Tag: אמסטרדם

  • האטרקציות המומלצות בהולנד – יין, קפה וקומדיה

    שש ההמלצות החודשיות שלנו בתחום קולינריה ותרבות מפתות במיוחד. ליל המוזיאונים שמציג אירועים מיוחדים, פסטיבל הקומדיה שמגיש ערבי צחוק מוזיקה וקברט, שבוע המסעדות הצמחוניות במחיר לכל כיס, פסטיבל הקפה שמושך אלפי מבקרים וגם פסטיבל היין שבלעדיו לא מסיימים את עונת הבציר. ולסיום, מרתון במגוון מסלולים – גם לילדים!

    >> על השותפות החדשה בין דאצ׳טאון לארגון הספורט והתרבות מכבי הולנד
    >> רוצים לעשות מעשה טוב? כנסו לכאן 

    ליל המוזיאונים ברוטרדם – Museumnacht010
    7 במרץ

    ליל המוזיאונים של רוטרדם הנקרא : Museumnacht010 יתקיים ברוטרדם בין השעות 20:00 ועד 01:00 בלילה.  מוזיאונים רבים ייפתחו לקהל הרחב עם תערוכות ואירועים מיוחדים. יותר מ 30 מוזיאונים ומקומות תרבות משתתפים באירוע זה. המקומות נמצאים במרחק הליכה או רכיבה על אופניים אחד מהשני. התחבורה הציבורית תהיה ללא עלות והיא כוללת גם את קווי האוטובוסים.

    לפרטים נוספים לחצו כאן 

    פסטיבל הקומדיה הבינלאומי באוטרכט
    6-8 במרץ

    מתחשק לכם לצחוק קצת? פסטיבל הקומדיה הגדול בבנלוקס מזמין אתכם ליומיים של מופעי סטנד אפ ורבים מהם בשפה האנגלית. כחלק מהפסטיבל יהיו מספר מופעי קברט ומוזיקה. מתחם האוכל לא מאכזב. משאיות אוכל מעוצבות יציעו לכם המבורגרים, אוכל סורינמי ותיאלנדי.

    רשימת המופיעים:

    Adam Fields (UK) Al Lubel (US) April Macie (US) Bram van der Velde (NL) Bylgja Babylons (IC)
    Carly Baker (US) Dave Felida (NL) Davey Turnhout (NL) Dolf Jansen (NL) Emiel van der Logt (NL)
    Erika Ehler (CAN) Farbod Moghaddam (NL) George Egg (UK) Hans Gommer (NL) Hans El Rahaui (NL)
    Jasper van der Veen (NL) Jonny Pelham (UK) Johnny Cochrane (UK) Kamphuis & Evenhuis (NL) Kate Lucas (UK)
    Kristel Zweers (NL) Lisa Ostermann (NL) Michael Odewale (UK) Odette van der Molen (NL) Patrick Meijer (NL)
    Pepijn Schonefeld (NL) Pieter van Breevoort (NL) Rayguns Look Real Enough (UK) Reginald D Hunter (UK) Ruud Smulders (NL)
    Sophie Duker (UK) Sophie Willan (UK) Soula Notos (NL) Trista Mrema (US) Vincent Greers (NL)
    Wouter Monden (NL) Zuva Martens (NL/ZIM)  

     

    לאתר הפסטיבל לחצו כאן 

     

     

     

    שבוע המסעדות הצמחוניות ברחבי הולנד
    9-15 במרץ

    במשך השבוע השני במרץ יציעו מגוון מסעדות צמחוניות ברחבי הולנד הנחות ומבצעים מיוחדים על התפריט. זאת במסגרת השבוע הלאומי ללא בשר (Nationale Week Zonder Vlees), יוזמה חדשה, ששותפים לה גם סופרמרקטים וחנויות ברחבי המדינה.
    מה מבטיחים? אוכל צמחוני מעולה במחיר הוגן. 
    מטרת שבוע המסעדות הצמחוניות היא לעודד אנשים לאכול פחות בשר וליהנות ממאכלים צמחוניים מקומיים במחיר שווה לכל נפש. זו הזדמנות לסקרנים שביניכם לאכול במקומות שבדרך כלל לא היו נגישים או נבחרים כך סתם.

    אילו מסעדות ניתן למצוא בהיצע?
    מסעדת De Kruid מאמטלפיין מקימה מסעדת פופ אפ במיוחד לאירוע זה במאודן. בתפריט 3 מנות צמחוניות ב 35 יורו.

    מסעדת Flavor&Spice באיינדהובן, מציעה טעמים בהשראת המטבח הפרסי עם טוויסט עכשווי נחמד. המטבח בריא וחריף. הסוד שמאחורי המנות הוא שהם מחפשים אחר המרכיבים העונתיים הטעימים ביותר בשוק בכל יום.

    ארוחת 3 מנות צמחוניות נעה בין 20 ל- 30 יורו.

    מסעדת Bonboon באמסטרדם, ממוקמת בלב האי KNSM ומציעה מנת טריות לצד יינות משובחים. צורת ההגשה מעוררת תיאבון מוגבר ! גם פה ארוחה של 3 מנות נעה בין 20 ל- 30 יורו.

    טיפ – הזמנת מקום מראש:
    כדי להקל על הזמנת שולחן, מארגני האירוע ערכו רשימה קלה לשימוש של מסעדות המשתתפות בכל עיר. תוכלו למצוא אותו באתר המסעדות הצמחוניות, כאן

    פסטיבל הקפה באמסטרדם
    13-15 במרץ

    ריח הקפה הטרי יכול להיות משובח ומוערך על ידי מביני דבר. בפסטיבל הקרוב תוכלו לטעום, להריח וליהנות מבחר סוגי קפה מהפופולאריים בעולם. 
    הפסטיבל מוקדש כולו לקפה אף משלב גם טעמים של תה ושוקולד. מגוון מותגי קפה מיוצגים על ידי רוסטרים מקצועיים, בריסטות ואוהבי קפה אמיתיים, המעניקים לחובבי הקפה את האפשרות לגלות את הטרנדים האחרונים בתחום הטעם, הארומה וההגשה. זהו פסטיבל ידוע שמושך אליו כ 12.500 מבקרים בכל שנה מתעשיית הקפה. ביום שישי, 13 במרץ, בין השעות 10 בבוקר עד 17:00, מוזמנים לפסטיבל אנשי מקצוע נבחרים מהתחום ולכן הפסטיבל נפתח לציבור הרחב באותו יום החל מהשעה 15:00. במהלך הפסטיבל תוכלו לעקוב אחר סדנאות שונות.

    כרטיסים:
    ניתן להשיג כרטיסים באתר פסטיבל הקפה של אמסטרדם במגוון חבילות כניסה של יום או שלושה ימים וגם כרטיסי VIP. 

    פסטיבל היין באמסטרדם
    20-22 במרץ

    פסטיבל היין באמסטרדם מתקיים פעמיים בשנה ובהתאם לזמני קציר הענבים באזורי הייצוא ברחבי העולם. מדי שנה, יינות מחצי הכדור הדרומי מוצגים במהדורת מרץ, ואילו יינות מחצי הכדור הצפוני מוצגים במהדורת ספטמבר.
    יותר מ- 300 סוגי יין, עדכנו את הידע שלכם בנושא היין בסדנאות עם המומחים והתאימו את היין שלכם לאוכל המושלם. צא למסע קולינרי ברחבי עולם היין עם שפים מובילים ומסעדות שיקיות. בפסטיבל משלבים קולינריה ותרבויות שונות מהעולם. ניתן לטעום יינות לצד מאכלים מאזורים בעולם כמו: דרום אפריקה, ניו זילנד, ארגנטינה, אוסטרליה ופרו.

    פעילויות נוספות:
    חידון היין, סדנאות וכיתות אמן עם מומחים. האוירה תושלם עם להקות מקומיות שיופיעו במקום.

    שעות פתיחה:
    שישי, 20 במרץ: 15:00 עד 01:00
    שבת, 21 במרץ: 13:00 עד 01:00
    ראשון, 22 במרץ: 13:00 עד 22:00

    כרטיסים:
    עלות כרטיס ליום רגיל הינה 16,50 יורו. לפרטים נוספים לחצו כאן 

    מרתון ״אביב״ באמסטלפיין
    22 במרץ

    מסלול מרתון האביב של אמסטלפיין עובר ביער אמסטרדם (Amsterdamse Bos) על מסלול ציורי, שבדרכו יקראו מבקרים רבים. לאחר המרתון ניתן לשלב פיקניק בפארק הגדול שגם ידוע כי בתקופה זו בשנה פורחים עצי הדובדבן במלואם.

    מה מציעים?
    מרתון מלא, חצי מרתון ומירוץ שליחים. זה אירוע אידיאלי גם למשפחות עם ילדים, שימו לב כי יש גם מרוץ לילדים.

    לאתר המרתון לחצו כאן

    מרתון מלא 
    מרחק: 42,195 ק”מ
    מגבלת זמן: 5 שעות, 30 דקות
    התחלה: 10:00
    עלות הרשמה: 30 יורו

    חצי מרתון 
    מרחק: 21,1 ק”מ
    מגבלת זמן: 3 שעות, 30 דקות
    התחלה: 11.30 בבוקר
    עלות הרשמה: 20 יורו

    מרוץ שליחים
    מרחק: כל משתתף רץ בין 8 ק”מ ל 13 ק”מ. צוות שליחים הכולל ארבעה רצים משתמשים באותו מסלול של המרתון המלא.
    מגבלת זמן: 5 שעות, 30 דקות
    התחלה: 10:00
    עלות הרשמה: 50 יורו לצוות

    Coop Kids Run
    מרחק: 1 ק”מ ריצה לילדים
    גיל: 6-12
    התחלה: 10.30 בבוקר
    עלות הרשמה: 3 יורו

    איך נרשמים?
    יש להירשם באתר.

    טיפ:
    רצוי שהמשתתפים והצופים יגיעו בתחבורה ציבורית מכיוון שמקום החניה מוגבל. בנוסף לתחבורה הציבורית הרגילה, ישנו שירות הסעות מיוחד, שיסיע את המשתתפים חזרה מקו הסיום ב- Stadshart (מרכז העיר) לקו הזינוק ב- Startbaan.

     

    תמונה ראשית: מתוך עמוד הפייסבוק של פסטיבל היין באמסטרדם 
  • כריסטמס בהולנד: אטרקציות החורף השוות

    כמות הזמן והאנרגיה שההולנדים מוציאים על חגיגות הסינטרקלאס עשויים לגרום לכם לחשוב שהם לא באמת חוגגים את חג המולד. אז נכון שלרוב ההולנדים סינטרקלאס הוא עניין גדול יותר, הילדים מחכים לחג הזה במשך כל השנה, והוא מלווה במתנות מרובות, ועדיין, ההולנדים אוהבים לחגוג ואם יש עוד סיבה למסיבה אז למה לא?
    באייטם שלפניכם נרכז את מגוון הפעילויות שמתרחשות בהולנד בתקופה הקסומה: שוקי כריסטמס, ירידים, פסטיבלים ואפילו קרקס.  

    ההמלצות הכי שוות לאירועים שמתרחשים בערים הגדולות בהולנד לפניכם:

    לרשימת שוקי כריסטמס נוספים בהונלנד ואירופה>>
    הכן כלבך לחגים ההולנדים>>
    התחברו לדאצ׳טאון באינסטגרם>>

    אמסטרדם

    עץ האשוח הענק בכיכר דאם

    הצבת עץ האשוח המואר (והענק!) מדי שנה בכיכר המרכזית בעיר (מול ארמון המלך) היא אטרקציה תיירותית אבל לא רק! בין אם זה חורף ראשון שלכם בהולנד או עשירי, בשיטוט רגלי, בשעות ערב תוכלו לתפוס צילומים יפים על רקע העץ ולשמור למזכרת’ תיעוד של רגע אירופאי…


    Ice Village Christmas – כפר הכריסטמס ברחבת המוזיאונים

    פתוח עד 2 בפברואר

    הרחבה שבכיכר המוזיאונים הופכת בכל חורף למתחם גדול המכונה בתרגום ״כפר כריסטמס״ (Ice Village Christmas ) הכולל משטח גדול להחלקה על הקרח, ביתני עץ ובהם אפשר למצוא בתי קפה, שוקו חם, יין חם ומתובל כמיטב המסורת.
    גם דוכני ממכר כמו ביגוד, אביזרים חורפיים ועבודות יד ניתן למצוא במתחם. והלהיט ההולנדי לתקופה זו, כמובן, סופגניות האוליבולן.  

    שעות הפעילות:

    ראשון עד חמישי – 10:00 – 21:00
    שישי-שבת – 10:00 -22:00
    24/12 – פתוח עד השעה 17:00
    31/12 – פתוח עד השעה 01:00
    1/1 – פתוח החל מהשעה 12:00
    24/1 – פתוח עד השעה 17:00

    כניסה בתשלום, פרטים באתר.

    לכפר הכריסטמס לחצו כאן

    קרקס חג המולד,  wereldkerstcircus 
    19 בדצמבר ועד 5 בינואר

    במהלך התקופה שלפני חג המולד, ניתן למצוא מספר מופעים מיוחדים שנתפרו לכבוד תקופה זו. אחד מהם הינו קרקס חג המולד. קרקס רוסי, ויש האומרים שזוהי התשובה לקרקס ״סירק דה סולייל״. הדמויות המציגות לבושות היטב בפאר והדר, הפעלולים והאביזרים ברמה גבוהה . קרקס זה עטור פרסים ושבחים. זהו שואו גדול המציג בתיאטרון carre המפורסם לא פחות. 
     
    נסו למצוא כרטיסים כאן

    Amsterdam winter paradise 
    21 בדצמבר ועד 5 בינואר 

    יריד החורף באזור ה RAI חוזר, והשנה גדול יותר.
    למי שמבלה את חופשת הכריסטמס באמסטרדם – זוהי חוויה מהנה, הכניסו ליומן! 
    היריד מתאים לכולם: משפחות וילדים, סטודנטים, תיירים או מקומיים מכל הגילאים.

    מה כולל היריד?
    – מתחם ההחלקה על הקרח פתוח מדי יום החל מ 10 בבוקר ועד 23:00  בלילה. המתחם מחולק לשניים, משטח קרח מקורה ומשטח קרח חיצוני, אשר קשורים זה לזה, כך שתוכלו לחוות את שניהם. מתחם ההחלקה מצוייד בתאורה צבעונית, להגיע לשם בשעות החשכה זה מיוחד עוד יותר. להשלמת האוירה לבילוי לילי, תוכלו ליהנות ממשקאות חמים או אלכוהוליים בביקתת ה “אפר-סקי” או במסיבת החורף שמציעים במקום.
    – משטח החלקה נפרד לילדים עד גיל 6
    – בריכת שלג – משעשע וכיפי, קחו כפפות וכנסו לגלוש בין שמונת המגלשות המכוסות בשלג אמיתי
    – מבוך חורף
    – משחקי חורף של- PS4 
    – מסלול סקי באורך של 400 מטר
    – זירת כדור שלג, משחק בכדורי שלג
    – גלגל ענק
    – גלישת אבובים

    להתרשמות ופרטים באתר היריד לחצו כאן  

    האג

    Coo Event Scheveningen  
    עד לתאריך 20 בינואר

    יריד החורף שבסכווינינגן, מציע 3 אטרקציות מרכזיות.

    מה כולל היריד?

    1. ‘Kurhausplein on Ice’ – החלקה על הקרח
    מול מלון Kurhaus,  מתקיים מדי שנה היריד הכי פופולארי באזור האג.  משטח החלקה של כ 600 מטרים, פתוח מדי יום בין השעות:  10:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה. באזור מסעדות ובתי קפה המציעים  שתייה חמה ומנות עונתיות.

    2. Funskate – משטח הקרח לילדים ומתחילים
    משטח קרח נוסף ומקורה בשם Funskate, יפתח באותו אזור החוף עם הנוך לים, ב 30 בנובמבר. המשטח מתאים מאוד לילידם שרק מתחילים את צעדיהם הראשונים על הקרח. במהלך סוף השבוע של הפתיחה יתקיימו הופעות שונות, בין השעות 13:00 ל 16:00.  ישלובו גם פינות יצירה וקעקועים לילדים.

    3. תערוכת פיסול בקרח
    בתוך אוהל ענק תתקיים תערוכת פסלי הקרח בנושא: ״קסם קפוא״. 
    התערוכה תתקיים בין התאריכים: 7 בדצמבר ועד 12 בינואר.
    הכניסה בתשלום, ילדים עד גיל 3 ללא תשלום, למחירים לחצו כאן 

    להתרשמות ופרטים באתר היריד לחצו כאן 

    Royal Christmas Fair
    שוק חג המולד המלכותי
    12 עד 23 בדצמבר

    שוק חג המולד בהאג מתקיים זו השנה החמישית ברציפות והוא מביא עימו צבע וחמימות מיוחדת.
    שם תוכלו לפגוש את סנתה קלאוס שמבקר ביריד באופן (כמעט) קבוע, צלילי המקהלות ינעימו את ביקורכם. כמובן שיש לציין כי גם בשוק זה תמצאו דוכני מזון ושתייה מסורתיים לתקופה, יין חם מתובל, שוקו וקצפת, אוליבולן, נקניקות ועוד מיני בשר ש״על האש״, 
    חטיפים ועוד מתוקים כמו מרשמלו מחומם, שוקולד גורמה ועוד. 

    השוק ממוקם בלב העיר לצד מרכז הקניות הגדול והכניסה אליו חופשית.
    שעות הפעילות: 12:00-21:00 
    ב 23 לדצמבר: 12:00-20:00

     להתרשמות ופרטים באתר היריד לחצו כאן 

    Scheveningen Light Walk 
    14 בדצמבר 

    אירוע מיוחד יתקיים ב 14 בדצמבר בסכווינגן. טיול לילי לאורך הים, המנוסים מספרים כי זהו אחד השבילים הקסומים בהם הלכו. בכל שנה אלפי משתתפים אמיצים נועלים נעלי הליכה ובוחרים בין המסלולים המוארים השונים:  5,5 ק”מ | 7,5 ק”מ | 12,5 ק”מ | 18,5 ק”מ. שבילי ההליכה כוללים מיצבים מוארים, חלקם משלבים גם מוזיקה, אש ועוד אלמנטים עליהם אחראים אומנים מקומיים. 
    האירוע יתקיים ללא קשר לתנאי מזג האויר. ההליכה לפי מסלולים שיעברו בחלקם לאורך החוף, דרך דיונות, יערות, פארקים ואזורים ידועים אחרים בסכווינגן, כמו הנמל. 

    – מסלול ילדים: מיועד לילדים בגילאי 4-12. מסלול קל באורך של 5,5 ק”מ. 

    להרשמה ופרטים  לחצו כאן 

    הטבילה ההמונית New Year’s Dive
    1 בינואר

    החזיקו חזק: זה קר, ממש קפוא וההולנדים פשוט עושים את זה ! בשעה 12:00 בצהריים מתכנסים המוני אנשים על החוף בסכווינגן, מתפשטים ונותרים עם בגדי ים בלבד, ועטים לעבר המים לטבילה קפואה כדי לקבל את השנה החדשה בצורה נקייה ורעננה. כן, כן אולי זה נשמע לכם מופרך אבל המסורת המשוגעת הזו כבר קיימת שנים רבות וכל שנה מצטרפים יותר ויותר אנשים לחגיגה. 

    איך זה התחיל?
    המסורת ההולנדית החלה בשנת 1960 כשמועדון לשחייה החליט להתחיל את השנה כך כגימיק. הצלילה של השנה החדשה זכתה לתשומת לב לאומית לאחר שמותג מרקים גדול החליט לתת חסות לה. מאותו רגע כמות המשתתפים והמיקומים גדלה מדי שנה.

    ההרשמה:
    כל המשתתפים בצלילת השנה החדשה של Unox בסכווינגן מקבלים כובע של Unox, עט למזכרת ומהדורה מיוחדת של מרק אפונה בקופסת פח. התענוג עולה יורו בודד בלבד. ההרשמה מתחילה בשעה 10.30 על החוף. יש  לוודא שאתם מגיעים בזמן כי צפויים להיות המונים במקום והתהליך יקחח לפחות שעה אן לא יותר. 

    רוטרדם

    Ijsvrij Festival 
    14 בדצמבר ועד 12 בינואר

    https://www.youtube.com/watch?time_continue=1&v=wt1t8b5ZB9M&feature=emb_logo

    פסטיבל חג המולד ברוטרדם מציע אטרקציה מרכזית של משטח החלקה על הקרח היפה ביותר בהולנד ואף נבחר על ידי Lonely Planet לאחד משלושת משטחי ההחלקה היפים ביותר באירופה!
    כמו בכל משטח החלקה אחר גם פה תמצאו כסאות החלקה לקטנים, ביתני ממכר, שוקו וקצפת מהטעימים שיש! הופעות בערב, שימו לב לעדכונים באתר.

    מה עוד ניתן למצוא בפסטיבל?
    –  מסיבת דיסקו עם אוזניות ( silent disco)
    – מסיבות לילדים
    – הופעות
    – פינות יצירה

    שעות פתיחה: 12:00-20:00
    בסופי השבוע המקום יפתח בשעה 10:00

    אפשר למצוא מבצעים שונים המשלבים בין חווית ההחלקה לארוחה במסעדה. 

    להתרשמות ופרטים באתר הפסטיבל לחצו כאן 

    מופע זיקוקי דינור לכבוד השנה האזרחית החדשה 
    31 בדצמבר 

    אחת האטרקציות החביבות על אזרחי הולנד בערב השנה האזרחית החדשה היא הדלקת זיקוקים (ונפצים) באופן פרטני ברחובות. השכנים לא תמיד אוהבים את זה, והכלבים נבהלים ונובחים ללא הרף, אבל המשחק האהוב על בני הנוער וגם על הגדולים הוא חוויה מורשית באופן רשמי ברחבי המדינה. קונים כמות נכבדת של זיקוקים מראש ומתפעלים זאת לבד. כדי לצפות במופע זיקוקים גדול כמו שאנו זוכרים מישראל (אולי) יתקיים כמדי שנה ברוטרדם.
    המופע המרהיב ושווה צפייה! יתקיים בסמוך לגשר ארסמוס.
    המופע יחל בחצות, אךכדי לתפוס מקום טוב כדאי להגיע כבר מהשעה 22:30 למקום. בתוכנית המקדימה יהיו מופעי מוזיקה, דוכני אוכל ושתייה וכמובן אוריה וחגיגה גדולה. 

    לספירה לאחור הכנסו לאתר

    ליידן

    השוק הצף – חג המולד בליידן
    13-24 בדצמבר

    בליידן יתקיים שוק מיוחד לכבוד החגים, השוק הצף. מכיוון שמיקומו על גדול הנהר, בכך ייחודו.

    מה תמצאו בשוק?
    בקתות עץ המציעות אביזרים, בגדים, חפצי נוי באוירת החג. בתחום המזון יהיה אוכל הולנדי כמובן שגם משקאות חמים וקרים המתאימים למסורת החגיגית. 

    שעות פתיחה: 12:00-21:00

    בימי החג:
    13 בדצמבר,  17:00-21:00
    24 בדצמבר,  12:00-18:00

    * אטרקציה נחמדה שכדאי לנצל היא שייט בסירה לאורך השוק. בעבור 7.50 יורו תוכלו ליהנות משייט רגוע כולל כוס יין חם. 

    להתרשמות ופרטים באתר הפסטיבל לחצו כאן 

    מאסטריכט

    Magical Maastricht
    יריד חג המולד הענק בדרום הולנד 

    עד 31 בדצמבר

    אם אתם מחפשים יעד לחופשה בהולנד בתקופה הקרה, אני ממליצה לכם להדרים עד מאסטריכט. החגיגות בעיר זו מפוארות ומרשימות.
    אומנם קר מאוד, אבל האוירה חמה ומשכרת. 
    במהלך חודש דצמבר כיכר העיר Vrijthof היא המקום בו תמצאו את שלל העפילויות והאטרקציות הגדולות. 
    – משטח ההחלקה על הקרח
    – שוק חג המולד
    – שעשועים וקרוסלה לילדים

    בעיר גם הצעות רבות לביקור במוזיאונים והופעות, היא פופולארית לבילוי גם בקרב תובי הערים השכנות מגרמניה. 
    פסטיבל שיתקיים בתקופה זו בעיר הינו ״פסטיבל תרבות״. מדובר בכ- 90 מופעי תיאטרון, ריקוד ומוזיקה שונים במוקדי חמות תרבותיים שונים.
    לפרטים לחצו כאן 

    שוק חג המולד במערות וולקנבורך
    עד 29 בדצמבר 

    השוק המיוחד והגדול ביותר בהולנד, מתקיים בתוך מערות קדומות בעיר הדרומית וולקנבורך, הנושקת למאסטריכט. זהו שוק חג המולד התת קרקעי הגדול ביותר באירופה, שמוכר אינספור מתנות לחג המולד. עם זאת, המבנים המרשימים של המערות ולא הסחורה הם שהופכים את האירוע לפופולארי. לאורך קילומטרים של שבילים תמצאו דוכני מכירה של מיטב המתנות המסורתיות לחג: ביגוד, אקססוריז, משחקים, קישוטי חג ועוד. יש גם שני בתי קפה שנבנו במיוחד לתקופה זו בתוך המערות, אפשר להתחמם עם שוקו או יין חם.
    קל להגיע לשוק באמצעות תחבורה ציבורית והוא תוכנן במיוחד כך שיהיה נגיש למשתמשים בכסאות גלגלים בקלות. 

    טיפ: השבילים צרים והמקום לרוב עמוס בשל הפופולאריות שלו. לבאים עם תינוקות מומלץ לקחת מנשא ולא עגלה. כמו כן, רצוי להתעדכן עם המקום רגע לפני היציאה ולוודא שהוא לא נסגר בשל תנאי מזג אויר קשים (לא קורה בדרך כלל, אבל כדאי לבדוק). 

    שעות פתיחה: 
    אמצע שבוע 10:00-19:00
    סופשבוע 10:00-20:00

    24.12 10:00-18:00 
    26.12  10:00-18:00
    25ץ12 – סגור

    למידע נוסף  לחצו כאן

    דבנטר

    פסטיבל צ’רלס דיקנס
    14-15 בדצמבר 

    הפסטיבל שנחשב ליריד גדול יקח אתכם במסע בזמן לאחור אל התקופה הוויקטוריאנית בלב העיר דבנטר. המראה דומה לשאר שוקי הכריסטמס; עם דוכני עץ, ניחוחות של ערמונים באויר, קישוטי עץ חג המולד ובמות בידור, אך האוירה מיוחדת מכיוון שהוא משתלב עם פסטיבל צ’רלס דיקנס שמתקיים בעיר. הפסטיבל מדמה את התקופה שבה כתב ופעל הסופר האנגלי הידוע ביותר והמשפיע ביותר של המאה ה -19. רבים מגיעים מחופשים ברוח נושא הפסטיבל, לבושים בבגדי התקופה המסורתיים, כולל המוזיקאים שמופיעים, המפעילים, המוכרים…

    טיפ: היריד הזה מאוד פופולארי (מעל 150,000 מבקרים) וזמן ההמתנה בשערי העיר יכול לעלות על שעה וחצי! כדאי להגיע מוקדם מאוד.

    שעות פתיחה:
    11:00-17:00
    לאתר היריד לחצו כאן

  • דודה שרה, מלכת הפרחים של אמסטרדם, קיבלה גשר משלה

    ‘הדודה שרה’, (שרה בכרך 1887-1982) הייתה בעלת חנות הפרחים הותיקה ביותר בכיכר רמברנדט. יותר מ 60 שנה שמכרה פרחים במרכז העיר ובזכות גדולה כונתה: ‘מלכת הפרחים של אמסטרדם’.

    שרה בכרך הייתה בחורה יהודייה ילידת לונדון שחיה באמסטרדם. הוריה, הולנדים במקור, עברו ללונדון לצורכי עבודה ושם נולדה שרה. באופן מצער נפטרו הוריה בזה אחר זה בלונדון. לאחר מותם, שרה ואחיה שוטטו וישנו ברחוב עד שנמצאו על ידי בן משפחה שהחזיר אותם להולנד בשנת 1904. שרה התגוררה ברובע היהודי הישן באמסטרדם וחיה חיי עוני עם קשיים לא מעטים בשל מצבה המשפחתי.

    עם סל פרחים בכיכר רמברנט

    קפה סן ז’רמן-דה-פרס

    בשנת 1912, עם פתיחת שוק הפרחים באלסמיר רכשה פרחים בשוק הפרחים והחלה לעמוד בכיכר ברמברנדט, מצויידת בסל ובו פרחים בשלל צבעים. עם הזמן היא הקימה דוכן למכירת הפרחים מול בית הקפה ‘סן ז’רמן-דה-פרס’. היא מכרה פרחים בכיכר עד לשלהי שנות השבעים, יותר משישים שנה. מה שהפך אותה לדמות מוכרת בכיכר.

    תושבי אמסטרדם אהבו את מלכת הפרחים שלהם. למרות זאת, בשל מוצאה היהודי, חייה לא היו קלים. ב-20 במאי 1943 גורשה שרה לווסטרבורק. בזכות הדרכון הבריטי שלה, היה לה מעמד יוצאת דופן, וכתוצאה מכך היא הועברה למחנה בשלב מאוחר יחסית. מווסטרבורק הועברה למחנה הריכוז ליבנאו שם שוחררה ב- 29 באפריל 1945 על ידי חיילים צרפתים. היא איבדה במהלך המלחמה ארבעה מילדיה.

    לאחר המלחמה חזרה שרה לעבוד בדוכן הפרחים שלה. היא הייתה כבר אז אישיות אגדית. במלאות 35 שנה לנוכחתה כמוכרת פרחים בכיכר נערכה חגיגה לכבודה. בעיתון נכתב: “דודה שרה היא לא סתם דודה. הדודה שרה הפכה לאנדרטה. רמברנדטפליין ללא דודה שרה אינה רמברנדטפליין ודודה שרה בלי רמברנדטפליין אינה כמו שהיא צריכה להיות. לא פחות משלושים וחמש שנים, היא מוציאה פרחים יום אחר יום, שבוע אחר שבוע. תמיד מסודר.

    ב- 26 ביוני 1982 נפטרה דודה שרה בגיל 95, מקום קבורתה בעיר מוידרברג.

    בוידאו: קטע מהטקס ליד הגשר. בנוכחות הנכדה סימונה, משפחה וחברים של הדודה שרה.
    נגנים: צוות עמותת ״מוקה״ לחינוך מוזיקלי בהולנד. 

    לסבתא מגיע גשר משלה

    לפני מספר שנים פרסמה עיריית אמסטרדם קריאה לציבור להגיש הצעות לשמות עבור גשרים חסרי שם, שמסומנים רק באמצעות מספר. אחת ההצעות עבור גשר 31 שעובר מעל  הרנגרכט, בפינת רחוב התורבקייפליין, היתה לשנות את שמו לגשר ״הדודה שרה״. הגשר שנבנה בשנת 1734 קיבל את השם.

    ביום רביעי 20 נובמבר 2019 ערכה עיריית אמסטרדם טקס חשיפת שלטי שם הגשר, בנוכחות משפחתה ומכריה של ‘דודה שרה’. נשאו דברים מנהל המחוז, מיכה מוס, ונכדתה של שרה בכרך, סימונה הלר. הבחירה בהענקת שם הגשר לגברת שרה היה תהליך ארוך של מספר שנים אשר החל בעקבות בקשה של נכדתה, סימונה הלר.

    ״לפני יותר משלוש שנים קראתי שניתן להגיש בקשה לעיריית אמסטרדם בכדי להעניק לגשרים שמות על שם אישיות מפורסמת (לרוב הגשרים באמסטרדם יש רק מספר ולא שם), החלטתי שגם לסבתא שלי מגיע גשר משלה ומיד כתבתי את הדברים הבאים:
    ״שרה בכרך, הידועה יותר בשם ‘דודה שרה’, אזרחית כבוד באמסטרדם, מכרה פרחים בכיכר רמברנדט במשך יותר מ -60 שנה והייתה לה באכסניה בטורבקייפליין. היא הייתה דמות מפורסמת באמסטרדם (וסבתא שלי). בעוני מר היא פירסנה 9 ילדים באמצעות מכירת פרחים.

    סבתי היתה משכימה קום מוקדם לפנות בוקר, מגיעה למכירה הפומבית באלסמיר כדי לקנות פרחים. בשנים הראשונות היא עברה בעיר עם סל פרחים ובהמשך היה לה דוכן ברמברנדטפליין. היא שרדה כמה מחנות ריכוז, איבדה 3 ילדים ו- 6 נכדים, אך היא הייתה אישה חזקה מאוד. אני יכולה לספר עליה הרבה, וידוע עליה רבות בארכיונים של אמסטרדם. היא נולדה בשנת 1887 ונפטרה בשנת 1982. אני חושבת שחשוב שלא רק אנשים בכירים עם תפקידים חשובים יכובדו, אלא גם מישהו מהפרולטריון היהודי הזקן, אישה בעלת מוסר עבודה גבוהה, אמסטרדמית אמיתית.״
    לאחר בקשה זו, התקיימה תקופת התייעצות עם עיריית אמסטרדם ונאמר לי בסופו של דבר כי מספר בקשות, כולל שלי, כובדו מהבקשות הרבות שהוגשו. שמחתי מאוד.״ 

    הדודה שרה וחנות הפרחים

     

    מלונדון לאמסטרדם

    יש לי הרבה סיפורים יפים על סבתי ובמהלך השנים האחרונות בתהליך החקירה על סבתא, שיטוט בארכיונים ועוד, משפחתי ואני גילינו שיש עוד הרבה סיפורים מהם לא ידענו. 
    זכרונות הילדות של סימונה מעלים בה התרגשות וחיוך חמים, ״סבתא שלי חיה חיים מלאים. היא נפטרה כמעט בגיל 96 וזכיתי לחיות לצד אישיות נערצת. היא הכירה את ילדי וכל כך אהבה את הנינים שלה.״

    מה עשה אותה כל כך מיוחדת?

    ״סבתי הייתה אשה מאוד חזקה, היא עברה דברים קשים בחיים ועם זאת כנראה זה מה שחישל אותה וגרם לאחרים פשוט לאהוב אותה יותר.
    היא גידלה 10 ילדים. לדבריה, לא כולם נולדו מאהבה. זה פשוט קרה. אבל, תמיד כשהייתה מדברת על זה הייתה מוסיפה בנחרצות כי ברגע שהילדים היו שם איתה היא לא רצתה לפספס אף אחד מהם, אהבה לילד זו אהבה ללא גבולות. וראיתי את הדמעות מזנקות בעיניה.

    סבתי איבדה ארבעה מילדיה במלחמה. המלחמה תמיד הייתה מורגשת אצלנו בבית. וכולנו ידענו שהיא חושבת על ילדיה ונכדיה שנרצחו בכל יום. אני בכלל חושבת שזהו נס שהיא שרדה את המלחמה בעצמה, וזה היה בזכות הדרכון האנגלי שלה. הוריה היגרו מארנהם ללונדון בסביבות שנת 1885, יחד עם ילדיהם נתן וחנה. לרוע המזל, ההרפתקה האנגלית של המשפחה נכשלה כישלון חרוץ. הוריה של סבתי נפטרו ממחלה ומעוני ושלושת הילדים הקטנים חזרו למשפחה בארנהם. סרטיג’ה (שרה) שהייתה בעלת אזרחות אנגלית ניצלה ושרדה את המלחמה בזכות דרכון זה.

    תחילת הדרך הפמיניסטית שלה

    בשנת 1904 מגיעה סארטיה, (שרה) כפי שכונתה אז, לאמסטרדם לבדה. היא הייתה אז בת 17. כתובתה הראשונה נמצאת ברחוב ורברס. היא מוצאת עבודה כעוזרת בחנות, בין השאר במאפייה בסטאלסטריט, והיא מתאהבת. אך לרוע המזל התאהבה באיש הלא נכון. בהמשך היא אמרה לי שמדובר בגבר יהודי הגון, אדוק, שלצערנו כבר היה נשוי, אך הבטיח להתגרש.

    אבל זה לא קרה וסבתי מצאה עצמה בהריון לבד, דבר מאוד לא מקובל בשנים אלו. בזמן שילדה את בכורתה אנני, התגוררה עם בן דודה וזוגתו בדירה קטנה, במשך 5 חודשים עד שמצאה את כוחותיה מחדש ועברה לדירת חדר קטנה. במהלך השנים היא החזיקה ב “מאהב סודי” עד היום איננו יודעים עליו דבר. ובשנת 1910 מגיע הילד השני, בנה סיימון. בזמן זה סבתי כבר לא האמינה במה שמכונה ‘גברים אדוקים’ והיא מגלה שהיא לא צריכה אף אחד כי היא יכולה לעבוד קשה ויכולה לעמוד על שלה בזכות עצמה.

    כך היא ממשיכה בחיים עצמאים לחלוטין, ופותחת בקריירת הפרחים הידועה. גם שם יש סממנים של עצמאות, אקרא לזה תחילת הדרך הפמיניסטית שלה. ההחלטה שלה כאישה להגיע לבורסת הפרחים, מקום הומה גברים, לקנות שם פרחים ולפתוח דוכן בלב אמסטרדם הייתה החלטה של אישה חזקה. כל אותן שנים, בטח בשלהי שנות ה -60, היא הייתה האישה היחידה במכירה הפומבית ולא התחרתה עם אף גבר אחר.

    כן, סבתי הייתה מיוחדת ופמיניסטית אמיתית, מבלי שבכלל ידעה זאת בעצמה. גילינו בארכיון העירוני שהיא תמיד הייתה רשומה כמפרנסת של המשפחה וזה היה מאוד יוצא דופן אצל נשים באותה תקופה, אבל נורמלי מאוד מבחינתה.

    “זה מגיע לה”

    בשנת 1917, כשהיא רק בת 30 ויש לה כבר שני ילדים בגילאי 11 ו -7, היא פוגשת את סבי. עסקן יהלומים. ״אדם טוב באמת״, במילים של סבתי. עם זאת היא סירבה להתחתן איתו, ״מה זה יועיל״ תמיד אמרה. היו לה עוד 8 ילדים ממנו והוא נפטר בשנת 1935, בגיל בן 70. הוא היה מבוגר מסבתא שלי ב 22 שנים.״

    הטקס היה מאוד מרגש. עמדנו שם מול הגשר, במקום בו סבתא שלי בילתה את מירב ימי חייה, היה קר ועם זאת כל כך חם בלב.  הרגשתי גאווה גדולה שהצלחנו להגיע לרגע הזה, להנציח את סבתי – זה מגיעה לה״.

    אז בפעם הבאה שאתם באיזור תזכרו את דודה שרה, וספרו את סיפורה.

  • אמסטרדם – המלצות רומנטיות לט”ו באב

    אמסטרדם רומנטית בכל עונות השנה ובקיץ במיוחד.
    זהו יעד מושלם לחגיגות זוגיות. אפשר ליהנות מסדרת מופעי ג’אז וקונצרטים בסמוך לתעלות, משיטוט רגלי בפארקים השונים בליווי כוס יין או צפייה באחד הסרטים המוקרנים, אולי תעדיפו רכיבה זוגית באופני ה’טנדם’ או ארוחה של מלכים על גג העולם.

    המילון ההולנדי לאהבה (כולל פלוצים)
    זוגיות ישראהולנדית – איך עושים את זה

    חמש ההצעות שלנו עבור ערב טוב באב:

    לשוחרי המוזיקה – סדרת מופעי ג’אז בתעלות

    בקיץ העיר שמחה ומוזיקלית. היפסטרים, תיירים, מקומיים ועוד מגיעים לבקר בפסטיבל התעלות. הסופ״ש הקרוב הוא זמן משולם להתענג על מופעי ג׳אז על המים.
    ואם מתחשק לכם מופע באולם סגור ב”קונצרטחבאו” מציעים לכם במוצ״ש את המופע woodstock – one night of peace and music

    להרגיש מלכים לערב אחד

    חוויה זוגית במסעדת Ciel Bleu, בקומה ה-23 של מלון Okura
    המסעדה היחידה בעיר עם 2 כוכבי מישלן. 

    REM Eiland  – מסעדה וחוויה על המים

    מסעדה עם קטע. מבנה מיוחד ונוף מהמם.
    בעבר המקום שימש כתחנת טלוויזיה (הלא חוקית) “TV Noordzee”. 
    המקום מחולק לסעדה, בר ועוד בר על הגג עם תצפית משגעת. 
    אם אתם שם, תעלו במדרגות לתצפית – הנוף עוצר נשימה !
    קישור למקום כאן

    אופניים בשניים – רכיבה זוגית על אופני ‘טנדם’

    דרך מהנה, ספורטיבית והרפתקנית לגלות את אמסטרדם ברכיבה זוגית על אופנים עם שני מושבים ושני כידונים. זה רק נשמע מבלבל ! זו חוויה נהדרת. אפשר לדבר, לעשות סלפי תוך כדי תנועה (לא לשכוח סטיק) ואם אחד הרוכבים מתעייף, השני ממשיך לפדל.
    נקודות השכרת אופני ‘טנדם’ פזורות ברחבי העיר, אפשר לקחת ולהחזיר ממקומות שונים באמצעות חברות  macbike או black bikes.
    בסרטון … אפשר אפילו בשש …

    תחת כיפת השמיים – סרטים בפארק

    אוהבים סרטים? אפשר להתכרבל יחד (תביאו שמיכה) בוונדל פארק במסגרת פסטיבל הסרטים world cinema amsterdam  
    ב 16 וב 17 באוגוסט בשעה 21:30 יוקרנו הסרטים: 
    Lightning Catching Adventure
    El viaje extraordinario de Celeste García

    מעוניינים לכתוב אצלנו במגזין על בילויים ואטרקציות ברחבי הולנד? יש לכם נושא אחר שבוער לכם לספר?
    מחכים לשמוע מכם במייל: dutchtownmagazine@gmail.com 

  • הולנד and beyond: המלצות טיולים לזוג ולמשפחה

    אתם נמצאים ברילוקיישן בהולנד עם ילדים קטנים? הנה כמה טיפים איך לצלוח את החיים, ובכיף:

    קחו סופ״ש ארוך או חופשה זוגית לפחות פעמיים בשנה

    זוכרים איך הם חפרו לכם, שעוד הייתם זוג צעיר ונהנתן שהשעון מתקתק ומתי תעשו ילדים? אז אם סבתא וסבא כל כך אוהבים ילדים הם בטח מתגעגעים לנכדים שלהם. אז הנה הרגע להזמין אותה לביקור ולתת להם בעלות על הקטנטנים. It’s a win win situation 

    סופ״ש רומנטי ביער (הפרדי מחזיית ההנקה)  

    עמית ואני שכרנו בקתה זוגית בטבע באזור המושב Diever שבצפון הולנד. המקום קטן ומאוכלס על ידי כולה 2000 תושבים והמון ירוק מסביב. במקום שישנו בו היה גם קמפינג מסודר שנקרא Landgoed ‘t Wildryck (מתאים למשפחות עם ילדים, יש אפילו speeltuin ובריכה מחוממת אבל אמרנו בלי ילדים..) שכרנו בקתה קסומה ביער ירוק עם שני חדרי שינה, מטבחון וסלון קטן עם אח שדלקה, חיממה את הבית והכניסה אותנו לאווירה הכפרית כאילו היינו באלפים. לינק לבקתה 

    ביום הראשון שכרנו אופניים במרכז המבקרים בכניסה לאתר הקמפינג (9€ לאופניים רגילות ו-20€ לחשמליות) ויצאנו לסיבוב דאווין, אל תוך היער. דיוושנו שעה בשקט, בכיף שלנו, הרגשנו לרגע הולנדים היפים כאלה, עצרנו לסלפי וצפינו באגם, בעצים ובחיות שפגשנו בדרך ולא היינו צריכים לנגב לאף אחד הרים של נזלת או לעצור לשנ״ץ. 

    סקיפרית בפוטנציה

    בבוקר למחרת יצאנו לעיירה הציורית חיטהורן (30 דקות נסיעה משם) חנינו את האוטו בחניה מרכזית ליד מרכז המבקרים VVV (סגור בראשון), שכרנו סירה, למשך שעה, והשטנו אותה בין התעלות הצרות (20-25€ לשעה). השיט היה מושלם, הנתיב לא היה עמוס והרגשתי כמו איזה סקיפרית (שבתכלס הסירה דיי איטית חחח…) הכפר עצמו נראה כמו ונציה רק קטן וקסום יותר. מלא גשרים קטנים, תעלות, הכל ירוק והשמש, בחודש מרץ, היתה לטובתנו. בדרך ראינו כבשים שבא לך להתכרבל איתן, סוסי פוני שבא לך לחפוף להם עם איזה מרכך את השיער והרבה ברווזים, דיי רגילים, שזה כמו לראות סתם חתול רחוב בישראל. בקיצור מומלץ לימים שמשיים ולא בעונות מתויירות מידי כי אחרת התעלה פקוקה.

    אופציה נוספת לבילוי, אם מתחשק לכם נוף אורבני ואוירה שונה מביתכם הטוב: 

    לילה במלון באמסטרדם

    למה? כי מגיע לכם לישון לילה שלם, להתפנק במיטה עד עשר בלי שאף אחד יכנס לכם מתחת לשמיכה בשש בבוקר או יצעק לכם ״אמא אני רוצה מים״ באמצע הלילה.

    איתמר, אחד מהחברים המגניבים ביותר שלי מאמסטרדם, סיפר לי על המלון וישר נדלקתי. זה לא מלון רגיל אבל בהחלט אפשר להגיד שהוא לאוהבי עיצוב והרפתקאות. אחד, כי הוא צמוד למסגד מהמם, ענק ופעיל ויש בזה משהו מלהיב בעיני. ושתיים, הקונספט – כל חדר בעיצוב אחר מיוחד: קרון של טראם, חדר סתרים מאחורי מדף ספרים, חדר עם שער אוריינטלי, בית צבעוני ועוד… (לצפיה בחדרים) וכל הפינוק הזה ב-120 יורו בממוצע. הבר מסעדה שנקרא קווין בייקון מאוד מגניב ושווה לשבת בו לאיזה ג׳ין אנד טוניק ולהעביר ככה את הלילה. אבל שימו לב, יש מצב שתאלצו להשתין במקלחת או להתקלח באסלה כי לא בכל חדר יש שירותים או מקלחת. יש מקלחות ושירותים משותפים (ומצוחצחים) בקומה התחתונה. הרפתקני כבר אמרתי?

    תמצאו חברים טובים, הכשירו את בן/בת-הזוג להיות הבייביסיטר וצאו לחופש (ועדיף כמה שיותר רחוק :))

    ביום שבת אחד, תמים ונחמד נסענו לדרום בלגיה, אני וארבע חברותיי/ אחיותיי הספרדיות. אמנם זה היה רק לילה אחד אבל היה שווה כל דקה. כולנו אמהות לילדים קטנים, בלייניות לשעבר, שלא ישנות כבר שנים. אז לקחנו חדר במלון ספא ב- Dinant, והסתובבנו עם מגבות וסליפרס כל הערב (לא בטוחה שזה היה חלק מהתקנון של הקסטל המפואר אבל למזלנו היינו דיי לבד שם). בבוקר טיילנו בעיר דינאן, שם גם נולד ממציא הסקסופון ועלינו שבע מאות מדרגות (250) לקצה מבצר, שמשמש היום גם מוזיאון, והותקף במלחמת העולם הראשונה כשהספרדים נלחמו מול הצרפתים. היה שווה את העלייה ברגל, הנוף מלמעלה מהמם, וכמובן לא היינו צריכות לסחוב שום ילד על הכתפיים. 🙂 

    סיור קומיקס בבריסל (וכמובן קפה מעולה למכורים כמוני) 

    החוויה הכי POW!!! שיש אפילו שלא נשארנו לישון.

    יצאנו כמה חברות לסיור קומיקס בלגי ברחבי בריסל היפה, ביום דיי גשום, והצלחנו אפילו ליהנות. מיותר לציין שקבענו את התאריך חודש וחצי מראש, כנהוג בהולנד ותכלס כולנו עסוקות מאוד בין חופשות משפחתיות לחיים עצמם. אז הסתובבנו שעתיים בין מאות התיירים בעיר, עם Cédric, מהנדס ביום ומדריך טיולי-קומיקס בסופ״ש. הוא ללא צל של ספר המדריך החמוד (והחנון) ביותר על פלנט-ארת׳, בעל ידע רחב בקומיקס (דובר אנגלית וצרפתית) וסבלני מספיק כדי להכיל ארבע בנות קולניות מאוד (מקטלוניה וישראל). בזכותו השלמנו חורים בהשכלה וקיבלנו הסבר מעמיק על לאקי לוק, טינטין, אסאריקס ועוד הרבה גיבורים שכולם מסתבר נולדו פה באזור ועבדו יחד.

    עוד פרטים על הסיור תוכלו לקרוא ממש פה.

    את ארוחת הצהרים שלנו אכלנו ב- Nüetnigenough (לא להיט לצמחונים שכמוני אבל מצאתי מנה טובה אחת). המסעדה היתה טובה מאוד, אוכל טעים, מלצרים מגניבים ואווירה היפסטרית פלוס פלוס. 

    לגראנד פינאלה, שנייה לפני שחוזרים לבן-זוג ולילדים, ביום הגשום והאפור הזה, היינו חייבות איזה קפה טוב שיזכיר לנו את ימי הזוהר. נכנסו ל Café Capitale הבית-קפה הכי היפ באזור שבשניה שהרחנו את הקפה באוויר החלטנו שזה זה. העוגות נראו גם אש, לא ניסינו אבל נראה לי שהבלגים למדו מהצרפתים דבר או שניים על קינוחים.

    תארזו את הילדים ותסעו לטייל באירופה (זה כולה שעתיים וחצי מכאן)

    ליל, צרפת – בירת שווקי הפשפשים 

    העיר ליל ממוקמת בצפון צרפת, קרוב לגבול בלגיה ובכל תחילת ספטמבר (השנה ב 31.08 וב- 01.09) מתקיים בה שוק פשפשים ענק אם לא הכי גדול באירופה, ה- GRANDE BRADERIE DE LILLE. כל העיר מלאה בדוכנים ועשרות אלפי תיירים באים לרכוש איזה רהיט וינטאג׳ או שנים. אנחנו נסענו לשם ברכבת אז לא רכשנו כלום אבל ממש מומלץ להגיע באוטו (שעתיים וחצי מברדה) ולהתפנק באיזה מנורה מהסבנטיז לבית החדש. כיף להסתובב בעיר למרות הצפיפות, להרגיש ניחוחות צרפתיים, לטעום את האוכל הצרפתי המעולה ולהרגיש נוסטלג׳י עם הפריטים הישנים.

    איפה אכלנו? Le Bloempot (פחות מתאים לילדים לדעתי). המסעדה נפתחה בשבע וחצי בערב והתור התחיל כבר מהשעה שבע. למזלנו היינו מספר שתיים בתור אז נכנסו מהר מאוד. כדאי להיות שם בזמן כי אם לא הזמנתם מקום תצטרכו לחכות, יש להם רק מספר מצומצם של שולחנות. הרעיון היה fixed menu, אז בחרנו מחיר (תלוי ברמת הרעב שלכם, בין 40€ ל- 90€) וכל פעם הוגשה לנו מנה אחרת בהפתעה. לא ידענו מה תיהיה המנה עד שהגיעה אלינו לשולחן. כמובן שמראש אמרתי להם שאני צמחונית ועמית קרניבור. היה היפסטרי למותתתת, כולל זקנים, מלצרים מתחלפים, דלישס מיוזיק ואווירה צרפתית מהממת.

    קלן, גרמניה – עיר השופינג והמנעולים

    לפני:
    ואחרי:

    בקלן התאהבתי עוד לפני שעברנו כי לעמית היתה בכל שנה נסיעת עבודה, מטעם כתר פלסטיק, לתערוכה במתחם הכנסים הגדול שבקלן ואני, איך לא?, הצטרפתי אליו. קודם כל הכל זול בגרמניה נקודה. גם אם משווים אותה להולנד (אפילו צבע לשיער ומוצרים איזוטריים כאלה) היא עדיין זולה, ואני ממליצה לכם להזמין מאמאזון גרמניה הכל. הכנסייה (דאם) מרשימה מאוד ומסביבה אלף רחובות, לשופינג מטורף, עם כל המותגים הכי שווים. ישו ידע מה הוא עושה כשהצמיד את החנויות לכנסיה, קודם מתפללים ומתפעלים ואז הולכים לפרוק את הארנק :).

    בפעם הראשונה שביקרנו בקלן היתה שבועיים לפני החתונה שלנו. אז קנינו שם מנעול, הדבקנו עליו את עצמנו והלכנו לתלות על גשר המנעולים. כעבור שנה, כשחזרנו לשם, מצאנו את המנעול בין טריליוני המנעולים האחרים. ועל זה נאמר ג׳יזס!

    ועוד משהו, שווה לבקר בקלן גם בקריסטמס. חוץ מדיסלדורף בקלן יש שוק קריסטמס מהמם. הוא ענק וקוזי בו-זמנית. ואם אני זוכרת נכון בעיר מפוזרים כל מיני שווקים אז בכלל שווה לבדוק לפני את המיקומים. רק אל תשכחו לקחת צעיף, גרביים מחממות ולקנות שם יין חם כדי להמתיק את הגרון.

    תמצאו משפחות בסגנון שלכם, עם ילדים, שרוצות להעביר את חופשת הקיץ ביחד ובסטייל 🙂 

    לפניכם הסוד לווקאנצי מושלם, להורים הצעירים שבינינו. ביום טיילנו, טעמנו יינות, ואכלנו ממטעמי האזור ובלילות חזרנו לבית הכפרי, השכבנו את הקטנים לישון ועשינו ארוחות שחיתות עם חומרי הגלם הטובים בעולם. הילדים נהנו אחד מהשני וגם אנחנו.

    דורדון, דרום מערב צרפת (סיור קולינרי)

    אז בקיץ שעבר נסענו שלוש משפחות, (מהולנד, ישראל וצרפת) עם שישה ילדים קטנים (חצי שנה עד 6), לטיול של עשרה ימים בדורדון, שבדרום מערב צרפת. הנסיעה באוטו לקחה לנו סביב ה-10 שעות וחילקנו אותה ליומיים בשביל בייבי ליל שהייתה אז בת חצי שנה. 

    בעזרתה של אירה סמוק, חברה ומדריכת טיולים קולינריים בבורדו, שגרה בצרפת כבר למעלה משבע שנים, שכרנו וילה ענקית וטיילנו באזור בערך שבוע. אירה הרכיבה לנו מסלול טיולים אדיר, ככה שהצלחנו ליהנות ולספוג את התרבות העשירה של האזור. התחלנו את הטיול באחד השווקים המרכזיים בעיירה שנקראת Issigeac, שמתקיים בה שוק גדול בכל יום ראשון. טיילנו בעיירה Belves, כפר מדהים, שהוכתר כאחד הכפרים היפים של צרפת. ובערב נהננו משוק האוכל הלילי ב beaumont du perigord. הילדים השתוללו בכיף שלהם, רקדו, אכלו, נהנו ונרדמו באוטו תוך שניה. בקיץ מסתבר מתקיימים שווקים ליליים כאלה עם מלא אוכל ומוזיקה כמעט בכל עיירה, כל יום בעיירה אחרת.

    ביקרנו גם באחד היקבים המפורסמים באזור Monbazillac וגם בגני les jardins de marqueyssac המהממים, שהם תכלס הכי מושלמים לילדים קטנים (גם בעגלות) כי ממש אפשר לטייל שם שעות, לשחק בגן המשחקים, לאכול גלידה ולהנות מהנוף והטבע. 

    לבלוג של אירה –  ״Lost in Bordeaux״ולכל המעוניין בסיורי שווקים, סיור באיזורים היוקרתיים של בורודו ואיך לא גם לטעום גבינות, נקניקים, יינות, אויסטרים, מאפים, שוקולדים וקינוחים יוקרתיים, ממליצה לכם לכתוב לה ב- ira@lostinbordeaux.co .

    *אורך הסיורים הוא שלוש שעות והמחיר הוא 55 יורו לאדם. 

    מי שמחפש מידע על מה לעשות בבורדו שיכנס לאתר https://www.lostinbordeaux.com/.

    תהנו מהקיץ, כי הוא לא כאן כדי להישאר:)

  • אטרקציות יולי בהולנד – פסטיבלים, אוכל ומוזיקה

    שבעת המומלצים שלנו ליולי חמים במיוחד! פסטיבל אוכל מדליק וגם שוק גבינות, סלסלה וסמבה ברוטרדם ואמרספורט, לונה פארק ענק בטילבוג וגם ביקור בחוף הים.

    יש לכם המלצה חדשה? מוזמנים לשלוח אלינו ונפרסם גם אותה !

    ללוח האירועים הישראלי לחצו כאן
    התחברו אלינו באינסטגרם

    פסטיבל האוכל  TREK

    פסטיבל האוכל TREK נודד בין 3 ערים בהולנד ומציע מגוון של מאכלים קולינרים בשילוב עם תפאורה טבעית של המקום המארח.
    אז מה יהיה שם?
    משאיות מעוצבות טובלות בירוק, ספסלי פיקניק, מוזיקה ברקע שבסוף הערב הופכת למסיבה, וקהל מגניב, זוגות, חברות, ילדים ומשפחות, הכל הולך.
    אחד הפסטיבלים השווים. אפשר לטעום הכל, המנות לא גדולות, המחיר סביר, ותזכרו שבדרך כלל אם קונים אלכוהול, מקבלים (משלמים על…) גם את הכוס למזכרת.

    כל הטוב והטעים הזה נודד בתאריכים הבאים בין:
    4-7 ביולי
    Paleiskwartier, דן בוש
    12-14 ביולי,
    Amstelpark, אמסטרדם
    30 באוגוסט ועד 1 בספטמבר Westerbroekpark, האג

    לאתר הפסטיבל

    קרנבל ברזילאי

    26-27 ביולי, רוטרדם

    סמבה וסללה בקרנבל הקיץ של רוטרדם הפכו למסורת של שנים. חגיגה של תרבויות בעיר העיר תתתקיים במסגרת הפסטיבל. אלפי מבקרים יהנו מהיצע מוזיקלי רב, מצעד ססגוני של רקדניות ורקדנים ברזילאים, מופעי רחוב ומופעי תופים, שוק אוכל ענק ועוד.

    לאתר הקרנבל

    קרנבל לטיני/קריבי

    6-7 ביולי, אמרספורט

    נמשיך עם פסטיבלים בעלי ניחוח קריבי, גם לאמרספורט יש מה להציע! 
    פסטיבל רחוב אותנטי וצבעוני, מוזיקה לטינית נשמעת מכל עבר, מסיבות שווקים עם מוצרים דרום אמריקה וקריביים, דוגני מזון ושתייה.
    בין היתר תוכלו למצוא סדנאות תיפוף ועוד.
    תהלוכות של רקדניות סמבה, במות עם אומנים במרכז העיר.

    לאתר הפסטיבל לחצו כאן 

    יריד שעשועים ענק ‘Funfair’

    19-28 ביולי, טילבורג

    יריד השעשועים בטילבורג הוא מהגדולים והותיקים שמתקיימים באירופה!
    לונה פארק ענק עם כ 200 אטרקציות, קרוסלות, רכבות, מכוניות מתנגשות, דוכני משחק, כמו כן כולל גם תיאטארון, שווקים מופעי מוזיקה עם מגוון להקות ועוד. ליריד אפילו תחנת רדיו משלו. החגיגות ביריד מסתיימות בלילה האחרון עם המופע זיקוקים מרהיב.

    גימיק חמוד: ביום שני ה 22 ביולי, יחגגו ביריד את יום הגאווה.
    מה זה אומר?
    תמצאו משהו ורוד ללבוש ותגיעו. יהיו דוכנים מתאימים לקונספט והשאר – הפתעה.
    הכניסה ליריד חופשית ופתוחה לכולם, התשלום נעשה פר-אטרקציה במקום.

    המלצת תחבורה:

    קחו בחשבון שמדובר במקום עמוס. אם אפשר עדיך להגיע ברכבת.

    שימו לב לשעות הפתיחה המשתנות מיום ליום – לרוב היריד מתחיל לפעול לקראת שעות הצהריים המוקדמות, עוד פרטים ומידע באתר 

    שוק גבינות מסורתי

    בכל יום רביעי – ביולי ואוגוסט, אדאם

    שוק גבינות מסורתי עם סוחרים בלבוש הולנדי, כרכרות וגושי ענק של גבינות צהובות מכל טוב וסוג שהולנד יודעת להציע.
    אם יש לכם אורחים הקיץ זו אחת האטרקציות הנחמדות עבורם, רק שימו לב שהשוק פעיל לשעתיים בלבד, בין השעות 10:30-12:30ֿ תכננו את הביקור בהתאם. 

    פסטיבל אוכל יפני על החוף

    13-14 ביולי, זאנדפורט 

    מאכלים יפניים ותרבות ייחודית על החוף בזנדפורט! אחרי הכל, מי לא אוהב סושי וראמן? המנות שתוכלו ליהנות מהן: סושי, סאקה, ראמן, אוקונומיאקי, טאקויאקי, מוצ’י, טאיאקי, יאקיטורי, וכמובן גם שתיית יין וסאקה… מלבד אוכל יפני, הפסטיבל שיתקיים באחד החופים הפופולארים בהולנד, מגיש לכם גם:
    קריוקי
    מזון טבעוני בריא
    סדנאות סושי
    גלידה יפנית
    After party על החוף

    לעמוד הפסטיבל בפייסבוק לחצו כאן 

    שעת פתיחה: 12 בצהריים ועד הלילה

    שוקי קיץ על הטיילת של חוף סכווינגן

    30 ביוני, 28 ביולי, 25 באוגוסט

    את סכווינגן הפופולארית אתם וודאי מכירים. מי שמתכנן ביקור בחוף ויכול לתאם זאת לאחד משלושת התאריכים הבאים:
    30 ביוני, 28 ביולי, 25 באוגוסט – יהנה גם משדרת שווקים שנותנת נופח תיירותי נוסף לאזור. 
    השווקים יפעלו בין השעות 11:00-18:00.
    אטרקציות תיירותיות נוספות באזור: עולם המים (Sea life), מלון Kurhaus, המזח והמגדלור, כדורעף חופים, מיני הולנד (Madurodam). 
    לחופי ים בהולנד ומידע נוסף על סכווינגן לחצו כאן

     

    ולהמלצה החמה באדיבותו של קים קלר:

    פסטיבל בירות בוטיק באמסטרדם

    6 ביולי



    פסטיבל בירה בוטיק יתקיים ב 6 ביולי באמסטרדם. יום של בירות, אוכל ומוזיקה ! 
    לצד חטיפים שונים תוכלו למצוא אוכל מקסיקני וברביקיו. וגם: תחרות אכילת פלפל חריף !
    מוזיקה ללא הפסקה של די.גי צ׳רלי.

    בין השעות: 12:00-23:00.
    לאירוע הפסטיבל בפייסבוק לחצו כאן 
    לערוץ היוטיוב של קים לחצו כאן 

    • תמונה ראשית, צילום:  daisyiscrazy 
  • ג׳אז, יין ואוכל – 5 המלצות לפסטיבלים בהולנד

    בהולנד אוהבים פסטיבלים ובקיץ עוד יותר. הופעות ג׳אז (אומנים ישראלים בעולם !), יין, בירה ואוכל – הם המומלצים החמים שלנו להחודש. ההמלצות לפניכם: 

    ללוח האירועים הישראלי לחצו כאן 
    התחברו אלינו באינסטגרם 

    פסטיבל הג׳אז, באמרספורט

    23 ועד 26 במאי

    מדי שנה, פסטיבל הג’אז באמרספורט בוחר להתמקד במוזיקה ממדינה אחרת בעולם. בשנים האחרונות התמקד הפסטיבל במדינות: תאילנד, דרום אפריקה, ספרד ובלגיה; והשנה… הפסטיבל בחר להתמקד בג’אז מישראל !
    הג’אז הישראלי פרץ לעולם הג’אז הבינלאומי בשנות התשעים ואילך, עם חלוצים כמו אבישי כהן, עומר אביטל ויורון הרמן, שעברו לניו יורק ללמוד ב’ניו סקול יוניברסיטי’. ושם תוך מספר שנים, הפכו לדמויות הבולטות והמשפיעות בסצנת הג’אז העולמי וממבשרי סצנת הג’אז הישראלי בניו יורק. משם חזרו לארץ כאשר הם חולקים את הידע והניסיון שלהם עם הדור הבא של מוזיקאים מוכשרים.
    הג’אז הישראלי מושפע מאלמנטים מוזיקלים של מוזיקה אפריקאית, ערבית וישראלית.
    התוכנית לפסטיבל הקרוב תתמקד בהשפעות אלו. ישתתפו במופעים הנגנים הנ״ל בנוסף גם האומנים: הפסנתרן גדי להבי שנחשב לגאון מוזיקלי. יואב אשד, טולה בן ארי ועמית פרידמן עם הרכב קווארטט. 

    עוד מופע יתקיים עם הגיטריסט, ערן הר-אבן. ישראלי, יליד אמסטרדם, וזמרת הג’אז הבריטית: קלייר פארסונס.

    לפרטים הכנסו לאתר

    פסטיבל היין, ברוטרדם

    31 במאי ועד 2 ביוני

    פסטיבל היין יתקיים בפארק שליד בניין האירומאסט (euromast) המפורסם. תוכלו לבחור מתוך יותר מ -300 סוגי יין, לעדכן את הידע שלכם על יין בסדנאות עם מומחים ולהתאים את היין לצד אוכל טעים ממספר מסעדות שישתתפו בחגיגה הקולינרית.

    שעות פעילות:
    31 במאי  16:00-23:00
    1 ביוני     14:00-23:00
    2 ביוני     14:00-22:00

    עוד פרטים באתר

    פסטיבל הבירה – tapt, במזרח אמסטרדם

    18 במאי

    פסטיבל לצעירים במיוחד וצעירים בנפשם… הרעיון הוא פשוט: המון בירה, אוכל טעים, סתלבט על הדשא, משחקים, מוזיקה וריקודים. 
    שבת של כיף, ורק נותר לקוות למגז אויר טוב שישלים את האוירה. 

    וכל השאר בוידאו למעלה !

    עוד פרטים באתר

    רולנדה קוקנס – שוק אוכל על גלגלים, באמסטרדם

    29 במאי ועד 2 ביוני

    זוכרים את ה״אוטו גלידה״ מפעם? שהיה מגיע עם מנגינה כזו וכולנו התפקדנו כדי לקנות ארטיק?
    אז כאלו מכוניות רק הרבה יותר מדליקות ומעוצבות יהיו בפסטיבל האוכל בווסטרפארק בסוף החודש.
    ומה בתפריט? אוכל רחוב מכל העולם כולל בירות. 
    האוירה היא סופר מיוחדת, המוזיקה ברקע, הופעות חיות במספר במות הפזורות בשטח המקום הופכים את המקום במשך חמישה ימים ליריד בילוי מוצלח.

    קישור לאתר

    פסטיבל פיצה, באמסטרדם

    25-26 במאי

    מי לא אוהב פיצה?!
    פסטיבל הפיצה משלב פיצות מסוגים שונים, גם כאלו שאולי לא חלמתם עליהן במקום אחד: רמברנדט פארק.
    המבקרים יכולים לצפות לסדנאות פיצה (לילדים ומבוגרים), לסיור פיצה, למיני קולנוע באויר הפתוח, ולמסיבת ״סילנט דיסקו״ (מסיבה בה כל משתתף מקבל אוזניות עם 3 ערוצים לבחירת סוג המוזיקה, המזויקה מתנגנת באוזניות בלבד)

    פיצריות המשתתפות בפסטיבל:

    • YamYam
    • Trattoria Pizzeria
    • Michel-Inn OOST
    • Pizza Heart Bar 
    • PomoRosso Ristorante Amsterdam
    • Mangia Pizza 
    • Pizzeria DOPE
    • Toni Loco
    • Fietseria
    • Wilde Westen

    עוד פרטים באתר

    תמונה ראשית: iamexpat 

     

  • “אחרי המלחמה” – נותנים עדות בבתי ספר בהולנד

    בשנת 1933 קראה גרטל בלוך הנוצריה את “מיין קאמפף” של אדולף היטלר והבינה שהוא ספר מסוכן. חייבים לעזוב את גרמניה, עכשיו, ועדיף לארצות הברית, לפני שיהיה הרבה יותר גרוע ומאוחר מדי.   

    ליאו בלוך, בעלה, לא חשב שיכול להיות הרבה יותר גרוע, אבל ליתר ביטחון הם עברו לצ’כוסלובקיה. גם שם גרטל לא הייתה רגועה לגמרי. כבר אז ובימים שעוד יבואו, היא ראתה את הנולד. היא קשרה את גורלה בגורל העם  היהודי כשנישאה לליאו, ואביה ויתר על חברותו במפלגה הנאצית כשנודע לו שבתו עומדת להתחתן עם יהודי. גרטל בלוך הייתה נוצריה-לותרנית.

    אחרי שנתיים בצ’כוסלובקיה עברה שוב משפחת בלוך – גרטל, ליאו, בנם רודו ובתם סולביק – הפעם לאמסטרדם. גרטל יזמה את המעבר וליאו זכר שבמלחמת העולם הראשונה הולנד הייתה נייטראלית, אמסטרדם תהיה מקום טוב עבורם, עכשיו.

    עוד על שואת יהודי הולנד:

    עם פרוץ המלחמה היה רודו בלוך בן 16. בזכות אמו הלא יהודיה, הוא ואחותו נחשבו לא-יהודים. היחיד במשפחתם שאולץ לשאת על חזהו את הטלאי הצהוב היה אביהם ליאו. פעמיים הוא נעצר ונשלח ל’משרדי ההגירה היהודית”, שם שהיה כיסוי ציני לפעילות האמיתית שהתקיימה שם. במשרדים האלה הוסדרה הביורוקרטיה הדרושה לשליחת יהודי הולנד למחנות המעבר וסטרבורק (Westerbork) ופוכט (Vught) בהולנד ומשם למחנות ההשמדה. המשולחים צוידו במנות מזון “לדרך” ובכרטיסי נסיעה ברכבת. כשעצרו את ליאו הגיעה אשתו גרטל, גרמניה שידעה איך לדבר עם גרמנים, אל “משרדי ההגירה” והחציפה מבט אל הפקידים: “כך אתם נוהגים כלפי מי שנלחם עבורכם במלחמה הגדולה?! כך עושים למי שכמעט מסר נפשו עבורכם בכלא הסיבירי?!”.

    הגרמני לא היה מוכן, הוא הופתע מהתעוזה הפתאומית וויתר. “לכי הביתה גברת, קחי את היהודי שלך, ומעכשיו תיזהרי איתו. את הרי יודעת מה אנחנו עושים ליהודים במחנות”. גרטל כבר ידעה. וליאו שוב ניצל. השנה הייתה 1943, שלוש שנים לאחר כיבוש הולנד בידי הנאצים.

    ————

    באותו זמן בערך, בעיר אנסכדה (Enschede) שבמזרח הולנד, למדה הנערה ברטה ואן ריין בבית ספר יהודי. אביה של ברטה, קויו ואן ריין, היה רופא. אך על היהודים הוטלו מגבלות, זכויותיהם נשללו והם אולצו לשאת טלאי צהוב. ד”ר ואן ריין נאלץ לציית לצו שאסר על רופאים יהודים לטפל בחולים לא-יהודים. הוא גם הבין שמטופליו היהודים בעיר אנסכדה הולכים ומתמעטים. הוא היה חייב למצוא למשפחתו מקום מחבוא.

    אחרי המלחמה, משמאל לימין: אמה של לאוני, Bertje Bloch-van Rhijn, דודתה Jane Truus, הסבתא קורי (Elisabeth Leonie) והסבא Kujo van Rhijn

    קויו ואן ריין החליט להוריד את משפחתו למחתרת, “לצלול” בהולנדית (onderduiken). היה להם כסף, אמנם לא הרבה אבל מספיק, והיו להם קשרים. תעודות מזויפות הונפקו, כתובות אותרו, הטלאי הצהוב הורד מהחזה ומשפחת ואן ריין התפצלה ועברה להסתתר, “צללה” מתחת לאפם של הנאצים. הילדות ברטה ויאנה טרוס התגוררו תחת שמות בדויים אצל משפחה בליידן, במסווה של אחייניות שהגיעו לגור קצת עם הדוד והדודה. ההורים הסתתרו במחבוא אחר. זה לא היה מחבוא בסגנון של אנה פרנק. הרעיון היה לחיות תחת שמות בדויים, עם סיפור כיסוי, לא במרתף או בעליית גג אלא בדירות רגילות בעיר. החזות הלא מאוד יהודית של משפחת ואן ריין אפשרה את דרך הפעולה הזו.

    בחורף 1943 האחיות ואן ריין עברו לבית חווה גדול שהיה שייך לסבא וסבתא שלהן, בעיר קאמפן (Kampen) שבמזרח הולנד, ושם אחרי זמן מה התאחדו עם הוריהם קורי וקויו. וכך, בבית חווה גדול, עם עצי פרי ומספיק תפוחי אדמה,  תחת שמות בדויים ותקווה לצד האימה, הם חיו עד סוף המלחמה. ברטה ואן ריין כתבה יומן ובו סיפרה על חוויותיה בזמן השהות בקאמפן, על חיי משפחתה במציאות של מלחמה, על הפחד והסבל, על געגועיה להורים וגם על השמלה החדשה שלה, שחשבה למכוערת במיוחד.

    קטע מהיומן שאותו כתבה ברטה. היא מודאגת מכאב הבטן של אחותה ומהגעגועים שלה להורים
    שער היומן

    עדיף לא להיות כאן יהודי

    למעט התקריות הבלתי נעימות שליאו ניצל מהן, שנות המלחמה באמסטרדם עברו על משפחת בלוך, עד כמה שהדבר עשוי להישמע מפתיע, בשקט יחסי. בכל פעם שהתקרבה אקציה שנועדה לשלוח נערים יהודים לעבודות כפיה בגרמניה, גרטל הייתה מורה לילדים להתרחק מהעיר ולנסוע אל היער עד יעבור זעם. ליאו בלוך עבד ביער אמסטרדם בחפירה של תעלה שמשמשת לשיט סירות קאנו, תעלה שקיימת עד היום. סולביק ורודו היו רוכבים על אופניים ולפעמים מרכיבים במושב האחורי את ליאו אביהם, כשהוא מסתיר את הטלאי הצהוב שעל חזהו. רכיבת יהודים על אופניים, גם במושב האחורי, הייתה סיכון גדול. ליאו, גרטל וילדיהם היו אנשים אמיצים.

    לאחר סיום המלחמה, כשליאו בלוך גילה שיותר מארבעים איש ממשפחתו הקרובה מצ’כוסלובקיה נרצחו, כמעט ששלח יד בנפשו. הוא וילדיו, רודו וסלוביק, שרדו, הרבה בזכות תושייתה ואומץ ליבה של אשתו הלותרנית גרטל.

    unt Solvejg Bloch, my grandfather Leo Bloch, my grandmother Gretl Bloch-Liesert, my father Rhodo Bloch. Picture was taken in the first year of the war.
    השנה הראשונה למלחמה, משמאל לימין: דודתה של לאוני, Solvejg Bloch, הסבא Leo Bloch, הסבתא Gretl Bloch-Liesert, האבא Rhodo Bloch

    המלחמה באנסכדה, עיר הולדתם של הוואן ריינים, הסתיימה ב-1 במאי 1945. בית המשפחה נהרס, המרפאה של קויו לא הייתה, רישיון הרפואה שלו אבד. מטופל לשעבר, שעבר לגור עם ילדיו, הציע לרופא לגור בביתו במקומו. שוב היה למשפחת ואן ריין בית משלהם, ובו הם קיבלו את פניהם של שכניהם היהודים שגורלם לא שפר עליהם, של שלדי אדם שחזרו ממחנות המוות.  

    משפחת ואן ריין הייתה בת מזל. היה להם מספיק מזון, הם חיו בבטחה. במדרג הסבל של השואה הם קיבלו דירוג נמוך. אחרי שנים ארוכות נמצא גם רישיון הרפואה של ד”ר ואן ריין, מוחבא היטב בין דפי ספר של חבר שקיבל אותו למשמרת.

    ברטה ואן ריין ורודו בלוך נפגשו באמסטרדם כמה שנים אחרי המלחמה. רודו בלוך למד רפואה באמסטרדם והחליט שעדיף, אם אפשר, לא להיות כאן יהודי. הלוא הוא ניצל בזכות אמו הנוצריה, ואילולא היא, גורלו היה אחר.

    את בתם, לאוני  קראמווינקל-בלוך , שקרויה על שם הסבא ליאו, פגשתי השבוע באמסטרדם.

     

    “לכי בדרך היהודית שלך”

    כילדה, לאוני דווקא ידעה הרבה על המלחמה. אבל מקריאה בספרים. ההורים והסבים לא דיברו, ואם דיברו, סיפרו רק סיפורים טובים, אופטימיים. הם היו אנשים אופטימיים. בילדותה לא היה בבית שום דבר יהודי, שום סממן יהודי, הרי אחרי המלחמה החליט אביה, רודו בלוך, שזה פשוט לא כדאי.

    לאוני פגשה את בעלה הלא-יהודי, מרסל קראמווינקל, בגיל 17. נולדו להם ארבעה ילדים. ורק בשנת 2005, אחרי שנים ארוכות, מרסל אמר ללאוני, כמו אישר לה, “לכי לך, בדרך היהודית שלך, תתחברי ליהדות שלך, אל העבר”. בגיל 50 לאוני חזרה לחפש את העבר ומצאה את סיפור המשפחה שלה.  

    מודעה בעיתון תפסה את עיניה. מחפשים אנשים מהדור השני, post generation, עם סיפור חיים מעניין, שיבואו לספר אותו לתלמידים בבתי ספר במסגרת ארגון Na de oorlog (אחרי המלחמה).

    לאוני התקשרה לדבורה לנס, יוזמת הפרויקט. דבורה, בת למשפחה של ניצולי שואה, הקימה את “אחרי המלחמה” לפני כשלוש שנים, כדי להמשיך ולספר את הסיפור בעולם שבו בני הנוער משתנים מהר כל כך וניצולי השואה הולכים ומתמעטים. במיזם פעילים בהתנדבות בני הדור השני עם סיפור חיים מעניין (ולמי אין כזה?), ובנוסף לסיפור, גם עם כישורי משחק ועמידה מול קהל. כל “עד” כזה נפגש עם תסריטאי שמעבד את הסיפור המשפחתי שלו לתסריט והצגה, עובר סדנת מספרי סיפורים וסדנת ניהול דיון, ורק אחרי תקופת הכשרה שכזו מוסמך להיכנס לכיתה. לאוני הייתה בין המספרים הראשונים שהוכשרו, ומאז היא מספרת את הסיפור של משפחתה לתלמידים בכל בתי הספר בהולנד, לפעמים חמש פעמים בשבוע. עם תמונות, לפעמים בובות, ותמיד עם לב הולם, ברק בעיניים ולפעמים גם דמעות. ובמשך שעה שלמה, היא מעידה, יש בכיתה דממה. נכון שמדובר בתלמידים הולנדיים מחונכים, ובכל זאת.

    על פי הארגון, העדים המתנדבים הגיעו כבר ל-5,000 תלמידים ברחבי הולנד. הדגש העיקרי בפעילות הוא על השואה אבל הארגון עוסק בנושאים נוספים הקשורים למיעוטים, רדיפה וסכסוכים. כך למשל ניתן למצוא בין הדוברים גם את סלמן טלאיי שנמלט מאיראן להולנד בשל רדיפה דתית. דוגמה נוספת היא מיזם שבו שני מורים, יהודי ומוסלמי, דנים בסכסוך הישראלי-ערבי במזרח התיכון ומדגימים כיצד ניתן לעשות זאת תוך הקשבה לטיעונים של המד השני ושמירה על ערכים דמוקרטיים.

    לאוני, פסיכולוגית בהכשרתה, פעילה גם בקהילה היהודית הליברלית בהאג, וגם בעמותת “ידידי גבעת חביבה” (Stichting Vrienden van Givat Haviva) שמגייסת כספים בהולנד עבור הארגון הישראלי “גבעת חביבה” הפועל לשיתוף פעולה בין יהודים וערבים בחברה הישראלית.  

    ומהו המסר שחשוב לך להעביר לילדים, אני שואלת אותה, באמצעות הסיפור האישי שלך?

    “זו שאלה שמפנים גם לילדים בכיתה, והם משיבים תשובות שונות. אומרים שחשוב לשמוע את הסיפור האישי, חשוב לא לשכוח את ההיסטוריה. אבל הם כמעט אף פעם, משום מה, לא אומרים את הסיבה האמיתית”, לאוני מעידה בצער.

    ומהי הסיבה האמיתית? מה את רוצה לשמוע מהם?

    “אני רוצה שהם יגידו, לא עוד אפליה, לא עוד אנטישמיות, Nooit meer Auschwitz”

    עוד הרבה עבודה יש כאן, בהולנד, “אחרי המלחמה”.

     

    בני הדור השני לשואה, בעלי סיפור משפחתי מעניין וכישורי עמידה מול קהל, דוברי הולנדית ברמה טובה דיה לתקשר עם ילדים ובני נוער, שמעוניינים לקחת חלק בפרויקט, מוזמנים ליצור קשר עם דברה לנס באתר Na de Oorlog.

  • המלצות לבילוי אביבי בהולנד: מחזמר מטריף, מופע סופרפול משוגע ותערוכות

    אמסטרדם, רוטרדם והאג מככבות אצלנו בחמשת ההמלצות האביביות להחודש:
    יש לכם המלצה חדשה? מוזמנים לשלוח אלינו ונפרסם גם אותה !

    מחפשים דווקא אירוע ישראלי או יהודי? בדקו את לוח האירועים שלנו

    מחזמר משפחת אדמס

    תיאטרון DeLaMar, אמסטרדם
    החל מ 13 במרץ

    https://www.youtube.com/watch?time_continue=40&v=xZQuAqsyzGA

    הסיפור המוכר הופך למחזמר מוזיקלי מטריף. משפחת אדאמס המוזרה יוצאת מהחושך ומחליפה את הווילה שלה בקומדיה על במת התיאטרון. בת המשפחה אדמס מתאהבת בלוקאס, ועצם הבחירה מזעזעת את המשפחה ההולנדית ה”נורמלית”. כאשר לוקאס והוריו מוזמנים לאדמס לסעודת היכרות, האהבה מועמדת למבחן בכל החזיתות … מופע מצחיק, מלווה על ידי תזמורת חיה, האפקטים המיוחדים האחרונים ותפאורה מושקעת. 
    משך המחזמר: שעתיים ו- 55 דקות.

    קישור לאתר

    Supersull האירופאי

    16 במרץ
    רוטרדם

    מופע מרהיב ואגרסיבי של טרקטורים, משאיות כבדות עם מנועים של אלפי כוחות סוס. לכל רכב יש נהג מירוצים חמוש בקסדה שמגיע לבצע פעלולים לעיני הקהל.
    למופע פופולאריות גבוהה. מזה שנים רבות מגיעים משתתפים ממספר גדול של מדינות באירופה.
    חוויה שונה לאוהבי התחום.

    קישור לאתר

    גני קוקנהוף

    21 במרץ ועד 5 במאי

    החודש יפתח שוב למבקרים פארק הפרחים המשגע קוקנהוף, כמדי שנה לחודשיים בלבד.
    קוקנהוף שעוצב בקפידה על ידי אדריכלי נוף מומחים, הוא מקור גאווה הולנדית בתחום הפרחים. 
    בפארק יש 7 מיליון פרחים שפורחים באביב. 
    יש המון פינות חמד בפארק, בתי קפה ויש לעקוב אחר התוכנייה מכיוון שמציעים שם פעילויות שונות בתאריכים שונים.
    צפויים עומסים בסופי שבוע אך הביקור שווה.

    קישור לאתר

    ריצת חצי מרתון 

    10 במרץ
    האג

    חצי מרתון בהאג יתקיים ביום ראשון ה 10 במרץ. עם מעל ל- 26,000 משתתפים בקטגוריות שונות, אפשרי להשתתף בריצות למרחקים של החל מקילומטר ועד חצי מרתון, משתתפים גם ספורטאים ברמה עולמית.
    מסלול חצי המרתון יוצא ממרכז העיר ומוביל אל אזור החוף וחזרה.
    במהלך הריצה מספקים תחנות שתייה, אחסון שקיות וחדרי שינוי.
    הגיל המינימלי להשתתפות הינו 18.
    יש להרשם מראש באתר.

    קישור לאתר

    תערוכת HISWA

    6-10 במרץ
    אמסטרדם, Rai

    עונת השייט הרשמית בהולנד נפתחת עם תערוכה של HISWA, המקום לאוהבי ספורט ימי.
    יותר מ -350 עסקים בתחום (מעל 500 סירות בכל הצורות והגדלים) מציגים את העיצובים האחרונים בענף הספורט הימי, דוגמא: ציוד ניווט ואלקטרוניקה, ציוד בטיחות והצלה, מידע תיירותי, השכרת סירות, ביטוח ומימון, בתי ספר לשיט ועוד. 
    מארגני התערוכה חשבו על כל המשפחה בזמן הביקור ויצרו מתחם מים נפרד לילדים עם הפעלות ופעילויות כיפיות.

    קישור לתערוכה

  • מוזיאון השואה באמסטרדם: שואה מרוככת, שאלה נוקבת

    יצאה להם כאן שואה עדינה מדי. לא ראיתי צילומים בשחור לבן של שלדי אדם וגם לא את המילים ׳תאי גזים׳. לא מצאתי צילומים של מספרים מקועקעים על העור, ערימות נעליים, בורות ירי או את סופה של מסילת הרכבת לאושוויץ.

    הנרי המתנדב גם לא שמע על הכפר ניולנדה בצפון מזרח הולנד, כפר שכל תושביו, 117 במספר, הוכרו כחסידי אומות העולם. כל אחד שם הציל משפחה, או לפחות יהודי אחד. זה היה מאמץ קולקטיבי. אולי מכאן מגיעה התדמית של ההולנדים מצילי היהודים? כי ההיסטוריה, בניגוד לתדמית שנפוצה בעבר, מספרת סיפור מורכב – יותר מ-75 אחוזים מיהודי הולנד הושמדו. ומנגד, מספר גבוה ביותר, מהגבוהים באירופה, של חסידי אומות עולם הולנדים. אבל אפילו עליהם לא מספרים במוזיאון השואה באמסטרדם, שבו ביקרתי לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה, המצוין היום.

    המוזיאון, שנפתח לפני שנים בודדות, ממוקם ב-Plantage Middenlaan, מרחק הליכה מבית הכנסת הפורטוגזי ומהמוזיאון היהודי ההיסטורי והוא חלק מה-Jewish Cultural Quarter שבמרכז העיר. יש בו תערוכות קבועות ומתחלפות, והוא נמצא כעת בעיצומו של תהליך התחדשות. אז יד ושם זה לא, אבל לכו לבקר, זה חשוב.  

    חזית המוזיאון. הישראלים הביעו אכזבה, ההולנדים התעניינו

    “תשמור את זה בשבילי בבקשה? שיהיה לי משהו כשאני אחזור…” כך ביקשה הנערה סינצ׳ה, מג׳ורג׳, הילד של השכנים. בחדר הזה מוצגים סיפוריהם של ילדים דרך החפצים האישיים שלהם. כינור, שולחן כדורגל, ספר, שרשרת, כפפה. סינצ׳ה ואן סטראטן בת ה-16, הוריה ג׳ונתן וברטה, ואחיה לואיס, נשלחו מרוטרדם לאושוויץ ב-21 בספטמבר 1942. סיינצ׳ה והוריה נרצחו מיד, אחיה לואיס עבד בעבודות כפייה ונפטר שלושה חודשים לאחר מכן. ג׳ורג׳, הילד של השכנים, תרם את השרשרת, הספרים והטבעת של סיינצ׳ה למוזיאון ההיסטורי היהודי בשנת 2015.

    בקומת הכניסה תערוכה זמנית קצרה שמדברת על ׳אבני נגף׳, stumbling stones, אותם אריחי מתכת קטנים המשובצים בתוך מדרכות בערי אירופה, לפני כניסות לבתים בהם חיו יהודים. על כל אבן מופיע שם, תאריך לידה, תאריך ומקום המוות. עדויות אילמות תחת רגלי העוברים והשבים וקל לא לשים לב ולהמשיך ללכת. אבל אם שמת לב לאחת מהן, ל׳נגף׳ כזה, הוא תופס אותך ולא עוזב. בעבר כתבנו על כמה אבני נגף בהולנד, כאן וכאן למשל.

    ערב לפני הגירוש למחנה וסטרבורק , נתן ניקו קרוסה את שולחן הכדורגל המושקע שקיבל מהוריו לחבר שלו, קור ספארחארן, כדי שישמור עליו עד שיחזור. קור קיבל מניקו גם כמה ספרים וזוג גלגיליות שעליו נהג להחליק לבית הספר. קור השתמש בגלגיליות של ניקו ורכב עליהם לבית הספר אחרי שניקו עזב. הגלגיליות לא שרדו אך שולחן הכדורגל השתמר. ניקו והוריו נרצחו בסוביבור ממש סמוך להגעתם למחנה, ביולי 1943. ניקו היה בן 11 במותו. החבר קור תרם את שולחן העץ למוזיאון בשנת 2014.

    מזוודות. 172 מזוודות, על כל מזוודה שם, גיל, תאריך ומקום. Memorium הוא מיצג של האמן וילם וולקרץ לזכר תלמידי בית הספר מונטסורי באמסטרדם. מתוך 172 תלמידי בית הספר שנרצחו, 169 היו יהודים ושלושת הנותרים היו חברים במחתרת. כיום תלמידים הולנדים מגיעים לבקר במקום בסיורים לימודיים, משאירים פרחים ומילות זיכרון.   

    הסיפורים והחפצים המעטים המוצגים בחדר הזה, סיפורים בודדים מתוך יותר ממאה אלף, סיפוריהם של יהודי הולנד.

    על הקיר בכניסה לחדר, שלט פרגמטי ועליו מספרים בלבד, “טרנספורטים מהולנד” כותרתו.

    תאריך, מספר המשולחים, מהיכן יצא הטרנספורט ולאיזה מחנה מוות הגיע. מרבית המשלוחים יצאו מווסטרבורק והגיעו לאושוויץ. המשלוח הראשון יצא ב-22 בפברואר 1941, מאמסטרדם למאוטהאוזן, והאחרון יצא ב-13 בספטמבר 1944, מווסטרבורק לברגן בלזן. כמה ימים לפני כן יצא המשלוח האחרון מווסטרבורק לאושוויץ, ועליו אנה פרנק ובני משפחתה. אדית פרנק נפטרה באושוויץ בינואר 1945, אנה ומרגוט פרנק הועברו לברגן בלזן ונפטרו שם בפברואר או מרץ 1945.

    וכך, שורה שורה, מספר מספר. מאה וארבעה אלף שלוש מאות ותשעים יהודים.

    ציר זמן היסטורי מוצג על הקיר בחצר המרכזית. שלוש שורות מקבילות: שורה של קורות אירופה במלחמה, שורה של קורות הולנד במלחמה, ושורה של תולדות הבניין הזה, ששימש כסמינר למורים פרוטסטנטים ובשנות המלחמה פעל בו מעון לילדים יהודים שהופרדו מהוריהם שהמתינו למשלוח בבניין שמעבר לכביש, ה- Hollandsche Schouwburg, לשעבר אולם תיאטרון עליו נספר בהמשך.  ומתוך הבניין הזה, הודות לשיתוף פעולה עם העובדים ותושיה של המנהל יוהן ואן הולסט, הוברחו כ-600 ילדים יהודים, וכך ניצלו חייהם. ואן הולסט, שהוכר כחסיד אומות העולם, הלך לעולמו בשנה שעברה והוא בן 107. כתבנו עליו כאן.

    זוהי החצר המרכזית של הבניין, ששימשה את המעון שהתקיים כאן בזמן המלחמה. באפריל 1943 כ-600 ילדים יהודים הוברחו החוצה דרך חצר זו והכניסה הצדדית לבניין, וכך ניצלים.

    F00861
    מטפלת ופעוטהצוות המעון הבריח כ-600 ילדים יהודים החוצה למחתרת Foto collectie JHM, F00861

    החדר הבא במוזיאון הפתיע אותי. ציפיתי לתערוכה העוסקת במנגנון הרצח וההשמדה ממש, אך במקום זה פתחתי את הדלת היישר אל ההעפלה, או ׳הנוסעים הבלתי לגאליים לפלסטינה׳, כפי שנכתב בשלט. מסתבר שהגעתי ממש ביום נעילת התערוכה. המשפט הראשון שקראתי שם היה אמירתו של ראש ממשלת אנגליה נוויל צ׳מברלין, “אם נגזר עלינו לפגוע בצד אחד על פני הצד השני, עדיף שנפגע ביהודים מאשר בערבים”.

    ציפיתי להשמדה, קיבלתי העפלה בתצוגה מיושנת

    התערוכה מציגה עדויות מצולמות של מעפילים, חפצים ששימשו אותם, ידיעות בעיתונות על ספינות מעפילים שמוחזרות לקפריסין, הווי קבוצות הנוער, מפות מסלולי הספינות, עוד ידיעות עיתונאיות. העיצוב מיושן והמוצגים בחלקם בלתי משומרים, מזכיר את מוזיאון המעפילים הישן בעתלית, לא אופייני למוזיאונים ההולנדיים המושקעים.  

    פרק עצום ובלתי מתקבל  על הדעת בקורות העם היהודי, נפקד מקומו במוזיאון השואה באמסטרדם, בתערוכה קבועה או מתחלפת, או בכל צורה שהיא. אף לא מילה על מה שקרה בתוך המשלוחים, על החיים במחנות המעבר, על תאי הגזים, על המוות, על ההשמדה השיטתית. ׳נסיעה בלתי לגאלית׳, כי אין באמת מילה כזו באנגלית, העפלה.   

    המילים שהדהדו בראשי לאורך הביקור במוזיאון ואחריו הן ׳רך׳, ׳מסונן׳. שואה מהולה שכזו, בלי תיאורי זוועה. שעה וחצי מקסימום, ועוד התעכבתי וצילמתי. משום מה חיפשתי את המוזיאון ה׳תאום׳ של יד ושם, ואותו לא מצאתי. כנראה אנחנו הישראלים, אם לא נותנים לנו את כל האושוויץ ישר לפנים, בשבילנו זה לא זה. וכאן לא רגילים לראות את כל הזוועות לא מעוכלות, כאן צריך את זה ביותר עדין.

    עוד על שואת יהודי הולנד:

    חשוב לציין שנכון לזמן כתיבת שורות אלה טרם התקבלה תגובה ממנהלת המוזיאון, ותגובה זו חשובה, שהרי המוזיאון הנוכחי נמצא כעת בתהליך של השתדרגות ועיצוב מחודש ואולי בעתיד ייראה אחרת. אנו מקווים לחזור לכך בהמשך.

    מיקי וגלית, זוג תיירים מישראל שפגשתי שם, הגדירו את הביקור במוזיאון כ”חלש”, תגובות נוספות בעברית בספר המבקרים אמרו “אכזבה”. ואילו אלי והס, זוג הולנדים לא יהודים שבחרו להקדיש את בקרו של יום ראשון שלהם לביקור כאן, דווקא התרשמו מאוד. אלי לא ידעה שלבריטים היה חלק משמעותי כל כך בעיצוב גורל היהודים אחרי המלחמה. אלי סיפרה גם שלאמא שלה היו שכנים יהודים באמסטרדם, שהם היו משכילים והתלבשו בהידור. ואולי אפילו – נזכרה בסיפורי ילדות – אולי אפילו אמה הייתה מאוהבת בנער יהודי. וכשלקחו אותם, הוא זרק לה פתק מחלון הרכבת והיא לא ראתה אותו יותר. אלי והס לא רוצים לבוא לטייל בארץ, מתוח שם וקשה, בהולנד נעים ורגוע.

    ההולנדסה סכאובורך. ממרכז תרבות לאתר ריכוז לאתר הנצחה

    בצד השני של הכביש, בניין ה- Hollandsche Schouwburg, לשעבר אולם תיאטרון ואחר כך מקום הריכוז של יהודי אמסטרדם לפני שילוחם אל מותם. בספטמבר 1941 נאסר על יהודים לקחת חלק בפעילות תרבותית וציבורית, למעט פעילות שהתקיימה באולם הזה, כיוצא מן הכלל. ביוני 1941 המקום הפך למרכז תרבותי ליהודי אמסטרדם, ולכן אין טבעי מלהפוך דווקא אותו כעבור שנה, למקום ריכוז של יהודים לפני המשלוח אל מחנות המוות.

    אחרי המלחמה מבקשים להחזיר את הבניין לתפקידו המקורי כאולם תיאטרון. התנגדות מצד תושבי אמסטרדם וראש העיר דאז עוצרת את המהלך. ההחלטה המתקבלת היא להרוס את תקרת האולם, על מנת שלא יוכל לשמש בעתיד כתיאטרון, ולהפוך אותו לאתר הנצחה. ב-1962 ההולנדסה סכאובורך הופך לאתר הנצחה רשמי ליהודי הולנד שנספו בשואה.  

    De Hollandsche Schouwburg aan de Plantage Middenlaan, circa 1955. Foto: Boris Kowadlo, Collectie Joods Historisch Museum, F001813. © Nederlands Fotomuseum Rotterdam.
    הבניין ב-1955 Foto: Boris Kowadlo, Collectie Joods Historisch Museum, F001813. © Nederlands Fotomuseum Rotterdam

    בכניסה לאתר אני פוגשת את המתנדב הנרי הוס, שבמאור פנים וברצון רב לוקח אותי לסיור קצר. הוא מראה  לי תצלום של התיאטרון אז, כששימש כנקודת ריכוז של אלפי יהודים לפני שנשלחו אל מותם. הדלת המרכזית של היום עדיין עומדת באותו מקום בו עמדה אז. התקרה והקירות אינם. בכניסה לוחות זיכרון עם שמות המשפחות שנרצחו.  

    הנרי מצביע על תצלום בחצר ובו נראים יהודים עם טלאי צהוב, יושבים בניחותא בחצר, זו החצר הזו ממש, שותים תה מכוסות חרסינה ומתחממים בשמש ההולנדית הקרירה, לא מודעים לעתידם.  במרכז התצלום נערה מנופפת בידה לשכנה בבניין ליד, מעבר לגדר, בניין שקיים עד היום. כאילו מבקשת לומר לה ׳נתראה בקרוב׳. וכמו השכנים של הילדים היהודים שקיבלו מהם פיקדון ׳עד שנחזור׳, של צעצוע, של שרשרת, של ספר, והפיקדון מעולם לא נדרש על ידי בעליו, כך גם כאן. הנערה נופפה לשלום ולא שבה. והשכנים המשיכו בחייהם, חיים לצד הבניין והחצר שהיו, יום יום ולאורך תקופה ארוכה, מקום של סבל וחשכה, כאן במרכז אמסטרדם. וגם כשחזרו הניצולים, אודים מוצלים מהתופת, נתבקשו להשלים את חובות המסים והחשבונות שלהם לעירייה שהצטברו בתקופת ׳היעדרותם׳.   

    הבניין ב-1925

    “החברה שלנו לא שלמה כשיותר ממאה אלף איש ממנה חסרים”, אומר לי הנרי. את עבודתו כאן באתר ההנצחה הוא עושה בהתנדבות, וכשאני שואלת אותו למה, ולמה דווקא כאן,  הוא עונה שהעולם מתחלק לשני סוגים של אנשים, helpers, ו- watchers, ושחשוב לו לחנך את שלושת ילדיו להשתייך לסוג הראשון. להיות מאלה שבוחרים להושיט יד לעזרה, ולא לעמוד מנגד. לסייע, ולא להתעלם. ההולנדים, במלחמה בחרו באפשרות השנייה הוא אומר. תושבי יולנדה הם מיעוט, מיעוט. הוא לא הכיר את הסיפור ולא זכר את שם הכפר, ניולנדה.

    “ומה את תבחרי להיות אם תראי ברחוב מישהו שזקוק לעזרה?” הוא מפנה אליי מבט נוקב, “האם תהיי helper, או watcher?”

    מה אני אהיה? מה נהיה כולנו? ומה אנחנו עכשיו?

    זה לא יד ושם, כי זה משהו אחר. אתרי הזיכרון לשואה באמסטרדם נמצאים בבניינים היסטוריים בהם התרחשו האירועים, מקומות ׳אותנטיים׳ עם קשר היסטורי ישיר. בית אנה פרנק, חצר  הקולג׳ למורים – המוזיאון, חצר התיאטרון היהודי – אתר ההנצחה. להיות שם ולראות את התמונות שצולמו מאותה נקודה ממנה צילמתי בעצמי, לדמיין את הילדים במעון, את ההורים שהופרדו מהם. ילדים קטנים, בלי הורים, במקום זר ורחוק, ורק מעבר לכביש, ולנצח.

    את ביקורי אני חותמת באנדרטה קטנה ומוזנחת “לא עוד אושוויץ” בפארק עירוני מהמאה ה-17, בין מוזיאון השואה לבית הכנסת הפורטוגזי. ליד האנדרטה עוצרות קבוצות תיירים, מקשיבות להסברי המדריך, מצלמות מעט וממשיכות הלאה. וגם אני ממשיכה, חולפת על פני בית הכנסת המפואר שהוא עדות לעבר אחר, מתעכבת לרגע בכניסה למוזיאון היהודי הומה המבקרים, קונה קפה, עולה על הטראם, חוזרת אל הבועה שלי.

    helper  או watcher? ינואר 2019.

    “לא עוד אושוויץ”