Tag: מערכת החינוך בהולנד

יום המורה (Dag van de Leraar) מצויין בחמישה באוקטובר. יום זה נוסד כדי להודות למורים בכל רחבי העולם על החינוך וההשקעה הרבה בילדנו. היום הזה נחגג במעל 88 מדינות, ובכל מדינה יש מסורת שונה כדי לציין יום זה. בסין, לדוגמא, בוגרי בית הספר חוזרים לבית הספר הישן שלהם כדי להודות למורים שלימדו אותם. באסטוניה ובהודו נהוג שהתלמידים הבוגרים תופסים את מקומם של המורים ומלמדים באותו היום.בלא מעט מדינות הילדים מכינים מתנות, שירים וברכות, מחלקים פרחים, או מכינים הצגה למורים. בהולנד, 350,000 מורים מציינים את יום המורה ובוחרים את מורה השנה. 

כשהתבקשתי לכתוב על יום המורה, עלו לי כמה נושאים בוערים שאפשר לדון עליהם כמו שכר המורה בהולנד לעומת בישראל, מדוע הביקוש למקצוע ההוראה הולך ויורד בכל העולם, יתרונות וחסרונות של שימוש בטכנולוגיה בבית הספר, וכמובן חשיבות הדמות הבוגרת והחינוכית בחייהם של ילדים מלבד הוריהם. בסופו של דבר, החלטתי לדבר על שינוי תפיסת המורה מפעם להיום. ממרצה שתופס את עצמו כ”צינור” המעביר תוכן לימודי, למנחה שמלווה את התלמידים בקצב ההתפתחות הטבעי שלהם.

אולי יעניין אותך גם:

צמחונות – זה בטבע שלנו
קפה הולנדי: ממים שחורים לקפה הפוך
הגיגי סתיו ישראלנדי

לוח האירועים של דאציטאון מתעדכן כל הזמן!

אותה שיטת לימוד לכולם

במערכת החינוך “הקלאסית”, כולנו מכירים את התלמיד בכיתה שלא מפסיק להתנדנד שככל הנראה חושדים שיש לו הפרעת קשב וריכוז, הילדה שמשתעממת ועסוקה בלצייר כל השיעור, ותלמידים רבים שלא רואים חשיבות רבה בללכת לביה”ס כי הם כנראה מאותגרים הרבה יותר במשחקי המחשב אחר הצהריים. אנחנו עסוקים בלמצוא פתרון זמני לאותו/ה התלמיד/ה מאשר להפוך את מערכת החינוך מיסודה. בנוסף, קיימת הדרך המיושנת של לתת את אותו המבחן לכל התלמידים בכיתה. על אף שכל אחד מהם ברמה שונה ועם יכולות שונות לחלוטין, עדיין מצפים מהם להתיישר לפי התלמיד הממוצע.

“אם מישהו היה אומר לכם לפני 20 שנה שתוכלו לשבת על החוף עם הטלפון או המחשב ולשלוח מייל, להוריד מוזיקה וסרטונים, להזמין מלון לחופשה, לשלם משכנתא ולבדוק את רמת הכולסטרול שלנו, הייתם חושבים שהוא משוגע”

קן רובינסון מתוך הספר Out of our minds, שנת 2017.

כולנו עדים לשינוי המשמעותי שהטכנולוגיה הביאה לחיינו בעשורים האחרים. אך כשאנחנו מסתכלים על מערכת החינוך אנו רואים שהשיטות נשארו זהות מלפני מאה שנים. קצב החיים השתנה, פתרון הבעיות שנדרש מאיתנו כבני אדם השתנה. הצורך שלנו “להתעלות” על מכשירים טכנולוגיים כדי שהמקצוע שלנו לא יתחלף ברובוטים בעתיד הולך וגובר. אם הכל כל כך השתנה, איך זה שהחינוך נשאר אותו הדבר?

האם זה שונה בהולנד?

בהולנד אנו רואים הרבה בתי ספר תחת שיטת החינוך המונטסורי. אחת הסיבות לכך היא שד”ר מריה מונטסורי עברה לפה בשנותיה המאוחרות והפיצה שיטת חינוך זו. החינוך המונטסורי מדגיש אף יותר את חשיבות המורה כמנחה מאשר מורה. לפי גישה זו, המורה רק מלווה את התלמיד בקצב ההתפתחות הטבעי שלו. המורה מציע לתלמיד פעילויות חדשות, לפי יכולותיו לאחר תצפית מעמיקה. ככל שהתלמיד מתבגר, המורה הופך להיות שותף ללמידה וכך התלמידים מפתחים מוטיבציה פנימית משמעותית ללמידה. בהולנד פועלים בתי ספר מונטסוריים רבים. מומלץ לוודא בסיור מקדים שאכן בית הספר פועל בשיטה המסורתית. מריה מונטסורי לא רשמה פטנט על השיטה שפיתחה, וכך כל בית ספר יכול לקרוא לעצמו מונטסורי. שיטת חינוך זו גם הולכת ומתפתחת לאט לאט בישראל.

על אף ששיטת מונטסורי מאוד פופלרית בהולנד, מורים רבים בבתי ספר “רגילים” מתעלמים מהצורך ליצור שינוי אמיתי בדרכי ההוראה בכיתות. מהוראה המתמקדת במורה להוראה המתמקדת בתלמיד. יש עדיין תכנים זהים כמעט לכל הכיתה, צפויה התקדמות קבועה מכל ילד, וישנו שימוש בציונים וממוצעים החל מקבוצה 7. ישנם כיום דרכים מגוונות לרכישת ידע: הוראה פרונטלית, סרטונים, פודקאסטים, חקר עצמאי במנועי החיפוש, קריאה מספרים, עבודה בקבוצות וכו’. אנחנו יודעים כיום שכל תלמיד מעדיף סגנון למידה אחר לפי יכולות רכישת הידע שלו. כאשר אנחנו משתמשים אך ורק בסגנון למידה אחד: הוראה פרונטלית, אנו בהכרח מתעלמים ממספר רב של תלמידים בכיתה שלא מסוגלים להקשיב.

רק כאשר נבין שהדרך היחידה שבה נוכל לענות על הצרכים של כלל התלמידים, היא דרך למידה עצמאית, נוכל לתמוך בתלמידים עם בעיות קשב וריכוז, אוטיזם ובילדים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות. חשוב להדגיש שגם למידה עצמאית לא נעשית לגמרי לבד, גם בה יש צורך בעזרה. אלא שהמבוגרים שעוזרים בה, אינם מורים במובן שאליו התרגלו ולמדו כשעשו תעודת הוראה. מנחה הוראה עצמאית יכול לעזור בסידור מתווה למידה, בסיוע בבחירה, בהכוונה והפניה למקורות ידע, בניסוח שאלות חשיבה וביקורת על התשובות המתקבלות.

מערכת החינוך 2021 – לאן?

כדי להדביק את קצב הפיתוח הטכנולוגי, יש לשים דגש רב על פיתוח אישי ופתרון בעיות. אנחנו יכולים להתקדם מהוראה ישירה שהמבנה שלה קשיח, והיא עשירה בתכנים ובתרגולים אל עבר חונכות מכוונת. השתתפות פעילה של התלמידים בה הם עובדים על פרויקטים או ממלאים משימות בקבוצות, והמורה מלווה אותם “מקרוב” ותומך. חונכות מכוונת פירושה שיתוף פעולה בין התלמידים בסיוע המורה. בגישה זו סיוע המורים מתבטא במתן דוגמה אישית, בהנחיה, בהדגמה, בהתבטאות בהירה, במתן משוב ובחקירה.

התפקיד של מה זה אומר “להיות מורה” מוטבע ומוטמע עמוק, עוד מהזמן שבו היינו תלמידים. נראה כי יש לנו עוד דרך ארוכה בשינוי תפיסת המורה בבתי הספר, אך אני רואה שהנושא כבר נמצא בשיח בהרבה בתי ספר.

לכל הכתבות של ליהי על מערכת החינוך ההולנדית

הידעתם? יש לנו קבוצת וואטסאפ ובה אפשר לשאול ולהתייעץ בכל מה שקשור לחינוך בהולנד. הצטרפו בקישור הזה.

המעבר מבית הספר היסודי לבית הספר התיכון הוא אירוע מכונן בחייו של כל הולנדי, וגם של הוריו. צריך לקבל החלטות שיכולות להיות להן השפעה על המשך החיים. כזרים שאינם מכירים את מערכת החינוך, מתעוררות אצלנו שאלות רבות:

כיצד מתבצעת החלוקה לשלושת סוגי העל יסודי? האם ניתן לעבור מסוג אחד לשני במהלך התיכון? באיזה שנה מסתיים חוק חינוך חובה? איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלכם?

אם עד כה  חשבתם שבתי הספר היסודיים שונים בין ישראל להולנד, חכו עד שתקראו את הכתבה הזו!

בכתבה הקודמת דיברנו על הגנים ובתי הספר היסודיים בהולנד. הפעם, נדבר על המעבר לעל-יסודי והלימודים לפי שלושת סוגי התיכון בהולנד. אולי שמעתם כבר על כל מיני ראשי תיבות מבלבלים, על חלוקה לפי סוגי תיכון שמתרחשת כבר בגיל 12, או על סוגי המכללות והאוניברסיטאות השונים. זה נכון, מערכת החינוך העל יסודית בהולנד היא יחסית מסובכת. החדשות הטובות הן שאחרי שתסיימו לקרוא את הכתבה הזו, הכל יהיה ברור (יותר)!

אולי יעניין אותך גם:

היסטוריית העבדות ההולנדית – תערוכה ברייקסמוזיאון 
שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלת כל העדכונים אליכם

סוגי התיכונים

ישנם שלושה סוגי בתי ספר על יסודיים בהולנד:

VMBO תיכון מקצועי (voorbereidend middelbaar beroepsonderwijs):

• שנות לימוד: 4 שנים  (12-16).
• סוג הלימודים: מוכוונות למקצוע ספציפי.
• פופולריות: 50% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון המקצועי.
• התמחויות: התלמידים לומדים מספר קטן של מקצועות ליבה ברמה בסיסית, ומתמחים במקצוע אחד ספציפי כגון כלכלה, חקלאות, טכנולוגיית מזון, אופנה, ספורט, מוזיקה וכו’.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה מקצועית (MBO- middelbaar beroepsonderwijs).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

• תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO), יכולים לבחור להמשיך לשנה החמישית של התיכון הכללי (HAVO).
• תלמידים שסיימו תיכון מקצועי (VMBO) ולאחר מכן קיבלו דיפלומה מהמכללה (MBO), יכולים  להתקבל למכללה אקדמית יישומית (HBO).

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

ספרות, סיעוד, אבטחה, מזכירות, שירה, ניהול אדמינסטרטיבי וכו’.

HAVO תיכון כללי (hoger algemeen voortgezet onderwijs):

• שנות לימוד: 5 שנים (12-17).
• סוג הלימודים: לימודים תיאורטיים הקשורים לתחומים יישומיים רחבים.
• פופולריות: 24% מהתלמידים בהולנד לומדים בתיכון הכללי.
• התמחויות: בשנתיים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את המגמה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: מכללה אקדמית יישומית (HBO- Hogeschool/University of Applied Sciences).

אופציות מעבר לסוג תיכון הבא:

• תלמידים שלומדים בתיכון הכללי (HAVO), יכולים לעיתים לעבור בשנה החמישית לתיכון הקדם אוניברסיטאי (VWO).
• תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) לעיתים יכולים לעבור לאחר השנה הראשונה במכללה אקדמית יישומית (HBO), לאוניברסיטה מחקרית (WO).
• תלמידים שסיימו תיכון כללי (HAVO) ולאחר מכן קיבלו תעודת תואר ראשון במכללה (HBO), יכולים להתקבל לתואר שני באוניברסיטה מחקרית (WO).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שבעה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

הוראה, ראיית חשבון, ניהול צוות, תיווך, עיתונאות, ייעוץ, מיילדות, הנדסה וכו’.

VWO תיכון קדם אוניברסיטאי (voorbereidend wetenschappelijk onderwijs):

• שנות לימוד:  6 שנים (12-18).
• סוג הלימודים: אנליטי, מדעי ומחקרי.
  תיכון זה מתחלק לשני מוסדות (שניהם מובילים לאותה רמת השכלה גבוהה): Atheneum ו-Gymnasium. ההבדל היחידי בין שניהם הוא שבגימנסיום צריך ללמוד לטינית ויוונית עתיקה. המבחן הסופי ביגמנסיום חייב להיות באחת השפות האלו.
• פופולריות: 22% מהתלמידים בהולנד.
• התמחויות: בשלושת השנים האחרונות ללימודים התלמידים צריכים לבחור את הדיסציפלינה בה הם מעוניינים להשלים את לימודיהם. האפשרויות הן: מדע וטכנולוגיה, מדע ובריאות, כלכלה וחברה, או תרבות וחברה.
• רמת זכאות להשכלה גבוהה: אוניברסיטה מחקרית (WO- wetenschappelijk onderwijs).

מידע חשוב נוסף:

בשנה החמישית התלמידים נדרשים לעבור מבחן מסכם עבור שמונה מקצועות לפחות.

תעודת גמר מתיכון זה מקנה קבלה לרוב האוניברסיטאות בעולם, אך ייתכן שחלקן יבקשו שליטה בשפה המקומית או רף ציונים גבוה מהתיכון.

אופציות תעסוקה עתידיות (באופן כללי):

עריכת דין, פסיכולוגיה, רפואה, מחקר, מדעים, הנדסה וכו’.

נקודת החלטה בגיל שתים-עשרה

רגע, אז הילד שלי צריך להחליט מה הוא רוצה לעשות בחיים בגיל 12?? נכון, זה מבהיל בהתחלה. אבל מערכת החינוך ההולנדי מצאה לכך פתרון: שנת מעבר (Brugklas).

הרבה מבתי הספר מציעים שנת מעבר בשנה הראשונה, המשלבת סוגי תיכונים שונים. כך, תיכון מסוים יכול להציע שנה משולבת של התיכון המקצועי (VMBO) יחד עם התיכון הכללי (HAVO), או לחילופין שילוב של התיכון הכללי (HAVO) והתיכון המחקרי (VWO). השנה הזו מקנה לתלמידים שנה נוספת בה הם יכולים להראות את היכולות שלהם וגם להחליט לאיזה סוג תיכון הם רוצים להירשם. חלק מבתי הספר מאפשרים שנתיים של “שנת מעבר” וכך ההחלטה לאיזה סוג תיכון מתקבלת רק לאחר שנתיים מסיום בית הספר היסודי. בכל מקרה, לאחר קבלת תעודה מתיכון אחד, התלמידים רשאים לעבור לרמה הבאה.

מהם השלבים לקבלה לתיכון?

1. המלצת בית הספר (voorlopige schooladvies): בכיתה 8 (המקבילה לכיתה ו’ בארץ, גיל 11-12), המורה נותנת המלצה לאילו מבין בתי הספר היא חושבת שהילדים שלכם מתאימים. ההמלצה מבוססת על תוצאות המבחנים בשנתיים הקודמות, תחומי העניין, אינטליגנציה, מוטיבציה, תשוקה ללמוד, שאפתנות, בגרות וכו’. ההמלצה מגיעה בפברואר ולעיתים היא תהיה משולבת ותכלול שני סוגי תיכון כמו למשל HAVO/VMBO ולא רק סוג תיכון אחד.  לרוב תדעו כבר בכיתה 7 מהי ההמלצה המוקדמת של בית הספר ולא תהיו מופתעים מכך בכיתה 8.
2. מבחן מסכם בית ספר יסודי: מבחן חובה זה קורה באפריל (בכיתה 8) בנושאי מתמטיקה, איות, והבנת הנקרא. חלק מבתי הספר מכלילים במבחן גם היסטוריה, גיאוגרפיה וביולוגיה. ישנם חמישה תאגידים המספקים את המבחן הזה, מבחן סיטו (cito) הוא העיקרי שבהם.
   חשוב לדעת: אם ציון המבחן גבוה יותר מהמלצת המורה, ההמלצה של סוג התיכון יכולה “להשתדרג” לסוג תיכון אחד מעל. במקרה הזה, התלמיד יכול לבקש להכנס לתיכון “המשודרג” בחודש יוני. אבל, אם התוצאה נמוכה יותר מההמלצה, המלצת המורה לא משתנה. שימו לב, תלמידים שגרו בהולנד פחות מ4 שנים מלקיחת המבחן, לא מחוייבים לעבור את המבחן.
3. ימים פתוחים (Lesjesmiddag, Meeloopmiddag, Open les): לאחר שנודע לכם סוג התיכון אליו ילדכם מיועד/ת, ילדכם ואתם יכולים להתרשם מבתי הספר התיכוניים השונים בימים הפתוחים. חלק מבתי הספר היסודיים מארגנים מפגשי מידע וימים פתוחים, חלקם אף עושים זאת בכיתה 7. צ’ק ליסט של מה כדאי לשאול בימים פתוחים נמצא בסוף הכתבה!
4. בחירת בית ספר תיכון (middelbare), מילוי טפסים, רשימת העדפות, הגרלה: לאחר שקיבלתם רושם ממספר בתי ספר, באזור חודש מרץ (יכול להשתנות בין ערים), אתם נדרשים לבחור את מספר בתי הספר המועדפים ביותר (בין 12-3 בתי ספר, תלוי בעיר ובביקוש). בסוף חודש מרץ, מתבצעת הגרלה שעובדת כך: התלמידים ממוספרים בצורה רנדומלית במחשב תחת השגחת נוטריון. המחשב מגדיר את התלמיד הראשון במערכת בתוך התיכון שבחר במקום הראשון, לאחר מכן את התלמיד השני לתיכון שבחר במקום הראשון, השלי-שי וכך הלאה. כאשר המקומות מתמלאים, התלמיד הבא יקבל את התיכון שבחר במקום השני. אם אין מקום בתיכון שבחר במקום השני, הוא יעבור לשלישי, וכך הלאה. אל תדאגו, הילד שלכם לא ישאר ללא בית ספר, פשוט יכול להיות שהוא לא יקבל את בית הספר הפופולרי ביותר. באופן עקרוני, בערך 80% מהתלמידים יקבלו את ההעדפה הראשונה שלהם.

בתי ספר בינלאומיים

לאחר שהתלמידים סיימו את בית הספר היסודי הבינלאומי, הם יכולים ישירות להמשיך לתיכון הבינלאומי (רוב בתי הספר הבינלאומיים בהולנד מציעים חינוך לגילאים 18-4). בית  הספר העל-יסודי הבינלאומי מתחלק לשניים:

1. חטיבת ביניים (IBMYP= Middle School) – מגיל 12 עד 16.
2. תיכון (IBDP-International Baccalaureate ® Diploma) – מגיל 16 עד 18, התלמידים לומדים לקבלת תעודה מוכרת ברמה עולמית והיא מקבילה לרמה של תלמיד הולנדי שסיים ברמת VWO (קדם-אוניברסיטאי). קחו בחשבון שהרמה האקדמאית של הIBDP גבוהה מאוד ודורשת השקעה לא מעטה. מעט בתי ספר בינלאומיים בהולנד מציעים חלופה לתעודה הזו. תלמידים בינלאומיים שסיימו את תוכנית הIBDP, רשאים להתקבל למרבית האוניברסיטאות בהולנד ובעולם, אך חלק מהאוניברסיטאות יכולות לבקש בנוסף גם רמה גבוהה בשפה ההולנדית. ישנן לא מעט אפשרויות לתארים באנגלית באוניברסיטאות בהולנד, אך למשל תואר ברפואה או בעריכת דין הם בשפה ההולנדית בלבד.

חשוב לדעת: לא כל בית ספר בינלאומי מוכר על ידי IB (ייתכן שחלקם עדיין בתהליך קבלת הכרה אך עדיין לא סיימו) ולכן כדאי מאוד לבדוק את זה לפני ההרשמה לבית הספר.

שיטות החינוך בבתי הספר העל-יסודיים

בדומה לשיטות החינוך השונות בבתי הספר היסודיים (עליהם דיברתי בכתבה הקודמת), ישנם גם תיכונים בעלי פילוסופיה ספציפית. ניתן למצוא כאן תיכונים דתיים (יהודיים, קתוליים, מוסלמיים וכו’) או תיכונים עם שיטה חינוכית מיוחדת כגון מונטסורי, וולדורף או דלתון. במקרים מסוימים, ניתן תעדוף בקבלה לתיכון מונטסורי לתלמידים שלמדו קודם לכן בבית ספר יסודי מונטסורי.

לחלק מבתי הספר התיכונים (הנקראים Profile Schools) יש דגש מיוחד על תרבות, ספורט, אומנות, מדע, יזמות, שפות וכו’. ישנם גם תיכונים דו-לשוניים (נקראים גם TTO Schools) בהם התלמידים לומדים 50% מהשיעורים באנגלית בשלוש השנים הראשונות. בשנתיים או שלוש האחרונות (תלוי בסוג התיכון), רוב הלימודים מתקיימים בהולנדית כיוון שהמבחנים המסכמים הם בהולנדית. לכן חשוב לשים לב שתיכון מסוג זה עלול להיות לא מתאים עבור תלמידים שלא שולטים לחלוטין בשפה ההולנדית.

חשוב שוב להבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל סוג תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי “לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת:

• לאחר שהתלמידים סיימו את אחד מסוגי התיכון וקיבלו תעודה, חוק חינוך חובה מסתיים. למשל, תלמיד שסיים בתיכון VMBO, סיים את חוק חינוך חובה בגיל 16 (אך במידה ותלמידים לא קיבלו תעודת גמר בגיל 16, הם מחוייבים להשאר עד גיל 18).
• בנוסף לשפה האנגלית וההולנדית, התלמידים נדרשים ללמוד בתיכון שפה אחת נוספת, לרוב גרמנית או צרפתית.
•  בדומה לבתי הספר היסודיים בהולנד, רוב התיכונים מסובסדים על ידי הממשלה. כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בערך 550 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו’ (התרומה השנתית נקראת ouderbijdrage). הורים שלא יכולים לממן את התשלום יכולים להגיש בקשה לסבסוד מהעירייה.
•  בשנים האחרונות בתי ספר רבים מציעים תכניות מורחבות של ספורט או אמנות כדי למשוך תלמידים. תכניות אלו כוללות בדרך כלל 6 שעות שבועיות בתחום הנבחר.
• אם בבית הספר היסודי התלמידים נסעו לטיול קצר בהולנד, בבית הספר העל-יסודי נהוג לסוע לטיול שנתי למדינות אחרות, לטיולי סקי או טיול שטח מסוג אחר. מגניב, אה?
•  ישנן אפשרויות בכל שלושת סוגי העל-יסודי לתמוך בילדים מחוננים, אך חשוב להגיע עם כל המסמכים הדרושים (סוגי המסמכים משתנים בין ביה”ס לביה”ס). בדרך כלל התיכונים מציעים לילדים אלו בחירה של מקצוע הרחבה נוסף (כולל מבחן מסכם נוסף). חלק מהתיכונים גם מאפשרים תכניות “האצה” בהן התלמידים יכולים להיבחן מוקדם יותר מהמועד המתוכנן.  ניתן גם למצוא תיכון מיוחד המיועד לילדים מחוננים שמטרתו לאתגר אותם לפי היכולות שלהם (נקרא begaafdheidsprofielschool).
•  הידעתם? בכיתה 8 (מקביל לכיתה ו’) יש מבחן תאוריה ומבחן מעשי לרכיבה על אופניים וזהירות בדרכים. זהו מבחן חובה לכל הילדים בהולנד הכולל בתוכו בין היתר שליטה על האופניים (כגון עצירות ופניות) והתנהגות חברתית נאותה.

 

 

 

 

איך למצוא את סוג העל-יסודי המתאים ביותר עבור הילדים שלי?

כדי לנסות ולהבין מהו בית הספר המתאים ביותר עבור ילדכם, כדאי לקחת בחשבון את השיקולים הבאים:

1. מה החוזקות של הילדים שלכם? מה מלהיב אותם? אם הם עדיין לא בטוחים, כדאי לחקור ולנסות תחומי עניין שונים. כפי שציינתי, יש בתי ספר שמציעים שנות מעבר שבהם הילדים יכולים להתנסות עם סוגים שונים של תיכונים ולדחות את רגע ההחלטה לשלב מאוחר יותר.
2. מה המלצת המורה? לפי המלצת בית הספר, תוכלו להתמקד בין שני סוגי על-יסודי במקום שלושה.
3. באיזה דרך ילדכם לומד בצורה היעילה ביותר?  האם זה בקבוצות קטנות או דווקא בכיתה גדולה? למידה דרך ספרים או למידה יותר מעשית? הרבה מבתי הספר מציעים שיטות חינוך שונות (כפי שצויין למעלה) ולעיתים גם שילוב של טכניקות לימוד שונות.
4. אילו תכניות העשרה חשוב לכם שיהיה בבית הספר? בהרבה מבתי הספר ניתן למצוא תכניות העשרה מעבר לתכנית החינוך הבסיסית כגון ריקוד, אומנות, בישול, יזמות, ספורט וכו’. הרבה פעמים תכנים כאלו הופכים את חוויית הלמידה להרבה יותר מהנה, גורם משמעותי חשוב לא פחות כדי להצליח בלימודים.
5. והכי חשוב: להקשיב מה הילד רוצה ואומר. לעיתים יש לנו את הנטייה לעשות “מניפולציות חינוכיות” מסויימות כדי לגרום לילד לבחור את מה שאנחנו בסתר לבנו רוצים. כשהילדים מחליטים את בית הספר בעצמם מתוך בחירה חופשית ועניין, הוא יפרחו וישקיעו בלימודים כי הם במקום המתאים להם. השקיעו זמן לדבר עם ילדכם על הנושא מדי פעם בשנתיים שלפני רגע הבחירה כך שההחלטה תהיה שקולה ובשיח פתוח וכנה.

ובנימה אישית…

כששמעתי לראשונה על החלוקה לרמות בשלב כל כך מוקדם במערכת החינוך, נחרדתי. חשבתי לעצמי: “מה אני ידעתי בגיל 12?”. לא היה לי מושג במה אני טובה ומה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. מעבר לזה, הלחץ החברתי בגיל הזה יכול להשפיע רבות על הבחירה בסוג תיכון מסויים. אבל (ויש פה אבל!), בתור אחת שעובדת עם ילדים מחוננים, אני מאוד מאמינה שכאשר אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים שדומים לנו, אנחנו פורחים. ילדים בעלי תחומי עניין משותפים יכולים בקלות רבה יותר לאתגר ולהרגיש בנוח להציע רעיונות מאשר קבוצה אקראית של תלמידי תיכון עם תחומי עניין רבים ומגוונים.

לא מזמן סיפרתי לבעלי כמה כיף לי ללמוד עכשיו בקורס הולנדית, בגלל שאני מרגישה בנוח לנסות לדבר ולטעות מול תלמידים האחרים (בשונה מקבוצה הטרוגנית קודמת שהייתי בה עם תלמידים מרמות שונות לחלוטין). בנוסף, הסיכוי לסיים תוכנית המותאמת לחוזקות של התלמידים מעלות את הסיכוי שהם יסיימו תיכון בהצלחה. החלוקה של התיכונים פה לא מותאמת לחשיבה הישראלית בה כל ילד צריך לנסות הכי “רחוק” שהוא יכול. אבל בראייה ההולנדית, ללמוד בתיכון מקצועי לא נחשב פחות מללמוד בתיכון מחקרי. יותר מכך, בעיניהם עדיף לסיים עם השכלה של מכללה מקצועית (MBO) מאשר לנסות ללמוד באוניברסיטה מבלי לסיים. מעבר לזה, נראה שישנן הרבה אפשרויות מעבר בין סוגי התיכונים השונים, ככה שזה לגמרי אפשרי לשנות את המסלול אותו הילד בחר. מקווה שעזרתי לעשות קצת סדר בבלאגן, המון הצלחה בהמשך הדרך!

לינקים שימושיים למידע נוסף:

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ הישראלית כדי לשאול ולהתייעץ בכל מה שקשור לחינוך בהולנד 

קבוצת פייסבוק לישראלים “הכל על החינוך בהולנד”

קבוצת פייסבוק לבינלאומיים על החינוך בהולנד  (Dutch Education Group (from Amsterdam Mamas

מידע מהאתר הממשלתי על איך לבחור בית ספר על-יסודי

מנוע חיפוש למציאת בית ספר

מידע על המעבר מבית ספר יסודי לעל יסודי

סרטון יוטיוב על חלוקת בתי הספר העל-יסודיים

 

[adrotate banner=”28″]

השוני בין  מערכת החינוך ההולנדית והישראלית הוא רב והגיע הזמן לעשות קצת סדר, בסדר? איזה סוגי גנים ובתי ספר יש בהולנד? איך עובדת שיטת ה”לוטו” לבתי הספר? מה חשוב לדעת כאשר הילד שלנו נכנס לכיתה (קבוצה) 8? איזה שאלות כדאי לשאול שבאים לבחור בית ספר יסודי? כל התשובות לשאלותיכם נמצאות ממש פה, אז בואו נצלול פנימה…

בואו נתחיל מההתחלה

בהולנד קיים חוק חינוך חובה מגיל 5 (בישראל גיל 3), אך רוב ההורים שולחים את ילדיהם לבית הספר היסודי כבר בגיל 4. מגיל 3 חודשים ועד גיל 4 הילד/ה יכול ללכת לגן (kinderdagverblijf). הבחירה מתי לשלוח את הילד לגן משתנה ממשפחה למשפחה, חלק מהמשפחות ישלחו  את ילדיהם מיד לאחר חופשת הלידה (רוב ההולנדים נרשמים לגנים עוד לפני האולטרסאונד הראשון), היינו בגיל 3 חודשים. בישראל ברור להורה שהילד נמצא בגן במשך שישה ימים בשבוע ושימי הפעילות מסתיימים בשעות אחר הצהרים המוקדמות. אולם בהולנד המצב שונה. ברוב הגנים ניתן לבחור את כמות הימים בשבוע לפי בחירת ההורים, לפעמים ברמה של חצאי ימים (!).

במידה וההורים עובדים הם יקבלו סבסוד (החזר) מהמדינה (kinderopvangtoeslag) עבור התשלום החודשי לגן. כמה? זה כבר תלוי בהכנסה של ההורים ובכמות הימים שהם מעוניינים לשלוח את הילד לגן. אם רק אחד מהם עובד, ניתן לקבל סבסוד חלקי מהעירייה. אני ממליצה להסתכל באתרים השונים של הגנים, שם מצויינים מחירונים מפורטים ביותר. מגיל שנתיים ניתן להירשם לקדם-בית ספר (peuterspeelzaal/ voorschool), שלרוב מציע שלושה ימים בשבוע של רכישת השפה ההולנדית, כישורים חברתיים ומוטוריים.

חשוב לציין שישנם גני ילדים הפועלים בשיטות שונות ובעלי ייחודיות כמו גן מונטסורי, דו-לשוני, וולדורף וכו’. קחו את זה בחשבון בחיפוש אחר הגן המושלם עבורכם.

עד גיל 5 ניתן לבחור במקום בגן ב-au pair, מטפלת, משפחתון או בחינוך ביתי (עוד על חינוך ביתי בכתבה נפרדת).

שיטת הלוטינג – מה זה אומר?

בהולנד הילדים מתחילים את בית הספר היסודי בגיל 4 (אפשר להתחיל יום לאחר יום ההולדת, כן כן גם באמצע השנה!). אבל (ופה החלק הטריקי) כבר בגיל 3 בערים ספציפיות (למשל באמסטרדם), יש לבחור את בית הספר של ילדכם. לפי תאריך הלידה של ילדכם, תקבלו הביתה טופס ובו אתם מתבקשים לבחור את חמשת בתי הספר המועדפים עליכם באזור מגוריכם. אתם יכולים לבחור בית ספר מסויים שמרוחק יותר, אך תוכלו להתקבל אליו רק אם יהיה מקום. שיטה זו נקראת לוטינג (הגרלה), מאחר ואין מקום מובטח באופן מוחלט והכל תלוי במספר המקומות בפועל בבית הספר אל מול מספר הנרשמים.

 

 

מבנה בית הספר היסודי (basisschool)

בית הספר היסודי מחולק ל-3 חלקים:

1. השכבה התחתונה (groep 1-2): הילדים נכנסים לקבוצה 1 כאשר הם מגיעים לגיל  4 (ניתן גם בגיל 5). שתי הקבוצות הללו מקבילות לטרום חובה וחובה או חטיבה צעירה הקיימות בישראל, אבל  נמצאות פיזית בבית הספר. הילדים מתמקדים בעיקר בכישורים חברתיים, מוטוריקה גסה ועדינה, עידוד עצמאות והכנה לקראת קריאה וכתיבה.
2. השכבה האמצעית (groep 3-6): כיתה 3 מקבילה לכיתה א’. המעבר הוא משמעותי, הילדים יושבים ליד שולחן, מקבלים מטלות, יש מבחנים… בנוסף, בהרבה מקרים מדובר על מעבר לחלק אחר באותו מבנה בבית הספר. המשמעות מבחינת תכנים היא עצומה ולא לכולם זה קל. קחו זאת בחשבון.
3. השכבה העליונה (groep 7-8): כיתה 8 מקבילה לכיתה ו’ ובה כבר מתכוננים לעלייה לתיכון (כבר מגיעה לזה!).

על ההבדלים בין בתי הספר היסודיים בהולנד

בית ספר ציבורי מול בית ספר “מיוחד” (openbare v.s bijzondere): בית הספר הציבורי הינו לרוב חלק מרשת בתי ספר עצמאית שהוקמה על ידי ממשלת הולנד. אלו הם בתי ספר “ניטרליים” מבחינה דתית (לומדים על כל הדתות מבלי העדפה לדת מסויימת) ובניגוד לכל בתי הספר הציבוריים בישראל הכפופים למשרד החינוך, כאן כל בית ספר ציבורי כפוף לארגון העצמאי ולדריקטוריון שאליו הוא שייך, אך עדיין מחויב לחנך על פי ערכי הליבה שמשרד החינוך ההולנדי מכתיב. בית הספר הציבורי יכול לכלול שיטות פדגוגיות ופילוסופיות שונות.

לבית הספר המיוחד יש הנהלת בית ספר משלהם והם בעלי רקע דתי או פדגוגי ספציפי (קתולי, יהודי, מוסלמי וכו’) או בעלי שיטת חינוך מיוחדת (שעליהם נדבר בהמשך). 98% מבתי הספר המיוחדים ממומנים על ידי הממשלה (בתי ספר פרטיים לחלוטין מאוד נדירים בהולנד). כדאי לדעת שרוב בתי הספר יגבו מכם ההורים בין 100 יורו ל600 יורו בשנה עבור תשלום לטיולים, תכניות העשרה, גינת ירק וכו’ (ouderbijdrage).

שיטות חינוך פופלאריות בהולנד

• מונטסורי (montessori): שיטת החינוך הזו מאוד נפוצה בהולנד, אולי בגלל שד”ר מריה מונטסרי חיה פה חלק מחייה. השיטה מתמקדת בעיקר בעידוד עצמאות וסקרנות, חופש בתוך גבולות וכבוד לטבע, לאחרים ולעצמנו. לרוב ישנם שלושה שכבות גילאיות באותה הקבוצה בגלל שתי סיבות מרכזיות: האחת היא האמונה שילדים בוגרים יכולים לסייע לקטנים יותר והילדים הקטנים יכולים לצפות בבוגרים. השנייה היא שקצב ההתפתחות של כל ילד שונה ולא בהכרח נתון לשכבת הגיל בלבד.
• Jenaplan: בבתי ספר אלו לקהילה יש משמעות גדולה, אבל גם על עצמאות, ועבודה חוקרת עצמאית. גם הם משלבים שלוש שכבות גילאיות באותה קבוצה. הילדים לומדים על אנשים, מדינות ותרבויות שונות. יש דגש רב על דיונים והתלמידים לרוב ישבו במעגל.
• Dalton: שיטת חינוך זו דוגלת בכך שכל ילד יכול לתכנן את המטרות שלו ועבודה בקבוצות סביב נושא מסויים. יש דגש על יחס אישי ומותאם לכל ילד כדי לענות על צרכיו של כל תלמיד. בניגוד למונטסורי, יש שכבת גיל אחת בכל קבוצה.
• Waldorf (גם נקרא steiner או  vrije school): בבתי ספר אלו יש דגש גדול על לימוד בעזרת הטבע ולמורים יש כמות מינימלית של חומרי לימוד ולרוב משתמשים בשירים, סיפורים, אמנות, מוזיקה ותיאטרון. ילדים יצירתיים יהנו משיטה זו מאוד. שיטת חינוך זו גדלה במהירות בהשוואה לשיטות האחרות.

מילה על בתי ספר בינלאומיים

בתי ספר אלו שכיחים מאוד בערים הגדולות בהן קיימות קהילות מהגרים (זמניים או קבועים) כמו האג, אמסטרדם, איינדהובן ועוד. יש לשים לב שבתי הספר הבינלאומיים לא עוקבים אחר תוכנית הלימודים ההולנדית,

אלא פועלים לפי IB (International Baccalaureate) או IPC (International Primary Curriculum). אלו תוכניות נפרדות המיישרות קו עם כל בתי הספר הבינלאומיים בעולם. לפיהם כאשר הילד יסיים בית ספר בגיל 18, הוא יוכל להתקבל לכל אוניברסיטה שירצה (על פי ציוניו כמובן).

בניגוד לחלוקה בין התיכונים בהולנד, בבתי ספר בינלאומיים ישנו סוג תיכון אחד שבו כולם לומדים לאחר בית הספר היסודי. הלימודים מתקיימים באנגלית, והולנדית לרב כשפה נוספת. שכר הלימוד בבתי הספר שונה לחלוטין ונע בין 4,000 יורו ל-20,000 יורו בשנה.

**קיימים גם בתי ספר דו לשוניים בהם הילדים ילמדו 70 אחוז מהתכנים בהולנדית ו 30 אחוז באנגלית (המקסימום הוא 50% לימוד באנגלית). בניגוד לבתי ספר בינלאומיים, אלו בתי ספר הולנדים לכל דבר, כל המבחנים בהולנדית, ולעיתים הם אף דורשים שאחד ההורים ידע לדבר הולנדית שוטפת.

**ילדים שהגיעו להולנד בגילאים 6-12 ולא מדברים את השפה ההולנדית יכולים להיכנס ל”כיתת שפה” (taalklas), כיתה המתמקדת בשפה והתרבות ההולנדית. המטרה היא להיכנס לאחר שנה לבית ספר מקומי הולנדי או דו-לשוני. ילדים קטנים מגיל 6 יכולים ישירות להיכנס לבית ספר הולנדי, כיוון שהם יכולים עדיין לקלוט שפה חדשה יחסית בקלות. ילדים גדולים מגיל 12 יכולים להיכנס לכיתת גישור (אורכת גם היא שנה). ניתן להירשם לכיתה זו דרך בית הספר שבחרתם והם יארגנו את התהליך.

 

אבהיר כי מכל בית ספר יסודי ניתן להגיע לכל תיכון, ואין בבחירה ספציפית בבית הספר משיטה מסוימת בכדי “לעצור״ או למנוע מילדכם המשך לימודים תיכוניים בכל תחום (בהתאם לרמתו כמובן).

 

 

עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם קופצים להירשם!

ימי עיון למורים (studie dag)

מכירים את זה שמורים בארץ הולכים להשתלמות על חשבונם ובזמנם הפנוי? לא כאן. כאן זה על חשבון הזמן שלכם כי הילדים ביום חופשי בבית… יכולים להתקיים בין 4 ל-10 ימים כאלה בשנת לימודים, לעיתים אם יתמזל מזלכם ״ידביקו״ אותם לחופשה מתוכננת מראש, או לימי חג נוצרי, אך לפעמים זה יהיה פשוט באמצע השבוע. לוח השנה של כל בית ספר בדר״כ מפורסם באתר שלו, מומלץ להוריד את כל התאריכים ליומן ולהישאר מעודכנים כל הזמן על מנת לא להיתקע יום קודם עם ההבנה שאתם צריכים לצאת לעבודה, והילד לא הולך לבית ספר למחרת.

חובת נוכחות (leerplichtwet)

מגיל 5 ועד גיל 18 (במקרים מסויימים 16, תלוי בסוג התיכון אליו הילד הולך) יש חובת נוכחות בבית הספר. ההולנדים מאוד נוקשים ולרוב לא מאשרים חופשה מעבר לחופשות בית הספר המוגדרות. זה אומר שאי אפשר להחליט על דעת עצמנו שבא לנו לקחת את הילדה לחודש לביקור אצל סבא וסבתא, אלא אם כן זה חלק מחופשת הקיץ של בית הספר.

יום היעדרות ניתן רק באישור מיוחד מבית הספר בעקבות מקרה חירום או אם אתם מוכיחים שמקום העבודה שלכם לא מאפשר לכם לקבל חופש באותם זמנים של חופשת בית הספר, לכן מומלץ לבקש מספיק זמן לפני המועד המבוקש.

בכל מקרה, במהלך השנה יש חופשות מוגדרות לפי אזורים, (הולנד בכוונה דאגה שלא כל הילדים יהיו באותם התאריכים בחופשה כדי ששוק העבודה ימשיך לתפקד כמו שצריך) בערך כל שישה שבועות יש שבוע חופש, וחופשת הקיץ הינה בת שישה שבועות. הורים שעובדים יכולים לשלוח את ילדיהם לצהרון (BSO), אלו ארגונים שפועלים כל יום במהלך כל החופשות ובכל הימים שבית הספר סגור.

שעות בית הספר- הילדים מתחילים ללמוד לרוב בשעה 8:30 ומסיימים ב-15:00. יש כאלה שלומדים רצוף, יש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית הספר, ויש שלומדים מפוצל עם ארוחה בבית… מוזר? כן. בנוסף, ימי רביעי לרוב מסתיימים בשעה 12:30 ונהוג לקיים באותו יום (לאחר בית הספר) פעילויות כגון: חגיגות יום הולדת, חוגים וספורט. מקובל שההורים (או הורה בודד) עובדים באותו יום חצי יום כדי לבלות זמן עם ילדיהם, אך אם זה לא מתאפשר, בית הספר מחוייב להציע פתרון של תכנית אחרי הלימודים.

כיתת מחוננים (plus klas)

פעמיים בשנה הילדים ניגשים למבחני cito, מבחן הבוחן יכולות מתמטיות, שפה, איות והבנת הנקרא. ילדים שמקבלים ציון מאוד גבוה במבחן יכולים לקבל הפניה למבחן IQ (יש לקחת בחשבון שילדים מחוננים גם יכולים לקבל ציון נמוך במבחן CITO ולכן חשוב להיות ערניים לכך).

ילדים שיש להם IQ מעל 130, ועברו ראיון יכולים להכנס לכיתת מחוננים (ייתכן שתהליך הקבלה לכיתות אלו משתנה בין בתי ספר). יש כיתות “סגורות” שלא מתערבבות עם שאר הילדים, בשונה מימי שליפה או תכניות העשרה שאנו מכירים בישראל, יש כיתות מחוננים שנפגשות למשך 3 שעות בשבוע, או רק לשעה פעם בשבועיים.

ישנם בתי ספר בהם קיימת כיתת פלוס לילדים מצטיינים (מבחינת הישגים בלימודים) לצד תוכנית מחוננים המחייבת מבחן IQ לצורך הצטרפות. נושא זה משתנה בין בתי ספר וכדאי לשאול בעת ההרשמה אם אתם חושבים שילדכם מחונן/ מצטיין (כתבה מפורטת על ילדים מחוננים תגיע בהמשך!).

צהרונים (BSO/TSO/VSO)

בהולנד תוכלו למצוא שלושה סוגי מסגרות לילדים עד גיל 12 הנועדות לילדים להורים עובדים. VSO (Voorschoolse opvang) זו מסגרת לילדים לפני תחילת יום הלימודים בבית הספר (להורים שמתחילים לעבוד מוקדם).

NSO (Naschoolse opvang) היא מסגרת הנועדה לילדים בין גיל 4 ל- 12 שלא יכולים ללכת הביתה לאחר בית הספר (כמו צהרון) ולרוב כוללת אוכל ושתייה ולעיתים גם תכניות העשרה כמו שחייה. על שתי סוגי המסגרות הללו ניתן לקבל סבסוד מרשות המיסים במידה וההורים עובדים.

TSO (Tussenschoolse opvang- היא מסגרת שדואגת לילדים במהלך ארוחת הצהריים בבית הספר. השירות הזה לרוב לא מסובסד על ידי המדינה.

 

 

מה כדאי לשאול כאשר באים לראות בית ספר?

לפני שאתם מחליטים איזה סוג גן או בית ספר יסודי, כדאי לשאול את עצמכם מה הכי חשוב לכם בבתי הספר של ילדכם. היחס והשיטה של המורים, האווירה בכיתה, שימוש באמנויות, מספר הילדים בכיתה, הם רק חלק קטן משאלות שכדאי להכין מראש ולהבין מה התשובות להן אתם מצפים לפני שאתם הולכים לימים פתוחים.

הנה כמה נקודות למחשבה שכדאי להתייחס אליהם בזמן (או לפני) שאתם מבקרים בבית ספר:

• האם יש פילוסופיה ייחודית לבית הספר?
• האם ביה”ס דתי? איך זה בא לידי ביטוי?
• כמה מורים יש לילד שלי כאשר הוא מתחיל? (נפוץ שיהיו 2 מורים לקבוצה).
• כמה זמן יש להפסקת צהריים? האם הם אוכלים תחת השגחה בכיתה או במקום אחר?
• כיצד אתם מתייחסים לבקשת חופשה בעקבות חגים דתיים (פסח לדוגמא)?
• מה הנוהל במידה ויש בעיה כלשהי בבית הספר עם הילד?
• אם רלוונטי – איך בית הספר מתייחס לילדים עם צרכים מיוחדים/ילדים מחוננים?
• כמה זמן משחק יש מחוץ לכיתה?
• האם בית הספר מספק איזשהו שירות אחרי בית הספר? עם איזה צהרונים הם עובדים? האם יש לבית הספר שיעורי העשרה כמו דרמה או מוזיקה?
• כיצד בא לידי ביטוי מעורבות ההורים בבית הספר?
• האם ניתן לראות את סקר שביעות הרצון של בית הספר?
• כמה ואילו סוגים של טיולי העשרה יש בבית הספר?
• כמה עולה התרומה השנתית? האם יש עלויות נוספות?
• כיצד בית הספר מסייע לילד לפתח חיי חברה?
• מהי עמדת בית הספר בנוגע לבריונות ומהו הנוהל במקרה ויש מקרה כזה?
• מהי גישת בית הספר בנוגע למבחנים?

אלה כמה שאלות לדוגמא, אך הן בהחלט קווים מנחים שיכולים לגרום לכם לחשוב לפני ביקור התרשמות.

באופן כללי, כנראה שהולנד עושה משהו טוב במערכת החינוך, כיוון שהיא נחשבת למדינה השלישית הכי מחונכת בעולם. הולנד ממוקמת גבוה מאוד בדירוג איכות החינוך.

אז שיהיה לכולם בהצלחה!

 

 

 

״איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים המון ידים חרוצות
נושאות סלים כבדים עם יין ומצות
ואם שרים “שמחה רבה” –
“אביב הגיע, פסח בא”
אז יודעים (אז יודעים)
שבא אביב (שבא אביב)״

האביב כבר כאן, הלוח כבר הודיע (עברנו את 20 במרץ), אבל אם אתם חיים בהולנד הפסח הוא רק אצלכם בבית, אצל היתר זהו פסחא, או איסטר או החג של הארנב והשוקולדים בצורת ביצה, תקראו לזה איך שתרצו. אז לכל מי שהגיע  לאחרונה להולנד וסוף סוף הצליח לשלוח את הילדים למסגרות בתצורה נורמלית, היינו, הם באמת נמצאים בכיתה עם ילדים ומורה, היכונו היכונו!

כמה מילים כלליות לפני שיתחילו הפדיחות. לכל מקום יש את המסורות שלו, כמו יום נטיעת עצים או קרנבל פורים בבתי ספר בישראל. כאן בהולנד הדברים נראים קצת אחרת, ולכן החלטתי לסכם עבורכם מספר מסורות הולנדיות חשובות שהורה ישראלי לא יכול לשרוד את המעבר לכאן מבלי להכיר. ידע זה כח! ולא רק. גם שפיות ובעיקר הוא מונע מצבים הזויים לכם וגם לילדים, מניסיון עגום שלי (כן, כן הכל עלה לי בדם, יזע והרבה אילתורים). אז נתחיל. 

אולי יעניין אותך גם:

אביב בהולנד: פסטיבלים וקולינריה
צבעונים בכל מיני צבעים
נצפו בקהילה – פורים, דיזינגוף וקרניבורים בפרונט

כמו שאמרתי פסחא מתקרב וגם את זה מציינים במערכת החינוך ההולנדית. שלא כמו ישראל שאת הפסח מציינים בחופשה של שלושה שבועות, כאן מציינים את האירוע ב- ארוחה! מפתיע, לא? אז מי שילדיו נמצאים בבית ספר הולנדי למהדרין, יתקל עכשיו או בהמשך בתופעה שנקראת – Paasontbijt op school!

 

אז מה זה בעצם? מדובר באירוע ארוחת בוקר שמתקיים בבית הספר. לכאורה קטן וסימלי אבל בתכלס דורש קצת יותר השקעה. 

אצלנו בבית הספר (בפריזלנד) נהגו לערוך מידי שנה, כשבוע לפני החג, הגרלה בין הילדים. כל ילד קיבל/ הגריל שם של חבר או חברה לכיתה. בדף ההגרלה צוין שם התלמיד/ה, סוג השתיה שהוא אוהב, סוג הלחם המועדף עליו וכמובן האם הוא חובב נקניק/גבנ״צ/ ביצה/החלסלך. ביום האירוע הונחה ״קופסת ארוחה״ מול שולחנו של כל ילד בהתאם לשם שעל הקופסא (שם מקבל הקופסא). כמו בכל משחק מסוג זה, ראו ערך ״הגמד והענק״ הישראלי בפורים, יהיו כאלה שיקבלו קופסת נעלים מעט ריחנית עם מגבת מטבח מנייר ומרכיבים שנזנחו במקרר (המקבילה למשלוח מנות שבו אוזן המן נצמדת לבייגלה ופרורי במבה), לעומת מי שיקבלו בנוסף לאריזה המושקעת גם ארוחה צבעונית, ביצים קשות צבועות או מצוירות, וביצי שוקולד בתוך קן עם תרנגולת, שפן או ציפור מפלסטיק או נייר. כמו שאמרתי, עניין של מזל…מה שחשוב הוא שלכם כהורים יהיה ברור – הארוחה חשובה, אבל לחלוטין לא כמו הקנקן עצמו.

מרבית הארוחות יגיעו ארוזות בקופסא מקושטת במיטב קישוטי החג, היינו, דשא סינטטי תרנגולות וביצים, ארנבים והרבה ״קש״ עשוי מגזירי נייר. בימים כתיקונם הייתי פושטת על חנות אקשן (Action) הקרובה שבוע מראש ומתאבזרת בהתאם. השנה צריך להיות יצירתיים אבל שחלילה לא תפול רוחכם, אני מוכנה למשימה. מפיות נייר מקראודואט (kruidvat) עם ארנבים, מפת שולחן מנייר שתהפוך לנייר עטיפה וביצי שוקולד שניתן למצוא בכל סופר, יעשו עבודה נפלאה בשדרוג קופסת הנעלים. אפשר למצוא גם סרטוני הדרכה לצביעה של ביצים או לקחת טוש ולצייר על הקליפה פרצוף חמוד. כל השקעה ולו הקטנה ביותר תעביר אתכם מן הצד השוקע למשקיע ותזכה את הילד שלכם בחיוך מצד מקבל הארוחה, וזה שווה הכל. 

 

למי שנמצא כאן מספר שנים, שימו לב! לשמור את הקופסאות השוות (לנקות משאריות מזון, לעטוף בשקית ניילון ולעליית הגג). לפני שלוש שנים קיבלנו יופי של קופסא שנשמרה בקפידה ועברה כלאחר כבוד בשנה הבאה בין האחים. אז נכון שאנחנו ממש מנסים לשמור על איכות הסביבה, אבל בעיקר היה ממש חבל לבזבז את יצירת האומנות שאמא אחרת השקיעה בה כל כך הרבה שעות (תודה אמא של איסה)

 

חברים יקרים, ערב פסח עבר, יעבור לו גם חג הפסחא ולאחריו תגיע חופשת מאי (שבעצם כבר מתחילה באפריל), יום המלך  ואז Hemelvaart ו- Pinksterdag…בקיצור – מאי במערכת החינוך ההולנדית קצת דומה לחופשת פסח של 3 שבועות בישראל, רק בסגנון של גבינה שווצרית (עם הרבה חורים).  ראו הוזהרתם!

בנתיים תהנו מבוא האביב, מהימים שמתארכים ומהפריחה הכה אופיינית לעונה (אם אתם לא סובלים מקדחת השחת😉ֿ)

טוט סטרקס (tot straks),

מיטל.

גם אתם התרשמתם מהמסורות בבית הספר ההולנדי? אשמח לשמוע בתגובות.

לכל הכתבות של מיטל

שנים חשבנו על הרגע הזה שבו נפתח איתם בשיחה פתוחה ונאורה על מיניות, על סקס, על עצמנו כשהיינו בגילם. ואז זה קרה, מוקדם משחשבנו, אחרת לגמרי ממה שדמיינו לעצמנו. עכשיו כשאנחנו הורים, מגדלים את ילדינו רחוק מהמקום בו גדלנו, הפער בין מה שציפינו שיקרה למה שמתרחש במציאות, מקבל משמעות מורכבת אף יותר, פשוט כי גם לתרבות ולנורמות החברתיות הסובבות אותנו יש משקל רב בעיצוב תודעת המיניות הבריאה, הן בקרב ילדים והן בקרב מבוגרים. 

ולמה בעצם הפער הזה?

הנה כמה נקודות למחשבה:

• אז הנה מסתבר שאנחנו בעצם בני אדם מורכבים, שכוללים לא רק את מה שאנחנו חושבים ומרגישים, אלא גם את מה שאנחנו לא מאפשרים לעצמנו לחשוב ולהרגיש. יש בנו גם מבוכה, סימני שאלה, זכרונות ופחדים שלא נמצאים בקדמת חיינו, אלא מאוחסנים מאחור, וצפים כך פתאום דווקא כשאנחנו לא מוכנים. ואז פתאום הוא שואל אותך, אימא, מה זה דילדו? ואת נבהלת מההפתעה, מסמיקה קלות, ושואלת אותו ברוגע – איפה שמעת את המילה הזאת? אתה הרי רק בן 7. את רוצה להיות רגועה מול ההפתעה הזאת, כי כך את מעדיפה אותך. אבל, וכאן מגיע האבל: בכדי ללמד את הילדים נינוחות, פתיחות וקבלה, השלב הראשון יהיה לעבור דרך הנקודות האלה בדיוק עם עצמנו.
  אם את *נינוחה* מול המחשבה שבן ה7 שלך עסוק בדילדו? תחשבי על זה רגע. מה זה אומר עליי? מה זה אומר עליו? תקין? איפה טעינו?… אלה הקולות המוכרים שיצופו אצל רבים מאיתנו, וכן, הם ראויים להתבוננות יסודית.
• המקום בו גדלנו, מייצג קונפליקט גדול בין מתירנות ים תיכונית קלילה לבין שמרנות מינית. עד לא כל כך מזמן, הומוסקסאליות למשל היתה עבירה על החוק בישראל, הנקה בציבור היא עדיין לא דבר מובן מאליו, ומאידך שלטי חוצות עם פרסומות סקסיסטיות מחפיצות הן עניין שגרתי לגמרי. שמרנות מינית היא אחד מיסודות הצניעות היהודית, שגם היא מסד תרבותי משפיע, אם נרצה או לא. וכך קורה שגם בקרב מי שהשקיעו מחשבה בפיתוח תודעת מיניות בריאה וחפה ממתחים פנימיים, קיים קומפלקס הדורש התייחסות מעמיקה: האם נותרה בי פינה שמרגישה שמין הוא מלוכלך, זול, מסוכן? התשובה היא שהמורכבות הזאת קיימת בכולנו, ולכן זה תמיד גם וגם, דהיינו’ מין הוא מושך, מרגש, בריא, חשוב וגם מביך או מפחיד או מלוכלך או חסוי. ולכן השאלה היא עד כמה השיח הפנימי שלנו מודע ומודה במורכבות הזאת. עד כמה אנחנו מכירים בירושות התרבותיות וההיסטוריות שלנו כחלק מהעיצוב התודעתי סביב גוף, סקס, מיניות, זהות מינית וכו. כשעולה המחשבה שבקרוב ממש באותה מיטה בה ישן הילד שלנו יתקיים מפגש מיני סוער, שיהפוך להיות חלק משגרת חיי המשפחה, היא מחשבה לא קלה לעיכול לרבים מאיתנו. וזה, לגמרי בסדר.
• וכמובן, יש את ההכרה המורכבת בהתבגרות הילדים, באובדן התמימות שלהם, בהיותם אנשים נפרדים, עם צרכים ורצונות, שלאו דווקא מתיישבים בנועם אם אלה שלנו. ואז פתאום עולה הקול- אני לא הייתי כזאת! כשאני הייתי בגילו לא התנהגנו ככה וכו. לא פשוט לעכל את השונות הזה, את ההיפרדות, שרק תלך ותתעצם ככל שיגדלו. אבל אנחנו מסוגלים להכיל אותה, לומדים תוך כדי תנועה.

אולי יעניין אותך גם:

קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, עדכונים שוטפים 
שכחו אותי בבית, לפחות אלמד הולנדית – המלצות לבילוי בחופשה ביתית 
מה ילמדו על הומוסקסואליות בבית הספר?

והנה, כשכבר הגענו לשיחה המורכבת הזאת, נוסף הפקטור המהותי של פערי התרבות בין המוכר לנו מחיינו כילדים בישראל, לסביבה ההולנדית שהיא איך נאמר, אחרת לגמרי בכל מה שקשור להתמודדות עם מיניות בריאה.

הולנד עשתה קפיצה תודעתית משמעותית בשנות השבעים כשהומוסקסואליות דוברה בגלוי בפה מלא בטלוויזיה והוכרה גם על ידי הממסד, אפילו הממסד הדתי. דהיינו התייחסות למיניות בכלל ולנטייה הזאת בפרט, מעידה על בשלות מחשבתית וצורך בביסוס נורמות מכבדות ומכילות לכולם. אבל כל זה לא היה מתאפשר אילו לכתחילה מיניות לא היתה נתפסת כחלק אינטגרלי מבריאות האדם. עירום מלא בסאונה למשל, מקלחות משותפות בבית הספר, כמה מעמת בשבילנו וכמה טבעי בשבילם. וכך גם לגבי הסברה מינית במערכת החינוך. 

חינוך מיני מוגש בדרך כלל כחלק מלימודי ביולוגיה, דהיינו משהו ׳טבעי׳, שאינו נתון לדיון בכפוף להשקפת עולם, פרשנות או מחלוקת. כלומר המסר המרכזי הוא שפשטות וטבעיות הם משהו שיש לכבד, ומה שגוף האדם מכתיב הוא למעשה צו שיש לו מקום בעיצוב מדיניות חינוכית וציבורית. 

מזווית מבטנו כהורים השואפים להעניק לילדים מסד יציב של שיקול דעת וביטחון עצמי, הפער בין אז והיום, בין כאן ושם, הוא בהחלט הזדמנות משמעותית לאתגר את עצמנו ולייצר פתח לדיון פנימי משמעותי, שהוא השלב המקדים לשיח עם הילדים. 

כמה פתיחות יש בי באמת? מה כן מביך אותי שם? מה נתפס בעיני כ׳מחוץ לתחום׳ ומדוע? האם יש בי עניין לאתגר את תפיסת המיניות שלי? האם חלו שינויים בחלוף השנים בהתבוננות שלי במיניות בכלל ושל עצמי בפרט? מה תרמה ההורות למיניות שלי? כמה שחרור וחופשיות אני חווה עם הגוף שלי?

השאלות הללו הן שאלות יסוד, שמבלי להשיב עליהן לא נוכל לקיים שיח מעמיק עם הילדים בנושא. כי לילדים כידוע, חושים חדים והם קוראים אותנו מעבר למילים. כך שמוסר כפול, מבוכה, אשמה, סודות, חשש, טראומות מיניות, ישחקו תפקיד מכריע ביכולת לתווך להם את הנושא מתוך חופש, ויפגעו ביכולת להעניק להם תמיכה והשראה בדרך לעיצוב מיניות בריאה. גם גבולות לא ניתן ללמד כשאין אחידות פנימית בנושא. אפשר לומר עד מחר- אתה יפה כמו שאתה ואתה צריך לשמור על הגוף שלך. הוא לא ישתכנע אם את לא מסוגלת לומר ולעשות את אותו דבר בדיוק לעצמך. כמה פשוט ומאתגר בו זמנית. 

אז מה לעשות? 

קודם כל לפתוח עם עצמך את הנושא. לפתוח ביניכם ההורים את הדברים. לשתף בתשובות שלכם לשאלות הנ״ל, להקשיב ולאתגר. ואז להציב את השאלה הבאה ביניכם לדיון:

מה אני מאחלת לילד-ה שלי בתחום המיני? מה התפקיד שהייתי רוצה לקחת בתהליך ההתבגרות המינית שלה-שלו? תשובה כנה צריכה להיות מפורטת, מעמיקה ואישית. 

ההשקעה הזאת היא יקרה מפז ותשתלם לכולם. כי בסופו של יום, הקשר ביניכם הוא בראש ובראשונה סיפור אהבה, סיפור על אמון. נושא כה טעון וכה משובב הוא מנוף לשדרוג היחסים והזדמנות לעבור בו למקום חדש.

 

בברכת מיניות שמחה ומרגשת לכולנו,

לרשותכם בקליניקה,

רותי שלו

לכל הכתבות של רותי