Tag: דאצ’ניוז

כתובות שבהן נכתב “דאעש” ו”יהודים למוות” רוססו בוורבורג. בהאג, משפטנית שעובדת עבור ארגון פלסטיני מקבלת איומים על חייה. היא חושדת כי ישראל היא האחראית. וגם: אילו אוניברסיטאות הולנדיות וישראליות הן המובילות בעולם?

תושבים בוורבורג (Voorburg) גילו אתמול בבוקר כתובות נאצה ג’יהאדיסטיות מרוססות על קירות מבנים ומכוניות. 20 בתים, בניין בית ספר וחמש מכוניות רוססו בעיר הסמוכה להאג. “יהודים סרטן למוות”, נכתב באחת הכתובות (kanker Joden dood). מעליה התנוססו ראשי התיבות דאעש (ISIS). לצדה צוירה האות הערבית נו”ן בתוך עיגול, סימן שאנשי המדינה האיסלאמית השתמשו בו בעבר כדי לסמן בתי נוצרים. כתובות אחרות רוססו בגנות מנהיג מפלגת הימין חירט וילדרס ונכתב בהן “וילדרס סרטן הולך למות” (kanker Wilders gaat dood). במקומות אחרים נכתב שמו של מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדאדי.

בכתבה שפורסמה ב-NOS הביעו תושבים בשכונה זעזוע וחשש. אין זו הפעם הראשונה שבה הדבר קורה בוורבורג. לפני שנתיים גם כן רוססו כתובות אנטישמיות בעיר. באחת מהן נכתב “דאעש. כל היהודים הולכים למות”. המשטרה פתחה בחקירה וקראה לעדים למעשה למסור פרטים.

 

“מותק, את בסכנה”

ובהאג הסמוכה נשמעים איומים מסוג אחר. בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב-NRC מתוארים איומים על חייה של נאדה קיסוונסון, משפטנית שמועסקת על ידי ארגון זכויות אדם פלסטיני ועוסקת בהגשת חומרים לבית הדין הבינלאומי בהאג. קיסוונסון, בת 31, היא בוגרת אוניברסיטת ליידן ומחזיקה באזרחות ירדנית ובאזרחות שבדית. היא חיה ליד האג עם בעלה ההולנדי ובתה הפעוטה. היא מועסקת על ידי ארגון “אל-חאק” שמושבו ברמאללה, ומגישה בשמו עדויות המצביעות על פשעים לכאורה והפרות זכויות אדם שמבצעת ישראל בשטחים. ב-2009 זכה הארגון בפרס Geuzenpenning ההולנדי המוענק לארגונים או אישים העוסקים בקידום הדמוקרטיה. הוא זוכה לתמיכה מממשלת הולנד. באתר האינטרנט של הארגון נכתב כי הוא פועל לתיעוד הפרת זכויות אדם בשטחים, “ללא תלות בזהות המפרים”. בערך הוויקיפדיה המוקדש לו נכתב כי הוא מתעד גם הפרות של הרשות הפלסטינית.    

בכתבה מתארת קיסוונסון שיחת טלפון לבית משפחתה בשבדיה. מן העבר השני של הקו נשמע גבר דובר ערבית “במבטא זר” שהזדהה כ”רמי”. הוא איים שאם קיסוונסון לא תחדל ממלאכתה “הם ימחקו אותה מעל פני האדמה”. שיחה דומה התקבלה בביתה בהאג מגבר שהזדהה כ”אבו-רמי”. “מותק, את בסכנה גדולה, את צריכה להפסיק את מה שאת עושה”, אמר האיש. לאחר השיחה יעצה המשטרה לקיסוונסון לעזוב את דירתה לזמן מה. היא עזבה אז את הולנד.

המשטרה ניסתה לאתר את מקור השיחות אך נראה שהמידע נמחק. קיסוונסון חושדת שישראל עומדת מאחורי האיומים ולטענתה אנשי משטרה שונים אמרו לה שהדבר אפשרי ושנראה כי הפעולה מתוחכמת מדי לביצוע על ידי אזרח פשוט ולכן ייתכן שמאחוריה עומד ארגון כלשהו.

דובר מטעם משרד החוץ הישראלי אמר ל-NRC  כי ההאשמות הללו “אבסורדיות”.

במקרה אחר מצאה קיסוונסון זר פרחים ורוד על מפתן דלת ביתה. בפתק המודפס שהוצמד אליו נכתב בהולנדית “נאדה היקרה, אנחנו מעריכים את עבודתך ונשמור עלייך היטב, אבו-רמי”.

משרד הביטחון והמשפטים ומשרד החוץ מעורבים כעת בנושא והחל מאפריל זוכה קיסוונסון לאבטחה. אך האיומים ממשיכים ואף מחמירים והופכים מתוחכמים יותר. שיחות טלפון והודעות טקסט למספר חדש וסודי, פריצות למייל ולמחשב, וחלוקת עלונים בשכונתה שעליהם נכתבו כתובתה ומספר הטלפון החשאי ונאמר כי היא מבקשת “לחזק את בסיס הכוח המוסלמי” ולכן אוספת בגדים לפליטים.

על פי הכתבה, זו הפעם הראשונה שמשפטן שעובד עם בית הדין הבינלאומי מקבל איומים על אדמת הולנד.

 

אוניברסיטת אוטרכט בירידה, הטכניון זינק

ומשהו חיובי לסיום. אתמול התפרסם מדד שנגחאי, אחד המדדים המובילים בעולם לדירוג אוניברסיטאות. אוניברסיטת אוטרכט היא שוב האוניברסיטה ההולנדית המובילה, וממוקמת במקום 65, אך בשנה שעברה מוקמה במקום 56. אוניברסיטת חרונינגן במקום 72, לעומת מקום 75 בשנה שעברה. אוניברסיטת ליידן נמצאת במקום 92, ירידה של עשרה מקומות לעומת השנה שעברה.

דירוג שנגחאי בשנה שעברה

למוסדות במקומות 101 עד 500 לא ניתן דירוג אישי והן ממוקמות בגושים, כדי לתת אינדיקציה כללית למיקומן. אוניברסיטת ארסמוס מוקמה בגוש 150-101, כמו גם אוניברסיטת רדבוד בניימכן, אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת וחנינגן וה-VU.

שני מוסדות ישראליים מוקמו ב-100 המקומות הראשונים. הטכניון זינק שמונה מקומות והגיע למקום 69. ואולם האוניברסיטה העברית, שהיתה בשנה שעברה בדירוג במקום 67, צנחה למקום 87. מכון וייצמן נמצא במקומות 101-150; אוניברסיטת תל אביב ממוקמת במקומות 151-200; אוניברסיטת בן גוריון הגיעה למקום 401-500 בדירוג – דירוג דומה לזה בשנה שעברה. ואילו אוניברסיטת בר אילן נפלטה השנה מדירוג 500 המוסדות האקדמיים הטובים בעולם.

דירוג שנגחאי מתפרסם מאז 2003. ונחשב לאחד האמינים, אם כי איננו חף מביקורת. על פי עורכי הדירוג, הם מסתמכים על שישה משתנים אובייקטיביים, הכוללים את מספר זוכי פרס נובל ומדליית פילדס, מספר החוקרים המצוטטים ביותר, מספר המאמרים המתפרסמים בכתבי העת Nature ו-Science, ועוד. המבקרים טוענים כי הדירוג מדגיש את המדעים המדויקים ומדעי הטבע והוא מוטה נגד מקצועות מדעי הרוח והחברה.

עוקץ חדש יחסית בהולנד, שמקורו בין היתר בישראל, עושה שימוש באגו וביחסים ההיררכיים בתוך חברות גדולות. הגר שפריר נעקצה בעבר ומאז נזהרת ומזהירה

מי שחווה על בשרו תרגיל עוקץ, כמו שפחתכם הנאמנה, יודע לספר שהעוקץ בצד השני יודע לפרוט היטב על מיתרי הרגש. את חלק מהתרגילים קל יחסית לזהות מראש, אבל יש גם כאלה קצת יותר מתוחכמים. הטיפ שלי מנסיוני האישי: האמת נמצאת בפרטים הכי קטנים, אל תתעלמו מהם! הסיפור הבא מדגים זאת היטב ומבהיר עד כמה חשוב לפעול במהירות ברגע שמגלים את התרמית.

“האם עודכנת כבר בפרטי העיסקה?”, על הקו היה יועץ מהסניף השוויצרי של חברה המתמחה ברכישות ובמיזוגים של חברות. העניין נשמע דחוף, אבל האיש שקיבל את השיחה באותו יום, מנהל הסניף ההולנדי בחברת השקעות שוודית גדולה שעוסקת גם היא ברכישת חברות, לא ידע דבר על כזו עיסקה. היועץ השוויצרי אינו מוכן למסור שום פרטים; “בקרוב”, הוא אומר, “תקבל מידע מפורט בדוא”ל ממנכ”ל החברה שלך”.

מאוחר יותר באותו בוקר מגיע הדוא”ל המובטח ממנכ”ל החברה בשוודיה בכבודו ובעצמו. המייל מנוסח בקצרה ובטון מרוחק מעט שאופייני למנכ”ל, הוא מודיע למנהל ההולנדי כי עומדת להיסגר עסקת רכישה של חברה בבלגיה. במייל נוסף, נותן המנכ”ל הוראה למנהל ההולנדי להעביר שלושה מיליוני יורו לחשבון בנק בבלגיה.  המנהל ההולנדי עושה מה שהתבקש לעשות – ובכך עושה טעות גדולה מאוד, כך הוא מגלה בעצמו זמן קצר לאחר שהעביר את הכסף לחשבון המיועד.

עוד כתבות שיעניינו אותך:

• שיפור בשוק העבודה ההולנדי? לא ממש
• למי מגיע הכסף של יהודי אמסטרדם?
• בדרך לחתונה (ההולנדית) עוצרים בטייק אוויי

המנהל ההולנדי הבכיר נפל קורבן למה שמכונה “הונאת המנהלים” (CEO fraude), שיטת עוקץ חדשה יחסית שלפי שירותי הביטחון האירופיים הולכת ונפוצה. השיטה פשוטה מאוד: הרמאי מתחזה למנכ”ל החברה ופונה לעובד בתוך אותה חברה בבקשה להעביר סכום כסף גדול לחשבון בנק בחו”ל. כשבחברה מגלים שזה היה תרגיל עוקץ, הכסף שהועבר כבר הלך לאיבוד.

מסתבר כי השיטה הזו קוצרת הצלחה לא קטנה. הנזק הכולל שנגרם לחברות בכל העולם שנפלו קורבן לשיטה מוערך ב-2.1 מיליארד יורו, מעריך ה-FBI. באירופה, נאמד הנזק במיליארד יורו, על פי הערכת היורופול (Europol).

דיווח ראשון על שימושים בשיטה בהולנד הגיע ל-Fraudehelpdesk, עמותה להגברת המודעות הממומנת מכספי ממשלת הולנד, לפני שנה. העמותה ציינה שמחקר העלה שמקור העוקץ בישראל ובלטביה. עד כה, היוו 27 חברות מטרה, ושבע מהן נפלו קורבן. היקף התופעה רק הולך ומחמיר. על פי ה-FBI  נרשמה בתקופה האחרונה עליה של כ-1,300 אחוזים במספר נסיונות העוקץ. גם היורופול מדווח על עלייה מדאיגה.

בושה ומזל

המקרה הזה קרה לפני שנה. המנהל ההולנדי שבמרכז הסיפור חש בושה עצומה. רק קומץ קטן מעמיתיו לעבודה מכירים את הסיפור, וכך הוא היה מעדיף לשמור את העניין. הוא מתבייש בכך שלא שאל מספיק שאלות, שלא התקשר לוודא את אמיתות העיסקה מול המשרד הראשי בשבדיה – בקיצור, שנפל קורבן. הוא מבקש להישאר בעילום שם, אך מוכן לספר את סיפורו ל-NRC כדי להזהיר אחרים.

“כל הפרטים היו מדויקים”, הוא מספר. המייל נחתם ב-„Skickat från min iPhone”, התרגום השבדי ל-“נשלח מה-iPhone שלי”. הטקסט הזה אמור היה להופיע שם, משום שהמנכ”ל היה בשייט באותו זמן והטקסט הזה תמיד הופיע בתחתית דוא”ל ששלח מהטלפון הנייד שלו. גם היועץ השוויצרי בטלפון נשמע אמין. הוא דיבר אנגלית במבטא צרפתי עמום ונראה שהכיר היטב את מנכ”ל החברה השבדית. הוא תיאר את המנכ”ל וסגנו במדויק. המנהל ההולנדי היה משוכנע כי היועץ השוויצרי והמנכ”ל השבדי נפגשו וניהלו מו”מ פנים אל פנים.

מתוך תחושת האמון שנוצרה, העביר המנהל ההולנדי את הסכום המבוקש, למרות שהוראה ישירה מהמנכ”ל השבדי לא הייתה עניין שגרתי. הוא לא התקשר, כאמור, למשרד הראשי בשבדיה משום שהמנטליות בחברה הייתה שלא צריך להתקשר לשבדיה על כל עניין פעוט. הוא כן ביקש מעמיתו, המנהל הפיננסי, שיהיה נוכח לצדו בעת העברת הכסף. המנהל הפיננסי היה בטוח שהוא אכן דיבר אישית עם המנכ”ל בשבדיה…

מיד לאחר שהושלמה העברת הכסף, שם המנהל ההולנדי לב למשהו מוזר: המנכ”ל השבדי חתם את הודעת הדוא”ל שלו בשמו המלא. בדרך כלל, חתם המנכ”ל את הודעות הדוא”ל שלו בשמו הפרטי בלבד. המנהל נבהל ממש רק כשבחן מקרוב את כתובת הדוא”ל של המנכ”ל: בשם המשפחה של המנכ”ל חסרה אות אחת. אז הוא כבר הרים טלפון לשבדיה וחששו אומת: מנכ”ל החברה שלו מעולם לא ביקש ממנו להעביר מיליוני יורו ולא הייתה שום עסקה בבלגיה. המנהל נפל קורבן לתרגיל עוקץ.

זוהי שיטת העבודה הקלאסית של רמאים. הם טווים מארג מתוחכם של פרטים: הטקסט בשבדית מהאייפון, תיאור מדויק של הדמויות המדוברות. ואז הם גם עושים שימוש בעניין של כבוד ואגו, כי איך ניתן לסרב לבקשה ישירה מהמנכ”ל?

לאחר מספר שעות מלאי חששות האיר המזל פנים לגיבור סיפורנו ההולנדי. הכסף הגיע כבר לבנק בבלגיה, אך טרם הועבר לחשבון היעד של העוקץ. אפשר עדיין להשיב את המצב על כנו. קצת יותר מאוחר, לקראת סוף יום העבודה, הגיעה ההודעה המיוחלת כי הכסף הוחזר במלואו.

ואכן היה לו מזל רב, למנהל ההולנדי. “במקרים רבים חברות שנעקצו מאבדות את הכסף”, אומרים באיגוד הבנקים ההולנדי (NVB – Nederlandse Vereniniging van Banken). “מישהו בחברה עצמה הוא שלוחץ על הכפתור. לכן לזמן יש תפקיד מכריע. ככל שהנעקץ ינקוט פעולה במהירות, כך ניתן יהיה לתקן את הנזק. הבנק יכול לעזור כל עוד הכסף לא נכנס לחשבון היעד”.

ב-NVB  מציינים כי מדובר בטרנד חדש יחסית ומעבר מעוקץ של אנשים פרטיים לעוקץ של חברות, כי שם נמצא הכסף הגדול.

הכסף שמצליחים העוקצים להוציא מקורבנותיהם מועבר דרך חשבונות בנק בקפריסין, סלובקיה, רומניה ופולין, אומרים ביורופול. ברגע שהכסף הוכנס לחשבון היעד, הוא מגיע לאסיה, אולם מעשה העוקץ עצמו מבוצע מישראל, על ידי ישראלים דוברי צרפתית. תרגילי עוקץ המכוונים לפגוע בחברות נפוצים ביותר בצרפת. מאז 2010 נפגעו בצרפת כאלף חברות שהעבירו לעוקציהם סכום כולל של כחצי מיליארד יורו. העוקצים הם אנשים שונים שמכירים זה את זה ומסייעים זה לזה, אולם ככל שידוע לרשויות לא מדובר בארגון פשע עם “סנדק” שעומד בראשו.

המנהל ההולנדי אינו יודע את זהותו של העוקץ. איש לא נעצר. ככל שהוא יודע, מדובר במישהו צרפתי.

הוא כן יודע לומר שהוא לא ייתן לעולם לדבר כזה לקרות שוב. החברה בה הוא עובד חידדה את נהליה בעקבות המקרה – הוא ממליץ לכל חברה לעשות זאת.

———–

אחד המוחות מאחורי הונאות המנהלים: למי מכם שאינו מכיר: קוראים לו ז’ילבר שיקלי, ישראלי שעלה ארצה מצרפת. “הכל טמון בכוח השכנוע”, אמר בראיון שנתן לסוכנות הידיעות AP. “לא קל לומר לא לבקשה שמגיעה ממנהל הבנק” – או כל מנהל בכיר אחר. שיקלי התחזה פעם גם לסוכן חשאי. אחרים לומדים לחקות את הטכניקות שלו. שיקלי רימה 33 חברות צרפתיות, ביניהן חברות מוכרות כגון דיסנילנד פריס וגלרי לפאייט. ב-2015 הורשע שיקלי בצרפת ונגזרו עליו שבע שנות מאסר. למרות ששלטונות צרפת הגישו לישראל בקשה להסגרתו, הוא חי בישראל ומסתובב חופשי, משום שלצרפת אין הסכם הסגרה עם ישראל.  

לקריאה נוספת:

Times of Israel http://www.timesofisrael.com/are-french-jewish-criminals-using-israel-as-a-get-out-of-jail-card

Financial Times – http://www.ft.com/cms/s/0/83b4e9be-db16-11e5-a72f-1e7744c66818.html#axzz4FKodJn4A

 

מקור: NRC

עיריית אמסטרדם תעניק 10 מיליון יורו כפיצוי על קנסות אבסורדיים ששילמו ניצולי שואה אחרי המלחמה. אך האופן שבו יחולק הכסף מעורר סערה, גם בקהילה היהודית. “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”

 

החלטת עיריית אמסטרדם לשים קץ לעוול היסטורי מעוררת מחלוקות בתוך הקואליציה העירונית ובקהילה היהודית. בשנה שעברה החליטה העירייה לשלם פיצויים ליהודים שנקנסו על איחור בתשלום שכר דירה בעת שנשלחו למחנות בתקופת השואה, אך כעת סוערות הרוחות סביב השאלה למי בדיוק ישולמו כספי הפיצויים. ראש העיר אברהרד ואן דר לאן (van der Laan) מבקש להעניק את התשלום, בסך 10 מיליון יורו, באופן קיבוצי לקהילה היהודית, אולם הן בקהילה והן בקואליציה שאותה הוא מוביל נשמעים קולות הקוראים לאפשר פיצוי ליחידים שמשפחותיהם שילמו את אותם קנסות אבסורדיים.

העוול התגלה לפני מספר שנים על ידי סטודנטית שהתחילה לעבוד בארכיון עיריית אמסטרדם. שרלוט ואן דר ברג גילתה במהרה מסמכים מדהימים – מכתבי תלונה מנומסים של ניצולי שואה הולנדים שתוהים מדוע מחלקת הגבייה דורשת מהם תשלום מס וקנסות על נכסים שמהם גורשו תחת המשטר הנאצי. תגובת העירייה הייתה לקונית ואטומה. היא התעקשה שיש לשלם את מסי הבסיס והקנסות, גם אם הנכס הופקע, ואפילו באופן לא חוקי ובנסיבות המלחמה. ואן דר ברג יצאה למאבק שבסופו של דבר הוביל להחלטת העירייה אשתקד לשלם פיצויים על גבייה “בלתי הוגנת”.

אולם מי זכאי לפיצויים אלה? ראש העיר סבור כי אין לאפשר לתובעים יחידים להגיש בקשות לקבלת הכסף מכיוון שהדבר יוביל לבירוקרטיה וסחבת ממושכת ויקשה באופן לא הוגן על רבים שאולי זכאים לפיצוי אך מן הסתם לא יכולים להוכיח שהכסף שולם לפני למעלה מ-70 שנה. ואן דר לאן מעדיף להעביר את הסכום לקהילה היהודית, לטובת מיזמים העוסקים בזכר השואה, כמו למשל מוזיאון השואה הלאומי שנפתח במאי, או הקמת “קיר השמות” – אנדרטה ענקית שעליה ייחקקו שמותיהם של 102,000 קורבנות שואת יהודי הולנד.

אך ההצעה להעברת הכסף לפרויקטים אלה בפרט, או לפיצוי קיבוצי בכלל, נתקלת בהתנגדויות. בשבוע שעבר פורסם בעיתון Het Parool כי מפלגת D66, החברה בקואליציה במועצת העיר אמסטרדם, מתנגדת לפיצוי קיבוצי, בניגוד לעמדה הרשמית של הקואליציה שבה היא חברה. שני חברי מועצה מטעם המפלגה פרסמו מכתב פתוח לראש העיר וקראו לו לאפשר תחילה פיצויים אישיים ורק אחר כך להעביר את יתרת הכסף למען מטרה ציבורית. המכתב הפומבי עורר סערה במועצה ורבים מחו על כך שדווקא נושא זה, שנראה היה שכל הסיעות מאוחדות סביבו, מעורר התקוטטות פוליטית. ביום חמישי האחרון נערך “דיון אמוציונלי ביותר” בנושא במועצה, ובו נקראו נציגי המפלגה לחזור בהם מהתנגדותם. במהלך הדיון פרצו כמה חברי מועצה בבכי, אך המתנגדים נותרו בשלהם.

ובינתיים, בקהילה היהודית עצמה אין אחדות דעים לגבי השימוש הראוי בפיצוי קיבוצי, כפי שמתואר בכתבה שהתפרסמה בתחילת החודש ב-NRC. במקרה זה אמורה ועדה מיוחדת שתורכב מנציגי הארגונים היהודיים להחליט מה ייעשה בכסף. אך יש מי ששואלים מי ייצג את היהודים שאינם חברים בארגון כלשהו. אחרים תוהים מדוע יוקצב הכסף דווקא למטרות הנצחה ולא לפעילות למען הקהילה הנוכחית. בעמוד הפייסבוק “לא לאנדרטת השמות” (GEEN Namenwandmonument) מופיעה רשימה ארוכה של סיבות להתנגדות להקמת אתר ההנצחה, ובין היתר נכתב “כי מימון קהילתי צריך ללכת לא ליהודים מתים אלא ליהדות חיה”. ואילו הפובליציסטית Maja Mischke התבדחה במרירות בטוויטר בתגובה לדיון בנושא: “יהודים מתים הם פופולריים מאוד”.

 

*התמונה העליונה לקוחה מאתר “קיר השמות” – holocaustnamenmonument

בדיוק לפני שנה סיפרנו כאן על חוק חדש שנכנס לתוקף, שמחד, נועד להבטיח שעובדים יקבלו חוזה העסקה קבוע לאחר שנתיים, ומאידך, יקל על מעסיקים לפטר עובדים בלי קשר להיותם מועסקים בחוזה זמני או קבוע.

שנה אחרי שנכנס החוק לתוקף, כותב NRC כי החוק לא הביא להקלה בפיטורי עובדים, למרות שהפך לכאורה לפשוט יותר. 75% משופטי השלום במדינה מבטלים יותר תביעות פיטורין שהוגשו להם במסגרת החוק החדש, לעומת מס’ התביעות שביטלו כאשר החוק הישן היה בתוקף. במקרה של ספק, מבטלים שופטים תביעות פיטורין משום שהם סבורים כי הפיצוי המוגדר בחוק הנוכחי (transitievergoeding) אשר לו זכאים העובדים המפוטרים, נמוך מדי.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדד החדשנות – הולנד במקום ברביעי
חשש ממוסד איסלמיסטי ברוטרדם

אלו הנתונים העולים מסקר שערכה אוניברסיטת אמסטרדם בקרב חמישים שופטי בתי משפט השלום, שהם שישית מסך כל השופטים במדינה. לודווייק אשר (PvdA), השר לעניינים חברתיים, ביקש להעריך את מידת הצלחתו של החוק החדש. תוצאות בחינה זו נשלחו לפרלמנט בשבוע שעבר.

במכתב ששלח לפרלמנט, הדגיש השר כי עדיין מוקדם מדי מכדי להסיק מסקנות האם החוק עובד או לא. הוא מבקש לערוך בחינה מקיפה ב-2020. מבחינה פוליטית מונח הרבה על הכף עבור אשר, ששוקל להנהיג את ה-PvdA. כשר הממונה על ענייני התעסוקה במדינה, הוא רוצה להפוך את שוק העבודה לנקי והוגן יותר: החוק החדש מאפשר למעסיקים להיות פחות הססניים בבואם להעניק לעובדים חוזה העסקה קבוע. אם יסתבר כי החוק החדש, שגרר ביקורת רבה, נכשל, זו תהיה מורשתו הפוליטית כשר.

אשר מבקש להיפגש עם הוועדה המשפטית המייעצת לרשות השופטת (Raad van Rechtspraak) משום שגובה הפיצויים אינו אמור לשחק תפקיד בפסק הדין. “מסתבר כי המציאות שונה”, כותב אשר במכתבו לפרלמנט. שופטים צריכים להעריך תביעות לפיטורין על פי תוכנן, בלי קשר לכמה כסף מקבל העובד המפוטר.

החוק נכנס כאמור לתוקף לפני שנה, במטרה להגמיש את שוק העבודה. החוק נועד “לפשט, לזרז ולהוזיל” פיטורי עובדים. מטרה נוספת של החוק הייתה להעניק הגנה משמעותית יותר לעובדים המועסקים בחוזים גמישים וזמניים.

פיטורים במקרים בהם החברה נקלעה לקשיים, או במקרים בהם העובד אינו מסוגל עוד לעבוד בשל מחלה ממושכת מטופלים עתה על ידי שירות התעסוקה (UWV). בתי משפט השלום מופקדים על טיפול בפיטורים מכל סיבה אחרת, כגון ביצועים נמוכים, או קונפליקט תעסוקתי. גובה הפיצויים במקרה של פיטורין הוא שליש עד מחצית משכורת חודשית אחת לכל שנת העסקה עד סכום מקסימלי של 75,000 אירו.

מנתונים שנאספו על ידי הוועדה המשפטית המייעצת, לא הצליח החוק החדש לשנות את המגמה לפיה זוכים מעסיקים להקלות מן השופטים בבואם לתבוע פיטוריו של עובד. בין השנים 2013 ל-2015 פחת מספר הפיטורים על בסיס תפקוד העובד מ-4756 ל-3308. הימשכות מגמה זו תפחית את מספר המפוטרים עד ל-2907, כאשר לכאורה, אמור החוק החדש ליצור אפקט הפוך. בדומה לשר אשר, סבורים עורכי הסקר כי עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות מקיפות.

בתשובותיהם לסקר, אומרים שופטים כי לעיתים הם דוחים תביעות לפיטורין משום שאינם מוצאים להן בסיס. חלק מהמקרים אינם “שחור ולבן”, הם אומרים. לרוב קורים דברים נוספים במקום העבודה שמשחקים תפקיד. חלק מהשופטים סבורים כי גובה פיצויי הפיטורין אינו סביר. הם סבורים כי חסר מרחב תמרון פיננסי שיאפשר “להפריד בין הנצים”.

הגובה הממוצע של פיצויי הפיטורין כעת עומד על 19,000 אירו, על פי סקר שנערך בקרב עורכי דין לענייני תעסוקה, שהוצג יחד עם נתוני הסקר שנערך בקרב השופטים. סכום זה הוא כמחצית מגובה פיצויי הפיטורין שהיו נהוגים טרם החלת החוק החדש.

נושא נוסף עליו מבקש אשר לדון עם הוועדה המשפטית המייעצת הוא הנטייה של מספר שופטים להקשות על מעבידים לפטר עובדים בשל מערכת יחסים עכורה, למרות שהם רואים שהמצב כבר אינו בר תיקון.

אשר אומר כי לא ניתן עדיין לקבוע אם החוק החדש הביא לעלייה במספר המשרות בחוזה קבוע. ברבעון האחרון של 2015 וברבעון הראשון של 2016, נרשמה עלייה של 25,000 במספר החוזים הקבועים. אולם מספר העובדים הזמניים שקיבלו חוזים קבועים לא עלה: מספר זה נותר על פי אשר “פחות או יותר יציב”. “המספרים מציגים משום כך תמונה מעורבת”.

מקור: NRC

 

 

זה שבועיים שהעיתונאית אברו עומאר לא מורשית לעזוב את טורקיה. לאחרונה כתבה עומאר כי הנשיא ארדואן הוא “דיקטטור מגלומני”. ביתה באמסטרדם נפרץ ומחשבה נגנב

העיתונאית אברו עומאר (Ebru Umar) המוכרת בוודאי לחלק מכם מטוריה בעיתון הרכבת החינמי Metro , עצורה כבר שבועיים בטורקיה, מדינת מוצאם של הוריה, ואינה מורשית לצאת את גבולות המדינה. עומאר נעצרה בעת ששהתה בחופשה בעיר הנופש קושדאסי. בשנים האחרונות הטיחה עומאר ביקורת נוקבת ופומבית בנשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, הן בכתבותיה ובטוריה והן דרך חשבון הטוויטר שלה (umarebru@). היא נעצרה תחילה למספר שעות ולאחריהן שוחררה לבית הוריה, כשנגדה הוצא צו עיכוב יציאה מטורקיה. זמן קצר לאחר מעצרה התקשר אליה ראש ממשלת הולנד מרק רוטה. ממשלת הולנד נמצאת בקשר רציף עימה ומפעילה לחץ על השלטונות הטורקיים, כדי שאלה יאפשרו לה לשוב להולנד.

לפני שבוע, בעודה בטורקיה, דווח כי ביתה באמסטרדם נפרץ, נזק נגרם לרכוש ומן הבית נגנב לפטופ ישן ששימש אותה. היא לקחה עמה את מחשבה החדש לטורקיה. היא סבורה כי הפריצה קשורה למעצרה וכי זהו ניסיון טורקי להפחיד אותה ולהשתיקה. קו הטלפון וחשבון הטוויטר שלה נמצאים תחת מעקב של הרשויות בטורקיה, אך היא ממשיכה לכתוב ולצייץ.

המעצר התרחש כשבוע לאחר שעומאר פרסמה טור ב-Metro שבו כינתה את ארדואן “סולטן” ו”דיקטטור מגלומני” ומתחה ביקורת על בכיר בקונסוליה הטורקית ברוטרדם, אשר הורה לכל אזרחי טורקיה השוהים בהולנד לדווח לקונסוליה על כל מקרה שבו מושמעת ביקורת על הנשיא ארדואן. עומאר לא היתה היחידה; ביקורת נרחבת הושמעה על ידי גורמים רבים נוספים. בעקבות זאת, ביטל הקונסול את דרישתו זו. בהודעה רשמית שיצאה מטעם הקונסול בהאג נאמר כי הדרישה הזו מקורה בטעות, וכי מדובר באי הבנה.

בטורקיה, נחשבת העלבת הנשיא לעבירה על החוק שדינה ארבע שנות מאסר. למרות שהחוק קיים זמן רב, הוחל באכיפתו בפועל רק ב-2014, לאחר עלייתו של ארדואן לשלטון. משרד המשפטים הטורקי דיווח לאחרונה כי עד כה נפתחו כ-1,800 תיקים נגד אזרחים באשמת העלבתו של הנשיא. מרבית הנתבעים הם עיתונאים, קריקטוריסטים, אנשי אקדמיה ואף תלמידים בבתי ספר. ארדואן אומר כי הוא פתוח לביקורת, אך מתנגד להעלבתו ולהכפשת שמו.

בגרמניה אפשרו לאחרונה השלטונות הגשת תביעה נגד קומיקאי גרמני אשר חיקה את ארדואן במהלך אחת מהופעותיו. זעם רב הובע מצד גורמים שונים בגרמניה על ההחלטה הזו, אשר ראו בכך התרפסות של הקנצלרית אנגלה מרקל בפני ארדואן. יש לזכור כי גרמניה והאיחוד האירופי מנהלים מגעים עם טורקיה בעניין משבר הפליטים והאפשרות לעצור את זרם הפליטים מטורקיה לאירופה.

נגד רעלה

עומאר היא ילידת הולנד, בת להורים שהיגרו להולנד מטורקיה. היא החלה את דרכה העיתונאית כשהחלה לכתוב טורי ביקורת נגד האיסלאם המיליטנטי עבור אתר האינטרנט של תיאו ואן גוך, שנרצח בידי מוסלמי קיצוני ב-2004, לאחר שפרסם את סרטו “Submission“. הסרט הציג באופן לא מחמיא, בלשון המעטה, את היחס שלו זוכות נשים מוסלמיות מאמינות בחסות הדת. עתה היא כותבת עבור Metro ועבור אתר האינטרנט GeenStijl, שם היא יוצאת לא אחת נגד לבישת רעלה, נגד הרעש הבוקע ממסגדים, ונגד אורך הרוח ההולנדי המקבל מנהגים אלו ללא כל התנגדות. 

בעקבות האירועים הללו, החלה עומאר בתהליך ויתור על האזרחות הטורקית שהוענקה לה עם לידתה בשל היותה בת להורים ממוצא טורקי. היא אמרה שהוריה, שעד כה התנגדו למהלך, מעניקים לה עתה את תמיכתם המלאה.

ובינתיים בחשבון הטוויטר שלה מבקשת עומאר לשדר נחישות ו”עסקים כרגיל”. היא מעלה תמונות שלה מבלה עם הוריה וחברותיה בטורקיה, שותה קוקטיילים ואוכלת גלידה. למשל, היא העלתה תמונות שלה עם אמה ביום האם. בראש חשבון הטוויטר שלה כתבה: “אני אברו עומאר כבר כמעט 46 שנים. סמכו עליי: אני אשאר אברו עומאר כל חיי הודות לתמיכה שלכם”. בין היתר משתמשת עומאר בהאשטאג landarrest#. תומכיה משתמשים בהאשטאג FreeEbru#.

מקורות: Metro, NRC, CNN, Reuters

הפעילות של הארגון ההולנדי “נוצרים למען ישראל” מעוררת תרעומת באוקראינה, שר המשפטים שוקל לשלול תושבות לפליטים שפשעו, ומהם היעדים המועדפים על תיירים בהולנד

 

אוקראינה שוב בחדשות, אך הפעם אין זה משאל העם אלא דווקא מצבם של היהודים שם והפעילות של קבוצת נוצרים הולנדים בקרבם. העיתון Trouw דיווח כי הרב הראשי של אוקראינה, יעקב דב בלייך, קורא לחברי הארגון ההולנדי Christenen Voor Israel (נוצרים למען ישראל, CVI) לחדול ממסע השכנוע של יהודים באוקראינה לעלות לישראל.

עוד כתבות שאולי יעניינו אותך:

על שחיתות ופתיחות, לא רק בהולנד

אירופה צריכה ללמוד מישראל? לא בטוח

לוח האירועים הישראליים בהולנד

הפעילים בארגון האוונגליסטי מאמינים כי שליטה יהודית בירושלים וחזרת היהודים לארץ ישראל מקץ 2000 שנות גלות הם השלבים החשובים בדרך לחזרתו של ישו ולגאולה, שלאחריה יקבלו גם היהודים את ישו כמשיח האמיתי). הביקורת עלתה לאחר הקרנת הסרט התיעודי Breng de Joden Thuis (החזירו את היהודים הביתה) המציג את פעילות הנוצרים באוקראינה. על פי נתונים שמוצגים בסרט, כ-7,000 יהודים אוקראינים עלו לישראל בשנה החולפת, מרביתם בעידודם ולחצם של אנשי CVI. הרב בלייך מתרעם על שיטות הפעולה של אנשי הארגון, ולדבריו, הם משכנעים יהודים כי האנטישמיות באוקראינה הולכת וגוברת. ״עדיף היה לו היו מניחים לנו ומרכזים את מאמצי ההצלה והסיוע ביהודים בתימן״, אמר.

גם יו״ר הקרן ההומניטרית היהודית-הולנדית JHF, רוני נפתניאל, סבור שזהו ״מסע הפחדה ומצגת שווא״. נפתניאל אמר שבדק דיווחים על גילויי אנטישמיות מאזורי הפעולה של פעילי CVI, ״לא דובים ולא יער, CVI מנסה לשכנע שהאדמה בוערת מתחת לרגליהם, ועליהם לברוח ללא דיחוי. אלו שטויות, מספר הדיווחים על גילויי אנטישמיות באוקראינה הם מהנמוכים יחסית למדינות אירופה האחרות״.

ואילו ראש הארגון, רוג׳ר ואן אורדט (Roger van Oordt), הביע את חוסר שביעות רצונו מאותו סרט דוקומנטרי. לטענתו, לצד הפעילות שהוצגה, אנשיו גם מחלקים חבילות מזון ומציבים אנדרטאות לזכר קורבנות השואה, ״וחלק זה לא נכלל בסרט” (עם זאת, מצפייה בסרט עצמו עולה שתרומות המזון דווקא מופיעות שוב ושוב). “גם הרבה גילויי אנטישמיות וגרפיטי אנטי יהודי ברחובות בזמן הצילומים לא נכללו בסרט. אבל ניחא, בתי הכנסת באוקראינה אינם מאובטחים כפי שאנו רואים בצרפת והולנד, אך אנו עדיין חושבים כי ישראל היא המקום הבטוח ביותר ליהודים״.

פעילות הארגון באוקראינה, כפי שהיא מוצגת על ידי “נוצרים למען ישראל”:

 

שלילת תושבות לפליטים שפשעו

מזכיר המדינה לענייני ביטחון ומשפט, קלאאס דייקהוף (Klaas Dijkhoff) אמר בפרלמנט כי יבדוק את ביטול היתרי התושבות של פליטים אשר הורשעו בעבירות מין, כצעד בהחמרת הענישה והקשחה נוספת של החוק. כך על פי דיווח בחדשות RTL בשבוע שעבר. דייקהוף כבר הסכים כי מבקשי מקלט שנדונו לשישה חודשי מאסר או יותר, לא יקבלו היתר תושבות. חברי פרלמנט אף ביקשו לבטל בדיעבד תושבות שאושרה, לפליטים שהורשעו בעבירות מין.    

אך יש מי שסבור כי זהו צעד מוגזם ופופוליסטי. עורך הדין יאן קייס ון דן ברינק (Jan Kees van den Brink) אמר בראיון שהצעה זו היא בבחינת אבסורד, וציטט מקרה של אחד מלקוחותיו, בן 18, שביצע מעשים מגונים בשתי נשים (הוא נגע בשדיהם ובישבניהם) ונדון ל-60 שעות עבודות שירות, מתוכן 30 על תנאי. האירוע עלה לכותרות על רקע תקיפות הנשים בקלן שבגרמניה בחגיגות השנה החדשה, אירוע אשר עורר סערה רבתי ברשתות החברתיות כזכור. ״פוליטיקאים נסחפים בזרם העכור של הרשתות החברתיות, ומרשי, המתפקד כראש המשפחה לאחר שעקבות אביו נעלמו בסודן, נענש על מעשה שקורה בכל פאב ובית ספר חדשות לבקרים״, אמר ון דן ברינק.

 

יותר תיירים

ולסיום, משהו נעים וקיצי יותר. ב-2015 נרשמה עלייה של 7% בתיירות הבינלאומית להולנד. כך פרסם NBTC Holland Marketing, הארגון האמון על שיווק הולנד לעולם כיעד תיירותי. בסך הכל ביקרו בהולנד כ-14.9 מיליון תיירים מרחבי העולם. יותר מ-4.2 מיליון מהם הגיעו מגרמניה (עלייה של 10%). לראשונה מאז 2006 ביקרו בהולנד יותר ממיליון אמריקנים, כנראה הודות להתאוששות כלכלת ארה”ב. ואילו מספר התיירים הרוסים צנח ב-24%, ככל הנראה בשל המתיחות הפוליטית בין אירופה ורוסיה ונפילת הרובל.

היעדים המובילים לתיירים מהעולם:

1. Zaanse Schans 
2. מוזיאון ואן גוך 
3. שיט בתעלות אמסטרדם 
4. בית אנה פרנק 
5. רייקסמוזיאום 

ועוד משהו קטן לילדים. סרט הולנדי זכה החודש בפרס האמי הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער, בקטגוריית סרטי הטלוויזיה. מדובר בסרט Rabarber (הצמח רִיבָּס) שעוסק בשני צעירים שהוריהם מתחתנים. השניים הופכים לחברים ומודאגים מהידרדרות מערכת היחסים בין הוריהם. הם מחליטים להכין עבורם סרט עם המלצות למערכת יחסים טובה.

https://www.youtube.com/watch?v=qgqXiq7XoAs

 

שתי כתבות ב- NRC ההולנדי עסקו לאחרונה בהשוואה בין השיטות הישראליות להתמודדות עם טרור, לבין ההתמודדות הנדרשת באירופה. האם ה”אמרנו לכם” הישראלי מוצדק? 

לאחר מתקפת הטרור בשדה התעופה בבריסל, שיגר בנימין נתניהו את תנחומיו, אך שלח מסר נוסף עבור אירופה: “בכל יום מגיעות משלחות מרחבי אירופה לנמל התעופה בן גוריון, על מנת ללמוד מאיתנו איך ניתן להילחם בטרור. מספר המשלחות גדל מיום ליום”.

מומחי אבטחה בישראל משוכנעים כי ישראל יכולה לשמש מודל מוצלח עבור האירופים, משום שבישראל נצבר ניסיון רב בהבנת דרכי פעולה, תכנון והתנהגות של אויבים, והניסיון הזה, יחד עם שיתוף פעולה בין מודיעין ופיתוחים טכנולוגיים, מאפשר להתכונן לכך בהתאם. 

תא”ל במיל’ ניצן נוריאל, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה בטרור והיום חוקר טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר בראיון שערך איתו העיתון ההולנדי NRC כי ישראל מוכרת לאירופה אמצעי אבטחה מזה זמן רב. בשלב הבא תשתף ישראל עם אירופה ידע וטכניקות מעקב, אולם לכך יש השלכות שאירופה תצטרך לגייס תעוזה על מנת ליישמן בשטח. מכיוון שעל זכויות הפרט מושם דגש רב מאוד, אמצעי אבטחה מסוימים קשים ליישום במציאות האירופית. אחד האמצעים השנויים במחלוקת הללו הוא המעצר המנהלי: חשודים בפעילות טרור יכולים להיות מוחזקים במעצר לפעמים חודשים, גם ללא כתב אישום. אמצעי נוסף הוא הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים.

אולם כאן הופך העניין למסובך יותר. סארי באשי, מנהלת אגף ישראל-פלסטין בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אומרת כי אין להם בעיה עם אמצעי אבטחה שניתן להחיל על כולם באופן שווה, כגון גלאי מתכות או בדיקת תיקים. יש להם בעיה עם הפרופיל הגזעני לדבריה שעליו מבוססים אמצעי האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. 

באשי מסכימה כי איום הטרור על אירופה הוא איום ממשי. היא מסכימה כי לאירופה יש הרבה מאוד מה ללמוד מישראל כשזה מגיע לרתימת טכנולוגיות לצורכי פעילות מודיעינית, אך היא אינה ממליצה על גיוס אמצעי אבטחה אשר עלולים להפר את השיוויון בין התושבים. היא מציינת כי על אף העובדה שישראל משתמשת באמצעים הללו, ולמרות שבתים רבים נהרסו, עדיין מתמודדת המדינה, בחודשים האחרונים במיוחד, עם מתקפות טרור עיקשות. על ידי הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים, נפגעות בעיקר המשפחות וכך יוצא שנעשה שימוש בענישה קולקטיבית, במקום ענישה ממוקדת.

בעקבות מתקפת הטרור בבריסל, נשמעו בממשלת ישראל גם כמה וכמה קולות פחות ידידותיים שניצלו את ההזדמנות כדי לומר שהבלגים היו “עסוקים מדי בזלילת שוקולדים” (השר ישראל כץ) ובעניינים נוספים לא חשובים כגון סימון מוצרים מהתנחלויות. זוהי גישת ה”אמרנו לכם” שמאפיינת קולות רבים בהוויה הישראלית אחרי אירועים כאלה.

נתניהו מצביע על קווי דמיון בין הטרור הפלסטיני לטרור המתרחש באירופה, אולם מבקרים טוענים כי בניגוד לטרוריסטים באירופה, הפלסטינים אינם מונעים מאמונה דתית פנאטית, אלא מייאוש בשל תנאי חייהם תחת הכיבוש הישראלי. עוד טוענים המבקרים כי לנתניהו נוח להציג את ישראל כקורבן של האיסלאם הקיצוני ולהשוות אותה למדינות כגון בלגיה וצרפת כדי לזכות באהדת העולם. אולם יונתן ספיר, עמיתו של נוריאל במרכז הבינתחומי טוען כי הדבר חסר טעם משום שבמערב אירופה “איש לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של נתניהו”.

ומה בינתיים? בינתיים ימשיכו להגיע משלחות לבן גוריון כדי לבחון מקרוב איך ישראל מזהה טרור. האם גם בהולנד נצטרך בעתיד הקרוב לעבור דרך גלאי מתכות בדרכנו לקניון או לתחנת הרכבת, או לפתוח את תיקינו בפני מאבטחים בפתחי מסעדות וחנויות? אולי כן ואולי לא. נצטרך לחיות ולראות. מה שבטוח זה שאם וכאשר זה יקרה, אנחנו כישראלים, נהיה האחרונים להתרגש מכך…

מקור: NRC

Voor או Nee? השבוע נקראים אזרחי הולנד ללכת לקלפי כדי להצביע בעד או נגד שיתוף הפעולה של אירופה עם אוקראינה. למה בכלל שואלים אותנו לדעתנו ועל מה באמת המשאל שהצליח לעורר סערה בהולנד

ב-6 באפריל יילכו אזרחי הולנד לקלפי, גם אלו מבינינו המחזיקים באזרחות הולנדית, על מנת להצביע בעד או נגד חתימת הסכם שיתוף פעולה אירופי עם אוקראינה. זהו אותו הסכם שהוציא רבבות להפגנות באוקראינה ב-2013, הפגנות שהובילו למהפכה. אבל רוב ההולנדים לא באמת מכירים את פרטי ההסכם וגם לא מאוד מוטרדים ממנו, אז למה שואלים אותנו לדעתנו, מה המשמעות הפוליטית של המשאל  וכיצד הוא הצליח לעורר סערה בהולנד? מורה נבוכים למצביע שטרם הספיק להתעדכן.

למה מבקשים מאיתנו בכלל להצביע?

כמעט כל מדינות האיחוד האירופי נתנו את הסכמתן לשיתוף פעולה עם אוקראינה. גם הפרלמנט האירופי. המדינות היחידות של חתמו עדיין הן הולנד ובלגיה. לא בכל המדינות נערך משאל עם לצורך העניין. למה בהולנד כן? משום שב-1 בינואר 2015 נכנס חוק לתוקף בהולנד, לפיו אם ארגון כלשהו מבקש לעורר מודעות בכל נושא שהוא שנמצא על סדר היום, ולצורך כך מצליח לגייס תמיכה של 300,000 איש, הממשלה מחויבת לפעול עמו ולערוך משאל עם.

הארגון הקטן Burgercomité EU (“מועצת האזרחים של האיחוד האירופי”) המתנגד לאיחוד האירופי, הצליח לגייס יותר מ-400 אלף חתימות על ידי חבירה לאתר האינטרנט GeenStijl (“ללא סטייל”), שמתגאה בייצור תוכן פרובוקטיבי ואנטי ממסדי. הקמפיין האינטרנטי (GeenPeil) והאפשרות לחתימה מקוונת הצליחו להעלות את הנושא הטכני לכאורה לסדר היום. זוהי הפעם הראשונה שבה מופעל החוק החדש וזו הפעם השנייה בלבד בתולדות הולנד שבה נערך משאל עם. לשם השוואה, כשהאיחוד האירופי חתם על הסכמים דומים עם צ’ילה, מקסיקו ודרום אפריקה, ואפילו עם ישראל מעוררת המחלוקת, לא בדיוק שאלו אותנו לדעתנו.

למשאל העם יש תוקף מייעץ. הממשלה לא מחוייבת לפעול בהתאם לתוצאות המשאל. אם האזרחים יצביעו נגד, והממשלה תפעל בהתאם לתוצאות המשאל, ההסכם, שרוב מדינות האיחוד כבר חתמו עליו, לא יהיה תקף. מאידך, יכולה הממשלה להחליט שהיא לא לוקחת בחשבון את תוצאות המשאל וחותמת על ההסכם בכל זאת. מה אז? בואו נאמר שזה לא רעיון מוצלח במיוחד – זה כמו לשאול מה אנחנו חושבים וברגע האמת, לבעוט את דעותינו הצידה אם זה פתאום לא מתאים. הממשלה תצטרך לעשות מחדש את שיעורי הבית שלה.

על מה מבקשים מאיתנו להצביע?

סביר להניח שעבור רבים מאיתנו, אוקראינה לא בדיוק נמצאת בראש סדר העדיפויות ולכן רוב הסיכויים שרק אם ממש שיעמם לכם בסוף השבוע האחרון, לא טרחתם לקרוא את 323 העמודים המפרטים את תוכן ההסכם. מה בכל זאת כולל ההסכם על קצה המזלג?

• הפחתה או ביטול של מסים על יצוא ויבוא סחורות לאוקראינה וממנה: הולנד תזכה לגישה קלה יותר לשוק של 45 מיליון צרכנים. המרוויחים העיקריים מכך הם האיכרים וסקטור התובלה. יתאפשר יצוא בהיקף של 775 מליון יורו וייבוא בהיקף של 725 מליון יורו.
• שיתופי פעולה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון והבטחת היציבות בגבולותיהן של מדינות האיחוד האירופי שלהן יש גבולות משותפים עם אוקראינה (רומניה, סלובקיה ופולין).
• השקעה בפיתוחים טכנולוגיים בני קיימא (sustainable/duurzaam) והאצת שיתופי פעולה רב-צדדיים
• שיתוף פעולה במאבק בשחיתות ובפשע המאורגן.
• חיזוק עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם באוקראינה, שמירה על שוויון של כלל האזרחים, ביניהם אנשים הנמנים עם הקהילה ההומו-לסבית. לאזרחים באוקראינה תתאפשר החירות להחליט בעצמם על עתידם. הם מצידם מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
• שמירה על ממשל תקין וקיומו של סדר משפטי וציבורי תקינים. כלכלת המדינה תעבור רפורמה מעמיקה.
• הפחתת הפצת נשק להשמדה המונית.

חשוב לציין שבין אם יאושר ההסכם אם לאו, אוקראינה לא הופכת בכך למועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי. זהו נושא נפרד לחלוטין שלא עומד כרגע על הפרק.

ומבחינה פוליטית מה זה אומר?

• אם יאושר ההסכם, אוקראינה תזכה לתמיכה מצד האיחוד האירופי, וכך תפחת אחיזתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במדינה, שמאז 2014 מתנהלת בה מלחמת אזרחים. פוטין, מן הסתם, מתנגד נחרץ להעמקת שיתופי פעולה בין אוקראינה לאיחוד האירופי. הוא היה מעדיף לספח אליו את אוקראינה ולחזק בכך את שאיפתו להפוך את רוסיה למעצמה. עד שזה יצליח לו, אם יצליח, הוא מספק נשק למורדים הפרו-רוסים הנלחמים באוקראינים התומכים בהיפרדות מרוסיה.

• הולנד, מצידה, רואה ברוסיה את האחראית העיקרית להפלתו של מטוס הנוסעים בטיסת MH 17 שהיה בדרכו מאמסטרדם למלזיה, ולהריגתם של 298 בני אדם (198 מתוכם אזרחים הולנדים) לאחר שהופל מירי מכוון של טילי קרקע-אוויר על ידי מורדים פרו-רוסים שנלחמו במזרח אוקראינה. אם אזרחי הולנד יצביעו נגד ההסכם, יהיה זה יהיה ניצחון לפוטין, שבתקופה האחרונה היה עסוק במלחמת מילים מול המערב.
• המפלגה הסוציאליסטית (SP), המפלגה למען בעלי החיים (PvdD) ומפלגת החופש של חיירט וילדרס (PVV) מתנגדות להסכם. SP טוענים כי אוקראינה צריכה תחילה לפתור את הבעיות הפנימיות שלה בעצמה, ולא להפיל אותן על האיחוד האירופי שמתמודד כרגע עם אתגרים משמעותיים אחרים כגון עליה בשיעורי העוני וחוסר השיוויון ביבשת, משבר הפליטים, והסיכונים בעקבות יציאתן האפשרית של יוון ובריטניה מהאיחוד. במפלגה למען בעלי החיים אומרים כי אישור ההסכם יביא לאיחוד האירופי מזון ותוצרת חקלאית מאיכות ירודה וזולה שאינה עומדת בסטנדרטים האירופאיים המחמירים וכן כי יש סיכוי רב כי לצורך כך מועסקים ילדים בתנאי ניצול. ולבסוף, על פי עמדת PVV פשוט צריך להצביע נגד. חיפשתי וחיפשתי למה, אך לא הצלחתי למצוא תשובה. אם מישהו מקוראינו הנאמנים נתקל בנימוק ראוי, הוא מוזמן להוסיפו בתגובות.
• אמנם עד כה הצליחו לצייר לנו תמונה די ורודה על שיתופי פעולה, רפורמות, זכויות אדם וכו’. נקודה ראויה למחשבה היא, האם אישורו של ההסכם מבטיח בהכרח שהשחיתות והפרת זכויות האדם אכן ייעצרו בגבולות אוקראינה ולא יזלגו לאיטן לשטח האיחוד האירופי והולנד בפרט.

על אף שהעניין נראה זניח, הוא בעצם לא זניח בכלל. להסכם הזה יש משמעויות גדולות מאוד. משאל העם יהיה בעל תוקף רק אם לפחות 30% מאזרחי המדינה יצביעו. לפיכך, יש מי שסבורים שדווקא אסור להשתתף בהצבעה וכי עצם קיום המשאל הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים. זאת, מפני שהמשאל עוסק על פניו בהסכם שיתוף הפעולה אך למעשה מבקש לערער את האיחוד האירופי. אנשי הארגון שהביא לעריכתו, ה- Burgercomité EU, אמרו בראיון ל-NRC בסוף השבוע שאוקראינה לא מעניינת אותם כלל. הם מעוניינים בסופו של דבר בחיסול האיחוד האירופי, אותו הם מכנים “אימפריאליסטי ודיקטטורי”. עם זאת, המשאל הוא עובדה מוגמרת כעת, וניתן לנצלו להבעת עמדה.

לא יודעים מה לבחור? נסו לענות על השאלות כאן: https://www.kieskompas.nl/nl

לכו להצביע ולהשפיע!

(מקורות: NOS, Metro, Reuters, VNO-NCW, NRC, עמודי הבית של SP, PvdD, PVV)