פלפל שחור טחון טרי
מעט שמן (במידה ולא משתמשים בביקון)
מעט חמאה (לא חובה)
אופן הכנה:
מניחים את תפוחי האדמה בסיר שמיועד למיקרוגל עם מעט מים ומבשלים כ10 דקות עד שתפוחי האדמה רכים אך לא מתפרקים (ניתן לבצע את הבישול גם על הכיריים- סיר עם מי ברז ובתוכו תפוחי האדמה, להרתיח ולבשל עד ריכוך).
מסננים את תפוחי האדמה.
מחממים מחבת גדולה, מניחים את הבייקון ונותנים לו להגיר שומן ולקבל גוון שחום, מוסיפים את הפיטריות וממשיכים לטגן על לשינוי צבע. מוסיפים את תפוחי האדמה, מלח, פלפל , פפריקה (בנדיבות), מערבבים בעדינות ומוסיפים מעט שמן או חמאה אם יש צורך (במידה ויבש מידי).מפזרים מעל בצל מטוגן מיובש, סוגרים עם מכסה לכ10 דקות על אש בינונית ונותנים לטעמים להיספג. מערבבים מידי פעם על מנת שלא ישרף.
*לקבלת מתכון כשר: משמיטים את הבייקון ומוסיפים מעט שמן לפני טיגון הפיטריות , ניתן להוסיף מעט שמן לאחר הוספת תפוחי האדמה למניעת יבוש תפוחי האדמה.
*למתכון צמחוני: השמטת הבייקון, הוספת חמאה ושמן לפני טיגון הפיטריות ועוד קצת חמאה לפני הוספת תפוחי האדמה.
מגישים חם עם סלט ירוק בצד.
בתאבון!
על פי ויקיפדיה, טפיוקה (Tapioca) הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון. הוא מיוצר משורש מניהוט מיובש, כתוצר לוואי בתהליך הכנת הפארופה. מקורו בברזיל, ומשם הופץ לארצות טרופיות נוספות. גרגרי הטפיוקה הם כדורונים לבנים דמויי פנינים, שקוטרם, בדרך כלל, כשני מילימטרים.
חבילת בצק עלים מוכן (על בסיס חמאה)
