Tag: ישראלים בהולנד

  • דאצ’ניוז: מה אומרים אתרי החדשות ההולנדים על המצב בארץ?

    מאת: הגר וונק-שפריר ושלום צוקרמן

    תמיד מעניין לראות כיצד עיתוני העולם מסקרים התרחשויות בישראל כמו אלה להם אנו עדים בימים האחרונים. עבורנו כמובן, האתרים ההולנדים הם המעניינים ביותר. בכתבה זו הכנו עבורכם סקירה קצרה של אתרי החדשות ההולנדים, ונתנו להם ציונים.

     

    NU.nl – מאוזן מינוס

    פלסטינים

     

    באתר הפופולרי NU.nl הופיעה בין השאר הכותרת הבאה: “בעקבות האלימות (geweld) בין ישראל לפלסטינים נהרגו 33 בני אדם… הפצצות ישראליות על מטרות פלסטיניות הובילו למותם של שלושים פלסטינים, ביניהם עשרה ילדים. במתקפת תגובה ירו הפלסטינים טילים שהובילו למותם של שלושה ישראלים” .

    בכתבה מאוחרת יותר נעשה הדיווח מאוזן יותר ונאמר: “חברי ארגון הטרור חמאס שיגרו מאות רקטות מעזה למטרות בדרומה ובמרכזה של ישראל, וביניהם ירושלים תל אביב, ולוד… הצבא הישראלי מדווח שמאז יום שני בערב שוגרו יותר מאלף טילים לכיוון ישראל… ישראל מכה בחוזקה בתגובה להפצצות הפלסטיניות. עד כה נפגעו בוודאות כארבעים פלסטינים ביניהם עשרה ילדים” 

    האתר מדווח גם על המהומות בלוד ועל אובדן השליטה שם, ומצטט את ראש העיריה שאומר: “כל ישראל צריכה לדעת שיש כאן אובדן שליטה מוחלט… זוהי מלחמת אזרחים” 

    באופן כללי האתר נראה מאוזן למדי תוך שהוא משתדל להציג את טענות שני הצדדים והכתבות על ישראל אינן בעדיפות גבוהה. אתמול (שלישי) דווח בעמוד הראשי על ההתפתחויות, אך היום הדיווחים נדחקו אחורה.

    אולי יעניין אותך גם:

    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים
    חגיגה בלבן – עוגות טבעוניות לשבועות
    הקבינט: חזרה לשגרה עם כפתור השהייה

     

     

    NRC – נטיה פרו פלסטינית

     

    האתר NRC פרסם ביום שלישי בערב את הכותרת הבאה: “חמאס שיגר 130 טילים לעבר תל אביב כנקמה על תקיפה אווירית הישראלית”. גם בגוף הכתבה מוצגים האירועים כאילו ישראל היתה הראשונה לשגר טילים: “התנועה הפלסטינית המיליטנטית חמאס פתחה ביום שלישי בערב בהתקפת טילים  על תל אביב כנקמה על התקפה אווירית ישראלית על רצועת עזה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, עשרות בני אדם נהרגו בהתקפות: לפחות 28 בעזה ושלושה בישראל.
    המתקפה הישראלית מוקדם יותר שלשום  ברצועת עזה כללה שמונים מטוסים, ומוטטה מגדל שבו שכן משרד חמאס. חמאס אומר כי ירה בתגובה 130 טילים”

    גם באתר זה הידיעה אינה מופיעה בעמודים הראשיים.

    AD – מאוזן

     

     

    העיתון Algemene Dagblad מציין בכותרת “שליח האו”ם: ישראל וחמאס בדרך למלחמה מסיבית”. המאמר מציג תמונה מאוזנת למדי המתארת את המצב באופן שקול בשני הצדדים: 

    “בלילה שבין שלישי לרביעי, תושבי עזה הרגישו את בתיהם רועדים והשמיים נדלקים מטילים מעופפים וירי נגד מטוסים. יחד עם זאת, ישראלים נאלצו לברוח למקומות בטוחים כדי להסתתר מפני התקפות.על פי הדיווחים נשמעו פיצוצים בתל אביב לאחר שהעיר הייתה מטרה להתקפות טילים ביום שלישי.

    בהתקפת הרקטות ביום שלישי בין ישראל לעזה מתו 40 בני אדם, בהם 35 פלסטינים. על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, 12 מהם ילדים. לפחות שלושה אנשים מתו בצד הישראלי.
    כמה
    עיתונים דיווחו כי גבר בן 52 ובתו בת ה-16 נהרגו בפיגוע רקטה אמש. אמש שלוש נשים מתו.”

    העיתון מציין ממקורות ישראלים כי נורו כ-1,050 רקטות.

    עפ”י העיתון, הסיבה לפרוץ האירועים הייתה “בעקבות ימים של פרעות בירושלים. היה חשש מגירוש מתוכנן של משפחות פלסטיניות במזרח העיר. עליהם היה לפנות את מקומם למתנחלים יהודים. מאות בני אדם נפצעו כאשר מפגינים פלסטינים התעמתו עם משטרת ישראל במסגד אל-אקצה”. 

    הכתבה מסתיימת בציון התגובה של נתניהו לאירועים ואיומו להגביר את תדירות ההתקפות, ומאידך, קריאה מצד האו”ם לשני הצדדים להפסיק את ההסלמה.

    יום לאחר האירועים, הכתבה ממוקמת במקום לא בולט במיוחד בדף האינטרנט הראשי של העיתון. האירוויזיון יותר חשוב!

    DE TELEGRAAF – נטיה פרו-ישראלית

     

     

    הטלחראף מציג את האירוע כולו מהזווית הישראלית’ ומתאר את אימת התושבים במקומות שונים במדינה: תל אביב, “הבירה המסחרית של ישראל”, ראשון לציון, לוד וחולון. 

    בפער ניכר לעומת AD, מציין הטלחראף 130 רקטות בלבד. הוידאו במרכז הכתבה מציג תמונה מאוזנת, אך אין לעומת זאת כל התייחסות לתגובה הבינלאומית. 

    הכתבה מסתיימת בשני סיפורים אישיים, האחד על שתי נשים שלא הצליחו להינצל מהתופת באשקלון משום שבבינייני המגורים שלהן לא היו מקלטים. השני בתיאור מקלט ציבורי שלמרות מצבו העלוב, סיפק לאישה בכיסא גלגלים ולמטפלת שלה מחסה שבזכותו ניצלו חייהן. לבסוף מתוארת התגובה הישראלית. 

     

    NOS – מאוזן

     

     

    באתר החדשות של NOS, בדומה ל-AD, מוצגת תמונה עניינית ומאוזנת לגבי הפגיעות בשני צידי המתרס. האתר אף מציין כי ישראל הזהירה את יושבי הבניין שאותו עמדה להפציץ שעליהם לעזוב, ורק אז ירתה עליו. 

    בשונה מהטלחראף, אין כלל התייחסות לזווית האישית של ההתרחשויות. אם כי כאן מצטיירת תמונה מדאיגה של מלחמת אזרחים, שהתפשטה אף לחיפה. “לדברי הכתבת אנקי רכס, חמאס חוגג את שבעת הטילים הפלסטינים שפגעו בישראל כניצחון. בינתיים, האלימות התפשטה גם למקומות בישראל שבהם מתגוררים פלסטינים רבים. ערים כמו חיפה, נצרת, יפו ולוד, עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים ופלסטינים, הוצתו”. רכסמוסיפה יש גם הפגנות ופציעות: “זה למעשה חסר תקדים ואולי אפילו מדאיג יותר מההפגזה עצמה”.

    הידיעה באתר מרחיבה מעט יותר באשר לגורם להתרחשויות, אך הגורם מוצנע בסוף הכתבה. אחרי תיאור תגובת האו”ם, שאינה מזכירה כל קריאה לצדדים להרגיע את הרוחות: “העימותים התעוררו תחילה בגלל מגבלות חופש של פלסטינים במהלך הרמדאן בעיר העתיקה, ואז על פינוי משפחות פלסטיניות במזרח ירושלים.”

    הנושא כולו מסוקר בראש העמוד הראשי של האתר. 

     

    מסקנות

    לסיכום, כל מקור מדווח תמונה שונה מעט של ההתרחשויות, ושם דגשים על אספקטים שונים של הקונפליקט. חלק מציירים את זה כמלחמה בין ישראל לחמאס, וחלק משרטטים תמונה של מלחמת אזרחים.

    בסך הכל לא ניתן לדבר כאן על סיקור מוטה מצד רוב האתרים, מלבד ה-NRC הפרו פלסטיני, והטלחראף שפרסם כתבה יותר מוטית לטובת הצד הישראלי. כל אחד מאיתנו (ומההולנדים) רשאי להחליט בעצמו כמובן מי מהאתרים מייצג עבורו את התמונה המהימנה ביותר, אולם בינתיים לא ניתן לומר שההולנדים כולם נגדנו.

    ראיתם דיווחים אשר נטו מאוד לטובת אחד הצדדים? כתבו לנו בתגובות (וצרפו לינק לכתבה).

     

    [adrotate banner=”6″]
  • שוד אלים בביתו של ערן זהבי באמסטרדם

    ביתו של ערן זהבי, חלוץ PSV איינדהובן, נשדד היום (ראשון) אחר הצהריים. לפי דיווחי השכנים, במהלך השוד שי זהבי, זוגתו, נקשרה ונפגעה על ידי השודדים בנוכחות שלושת ילדיה. המשטרה אינה מאשרת את המידע.

    התוקפים הציגו עצמם כשליחים שהגיעו למסור חבילה. ילדי בני הזוג היו בבית והתוקפים קשרו את אשתו של זהבי, גזרו את שיערה והתעללו בה. עוד דווח שהתוקפים נשאו נשק חם.

    זהבי ששהה בטילבורג לקראת משחק של קבוצתו נגד וילם II,  עזב את הסגל של קבוצתו רגע לפני משחק ונסע לביתו באמסטרדם. בטוויטר של הקבוצה נמסר שהשחקן נעדר מהמשחק מסיבות אישיות.

    המשטרה הוזעקה למקום בסביבות השעה 15:30 אחר הצהריים. שוטרים עם אפודי מגן הגיעו למקום. לא ידוע מה קרה במקום, והאם העבריין ברח עם שלל. דובר המשטרה לא מסר מידע לגבי זהות הקורבן. הוא כן אישר שהתרחש שוד. לדברי המשטרה אף אחד לא נפגע. המשטרה חוקרת את האירוע בשכונת על ידי תשאול השכנים וכן בעזרת כלבי משטרה ומסוק משטרתי. “למרבה המזל, לא היו נפגעים. המשטרה נוכחת כעת. לא נעצרו חשודים. החשוד אולי התחזה לשליח”, אמר דובר המשטרה ל”דה טלגרף”. “אנו ממתינים כעת לממצאי החקירה. השוד אירע זה עתה. גם לא ברור עדיין אם נלקחו פריטים מהבית”.

    מאמן קבוצת PSV, רוג’ר שמידט, אמר “זה נורא מה שאשתו ובעיקר הילדים עברו, נעניק לערן את כל התמיכה האפשרית. ניצחנו את המשחק הזה עבור ערן.”

     

    [adrotate banner=”6″]

  • דאצ׳ניוז: סוף סוף המפגין מכיכר דאם מועמד לדין

    מפגין פרו-פלסטיני בכיכר דאם יועמד לדין בגלל ‘דגל התיקנים’

    המפגין, רוברטו- וילם ואן נורן, כבר שנים מפגין על הקלנועית שלו בכיכר דאם כנגד מה שהוא מגדיר כדיכוי והתעללות בפלסטינים על ידי ישראל. חילופי דברים בהפגנותיו גוררים ויכוחים, מריבות ולעיתים אף מהלומות.
    עד כה חסו פעולותיו תחת הגנתו של חופש הביטוי. כעת לראשונה, ננקטים כלפיו הליכים. מה שהטה את הכף היה שהוא הציג בכיכר הדאם דגל ישראל ובו במקום מגן דוד היה תיקן. 

    אולי יעניין אותך גם:

    קנצלרית גרמניה: ״לעולם לא נשכח שהולנד הגיע אלינו. תמיד נהיה אסירי תודה״
    הסבתא הגיבורה שלי

    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות,עדכונים שוטפים

    מיכאל יעקובס, בן לניצולי שואה, רואה במה שמכונה עכשיו ‘דגל התיקנים’ אנטישמיות לשמה והגיש תלונה בנושא. ״בזה אתה אומר: יהודים הם אנשים רעים, מזיקים שצריך להשמיד. זו קריאה לאלימות״.
    יעקובס התלונן במשטרה על ההפגנות האנטישמיות לכאורה בכיכר דאם כבר כ-50 פעמים וכ-50 פעמים תלונותיו נסגרו ולא ננקטו הליכים בעקבותיהן מאחר והפגנה כנגד המדיניות בישראל מוגנת על ידי חופש הביטוי. 

    הפעם כן ננקטו הליכים לאחר הפעלת לחץ פוליטי וחברתי מתמשך על ידי יעקובס והודות לחוות דעת משפטית שהוגשה וייצוגו מול הפרקליטות על ידי עורכי דינו. הפעם, לדעת הפרקליטות, יהודים כעם, ובאופן תקדימי ישראלים כקבוצת אוכלוסיה, מופלים לרעה על ידי דגל התיקנים.
    זה נכון לכאורה גם למצב בו הוחלף מגן הדוד בצלב קרס. 

    הרשעה בגין העלבת קבוצת האוכלוסיה היהודית כמו גם הישראלית, תואמת את המדיניות והפרשנות המשפטית שיושמו בהעמדתו לדין ובהרשעתו התקדימית של חירט וילדרס בגין הצהרות ה״פחות מרוקאים״ שלו, מסביר עורך הדין רוני אייזנמן המייצג את יעקובס.
    בית המשפט קבע, במקרה של וילדרס, שמדובר בהעלבת קבוצה כאשר הערך העצמי של גזע או קבוצת אוכלוסיה נפגעים. עורך הדין אייזנמן יבקש מהשופט להטיל קנס על ואן נורן ולחייבו בתשלום פיצויים ליעקובס.
    הפיצויים הנדרשים הם סימליים בלבד ומטרתם ליצור הרתעה בעזרת הפגיעה בכיס העבריינים וכן להביא להכרה משפטית בפגיעה האישית בקורבן.

    הליכים משפטיים

    ואן נורן מואשם בעבירה פלילית של העלבה קבוצתית שעונשה המירבי שנת מאסר וקנס של עד 8,700 אירו. העונשים יכולים להיות כבדים יותר בגלל החזרה על העבירה ובגלל האלמנטים האנטישמיים שבה. בנוסף, יכולים השופטים כחלק מההליך הפלילי לפסוק פיצויים לקורבן.
    ביום שישי התקיים בבית המשפט באמסטרדם דיון בנושא דגל התיקנים בלבד, בפני ערכאה מורחבת של 3 שופטים. הדיון נמשך 7 שעות ופסק הדין יינתן בעוד מספר שבועות.
    הצוות המשפטי של יעקובס שומר לעצמו את הזכות לדרוש מהפרקליטות להעמיד את ואן נורן לדין בגין עבירות נוספות כגון, הדגל עם צלב הקרס.

    גבול שנחצה

    יעקובס עם תיירים ישראלים בכיכר

    דגל התיקנים משך גם את תשומת ליבם של חברי מועצת העיר, ״הגבול של חופש הביטוי נחצה כאן״, אמר חבר CDA דידריק בומסמה.
    ואן נורן אמר למשטרה שהוא הוריד את תמונת דגל התיקנים מהאינטרנט. לדבריו הוא תומך במטרה הפלסטינית, ״אני דואג לזכויות הפלסטינים. אני רוצה להגיד למישהו ״לך …״, אם אתה פוגע בי, אפגע בך בחזרה״.
    הוא אומר שאינו שונא יהודים, רק את המדיניות הישראלית נגד הפלסטינים.
    ״הם רואים בי יהודי בעייתי״, אומר יעקובס, ״אבל אני דור שני לניצולי שואה, אנחנו עדיין חיים עם הכאב היומיומי שירשנו מהורינו. ׳חמאס, יהודים לגז׳, ׳סרטן- יהודי, אתה כמעט מתרגל לזה בהולנד, אבל לראות תיקן על דגל ישראל היה הלם גדול.
    צריך גם לחשוב על תיירים ישראלים שמגיעים להולנד כי הם חושבים שזו מדינה סובלנית. זו ממש התקדמות שהפרקליטות מעמידה אותו לדין מיוזמתה״.

    מקור:  De Telegraaf

    יעקובס ועורך דינו רוני אייזנמן

     

    הסאה של המוסלמים גדשה: ננטשנו לבד במערכה

    למוסלמים בהולנד נמאס לאחר סדרת איומים ואלימות כנגד מסגדים. הם דורשים שהפוליטיקאים יתייחסו לבעיה ברצינות. לקראת הרמאדן, לפחות 15 מסגדים בהולנד קיבלו איומים ומכתבים פוגעניים.
    בתחילת אפריל הגיעו מכתבי איומים למספר מסגדים בהולנד, על המעטפות היה כתוב ״מתנת פסחא לבכיינים בחברה״. באותו זמן הוצת גם מסגד בבניה בחאודה. 

    ״אלו כבר לא תקריות, זו בעיה מבנית״, אומר החוקר רומר ואן אורדט העוסק בניטור אפליית מוסלמים. 

    מוסין קוקטס, מהארגון המקשר בין המוסלמים לממשלה טוען שיש לנקוט באותם אמצעים הננקטים במוסדות יהודיים, כלומר יותר הגנה ויחס יותר רציני לתלונות. למצוא ולהעניש את האשמים״.

    מדי שנה מדווחות 20 עד 80 תקריות, אך לדברי ואן אורדט זה רק קצה הקרחון. ״הרבה מסגדים לא מדווחים על כך כי הם חוששים מהתגובות או שהיה להם ניסיון גרוע עם המשטרה״.

    ״ננטשנו לבד במערכה״, אומר פאריז אקועה, יו״ר המסגד עומר איבן אל קאטאב באלמירה. לאחרונה הוא קיבל מכתב שבו נאמר ש״יש להרעיל את כל הטורקים והמרוקאים בגז״.
    הוא מאשים את העירייה שאין שמירה גלויה על המסגד שתתן למבקרים תחושת בטיחות. עיריית אלמירה אמרה שכן היה פיקוח נוסף על המסגד.

    הקהילה היהודית תומכת בדרישה. רוני נפתנאל, יו״ר המרכז להסברה יהודית, דורש הצהרה ברורה מהקבינט.
    ״זה יהיה טוב מאד אם ראש הממשלה או שר המשפטים יבקרו במסגד ויאמרו: זה לא יתכן, זה אסור, אני תומך בקהילה״.

    לדברי מנהיג מפלגת דנק, פריד עזרקאן, עמיתיו בהאג נטשו את המוסלמים. הוא אומר שכבר ביקש, פעמים רבות,  דיון לגבי האיומים כלפי המסגדים, אך לא קיבל תמיכה מספקת בבית הנבחרים.

    ״אם זה היה קורה בכנסיה או בבית כנסת, עמיתי יעמדו בתור לדרוש דיון״, אומר עזרקאן, ״אני רואה שזה לא קורה עם מוסלמים ואני חושב שזה שערורייתי״.

    נפתנאל מהמרכז להסברה יהודית מסכים איתו, ״אני חושב שהפוליטיקאים שקטים מדי ומפנים את מבטם״.

    ביוזמת דנק, יאורגן שולחן עגול בהשתתפות מנהלי מסגדים ומומחים בפגרת בית הנבחרים, VvD הצטרפה ליוזמה.

    מקור: NOS

     

    תגובות קשות לפוסטר יום השחרור של מפלגת הפורום לדמוקרטיה

    יו״ר בית הנבחרים, ורה ברחקאמף, סיפרה לטלחרף שהיא מתכוונת להציע ביקור שלהם באשוויץ עם תום משבר הקורונה. ביקור כזה, עם משלחת גדולה, היה מתוכנן לשנה שעברה אך בגלל מגבלות הקורונה הוא בוטל.
    ״הביקור באשוויץ תוכנן כחלק מחגיגות 75 שנות חירות. לרוע המזל הביקור לא התקיים בגלל משבר הקורונה״ הסבירה היו״ר. ״ברגע שהמצב יאפשר זאת, אני בהחלט אגיש את ההצעה שוב, כדי שנוכל לראות האם וכיצד נוכל לארגן ביקור באשוויץ״.

    יו״ר CIDI , חנה לודן, פנתה לברחקאמף בבקשה שתחזיר את הביקור לסדר היום: ״מודעות להיסטוריה שלנו היא משימה מתמשכת, גם לנבחרינו מסתבר״.

    קריאתה באה בעקבות פוסטר של מפלגת הפורום לדמוקרטיה לקראת יום השיחרור, שפורסם ברשתות החברתיות. בפוסטר כתוב: ״ב-5 במאי אנו מציינים 75 שנות חירות 1945- 2020״.
    וליד השנה 2020 מופיע צלב המתים. בנוסף,
    הטקסט המלווה את הכרזה ברשתות החברתיות (פייסבוק למשל): ״מאז מרץ שנה שעברה, החופש עבורו נלחמו אבותינו, מוגבל יותר ויותר. לכן ב-5 במאי אנו זוכרים ועומדים יחד עבור החירות״.

    בכך מוחה המפלגה כנגד מגבלות הקורונה. לודן הגיבה, ״זה לא במקום. הם לא מבינים את ההבדל בין מלחמת העולם השניה לבין עכשיו. זה בלתי ניתן להשוואה.
    אני חושדת בפורום לדמוקרטיה שהם מחפשים סנסציה כדי לחדד את המסר״.

    מסיבה זו, הפוליטיקאים בהאג מתלבטים בשאלה האם זה הגיוני להגיב שוב ושוב להצהרות הפורום לדמוקרטיה. הוגו דה יונג, ״שר הקורונה״, אמר, ״ראיתי את הפוסטר וזו טעות מכל כיוון אפשרי. יחד עם זאת, כל תשומת לב מגבירה את זה. לכן בואו לא ניתן לזה יותר מדי תשומת לב״. 

    הפוסטר גרר תגובות רבות בגלל סמיכות הפרסום ל-4 במאי. צ׳רי בודה, מנהיג הפורום לדמוקרטיה, אינו רואה את הפסול בכך, ״במשך שנים מתנגדינו מנצלים מלחמות לצרכים פוליטיים, כדי לדחוף להגירה המונית, פנטזיות כוח אירופאיות ואומנות מודרנית.
    עכשיו אנו מציעים: ב-5 במאי, בואו נחשוב על החירויות שאיבדנו ב- 2020 וב-2021, זה אסור? זו צביעות.

     

    [adrotate banner=”6″]

     

     

  • 4 נשים משלנו שעשו את זה פה בהולנד

    לציון יום האישה הבינלאומי 2021, פנינו לארבע נשים שהקימו עסק עצמאי בהולנד. הן שמחו לחלוק מניסיונן ולתת עצות לעצמאיות המתחילות.
    מה הסוד שלהן? כישרון, ניסיון ותשוקה למקצוע. כולן מביאות את הרגש בבניית העסק ובסוף גם מסכימות: ״פשוט צריך להעיז.״

     

    “הרכבתי צוות מנצח של אנשי מקצוע, ונהנתי מכל רגע”

    שרלי פאם לב, מעצבת פנים עצמאית

    שם העסק: Fam Studios
    מקום פעילות: אמסטרדם והסביבה
    השירות המוצע: עיצוב פנים, השבחת נכסים, ייעוץ, הום סטיילינג


    למה עיצוב פנים, מה משך אותך לתחום הזה?

    ״עיצוב מלווה אותנו בכל היבט בחיינו, גם אם לעיתים איננו מודעים לכך. כמעצבת רב תחומית, אני עוסקת באמנות פלסטית מילדות, בתיכון התמקדתי בפסיכולוגיה ואמנות חזותית. התקבלתי ללימודי אדריכלות באוניברסיטה וברגע האחרון החלטתי ללמוד תקשורת חזותית. במסגרת הלימודים התמחיתי בלימודי טלוויזיה וקולנוע (שגם כאן, האהבה לאדריכלות בערה בי ולכן בחרתי קורסים העוסקים בתאורה, חללים, תלת מימד, טקסטיל ותולדות האדריכלות). בתום לימודי עבדתי כ’ארט דיירקטור’ במשרדי פרסום מובילים. בהמשך דרכי עבדתי כמעצבת ממשק וחוויית משתמש בכירה בחברות הייטק מהבולטות בתחום.
    כשבן זוגי ואני החלטנו לעבור להולנד, נחשפתי מחדש לאהבה הישנה שלי, האדריכלות. האסתטיקה והפונקציונאליות ההולנדית הקסימו ובו בעת אתגרו אותי:  החללים הקטנים ואופי הבנייה המקומי. מרגע שנחתנו, התחלתי לעסוק בבנייה, שיפוץ, תכנון ולמידת חומרים. הרכבתי צוות מנצח של אנשי מקצוע, ונהינתי מכל רגע. אחרי כ-6 שנים בתחום ואחרי לימודים מתקדמים בעיצוב פנים, הבנתי שזה הרגע הנכון לפתוח את הסטודיו שלי.״

    נקודת המפנה/נקודת הפריצה בעסק

    ״נקודת המפנה קרתה השנה, אחרי דחיפה של הקרובים אליי. נתפסתי יותר מדי פעמים בוהה בבתים סביבי ומדמיינת איך הייתי משפרת ומשנה את החלל שלהם.  אחרי שנים של התעסקות בבנייה ועיצוב למכרים בלבד בהולנד, ארה”ב וישראל, כל סובבי ראו את התשוקה והיכולות שלי בתחום. זה היה ברור מאליו שהעסק יוקם – זה היה עניין של זמן. השנה ההחלטה הבשילה וזה קרה.״

    האם היה לך מודל להשראה בהקמת העסק?

    ״אני מאמינה שכל אישה עצמאית היא מודל לחיקוי. האתגרים הינם אינסופיים ולפעמים קשה מאוד למצוא את האיזון בין קריירה, משפחה וזמן פרטי.״

    כיצד השפיעה הקורונה על התפתחות העסק, ומה תוכניותייך לשנה הקרובה?

    ״הקורונה לא פגעה בהיקף העבודה, להיפך, הביקוש ונפח העבודה עלו. בעקבות הסגרים, הבית הפך להיות מרכז חיינו. אנשים מחפשים פתרונות נוחים ויעילים לעבוד מהבית וכן ליצור סביבה יותר נעימה ופונקציונאלית למשפחה. בעיניי לקוחות זוהי הזדמנות להרחבת/החלפת/שיפוץ הבית. אני נרגשת מכל פרויקט שיוצא לדרך ומצפה לאתגרים שיעמדו בפניי בשנה הקרובה.״

    מה את מביאה כאישה לעסק שלך?

    ״אני מאמינה שכאישה, הראייה שלי מאוד רחבה ומכילה. אני רגישה לצרכי הלקוחות שלי וכאמא יש לי נסיון ותובנות שתורמים ומעשירים את הפרויקטים שלי. הרקע שלי בפסיכולוגיה עוזר לי להבין את צרכיו של הלקוח ובצורה זו לתכנן  את הפרויקט. התפקיד שלי הוא לענות על הצרכים, הרצונות והחלומות שלו.״

    האם יש לך עצה לנשים שרוצות לפתוח עסק משלהן?

    ״תאמינו בעצמכן ולכו על זה!״

     

    לאתר Fam Studios

    לדף הפייסבוק של הסטודיו

    שרלי יצרה מחשבון חינמי שעוזר ללקוחותיה לחדד את הטעם וההעדפות שלהם, אולי יעורר בכם השראה לפרויקט הבא

     

    אולי יעניין אותך גם:

    קהילות ישראליות נשיות בהולנד – יום האישה 2020
    5 נשים ישראליות שהמציאו את עצמן מחדש בהולנד
    באות מאהבה – אמניות ישראליות יוצרות בהולנד

     

    ״כשיש לך חלום – את מוצאת את הדרכים להגשים אותו״

    נועה ברום המקימה ובעלת בית הספר לאימון אישי ICCI

    שם העסק: ICCI – The International Coaching & Counselling Institute
    בית ספר / מכון ללימודי מקצועות האימון והטיפול
    מקום פעילות: כרגע אונליין מכל מקום בעולם, בית הספר נמצא בהאג

    השירות המוצע: קורסים לאימון אישי, בקבוצות קטנות, להכשרת מאמנים חדשים שיהיו מאמנים עובדים בקהילה שלהם


    ספרי לנו על העסק שלך

    ״את בית הספר הנוכחי הקמתי בשנת 2018. המטרה בסוג האימון שאנחנו מלמדים (אימון אישי / Life coaching), היא להביא את התלמיד לעסוק בסיום הקורס באימון המתמקד בכל אתגרי החיים. למשל: הסתגלות למקום חדש, אובדן, גירושין, רצון לשינוי, או כל חוויה שאנו חווים ומרגישים בה תקיעות מסוימת וצריכים עוד מישהו שילך איתנו, יחשוב איתנו וישאל שאלות מכוונות ומעצימות. המאמן הופך לאדם נוסף שיעזור לנו לטפל במחסומים שיש לנו, ולברר למה לא קורה לנו משהו בצורה טבעית. המטרה היא למעשה להבין את המצב כפי שהוא באמת (ולא רק כפי שאנו מספרים לעצמנו), לחפש יחד פתרונות מגוונים, להחליט על דרכי פעולה ולקבל כלים וכוחות להתיר את הקשרים, לפעול, ולהגיע לתוצאות הרצויות לנו. את כל זה אנחנו מלמדים את הסטודנטים לעשות עם המתאמנים בדרך מקבלת, חומלת וללא ביקורת, בשילוב עם דרכי פעולה בהן הם יכולים לקחת את המתאמן שלהם הרבה מאד צעדים קדימה ואף להגיע למטרות.״

    מה הביא אותך לצאת לדרך עצמאית?

    ״עד שהגעתי להולנד הייתי שכירה, לימדתי בבתי ספר בלונדון ובאוניברסיטת אוקספורד. במקביל עברתי הסבה מקצועית והתחלתי לעבוד כמטפלת ומאמנת, בהולנד. זה מאוד הצליח, כי זה משהו שנמצא בתוכי, אני מאוד אוהבת את התחום הזה. החלום שלי תמיד היה לעבוד בארגונים בינלאומיים, לשם חתרתי והגעתי אני מאמינה, (וזה הוכח!). כשיש לך חלום – אתה מוצא את הדרכים להגשים אותו. לאט, עם המון עבודה עצמית ותודעתית. במקביל המשכתי ללמד באקדמיה בה למדתי בעצמי טיפול ואימון. בשלב מסוים החזקתי ברשיון לנהל את השלוחה הבינלאומית שלהם והשלוחה פרחה. לאחר תקופה הבנתי שהגיע הזמן לפרוש כנפיים ולפתוח בית ספר כזה בעצמי: להקים משהו שידעתי שאני טובה בו, שאני מומחית בו, ושיהיה מקום להגשמת הרבה רעיונות שהיו לי לגבי איך דברים צריכים להראות ולהעשות מבחינה מקצועית.״

    האם היה לך מודל להשראה בהקמת העסק?

    ״אני עוקבת ונעזרת כבר הרבה שנים באשת שיווק ועסקים בשם מיטל צ׳סנר, המעבירה קורסים בשיווק. אני תמיד נמצאת באיזו שהיא תכנית שלה. היא מבחינתי השראה לאישה המקימה עסק לבד, אישה מחזקת אנשים ומעצימה הרבה נשים אחרות. מבחינתי היא ממש המודל לאישה שפתחה עסק, מריצה אותו כמעט לבד בצורה מעוררת השראה – היא התחילה מכלום ממש.״

    איך הקורונה השפיעה על הפעילות של העסק?

    ״האמת? נפלא. ככה החלטתי שיהיה מהרגע הראשון וככה זה הפך להיות בפועל. וזו לא קלישאה. זו הייתה החלטה.
    העסק פעל מעל חצי שנה לפני הקורונה ויצא שבקורונה היו 2 קורסים שרצו במקביל והיה לי ברור שהקורסים לא מפסיקים אלא מוצאים פתרון אחר. במקור הקורסים התקיימו פיזית בהאג. החיבור לזום לא היה לי קשה כי עבדתי בזום שנים קודם לכן, עם זאת היה צורך להתאים ולהעביר את הכל לאונליין, אז ישבתי והשקעתי במערכים חדשים ומותאמים, למדתי ונהייתי ‘ספצית’ בללמד אונליין (הדרכה שלי על זום קיבלה מעל 2000 שיתופים ונתתי יעוץ למכללות אחרות). הדינמיקה אחרת בזום. זה מחייב ההתבוננות על אדם במסך. נוצרו קשרים טובים והיה גם צורך של אנשים להתקרב בתקופה הזו של הריחוק הפיזי וזה עבד ממש טוב.״

    מהן תכניות לשנה הקרובה?

    ״ממש השבוע נפתח כבר המחזור הרביעי בקורס הבסיס במתכונתו החדשה, והפעם לגמרי אונליין (ניתן עדיין להצטרף, נעשה לכם השלמה של היום הראשון). במקביל נפתח גם קורס ההמשך בו משולבת גם התמחות שנעשית יחד איתנו. מדובר ב- 100 שעות שבהן אנחנו הולכים עם התלמיד יד ביד עד שהוא מרגיש מסוגל לפרוץ אל העולם כמאמן עובד בקהילה. זה מדהים לראות כשזה קורה. בשביל לתמוך בתלמידים הטובים, פתחנו לוח מאמנים באתר שלנו, שבו מתמחים ותלמידים לשעבר, יכולים להציע שעות אימון ללא עלות, וזה מצב מנצח לכל הצדדים. הם מתנסים, הלקוח מקבל מאמן ברמה גבוהה ובכך מקבל תמורה, ואנחנו עוזרים לכולם בבניית קהילה של מאמנים איכותיים שאנחנו יודעים מי הם ומה טיבם (חשוב כל כך בעולם בו מקצוע האימון עדיין די פרוץ).
    הפרויקט הבא שלנו הוא כניסה לארגונים. אנו מציעים השנה תכנית חדשה, קורסים המיועדים לארגונים, אשר יתמקדו יותר בכישורי חיים המגיעים מתחום האימון. אלו קורסים יותר קצרים שמעבירים כלי האימון לצוות או ארגון כישורים חשובים.״

    מה את מביאה כאישה לעסק שלך?

    ״רכות, קבלה והקשבה. החלק הנשי שבי נכנס לעסק ולכן מתחברות אלי יותר נשים (אך יש בהחלט גם גברים…).
    וגם את האישה שאני אחרי האובדן של בנינו הבכור. הבנתי דרכו איזה כוחות מטורפים יש לי כבן אדם להתמודד ולגדול מתוך שבר אישי עמוק. אני יכולה לתרגם את זה לעסק: הנחישות, הידיעה של מה שאני רוצה אך גם היכולת לגמישות וקבלה שלא הכל בידיים שלי. היכולת להתמודד. זה משהו פנימי. התודעה הזאת שאני יכולה ומסוגלת וככה יהיה. תמיד יש סביבי נשים אחרות, קהילה כזו או אחרת וזה עוזר לי בעסק. אני אוספת איתי נשים שכפי שאני מאמינה בהן, הן מאמינות במה שאני עושה ובי. ככה מורכב הצוות שלי וכל נותנ/ת שירותים לעסק. התמיכה הזו היא פשוט מדהימה.״

    האם יש לך עצה לנשים שרוצות לפתוח עסק משלהן?

    ״להוות דוגמא אישית ולהנהיג את העסק שלך. להיות המנהיגה של העסק שלך וגם של הלקוחות שלך. להראות ללקוחות שאת אנושית וגם לך יש קשיים, לשתף את זה למשל במדיה החברתית, ומאידך לדעת מה את רוצה, לחתור לשם ולהראות שיש גם פתרונות. כמו כן לדבוק ב”אני מאמינה” שלך, בטוב שאת יודעת שאת מביאה לעולם. להנגיש את עצמך, את הידע שלך ואת כל היכולות הנפלאות שקיימות בתוכך דרך העסק שלך. כשאת מראה את זה בגלוי ובאופן פתוח, העולם רואה ומתחבר אליך ואל מה שהעסק עושה.״

     

    www.TheICCI.com
    לדף הפייסבוק של המכון לחצו כאן
    להצטרפות לקבוצת הפייסבוק של המכון בה עולות לדיון שאלות הקשורות לאימון ודרך חיים מיטיבה לחצו כאן.
    למכון בלינקדין לחצו כאן

     

     

    ״המשפחה שלי, כולם היו יזמים ועצמאים. זה אצלי בדם״

    חנה זוואף, מעצבת אירועים עצמאית

    שם העסק: Accents
    מקום פעילות: אמסטרדם והסביבה
    השירות שאת מציעה: ייעוץ, תכנון ועיצוב אירועים


    ספרי לנו על העסק שלך, איך התחלת ולמה עיצוב אירועים?

    ״תמיד הייתה בי תשוקה לאופנה. החלום שלי היה לפתוח עסק משל עצמי. את לימודי סיימתי כשהייתי בת 19, והתחלתי לעבוד עבור חברות גדולות בתחום האופנה. עבדתי במשך 10 שנים כסטייליסטית. העסק הראשון שלי שהקמתי יחד עם אימי, היה בתחום עיצוב ירידים. כשקיבלתי תגובות מפרגנות המשכתי לעבוד באופן עצמאי כסטייליסטית, ובמקביל עבדתי בעיצוב אירועים ללא תמורה בשביל חברים ואנשים שביקשו את עצתי. בהמשך התמקדתי יותר בתכנון אירועים. שהובילו אותי לפתיחת העסק הנוכחי. 

    אני מתמחה בעיצוב ותכנון אירועים גם בתקציבים קטנים. אני מאמינה שאפשר להיות יצירתי ולתכנן אירועים בכל תקציב. נקודת המוצא בתכנון האירוע צריכה להיות בחשיבה חיובית מה אני רוצה לעשות ולמה אני שואפת, ולא- מה שאני לא יכולה. לקוחות מרוצים ואירועים מוצלחים נותנים לי את הדרייב להמשיך ולהצליח בעבודתי. התקשורת והמפגש עם האנשים הוא העיקר כאן. וזה סיפוק גדול. החיים מפתיעים אותנו, לדוגמא נגיף הקורונה. כולנו מושפעים ומוגבלים בשל המצב. אנחנו מוכרחים להמשיך לחשוב חיובי.״

    האם היה לך מודל להשראה בהקמת העסק?

    ״המשפחה שלי. כולם היו יזמים ועצמאים. לאבי ודודי היה עסק משלהם, זה היה עסק משפחתי של סבי עוד משנת 1880. זה משהו בדם שלי. פשוט גדלתי איתו. כילדה גדלתי באזור כפרי ליד רוטרדם, אמא שלי רצתה שתהיה לנו סביבה ירוקה ושקטה. כשאחי ואני סיימנו תיכון עברנו לאמסטרדם כדי ללמוד. את חיי הבוגרים ביליתי בעיר.
    כמי שגדלה ב״מדינה״ (מחוץ לאמסטרדם) אני מרגישה שיש בי פרספקטיבה רחבה יותר לחיים. אבי נסע הרבה בעולם לצרכי עבודתו, וזה השפיע גם עלינו, למדנו הרבה ממנו על תרבויות שונות. יחד עם הקושי של לגדול מחוץ לבועה של אמסטרדם, ללא יהודים בסביבתי, יכולתי ללמוד איך להסתכל על דברים מחוץ לקופסא. לא הייתה לנו קהילה יהודית חזקה כילדים. תמיד היו פה ושם יהודים וחברים יהודים בסביבתנו אבל זו אף פעם לא הייתה קהילה גדולה שמקיימת חיי קהילה חזקים. ההורים שלי התאמצו להנגיש לנו חוסרים כמו למשל, שיעורי יהדות מדי יום ראשון.״

    זיכרון שהשאיר בך חותם בעבודתך במהלך השנים:

    ״עבדתי ביריד ארוטי פעם, הייתה זו ארוחת ערב מיוחדת walk in dinner. את המלצריות החלטתי להלביש רק בפרחים עם נורות לד, זה היה לפני הרבה שנים כשהסטייל של נורות הלד רק נכנס. משימה זו זכורה לי כאחת המאתגרות.״

    איך הקורונה משפיעה על העסק שלך?

    ״השנתיים האחרונות דווקא היו טובות בעסק ואז הגיעה הקורונה, וזה מקשה על העבודה כמובן. לא היו אירועים יותר, הכל פסק. עכשיו זה קצת חוזר, אירועים בבתי כנסת למשל מותר לערוך ל- 30 איש וזו הזדמנות לחגיגה, גם אם היא קטנה. ניסיתי להציע ללקוחות לקיים אירועים בזום אבל זה לא תפס. אנשים אוהבים את הקשר האישי ואת החיבור שבמפגש פיזי. הם רוצים להרגיש מיוחדים שזה הרגע שלהם, וזה קשה להעביר באונליין.״

    מהן התוכניות לעתיד?

    ״אני עסוקה בימים אלו בפרויקט גדול של עיצוב  שישה בתי ספר זה פרויקט שונה ומעניין, וגם אותו אני מעצבת באופן אישי ומיוחד לו. כל פרויקט אצלי הוא אחר, אני לא עובדת לפי שבלונות או נושאים. אני חושבת על כל לקוח על הרצונות שלו ומגשימה לו את החלום להצלחה.״

    מה את מביאה לעסק כאישה?

    ״אמפטיה. אירוע זה משהו מלא ברגשות. כולם רוצים שהאירוע שלהם יהיה מוצלח. כאישה אני מרגישה שיש בי את היכולת הרגשית הזו, להבין ולהרגיש מה שהלקוח רוצה. חשיבה מחוץ לקופסא ואני עושה זאת עם הלב.״

    את מתנדבת ב״מוקום סושיאל קלאב״, ספרי לנו על זה

    ״כמי שלא גדלה באמסטרדם, תמיד הרגשתי ‘אאוטסיידרית’. לא רציתי בזה אבל זו ההרגשה שקיבלתי. עד היום אני יכולה להרגיש את העקבות של התחושה הזו. כש’מוקום סושיאל קלאב’ הוקם, זה היה פתוח לכולם. ליהודים או לבעלי זיקה ליהדות. המוטו היה – שלא משנה מאיפה אתה מגיע גיאוגרפית או מה המין שלך, אתה מקובל. כמובן שזה על בסיס של זיקה ליהדות. סביב זה חיברו בין אנשים. זה עיקרון שאהבתי. כולנו בסופו של יום רוצים להיות יחד ולהכיר אנשים. ההרגשה הזו של להיות ‘אאוטסיידר’, מקננת בילדים ועלינו כהורים, כמבוגרים אחראים להוקיע זאת. אם אנחנו כמבוגרים לא נעשה משהו לא נוכל ללמד זאת את הילדים שלנו. לכן הצטרפתי ל’סושיאל קלאב’, הרגשתי ששם העיקרון הזה ברור.״

    האם יש לך עצה לנשים שרוצות לפתוח עסק משלהן?

    ״אל תחשבי אף פעם שאת לא יכולה לעשות משהו, פשוט תעשי. אישה מסוגלת להרבה. עשי מה שאת חושבת ומה שאת רוצה ולמדי מהטעויות שלך.״

     

    למידע נוסף תוכלו לבקר באתר Accents

    דף הפייסבוק

    אינסטגרם

    channahzwaaf@gmail.com

    מספר טלפון: 310650292979+

     

    ״אנחנו הנשים חדורות מטרה, ויכולות לעזור זו לזו״

    נופר ואן פרנק, פסיכולוגית עצמאית

    שם העסק: Van Frank Coaching
    מקום פעילות: הארלם והסביבה, אמסטלפיין, אמסטרדם
    השירות המוצע: פסיכולוגית ומטפלת רגשית בילדים, מדריכה הורית, ומלווה משפחות ברילוקיישן
    הטיפול זמין בעברית, הולנדית ואנגלית.


    ספרי לנו על המקצוע והעסק שלך

    ״אני מלווה ומדריכה ילדים והוריהם בנושאים משמעותיים כגון ביטחון עצמי, פחדים, שינויי התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, חינוך, גירושין, רגישות יתר, בעיית שינה ועוד. מילת המפתח שלי היא הקשבה, הקשבה פעילה וללא שיפוט. המטרה שלי מושגת ברגע שהילד מרגיש בטוח בעצמו, ויכולת להמשיך בכוחות עצמו ולהורים יש את הכלים לעזור לו בכך. שיטת הטיפול שלי התנהגותית-קוגניטיבית. ואני מזהה את החוזקות של הילד והמקום שבו הוא מרגיש חזק ונוח כדי להגיע לתהליך פנימי משמעותי. כחלק מליווי משפחות ברילוקיישן, אנו מזהים יחד היכן הצורך בייעוץ והכוונה פסיכולוגי בתהליך הפרידה והתאקלמות במדינת היעד, כגון התאמת מסגרת חינוכית, מציאת איזור המגורים התואם את צרכי המשפחה וכדומה.״

    הקליניקה של נופר

    למה פסיכולוגיה, מה משך אותך לתחום הזה?

    ״כבר כילדה הייתי מוצאת את עצמי אוזן קשבת לחברותיי. בכל שנות עבודתי נמשכתי לעבודה עם ילדים שהם יותר אמיתיים ונטולי מסכות. אני מאמינה בגישה המונעת לפני המתקנת: כדאי לכוון ולעזור לילד יש למצוא את החוזקות שלו, את המקומות בהן הוא מלא בטחון, ולתת לו (ולהוריו) כלים כיצד לזהותם ולהשתמש בהם, לפני שהוא נכנס למערבולת שיותר קשה לצאת ממנה. ההכוונה וטיפול רגשי זו מתנה שאני מייחלת לכל הורה וילד.״

    האם היה לך מודל להשראה בהקמת העסק?

    ״אמא שלי שהייתה עובדת סוציאלית, היא ההשראה עבורי. היא תרמה ועזרה ודאגה להתנדב כל חייה כדי לעזור לאנשים חלשים. אימי אישה חזקה מלאת חן, הומור, נתינה ואהבה. שהאמינה בעבודה קשה, אהבת חינם ועזרה לזולת. גם אני מתנדבת מידי פעם, תורמת לעמותות ומציעה את שירותיי המקצועיים בעירייה למשפחות מעוטי  יכולת. אני מאמינה שכמה שאתה נותן יותר, כך הרגשת הסיפוק גדלה.״

    מה את מביאה כאישה לעסק שלך?

    ״כאישה חזקה, שגדלה בבית המורכב משתי תרבויות (הולנדית וישראלית), וכן עברה  רילוקיישן כילדה וכאמא, אני יכולה להשתמש כמטפלת  בפן הנשי והרגשי מעבר לפן המקצועי. אני מכירה היטב את השפעות התרבות השונות על התפתחות הילד, ואת הדיסוננס שיכול להיווצר כתוצאה מכך.״

    כיצד השפיעה הקורונה על התכניות, האם יש תכניות שתרצי לשתף לשנה הקרובה?

    ״הקורונה השפיעה ושינתה תוכניות גם אצלי. הרבה מהפעילות שלי עברה לטיפול באונליין בהורים, משפחות וילדים. זה היה בהחלט מאתגר אך גם גילה אפשרויות נוספות ויעילות בטיפול מרחוק. השנה אני מתכננת להרחיב את הפעילות בקליניקה לאמסטרדם (מעבר לזו בהארלם) כך שמטופלים מהאזור יוכלו לקבל זמינות נוספת.״ 

    האם יש לך עצה לנשים שרוצות לפתוח עסק משלהן?

    ״לכל הנשים הנמצאות פה בהולנד וחושבות ומתלבטות כיצד ואיך להתחיל במשהו הזה שמדגדג אצלם, שתמיד עניין ומשך אותם – לכו על זה! לכו עם הלב והשתמשו בראש. אנחנו הנשים חדורות מטרה, עינייניות, רגישות וחזקות ויכולות גם כן לעזור אחת לשנייה.
    Who run the world… Girls!״

     

    למידע נוסף תוכלו לבקר באתר Van Frank Coaching, בעמוד הפייסבוק או בבלוג

    לקבוצת הפייסבוק לחצו כאן

    כתובת: Klein Heiligland 84, Haarlem

     

  • הממשלה התפטרה – מה עכשיו?

    ביום שישי האחרון (15 בינואר) ראש הממשלה,רוטה, הגיש למלך את התפטרות ממשלתו השלישית, רק חודשיים לפני הבחירות הקבועות במרץ. על אף ההתפטרות, הבחירות לא יוקדמו והממשלה תמשיך לתפקד (למעט השר וויברס, שר הכלכלה, שבחר כבר כעת לעזוב את תפקידו). ראש הממשלה הבהיר כי הממשלה מחוייבת להמשיך לטפל במשבר הקורונה גם לאחר התפטרותה. בגלל הבחירות הקרובות במרץ, מוגדרת הממשלה בכל מקרה כממשלת מעבר, כפי שנעשה תמיד לפני הבחירות לבית הנבחרים. בהולנד מגיש ראש הממשלה את התפטרותו למלך, זוהי הפרוצדורה המקובלת בכל מערכת בחירות יום לפני הבחירות, כאשר בעת הבחירות העם נותן מנדט לבית הנבחרים ומוקמת ממשלה חדשה. המצב הנוכחי שונה. ראש הממשלה הגיש את התפטרותו למלך, שצריך לקבל את ההתפטרות ולבקש מראש הממשלה להמשיך לעבוד ולדאוג לתפקוד המדינה.

     

    עוד כתבות בתחום החדשות בהולנד:

    >> הקבינט החליט: עוצר בשעת לילה
    >> רוטה: הסגר הוארך עד 9 בפברואר
    >> קורונה בהולנד: עדכונים שוטפים

     

    מה משמעות מעמד הממשלה כממשלה יוצאת?

    ממשלת מעבר היא ממשלה שהוחלט לפזרה אך עדיין מכהנת. השרים ומזכירי השרים עדיין יטפלו בנושאים השוטפים כרגיל, אבל ישנו נוהג שממשלת מעבר לא מקבלת החלטות שבית הנבחרים אינו תומך בהן.  נושאים כבדי משקל – שנויים במחלוקת או רגישים נשארים לטיפול הממשלה הבאה. מי שמגדיר מהם הנושאים האסורים לטיפול הוא הרוב בבית הנבחרים ובסנאט אבל נהוג שיתחשבו גם בדעות של מיעוטים גדולים (בבחירות הקודמות, של 2017 הורכבה רשימה של 250 נושאים שנויים במחלוקת).
    בשורה התחתונה, המדינה צריכה להמשיך להתנהל וכרגע זה אומר בעיקר להתמודד עם משבר הקורונה. ראש הממשלה הדגיש שהקואלציה ומרבית האופוזיציה מסכימות שנושאים הקשורים למשבר הקורונה לא יכללו ברשימת הנושאים האסורים. רכישת חיסונים, כל הקשור לסגרים (הטלתם, החמרתם, הקלתם) וסוגיות כלכליות הנובעות מכך הם נושאים שהממשלה תמשיך לעסוק בהם. גם מסיבות העיתונאים של ימי שלישי, המפגשים במעון ראש הממשלה בימי ראשון ודיוני הקורונה של ימי רביעי עדיין אינם נחלת העבר. לאחר התפטרות הממשלה נלקח מבית הנבחרים אחד מהאמצעים החזקים שלו לביקורת על פעילות הממשלה. בית הנבחרים אינו יכול לפטר ממשלה או לאיים לפטרה, היות וזו כבר התפטרה. יחד עם זאת, הוא עדיין יכול לפטר שרים אינדיבידואלים. בנוסף, יכול בית הנבחרים להכריז על נושאים מסוימים כשנויים במחלוקת ואז הממשלה תמנע מלטפל בהם.

    עוד תוצאה של סטטוס הממשלה כממשלה יוצאת הוא שמפלגות הקואליציה כבר לא מחוייבות להשאר קרובות זו לזו ומותר להן להבדיל עצמן אחת מהשניה כדי למצב את עצמן טוב יותר לקראת הבחירות, כך הן יכולות להציג את הנושאים החשובים להן לקראת הבחירות. זה עדיין לא אומר שחברות הקואליציה ישתלחו זו בזו ללא רסן היות וישנו סיכוי רב שהן תיפגשנה שוב בשולחן הדיונים לאחר הבחירות.

     

    רוצים לקבל את כל העדכונים שלנו? לחצו ״לייק״ בעמוד של דאצ׳טאון וסמנו לקבלת התראות.

     

     

    המגזין השני במהדורה המודפסת של דאצ׳טאון, יצא לאור. המגזין שעוסק בחיבורים בין קהילות, בהולנד, וכתוב בעברית והולנדית, הופק בתמיכת מרור, במגזין כתבות מרתקות על הקהילה הישראלית והיהודית בהולנד והחיבורים בינהן.
    מעונינים בעותק? כתבו לנו: dutchtownmagazine@gmail.com או שלחו צרו קשר
    אזורי חלוקה:
    אמסטרדם | אמסטלפיין | אאודרקרק | אלסמיר | אוטרכט | ליידן | האג |איינדהובן | לאוברדן | מאסטריכט
    * במידה ואינכם נמצאים באזור החלוקה אפשר לקבל עותק בעלות דמי משלוח בדואר.

     

  • ריקוד משותף: ליאת ואנט מתחברות על הבמה

    “יש בה ישירות כזו שאני אוהבת, היא יודעת היכן היא נמצאת ולאן היא רוצה להגיע”. “בה יש את האמביציה המיוחדת שאני מתחברת אליה, והלב שלה נמצא ממש במקום הנכון”. כך ליאת ואנט, אנט וליאת, מתארות זו את זו ומעניין לנחש מי הישראלית ומי ההולנדית. ליאת ויסבורט הישראלית הכירה את אנט ואן זוואל ב-2012, בסטודיו, דרך חברה משותפת, ומאז הן יוצרות ומפיקות יחד מופעי תנועה ומחול, ומנהלות יחד את עמותת Bitter-Sweet Dance. דרך המחול הן מספרות בעיקר סיפורים של אנשי שוליים, כאלה שבחרו להיות שם, או כאלה שהחברה דחקה לשם, ועוסקות בנושאים כמו מגדר, הזדקנות, המתח בין היחיד לחברה והפרעות נפשיות.

    השיחה עם ליאת ואנט היא כמו ריקוד משותף, קולח וזורם. הן משלבות את משפטיהן יחד בשיחה, האחת מוסיפה, משלימה את דברי השניה ומדייקת. אנחנו משוחחות בזום, ליאת בתל אביב, בביקור בבית הוריה, ואנט בשיחה מבית הוריה בנומנסדורפ, כפר קטן בדרום מערב הולנד, על גדות נהר, טובל בירוק. כל אחת קרובה לנוף ילדותה השונה כל כך מזה של רעותה.

    “זהו קשר רגשי וגם מאוד ישיר, קשר מקצועי בכמה רמות ורבדים”, אומרת אנט, “אנו מזהות משהו בכל אחת ומרגישות מה יעבוד יחד וזה הבסיס. אנו רוצות להתמודד עם העולם סביבנו ולהביע זאת באמצעות היצירה, המחול, התנועה. זה מעורר משהו בקהל, משנה את נקודת ההסתכלות על העולם שאנו חיים בו”. ליאת מוסיפה כי הכל מתחיל ממשהו שהן מתחברות אליו, משהו אישי שנוגע בהן. “יש תחושה, משהו שיוצר חוסר נוחות, משהו מבקש לקבל ביטוי ואחר כך מגיע הרעיון ואז יחד אנו בונות את תהליך היצירה שאורך לרוב שנתיים עד שלוש שנים עד המופע על הבמה”.

    ליאת. להיות ישראלית משפיע, אך זה לא העניין המרכזי (צילום: מיכל מדר פורת)

     

    “אני מרגישה שאני יכולה להיות ישירה וכנה עם ליאת, וזה מאוד חשוב לי”, אומרת אנט. ליאת מצטרפת: “שתינו מאוד דינמיות, רק היגיון לא מספיק בקשר, יש שם יותר מזה. כשאנחנו מתחילות פרויקט משותף, אנחנו לא יודעות לאן זה יתקדם ויתפתח וזה בסדר. אנחנו מקשיבות זו לזו ולא תמיד יודעות איך זה יסתיים, אך יודעות בוודאות שתצא מזה חוויה חיובית. זה הביטחון והאמון שקיימים בינינו, הידיעה שמשהו חיובי יצא מהחוויה המשותפת מאפשרת לכל אחת להיות היא, פשוט היא”.

    אולי יעניין אותך גם:

    נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית
    ״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    איך זה לעבוד יחד, ישראלית עם הולנדית, הולנדית עם ישראלית?

    “להיות ישראלית או הולנדית משפיע, זה הרקע של כל אחת מאיתנו, התרבות בה גדלה וההיסטוריה שלה, אך זה לא העניין המרכזי” מדגישה ליאת. הן רואות את החיבור ביניהן יותר כ”חיבור בין אנשים” מאשר כחיבור בין תרבויות.

    אנט נזכרת בחיוך באנקדוטה מההיכרות הראשונית ביניהן: “אני זוכרת שכשנפגשנו לפני שנים, קבענו פגישות ביומנים, כמה הולנדי, וליאת הוציאה את היומן שלה ואני רואה שהיא הולכת אחורה בדפים. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי זאת. כל נושא הכיוון, קדימה ואחורה, שונה ביננו, חשבתי לעצמי. זה גרם לי לחשוב על כך שלליאת יש היסטוריה שונה, רקע תרבותי שונה, שהיא גדלה והתחנכה במדינה אחרת. זה היה מולי מתוך ההסתכלות על כיוון הדפים ביומן, הכתיבה מימין לשמאל. אני לא יכולה להגיד שליאת היא ישראלית וזהו. אני יכולה להגיד שהיא מביאה איתה היסטוריה שונה, רקע תרבותי ופוליטי שונה, זה לא משהו שאנחנו נכנסות אליו בצורה מודעת, ההיסטוריה שלנו, או המשפחה בה גדלנו, אך זה מובא לתוך הקשר שלנו. אנחנו יודעות שזה שם גם אם קשה לשים בדיוק את האצבע על זה”.

    אנט. “הלב שלה נמצא במקום הנכון” (צילום: Vincent Wijlhuiz)

     

    ליאת מדגישה גם את חשיבות הקשר האישי: “אני לא אדם שמגדיר אנשים במובן הקהילתי, אני מגדירה את עצמי לגבי האחר, לגבי הקשר שלי איתו או איתה ולא להשתייכות לקהילה או למוצא. גדלתי בסביבה די אירופית בסגנון התרבותי שלה, לתחושתי. הבית היה בית בסגנון בין-לאומי, זה היה חלק ממני. להגיע להולנד, לאמסטרדם, זה היה חלק שהיה קיים בי עוד לפני שהגעתי לכאן”.

     

    “קהל על קצה המושב”

    ליאת (1974) נולדה וגדלה בתל-אביב, בבית שאותו היא מתארת כאינטלקטואלי, עם תשוקה לאמנות ולמוזיקה. בוגרת להקת המחול בת שבע ובעלת תואר שני בכוריאוגרפיה מאקדמיית המחול Codarts ברוטרדם. כיום מלמדת בתיאטרון המודרני למחול ובבית הספר למחול באמסטרדם. עבדה בעבר עם כוריאוגרפים ידועים כאוהד נהרין וויליאם פורסיית. ליאת עוסקת בנושאים מטרידים בחברה והופכת אותם למוחשיים באמצעות שפת מחול תקשורתית. אנט (1980) דרמטורגית בהכשרתה, הוקסמה מתיאטרון מגיל צעיר. היא מתעניינת בנושאים הקשורים במגדר ובמבנים התרבותיים המשפיעים על חשיבתנו, במיוחד בכל הקשור למה נחשב נורמלי על פי מוסכמות חברתיות. למשל, בפרויקט Please Me Please הן עוסקות בצורך שלנו למצוא חן, לספק צרכים של אחרים. חלקו האחד של הפרויקט, The Solo, עוסק בצורך של האמן/רקדן לספק ולענג את הקהל ולהגיע לשלמות. בחלקו האחר, The Duet, הן חוקרות את נושא ההזדקנות באמצעות סיפורן של שתי נשים. ליאת מסבירה כי בעבודותיה היא מנסה לערער את הקלישאות והסטריאוטיפים ומחבקת את המורכבות בעולמנו באקטיביזם עדין.

    “אנחנו רוצות שהקהל ישב על קצה המושב, שהמופע יעורר את הקהל להרגיש ולבטא”, מסבירה ליאת, “אולי הגיונית הקהל לא יודע מה זה, אך רגשית, גופנית, זה מעורר בו משהו בפנים. אנחנו רוצות קהל אקטיבי, אנחנו לא רוצות רק לבדר. לפעמים כן, כיוון שיש בזה גם הומור. אנחנו רוצות שהצופים יוכלו לזהות משהו בעצמם כשהם צופים בחוויה. ביצירה”.

    תנועה מתוכן אל המופע ואל הקהל (צילום: Sjoerd Derine)
    ליאת בשיעור באקדמיה למחול (צילום: Ttaina Yudina)

     

    השתיים שואפות להעביר את התנועה מהבמה אל הקהל. היצירה מתחילה מתנועה פנימית שלהן, משהו שמרגיש לא נוח, מפריע. הן רוצות לבטא ולהשפיע באמצעות התנועה, והמפגש ביניהן משפיע על התנועה של כל אחת ונוצר משהו חדש, המופע, הריקוד וזה גם יוצר תנועה בקרב הקהל. “התנועה היא לא רק תנועה של הגוף, זו גם התנועה ביננו, וזה גם מה שמתעורר בקהל”, אומרת אנט. הכוונה לתנועה במובן הרחב, לא רק כתנועת הגוף, גם התנועה בהן, פנימה והחוצה וגם בקהל, הוא חווה תנועה, משהו קורה בפנים כשצופים במופע ואולי יהיה לזה גם ביטוי חיצוני.

    ביולי 2021 תיערך הופעת הבכורה של הפרויקט החדש שלהן – Gioia Live. זו הופעה על במה בהשראת סרט תיעודי קצר שיצרו יחד עם לאורה סטק, על צעירה שסובלת מהפרעה דו-קוטבית (ידועה גם כמאניה-דפרסיה) ועל איך היא חווה את העולם, בין מציאות לאשליה, בין חלום יפהפה לסיוט. ניתן לצפות בקדימון כאן. הופעת הבכורה תיערך במסגרת Julidans Festival בתיאטרון הבין-לאומי באמסטרדם (ITA).

     

    *תמונה ראשית: Jean van Lingen

  • ישראלי בדה וויס ההולנדית: “כבש את השופטים”

    רפאל מירילא (35) הזמר הישראלי, בחיוך מבויש כבש את לב השופטים והקהל ביום שישי האחרון בתוכנית דה וויס ההולנדית.
    ״מאוד מוכשר״, ״שר מהמם״, ״היית נהדר״. אלו רק חלק מהתגובות שנקראו עבור מירילא. מהשנייה הראשונה שהחל לשיר (Running’ by Beyonce’) הסתובבו השופטים בזה אחר זה ונדהמו לנוכח איכויותיו המוזיקליות. הזמר שהגיע לבדו לתוכנית כי חשש מהמבוכה במידה ואף אחד מהשופטים לא יבחר בו, הופתע ונדהם בעצמו מהתגובות אליו.

    בסרטון הפרומו לתוכנית הודה מירילא בכנות כי אינו דובר את השפה ההולנדית, ואילו נראה כי השופטים המהופנטים בלעו את לשונם. השופט וילון (Waylon), שכל כך רצה את מירילא אצלו בנבחרת, לא מצא את המילים המתאימות. בין אם זו האנגלית או הכשרון שעמד מולו, כל מה שאמר היה ״אני מחפש מילים. בדרך כלל יש לי הרבה אבל עכשיו פשוט אין לי מה לומר. זה מוזר״.

     

    חנוכה, מירילא והבןמירילא, הגיע להולנד לפני מספר שנים כדי ללמוד מוזיקה בקונסרבטוריון מתגורר כיום באמסטרדם עם בנו בן השש. ״הולנד כרגע היא הבית שלי, ומה שהופך אותה לבית היא הייצור הקטנטן שנכנס לחיי לפני שש שנים. בני חצי הולנדי, ואני פה.״ בשיחה לדאצ׳טאון אפשר היה להתרשם כי מירילא מרגיש יציב ובטוח כאן. מריליא מביא איתו שנים של ניסיון במה, מוזיקה ועשייה. את דרכו המוזיקלית החל אי שם בגיל 21, כשהשתתף בתוכנית ״כוכב נולד״ הישראלית. בתוכנית זו הגיע למקום 3 בגמר. ההצלחה שלו הייתה מטאורית. ״רפאל מצליח לעשות לי סדקים בלב״ אמרה עליו ריקי גל. אך האופוריה מהתכנית הייתה גדולה, אולי גדולה מדי. ״לגיל הצעיר שהייתי בו ‘כוכב נולד’ השאירה חותם. זו הייתה חוויה מאוד אינטנסיבית, שלקח לי שנים על גבי שנים לעכל ולהתעצב ולהתעצם ממנה.״ ההצלחה לה ייחל לקריירה מוזיקלית בארץ לא הגיעה באותה מהירות לה ציפה. ולאחר מספר שנים מצא את עצמו מירילא על המטוס להולנד. להמשך התמקצעות בתחום. וכאן צבר את ניסיון הבמה שלו. אחרי שנים חוזר מירילא לאור הזרקורים, בתוכנית ריאליטי במדינה זרה, בשפה זרה.

    אחרי כל השנים שאתה חי בהולנד למה החלטת לגשת לתוכנית?
    ״התוכנית תמיד הדהדה בי, כפלטפורמה להתחבר לקהל. החלטתי להרים את הכפפה וללכת על זה. אני רוצה ליהנות, ולחוות את החוויה בזמן אמת.״


    מה אתה מוצא שונה בפנייה לתוכנית של כשרונות בגיל צעיר לעומת גיל מבוגר יותר?
    ״אין גיל בו מותר לנסות להתחבר לקהל כדי שיאהב את מה שאתה עושה.״
    למרות ניסיונו רב השנים של מירילא נראה שהוא חושש מהפורמט הטלויזיוני, ״אין לי באמת ניסיון בקונטקסט טלויזיוני וזה לא בא לטובתי. ניסיתי לתרגל גישה של זה לא חייב להיות הכל או כלום, לקחת דברים כמו שהם ולנסות ליהנות מחשיפה ומהחוויה.״ 


    האם אתה חושב שאתה יכול להביא צבע אחר לתוכנית, כמהגר בכלל וכשיראלי בפרט?
    ״כל אומן מביא את הצבע שלו, אני רק מקווה שאני מצליח להביא את עצמי עם המטען של ישראלי, מהגר, שסוגר מעגל. אני בן להורים מהגרים שהגיעו לארץ מגאורגיה, ובעקבותם אני גם עובר דרך דומה כמהגר במדינה זרה.  המנטליות והתרבות כאן שונות. זה בלתי נמנע אם אני רוצה או לא, אני חיה קצת אחרת בפורמט הזה.״


    אנחנו חייבים לדעת, מה גרם לך לבחור בוילון דווקא?
    ״הרגיש לי אינטואיטיבית שנוכל לשדר על אותו גל והוא יתן לי מקום להתבטא אומנותית.״


    מסר לקוראי דאצ׳טאון?
    ״בשלב הזה אני רוצה לומר תודה. כל התגובות שאני מקבל, אנשים שלוקחים רגע לכתוב משהו ולבטא את חיבור שלהם, זה לא מובן מאליו בכלל, זה כמו קסם עבורי. זה מרגש אותי. אני מקווה שאראה את האנשים גם בשלב הבא של התוכנית.״

     

    אנחנו נמשיך לעקוב אחר מירילא ונאחל לו בהצלחה רבה!

     

    https://www.youtube.com/watch?v=RnFGw01YZAU&t=9s

     

     

  • מפסטיבל האורות לרולינג סטונס: אטרקציות חורף

    לוח האירועים של חודש דצמבר השנה, מצומצם משמעותית מבשנים קודמות. אירועים רבים המאפיינים את את התקופה החגיגית, כגון שוקי חג המולד וירידים, בוטלו בשל מגבלות הקורונה. יחד עם זאת ליקטנו עבורכם הצעות לבילויים משפחתיים שירוממו את הרוח וירחיבו את הלב.

    שיטוט בפסטיבל האורות, שעשועים באפטלינג, ביקור במרכז החלל, צפייה בפסלי חול או בחירה במוזיקה של הרולינג סטונס? האטרקציות של תקופת החורף לפניכם:

    • מומלץ ורצוי לפני צאתכם לדרך לבדוק באתרי האינטרנט של האירועים עצמם האם הם מתקיימים, האם יש צורך ברישום מוקדם ומהן ההגבלות הנוספות.

    קורונה בהולנד: כל העדכונים והמספרים
    להשאיר את השחור מאחור- פיטים צבעוניים 
    מכבי מאמאנט – קהילה תומכת בתקופת הקורונה
    ״המוזיקה משפרת אותנו״ – בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם

    פסטיבל האורות, אמסטרדם
    10 בדצמבר ועד 3 בינואר

    הפסטיבל יתקיים השנה בפעם התשיעית, ומבלי להתעלם מהתקופה שעוברת על האנושות בחרו השנה בנושא: ‘When Nature Calls’, העוסק בנקודות המשיקות שבין האדם לטבע, ומתוך מחשבה שמגפת הקורונה מביאה אל הקצה את מערכת היחסים המורכבת הזו. הפסטיבל תוכנן והוקם יחד עם אמנים, מדענים, שותפים חברתיים, בתי ספר ואוניברסיטאות. השנה לא תוכלו לטייל בין המיצגים בשביל ההליכה המסורתי (Light Walk) או בסירה, אך מי שמתגורר בעיר או מזדמן אליה, יוכל להנות מהמיצגים הפזורים בה. הרחוקים מבינינו יוכלו לחקור ולגלות עוד על הנושא וליהנות מן האמנות המוצגת, באמצעות אתר האינטרנט של הפסטיבל.

     

    עץ חג המולד הענק, כיכר דאם, אמסטרדם
    החל מ- 6 בדצמבר

    מדי שנה מתקיימת חגיגה סביב הדלקת עץ חג המולד הענק שבכיכר דאם. העץ שמתנשא לגובה של 20 מ’ ומיובא להולנד במיוחד מגרמניה, מקושט בלא פחות מ-40,000 נורות לד. השנה לא יתקיים האירוע המסורתי של הדלקת העץ, אך כן יוצב העץ ויקושט כמיטב המסורת, להנאת הציבור.

     

    פארק השעשועים אפטלינג (מהדורת חורף)
    16 בנובמבר ועד 31 בינואר

    ביקור באפטלינג הוא תמיד משמח ומהנה, אבל בחורף הוא הופך לחוויה קסומה ממש! מדי שנה, וגם השנה עם התאמות מיוחדות, פארק השעשועים בן ה-22 יפתח מתחם חורף מיוחד ויציג מופעי חורף יחודיים. בשונה משנים קודמות, השנה לא ניתן יהיה ליהנות ממתחם ענק של החלקה על הקרח, אך פעילויות אחרות יחממו את האווירה.  לכבוד העונה החגיגית הוקם גן חורף מקושט באלפי אורות מנצנצים, מדורות, מקומות ישיבה רבים ודוכני אוכל שיציעו לכם משקאות חמים ומרקים. מלך ומלכת השלג גם הם מתכוננים לקבל את פני הבאים. בפארק יתקיימו מופעי בידור רבים דוגמת  Aquanuara water show: מופע מזרקות מים מרהיב המשלב אורות שחותם כל יום בימי החורף, מופעי מוזיקה, מופע זיקוקים בערב השנה החדשה ועוד.

    בנוסף, רכבת המים De Vliegende Hollander (ההולנדי המעופף) תישאר פתוחה במהלך חופשת חג המולד (עד ה-3 בינואר 2021) אם תנאי מזג האוויר יאפשרו זאת.

    שימו לב: יש צורך ברכישת כרטיסים מראש.
    לפרטים נוספים על גן החורף
    להזמנת כרטיסים.

     

    תערוכת THE ROLLING STONES, חרונינגן
    עד ל- 28 בפברואר

    גם אם אתם לא חובבי מוזיקת רוק, אין ספק שתהנו בתערוכה הזו! אחרי לונדון, ארצות הברית ואסיה, התערוכה הגיעה להולנד ומוצגת ב-Groninger Museum בעיר חרונינגן.  בתערוכה מוצגים למעלה מ- 400 חפצים מקוריים מאוסף האבנים המתגלגלות. לא רק כלי נגינה ועיצוב במה, אלא גם קטעי שמע ווידאו נדירים, יומנים אישיים, תלבושות אייקוניות, פוסטרים, עטיפות אלבומים ואפילו הסטודיו שלהם בלונדון, כל אלו משולבים עם מוצגים וקטעי וידאו ייחודיים וטכנולוגיה אינטראקטיבית. התערוכה מספקת מבט מקיף במיוחד על 50 שנות היסטוריה של הלהקה ועל הקריירה של מיק ג’אגר, קית׳ריצ’רדס, צ’רלי ווטס ורוני ווד. המבקרים יהיו עדים לסיפור המוזיקלי של הסטונס ולהתפתחות להקת הבלוז הלונדונית מראשית שנות השישים ועד לאייקוני התרבות הבינלאומיים מעוררי ההשראה של ימינו. המעריצים יוכלו לחוות בצורה ייחודית כל שלב במורשת של הלהקה עד לסיום המרתק, המתייחס לרגע אייקוני בהיסטוריה של האבנים המתגלגלות, ומועבר באמצעות מערכת סאונד רב מימדית multi-dimensional Dolby Atmos Sound.

    יש להזמין כרטיסים מראש

     

    ביקור במרכז החלל space expo, נורדוויק
    עד ל- 31 בדצמבר

    space expo משמש כמרכז המבקרים של ESA ESTEC (סוכנות החלל האירופאית) ובמוזיאון תערוכת חלל קבועה. הביקור מתאים לכל הגילאים וכולל סיור של 60 דקות במוזיאון בו תוכלו לצפות במוצגים שונים ומגוונים, לדוגמא:  ההיסטוריה של מסעות החלל, דגם של תחנת החלל הבינלאומית, חשיפה להתפתחויות עכשוויות גדולות בתחום והדובדבן שבקצפת, מודל בגודל טבעי של הנחיתה על הירח. האסטרונאוט ההולנדי אנדרה קויפרס והסופר סנדר קואן לוקחים אתכם למשימה מיוחדת במוזיאון  Space expo!  החל מספטמבר ועד סוף השנה מופעל במקום space academy למבקרים בגילאים 4-12, מדובר בסדנא שתכשיר את השאפתנים הצעירים להיות אסטרונאוטים אמיתיים, בסוף ההכשרה יקבלו המשתתפים תעודת אסטרונאוט ותג אסטרונאוט ייחודי של האקדמיה לחלל. כרטיס הכניסה של הילדים כולל ערכה ובה כל הציוד הנדרש להכשרה כאסטרונאוט.

    יש להזמין כרטיסים מראש כאן 

     

    פסטיבל פסלי חול, גרדרן
    עד  ל- 31 בדצמבר

    פסטיבל פסלי חול t Veluws Zandsculpturen festijn נפתח השנה כבר באוגוסט ומציג פסלי חול מרהיבים ביופיים. התערוכה ממוקמת ב Garderen ובשונה משנים קודמות ובשל הקורונה, החליטו להמשיך את התצוגה גם אל תוך עונת החורף. נושא הפסטיבל הוא 75 שנות שחרור ופסלי החול מציגים סצנות שונות מסיום מלחמת העולם השניה ושחרור הולנד מידי הכיבוש הנאצי. מומלץ לטייל לאורך כל המסלול באופן חופשי וליהנות מהפסלים המסתתרים בפינות השונות. יש להזמין כרטיסים מראש. במתחם קיימת מסעדה (״גן הורדים״)אשר מעסיקה צוות מלצרים עם תסמונת דאון. בשל מגבלות הקורונה אין אפשרות לשבת במסעדה, אך היא פתוחה ומציעה תפריט איסוף עצמי הכולל כריכים, עוגות, שתיה חמה ומרקים. עוד במתחם חנות עיצוב לגינה ולבית במראה כפרי של פעם (De Beeldentuin). 
    כתובת: Oude Barnevelderweg 5, 3886 PT, Garderen.

    האתר להזמנת כרטיסים

    *נכון לכתיבת שורות אלו שוקי חג המולד באזור אמסטרדם, המופיעים בקישור, בוטלו. יחד עם זאת יתכן ובמהלך חודש דצמבר יחולו שינויים בהנחיות הממשלה ועל כן הקישור מצורף לנוחיותכם


    לאירועי חנוכה לחצו כאן

     

    קרדיט לתמונה ראשית של הרולינג סטונס:

    Mario Escherle (alias Flickr user DerPfalzgraf) – https://www.flickr.com/photos/derpfalzgraf/3166497114/, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=17276687


     

  • ״המוזיקה משפרת אותנו״, בני נוער לומדים מוזיקה באמסטרדם

    ״אני מאמין שהמוזיקה וכלי הנגינה עליהם אנו מנגנים עושה לנו טוב ומשפרת אותנו״
    עם אנרגיות אינסופיות, תשוקה והנאה רועי שבת מנצח על תזמורת הביג בנד של בית הספר למוזיקה ״קונצרטינו״ ומעביר את זה הלאה.
    אז איפה ואיך לומדים מוזיקה באמסטרדם? וגם על המופע שיתקיים הערב, בשעה 19:00 ויועבר בשידור לייב אצלנו בעמוד, בכתבה הבאה:

  • הייטק בהולנד – המדריך למהגרי ידע

    כתבו: משה ברעם ומיטל בויום למל

    התאהבתם בתעלות, באופניים ובצבעונים? אתם מסוגלים להתמודד עם גשם וקור? נפלא! מה עכשיו? 

    בשנים האחרונות חלה החמרה במדיניות ההגירה להולנד, אולם ישנם מהגרים שתמיד מתקבלים בזרועות פתוחות. אלו הם מהגרי הידע, ביניהם עובדים מתחום ההייטק (IT-Information Technology) ובעיקר מתכנתים. 

    לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד, נכון לשנת 2019 חיים בהולנד כעשרת אלפים ישראלים. השערתנו כי כעשרה אחוזים מהם עובדים בתחום ההייטק.  

    על פי דיווח של אתר לינקדאין (לשנת 2020) התעשיות הצומחות בהולנד כיום הן IT, תכנות מחשבים ואינטרנט. התפקידים הצומחים בביקוש בשנת 2020 הם:

    •  Data Protection Officer
    • Growth Hacker
    •  Privacy Officer
    •  Robotics Engineer
    • Artificial Intelligence Specialist
    • בנוסף מועמדים בעלי ניסיון ב- Java /Fullstack /Backend /Frontend נדרשים ונחטפים.

    אולי יעניין אותך גם:

    “יהודים צריכים להיות גאים ללכת עם כיפה באמסטרדם”
    להשאיר את השחור מאחור – פיטים בכל הצבעים
    קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים

    בכתבה הבאה ניתן כלים וטיפים לעובדים בתעשיית ההייטק הישראלית, המעוניינים לקפוץ אל התעלה ולהגר להולנד. 

    כיצד מחפשים עבודה בהולנד?

    בהנחה כי לא מדובר בהליך רילוקיישן מטעם החברה בה אתם מועסקים, תהליך חיפוש ומציאת משרה מתאימה מתחיל כבר ממקומכם מאחורי המקלדת בישראל. משרות פנויות מתפרסמות באופן תדיר ברשת החברתית המקצועית לינקדאין, אתר אשר מהווה כלי משמעותי בעולם ההשמה ההולנדי. האתר הפופולרי indeed יכול גם הוא להוביל למציאת משרת החלומות, ואם חשקה נפשכם במשרה בסטארט אפ אז Angel הוא המקום החדש לחפש בו. 

    טיפ לחיפוש בלינקדאין: שנו את המדינה להולנד ואת העיר לאמסטרדם. מרבית המשרות באנגלית יגיעו מאמסטרדם או אוטרכט. 

    בשנים האחרונות הרשתות החברתיות לוקחות חלק חשוב בחיבור בין מחפשי משרות ומעסיקים פוטנציאלים וזאת באמצעות קבוצות ייעודיות לאנשי הייטק, כמו למשל קבוצת מפתחי תוכנה ישראלים בהולנד, המונה כ450 חברים. 

    שיטה נוספת לגיוס עובדים הינה שיטת ״חבר מביא חבר״ (referral) המקובלת גם בישראל, לכן אם יש לכם חברים שעברו כבר את תהליך ההגירה ונמצאים בהולנד, צרו קשר ובררו מולם האם בחברה בה הם מועסקים ישנן משרות פנויות רלוונטיות (לעיתים זה משתלם לשני הצדדים :-)).

    טיפ: היכנסו לקבוצות ייעודיות ברשתות החברתיות, לאירועי נטוורקינג והפעילו את הקשרים הקיימים. הדרך היעילה ביותר היא הפניה. לעיתים הקשר האישי והישיר הקיים בחברה הוא זה שיעלה את קורות החיים שלכם לראש הערימה. 

    שימו לב: מאחר ומדובר במשרה במשרדים אירופאים, ישנה חובה לשהות בהולנד בצורה חוקית. יש לכם דרכון של האיחוד האירופי? אם כן אז החיפוש פשוט יותר, מאחר ואינכם זקוקים לאישורים מיוחדים לשהייה ועבודה בהולנד. במידה ולא כך הדבר, יש לבחון האם המשרה פתוחה גם לאזרחי מדינות זרות והאם החברה מוכנה לממן את המעבר ולדאוג לשהייה חוקית במסגרת המדינה (ספונסורשיפ).  טיפ: לרב, משרות המוצעות בשפה האנגלית יאפשרו גם הסדר של אישור שהייה על ידי המעסיק. 

    סוגי משרות

    קיימים מספר סוגי משרות בהולנד. בבחינת המשרות הפנויות בכל אחת מן הפלטפורמות יש להבין מהו סוג המשרה, ואת הרלוונטיות עבורכם.

    • משרה מלאה עם ספונסורשיפ: הינכם עובדים כשכירים בחברה אשר לוקחת על עצמה את הסדרת הסטטוס החוקי שלכם במדינה. מיועד למועמדים ללא דרכון של האיחוד האירופי.
    • משרה מלאה ללא ספונסורשיפ: שכירים בחברה. אין צורך בהסדרת מעמד חוקי, שכן אתם בעלי דרכון של האיחוד האירופי.
    • עבודה כפרילאנסר או בהולנדית zzp’er: לבעלי אזרחות אירופאית – משרות פרילאנס יכולות להוות הזדמנות כלכלית משמעותית. חוזה לתקופה מוגבלת, בתשלום שעתי אשר יכול להיות גבוה בצורה משמעותית מאד משכרו של שכיר בתפקיד זהה. יש להדגיש כי לעבודה תחת חוזה פרילנס השלכות לעניין ההטבות הסוציאליות. 

    כמו כן – חשוב להבין שבהולנד יצפו מפרילאנסר לתפקד ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, שכן הגישה היא שמדובר ב״שחקן חיזוק״ מקצועי וזמני, שעוזר למלא חוסרים בתפקיד מסוים. חוזה פרילאנס יכול להחתם לתקופה של חודשיים עד שנה ולהיות מוארך מזמן לזמן.

    מצאתם משרה פנויה ואתם מעוניינים להגיש מועמדות? 

    את קורות החיים יש להגיש בשפה האנגלית ואין צורך בתרגום להולנדית. אולם יש לציין כי לכל מדינה נורמות שונות בנוגע לאופי ניסוח קורות חיים. בהולנד נהוג לצרף לקורות החיים מכתב מקדים (cover letter), אשר מאפשר למועמד להתבלט מעל המועמדים האחרים. במכתב זה רצוי לציין בקצרה למה בחרת לפנות לחברה,  מה מחבר אותך אליה ואל העשיה שלה ומה עניין אותך במשרה. בגדול – מטרתכם להבהיר לקורא שהוא נבחר במיוחד ולא בצורה אוטומטית. הוספת תמונת פספורט בראשית העמוד גם היא מקובלת. 

    ההמלצה הכללית היא להישאר במסגרת של עד שני עמודים, לכתוב בנקודות ולהדגיש את האינפורמציה הרלוונטית למשרה. 

     ניסיון תעסוקתי- חשוב לציין תחומי אחריות וטכנולוגיות איתן עבדתם. גודל הצוות, תפקידכם, מטרת הפרויקט, משך זמן וסוג הטכנולוגיה.  

    חשוב לציין שניסיון תעסוקתי הוא תנאי משמעותי למציאת משרה. למתכנת בתפקיד ג׳וניור עם ניסיון של שנתיים יהיה קשה יותר (אך לא בלתי אפשרי) למצוא במהירות תפקיד משתלם, לעומת  מתכנת עם ניסיון של חמש שנים, שסיכוייו גבוהים בהרבה. 

    השכלה – לא כל המגייסים מכירים את המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כך שלימודים במכללה או בטכניון יהנו ממשקל זהה בראיון עבודה. יחד עם זאת חשוב לציין את סוג ההשכלה/תעודה, מקום הלימוד וקורסים מקצועיים רלוונטיים. 

    שירות צבאי כן או לא? 

    בישראל נהוג לציין את השירות הצבאי כחלק מקורות החיים. בהולנד, כל עוד השירות שלכם אינו מהווה ניסיון רלוונטי לעבודה, אין בו יתרון, לכן אין צורך לציינו. 

    תחביבים- ניתן לציין בקצרה. מידע זה יכול לשמש כ״שובר קרח״ בשיחה.

    שימו לב לפרטי התקשרות מדויקים, כמו כתובת אימייל ומספר טלפון מלא. חבל שלא תהיו ברי השגה רק בגלל פרט טכני כמו קוד מדינה. 

    ראיונות

    חזרו אליך? הוזמנת לראיון? מזל טוב, התחיל תהליך. 

    שפה- לרב הראיון יתנהל באנגלית. אם אתם לא מורגלים לנהל שיחה מקצועית באנגלית או לא עברתם ראיון עבודה באנגלית, מומלץ להתאמן ולערוך סימולציה טרם הפגישה. אין סיכוי שני לרושם ראשוני.  

    הערה: בחברות בינלאומיות ידברו ויתנהלו באנגלית, אך בחברות הולנדיות יש לוודא מראש מהי הגישה הרווחת. כמובן ששפה היא תמיד יתרון, לכן אם הנכם דוברי הולנדית, ציינו זאת בקורות החיים ובראיון. 

    לבוש- בימים טרופים אלו של קורונה ופגישות דרך המחשב יש צורך להקפיד על סביבה שקטה, נוחה ומכבדת לזמן הראיון. לא מומלץ להתראיין לבושים בפיג׳מה או סלון הומה ילדים, גם אם אתם עובדים מהבית. 

    הבדלי תרבות- ראיון עבודה שונה ממדינה למדינה ותלוי הבדלים תרבותיים. מה שיתפרש כמקובל בישראל או בארצות הברית, לא תמיד יראה בעין יפה אצל מעסיק פוטנציאלי בהולנד. דוגמא ברורה לכך היא שמירה על גבולות וריחוק מסוים מן המראיין, היינו – שאלות אישיות מחוץ לתחום.

    חברות בהולנד מעריכות התעניינות בתחום בו הן עוסקות. אם יש לך ידע או ניסיון בתחום – חשוב לציין זאת, זה בהחלט מוסיף נקודות.

    ההולנדים מעריכים פתיחות, והגישה הישראלית עוזרת בנושא. טיפ: היו חיוביים ואמיתיים, לא מזויפים. במידה וישנם חששות ממשהו, הביעו אותם. מניסיון, ההולנדים מתחברים לאישיות שאינה מבוססת אגו. החיפוש הוא לא אחר האינדיבידואל המוקצן אלא אחר שחקן צוות. ביטחון עצמי הוא טוב מאוד, אבל ביטחון עצמי מופרז עלול להוות נורה אדומה. דברו יותר על ״אנחנו״, ״עשינו״, והחמיאו לחברי הצוות שעבדו איתכם על פרוייקטים מסוימים ובעבודות מסוימות. זה עוזר לצייר אתכם כחברים אידיאלים בצוות. תנו למראיינים להבין מי ומה אתם באמצעות הכישורים והידע. אם שואלים ספציפית על התפקיד שלכם בפרויקט, לא להתבייש ולדבר על הדברים שעשיתם, אבל שוב – לשים לב לקו שבין פתיחות לשחצנות.

    במידה ואתם נשאלים על בעייתיות בפרויקטים בעבר, ניתן להעביר ביקורת, אבל יש לעשות זאת בצורה מכובדת.  

    אזכור תואר אוניברסיטאי בראיון- נראה שאין חובה להשכלה פורמלית, ומסתמן כי בהולנד מעריכים מאוד מועמדים שלמדו בעצמם. לרב המשקל המכריע להעסקתכם לא יהיה התואר, אלא הידע שלכם, ההתאמה שלכם והחיבור התרבותי לצוות ולאנשים בחברה. 

    תהליכי מיון וקבלה

    תהליכים אלו משתנים מחברה לחברה. אולם לרב בתפקידי תכנות יכלול התהליך שני חלקים: ראיון של מחלקת כח אדם, ולפחות ראיון טכני אחד. 

    לעיתים יהיו ארבעה שלבים שונים, כשבין השלבים יתכן ותאלצו להמתין מספר שבועות (לפעמים פחות). חשוב להיות סבלניים ולא ללחוץ או להילחץ. בהולנד ברוב המקרים יודיעו לכם אם התשובה חיובית וגם אם היא שלילית.

    שכר- השכר בהולנד בתחום התכנות נמוך מזה שבישראל. בשיחות ישאלו לרוב אודות ציפיות שכר שנתיות או חודשיות. חשוב לשים לב להבדל: שכר חודשי מבוקש, משמעותו זהה לישראל- שכר חודשי ברוטו. בדיון על שכר שנתי, מדובר על חישוב כולל של שכר הבסיס פלוס דמי הבראה ובונוסים שונים במידה וישנם. זה אומר שאם דורשים את שכר הבסיס כפול 12 כשנתי, השכר שיתקבל בפועל יהיה נמוך בהרבה מהשכר הצפוי (לכן אין לבצע חישוב של שכר חודשי כפול 12). 

    טווח המשכורות יכול לנוע בין 40-58 אלף יורו לשנה בתפקיד ג׳וניור, כשמתכנתים בעלי יותר שנות ניסיון עשויים להרוויח 58-80 אלף ומעבר לכך (במקרים מיוחדים), ועד 100 אלף יורו בשנה לתפקידי ניהול בכירים. כמובן שהכל תלוי חברה ותפקיד. 

    טיפ: אומנם השכר בהולנד נמוך יותר, אבל ממשלת הולנד מעוניינת לעודד הגירה בתחום מסוימים ובהתאם לכך מציעה הטבת מס נדיבה (לתקופה מוגבלת). מקבלי האישור להטבה יהנו במשך שנות קבלתה (כיום עד חמש שנים) מ30 אחוז שכר שאינו ממוסה. מס ההכנסה ושאר התשלומים יחושבו לפי שארית 70 האחוזים. הפער בשכר עם או בלי ההטבה, משמעותי. יש לוודא במסגרת הדיונים על חוזה העבודה והתנאים האם החברה תומכת בהטבה זו.

    חתימה

    בימים כתיקונם (טרום קורונה), חברות הולנדיות רבות יבקשו לפגוש אתכם אישית לפני חתימה על החוזה. לעיתים ישלמו על לינה וטיסה, וזאת על מנת שיוכלו לבחון את האינטראקציה האמיתית שלכם עם הצוות במשרד. 

    הגעתם ליום כזה? חשוב להתעניין בחברה, בהרכב הצוות ובתהליכי העבודה. 

    יש לכם שאלות או הערות? נשמח לשמוע בתגובות. 

    סייעה בהכנת הכתבה: בל אלוש, יועצת גיוס בכירה בפרואקטיב-טק, מתמחה בגיוס מתכנתים ומפתחי תוכנה, אמסטרדם.