Author: דאצ׳טאון

השנה סינטרקלאס הגיע גם לישראל!
מסתבר שלא רק אנחנו, הישראלים מחפשים קשר קהילתי, להרגיש את הבית ואת הביחד, גם אם רחוק… בישראל יש כ 12,000 איש כיום עם דרכון הולנדי מתוכם כמה אלפים שייכים לפורום ההולנדי שמטרתו לתת הרגשה של בית הולנדי בישראל. לעזור ולתמוך בהולנדים, בשפה שלהם, בישראל.
הפורום הוקם לפני כ 15 שנה על ידי קבוצה קטנה של הולנדים שעלו לישראל, תחילה היו מפגשים חברתיים שנעו סביב חגיגית החגים והאירועים המסורתיים בהולנד: יום המלכה, משחקי כדורגל וסינטרקלאס. עם הזמן השמועה עברה מפה לאוזן, הפורום גדל והקים בית ספר המתקיים יום בשבוע לילדים. בבית הספר הילדים מקבלים חיזוק לשפה ההולנדית ומשמרים את התרבות ההuלנדית עליה גדלו הוריהם. עם הזמן הדרישה גדלה וכיום יש כבר שלושה בתי ספר הולנדיים: בתל אביב, מודיעין וירושלים. והממשלה ההולנדית תומכת בבתי הספר.

האירועים הגדולים שחוגגים ההולנדים בישראל מאוד מוצלחים ומאורגנים כמיטב המסורת ההולנדית ומתוקתקים להפליא. אירועי חגיגות המונדיאל האחרון, היו קרוב ל 3,000 איש בנמל תל אביב, צבועים ולבושים בכתום, מספר לנו מתיו ריינדרס, מנהל הפורום “נדמה היה לרגע שאנו נמצאים באחד הפאבים בהולנד, כל כך שמח ומגובש” האירוע האחרון שנחגג הוא הסינטרקלאס. החג המרכזי בהולנד, שכמובן אי אפשר לוותר עליו. הקבוצה ארגנה שסינט והפיטים השחורים שמגיעים מן הים, יחזרו לספרד ממש כפי שהאגדה מספרת, וכל זה קרה בנמל יפו. חברי הפורום נפגשו במקום, ולמרות מזג האויר הקייצי, הצליחו ליהנות ולחוש חלק מקהילה הולנדית אמיתית. שאלנו את מתיו איך מרגישים כשחוגגים את החג הזה בישראל החמה? הרי זה חג שכל כך מאופיין בתקופה חורפית, קרח והכנה לחופשת כריסטמס הגדולה. מתיו סיפר כי “היה חם מאוד, קרוב ל 30 מעלות באותו היום, זה שונה אבל החגיגות הן אותו הדבר. אנחנו מתחפשים וצובעים את הפנים והכל בשביל הילדים. אפילו הבאנו 50,000 פפר נוטן מהולנד”
האמת, זה אפילו הצליח להפליא אותנו. 50,000? זו כמות ענקית. אי אפשר למצוא את זה בארץ או למצוא תחליף? “אין תחליף למקור” אומר מתיו. “אין סינטרקלאס בלי פפר נוטן, קשה לתאם את הייבוא אבל אנחנו כבר מורגלים לעשות זאת שנים. גם באירועים אחרים שלנו אנחנו מביאים דברים מהולנד. למשל, ביום המלך הבאנו 2,000 ביטר בולצ’ס, דגלים כתומים ועוד אביזרים בכתום”. מסביר מתיו.

הפורום ההולנדי מוכר וקיים גם במדינות אחרות בעולם: ברזיל, סין, דרום -אפריקה. כנראה שחסר לקהילות ההולנדיות בעולם להרגיש את הבית. להרגיש את הביחד, ואולי זה דרכו של עולם, כל אחד רוצה לחוש בבית, רוצה חברה בשפה שלו, מי כמונו הישראלים בהולנד מכירים ואולי מזדהים?

אם אתם חברים בקבוצות הישראלים השונות בפייסבוק ו\או ברשימת תפוצה של אחד מהארגונים הישראליים בוודאי כבר שמעתם את הבאז סביב יום צוותא המתחדש. יום כייף מיוחד לקהילה הישראלית בהולנד.

מה שונה הפעם? הרבה!

זו הפעם הראשונה שיום צוותא נערך בשיתוף פעולה מיוחד בין הארגונים הישראלים והיהודים בהולנד. בשקט בשקט המון מתנדבים מכלל הארגונים הישראלים הפעילים בהולנד (צוותא, מוקום עברי, קהילה, קיץ, הסוכנות (ש״שנים ושליחים), תנועות הנוער הצופים, הבונים ונצר)  עמלו ועומלים במלוא המרץ להפקת יום בלתי נשכח.

גיוון והתחדשות

תוכנית לגדולים ולקטנים וגם לחבר׳ה שבדרך כלל לא כל כך אוהבים להגיע עם אבא ואמא לימים כאלה (בני נוער וצעירים).

יום של כייף, מוסיקה ישראלית עכשוית, פודיום פתוח, סדנאות, שוק ספרים, שוק קח תן, דוכני יוצרים מהקהילה ועוד ועוד

תרומה למטרה טובה, 20%  מכלל ההכנסות יתרמו לפרוייקט: ‘פותחים עתיד’  בשדרות בחסות קרן היסוד. שאר הסכום ילך לכיסוי עלויות האירוע.

מי יכול להשתתף?

כל הישראלים בהולנד, חבריהם ובני משפחותיהם.

אז מה בתוכנית?

דוכני מכירה: תכשיטים בעבודת יד, צילומים, אופנה, מוצרי אהבה, מתנות,  עבודות יד, מידע על כל מיני פעילויות וארגונים בקהילה. אוכל ישראלי (פלאפל, חומוס, מאפים מלוחים ומתוקים, אוכל כשר ועוד…) וספרים יד שניה.

מפגש עם שגריר ישראל בהולנד, מר חיים דיבון יפתח את האירוע ויארח שיח פתוח:  ״על כוס קפה״

סדנאות, דיונים והרצאות בנושאים מגוונים ומעניינים (פסיכולוגיה, אוכל, אמנות ועוד) בעברית- אנגלית/הולנדית. דיון עם ענת סולטן מהשגרירות על היחסים שבין מדינת ישראל לישראלים בחו״ל.

טד ישראלי – סדרת הרצאות קצרות (12 דקות) בסגנון TED, רעיונות ששווה לחלוק

הפעלות לילדים-  תנועות הנוער (הצופים הבונים ונצר) יפעילו את הילדים בתחנות שונות. גם לקטנטנים יהיו הפעלות מיוחדות, איפור וריקוד

מוסיקה ישראלית עכשוית, במה פתוחה והופעות של אמנים ישראלים מקומיים

שוק קח תן, הביאו איתכם ספרים וחפצים שאינכם זקוקים להם עוד,  וקחו איתכם מציאות שאחרים הניחו במקום – בחינם!

מסיבת ריקודים סוערת-שקטה, בערב תהיה מסיבת אוזניות מיוחדת לנוער (מגיל 18 ומעלה)

הגרלה נושאת פרסים

תודות לחברי המועדון העסקי! עלות כרטיס הגרלה רק 2.5 יורו, אפשר לקנות כמה כרטיסים שרוצים.

רשימת הפרסים:

• כרטיס טיסה לישראל בחסות אל-על (לא כולל מיסי נמל)
• שובר בשווי 100 יורו לקניית כרטיס טיסה בחסות איסתא
• ארוחה זוגית במסעדת בר-בי

• 6 כרטיסי כניסה לאירועי תרבות של Spot On
• שעת אימון אישי מתנת NBmove
• טארט אגוזים מדהים מתנת מיטל בויום למל ממאפית Magda’s Cakes
• עוגה בצנצנת מתנת דאפי פישביין ממאפית Sweet Ima

פרטים נוספים

מתי: יום ראשון ה7 לדצמבר, בשעה 14:00
איפה: בבית הקהילה הליברלית באמסטרדם Zuidelijke Wandelweg 41,RK 1079. (איך מגיעים?)
עלות כניסה:  5 € למבוגר, 1 € לילד (מגיל 2 וחצי עד….18), 12 € מקסימום למשפחה.  – לא כולל מסיבת הצעירים.
אין צורך להזמין כרטיס מראש. פשוט להגיע.

לו”ז כללי:

14:00 התכנסות
14:15 פתיחת האירוע ע״י שגריר ישראל בהולנד – מר חיים דיבון
14:30 שיח פתוח עם השגריר
15:00 סדנאות והופעות אומנים.

במשך כל היום הגרלות. החל מהשעה  17:30 הגרלת שלושת הפרסים הגדולים.
עד השעה 18:00 יהיו הפעלות לילדים, דוכני-חוצות היוצר, שוק הספרים של סוף סיפור, שוק תן וקח ומוסיקה.

18:00 -20:00 מסיבת צעירים, דיסקו אוזניות עם דיג’יי בן, נישנושים, שתייה. עלות כניסה 3 אירו

ללו״ז המפורט הקליקו כאן

יום כזה עוד לא היה בהולנד! אל תפספסו!

רעיון המועדון העסקי לישראלים בהולנד נולד מתוך צורך ממשי של בעלי עסקים דוברי עברית בהולנד לפלטפורמה שתיתן להם את האפשרות להתייעץ, לדבר ולערוך סיעור מוחות בשפת האם שלהם.
ביום רביעי, 5-11-2014 התקיים המפגש הרביעי של המועדון וזו הזדמנות נהדרת לערוך סקירה קצרה של מה היה ומה התוכניות לעתיד

   

אז מה היה לנו שם במפגש הרביעי?

המפגש נערך כולו בסגנון המספר 5. למה חמש? כי במוחותיהם הקודחים של חברי ההנהלה והצוות צץ מספר זה פתאום מתוך התת מודע. בדיקה קצרה העלתה שהמספר חמש מתקשר לתחום העסקים ובדיקה נוספת גילתה לנו שבין חברי המועדון ישנה גם נומרולוגית שיכולה לספר לנו קצת על תורת המספרים בכלל ועל המספר חמש בפרט. בנוסף, המפגש התקיים בחמישי לחודש והכל התקשר אחד אל השני.

מתוך כל זה, הוחלט על על ערב בסימן המספר 5.

שלי נתנה לנו הרצאה מרתקת וסיפקה הסברים לגבי הספרה חמש וכיצד היא מתקשרת לעולם העסקים. אנשים המאופיינים בספרה חמש הינם בעלי יכולות תקשורתיות ומהירי קליטה, תכונות החשובות לכל איש עסקים מצליח. בנוסף התגלה לנו שהמספר חמש מתקשר באסטרולוגיה למזל אריה ולשמחתנו גילינו שכולנו מכירים דוגמא טיפוסית לבני/בנות המזל (אלה ואן טילבורג היא בת מזל אריה).

לאחר ההרצאה נערכה פעילות סיעור מוחות. המשתתפים חולקו לקבוצות של (ניחשתם נכון, 5 אנשים) ועברו בין שלוש תחנות שונות:

את התחנה הראשונה ניהלה דיתי אסייאג, בעלת חברה לייעוץ בנושא מדיה חברתית “From a different angle”. הדיון נערך תוך מתן עצות על ידי דיתי לגבי נושאים שונים בתחום המדיה החברתית וביניהם עשה ואל תעשה בפייסבוק ורעיונות לסטטוסים אותן יכולות חברות שונות לכתוב על מנת להגדיל את כמות המבקרים בדף העסקי.

את התחנה השנייה ניהל אלון גולדיס, בעל חברת הטלקום FixedPhoneCosts המאפשרת שיחות יוצאות ונכנסות ל- 50 מדינות ברחבי העולם (בין היתר לישראל). אלון ערך ביחד עם שאר המשתתפים דיון בנושא שיווק. בין יתר הנושאים שעלו היו טכניקות שיווק שונות עם מתן דגש על נטוורקינג ופירגון הדדי לעסקים אחרים.

את התחנה השלישית והאחרונה ניהלה לימור לוי, גרפיקאית בעלת חברת עיצוב גרפי Limca Design. הנושא של תחנה זו היה תימחור ובו העלתה לימור לדיון את השאלה כיצד אנו יכולים לתמחר את עצמנו בצורה הנכונה. מהשיחה שנפתחה התברר שרבים מאיתנו מתקשים בנושא זה כיוון שמצד אחד אנו לא רוצים להיות יקרים מדי ומצד שני כשאנו מתמחרים על פי השוק הלקוחות אינם מגיעים.
בזמן דברי הסיום ביקשה איילת לוי, אשת התקשורת של העיתון דאצ’טאון להסביר על אפשרויות הפרסום השונות באתר. אנשים המעוניינים לקבל מידע נוסף או לפרסם באתר העיתון מוזמנים ליצור קשר עם איילת בכתובת Advertise@dutchtown.nl

בסוף הערב ביקשנו מהמשתתפים לתת לנו משוב לגבי הערב, הנה סיכום התגובות:

– החלוקה לקבוצות קטנות הייתה נהדרת;

– הדיונים היו מעניינים אך קצרים מדי. כל קבוצה קיבלה 10 דקות בכל תחנה אך בעתיד כדאי לתת לפחות 20-30 דקות ליצירת דיונים מעמיקים יותר;

– האוירה הייתה נהדרת ונוצרו דינמיקות טובות בין המשתתפים;

– קיים צורך בזמן נוסף לפני תחילת הערב לעריכת נטוורקינג;

– התקבלה בקשה להכנת שולחן עליו ניתן יהיה להניח כרטיסי ביקור/פליירים של המשתתפים;

– יש צורך בעריכת היכרות בין המשתתפים לפני תחילת הפעילויות המתוכננות;

באופן כללי היה ערב מהנה, כיפי ופורה. כן ירבו!
 

שיתוף הפעולה הראשון מסוגו הוליד מכתב לראש הממשלה ומשם לפגישה בכנסת ישראל. מדובר בשלב חדש ומשמעותי בהתפתחות התפוצה הישראלית

שיתוף פעולה בין ישראלים פעילים מארה”ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה שהחל בראשית 2011, הביא לידי שליחת מכתב בנובמבר אשתקד, לראש הממשלה, בנימין נתניהו. במכתב ביקשו למנות ועדה בין משרדית שתרכז את הקשר עם הישראלים בתפוצות מול הגופים השונים הפועלים בנושא כיום, דוגמת הסוכנות היהודית, משרדי ממשלה שונים, שליחים במדינות שונות. על פי ההערכות של גופים העוסקים בקהילות הישראליות בתפוצות, חיים מחוץ לישראל קרוב למיליון אזרחים בעלי זיקה חזקה לישראל, שבעבר לא הייתה אליהם התיחסות באג’נדה המדינית של ישראל או של הקהילות היהודיות שמסביבם.

מגמה של שינוי

אולם בשנים האחרונות נוצרה מגמה של שינוי ביחסה של מדינת ישראל לאותם ישראלים שנמצאים בתפוצות, וגוברת ההכרה שהם חלק מהעם היהודי וכי קבוצה זו יכולה לתרום למדינה ולחברה בארץ. לאור שינוי זה נוצר צורך בשיתוף גלובלי בין קהילות ומנהיגים ישראלים מרחבי העולם בתחומים רבים, כגון: הסברה, תרבות, חינוך, רישות עסקי, זהות ישראלית ועוד. בשנה האחרונה נרקם קשר בין פעילים ישראלים מובילים מקהילות נוספות באירופה שחברו לפעילי ארה”ב, אוסטרליה, בריטניה וקנדה ויחד הובילו את הכנס הראשון למנהיגות ישראלית שהתקיים ב 28.3.14 בלונדון, וכן יום עיון נוסף שהתקיים ביום חמישי ה 30.10.14 בכנסת, בירושלים.

בעיתון “עלונדון“, התפרסם כי ביום העיון נכחו למעלה מ- 100 משתתפים, ובהם אנשי אקדמיה, רוח, נציגי ממשלה, נציגי הישראלים בתפוצות במסגרת יוזמות וארגונים שונים. יום העיון אורגן ונערך על ידי יזמי “מנהיגות ישראלית עולמית” ארן היימן, ענת קורן, רן מסטרמן ואיתן דרורי. הכנס כלל 27 דוברים והוצגו בו הגישות השונות, ובחלקן החדשניות, ליחסי מדינת ישראל וישראלים בתפוצות. יום העיון, היווה אבן דרך בשינויי התפיסה שבה החזיקו הגורמים הרשמיים עד כה, על ידי שילוב כוחות והעצמה של אוכלוסיית הישראלים בתפוצות. יום העיון הוא המשך ישיר לכנס לונדון שנערך בחודש מרץ האחרון במלון דנוביוס ריג׳נטס פארק בו השתתפו 70 איש מ- 13 מדינות, שם התחילה יוזמת ״פורום הארבעה״ במסגרת היום, התייחסו הדוברים השונים לישראלים בעולם כנכס חשוב ואסטרטגי למדינת ישראל בכלל ולישראלים בכל מקום מושבם בפרט.

משרדי הממשלה השונים, אחידים בגישתם בצורך בשינויי גישה אל מול הטיפול ביחס בין הישראלים בתפוצות וחשיבות שימורם במסגרת העם היהודי בתפוצות, שבאה לידי ביטויי במספר דוברים בכירים בכנסת ח”כ הרב דב ליפמן (יש עתיד): “כמי שגדל בחו”ל בקהילה יהודית אני יכול להעיד כי הישראלים לא היו אף פעם חלק מהקהילה. אני רואה חשיבות רבה בשילובם בעולם היהודי וקורא לדון בנושא בועדת קליטה ותפוצות”

שינוי בטרמינולוגיה מנפולת להכרה ושיתוף פעולה
באופן מרגש ניתן היה להבחין ולראות השינוי משמעותי, לאורך כל היום ובמספר רב של דוברים, בשימוש בטרמינולוגיה מ”יורדים” “חבורה של נפולות נמושות” ל- ‘הכרה’, ‘שיתוף פעולה’, ‘חיבוק’, ‘שינוי’.
יום העיון, הינו יריית הפתיחה בלבד, למהלך חשוב ופורץ דרך באשר לתפיסת הממסד הישראלי את הישראלי בתפוצות. פרופ’ אוריאל ריכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה: ” יש לגייס את כל מי שיכול לסייע בהתמודדות עם אתגרי ההסברה והמלחמה בדה לגיטימציה של ישראל. מי שרוצה לשנות ולתקן את החברה הישראלית צריך לעשות זאת מתוך ישראל. לא נכון לתת את הטיפול בתפוצה הישראלית למפלגה פוליטית, הסוכנות היהודית היא המקום הטבעי לטיפול בנושא ומטעם הממשלה צריך זה להיות משרד רה”מ.

נציגי הולנד ביום העיון

ביום העיון נכחו גם 3 נציגים מהולנד, ניר גבע – נציג “קהילה עברית” מאמסטרדם, איילת לוי – נציגת הארגון  “מוקום עברי” וחברת צוות דאצ’טאון, ואוהד לוי – נציג שבט הצופים המקומי.

ניר גבע, סיפר “היה מרגש במיוחד לראות שהעיסוק בעניני הישראלים בתפוצות עולה לדיון בכנסת, וכבר לא נעשה רק בשיחות סלון ובמפגשים פרטיים בגולה. משמח לדעת שבממשלת ישראל ובכנסת, בסוכנות היהודית ובהסתדרות הציונית, רואים סוף סוף בישראלים החיים מחוץ לישראל שותפים של ממש לדרך ולחזון- בשר מבשרם של הישראלים, ובאותה עת חלק ייחודי אך בלתי נפרד מיהדות התפוצות, וראש גשר של ישראל אל העולם הגדול, בכל התחומים.”

איילת לוי ציינה כי “בהמשך לכנס שהיינו בלונדון, ממשלת ישראל מיישמת את שינויי המגמה בהתייחסותה לקהילת הישראלים החיה בחו״ל. לא עוד יורדים אלא, אחים ושגרירים. עצם פתיחת דלתות בית המחוקקים הישראלי לכנס שכזה, הוא הוכחה לשינויי המתרחש. היה מרגש לייצג לא רק את מוקום עברי אלא גם את הדור הצעיר על ידי אוהד לוי בוגר שבט שבשבת, (הצופים העבריים באמסטרדאם) העושה שנת שרות  בישראל במסגרת גרעין צבר של הצופים. והראה שהדור הצעיר בקרב קהילת הישראלים בחול יודע גם לתרום…״

כנס נוסף עתיד להתקיים במרכז הבינתחומי בפברואר

“פורום הארבעה” כבר מתכנן את הכנס הבא למנהיגים ישראלים בעולם, שייערך בחודש פברואר. בתאריכים 24-26 בפברואר יתקיים כנס של מנהיגים ישראלים מקהילות שונות ברחבי העולם במרכז הבינתחומי בהרצליה. המיזם קורא לכל מי שרואה עצמו פעיל בתחום להירתם ולסייע באיתור מנהיגים וחיבור קהילות ישראלים בעולם לכנס.
לפרטים נא לפנות: anat@alondon.net
צילום מתוך אתר עלונדון

אוטוטו מגיע הרגע המיוחל. עברתם את כל הדרך. כמעט. ועדיין נשארו לכם סידורים ובעיקר סימני שאלה – מה קונים? מה מכינים?  מתי מתארגנים? והכי חשוב – אם זה בן – מה עם ברית מילה?

הנה כמה תשובות שניסו לאגד עבורכם.

ציוד ואביזרים

רכישת ציוד לתינוק כמו בכל פעולה הולנדית טיפוסית או הזמנת רכש שלא תהיה, חשוב להבין כי גם פה “לוח זמנים” הינו שם המשחק בהולנד. יש לקחת בחשבון את זמן אספקה, ברוב המקרים המוצרים אינם נמצאים במלאי של החנות. בהולנד, בניגוד למקובל בישראל, אין חבילות לידה, ואת הכל קונים כשלושה חודשים לפני מועד הלידה המשוער. והיכן מאחסנים זאת? בבית, במחסן של הבית, בטח שלא בחנות. אין חנויות שמוכנות להסדר של שמירת המוצרים לתקופה של יותר מ-10 ימים.

בקבוק חימום: הינו בקבוק מתכת מיוחד שניתן לקנות בכל חנות לציוד תינוקות כמו: Prenatal או Hema. ממלאים מים חמים בבקבוק עוטפים אותי היטב במגבת שמגולגלת סביב כולו, מניחים את התינוק במיטה או בעריסה כאשר הוא שוכב על הצד (זו תנוחה מועדפת לתינוקות ביום היוולדם) ואת הבקבוק העטוף מניחים לצד התינוק אבל – בגבו! התינוק נשען על הבקבוק וכך שומר על חום הגוף. שיטה  זו מקובלת מאוד בהולנד ומשתמשים בה גם בבית ולא רק בבית החולים.

“אמבטיה”: למרות השם המטעה, הכוונה היא לאמבטית רחצה אלא למרחב שבו התינוק יכול לישון ללא קשירה. ה”אמבטיה” בדרך כלל מרופדת מסביב ונראית כמו אמבטיה לרחצה ( ומכאן השם ה”מקורי”).

עגלה לתינוק

כיצד לבחור עגלה לתינוק? אתם כבר בשבוע 28  וכבר לא ניתן לדחות את הקץ. החלומות שלך על רכישת BUGABOO כתומה מדהימה או QUINNY ירוקה מהממת חייבים להתממש, כי בהולנד, אם לא מזמינים את המוצר כ-12 שבועות טרם תאריך הלידה המשוער, ספק אם נוכל לצאת לשאוף אויר קר או קפוא (תלוי בעונות השנה) עם הבייבי הקטן.

העגלה היא הדבר החשוב ביותר בקנייה הגדולה. היא תלווה אותך מיום הלידה ולאורך כל השנתיים הראשונות לפחות, אם לא יותר. עגלות הן מוצר מעוצב להפליא, משגע ביופיו, שרק ממבט חטוף ברחוב הולנדי טיפוסי אפשר להזיל ריר מהצבעים, הצורה, האלגנטיות וכן הגימור, ובכלל לשכוח שישנו תינוק רך שם בפנים….

טיולון – החלק בעגלה עם חגורות הבטיחות שעליו מסיעים את התינוק בישיבה. זהו החלק המשמעותי ביותר בעגלה כי עליו הילד מבלה את מירב שנותיו הראשונות. (יש להבדיל בין טיולון מובנה של העגלה לבין עגלת טיולון קלה נפרדת שאינה מורכבת מחלקים שונים והרבה יותר קלה לתפעול בנסיעות, למשל. הרבה הורים מתייאשים לאחר כשנה כתוצאה מכובד וקושי תפעולי של הטיולון המובנה בעגלה הראשונה שרכשו, וקונים טיולון קל יותר הבנוי מחלק אחד בלבד.

כמו כן, קיים תמיד ה”סלקל” – זהו חלק הכיסא שמתחבר גם לרכב- ככסא בטיחות בחודשיו הראשונים של התינוק. לסלקל ידית נשיאה ולכן קל מאוד להוציא אותו מהרכב אל שלדת העגלה או סתם להעביר את התינוק בעודו שוכב בתוכו.

אולי יעניין אותך גם:

כמעט הכל על הריון ולידה בהולנד
שפת התינוקות

מזל טוב – הוא כאן…

והנה ילדת בשלום (בבית או בבית החולים… תלוי מה בחרת) ומה עכשיו?

רישום התינוק ברשויות המקומיות

תוך שלושה ימים מיום הלידה יש לרשום את התינוק בעירייה, בעיר בה הוא נולד. בעת הרישום יש לכתוב את שמו של התינוק הנולד ולכן חשוב מאוד לדעת מה השם הרצוי. רישום זה מחויבים לעשות האב או האם על ידי הגעה פיזית אל העירייה, ולמלא את הטפסים הנדרשים. במידה ואף אחד מההורים לא יכול להגיע לעירייה מכל סיבה שהיא, מי שיכול להחליפם יהיה אדם שהיה נוכח בלידה או שהלידה התרחשה בביתו או לחילופין, אדם המורשה מטעם בית החולים בו התרחשה הלידה. אין עלויות לרישום לידה אלא במקרה ואתם מבקשים העתק של הרישום. בהמשך מקבלים גם תעודת לידה.

המסמכים שיש להמציא בעת רישום התינוק:

• מסמך זהות בתוקף של האדם המבצע את הרישום (דרכון, רישיון נהיגה, תעודת זהות או אישור שהייה)
• תעודת נישואין (אם האם נשואה)
• אם הילד כבר רשום בעירייה אחרת או עם נוטריון-המשפט האזרחי (notaris), יש להביא הוכחה לכך (מסמך).
• פרטי תאריך ושעת הלידה של התינוק.

הוצאת תעודת מזהה

יש להוציא תעודת מזהה לרך הנולד. משרד ההגירה (IND) לא מסונכרן מול העירייה, ולכן הם אינם יודעים שנולד לכם תינוק חוקי בהולנד. עליכם לדאוג לכך בכוחות עצמכם. להתקשר ולקבוע פגישה במשרדי IND ולהמשיך בתהליך ההרשמה של התינוק על פי הנחיות המשרד.

טיסה ללא תעודה מזהה לרך הנולד

באופן עקרוני, אם קבעתם פגישה ועדיין לא הגיע מועדה או שהגיע, אבל עדיין לא קיבלתם את התעודה לתינוק, תמיד תוכלו לטוס מחוץ להולנד וחזרה עם אישור מיוחד. באישור יופיע מועד הפגישה או שאישור על תהליך רישום. בדרך כלל ייתנו לכם מספר כלשהו המעיד שהתהליך בטיפול, וזה מספק את הרשויות בשדה התעופה. לעיתים, גם לא ישאלו בכלל שאלות וייתנו לכם לעבור ללא קושי.

הוצאת דרכון לרך הנולד

כל תינוק חייב בדרכון מיום היוולדו. את הדרכון מוציאים בשגרירות ישראל הממוקמת בהאג, יש לקבוע פגישה.
פרטי השגרירות:
כתובת: Johan de Wittlaan 5, 2517 JR Den Haag
טלפון: 070-3760500

השגרירות מעדכנת את משרד הפנים הישראלי על ההולדת התינוק.

ברית מילה בהולנד

“בעצב תלדי בנים” ובשמחה תחפשי מוהל! נולד לך בן. איזה יופי – ברית כדת וכדין צריך לעשות לו, נכון? בהולנד, יש מספר אפשרויות בהן תוכלי למצוא את המוהל המתאים לכם ביותר. תחילה יש להחליט אם מעוניינים במוהל רב דתי או מוהל שהוא גם רופא במקצועו. שתי השיטות לחיתוך שונות אצל כל אחד מהמוהלים.

ברית עם מוהל

בבית חב”ד באמסטלפיין (הרב עקיבא קמיסר 0610442770) יישמחו לעזור ולספק מידע על מוהלים בהולנד .

שני מוהלים רבנים המגיעים מבלגיה:
הרב וייס – 32.32.26.20.86+
הרב אקשטיין – 32.32.33.19.041+

המוהלים הינם בעלי ניסיון רב, והם מוכרים בקהילה הדתית. הם פועלים בדרך כלל בהולנד ובלגיה. אין צורך לקבוע איתם חודשים מראש, כמקובל בשיטה ההולנדית. כדאי להתקשר ולעדכן עך המועד המשוער. הטלפון הראשוני חשוב כדי לדעת שהם פנויים בסביבות התאריך הצפוי ללידה. לעיתים הם בחופשה או בפעילות אחרת, וכדאי להיות מוכנים מראש. הם מגיעים לכל מקום שתרצו: לביצוע הברית בביתכם או במקום אחר.

במידה ומעוניינים ברופא מוהל, צרו קשר עם בית חב”ד.

ברית בבית החולים

קיימת אפשרות לערוך ברית בבית החולים עצמו. ניתן לברר זאת מול הרופא המיילד בבית החולים אך דבר זה אינו מקובל לרוב, לכן כדאי לבדוק היטב מי הרופא ובאיזו שיטה. כדאי לבקש המלצות ממי שכבר עבר תהליך זהה בבית החולים.

ביקורת לאחר החיתוך

ביקורת נעשית לאחר מספר ימים על ידי כל אחד מהמוהלים המוזכרים לעיל. מטרתה: לוודא שהתינוק בסדר, שהחיתוך נעשה היטב ואין בעיות מיוחדות.

מה מכינים לטקס הברית?

עבור טקס הברית יש להכין מספר דברים מראש, שאלו את המוהל שלכם והוא כבר יאמר לכם מה דרוש. חלק מהדברים אפשר לרכוש בקלות: מברשת מיוחדת, סדין לבן נקי, חיתולי טטרה, צמר גפן, יין, לכל מוהל הדרישה שלו ורצוי להתעדכן מול המוהל.

 

להתראות בשמחות

(הכתבה המלאה מופיעה באתר NL connection)