Tag: דאצ’ניוז

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

 

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת”א

האם כדאי להתחיל מו”מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו”ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. “כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו ‘רעיון מעניין’, הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת”. מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. “פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים ‘at your earliest convenience’ ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול”.

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. “כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת ‘אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם’, כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת”. אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

“יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים”, אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. “מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות”. ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. “בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות”, אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש”הקולגה האמריקאי שלי” יהפוך פשוט ל”ג’ון, הקולגה שלי”.

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. “אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב”. הולנדים רוצים “להגיע מהר אל הנקודה”, אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח”. אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. “לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי”. מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. “בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר”, מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, “כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות”.

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

 

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. “בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה”, סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

 

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: “מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים”.

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

 

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

(מקור: Metro)

ממשלת הולנד הציעה תוכנית לטווח רחוק להתמודדות אירופה עם מבקשי המקלט מסוריה. בטווח הקצר תקלוט הולנד כ-7,000 פליטים. לצד הסיוע יש גם מחאה מתושבים מודאגים. וגם: אנחנו מרוויחים מהבלגן במשטרה וחדשות גן החיות – צפו בפילפילון החדש

 

התוכנית ההולנדית – קליטת אלפי פליטים

קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff), מזכיר המדינה לנושאי משפט וביטחון, האחראי בין היתר גם על הענקת מקלט מדיני, הודיע השבוע כי הקבינט אישר את תמיכתו בתוכנית האירופית לקליטת עשרות אלפי מבקשי מקלט הנמלטים לאירופה מאזורי מלחמה.

תוכנית חלוקת מבקשי המקלט בין מדינות האיחוד תלויה ב”כושר הספיגה” של כל מדינה. התנאי הראשון שהציבה הממשלה לקליטת מבקשי המקלט, הוא קליטתם ורישומם באזורי קליטה ייעודיים מאובטחים בסמוך לאיזורי המלחמה, שיוקצו על ידי מדינות האזור (טורקיה, למשל). לאחר קליטתם ורישומם, יוכלו הפליטים לבקש מקלט באחת ממדינות האיחוד האירופי באופן מסודר, על פי התהליך המקובל. לא תינתן למבקשים אפשרות לבחור את המדינה שאליה יגיעו. מהגרים שיגיעו ישירות לאירופה מבלי להיקלט תחילה במחנה פליטים, יגורשו חזרה לארצותיהם. תהליך הקליטה והרישום ינוהל על ידי נציבות האו”ם לפליטים (UNHCR). לפתרון לטווח ארוך זה נדרשת תמיכה מצד רוב מדינות האיחוד.

דייקהוף אמר עוד כי בטווח הקצר ייקלטו בהולנד 8,000-7,000 פליטים. המספר הסופי ידווח היום (שני) במהלך פגישה של הוועד האירופי לנושא הפליטים בפרלמנט האירופי בבריסל.

בנוסף, אישר הקבינט תקציב של 110 מיליון יורו לתמיכה במחנות הפליטים בירדן ובלבנון.

(מקור: Metro ו-NOS)

ומה חושבים התושבים על מבקשי מקלט שיגיעו לעריהם?

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על פעולות סיוע למבקשי מקלט מצד אזרחים מן השורה. אך המצב כמובן מורכב. למשל: כ-600 מבקשי מקלט, רובם גברים צעירים, אמורים להיקלט במרכז קליטה שיוקם עבורם בשכונת Eschmarke באנסחדה. אך תושבי השכונה חוששים לביטחונם וסבורים כי מרכז הקליטה עלול להפוך לכר לפשיעה. על פי הארגון המרכזי למבקשי מקלט (Centraal Orgaan Asielzoekers), דרושים כ-10,000 מקומות לקליטת פליטים. בעוד הרשויות המקומיות פותחות בפני הארגון את שעריהן ומציעות סיוע, הולכת וגדלה המחאה מצד התושבים עצמם. תושבי אנסחדה אינם היחידים: תושבי הכפר Balk במחוז פריסלנד הגישו תביעה לבית המשפט נגד הכוונה לקלוט בכפר 600 פליטים. ב-Gilze-Rijen במחוז ברבנט נבלמה הקמתו של מרכז רישום למבקשי מקלט.

באסיפות מידע שנערכות עבור תושבים במקומות שבהם עתידים לקום מרכזי קליטה, עולות בכל מקום שאלות זהות: מדוע רק גברים? למה כל כך הרבה אנשים? למה בשכנות לבית ספר, בית אבות, פארק או מרכז מסחרי? בעיר דן בוש (Den Bosch) התלוננו התושבים על כך שלא קיבלו מידע בכלל או קיבלו מידע חסר על הכוונה לקלוט 500 מבקשי מקלט בחלקים שונים של העיר.

אך כאשר לבסוף צולחים המאמצים להקים מחסה לפליטים, ניתן גם לראות שמצב הרוח משתנה לחלוטין. בעיר אפלדורן התנהל במשך זמן רב מאבק על הקצאת מקום קליטה קבוע, אך מאז שהגיעו הפליטים הראשונים לעיר בשבוע שעבר, הם היו מופתעים לטובה מקבלת הפנים החמה לה זכו מן התושבים.

(מקור: Metro)

מרכז קליטה לפליטים במקום מסגד בחאודה

עיריית חאודה (Gouda) תציע מקלט לכ-500 מבקשי מקלט ב-Prins Willem-Alexanderkazerne בעיר, שהיא שכונת מגורים ששימשה בעבר את הצבא, אחרי שהמבנים יעברו שיפוץ שיושלם במחצית השנייה של 2016. בעבר הייתה כוונה להקים במקום מסגד ענק, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מחאות של תושבי הסביבה.

(מקור: Metro)

 

בלגן במשטרה – ואנחנו משלמים פחות

לא רק בארץ. ככל שחולף הזמן, צצות ועולות בעיות ומתגלים עוד ועוד סכסוכים. אחרי שהשרים אופסטלטן וואן דר סטור הוכרזו כאויבי המשטרה, יוצאים עתה השוטרים נגד מפקדיהם. אלה הבעיות המרכזיות:

• מאות משרות במשטרה נפתחו להצגת מועמדות מצד גורמים חיצוניים במקום להיות תחילה מפורסמות בתוך הארגון. משרות אלו כוללות בין היתר תפקידי שיטור בכירים (hoofdagent) או תפקידי שיטור אופרטיביים הדורשים הכרות עם תחומים ספציפיים (politiekundige). במקרה האחרון מדובר בתפקיד המערב קביעת מדיניות. בוועד עובדי המשטרה הארצי (Nederlandse Politiebond) סבורים כי צעד זה פוגע פגיעה חמורה בתנועת העובדים בתוך הארגון: “אנו חושבים שזה בלתי סביר שמעסיק מתעלם מקיומם של מועמדים פוטנציאלים מתאימים בתוך הארגון. הגיע אלינו זרם של שיחות טלפון מצד שוטרים שהתאכזבו לגלות שהפיקוד מונע מהם את האפשרות לקבל עדיפות בהצגת מועמדות למשרות אלו”.
• האיגוד הכללי הארצי של עובדי המשטרה (De Algemene Nederlandse Politie Vereniging=ANPV) התריע מוקדם יותר השבוע נגד כוונת הפיקוד העליון לשכור את שירותיהם של מומחים חיצוניים בתחומים שונים, משום שלטענת הפיקוד, לא ניתן למצוא אנשים בעלי תחומי מומחיות דומים בתוך הארגון. לצורך כך הוקצה תקציב של מיליוני יורו. לטענת האיגוד, מעבר לכך שמדובר בבזבוז מיותר של כספים, קיים חשש כי השכירים החיצוניים הללו ייחשפו למידע רגיש ואז יצאו איתו מהארגון.
• כדרך להבעת מחאתם, שוטרים מחלקים פחות דו”חות על מהירות מופרזת וצעד זה גורם לנזק של מיליונים לקופת המדינה. כאן גם מתגלה מצב פרדוקסלי, משום שהשוטרים מבקשים מצד אחד שיפור בתנאי שכרם, ומצד שני נמנעים מלעשות את עבודתם על מנת להוסיף כסף לקופת המדינה. לשר ואן דר סטור זה לא ממש איכפת – הוא טוען כי לא נותר תקציב לתוספות שכר.
• לפני כשבועיים הודיע השר ואן דר סטור כי אינו שבע רצון מאיכות מחלק החקירות, וכאילו כדי להוסיף שמן למדורה, הודיע השר לפני שבוע כי לדעתו המשטרה “טיפשה”. 15% בלבד מעובדי הארגון הם בעלי תואר אקדמי, וזהו לדעתו אחוז נמוך מדי.

בניסיון אחרון לעצור את פתיחת 424 המשרות להצגת מועמדות מבחוץ, מתוכננת הפגנה בהאג ב-16 בספטמבר. צעד זה מתווסף כאמור לפעולות מחאה נוספות שנועדו להשיג הסכם עבודה קיבוצי (cao) משופר. משום כך במהלך השבוע החולף נחסמה המערכת המאפשרת גביית דו”חות.

(מקור: Metro)

 

It’s A boy!

לפני כמה שבועות דיווחנו כאן על פילון שעומד להיוולד בגן החיות בליידורפ ברוטרדם.

ואכן, ב-20 באוגוסט זה קרה! אחרי תהליך המלטה שעבר ללא אירועים ונמשך דקות ספורות בלבד, נולד פילון זכר לאמא פילה בנגקה. הפיל הקטן, שניתן לו השם Sunay משחק בחוץ, יונק היטב וישן הרבה. סבתא אירמה ואמא בנגקה כמעט ולא עוזבות אותו.

Sunay הוא הפיל ה-16 שנולד בגן החיות והוא אח לפילה Faya ובן דוד לפילה Lihn Nhi.

הנה קליפ שהפיק גן החיות לאחר ההמלטה:

 

 

(מקור: אתר גן החיות Blijdorp)

הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט גאה בהתמודדותה עד כה אך קוראת לסיוע נוסף. בינתיים סלבריטאים ואזרחים מן השורה מתארגנים לעזור. וגם: לידות בית בטוחות כמו בבי”ח, רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים, ולמה כדאי לשאוף קצת אוויר חוות.

סיוע לפליטי בהולנד

על רקע משבר הפליטים בשערי אירופה, הודיעה הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) כי היא זקוקה לעוד מרכזי סיוע ושמספר המיטות שלהן היא זקוקה יעלה על 10,000 שאותן ביקשה בעבר. בראיון עם העיתון AD אמר יו”ר הסוכנות, חררד באקר: “לפעמים מגיעים 1,800 אנשים בשבוע. אפשר למלא בהם שלושה מרכזי סיוע בשבוע. צריך לפתוח בדחיפות עוד מרכזים. זו בעיה של החברה כולה. יש לנו כרגע 70 מקומות שבהם אנחנו פועלים ואנחנו מדברים עם 120 רשויות מקומיות. אני קורא לכל הרשויות לקחת אחריות, ולהיות גמישות עם תוכניות הבנייה, כי אנחנו צריכים עוד מקום ובמהירות”. הוא אמר כי כרגע מספקת הסוכנות מחסה ל-30,000 בני אדם וכי היא מצליחה לספק מיטה לכל אחד ולדאוג שאנשים לא יחיו ברחוב. “אנשיי עובדים קשה מאוד על כך”, אמר באקר.

הוא אמר כי הוא “מבין שיש קהילות שמרגישות שאינן יכולות להתמודד עם מבקשי המקלט”, אך הוסיף שבמרכזי הסיוע יש אנשי ביטחון ושהרשויות נכונות לפתור בעיות בשיתוף עם הקהילה המקומית. “כאן לא זורקים בקבוקי תבערה דרך החלונות, כמו בגרמניה, ואני גאה בכך”.

אזרחים רבים נרתמים לעזרה. דובר של הסוכנות אמר ל-NOS  כי מרכזי הטלפון של הארגון קורסים תחת מבול השיחות מאזרחים שמציעים עזרה, והוא קרא לציבור להציע את עזרתו בטופס מקוון. “זמן ההמתנה ארוך מדי, ויהיה חבל אם רעיונות של אנשים לא יישמעו”, אמר.

בארגון הסיוע Vluchtelingenwerk רשומים כעת כ-8,000 מתנדבים – כמעט כמספר השיא בימי המלחמה ביוגוסלביה בשנות ה-90.

במקביל מתארגנות יוזמות אזרחיות לסיוע. יותר ממאה ידוענים, פוליטיקאים ואנשי עסקים הולנדים פרסמו ביום חמישי מודעה בגודל עמוד ב”טלחראף” וקראו ל”פתרון הומני” למשבר הפליטים. “האם אתם שומעים את הקריאה?”, נכתב במודעה, שטוענת כי הפוליטיקאים מגיבים למשבר הגובר בגישה מיושנת “בעוד המצב דורש שינוי מוחלט… יש סיכון שאנחנו נצמצם את האחריות שלנו למינימום האפשרי, אבל עלינו לשאול את עצמנו האם כך נהיה לחברה שאנחנו רוצים להיות… עלינו לעבוד בתבונה ובחמלה כדי להגיע לפתרון הומני. אתם יכולים לסמוך עלינו”.

על המודעה חתומים בין היתר השחקנית קריס ואן האוטן, אשת הטלוויזיה ונדי ואן דייק, הזמרת שנטל יאנן, מנהל הרייקסמוזיאום וים פייפס, ומנכ”ל תאגיד KPMG יאן הומן.  

גם בפייסבוק צצות יוזמות: העמוד Ik ben een gastgezin voor een vluchteling (אני משפחה מארחת לפליט) זכה ליותר מ-15,000 חברים. כוונת העומדים מאחוריו איננה שהמתנדבים יארחו פליטים בבתיהם, אלא שיספקו תמיכה בתהליך הפנייה לבקשת מקלט. העמוד Because We Carry אוסף מנשאי תינוקות לפליטות שנושאות את תינוקיהן בזרועותיהן.

מחקר: ללדת בבית – בטוח כמו בבית חולים

לידה בבית בעזרת מיילדת בטוחה באותה מידה כמו לידה בבית החולים תחת פיקוחו של רופא גינקולוג. כך טוענים גינקולוגים ומיילדים מבתי החולים AMC ו-VUmc באמסטרדם, בעקבות מחקר שערכו.

כמה מספרים מהמחקר הנוכחי:

• החוקרים סקרו 83,289 לידות
• 61 לידות הסתיימו בתינוק מת
• 7 מתוך 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידת בית עם מיילדת
• 8 מכל 10,000 תינוקות מתו בעקבות סיבוכים בלידה בבית חולים עם גינקולוג
• שיעור תמותת התינוקות בהולנד הוא 8.4 לכל 1000 לידות (על פי נתונים מ-2013) והוא נובע בעיקר משיעור גבוה של לידות מוקדמות

תוצאות מחקר זה שונות מאוד מתוצאות מחקר אחר, שפורסם באוטרכט ב-2010, ושעורר דיון ציבורי נרחב, ואשר בו נטען כי בקרב נשים אשר התחילו את תהליך הלידה עם מיילדת, קיים סיכון גדול פי 2.3 למות התינוק תוך כדי הלידה או זמן קצר אחריה בהשוואה ללידה בבית החולים בפיקוח גינקולוג.

בהולנד בוחרות כ-30% מהנשים ללדת בבית. לידות בית אפשריות רק לנשים שנמצאות בסיכון נמוך לפתח סיבוכים במהלך הלידה. לנשים בהריון בסיכון גבוה לא ניתנת אפשרות בחירה כזו.

מאז פרסום המחקר מאוטרכט, הולך ופוחת שיעור תמותת התינוקות, אולם גם שיעור לידות הבית הולך ויורד. בנוסף לכך, נשים רבות מבקשות אמצעים לשיכוך כאבים במהלך תהליך הלידה.

ארבעה מקרב אנשי המקצוע שמתחו ביקורת על המחקר מ-2010, נמנים עתה עם כותבי המחקר הנוכחי, שהגיע כאמור לתוצאות שונות לחלוטין, על אף שסקר תקופה זהה למחקר מאוטרכט. מחקר זה מקיף כמעט מספר כפול של לידות, ותוצאותיו מדויקות יותר.

השאלה המרכזית שעולה מפרסום שני המחקרים הללו היא מה יכולה היולדת הממוצעת לעשות עם המידע הזה. המיילדת אנק דה יונג (Ank de Jonge) אומרת כי אם תגיע אליה אישה בהריון בשבוע 36 ומעלה ותתהה האם יהיה בטוח עבורה ללדת בעזרתה של המיילדת, תוכל המיילדת לאשר לה ש”כן, זה בטוח”.

אחד מיוזמי המחקר הנוכחי, יוריס ואן דר פוסט (Joris van der Post), מרצה בכיר למיילדות וגינקולוגיה ב-AMC, אומר כי תמותת תינוקות לאחר לידה היא רק חלק זעיר משיעור תמותת התינוקות הכללי. הבעיה הגדולה יותר עמה מתמודד תחום המיילדות קשור לתמותה בלידות מוקדמות מאוד. מקרי מוות של תינוקות לאחר הריון מלא קשים הרבה יותר לעיכול מכיוון שבמקרים אלו התינוק כבר היה בשל.

תקציר המחקר מכתב העת Midwifery

מקור: NRC

רה-ארגון במשטרה עולה לנו ביוקר (NRC)

לפני מספר חודשים כתבנו כאן על רה-ארגון שמתנהל במשטרה ואשר נועד לאחד 26 יחידות עצמאיות לכדי גוף ארצי אחד.

השר לביטחון פנים וצדק, ארד ואן דר סטור (Ard van der Steur), אישר היום בדו”ח ההתקדמות החצי שנתי שכתב נתונים שדלפו לעיתונות עוד ביולי, ולפיהם הרה-ארגון שמתנהל בימים אלו במשטרה הולך לעלות למשלם המסים 460 מיליון יורו, לעומת ההערכות המקוריות שעמדו על 230 מיליון יורו. בנוסף לכך, תהליך מיזוג היחידות אמור להימשך שלוש שנים יותר מהמתוכנן. לדעת השר נדרשת גישה ריאלית יותר. בכוונת השר להאציל יותר סמכויות לראשי הערים בכל הקשור לניהול פעילות המשטרה.

רשימות המתנה “מדומות” לניתוחים בבית חולים

רופאים מומחים מסרבים במקרים מסוימים לנתח חולים – לא בגלל מחסור ברופאים מנתחים, חדרי ניתוח או מיטות אשפוז – אלא פשוט מפני שהתקציב שניתן לבית החולים בגין ביצוע מספר מוקצב של ניתוחים, עליו סיכם בית החולים מראש עם חברת הביטוח הרפואי לשנת התקציב, עומד להיגמר. כך מוצא עצמו החולה ברשימת המתנה “מדומה”, ממתין שלא לצורך לקבלת טיפול רפואי נחוץ. כך עולה ממחקר שערך NRC. מהמחקר עולה כי בחודש החולף עברו מחלקות שונות במרבית בתי החולים במדינה על פרקי הזמן המקסימליים שבהם מותר לחולים לשהות ברשימות המתנה לניתוחים וטיפולים רפואיים.

בשנת 2000 סיכמו ביניהם חברות הביטוח הרפואי, בתי החולים והרופאים המומחים על זמן ההמתנה המקסימלי המקובל עבור טיפול רפואי (treeknorm). סיכום זה תקף גם כיום. מנתונים ראשונים שהתקבלו מבדיקה שערכה חברת הסקרים MediQuest עולה כי ב-25 בתי חולים במדינה המתינו חולים לטיפול רפואי זמן רב יותר מעבר לפרק הזמן המקסימלי של שבעה שבועות במקרה של ניתוח ברך. ב-58 בתי חולים נרשמו פרקי זמן המתנה ארוכים יותר מארבעה שבועות לקבלת תור למרפאת כאב, פרק הזמן המקסימלי במקרה זה.

מתברר כי רשימות ההמתנה שעליהן דיווחו בתי החולים אינן תמיד מדויקות. בתי חולים אוניברסיטאיים רבים מנהלים רשימות המתנה ארוכות לפרוצדורות רפואיות פשוטות באופן מכוון, כדי שהחולים יתייאשו ויפנו לבתי חולים אחרים. עוד צד חשוב בעניין הוא מהי חברת הביטוח המבטחת את המטופל. עם כל חברת ביטוח יש לכל בית חולים סיכום לגבי המספר המקסימלי של טיפולים מכל סוג, שעבורו מקצה חברת הביטוח תקציב לבית החולים. התקרה הזו אינה מדווחת במסגרת רשימות ההמתנה הציבוריות, אך מצב זה גורם לכך שבתי חולים מסרבים להעניק להם את הטיפול או מפנים אותם לבית חולים אחר. בדרך כלל מצב זה קורה בחצי השני של השנה, כאשר התקציב מתחיל לאזול.

חברות הביטוח הרפואי והמפקח על הבריאות (NZa) אומרות בתגובה כי “בתי החולים חייבים  להעניק את הטיפולים הרפואיים הנדרשים, גם אם נגמר התקציב. אם לא יעשו זאת, הרי שהם מפרים את הסכמיהם עם חברות הביטוח”. לדברי נטשה ויינבייק (Natasja Wijnbeek) מ-NZa, “אם בית החולים שם אותך ברשימת המתנה לפרק זמן ארוך מדי, דווח על כך לחברת הביטוח שלך כדי שזו תפעל מול בית החולים לקצר את ההמתנה. אם חברת הביטוח לא מצליחה לפתור את הבעיה, עליה לפנות אלינו ל-NZa כדי שאנחנו נוכל לנקוט פעולה”. 

מקור: NRC

פחות ניגשים למבחני האינטגרציה

ניכרת ירידה במספר הניגשים לבחינות ידיעת השפה והתרבות ההולנדית (inburegerinsexamen), כמו גם באחוז העוברים את הבחינות בהצלחה, כך דווח במגזין הטלוויזיה Nieuwsuur בעקבות תחקיר שערכה התוכנית. הסיבה העיקרית לכך נובעת משינוי שחל בחוק: החל מ-1 בינואר, אחראים אלו המבקשים להגר להולנד לנהל את תהליך האינטגרציה בעצמם וגם לשלם עליו בעצמם. עד תחילת 2015 נוהל התהליך על ידי הרשויות המקומיות. מנתוני השירות החינוכי (Dienst Uitvoering Onderwijs) עולה כי מתוך 10,641 מהגרים שהגיעו להולנד ושחלה עליהם חובת אינטגרציה ב-2013, 17% בלבד מהם השלימו את התהליך. ב-2011, 77% השלימו את התהליך והשנה – 53%.

קישור לכתבה ב-Nieuwsuur:

מקור: NRC

בריא יותר לנשום אבק חוות

מנה קטנה של “אבק חוות” (boerderijstof) מספיקה כדי למניעת תגובה אלרגית לקרדית האבק* בעכברי מעבדה. זו הייתה המסקנה העיקרית ממחקר שערך האימונולוג בארט למברכט (Bart Lambrecht) מאוניברסיטת גנט (Gent) ובית החולים האוניברסיטאי Erasmus MC ברוטרדם. המחקר הוביל לגילוי מנגנון מולקולרי שמגן גם על בני אדם מפיתוח תגובות אלרגיות ואסטמה.

גילוי זה מאשש את השערת ההגיינה, לפיה הגורם לעליה בשיעור התגובות האלרגיות, אסטמה ומחלות אוטואימוניות בבני אדם נובעת מכך שכיום ילדים גדלים בסביבה שהיא יותר ויותר “סטרילית”. לכן, מגע עם חיידקים בילדות המוקדמת, הוא בעל השפעה חיובית על מערכת החיסון ומונע בהמשך החיים התפתחות של מחלות.

למברכט הסביר בראיון טלפוני שערך עמוNRC : “גירוי המערכת החיסונית הוא אף פעם אינו ישיר. מערכת החיסון זקוקה להוראות מן התא אשר בא במגע עם העולם החיצון. הצעד הקריטי הראשון לפיתוח תנגודת לתגובות אלרגיות טמון בפעילות תאי האפיתל המצפים את החלק הפנימי של הריאות. תאי האפיתל מגיבים כאשר הם נחשפים לאנדוטוקסינים – רעלנים הנמצאים בממברנה של חיידקים מסוימים. כתוצאה מכך חלים שינויים בתאי הדנדריטים וכך מופעלת מערכת החיסון.”

תקציר המחקר בכתב העת Science

*קרדית האבק: יצור מיקרוסקופי שחי במגורי אדם בתנאי אבק ולחות על גבי ספרים, בגדים וחפצים דומים. הקרדית ניזונה מקשקשי עור, והפרשותיה נחשבות לאחד מהגורמים העיקריים לתגובות אלרגיות בבני אדם (מתוך “ויקיפדיה”).

מקור: NRC

ועדת האו”ם שהתפרסמה בעיקר בעמדתה נגד Zwarte Piet מתחה ביקורת גם על נאומי הסתה של פוליטיקאים ועל שירים גזעניים במשחקי כדורגל. וגם: מאיפה מגיעים עובדים מומחים להולנד, כמה עולה טיפול רפואי, ואיך הגיעה כלבת ים לתעלה באוטרכט?  

לא רק פיט השחור

ועדת האו”ם “למיגור אפלייה גזענית” פרסמה ביום שישי האחרון את הדו”ח שלה בנוגע למצב בהולנד, הביעה דאגה מאפלייה כלפי מוסלמים ויהודים, וקראה לשינוי דמותו של “פיט השחור” (Zwarte Piet) בטענה כי היא “זכר לעבדות”.

“דמותו של פיט השחור מוצגת לעתים באופן שמשקף סטריאוטיפים שליליים של אנשים ממוצא אפריקני, ורבים מהם חווים אותו כזכר לעבדות”, נכתב בדו”ח, שקרא להולנד “לקדם באופן פעיל” את הסרת האפיון הגזעני. אך ראש הממשלה אמר בתגובה כי מדובר ב”נושא חברתי” שאינו באחריות הממשלה והפוליטיקאים.

העיסוק בדמות הצבועה שחור ומלווה את סינטרקלאס היווה רק חלק מהדו”ח הנרחב. בין היתר הוא עסק גם בהסתה מצד פוליטיקאים והצהיר: “הוועדה מודאגת מהתבטאויות גזעניות וקסנופוביות מצד מספר מפלגות  ופוליטיקאים קיצוניים. היא מודאגת גם משיח גזעני רווח בתקשורת ומעלייה בהתבטאויות גזעניות ואיומים באינטרנט. היא מוטרדת במיוחד מהעלייה החדה באפלייה נגד קהילות יהודיות ומוסלמיות, הכוללת עלייה באלימות מילולית, הטרדות, ואלימות פיזית כלפי יהודים ומוסלמים. הוועדה מציינת בדאגה כי שירים אנטישמיים וגזעניים נפוצים במשחקי כדורגל”.

ישראלית בראש CIDI

חנה לודן היא הדירקטורית החדשה של  CIDI – Centrum Informatie en Documentatie Israël. חנה בת ה-57 היא ישראלית בוגרת הטכניון בחיפה. בגיל 27 עברה להתגורר בהולנד, ועבדה במתן שירותי ייעוץ בתחום הטכנולוגיה. כמו כן החזיקה בתפקיד ניהולי באגודת הידידות ישראל-הולנד הפועלת למען הגדלת הידע על ישראל בהולנד, ושימשה כמזכירת ארגון Jiddisj. חנה גם מעורבת פוליטית ופעילה בוועדת החוץ של מפלגת העבודה (PvdA).

יו”ר CIDI רוני אייזנמן אמר כי נסיונה התעסוקתי העשיר של חנה והיכרותה את ישראל יחזקו את כוחו של הארגון כמרכז למידע על ישראל ולמניעת אנטישמיות.

מקור: Metro ואתר CIDI

מהודו להולנד

מרבית העובדים הזרים המומחים המגיעים להולנד באים מגרמניה (7,350), ובריטניה (6,860). רובם מתגוררים באמסטלפיין ובווסנאאר (Wassenaar), כך עולה ממחקר שערך העיתון NRC  על סמך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (CBS) שטרם פורסמו. בסך הכול מתגוררים כיום בהולנד כ-57,000 עובדים זרים מומחים, שני שלישים מהם גברים, רובם המכריע מחזיקים בתארים אקדמיים והם נהנים מהכנסה גבוהה. אחוז גבוה מהם מגיע ממדינות שכנות להולנד. ארה”ב כארץ מוצא נמצאת במקום השישי. הודו היא המדינה המובילה מקרב מדינות אסיה – 2,640 עובדים זרים מומחים הגיעו ממנה להולנד.

כמחצית מהמהגרים הללו שוהים במדינה לא יותר מחמש שנים. הם עובדים בדרך כלל בחברות טכנולוגיה גדולות, מוסדות בינלאומיים ושגרירויות. על פי נתוני לשכת התעסוקה ההולנדית (UWV), יש ביקוש גבוה לעובדים בתחומי המחשבים והאלקטרוניקה והיצע מוגבל. בכל חודש יש כמאה משרות פתוחות בתחום. אסיה מציעה לפיכך פתרון ראוי. בהודו למשל, רבים דוברי אנגלית ובעלי תואר אקדמי. עבורם, לניסיון התעסוקתי במדינה מערבית יש חשיבות רבה.

בתוך כך פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברבעון השני של השנה הנוכחית חלה עלייה במשרות הפנויות בשוק. מספרן עומד על 136,000 משרות פנויות – 40,000 יותר מהרבעון השני ב-2013, אז הגיע השוק לשפל. שיעור האבטלה הממוצע במשק ב-2014 עמד על 7.4%. במחוז פלבולנד השיעור גבוה מכך – 9.3%, ואילו בזלנד הוא נמוך ועומד על 5.5%.

מקור: NRC

כמה עולה טיפול רפואי? מי יודע

אם הופניתם לטיפול בבית החולים אחרי שהתלוננתם אצל הרופא על כאבי גב, הדבר האחרון שבטח מעניין אתכם הוא כמה יעלה לכם הטיפול. אבל השאלה הזו הופכת להיות רלבנטית יותר ויותר, מכיוון שלאחרונה מתברר כי קיימים הבדלים משמעותיים בתעריפי הטיפולים בין בתי החולים השונים. בדיקה פשוטה של עמוד השדרה עולה בבית חולים אחד 223 יורו, ובבית חולים אחר אותה בדיקה עולה 3,109 יורו. הבעיה היא שהמידע הזה אינו גלוי לציבור ולכן לא ניתן להשוואה.

בתי החולים מחויבים על פי חוק לפרסם את תעריפיהם בפני תיירים ובפני תושבים המבוטחים בביטוח רפואי זול, המכסה רק סוגים מסוימים של טיפולים רפואיים המוגבלים לבתי חולים ספציפיים, ואשר פנו לקבל טיפול רפואי במרפאה שפוליסת הביטוח שלהם אינה מכסה.

Open State Foundation, ארגון לא-ממשלתי הנאבק למען חופש המידע, החליט לפנות לערכאות משפטיות על מנת לחייב את בתי החולים וחברות הביטוח הרפואי לחשוף את מחירוני הטיפולים דרך המפקח על הבריאות (NZa=Nederlandse Zorgautoriteit). על פי הארגון, החוק יוצא מנקודת הנחה כי אנשים זכאים לקבל החלטות מודעות לגבי הטיפול הרפואי בהם, אולם כדי לאפשר להם זאת, המידע חייב להיות גלוי. NZa סירב להיענות לדרישות הארגון בתואנות שונות, לפיהן הפיכת המידע לגלוי תחליש את נקודות המיקוח של בתי החולים כספקי שירות מול חברות הביטוח כרוכשות שירות. לטענת NZa, כולם מרוויחים מכך שהמידע אינו גלוי. NZa טוען גם כי חשיפת המידע עלולה להביא לחשיפת מידע רפואי אישי וסודי של מטופלים. ואילו Open State סבור כי טענה זו היא בפירוש חסרת כל בסיס. באתר האינטרנט של החברה האחראית על בסיס הנתונים שבו נאגר כלל המידע על חיובים בגין טיפולים רפואיים נכתב במפורש כי בבסיס המידע לא נאספים כל פרטים מזהים העלולים להוביל לחשיפת מידע רפואי של אנשים פרטיים. לטענת Open State, נראה כי כרגע קיימות שתי אפשרויות: או ש-NZa עובר על החוק, או שהם פשוט משתמשים בטעות בטיעון לא נכון.

מקור: NRC

כלבת ים מתוך התעלה

העוברים והשבים ב- Oudegracht באוטרכט ביום חמישי שעבר נדהמו לגלות כלבת ים צעירה עולה מתוך התעלה. הם הזעיקו את המשטרה, ובעזרת הרשויות הועברה הכלבה לבית מחסה לכלבי ים בסטלנדאם. “היא בסדר”, אמרה המטפלת יאפ ואן דר הילה, “היא לא רזה מדי, היא בריאה ואוכלת דגים”.

לא ברור כיצד הצליחה החיה לעבור דרך שערי התעלה, אך המטפלת ציינה כי מדי פעם מצליחים כלבי ים לעשות זאת.  

מקור: Nos

הדיון ב”פיט השחור” הגיע לאו”ם, שם הצליחו לשרבב לעניין גם יהודים. וגם: אבטחה מוגברת ברכבת, האם הקניות שלנו בסכיפהול באמת פטורות ממכס, איך עובדים עלינו במרכול, ומה עשו חתן וכלה שנתקעו בפקק?

 

לאחר הפיגוע – אבטחה מוגברת ברכבת

בעקבות הפיגוע ברכבת תאליס (Thalys) ביום שישי האחרון, הודיעו ממשלות בלגיה וצרפת כי יהדקו את האבטחה בתחנות הרכבת. תדירות הסיורים ברכבות עצמן תתוגבר על ידי מאבטחים משתי המדינות וכן תתוגבר בדיקת מטעני הנוסעים.

לאחר ההשתלטות על המחבל ברכבת:

https://www.youtube.com/watch?v=dHjB0RcpE2U

 

תושייתם של הנוסעים על הרכבת המהירה שעשתה את דרכה מאמסטרדם לפריז היא שמנעה פיגוע קשה. חיילים אמריקאים ובריטים, ואף נוסעים מן השורה, השתלטו על איוב אל-חזאני, צעיר ממוצא מרוקאי, שעלה לרכבת בתחנת Brussel Zuid כשהוא חמוש ברובה קלצ’ניקוב, אקדח קולט, קליעים וסכין, והתכוון לפתוח באש על הנוסעים ששהו באותה העת ברכבת. מאז 2014, עקבו הרשויות בצרפת אחר המחבל בן ה-26 בשל קשריו עם ארגוני טרור. לדבריהם הוא התגורר בספרד ולאחרונה עבר לבלגיה. אחד מהחיילים שהשתלטו על המחבל נפצע קשה ופונה לבית החולים, וכן שלושה מנוסעי הרכבת. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, הכריז על פתיחה בחקירה מעמיקה, אך נמנע מלהכריז כי מדובר בפיגוע טרור. גם בבלגיה נפתחה חקירה שתבחן את התמונות ממצלמות האבטחה בתחנת Brussel Zuid ותחקור בני משפחה וחברים של המחבל.

מקור: NRC ו-NOS

 

מ”פיט השחור” ועד ליהודים

לאחר המהומות בחג סינטרקלאס האחרון והתערבותו של האו”ם בסוגייה – “פיט השחור” (Zwarte Piet) כבר לא ישוב להיות כשהיה. “השר לודוייק אשר מתכוון לפתוח את הנושא לדיון רב משתתפים שבו ייכללו נציגי ארגונים וקבוצות חברתיות שונות, במטרה לעצב דמות שתהיה מקובלת על כולם”, כך העידה מנהלת האגף לחיי שותפות ואינטגרציה במשרד לענייני חברה ותעסוקה, אפקה ואן רייןvan Rijn, במהלך שימוע שערכה ועדת האו”ם למאבק בגזענות ואפלייה בז’נבה. במהלך השימוע בן היומיים נדרשה ואן ריין לענות לשאלות נוקבות שהוצגו לה על ידי חברי הוועדה, שייצגו מגוון מדינות, אולם נתח משמעותי מהזמן הוקדש לביקורת חריפה מצד חברי הוועדה על פיט השחור. לטענת חברי הוועדה מדובר בסמל גזעני שאבד עליו הכלח ויש לחדול ממנו.

נושא נוסף שהועלה לדיון נגע להבדלים באופן שבו מטפלת ממשלת הולנד בקבוצות אתניות שונות. חבר הוועדה מורילו מרטינז, נציג קולומביה, טען כי יהודים זוכים ליחס מועדף, מכיוון שהממשלה משקיעה מאמצים רבים במאבק נגד אנטישמיות, ומאמצים אלו באים על חשבון קבוצות מיעוט אחרות בהולנד. ואן ריין הדגישה כי במהלך הסתיו הקרוב תציג הממשלה תוכנית פעולה מסודרת למלחמה באפלייה. ועדת האו”ם תציג את מסקנותיה בעקבות השימוע ב-28 באוגוסט.

בחג האחרון נעצרו עשרות בני אדם במהומות שפרצו בין מפגינים נגד הדמות הצבועה שחור, לבין חוגגים שבאו לעיר לחזות בתהלוכה המסורתית.

מקור: NRC

 

קניות (לא) פטורות ממכס בסכיפהול

כולנו חולמים על גן העדן נטול המע”מ הממתין לנו אחרי ביקורת הדרכונים בשדה התעופה, על מסע השופינג בהנחות מטורפות בחנויות המותגים הנוצצות. כולנו גם חושבים שההנחות הללו מוענקות לנו אוטומטית בהציגנו למוכר את כרטיס העלייה למטוס שברשותנו. אז מסתבר שחלומות לחוד ומציאות (מרה) לחוד: סריקת הכרטיס אינה מקנה כל זכות להנחה – לפחות לא בנמל התעופה סכיפהול, שם המחירים נותרים בעינם.

מתברר שאותם 21% מע”מ שאמורים להיות מופחתים מערכה של כמעט כל קנייה שעורכים נוסעים הטסים ליעדים מחוץ לאיחוד האירופי, הם בעצם רווח נקי שהולך ישירות לכיסם של בעלי העסקים בדיוטי פרי: בשנה שעברה עמדו רווחי החנויות על 85 מיליון יורו. דובר סכיפהול מכחיש את הטענות מכל וכל: “המצב הוא בעצם הפוך: אנחנו משלמים עבור הנוסעים בתוך האיחוד את המע”מ וכך יוצא שכלל הנוסעים, בין אם בתוך האיחוד האירופי ובין אם מחוצה לו, מרוויחים ממחירים נמוכים משמעותית”.

אולם השוואה שנערכה בין המחירים המפורסמים באתר האינטרנט של הדיוטי פרי בסכיפהול לבין מחירים בחנויות אחרות העלתה כי הפערים במחירים זעירים ביותר, אם הם קיימים בכלל. הפערים ה”משמעותיים” שאותם הזכיר דובר סכיפהול מתייחסים לבשמים וקוסמטיקה שעליהם יש מבצעי הנחות.

בבריטניה פרץ לאחרונה “מרד” נוסעים אשר סירבו למסור למוכרים בחנויות הדיוטי פרי את כרטיסי העלייה למטוס שברשותם, במטרה לשים קץ למה שמכונה “תרמית המע”מ הגדולה”. על פי דובר סכיפהול, סריקת הכרטיס נועדה להבטיח שסחורה בדיוטי פרי תימכר אך ורק לאנשים שיוצאים את המדינה ולא לאנשים העובדים במקום.

מקור: Metro

 

בלבולי ביצים בסופרמרקט

המועצה ההולנדית לצרכנות פתחה לאחרונה בבדיקות מקיפות במטרה לגלות ולחשוף בפומבי את כל התרגילים השיווקיים שבהם משתמשות יצרניות המזון על עטיפות מוצריהם. הדבר הביא לכך שמספר רב של יצרנים ערך שינויים בטקסטים שנכתבו על המוצרים, ומספר לא מבוטל של מוצרים אף הורדו מהמדף. מוצר אחד שהוסר מהמדפים היה מטבל האבוקדו (guacamole) של אלברט היין. מטבל אבוקדו שמכינים בבית מכיל אבוקדו, עגבניות, שום, בצל, צ’ילי ותבלינים. קופסת מטבל אבוקדו של אלברט היין הכילה בסה”כ 0.7% של אבקת אבוקדו, כשני גרם שהם שווי ערך לכפית קטנה. החומר הירוק בקופסה הכיל בעיקר מים, בצל, שמן, עגבניות ופלפל אדום, ושורה שלמה של חומרי טעם וצבע מלאכותיים. כך גם לגבי “הטיגניות (poffertjes) של סבתא” שנמכרות בלידל. הטיגניות הללו הכילו שלל רכיבים שסבתא בחיים לא הייתה חושבת לכלול במתכון שלה. גם חטיפי הצ’יפס “הביתיים” בפלפל שחור ומלח של אלברט היין היו רחוקים מלהיות “ביתיים”. צ’יפס שמכיל בין היתר אבקת בצל, אבקת תמצית שמרים וחומרי טעם וריח מלאכותיים נחשב אפילו בעיני רשת המרכולים ללא ראוי לשאת את התואר “ביתי”. לפיכך, יעודכן המידע שעל האריזה. כך ייעשה גם לגבי אריזת “מעדן וניל כפרי” (boeren vanillavla) של היצרן Den Eelder, שעליה נכתב שהמוצר אינו מכיל גלוטן – אז זהו שאף מעדן וניל של אף יצרן אינו מכיל גלוטן.

המועצה לצרכנות טרם אמרה את מילתה האחרונה בעניין. על הכוונת שלה נמצאים מי הויטמינים (vitamin-water) של חברת Sourcy. לדבריה, “מי הויטמינים הללו הם בכלל לא מים. הם משקה ממותק לכל דבר ועניין שמכיל מים, שתי כפיות סוכר לכוס, חומרי צבע וטעם ופה ושם איזה ויטמין מזדמן בשביל השעשוע”.

לקח חשוב: לפני שאתם קונים מוצר כלשהו, בדקו את רשימת הרכיבים. אם יש שם רכיבים שאינכם יכולים להגות את שמותיהם, השאירו את המוצר על המדף.

מקור: Metro

אהבה תקועה בפקק….

כשיואניטה וג’רלד קמו בבוקר יום שישי 14 באוגוסט, הם ידעו שהיום הזה לא יהיה ככל הימים: הם עמדו להינשא. מה שלא היה בתכנון היא התמונה יוצאת הדופן שבה הם מככבים.

הזוג היה בדרכו מעיירת מגוריהם Meerkerk למקום בו היו אמורים להינשא ב-Sleeuwijk, שם גם היו אמורים להצטלם עם אורחיהם לאלבום החתונה. אבל כל התכנון המדוקדק כמעט ירד לטמיון כשבשעה 13:15 הם נתקעו בפקק, ולא כזה שזוחל לאיטו, אלא פקק שבו אף מכונית לא זזה במשך 20 דקות – הכל בשל משאית תקועה. גבי ארמסטרנג, הצלמת של האירוע, שהייתה מודאגת ממצב מחוגי השעון, החליטה לנצל את הרגע הנדיר, וצילמה את הזוג בלב הכביש המהיר (A27) בין המכוניות התקועות, שבחלק מהן ישבו אורחיהם.

מקור: (Metro, AD)

לקראת שנת הלימודים החדשה בדקו כמה מוציאים הורים בהולנד בממוצע בשנה על צורכי בית הספר. וגם: מי שומר על המידע האישי שלנו בעירייה, למה עוכב ילד בבידוק הביטחוני בסכיפהול, ומה גורם להתרגשות בגן החיות ברוטרדם? 

 

חינוך חינם במאות יורו

אף שבהולנד ספרי הלימוד ניתנים בחינם ואין שכר לימוד, נדרשים הורים לתלמידי תיכון לשלם בממוצע בכל שנת לימוד 555 יורו עבור כל ילד. החישוב כולל בתוכו בגדי ספורט, ילקוטים, הסעות/תחבורה, אירועים חברתיים ומכשירי כתיבה. עלות מכשירי כתיבה לילד בבית הספר היסודי, עומדת על 152 יורו בשנה. כך עולה מתוצאות סקר שנערך בקרב 1,000 הורים על ידי האתר actiepagina.nl.

הורים לילדים בחטיבת הביניים (brugklas) מוציאים על ילדיהם 700 יורו בממוצע בשנה. בשנה הראשונה בחטיבת הביניים על ההורים לרכוש עזרי לימוד רבים כגון ילקוט טוב, מחשבונים, אטלסים ומילונים, אולם ניתן להמשיך ולהשתמש בהם יותר משנה. מחצית מההורים לילדים המתחילים את לימודיהם בחטיבת הביניים ציינו כי הם מתכוונים לרכוש לילדיהם מחשב נייד או שולחני. בנוסף, יותר מחצי מהתלמידים בגיל זה מקבלים אופניים חדשים.

וכמובן אל לנו לשכוח שהילד צריך לבלות קצת: עבור טיולים שנתיים ופעילויות חברתיות מטעם בית הספר, מוציא ההורה בממוצע 200 יורו לילד לשנה בתיכון, לעומת 45 יורו בשנה לילד ביסודי.

עבור אחד מכל 20 הורים, ההוצאות האלו גבוהות מדי. הורים אלה נאלצים לפנות לעזרת מלגות או קרנות מימון מטעם העיריות כדי שהילדים לא ייאלצו לוותר על טיול שנתי בלתי נשכח עם החבר’ה.

מקור: Metro

 

המידע האישי שלנו בעירייה חשוף

כך עולה ממכתב בהול ששיגר איגוד המועצות המקומיות (Vereniging Nederlandse Gemeenten=VNG) לעיריות החברות באיגוד ביולי. במכתב דרש האיגוד חסימה מיידית של הגישה שניתנה לחברות פרטיות ל-Suwinet, מאגר המידע שדרכו מחליפים גופים ממשלתיים מידע פרטי על התושבים, כגון פרטי שכר, משכנתא, מספרי לוחיות רישוי, כתובות מגורים, מצב משפחתי ומידע על תשלומי מזונות. על פי המכתב, נאסר על העיריות לאפשר גישה ל-Suwinet לגופים שאינם נמצאים תחת פיקוח עירוני מכיוון שהדבר מנוגד לחוק  הגנת הפרטיות.

דרישה זו מציבה כ-90 עיריות בפני בעיה, מכיוון שבעקבות כך, הן לא תוכלנה לגבות בחזרה כספים מתושבים שקיבלו קצבאות מחיה שלא הגיעו להם או סכומים גבוהים מדי. שירותי הגבייה הללו ניתנו במכרזים לחברות גבייה פרטיות שמקבלות תשלום מהעיריות רק אם הצליחו לגבות את החוב.

ואילו איגוד המועצות טוען שחלק מהעיריות פועלות בניגוד לחוק בכך שהן מאפשרות לחברות פרטיות גישה למידע ממשלתי חסוי. עמדה נחרצת זו נגד מתן גישה למאגר לחברות פרטיות מהווה שינוי מגמה לעומת מה שהיה מקובל עד כה ונובעת מביקורת קשה שנמתחה על ידי הממשלה בעקבות דליפות מידע מ-Suwinet.

בעקבות הביקורת תיפתח בחודש הבא בדיקה ממשלתית מקיפה שתכלול את כלל העיריות בהולנד, במטרה לבחון את בטיחות המידע ב-Suwinet.

מקור: NRC

 

חשבון חשמל משלמים פעמיים

ואם בגביית חובות עסקינן, הרי לכם דרך מקורית לעשות זאת: אם אתם חתומים על חוזה אספקת חשמל בחברת Nederlandse Energie Maatschappij (NLE), אתם צפויים לקבל בספטמבר חשבון כפול. זאת הודות למה שמכנה החברה “משתמטי תשלום מקצועיים”. החברה טוענת כי בגלל משתמטי התשלום היא נאלצת לייקר את תעריפיה. עבור רוב מאה אלף לקוחות החברה, משמעות הדבר היא הוצאה נוספת של מאות יורו.

בנוסף, החל מחודש ספטמבר ייגבה התשלום על אספקת החשמל מראש. בעקבות שינוי זה יישלח חשבון אחד על הצריכה בספטמבר וחשבון נוסף לתשלום מראש בגין הצריכה באוקטובר. בחודש אוקטובר יישלח חשבון לתשלום מראש על הצריכה בנובמבר. כך הופכים צרכנים ישרים לקורבן של חברה שאינה מסוגלת לגבות את חובותיה. הדרך היחידה לקבל תמורה לתשלום הכפול היא על ידי הפסקת החוזה, המחייבת התראה של חודש מראש, ולפיכך אספקה של חשמל חינם באותו החודש.

NLE ציינה בתגובה כי בתנאים הכלליים של החברה כתוב במפורש כי החברה רשאית לשנות את תנאי החוזה בכל עת. הלקוחות סבורים כי החברה נוקטת בצעד מחוכם כדי “למלא את הקופה”, ואילו החברה טוענת כי צעד זה נעשה בניסיון להפחית את מספר החשבונות שלא שולמו ובאופן זה לאפשר בעתיד הקרוב הורדת תעריפים.

מקור: Metro

 

בן 9 עוכב בסכיפהול בגלל מחזיק מפתחות

כללי הבידוק הבטחוני בסכיפהול נוקשים, אולי יותר מדי. זאת למד על בשרו גם קון ואן אמרונגן (Koen van Amerongen) בן התשע שהיה בדרכו לחופשה ברודוס עם משפחתו. הוא לא הבין מה רוצים ממנו כאשר בעת בדיקת מטען היד שלו הוא נדרש למסור לידי המאבטח את מחזיק המפתחות שלו שעליו תמונה של אקדח זעיר. “מה אני כבר יכול לעשות עם זה?”, הוא שאל את המאבטח, בעודו מדגים כיצד הוא שולף את האקדח שגודלו כשני ס”מ ומכוון לירות, “תביא לי את הכסף שלך או שאני יורה?”. המאבטח אמר לו שכדאי לו לשתוק.

לא רק נוסעים, גם עובדים במחלקת הביטחון סבורים כי החוקים נוקשים שלא לצורך. אחד המאבטחים תהה בעילום שם למה הוא נדרש לקחת מילדה בת שלוש את בקבוק השוקו שלה, כאילו זה יכול להפוך לפצצה בגלל שיש בו כמות נוזל העולה על הכמות המותרת.

דובר שדה התעופה מסר בתגובה כי מדובר באכיפה של חוקים המשותפים לכלל האיחוד האירופי: “חפצים שיש להם דמיון לכלי נשק אסורים לנשיאה, גם אם מסתבר כי מדובר בצעצועים”. המאבטח הוא בעל הסמכות להחליט אם ניתן לעשות שימוש בחפץ למטרת איום. “יש מקרים גבוליים, כמו המקרה המדובר של הילד, אבל אם היה מדובר באדם אחר, זו יכולה להיות דרך להסיח את תשומת לבו של המאבטח ולהגניב נשק אמיתי. אנו מנסים לשמור ככל האפשר על תנועת מטוסים בטוחה”. בסכיפהול מייעצים לנוסעים בכל הגילאים להימנע מלשאת במטענם חפצים הדומים לנשק.

מקור: Metro

 

בשעה טובה לפילה!

בגן החיות בליידורפ (Blijdorp) ברוטרדם התרגשות גדולה. בסוף אוגוסט אמורה הפילה בנגקה להמליט. התאריך המדויק אינו ידוע, אך ניכר על בנגקה כי המשא כבד עליה. באיזור בו עתידה ההמלטה להתרחש מוצבת מצלמה המשדרת בשידור חי את ההתרחשויות. אם אתם רוצים לעקוב אחר ההתפתחות המרתקת, ניתן לעשות זאת כאן: http://www.diergaardeblijdorp.nl/olifant/olifantencams

ועוד חדשת חיות משמחת: באביב החולף ניצלו 364 עופרים צעירים ממוות על ידי מכבש חציר – בזכות תושייתם של ציידים. העופרים אותרו בכמה שדות והועברו למקום מבטחים לפני שהאיכר החל את עבודתו על המכבש. בסך הכול סרקו הציידים שטח של 77 קמ”ר.

מקור: Metro ואתר הבית של בליידורפ

קריאה להתנצלות על אדישותה של ממשלת הולנד הגולה כלפי יהודיה מעוררת ויכוח ישן-חדש. וגם: וידאו דרמטי של קריסת מנופים באלפן, הבעיות של אנשים שמדברים עם מבטא, ו”טיסת השוקולד” – גם בהולנד

 

גשר אלפן מתמוטט

השבוע הנוכחי נפתח באירוע דרמטי באתר בנייה בעיר אלפן אן דן ריין (Alphen aan den Rijn) שבדרום-מערב הולנד. בעת עבודות לשיפוץ גשר קרסו שני מנופים שנשאו חלק מהגשר החדש. בתחילה דווח על כ-20 פצועים אך כמה שעות לאחר ממכן התברר כי מספר הנפגעים נמוך בהרבה, ולמעשה עדיין לא ברור כמה בדיוק נפגעו באירוע. כמה עשרות מבנים פונו מיושביהם ואספקת הגז לעשרות אחרים נותקה.

רגע הקריסה תועד במצלמות וידאו:

 

“הגיע הזמן להתנצל בפני היהודים”

במאמר דעה שהתפרסם ב”וול סטריט ג’ורנל” קראו שני פעילים יהודים בכירים לממשלת הולנד הנוכחית להתנצל על חוסר העניין הבולט של הממשלה ההולנדית בזמן מלחמת העולם השנייה בכל הנוגע ליהודים אזרחי המדינה. הכותבים, הרב אברהם קופר מ”מרכז שמעון ויזנטל” בלוס אנג’לס, ומנפרד גרסטנפלד, היו”ר לשעבר של “המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה”,  טענו כי 70 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה הולנד נותרה אחת המדינות הבודדות שלא התנצלו על חלקן בשואה.

“כמעט כל המדינות האירופאיות שנכבשו על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הודו בשיתוף הפעולה שלהן עם המשטר הנאצי. רובן התנצלו, כולל לוקסמבורג, שעשתה זאת לאחרונה. יוצאת הדופן הבולטת היא הולנד, שבאופן עקבי סירבה להודות בכך שממשלתה בזמן המלחמה, שהייתה אז בגלות בלונדון, לא הביעה כל עניין במה שאירע לאזרחים היהודים שלה תחת הכיבוש הגרמני”, כתבו השניים. זאת, על אף שרבים מהיהודים שגורשו למחנות ההשמדה בפולין נעצרו על ידי שוטרים הולנדים, הוסעו ברכבות של חברת הרכבות ההולנדית שאובטחו על ידי המשטרה הצבאית ההולנדית. מרבית המגורשים הגיעו ממשפחות שחיו בהולנד מאות שנים.

מתוך כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד בתחילת הכיבוש הנאצי, כ-75% נספו. לעומת זאת, 5,415  הולנדים הוכרו עד כה כחסידי אומות העולם, והולנד ניצבת במקום השני מבחינת מספר חסידי אומות העולם שהוכרו בה, אחרי פולין. ואמנם, אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בהולנד היא מדוע דווקא במדינה שלא ידעה אנטישמיות קשה במיוחד היה שיעור ההשמדה גבוה כל כך?

היסטוריונים סיפקו הסברים שונים לסתירה כביכול. חלקם מסבירים זאת בשילוב בין אופי המשטר הכובש, יעילותה של הבירוקרטיה ההולנדית ומאפיינים גיאוגרפיים. הגרמנים כבשו את הולנד במאי 1940. הממשלה ומשפחת המלוכה נמלטו לאנגליה ובמקומם השליטו הנאצים משטר כיבוש אזרחי שהורכב מפקידים אנטישמים אוסטרים מנוסים ונלהבים, שפעלו יחדיו לביצוע המשימה. הרשויות ההולנדיות, שהחזיקו עוד לפני המלחמה במידע רב על האזרחים, המשיכו לתפקד ביעילות ובצייתנות. מבחינה גיאוגרפית הקשו הצפיפות, מיעוט היערות והיעדרם של גבולות “ידידותיים” על הסתתרות ומילוט. אחרים תולים את האשם בהתארגנות מאוחרת יחסית של תנועת התנגדות ורשתות הצלה ובהיעדרה של התארגנות יהודית להצלה עצמית. מחקר חדש יותר מותח ביקורת על חלק מהתיאוריות הקודמות ומדגיש יותר מכול את חשיבותה של המשטרה ההולנדית ברדיפה פעילה ומאורגנת אחר יהודים.

מאמר הדעה ב-Wall Street Journal:

http://www.wsj.com/articles/its-time-for-the-netherlands-to-apologize-1438196083

 עוד על שואת יהודי הולנד:

https://dutchtown.nl/holocoust-day/ 

 

קללות, יריקות ומכות: ברוכים הבאים לטיסה

כולנו זוכרים את “טיסת השוקולד” הידועה לשמצה. אז מסתבר שאירועים דומים קורים לא רק בטיסות לישראל וממנה. לפני כשבועיים, במהלך טיסת טרנסאוויה מאמסטרדם לברצלונה, התפרעו שני נוסעים הולנדים. לאחר הנחיתה הם אף הכו את הטייס וירקו בפניו. השניים היו תחת השפעת אלכוהול ונעצרו על ידי המשטרה הספרדית. חברת טרנסאוויה הגישה נגדם תלונה במשטרה.

אירועים דומים במהלך טיסות הם נדירים בדרך כלל, אך ניכרת עלייה במספרם. המשרד לפיקוח על הסביבה והתחבורה (Inspectie Leefomgeving en transport) מנהל מעקב אחר מספר הדיווחים על התנהגות פרועה בטיסות: ב-2012 היו 541 דיווחים, ב-2013: 627 וב-2014 עמד מספרם על 747. פילוח הדיווחים מ-2013 הראה את החלוקה הבאה: עישון (45%), הימצאות תחת השפעת אלכוהול (18%), התבטאות מילולית לא ראויה (13%), אלימות פיסית (11%), ביטויים אחרים של התנהגות לא ראויה (13%). עישון במהלך טיסה נפוץ יותר בטיסות הארוכות, בעוד הימצאות תחת השפעת אלכוהול ניכרת בעיקר בטיסות קצרות.

לרשות חברות התעופה השונות עומדים מגוון אמצעים להתמודדות עם התנהגות עוינת. במקרים קיצוניים במיוחד מדובר באיסור טיסה למשך חמש שנים. יש חברות הנוקטות במדיניות של “אפס סובלנות”, Arkefly היא אחת מהן: כל מקרה נבחן לגופו על ידי קבוצת מומחים אשר מוסמכת להחליט אלו צעדים או מגבלות יינקטו כנגד הנוסעים הבעייתיים. כאשר נאסר על נוסע לטוס עם החברה, האיסור יכול להיות מוגבל למספר חודשים, אך יכול גם להיות לכל החיים.

באיגוד הדיילים ב-KLM תומכים בהקמת מערכת דיווח בשדה התעופה שתאפשר איתור נוסעים “בעייתיים” מתום שלב הבידוק הבטחוני ועד עלייתם למטוס, זאת בשל האמצעים המוגבלים העומדים לרשות צוות המטוס לפתור בעיות התנהגות מצד נוסעים במהלך הטיסה.

 

מדברים עם מבטא? לא זוכרים אתכם!

הולנדים שנוסעים לצרכי עסקים ומתקשים לדבר ללא מבטא שיסגיר את שפת האם שלהם, נמצאים בעמדה נחותה יותר לעומת דוברי שפת האם. זהו אינו ממצא מפתיע, אבל הוא רק אחד מממצאים נוספים שעלו ממחקר שערכה שירי לב-ארי מ”מכון המחקר מקס פלאנק” בניימכן. היא מצאה בין היתר כי דוברים בעלי מבטא נתפסים כפחות אמינים מאחרים וכי מאזיניהם מתקשים לזכור את ה”סיפור” שלהם.

בניסוי שערכה לב-ארי היא הציגה למאזינים משפטים כגון “ג’ירף יכול לשרוד זמן רב יותר ללא מים לעומת גמל” ו”נמלים לא ישנות” ושאלה אותם אם הם נכונים. מה התברר? המאזינים נטו להאמין יותר למשפטים הללו כשנאמרו על ידי הדובר בשפת האם שלו, מאשר כשנאמרו על ידי אותו דובר שאמר אותם בשפה שבה היה לו מבטא כבד.

בניסוי אחר התבקשו משתתפים להקריא סיפור, פעם אחת בשפת אמם ופעם אחרת בשפה אחרת. כאשר הסיפור הוקרא בשפה שאינה שפת האם, המאזינים נטו לשכוח יותר פרטים מאשר כשהסיפור הוקרא בשפת האם.

הסיבה לכך קשורה לעובדה שהאזנה לדובר היא פעולה טעונת ציפיות. למשל, אנו מצפים שהדובר שמולנו יעשה טעויות לשוניות, וכך אנו מרוכזים הרבה יותר באופן שבו הוא מבטא את המילים מאשר במה שהוא מספר לנו. מאידך, יש לכך גם יתרון: הריכוז הרב עשוי להקל על העברת המסר המרכזי.

אסתר ואן ברקל, המנהלת החינוכית של “מרכז רגינה קולי לשפות” (Regina Coeli Taaleninstituut) בפיכט סבורה כי אנשי עסקים הולנדים לא צריכים להיות מוטרדים מדי מהמבטא שלהם. תשומת לב יתרה למבטא פוגעת בביטחון העצמי וגורמת להם לגמגם ולהישמע מהוססים. עצם השליטה בשפה אחרת חשוב הרבה יותר ממבטא מושלם. גם אם תגיד באנגלית מושלמת לאדם שמולך שאתה חושב שהסיפור שלו “was quite interesting”, אם אמרת זאת להולנדי, הוא יפרש זאת כמחמאה; אם אמרת זאת לבריטי, הוא יבין שהסיפור שלו לא היה שווה דבר בעיניך.

 

לתינוקות אסור לרקוד לצלילי מוסיקה של פרינס

ביום בהיר אחד ב-2007, צילמה סטפני לנז מארה”ב את בנה הולדן, אז בן שנה, רוקד בסלון כשברקע נשמעים צליליו של השיר “Let’s Go Crazy” של פרינס. היא העלתה את הסרטון בן 30 השניות ליוטיוב וקיוותה לקבל תגובה מסבתא של הולדן, אבל במקום זה קיבלה תגובה מפרינס בכבודו ובעצמו: הזמר, הידוע בהתנגדותו להעלאת יצירותיו לרשת, פנה ליוטיוב דרך חברת התקליטים שלו, יוניברסל מיוזיק, וביקש להסיר את הסרטון בטענה להפרת זכויות יוצרים. יוטיוב מיהרה להסיר את הסרטון. זו הייתה שריקת הפתיחה למאבק משפטי שנמשך זה שמונה שנים. בתחילת יולי החל שלב הטיעונים בבית המשפט העליון לערעורים. לנז טוענת כי העלאה של סרטון וידאו ביתי שלא נועד לשימוש מסחרי, שצולם במצלמת חובבים, ושבו מתנגנת מוסיקה ממכשיר הסטריאו הביתי שלצליליה רוקד תינוק, נכלל תחת ההגדרה של של שימוש סביר (“fair use”) – ולפיכך מותרת. ההחלטה תינתן בעוד מספר חודשים. עד אז, החזירה יוטיוב את הסרטון לרשת:

https://www.youtube.com/watch?v=N1KfJHFWlhQ

(הערה אישית: על זה נאמר ביידיש: נו, שוין. על זה נאבקים שמונה שנים בבית משפט?!)

אומדן ראשוני מעמיד את עלות נזקי הסופה על כ-13 מיליון יורו, בגין נזק לבניינים, מכוניות, ו… אוהלים. ועוד: צמיחה בשוק הבתים, עבריין הולנדי נמלט, ועיריית איינדהובן מרגיעה נהגים עצבניים

 

סופת הקיץ שפקדה את הולנד בסוף השבוע האחרון תוארה בכלי התקשורת כסופה החמורה ביותר שאי פעם התחוללה ביולי. הסופה גבתה את חייו של אדם אחד, וכעת הוצמד אליה תג מחיר ראשוני – 13 מיליון יורו. חברות הביטוח פרסמו היום את אומדן הנזק הראשוני הזה, אך ציינו כי הוא צפוי לעלות. רוב התביעות שהוגשו לחברות הביטוח הן בגין נזק שנגרם למכוניות ולמבנים ותכולתם, אך איגוד המבטחים ציין שכמה מטיילים גם הגישו תביעות בגין אוהלים שניזוקו. במהלך סוף השבוע גרמו רוחות עזות לקריסת עצים שהובילה לפגיעה בתחבורה הציבורית ולסגירת כבישים. על פי סוכנות הידיעות ANP קיבלו שירותי החירום כ-1,800 קריאות בעקבות הסופה.  

https://www.youtube.com/watch?v=_ddPs63_SDM

 

מה מצב שוק הבתים בהולנד? על פי כתבה שפורסמה ביום שישי האחרון ב-nu.nl מחירי הבתים והמשכנתאות ממשיכים לצמוח (כרגע שווי משכנתא באמסטרדם הוא כ-103% משווי הבית) אך זו צמיחה הדרגתית וכנראה לא תוביל לקריסת השוק שנית כמו ב-2008, כך ששווה לקנות בית אם תישארו בו 10-5 שנים. לעומת זאת, באמסטרדם הסיפור שונה. בעיר הבירה ההולנדית נוסקים מחירי הבתים בכ-8% בכל רבעון. למרות הצמיחה המהירה, מחירי הבתים עדיין נמוכים בכ-18% מאלו שנרשמו ב-2008.

 

עבריין תושב אמסטרדם שנמלט ממוסד סגור לפני כשבועיים  נתפס ונעצר בדרום ספרד. ה”טלחראף” דיווח שעלי בן האדי, בן 23, היה מטופל במרפאה במתקן כליאה בדן הלדר והיה אמור להשתחרר ממאסר בנובמבר. הוא נידון לשלוש שנות מאסר לאחר שנתפס עם עוד שני בני אדם במכונית גנובה בדרך לארנהם. המשטרה מצאה כלי נשק, אמצעי הסוואה ופטישים ברכב. אחד מאחיו של בן האדי מרצה מאסר עולם בשל מעורבותו ברציחות שהתבצעו באמסטרדם בסוף 2013 במסגרת סכסוכי כנופיות. משטרת אמסטרדם פשטה על מספר בתים בעיר בחיפושיה אחר הנמלט ואף קראה לציבור לספק מידע אודותיו. הוא נתפס לבסוף בבדיקה שגרתית בעיר הנמל אלג’זירס שבדרום ספרד, לאחר שהוצא נגדו צו מעצר בינלאומי.

 

אחד הדברים המעצבנים הוא כבישים סגורים. אבל עיריית איינדהובן (Eindhoven) מצאה דרך משעשעת להתמודד עם כבישים סגורים באמצעות שלטים שמנסים להפוך את המצב למבדר יותר. שלטים בסגנון “אז תנהג עוד 400 מטר”, “לא נורא, ממילא לא יכולת להיכנס לשם” ו”תשרוף עוד 22 קלוריות על האופניים” נתלו מתחת לתמרורים המבשרים על סגירת כבישים ונועדו לעודד את נהגי העיר הדרומית. לפחות התגובות ברשתות החברתיות חיוביות.

שינויים בחוקי התעסוקה שחשוב להכיר, התאוששות בשוק הדירות וגם – מוזיאון להנצחת השואה יוקם באמסטרדם, במקום שמסמל חורבן ותקווה.  

עובדים “גמישים”? התנאים שלכם השתפרו

החל מ-1 ביולי נכנסו לתוקף מספר שינויים בחוק התעסוקה, אשר נועדו בעיקרם לצמצם את הפער בין עובדים המועסקים בחוזה “גמיש” לבין עובדים הנהנים מחוזה העסקה קבוע. מעתה, רשאי עובד זמני לקבל חוזה קבוע לאחר שתי שנות העסקה רצופות בחוזה זמני, במקום שלוש שנים שהיו נהוגות עד כה.

חברה המבקשת לפטר עובד, בין אם בחוזה גמיש או קבוע, תזכה את העובד בפיצוי מוגדר בחוק (Transitievergoeding): שליש עד חצי משכורת חודשית על כל שנת העסקה, עד לגובה של 75 אלף יורו. הפיצוי נועד לתמוך בעובד עד שימצא מקום עבודה חדש.

בהולנד קיימים שני מסלולים להתרת חוזה תעסוקה: שירות התעסוקה (UWV) או בית המשפט (kantonrecter). ה-UWV מטפל במקרים בהם עובד פוטר בעקבות מחלה ממושכת (לאחר שנתיים) או בפיטורין בעקבות ארגון מחדש. לבית המשפט מגיעים כל המקרים האחרים.

בחוק החדש נוספה אפשרות לפיטורין בהסכמה הדדית בין העובד למעסיק שבו יסכימו שני הצדדים בכתב על מועד סיום החוזה וגובה הפיצוי. לעובד ניתנים 14 ימים לשנות את דעתו. תקופה זו תוארך ל-21 ימים אם לא מסר המעסיק לעובד עותק של ההסכם בתוך 14 ימים.

פרטים נוספים על תוכן החוק ומשמעויותיו בפורטל הממשלתי:

http://www.rijksoverheid.nl/onderwerpen/ontslag/ontslagrecht-en-ontslagvergoeding

 

מוזיאון להנצחת השואה יוקם באמסטרדם

בשבוע שעבר הוכרז על הקמתו של מוזיאון להנצחת השואה באמסטרדם. המוזיאון יוקם באיזור התיאטרון העירוני (stadsschouwburg) אשר החל מאוגוסט 1942 שימש כמקום איסוף עבור יהודים תושבי העיר שגורשו משם אל מותם. אולם, המקום הזה הוא לא רק סמל לסבל ומוות, זהו גם מקום שנוצר בתוכו הרבה תקווה – מעבר לכביש, בתוך בניין ששימש כבית ספר, הוסתרו ילדיהם של הממתינים לגירוש. כ-600 ילדים הוברחו אל מחוץ לבניין ועלו על החשמלית שעצרה בתחנה, וכך הצליחו לחמוק מעיני השומרים הגרמנים ולהינצל. המוזיאון מצטרף לשורה של אתרי הנצחה הפזורים בעיר, בהם בית אנה פרנק, אנדרטת אושוויץ והמוזיאון להיסטוריה יהודית. המוזיאון יציג תערוכות וסרטים ויערוך ערבי דיון שיספרו את סיפור גירושם של כ-80,000 יהודים תושבי העיר אל מחנות ההשמדה. עלות המיזם: 21 מיליון יורו, אשר יגיעו מתורמים בישראל, ארה”ב והולנד ומן “הקרן הלאומית לחופש, חירות ותמיכה בוותיקי המלחמות” (VFonds).

(מקור הכתבה: nrc.nl)

מקור התמונה: http://www http://www.annefrankguide.net/nl-NL/bronnenbank.asp?aid=9094

 

תוכנית החום הלאומית

כשבישראל מראה מד המעלות בקיץ טמפרטורות מעל 30 ואפילו 40 מעלות, אנחנו מקסימום מתלוננים שקצת חם, הרבה מיוזע, אבל אנחנו ממשיכים בחיינו. כשבהולנד, לעומת זאת, עולות המעלות מעל 27, מדברים על גל חום ומופעלת “תוכנית החום הלאומית” (nationale hitteplan). מרכז החיזוי הלאומי (KNMI) משגר אזהרות על מזג אוויר קיצוני לאתרי חיזוי מזג אוויר ומוסדות וחברות המופקדים על טיפול באוכלוסיות סיעודיות נוקטים אמצעים להבטחת שלומם של המטופלים.

האמת היא, שהחום בהולנד באמת מרגיש אחרת. כשהטמפרטורה עולה מעל 25 מעלות, מרגישים את זה ועוד איך. אנשים סביב מתחילים להגיד את המילה “benauwd”, מחניק, כמעט אחרי כל משפט שני.

אחרי ששרדנו סוף שבוע של חום כבד (35+ מעלות באוטרכט) עם הזנקת הטור דה פראנס, הנה כמה דברים שחשוב לדעת לקראת גל החום הבא, אם יגיע:

• גלידה לא באמת מקררת אותנו בימים חמים. אם כבר אוכלים גלידה, עדיף לאכול גלידה על בסיס מים ופרי, עם כמה שפחות סוכר. גלידה על בסיס חלב ושמנת, כגון מגנום, מפעילה את חילוף החומרים שלנו על מנת לעכל את השומן והסוכר שהיא מכילה, ובכך בעצם גורמת לגוף שלנו להתחמם.
• שמרו את הבגדים (הקלים) שלכם עליכם. אם אתם רוצים לקרר את עצמכם, הניחו לפרקי זמן קצרים מגבת לחה עליכם.
• הישארו ככל שניתן באזורים מוצלים, ואם אין צל, דאגו ליצור לכם אזור מוצל בעזרת מטריה או שמשיה, מרחו כמויות נדיבות של קרם הגנה והימנעו משתיית אלכוהול.

(מקור הכתבה: nrc.nl)

 

עלייה במחירי הדירות

שוק הדירות למכירה בהולנד ממשיך להראות סימני התאוששות. בחודש מאי נרשמה עלייה של 2.6% במחירי הדירות לעומת מאי 2014. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומנהל המקרקעין.

ביוני 2013 ירדו מחירי הדירות לשפל. מאז יוני החלה להסתמן מגמת עלייה קלה של 4.6%. אבל הולנד עוד רחוקה מהשיא שידעה. רמת מחירי הדירות כפי שנמדדה במאי 2015 נמוכה ב-17.6% בהשוואה לנתוני חודש אוגוסט 2008, אז הגיעו מחירי הדירות לשיא. על פי נתוני מנהל המקרקעין, נמכרו בחודש מאי 12,827 דירות, עלייה של 7% לעומת מאי אשתקד. בחמשת החודשים הראשונים של 2015 נרשמה עלייה של 16% במספר הדירות שנמכרו.

גורמים מעריכים כי התנאי להמשך התאוששות שוק הדיור הוא המשך קיומה של הריבית הנמוכה על משכנתאות.

(מקור הכתבה: nrc.nl)

 

לשלם על מה שמעניין אותי

חברות הכבלים הן אלו שאחראיות על הרכב חבילות הערוצים השונות המוצעות ללקוחות. אולם מזכיר המדינה לענייני תקשורת, סנדר דקר, מתכוון לשנות את המצב בקרוב. בכוונתו לאפשר מצב שבו הלקוח הוא שיהיה אחראי להתאים את חבילת הערוצים שלו לצרכיו, וכך לא ייאלץ לשלם עבור ערוצים שבהם אינו צופה, כך כתב במכתב ששלח לבית הנבחרים (Tweede Kamer). בעוד המפיצים ובעלי הערוצים מתנגדים לרעיון, דקר מתכוון לערוך סקר כדי לבדוק האם הצופים מעוניינים לקבל שירות כזה. אם תוצאות הסקר תהיינה חיוביות, ייתכן ונוכל בקרוב ליהנות מחבילת צפייה “á-la-Carte”.

(מקור הכתבה: nrc.nl)

מקור התמונה: http://www.nederland.broadbandtvnews.com