המועצה ההולנדית למזון ואיכות פרסמה אמש (יום ב’) אזהרה בהולה לציבור מפני ביצים שבהן ריכוז מסוכן של חומר קוטל חרקים מסוג Fipronil. את הביצים ניתן לזהות באמצעות הקוד המודפס עליהן. הביצים המסוכנות מסומנות בקוד
X-NL-40155XX (האות X מצייגת ספרה כלשהי).
המועצה (NVWA) מזהירה כי רמת הכימיקל בביצים גבוהה כל כך עד כי “אכילתן מהווה סכנה חריפה לבריאות הציבור”. היא ממליצה לצרכנים לבדוק את הביצים שבביתם ולהשליך לפח את הביצים הנושאות את הקודים המצוינים. כמו כן מתקיים תהליך של איסוף ביצים מסוכנות מהחנויות.
בנוסף, הזהירה המועצה כי בחלק מהביצים התגלה הכימיקל ברמה שמסוכנת לילדים. מדובר בביצים הנושאות את הקודים הבאים:
אתר החדשות NOS מציין בדיווחו כי ארגון הבריאות העולמי מגדיר את ה-Fipronil כחומר בעל “רעילות קלה” וכי הוא משמש לעתים קרובות לקטילת כינים בכלבים וחתולים. אולם בהולנד הוא אסור לשימוש בקרב חיות המשמשות לתעשיית המזון.
תחילת הפרשה בשבוע שעבר, כאשר המועצה גילתה את קוטל החרקים Fipronil בביצים שמקורן בשבע חוות לגידול עופות. כל החוות השתמשו במוצרים כימיים מתוצרת חברת Chickfriend מחלדרלנד. התקשורת ההולנדית דיווחה כי מדובר בחברה חדשה יחסית, וכי ייתכן שהחומר המסוכן עורבב עם שמני מנתול ואקליפטוס מבלי שהדבר צוין על גבי המוצר הסופי שנמכר לחוות. כצעד מונע הורתה המועצה לסגור 180 חוות שהיו לקוחות של חברת מוצרי ההדברה. עם זאת, המועצה ציינה אז כי לא נשקפת סכנה לבריאות הציבור.
ומה יקרה לי אם אכלתי ביצה נגועה?
העיתון Trouw פרסם שורה של שאלות ותשובות בנוגע לפרשת הביצים. בין היתר מצוטט שם דובר מטעם “המוסד הלאומי לבריאות הציבור והסביבה” (RIVM) שאמר כי אין סיבה לדאגה משום שבביצה אחת נמצאת כמות מזערית של חומר ההדברה שאינה גורמת לנזק חמור. לדבריו, מי שצרך כמות רבה של פיפרוניל עלול לסבול מבחילות, הקאות, כאבי בטן או סחרחורות. צריכה לאורך זמן ממושך עלולה לפגוע בכבד ובבלוטת התריס ולהשפיע על מערכת העצבים. בניגוד לשמועות, החומר אינו גורם לסרטן. מדברי הדובר לא ברור בדיוק איזו כמות ביצים עלולה לגרום לתופעות הללו, אולם הוא מציין ש”בביצים שאנחנו בודקים כרגע נמצאו מיקרוגרמים בודדים לקילוגרם”. הוא אמר עוד כי “אם מעט מהחומר נכנס לך למערכת, אתה לא הולך למות מזה”.
ומה בנוגע למוצרים המכילים ביצים ולאכילת עופות?
המועצה למזון הודיעה כי היא עוסקת כרגע בבדיקת הביצים עצמן ונמנעה מהמלצות כלשהן בנוגע למוצרים המכילים ביצים. בנוגע לאכילת עופות מציין העיתון כי ניתן לעשות זאת ללא חשש משום שבלאו הכי תרנגולות מטילות אינן משמשות למאכל משום שבשרן קשה מדי. בנוסף לכך, מומחה לרעלים שהתראיין ל-NOS אמר כי לאחר הפסקת השימוש בפיפרוניל הגוף מתנקה מהחומר באופן טבעי תוך מספר שבועות, כך שאין צורך בהשמדת העופות.
מהגרובי ועד לקלאסי, מהקאריבי ועד הנורדי, מהאוונגארדי ועד הלונה פארקי – הקיץ ההולנדי מציע אירועים מדליקים לכל טעם ועיר. הנה חמש אטרקציות משמחות באמסטרדם, האג, רוטרדם, טילבורח, ליידן ועוד
פסטיבל קיץ, Summertime Festival
14 עד 16 ביולי, האג
ג’אז, פאנק, פאדו, בוסה נובה, קלאסי, אפרוביט ואפילו כלייזמרים! עשרות מוזיקאים יביאו להאג אווירה קיצית וגרובית ויופיעו חינם ב-Grote Markt, הכיכר המרכזית של העיר. ההופעות מתחילות ביום ראשון ב-13:00 ונמשכות עד 21:30, עם אווירה שמחה ומרקידה במיוחד בערב.
להקת הכלייזמר/בלקן “L’chaim” תופיע ביום ראשון (מתוך אתר הלהקה)
חגיגה של ממש לחובבי ה-kermis והלונה פארקים למיניהם. 230 אטרקציות מסוגים שונים יוצבו במרכז העיר הדרומית הנעימה במשך עשרה ימים. מהכפר האוסטרי עם אווירת “אוקטוברפסט” שיקדם את פני המגיעים בתחנת הרכבת ועד למתקני שעשועים ייחודיים מעוררים אימה (כמו למשל ה-Move It 32). כמובן שהכל מלווה בדוכני אוכל ומשחקים לכל גיל ובמופעים מוזיקליים. ויש גם אירועים מיוחדים. יום ראשון 23 ביולי הוא “יום ראשון הכחול“: במשך כמה שעות יפעל היריד במתכונת גירויים מצומצמת המתאימה לבעלי צרכים מיוחדים הנתקלים בקשיים כשהם מוצפים בגירויים. לשם כך תוחרש המוזיקה ויכובו האורות המנצנצים למשל. יום למחרת הוא “יום שני הוורוד“, מצעד גאווה ענק מלווה במסיבות ובהופעות חיות.
מאות אטרקציות ומתקנים, לצד ימים מיוחדים (מתוך אתר ה-kermis)
מי שמחפש בילוי ירוק ורגוע יותר ימצא אותו בגנים הבוטניים ברחבי הולנד המשתתפים בפסטיבל הורטוס. מספר הרכבים מוזיקליים קלאסיים יופיעו בתוך הגנים באמסטרדם, ליידן, אוטרכט, הארן וואחנינגן.
קונצרטים קלאסיים בחמישה גנים בוטניים ברחבי הולנד (hortus festival fotograaf Anne Meyer)
ארץ טרופית יפה ברוטרדם. במשך יומיים ייהנו תושבי עיר הנמל ועשרות אלפי מבקרים מחגיגה מוזיקלית צבעונית. בין היתר תיערך תחרות בין להקות מתופפים, תיבחר מלכת הקרנבל שתוביל את מצעד הרחוב הססגוני ויתקיים שוק בסגנון קאריבי. הקרנבל הוא חלק מאירועי פסטיבל Rotterdam Unlimited שנמשך חמישה ימים ומטרתו לחגוג את מגוון התרבויות בעיר.
הקרנבל הוא חלק מסדרת אירועים שנועדה לחגוג את המגוון התרבותי ברוטרדם (מתוך אתר הקרנבל)
הפסטיבל חוגג 25 שנים להקמתו בעשרה ימים של תיאטרון יוצא דופן, מחול ומיצגי אמנות באמסטרדם נורד. ההופעות מתקיימות לא באולמות מעונבים אלא “on location” – במיקומים מפתיעים בעיקר על גדות ה-Ij, גוף המים החוצה את אמסטרדם, וב-NDSM Werf, רציף המספנות שהפך למשכן אמנים. הפסטיבל ידוע במיוחד בהופעות ומיצגים בתוך ועל מכולות, ה-Zeecontainersprogramma. בנוסף, ייערכו הופעות מוזיקליות בבית הקפה Pllek ובאזור “לב הפסטיבל” לידו, שיהיו פתוחים לקהל הרחב.
ביקור בטחנת רוח, טעימות בירה הולנדית, שוק אוכל על גלגלים, הופעות ג’אז וגם מוזיאונים מדליקים. פעילויות אביביות מאמסטרדם ועד ברדה
Molendag – יום טחנות הרוח הלאומי
13 ו-14 במאי, רחבי הולנד
הזדמנות נהדרת לחוות מקרוב את אחד הסמלים החשובים של הולנד – טחנות הרוח. האגודה ההולנדית למען טחנות הרוח דואגת לשימור המבנים היפים הללו שבמשך מאות שנים שמרו על הולנד יבשה והניעו את הכלכלה שלה. ביום טחנות הרוח הלאומי (Molendag) יפתחו כ-900 טחנות רוח ברחבי המדינה את דלתותיהן לציבור הרחב ללא תשלום. טוחנים ומתנדבים מטעם האגודה ידגימו את פעולת הטחנה ויסבירו את חשיבותה. בחלק מהטחנו ייערכו פעילויות נוספות. האירוע נמשך למעשה יומיים.
Week van het Nederlandse Bier – שבוע הבירה ההולנדית
11 עד 21 במאי, רחבי המדינה
עוד באווירה הולנדית אסלית, במהלך שבוע הבירה ההולנדית ייערכו ברחבי המדינה מאות אירועים הקשורים למשקה הלאומי. כמו בכל שנה השבוע המשכר ייפתח עם פסטיבל טעימות בירה במשך שלושה ימים בהאג (11 עד 13 במאי). בסוף השבוע ייערכו אירועי “ימי המבשלות” שבמהלם יפתחו מאות מבשלות את שעריהן לציבור ויזמינו אותו לראות את תהליך הייצור וכמובן לטעום.
לרקוד סווינג ולשתות בירה מצרית במקדש במוזיאון העולם העתיק, לצייר קומיקס יפני במוזיאון האנתרופולוגיה, להפוך לעץ בגנים הבוטניים, להשתתף בחידון עם הדינוזאור בנאטוראליס או לשמוע הופעות במצפה הכוכבים? המוזיאונים המרתקים של ליידן ייפתחו משמונה בערב ועד אחת בלילה ויציעו מגוון פעילויות במסגרת “ליל המוזיאונים” בעיר האוניברסיטאית הקסומה.
מאופניים ועד משאיות, מעל האש ועד עוגיות, במשך חמישה ימים יהפוך ה-Westergasfabriek למסעדה ענקית על גלגלים. בתפריט: אוכל רחוב מכל העולם, בירה ומוזיקה. הכניסה למתחם חינם.
פסטיבל הג’אז השנתי בברדה כולל כ-175 הופעות ברחבי העיר הדרומית, רבות מהן פתוחות לקהל. אוהבים ג’אז אבל לא יודעים בדיוק מה לבחור? באתר הפסטיבל אפשר לבחור הופעה לפי סגנון וגם לשמוע “טעימות” מהמוזיקאים.
הוא שוב כאן, והפעם הוא עגול והולנדי במיוחד – יום המלך 2017. יום הולדתו החמישים של הוד מעלתו וילם אלכסנדר, או בשמו המלא, וילם-אלכסנדר קלאוס ג’ורג’ פרדיננד, מלך הולנד (ממלכת ארצות השפלה), נסיך אוראניה-נאסאו, יונקר ואן אמסברג. אבל אנחנו מעדיפים את הכינוי שניתן לו בעת לימודיו באוניברסיטה כשהיה עוד נסיך, Prins Pils – עדות לאהבתו הגדולה לבירה ולחיים הסטודנטיאליים.
ההולנדים, שימי ההולדת שלהם נוטים להיות מוזרים במקצת בלאו הכי, חוגגים את יום ההולדת ה-50 באופן מיוחד. על חתן החגיגה נאמר שהוא “רואה את אברהם” (Abraham zien) ועל הכלה שהיא “רואה את שרה” (Sara Zien). כאות לכך הם קיבלו באופן מסורתי עוגה לכאורה בדמות האב או האם המיתולגיים. עם השנים העוגה שינתה צורה והפכה לבובה בגודל אדם (לפחות!) שקרוביהם של החוגגים מציבים בחצר הבית, שאמורה להידמות להם, ועליה כתוב “אברהם” או “שרה”. לפעמים הם מוסיפים שיר שצוחק על בעל השמחה, או תולים שלטים המבשרים על יום ההולדת בכל רחבי העיר.
לפעמים הדברים יוצאים קצת מפרופורציה…
זו דוגמה קצת יותר סטנדרטית
אגב, המקור ל”ראיית אברהם” הוא דברים שנאמרו לישו בברית החדשה, אבל הדברים קיבלו טוויסט משלהם. אז האם אנחנו צפויים לראות בובת וילם-אלכסנדר ענקית בפתח הארמונות בהאג או באמסטרדם? כנראה שלא (אלא אם כן מקסימה והילדות זוממות משהו…) אבל בכל זאת יש כמה אירועים מיוחדים ששווה לדעת עליהם.
יום המלך – על מה מדובר?
אבל לפני כן, בעיקר לטובת אלה שמקרוב באו, נסביר מה זה בכלל יום המלך. עד 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שלוש שנים, לאחר הכתרתו של וילם-אלכסנדר בשנת 2013. להזכירכם, ההכתרה התרחשה מוקדם מהצפוי. במלאת לה 75 שנים החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.
המלכה האם ביאטריקס, עם הזוג המלכותי וילם-אלכסנדר ומקסימה, 2013
החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885, לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה. מאז הפכו החגיגות למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו.
ומה נהוג לעשות ביום המלך?
זו איננה רק מסיבת יום ההולדת הגדולה בעולם, אלא גם שוק הפשפשים הגדול בעולם. רחובות הערים הופכים ל-vrijmarkt, שוק שבו כל אחד רשאי לסחור באופן חופשי ופטור ממס בכל הג’אנק שהצטבר לו בבית. זו הזדמנות מעולה לקנות צעצועים, בגדים, ספרים וכלי בית במחירים מצחיקים, אז חשוב לזכור להצטייד בכסף מזומן וקטן. הילדים הם בדרך כלל מלכי השוק הזה. בערים הגדולות חלקם מבלים את הלילה במקום שבו יקימו את הדוכן בבוקר, כדי לשמור על המקום. בפארקים אפשר לראות מיצגים שונים ולפעמים מאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. וזה הדבר החשוב הבא שחייבים לדעת – זה יום כתום. זהו צבעו הרשמי של בית המלוכה ההולנדי, בית אוראניה-נאסאו, ולכן מוצפים הרחובות בהולנדים לובשי, חובשי ועוטי כתום, מחולצות ועד צעיפי נוצות, פאות ושאר נצנצים. גם דגלי הולנד שרבים תולים ביום זה בחלונם מעוטרים בדגלון כתום ארוך, לכבוד בית המלוכה.
שוק הפשפשים הגדול והכתום בעולם, צילום: harry_nl is licensed under CC BY-NC-SA 2.0
וחוץ מזה כמובן שיש מסיבות יום הולדת – ברחובות, במועדונים ובפארקים נשפכת הבירה כמו גשם הולנדי בקיץ, ולצדה גם oranjebitter ו-oranjelikeur, משקאות אלכוהוליים בצבע כתום עז. לכן מומלץ תמיד לדעת היכן השירותים הקרובים… באמסטרדם יתקיימו השנה מספר מופעים גדולים בשולי העיר, במאמץ להקל את העומס על המרכז. למופעים אלה יש לקנות כרטיסים מראש. אבל בכל מקום יש דוכני מופעי מוזיקה חינמיים, לצד דוכני מזון, וכמובן, האטרקציה המרכזית – אלפי הסירות עמוסות החוגגים שגודשות את התעלות.
ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. בכל שנה מבקרים כחולי הדם באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה טילבורג (Tilburg) לכבוד. מי שרוצה להתחכך יכול למצוא את כל המידע על הביקור כאן.
משפחת המלוכה בביקורה בזוולה, 2016
אבל השנה מתוכננים עוד כמה אירועים מיוחדים, בחסות בית המלוכה:
ארוחת ערב עם המלך והמלכה
וילם-אלכסנדר לא חוגג לבד. השנה הוא הזמין 150 הולנדים שחוגגים יחד איתו יום הולדת עגול להצטרף אליו ואל אשתו מקסימה לארוחת ערב בארמון באמסטרדם. התנאים: על האורחים להיות בני 20 ומעלה, שחוגגים יום הולדת ב-27 באפריל כמובן, ושחוגגים השנה Kroonjaar – כלומר יום הולדת עגול, כזה שמתחלק בעשר או בחמש. וככה זה עומד להיראות:
תמונת ענק עם הזוג המלכותי
אחרי ארוחת הערב יצאו המלך, המלכה ואורחיהם להצטלם בכיכר דאם – וכולם מוזמנים! כל מי שיעמוד בשעה 21:45 בין הארמון למונומנט שבצדה השני של הכיכר יילכד בעדשת המצלמה. התמונה תצולם בטכניקה מיוחדת שתאפשר צילום חד במיוחד. המארגנים מבטיחים שכל מצולם יוכל למצוא את עצמו בבירור. תוך 50 דקות מרגע הצילום תפורסם התמונה באתר אינטרנט ייעודי וניתן יהיה להפיץ אותה ברשתות החברתיות.
הארמון פתוח חינם 50 שעות
מיד לאחר התמונה הענקית ייפתח ארמון המלך לציבור הרחב למשך 50 שעות רצופות (מיום שישי ב-22:00 ועד יום ראשון בחצות). הכניסה תהיה בחינם אך יש להזמין כרטיס מראש. נכון לעכשיו נותרו מקומות רק בשעות הלילה. במהלך הזמן הזה תיערך בארמון תערוכה מיוחדת של מוצגים הקשורים לחיים בהולנד ולתרבותה.
ארמון המלך באמסטרדם. אחלה ביקור לילי
וטיפ אחרון מאיתנו: יום המלך זה לא רק אמסטרדם הצפופה. בהאג למשל מציעים שלל אטרקציות, כמו למשל שוק פשפשים מוגן מהגשם, יריד, במה מרכזית עם הופעות חינם ו… שוק פרחי גרניום. בכל עיירה וכפר מוקמות במות מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. אז תעשו חיים והרימו כוסית (או כמה) לחיי נסיך הפילס שהפך למלך הבירה!
התמונה הראשית השתתפה בתחרות צילומי יום המלך של דאצ’טאון בשנה שעברה. קרדיט: עומרי רביב
יהודים בהולנד אמנם חוששים מפגיעה על רקע אנטישמי ורבים רואים באיסלאם איום על אירופה, אך הדבר אינו מוביל לנהירה יהודית למפלגתו של חירט וילדרס, PVV, שנושא את דגל ההתנגדות ל”איסלאמיזציה של אירופה”. כך עולה מסקר שערך בשבועות האחרונים השבועון היהודי NIW, בשיתוף ה-VU) Vrije Universiteit) באמסטרדם וה-KiesKompas.
“העיתון החליט לערוך מחקר על הקול היהודי ועל ההשפעה של פחד על הבחירה של היהודים בהולנד”, סיפר לדאצ’טאון אשר וטרמן, שכתב על המחקר ב-NIW, יחד עם אמו, העיתונאית קארן דה יאחר. “מדובר בפחד במובן רחב של המילה. זה כולל פחד מפני טרור או תקיפה פיזית או מילולית על רקע אנטישמי, אבל גם פחד מפני אובדן הזהות היהודית או חשש מהבעת עמדותיך כיהודי במדינה הזאת”, הסביר וטרמן.
מהן המסקנות העיקריות?
“המסקנה העיקרית היא שהיהודים בהולנד חרדים מפני האוכלוסיה המוסלמית באירופה, אבל זה לא בא לידי ביטוי בהצבעה פופוליסטית-ימנית. שיעור היהודים שדיווחו שהם מצביעים לווילדרס הוא מתחת לממוצע הארצי”.
איך אתה מסביר את זה?
“מה שעוד עלה הוא שהם רואים חשיבות בקיומן של קבוצות מיעוטים בהולנד, והם רוצים לראות יותר שיתוף פעולה בין קבוצות המיעוטים כדי למנוע רדיקליזם”. וטרמן מציין כי ייתכן שלהתנגדותו של וילדרס לשחיטה כשרה הייתה גם כן השפעה על המצביעים היהודים, אולם הנושא לא נבדק במחקר.
כ-10 אחוזים מהמשתתפים בסקר תומכים ב-PVV, בעוד הממוצע הארצי עומד על כ-15 אחוזים. במקום הראשון ניצבת מפלגתו של ראש הממשלה מרק רוטה, עם 17 אחוזי תמיכה בקרב הנשאלים, שיעור כמעט זהה לממוצע הארצי, אבל צניחה רצינית לעומת 30 אחוזי תמיכה שנרשמו בבחירות הקודמות, ב-2012. מפלגת העבודה נמצאת במקום השני, עם כ-11 אחוזי תמיכה. זהו שיעור מעט גבוה יותר מהממוצע הארצי העומד על כ-8 אחוזים, אבל נפילה בהשוואה לבחירות הקודמות, אז זכתה למעט יותר מ-20 אחוזי הצבעה. במקום השלישי ניצבת כאמור מפלגתו של וילדרס, שבניגוד לאחרות רשמה עלייה של כמה אחוזים מהבחירות הקודמות. גם המפלגות הנוצריות הקטנות, CU ו-SGP, זוכות לפופולריות גדולה יותר בקרב יהודים מאשר בקרב ההולנדי הממוצע. המפלגה הנוצרית הגדולה, CDA, פופולרית הרבה פחות בקרב יהודים, וכך גם המפלגה הליברלית D66 ומפלגת השמאל GroenLinks.
אחוזי התמיכה במפלגות השונות, על פי סקר הסקרים של Tom Louwerse, נכון לסוף השבוע (לפני משבר טורקיה-הולנד):
עד כמה הממצאים הללו עולים בקנה אחד עם אופן ההצבעה המסורתי של היהודים בהולנד? בכתבה בנושא שהתפרסמה לאחרונה ב-Trouw תיאר ההיסטוריון בארט וואלט, מומחה להיסטוריה של היהודים בהולנד מה-VU, את דפוסי ההצבעה של היהודים בעבר ובהווה. לדבריו, חברי הקהילה היהודית נוטים באופן מסורתי להצביע למפלגת העבודה, הסוציאליסטית, או ל-VVD, הליברלית. בעבר זכו הסוציאליסטים לתמיכה יהודית משמעותית, בעיקר באמסטרדם ולפני מלחה”ע השנייה, בעוד שמחוץ לבירה נטו היהודים יותר לטובת הליברלים. לאחר המלחמה השתוו שתי המפלגות וכיום מובילה ה-VVD. אולם הנטייה הזאת ימינה אופיינית לכלל החברה ההולנדית ולא רק ליהודים.
“ישראל משחקת תפקיד”
אמנם הסקר לא עוסק בכך ישירות, אבל להערכתך, עד כמה היחס של המפלגות השונות כלפי ישראל מהווה שיקול בהצבעה של יהודי הולנד?
“זה תלוי את מי שואלים כמובן, אבל אני מעריך שלהרבה יהודים זה חשוב. אם מצביעים לשמאל זה תמיד קשה למצוא מפלגה שתתאים מבחינת הנעשה במזרח התיכון. זה כן משחק תפקיד. למשל, אני לא אצביע בקלות ל-GroenLinks גם אם אני מזדהה עם רבים מהרעיונות שלהם, בגלל הגישה שלהם כלפי ישראל”.
תמונה דומה עולה מהכתבה ב-Trouw. כתבת העיתון ביקרה במעוז יהודי הולנדי ותיק, המעדניה הכשרה Sal Meijer, כדי לדון בנושא עם ה”פרלמנט” של יהודי אמסטרדם. היא גילתה בין היתר את היהודים שמצביעים למפלגות הנוצריות הקטנות – בגלל תמיכתן בישראל. גם ההיסטוריון וואלט סבור שהזווית הישראלית חשובה ושהביקורתיות של מפלגת העבודה כלפי ישראל עלתה לה בלא מעט מקולות הבוחרים היהודים.
ישראל עולה בסקר בהקשר אחר – ביטחון. כ-70 אחוזים מהנשאלים ציינו שהתבטאויות אנטי-ישראליות במרחב הציבורי מגבירות את הפחד שהם חשים על רקע היותם יהודים. אותו שיעור סבור שיש לאסור על פעילי BDS (קמפיין החרם על ישראל) לפעול באוניברסיטאות בהולנד.
הפגנה של פעילי BDS בכניסה לסניף Jumbo באמסטרדם, 2013. בין המפגינים גם חבר הפרלמנט ממפלגת SP, הארי ואן בומל
“מסקנה חשובה שעולה מהמחקר היא העובדה שהיהודים מרגישים פחד”, מציין וטרמן. “לא נראה שהם שונאים מוסלמים או את האיסלאם, כפי שעולה מהתבטאויות של הולנדים רבים, אלא שהתוצאות מראות שהם מפחדים אבל גם מסכימים לשתף פעולה. מעניין עוד שרוב הנשאלים הסכימו שאבטחה ממשית עוזרת להם להתגבר על הפחד. הם מרגישים בטוחים יותר עם שומר בפתח. שאלנו ספציפית על הנושא הזה כי יש אנשים שטוענים שזה רק מגביר את הפחד, כלומר הם מפחדים יותר כשהם רואים את בתי הכנסת או בתי הספר מוקפים גדרות ומשטרה, אבל בסקר רואים שזה למעשה ההיפך”.
כ-48 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם חוששים מפגיעה פיזית על רקע אנטישמי, לעומת 30 אחוזים שאמרו כי אינם מפחדים מכך. וטרמן מציין בכתבה כי ב-2015 דיווח ארגון CIDI על חמש תקריות של אלימות פיזית על רקע אנטישמי – תקרית אחת פחות מאשר בשנה שלפני כן. כמעט 40 אחוזים אמרו כי אינם מעיזים תמיד להודות שהם יהודים.
וטרמן. לא מופתע
וטרמן, בן 24 מאמסטרדם, עובד בספריית “עץ חיים”, הספרייה העתיקה של בית הכנסת הפורטוגזי בעיר. הוא לומד לתואר שני בלימודים יהודיים באוניברסיטת אמסטרדם.
כיהודי שחי כאן ומעורה בקהילה היהודית, המסקנות הפתיעו אותך?
“לא, לא ממש הופתעתי. הייתי רוצה שיהיה פחות פחד. שמחתי לראות שזה לא נגמר רק בפחד אלא שהיהודים רואים סיכוי לשיתוף פעולה ולסיכול הרדיקליות. גם לא הופתעתי מכך שווילדרס לא הגיע רחוק בקרב היהודים. זה אולי מפתיע אנשים מחוץ להולנד”.
על המחקר
מעט יותר מ-800 נשאלים השתתפו בסקר. הם מהווים רק 1.9 מכלל היהודים בהולנד, שעל פי הערכות מונים כ-50,000 (כולל ישראלים). רובם הגדול של המשתתפים הם בעלי השכלה גבוהה, בני יותר מ-40. כ-55 אחוזים מהנשאלים הם גברים. כ-40 אחוזים תיארו את עצמם כיהודים-ליברלים, 18 אחוזים הגדירו עצמם “יהודים מבחינה תרבותית”, וכ-14 אחוזים הזדהו כיהודים-אורתודוכסים. שמונה אחוזים כינו עצמם אתיאיסטים. לשאלתי אם היה ניסיון לפנות באופן ממוקד לישראלים-הולנדים בעלי זכות בחירה השיב וטרמן בשלילה. עם זאת, הקישור למחקר פורסם בעמוד הפייסבוק “ישראלים בהולנד”.
מספר שיא של 81 מפלגות הביעו עניין בהשתתפות בבחירות בהולנד, שיתקיימו בעוד כשבועיים. מתוכן רק 28 עמדו בהצלחה בתנאים הדרושים והן אלו שיתמודדו על 150 המושבים בפרלמנט ב-15 במרץ. לאחר שהבנו איך השיטה הפוליטית ההולנדית עובדת, הגיע הזמן להעמיק מעט במפלגות הבולטות במירוץ. הכתבה השנייה בסדרה סוקרת בקצרה את שבע המפלגות המובילות על פי הסקרים*, כלומר אלו שצפויות לזכות ביותר מעשרה מושבים. בפעם הבאה נעסוק במפלגות הקטנות יותר, ובכמה מפלגות מעניינות במיוחד.
VVD – Volkspartij voor Vrijheid en Democratie, מפלגת העם למען חירות ודמוקרטיה
מנהיג: מרק רוטה (Mark Rutte)
מספר מושבים נוכחי: 40
מספר מושבים על פי הסקרים האחרונים: 27-23
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1948, כהמשך למפלגות דומות שפעלו לפני כן, בשילוב עם פורשים ליברלים ממפלגת העבודה ההולנדית. רק בשנות ה-70 התחילה המפלגה לצבור תאוצה בפרלמנט. ב-2002 וב-2006 ספגה המפלגה מפלות בבחירות לפרלמנט. ב-2006 התעורר משבר מנהיגות פנימי כאשר התברר שמספר 2 ברשימה, ריטה ורדונק (Rita Verdonk) זכתה למספר רב יותר של קולות מאשר המנהיג החדש מרק רוטה. היא קראה תיגר על מנהיגותו של רוטה אבל בסופו של דבר היא סולקה מהסיעה, הקימה מפלגה חדשה, והוא יצא וידו על העליונה. מאז, תחת מנהיגותו של רוטה, כוחה של ה-VVD עלה באופן ניכר. ב-2010 היא הפכה לראשונה למפלגה הגדולה בפרלמנט ורוטה הפך לראש הממשלה הראשון מטעמה. היה זה “קבינט רוטה הראשון”. הקואליציה הזו נפלה כעבור שנתיים, כשחירט וילדרס (PVV) הפסיק לתמוך בה, אבל הבחירות שבאו בעקבות זאת רק חיזקו את כוחה של ה-VVD). כעת מכהן “קבינט רוטה השני”, אחת הממשלות הבודדות מאז מלחמת העולם השנייה ששימשה במשך קדנציה שלמה.
עמדות מרכזיות: ה-VVD היא מפלגה ליברלית מבחינה כלכלית, שדוגלת בחיזוק כוחו של השוק החופשי לעומת רגולציה ממשלתית. עם זאת, היא אינה שוללת את עיקרון מדינת הרווחה ההולנדי. המפלגה מתיימרת לייצג את ההולנדי שעובד קשה למחייתו, ולכן תומכת למשל במסים נמוכים. בבחירות הנוכחיות מנסה רוטה לפנות גם למצביעים שנוטים ל-PVV, מפלגתו של חירט וילדרס, באמצעות הסיסמה “normaal doen” (ביטוי הולנדי שמשמעו “להתנהג נורמלי”, להתנהג בסדר, בצורה נאותה ומקובלת בחברה). במכתב פומבי “לכל ההולנדים” דחה רוטה את אלו שלא “מתנהגים נורמלי” – זורקים זבל ברחוב, לא מכבדים את המשטרה וכו’. זוהי כמובן רמיזה ברורה לקבוצות מהגרים. ההתנהגות ה”נורמלית” כוללת סיוע לשכן, האפשרות ללכת יד ביד ברחוב ללא פחד, הנחלת כבוד כלפי שוטרים וכו’.
PVV – Partij voor de Vrijheid, המפלגה למען החירות
מנהיג: חירט וילדרס (Geert Wilders)
מספר מושבים נוכחי: 12
הסקרים האחרונים: 27-23
קצת היסטוריה: וילדרס הוא אחד הפוליטיקאים הוותיקים בהולנד. ב-1998 נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת ה-VVD, כיום יריבתו הגדולה. הוא פרש ממנה ב-2004 על רקע תמיכתה בהצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי, ונשאר בפרלמנט כסיעת יחיד. שנתיים לאחר מכן הקים את המפלגה למען החירות, שזכתה בתשעה מושבים בבחירות. בבחירות 2010 עלתה המפלגה ל-24 מושבים והפכה לשלישית בגודלה בפרלמנט. היא לא הצטרפה לקואליציה בראשות רוטה, אך סיפקה לה רשת ביטחון חיצונית. התמיכה הזו הופסקה ב-2012, כשווילדרס לא הסכים לקיצוצים המתוכננים בתקציב, והדבר הביא לנפילת ממשלת רוטה הראשונה.
עמדות מרכזיות: וילדרס ידוע בעיקר כמתנגד חריף לאיסלאם ולמה שהוא מכנה “האיסלאמיזציה של הולנד”. לקראת הבחירות הנוכחיות פרסמה המפלגה מצע באורך עמוד אחד בלבד (לשם השוואה, המצע של ה-VVD משתרע על כמאה עמודים). בין היתר דוגלת המפלגה באיסור על הקוראן, סגירת מסגדים ובתי ספר איסלאמיים והפסקת הגירה ממדינות מוסלמיות. מבחינה חברתית-כלכלית משלבת המפלגה שמאל וימין: הורדת מסים וממשלה קטנה יותר, לצד הורדת גיל קבלת קצבת הזקנה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות. המפלגה גם מתנגדת נחרצת לאיחוד האירופי, שאותו כינו אנשיה “דיקטטורה”, ומצדדת בפרישה של הולנד ממנו.
קצת היסטוריה: המפלגה נוצרה דה-פקטו ב-1977, כאשר שלוש המפלגות הנוצריות-דמוקרטיות איחדו כוחות ברשימה משותפת פרוטסטנטית-קתולית. מאז לקחה המפלגה חלק בכל קואליציה למעט שלוש, ושלושה מראשיה שימשו כראשי ממשלה. היא אינה חברה בממשלה הנוכחית אולם הייתה השותפה הקואליציונית המרכזית של ה-VVD בממשלת רוטה הראשונה.
עמדות מרכזיות: על אף היותה מפלגה נוצרית, התנ”ך נחשב רק למקור השראה לחברים ולא כתוכנית פעולה פוליטית. זוהי מפלגת מרכז מוצהרת, או כפי שהגדיר אחד מחבריה, “מרכז רדיקלי”. בהתאם לעקרונות פוליטיים פרוטסטנטיים וקתוליים כאחד, היא דוגלת באחריות משותפת של כלל המוסדות החברתיים על הנעשה בחברה ומתנגדת לריכוז כוח רב בידי מוסד בודד או שכבה פוליטית אחת. כמפלגה דתית היא מצדדת בצמצום הפלות, המתת חסד, מיסוד הזנות ולגליזציה של סמים.
D66 – Democraten 66, דמוקרטים 66
מנהיג: אלכסנדר פכטולד (Alexander Pechtold)
מספר מושבים נוכחי: 12
הסקרים האחרונים: 18-16
קצת היסטוריה: המפלגה נוסדה ב-1966 על ידי קבוצת אינטלקטואלים, חלקם הגדול לא פוליטיקאים, שביקשה לקדם רפורמות דמוקרטיות במערכת הפוליטית ההולנדית. היא זכתה למספר שיא של מושבים עבור מפלגה חדשה כשהשתתפה לראשונה בבחירות (7), ומאז ידעה מורדות ועליות (24 מושבים בשיא ו-3 מושבים בשפל). היא הייתה שותפה בכמה קואליציות והצליחה לשבור את ההגמוניה של ה-CDA כשנכנסה לממשלה ב-1994. תחת מנהיגותו של פכטולד המפלגה נמצאת בעלייה מתמדת.
עמדות מרכזיות: D66 היא מפלגה ליברלית פרוגרסיבית. היא בעד שילוב של כלכלת השוק החופשי עם מידה מסוימת של התערבות ממשלתית. בין היתר היא דוגלת בקיצוץ במסים, גמישות רבה יותר בשוק העבודה, השקעה גדולה בחינוך לצד הגברת התחרות בתחום והשקעה באנרגיה בת-קיימא.
GroenLinks, שמאל ירוק
מנהיג: יסה קלאבר (Jesse Klaver)
מספר מושבים נוכחי: 4
הסקרים האחרונים: 17-15
קצת היסטוריה: מפלגת השמאל הירוקה נוסדה ב-1989, כאיחוד של ארבע מפלגות, בהן המפלגה הקומוניסטית והמפלגה האוונגליסטית. היא מעולם לא השתתפה בממשלה, על אף שב-2010 זכתה בעשרה מושבים בפרלמנט. מאז אותה שנה עומד בראשה קלאבר, בן 30, שנחשב לכוכב עולה בשמי הפוליטיקה ההולנדית.
עמדות מרכזיות: הגנת הסביבה ומדיניות כלכלית שמאלית עומדות בלב המצע הפוליטי של המפלגה. היא תומכת בחיזוק מדינת הרווחה ההולנדית, הורדת גיל הפנסיה והגדלת קצבאות, מדיניות הגירה ומקלט ליברלית ושיתוף פעולה בינלאומי להתמודדות עם בעיות סביבתיות כמו שינויי האקלים.
PvdA – Partij van de Arbeid, מפלגת העבודה
מנהיג: לודווייק אשר (Lodewijk Asscher)
מספר מושבים נוכחי: 36
הסקרים האחרונים: 14-12
קצת היסטוריה: רצון לגשר על פערים בחברה ההולנדית המקוטבת הביא להקמת המפלגה ב-1946, כאיחוד של מפלגות סוציאליסטיות, ליברל-דמוקרטיות ונוצריות-פרוגרסיביות. המפלגה הדגימה שוב ושוב את יכולתה לשבת בקואליציה עם מפלגות בעלות אג’נדה שונה, בפרט ה-VVD. ב-1994 וב-1998 עמד מנהיגה הפופולרי וים קוק בראשות שתי ממשלות יציבות. לאחר פרישתו, ולנוכח הרוחות החדשות שהביא עמו הפוליטיקאי הימני הפופוליסטי פים פורטאון בנושאי הגירה ואינטגרציה, ספגה המפלגה מפלה בבחירות 2002. היא התאוששה שנה לאחר מכן אך נותרה באופוזיציה. המפלגה הצטרפה לממשלת רוטה השנייה ב-2012, לאחר שידעה כמה חילופי מנהיגים (שכללו גם את ראש העיר היהודי של אמסטרדם, יוב כהן). בשנה שעברה זכה אשר בהתמודדות על ראשות המפלגה. הוא מכהן כסגן ראש הממשלה וכשר העבודה והרווחה.
עמדות מרכזיות: המפלגה התחילה את דרכה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית מסורתית, המחויבת למדינת הרווחה. בשנות האלפיים היא מיתנה את תוכניתה הפוליטית השמאלית והיא החלה לכלול גם רפורמות בתחום הרווחה וקידום הפרטה. כך הפכה למעשה למפלגת שמאל-מרכז. היא עוסקת הרבה בתחומי עבודה וחינוך, ודוגלת למשל בהעלאת שכר המינימום ובהחלתו מגיל 18.
SP Socialistische Partij, המפלגה הסוציאליסטית
מנהיג: אמילה רומר (Emile Roemer)
מספר מושבים נוכחי: 15
הסקרים האחרונים: 14-12
קצת היסטוריה: קבוצת פעילים שפרשה מהמפלגה הקומוניסטית ההולנדית (מרקסיסטית-לניניסטית) הקימה את המפלגה ב-1971. אולם במרוצת השנים התרחקה המפלגה מהאידיאולוגיה המרקסיסטית-לניניסטית עד שמחקה את המונח כליל משמה כעבור 20 שנה. רק ב-1994 הצליחה להיכנס לראשונה לפרלמנט ההולנדי. בינתיים היא השכילה לפעול בשטח וליצור רשת של פעילים בארגונים מקומיים שמספקים ייעוץ וסיוע לאזרחים למשל. כך עלה כוחה בבחירות המקומיות וכך גם זכתה ב-25 מושבים בבחירות ב-2006, הישג שלא הצליחה לשחזר מאז. היא מעולם לא השתתפה בקואליציה.
עמדות מרכזיות: כשמה כן היא – סוציאליסטית, או סוציאל-דמוקרטית. היא עוסקת בעיקר בנושאי דיור, בריאות ועבודה. בין היתר היא דוגלת בהורדת גיל הפנסיה והגדלתה, הורדת שכר הדירה וביטול ההשתתפות העצמית בביטוח הבריאות.
*ההתייחסות לסקרים על פי “סקר הסקרים” המפורסם באתר של ד”ר טום לוורסה (Tom Louwerse) מאוניברסיטת ליידן. זהו גם מקור המצוטט רבות בתקשורת ההולנדית והעולמית.
אזהרת מזג אוויר ברמת “קוד כתום” הוכרזה הערב באזורים נרחבים בהולנד בשל רוחות עזות. אלה גרמו למשאית שבתמונה למעלה להיסחף ברוח על ה-Houtribdijk היום, וגם אחראיות לתחושת הקור על אף שהטמפרטורות התחילו לעלות. זה בדיוק הזמן להתכרבל מול המחשב וללמוד כמה ביטויים “רוחניים” בהולנדית. לשם כך נעזר בדמות סטריאוטיפית של מדריך הולנדי חייכן, מתוך פרסומת של חברת אנרגיה שמוכרת חשמל שבין היתר מיוצר בטורבינות רוח. המדריך החביב, שלוקח את קבוצת התיירים שלו לכל אתרי החובה במדינה, דובר בעיקר דאנגליש, כלומר, אותה גרסה משובשת (או משופרת!) של השפה האנגלית שמתקבלת כשהולנדים מתרגמים את שפתם באופן מילולי לאנגלית. נסו לחשוב על ישראלי שאומר שהוא מרגיש “on the face”. הבנתם את הרעיון (וכאן תוכלו לבדוק עד כמה טוב אתם דוברים דאנגליש).
הנה הסרטון הקצרצר, אחריו הסברים לחמשת הביטויים שמופיעים בו:
1. המדריך ההולנדי הנלהב מוביל את קבוצת התיירים בנוף הולנדי כפרי טיפוסי של טחנות רוח מסתובבות בעוז ואומר: “הולנד מפורסמת מאוד בטחנות הרוח, הן טוחנות את הקמח, הן טוחנות את החרדל, כך שטחנות הרוח הללו לא הטילו ביצי רוח!”
הביטוי: לא להטיל ביצי רוח, geen windeieren leggen.
כי זה די מעצבן שהתרנגולת שהשקעת בה מטילה ביצים עשויות רוח, כאלה שאי אפשר לאכול או למכור. הביטוי משמש על דרך השלילה, כדי לתאר משהו רווחי, כזה שההשקעה בו השתלמה, כמו למשל טחנות הרוח. אגב, אם יש לכם תרנגולת שלא מטילה ביצי רוח אלא ביצי זהב, עדיף שלא תשחטו אותה. כמאמר הביטוי ההולנדי: je moet de kip met de gouden eieren niet slagen (אל תשחט את התרנגולת עם ביצי הזהב).
2. הקבוצה ממשיכה בדרכה וכמובן עוצרת לטעום גבינה הולנדית, סביר להניח שבגאודה או באלקמר. המדריך זולל בינתיים “מעדן” הולנדי אחר – פריקנדל – אותה נקניקיה כהה וארוכה. הוא מסביר לקבוצה: “פריקנדל זה גם מאכל הולנדי hoor, אבל אם אתם עדיין רוצים גבינה, תעיפו את העצה שלי לרוח!”
הביטוי: להעיף (את העצה שלי) לכל הרוחות, sla mijn advies in de wind.
האמרה הזו ברורה לכל דובר עברית שנוהג להעיף דברים לכל הרוחות. ההבדל הוא שבהולנדית מעיפים רק עצות ודומיהן לרוח.
3. בביקור המתחייב במדורודם אנו רואים, ובעיקר שומעים, אמא צועקת על בנה נמרצות (באיטלקית, אלא מה?). המדריך מודה שהוא “לא יודע מה היא אומרת, אבל אני יודע שהוא מקבל את הרוח מקדימה”.
הביטוי: לקבל את הרוח מקדימה, de wind van voren krijgen.
כל מי שניסה לרכוב היום על אופניים חש היטב את משמעותה של רוח בפנים… על הפנים. מי שמקבל את הרוח מקדימה זוכה ל”שטיפה”, כלומר לנזיפה רצינית.
4. עוד תחנת חובה – אכילת הרינג הולנדי באמצעות אחיזה בזנב הדג הנא ושלשולו לפה. בוולנדם, אלא מה. “אני יודע מה אתם חושבים”, אומר המדריך החייכן לקבוצה ההמומה, “הם מריחים שעה ברוח”.
הביטוי: להריח/להסריח שעה ברוח, een uur in de wind ruiken/stinken.
אם מישהו מתהלך כבר שעה ברוח והוא עדיין מסריח – כנראה שהוא באמת מסריח מאוד. בקיצור, הדגים מסריחים. ולא מהראש במקרה הזה.
5. הסיור מתקרב לסופו, והמדריך מנופף כמובן במעטפת הטיפים ורומז בישירות הולנדית ובדאנגליש מושלמת: “ואם יש לכם כסף מעבר… כי אנחנו לא יכולים לחיות מהרוח!”
הביטוי: אתה לא יכול לחיות מהרוח, van de wind kun je niet leven.
וזו מסקנה מצחיקה במיוחד בפרסומת לחברה שחיה על אנרגית הרוח, וגם סיום נחמד לפרסומת מצחיקה. לפני כן אומרת הקריינית: “בהולנדית יש יותר רוח מאשר בשפות אחרות, כי יש לנו יותר רוח”. אכן, אנו מרגישים זאת היטב היום…
מחשבה לסיום: בעברית קיימים גם המון ביטויים עם רוח. האם הדבר קשור לעובדה שהמילה “רוח” משמשת במגוון הוראות בעברית? או שמא לתרגומי שאילה משפות אחרות?
בטח פגשתם אותם כבר, ההולנדים שיודעים לזהות שאתם מדברים Ivriet, שמתרגשים לשמוע שאתם ישראלים, שלוחצים לכם יד ואומרים שהיהודים לא לבד, אולי אפילו מתנצלים על השואה. רבבות הולנדים תומכים בציונות על בסיס דתי, ורבים מהם משתייכים ל”נוצרים למען ישראל”. שוחחנו עם מנהל הארגון ועם פעילה צעירה על מה שמניע אותם, איך הם מרגישים בארץ, ומה דעתם על נתניהו וההתנחלויות
יום אחד בא אליי לביקור אדם לא מוכר ואמר לי: ‘יש המון נוצרים שאוהבים יהודים מתים’. שאלתי אותו, ‘למה אתה מתכוון ביהודים מתים?’ והוא אמר “כן – משה, ישעיהו, פאולוס, לוקאס. היהודים מהתנ”ך שכבר מתו מזמן. אבל מי יראה את לבו של ישוע לאחינו ואחיותינו היהודים בימים אלו? מי יעמוד לצדם?
כך מתאר הכומר וילם גלסהאוור את פגישתו הראשונה עם קרל ואן אורדט, איש העסקים ההולנדי שהקים את ארגון “נוצרים למען ישראל”, Christenen voor Israel ב-1980. ואן אורדט נולד למשפחה נוצרית אדוקה מאמרספורט שנמנתה בעבר עם האצולה ההולנדית. הוא ירש מאביו חברת כמיקלים מצליחה, ובשנות ה-60 המאוחרות החל לייצג חברות ישראליות באירופה. אבל ב-1979 מכר ואן אורדט את העסק המשפחתי והקדיש את חייו למטרה רוחנית יותר. “אבי רצה לדבר בכנסיות על כך שאלוהי ישראל משיב את עמו לארץ כפי שהוא אמר ב-tenach, ועל כך שאנחנו כנוצרים לא יכולים לעמוד מנגד”, מספר רוג’ר ואן אורדט, בנו של קרל ומי שעומד זה כמה עשורים בראש “נוצרים למען ישראל” (להלן CvI).
ואן אורדט האב. “להראות קצת מהאהבה שאלוהים נתן בלבך”
הארגון, שמרכזו בנייקרק ורשום כעמותה ציבורית בהולנד, מעסיק כ-30 עובדים במשרה מלאה, מפעיל עשרות מתנדבים קבועים ועוד רבים זמניים, ובאמצעות הענף הבין-לאומי שלו, Christians for Israel International, שבראשו עומד הכומר גלסהאוור, הוא פעיל ב-32 מדינות, מרוסיה ועד ברזיל.
“המשימה שלנו לא מכוונת כלפי העם היהודי אלא כלפי הכנסייה”, מסביר ואן אורדט (הכוונה היא לכלל המאמינים הנוצרים ולא לכנסייה ספציפית. ג”ג). “הייעוד שלנו הוא לומר לכנסייה שהיא חייבת לעמוד לצד ישראל כי אלוהים מחזיר את עמו לארץ מכיוון שהמשיח עתיד לבוא. זה המסר שלנו”.
בהתאם לכך עורך CvI הרצאות, ימי לימוד, קורסים בעברית תנ”כית, מארגן טיולים והפגנות, ומוציא לאור כמה עיתונים וכתבי עת שמפיצים מידע על אודות ישראל ויהדות, ברוח ערכי הארגון. לדברי ואן אורדט, כ-65 אלף איש מנויים לעיתון המרכזי של הארגון, Israel aktueel, המחולק חינם, והם המהווים את בסיס התמיכה של הארגון, הנסמך על תרומות. התמיכה מורגשת בכיס – מדי שנה מגייס הארגון 5.5 מיליון יורו בהולנד.
ואן אורדט הבן. “13 ילדים, כמו רבי טוב”
תנ”ך או Tenach?
הבסיס לתמיכה היוקדת במדינת ישראל נעוץ בפרשנות מסוימת מאוד לכתבי הקודש, בעיקר לתנ”ך העברי. יהודים רבים נוטים להתעלם מהעובדה הפשוטה שכל הזרמים הנוצריים מתייחסים לתנ”ך “שלנו” כאל חלק אינטגרלי מכתבי הקודש “שלהם”. הם אמנם מסדרים את ספריו בסדר שונה, וכוללים לעתים ספרים נוספים, אבל סיפוריו ונבואותיו מהוות את הבסיס לאמונה ולתיאולוגיה הנוצריות. עם זאת, הפרשנות הנוצרית המרכזית רואה בו נדבך ראשון מתוך מכלול שכולל כמובן גם את “הברית החדשה” ומפרשת אותו בהתאם לכך.
הנוצרים שאיתם דיברתי אינם משתמשים במונח “הברית הישנה” ומעדיפים במקומו את המילה העברית Tenach. זו איננה העדפה אסתטית או סמנטית, אלא כזו שנוגעת באחת הסוגיות התיאולוגיות המהותיות מבחינת יחסה של הכנסייה כלפי העם היהודי ובמחלוקת דתית בין זרמים שונים בנצרות. במשך דורות, ובמידה רבה גם בימינו אנו, שלטה בכיפה תיאולוגיית החילופין (Replacement Theology) שלפיה הנוצרים החליפו את היהודים כעמו הנבחר של אלוהים. התומכים בהשקפה זו מאמינים שהברית “החדשה” שהביא אלוהים לעולם דרך ישוע החליפה את הברית “הישנה” שכרת אלוהים עם עם ישראל ושמתוארת בתנ”ך. מנגד ניצבת גישה נוצרית שרואה ביהודים עם נבחר שבריתו התנ”כית עם האל נצחית, שרירה וקיימת. עמדה זו צברה תאוצה לאחר השואה, והמחזיקים בה מאמינים שהברית החדשה רלבנטית לנוצרים בעוד תורתו של משה תקפה לגבי היהודים.
סרטון ההסברה של CvI (אנגלית):
אבל מדוע המחלוקת הזו חשובה בכלל לענייננו? פשוט מאוד, אם “הברית הישנה” בטלה, אזי הנבואות התנ”כיות לגבי עתידו של עם ישראל יכולות להתפרש בצורה אלגורית, למשל כנבואות שעתידות להתגשם לגבי הכנסייה הנוצרית, היורשת של עם ישראל לשיטתם. אבל אם הברית בין ישראל לאלוהים עדיין תקפה, הרי שגם הבטחות האל לעמו, כפי שהן באות לידי ביטוי בנבואה, תקפות ומחייבות, והוא עתיד להביא להגשמתן. למעשה, על פי תפישה זו, הוא כבר מממש אותן בימינו אלה:
בישראל קם לתחייה ספר התנ”ך שלך. כך מעידים אנשים רבים שביקרו בישראל. לנגד עיניך אתה רואה את סיפורי התנ”ך, אתה הולך במקומות שישוע הלך בהם, ומרגיש את האווירה מימי התנ”ך. אתה רואה את נבואות התנ”ך מתגשמות. את מה שהנביאים ישעיהו, ירמיהו וזכריה כתבו לפני אלפי שנים, אנחנו רואים מתממש בדורנו. דוגמה לכך היא הנבואה מזכריה פרק ח’. לאחר אלפיים שנים שבהן גר ברחבי העולם, העם היהודי חוזר לירושלים. כיכרות העיר שוב מלאות בזקנים וזקנות ובילדים וילדות משחקים*.
בפסוק ח’ אומר אלוהים שהוא בעצמו יחזיר את העם היהודי לירושלים: ‘וְהֵבֵאתִי אֹתָם, וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה’.
בימינו, לראשונה מאז שזכריה כתב את המילים הללו, חוזר העם היהודי בהמוניו לישראל. אין זה אלא שהנבואה הזו מתגשמת. ואנחנו בדורנו עדים לכך. אלוהים מוכיח את נאמנותו למה שהבטיח לעם היהודי לפני אלפי שנים. כך הוא מראה לנו בצורה ממשית שהוא אל נאמן! אבל זה לא הכל. אנחנו מצפים לחזרתו של ישוע. רגליו יעמדו ביום ההוא על הר הזיתים שליד ירושלים, כותב זכריה. עוד הבטחה שאין ספק שאלוהים יקיים.
הקטע הזה לקוח מתוך מגזין הצעירים של הארגון, Isreality, והוא משקף היטב את הקשר בין האמונה בתקפוּתה של הברית התנ”כית לבין ציונות נוצרית בת זמננו. נוצרים ציונים, כלומר כאלה שמבססים את תמיכתם בציונות על אמונתם הדתית הנוצרית, רואים בשיבת העם היהודי לארץ ישראל ובהקמת מדינת ישראל מימוש הבטחה אלוהית. אבל זה לא הכל כמובן. בדומה לרעיון ה”אתחלתא דגאולה” שחלקים מהציונות הדתית היהודית דוגלים בו, הצעד הבא לאחר כינון הריבונות היהודית הוא ביאתו של המשיח. מבחינתם זו תהיה ביאתו השנייה של ישוע, ותחילת מלכותו עלי אדמות, שתכלול גם הכרה של היהודים באלוהותו. אבל זהו קץ שלשיטתם אין לחשב ואין לדחוק, ומועדו ידוע רק לאל עצמו.
כתבה של מגזין Isreality שבה צעירים מתוודעים לסיפוריהם האישיים הדומים של קורבנות שואה בהולנד.כתבת השער מספקת טיפים לטיול דל תקציב בארץ, בין הכתבות האחרות – “האם ירושלים מוכנה לבואו של המשיח?”
ויש היבט נוסף ליחס המיוחד לעם ישראל – ההיסטוריה הכואבת של יחס הכנסייה ליהודים וההיסטוריה האכזרית של היהודים באירופה. “עלינו לא לשכוח את כל המאות שבהן גרמנו כל כך הרבה סבל”, אמר ואן אורדט האב בסרטון ההסברה לארגון, “מלחמת העולם השנייה, השואה, שישה מיליונים שהושמדו. אי אפשר לכפר על זה. אפשר רק להראות קצת מהאהבה שאלוהים נתן בלבך”.
mara esch
“כשאני בישראל אני מתביישת להגיד שאני נוצריה כי לרוב היו אלה נוצרים שרדפו יהודים והשמידו אותם. לכן אני מנסה להראות שזה יכול להיות אחרת”. כך מעידה מארה אש (Esch) בת 21, סטודנטית ליהדות ועברית באוניברסיטת ליידן, ונוצריה תומכת ישראל. אש גדלה במשפחה נוצרית אוהבת ישראל בכפר קטן ליד חאודה. לפני שש שנים הצטרפה למשלחת של CvI לסיוע ליהודים באוקראינה והיא כותבת בלוג במגזין הצעירים של הארגון. ב-2013 התנדבה בצה”ל במסגרת עמותת שר-אל, המאפשרת למתנדבים יהודים ולא-יהודים לחוות מעט מהצבא הישראלי. שנה לאחר מכן חזרה לארץ והתנדבה עם קשישים ניצולי שואה בבית אבות בחולון. “הייתה לי הזכות להיות חודש עם האנשים המקסימים האלה – וכמה שאני נהניתי איתם!” מספרת אש. “מצד שני היה גם קשה. הייתי בחולון בדיוק כשהמלחמה עם עזה (מבצע צוק איתן, ג”ג) הגיעה לשיאה. כל יום רצנו בגלל ה-azaka ולא יכולתי לחלוק את הפחד שלי עם איש. הזקנים דיברו בתקופה הזו רק על אושוויץ ולכן חשבתי, ‘אני לא אתחיל להתלונן עכשיו על הכמה רקטות האלה’. מאז אותו קיץ שמתי לב שאני סובלת יותר מסטרס ושהתחלתי לשנוא רעשים חזקים וזיקוקים. בחודשים הראשונים אחרי הקיץ כל אימון צופרים בהולנד גרם לי ממש לבכי. אני מבינה שלמדתי הרבה בקיץ הזה ולא הייתי מוותרת עליו, עכשיו אני מבינה טוב יותר את המשמעות של לגור בישראל”.
מה משך אותך לישראל וליהדות מלכתחילה?
“את האהבה לישראל קיבלתי מהוריי. בגיל 11 קיבלתי החלטה מודעת משלי להאמין במשיח והתחלתי לקרוא יותר במקרא. שם קראתי שישראל היא אהבתו הגדולה של אלוהים, שהמשיח הוא יהודי, ושבסופו של העולם הזה היהודים יוכלו להתגורר בבטחה בארצם ושלום יבוא מציון. אני חושבת שזה פנטסטי ואני מרגישה שזה כבוד גדול עבורי לקחת חלק בתוכנית האלוהית הזאת דרך האמונה שלי. בגלל האהבה שלי לישראל ולעם היהודי שנובעת מהתנ”ך היה בי רצון להראות לעם היהודי שהוא לא לבד ושיש הרבה אנשים שתומכים בו!”.
“התרחקנו מהתרבות היהודית”
ואן אורדט בן ה-58, מספר לי שהוא אב ללא פחות מ-13 ילדים. אני מבקשת לוודא ששמעתי נכון את המספר והוא צוחק: “13 ילדים, כמו רבי טוב”.
הבחירה ברב אינה מקרית. נוצרים רבים, גם כאלה שאינם ציונים, רואים ביהדות את המקור לאמונתם שלהם, והמסורות היהודיות מעוררות בהם התרגשות וסקרנות. “אני יודעת שכנוצרים איבדנו הרבה היבטים חשובים של השורשים שלנו משום שהתרחקנו מהתרבות היהודית”, מעידה אש, “אני מאוד מודעת לזה וזה קשה מאוד להתקרב לתרבות הזו בסביבה שבה היהדות לא כל כך נוכחת”. הפתרון טמון בנסיעות ארצה כמובן, אבל גם בלימוד על אודות המסורת היהודית. כך ניתן למצוא באתר של CvI מאמרים מאת רבנים, רשימת קריאה שבועית בתנ”ך על פי סדר קריאת פרשות השבוע, ובחנות המקוונת ניתן לקנות חפצי יודאיקה כמו טליתות, מזוזות ושופרים. במגזין הילדים של הארגון, !Tov, אפשר למצוא מידע צבעוני ומושך על חגי ישראל.
מדוע חשוב לכם ללמד ילדים על המנהגים היהודיים הללו כבר מגיל צעיר?
“אנחנו לא מעודדים אנשים לחגוג את החגים היהודיים אבל אנחנו מסבירים לילדים למה אלוהים כונן את החגים הללו וכיצד מקיימים אותם כיום. זה מיוחד מאוד. לאחר 2,000 שנים של ניתוק מיהודים יש גם המון בורות, כך שאנחנו רוצים להקנות לילדים הבנה של מהי יהדות, ושהיהודים הם עדיין עמו הנבחר של אלוהים שמקיימים את הכתוב בתנ”ך”.
שמן זית ושיחה על ישראל
CvI פועל בכמה תחומים, בהולנד ומחוצה לה. בראש ובראשונה מדגיש ואן אורדט את הפעילות הישירה בקהילה הנוצרית – “כ-400 מפגשים בשנה בכנסיות” – שמטרתם לקרוא לנוצרים מכל הזרמים לעמוד לצדה של ישראל.
פעילות חשובה נוספת היא זו של החנות Israel Producten Centrum (מרכז המוצרים מישראל) שהקים ואן אורדט האב מתוך רצון לתת מענה לחרם הערבי על ישראל ובמטרה לתמוך בחברות ישראליות. המרכז מנוהל היום על ידי בן אחר של ואן אורדט, פיטר. החנות מציעה יינות, מוצרי מזון, קוסמטיקה, מזכרות, תכשיטים ויודאיקה, המיוצרים בדרך כלל בקיבוצים או על ידי חברות קטנות. בנוסף לחנות המרכזית בנייקרק ולחנות המקוונת, המוצרים נמכרים גם על ידי מתנדבים נוצרים ברחבי הולנד שעורכים ימי מכירה בבתיהם ומנצלים את ההזדמנות לדבר על ישראל. ב-2009 CvI אף קיבל פרס מטעם איגוד התעשיינים הישראלי על תמיכתו המתמשכת בכלכלה הישראלית באמצעות מרכז המוצרים.
Israel Producten Centrum בנייקרק. עשרות מתנדבים ברחבי הולנד
תחת הכותרת “הביאו את היהודים הביתה” מעודד הארגון עלייה מאוקראינה, מסייע לעליית בני המנשה מהודו וליהודי צרפת המבקשים לעלות ארצה. הפעילות של הארגון באוקראינה עלתה לכותרות בהולנד באפריל האחרון, עם פרסום סרט תיעודי על מסע השכנועים והלחצים שמפעילים אנשיו על יהודים במדינה, ולנוכח ההתנגדות שהביע הרב הראשי לאוקראינה לפעילות זו (לכתבה בדאצ’טאון). אך אנשי הארגון נחושים לעזור ליהודים שם, על פי דרכם. השנה למשל הם מתכננים להוציא שמונה משלחות מתנדבים מהולנד לאוקראינה, שיעסקו בחלוקת חבילות מזון ליהודים עניים, בביקור באתרי השמדה ממלחמת העולם השנייה, ובעידוד יהודים לעלות ארצה, דרך הסוכנות היהודית.
“מתנגדים לכך שיהודה ושומרון יהיו יודנריין“
CvI מארגן כמה “מסעות סולידריות” לישראל. אלה הם טיולים מאורגנים במגוון נושאים, מסיורים שמרכזם התנ”ך או ירושלים, ועד לטיולי פריחה וצפרות. בתחילת דרכו לא פעל CvI כלל בישראל עצמה, אך כיום הוא תומך כספית במספר מיזמים בארץ, כגון בתי תמחוי, מוסדות לימוד תורניים, בתי אבות לניצולי שואה נזקקים, וגם – סיוע להתנחלויות ביהודה ושומרון. מדובר בתמיכה כספית כמובן, אבל גם מוראלית. למשל, החנות מוכרת גם מוצרים שיוצרו מעבר לקו הירוק, וביקורים בהתנחלויות הם חלק שגרתי מהסיורים שעורך הארגון בארץ. כשוואן אורדט נשאל על כך, הוא משתדל בתחילה לשמור על דיפלומטיות מסוימת, אך הנושא מצליח להוציא ממנו ביטויים קשים.
אתם תומכים באופן נחרץ בהתנחלויות, שהן נושא שנוי במחלוקת בישראל עצמה, איך אתה מסביר את זה? מה תהיה עמדתכם אם תקום בישראל ממשלה שתחליט לסגת מהשטחים?
“אנחנו לעולם לא מבקרים או משבחים את ההחלטות של ממשלת ישראל. לישראל יש פרלמנט וממשלה וזוהי החלטה שלה. אנחנו רק אומרים שזהו לבה של ארץ ישראל התנ”כית ושיהודה ושומרון ניתנו גם הם ליהודים לחיות שם. אנחנו מתנגדים מאוד לכך שיהודים לא יורשו לחיות בארצם שלהם ושיהודה ושומרון יהיו יודנריין כי העולם רוצה בכך. אנחנו לא נוקטים עמדה פוליטית, אנחנו לא אומרים שהפתרון צריך להיות שתי מדינות או מדינה אחת, אבל אנחנו כן תומכים ביהודים שרוצים לחיות שם”.
ומה לגבי הפלסטינים?
“יש ערבים שחיים בישראל בגבולות 67′ לצד יהודים, כך שזה אפשרי. אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה הפתרון אלא רק שיהודים צריכים להיות מסוגלים לגור שם. בסופו של דבר, הפתרון יגיע כשהמשיח יגיע ויביא שלום מירושלים. הזמן הזה מתקרב, היהודים שבים הביתה ולא ייעקרו שוב. בינתיים השלום לא תלוי בנו, למרות שאנחנו מקווים לו ומתפללים להגעתו”.
הספר “יהודה ושומרון” שנמכר בחנות המקוונת. “מי שפותח את הספר הזה יוצא למסע גילויים לא צפוי בארץ התנ”ך”
אין זה מפליא שהעמדה הנחרצת הזו, המקובלת בקרב נוצרים ציונים בכלל, מעוררת התנגדות מצד קבוצות נוצריות מסוימות, בהן כנסיות במזרח התיכון, בארה”ב ובבריטניה. אלה רואות בה ביטוי להערצה עיוורת של ישראל, לחוסר ביקורתיות כלפי מדיניותה, או לפחות מכשול לקידום הבנה בין ישראלים לפלסטינים.
ואילו ישראל הרשמית משתדלת לטפח את יחסיה עם הלובי הנוצרי הבין-לאומי הזה. רק בחודש שעבר ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ב”שגרירות הנוצרית הבין-לאומית בירושלים”, ארגון נוצרי ציוני שמרכזו בארץ, ושיגר משם את ברכתו לחג המולד. נתניהו אמנם לא הספיק להיפגש עם פעילי CvI בביקורו האחרון בהולנד, אך הוא הקפיד להתקשר לוואן אורדט ולהודות לו באופן אישי על פועלו. “אתם החברים הטובים ביותר של ישראל בעולם… חברותכם המתמשכת נוגעת ללבנו ומשמחת אותנו”, אמר נתניהו, וואן אורדט השיב: “יחד עם חיים דיבון (השגריר דאז) אנחנו השגרירים של ישראל, ונמשיך לשמש ככאלה עד שהמשיח יבוא”.
ישראלים-הולנדים רבים התרגשו לראות את דגל ישראל מונף הבוקר בחצי התורן על בניין עיריית רוטרדם לאחר הפיגוע בירושלים, במיוחד לאור העובדה שבראש עיריית רוטרדם עומד אחמד אבו טאלב, ראש עיר מרוקאי. אבל מתברר שהעניין לא פשוט כל כך, ואולי יש כאן יותר פוליטיקה מאשר אידיאולוגיה.
ערוץ החדשות PowNed ראיין את יוסט ארדמנס (Joost Eerdmans) הממונה על הביטחון ואכיפת החוק ומי שעומד בראש מפלגת Leefbaar Rotterdam. המפלגה, שעומדת בראש מועצת העיר, ידועה בנטייה ימנית שמרנית בנושאי הגירה ורב-תרבותיות ובעבר לפחות התנגדה למינויו של אבו טאלב לראש העיר.
ארדמנס אמר כי הוא זה שהחליט לתלות את דגל ישראל על בניין העירייה, בעת ששימש אתמול כממלא מקום ראש העיר (locoburgemeester) בהיעדרו של אבו טאלב. זאת, לאחר שבשבוע שעבר הונף על גג העירייה דגל טורקיה לאות הזדהות עם קורבנות הפיגוע באיסטנבול. “זה נורא בדיוק כמו (הפיגוע בטורקיה) ואני חושב שטוב להפגין קצת חמלה כלפי הישראלים והנפגעים. חיים כאן בעיר יהודים, ישראלים ואני חושב שטוב להקרין שאנחנו איתם”, אמר ארדמנס.
כשנשאל לגבי עמדת מפלגתו בעניין אמר: “אני הייתי במקרה ממלא מקום ראש העיר אתמול, ראש העיר לא היה נוכח, ואנחנו החלטנו בעצמנו לעשות זאת. אלה הן החלטות שמקבלים בהתבסס על רגשות, גם רגשות בקרב החברה. אני חושב שזו היה טוב להראות שאנחנו לא מקבלים סוג כזה של טרור”.
“האם אנחנו נראה עכשיו דגל של כל מדינה שיהיה בה פיגוע טרור?” שאל המראיין. “לא, אני דווקא לא כל כך בעד זה. זה נורא, אבל היום צריך לתלות כך דגל כל שבוע. הממשלה העירונית יצטרך להחליט אם ממשיכים לתלות דגלים שונים או שנדבוק בדגל ההולנדי”.
עד כה לא פורסמה כל תגובה מצדו של ראש העיר. אבו טאלב הוא המרוקאי והמוסלמי הראשון שמכהן כראש עיר של עיר מרכזית בהולנד, והוא נודע בהתבטאויות הישירות שלו, גם כלפי מוסלמים. למשל, אחרי הפיגוע במערכת “שארלי הבדו” בפריז, אמר אבו טאלב כי מוסלמים שאינם מסוגלים לקבל את ערכי החירות יכולים לארוז מזוודות ו”לעוף מכאן לעזאזל”.
(אגב, הבחור המקועקע בסרטון נשאל לגבי הדגל הישראלי ואומר שאין לו דעה בעניין. כשהמראיין מתעקש ומעיר שמדובר בנושא רגיש, הוא עונה “לא בשבילי, אני לא שם זין” (מילולית “זה לא עושה לי סרטן”).
שגריר ישראל החדש קיים בשבוע שעבר פגישה עם נציגי ארגונים ישראליים הפועלים בהולנד ועם הקהל (הישראלי) הרחב. הוא שבר את הקרח בהולנדית, דיבר על התפקיד שהולנד רוצה למלא במזה”ת, על הסברה, על BDS, ועל איך הישראלים שחיים כאן יכולים לסייע
בתחילת אוקטובר נכנס לתפקידו שגריר ישראל החדש בהולנד, אביב שיר-און, ששימש בעבר כסמנכ”ל אירופה במשרד החוץ, וכשגריר באוסטריה ובשווייץ. ביום ראשון שעבר נפגש באמסטרדם עם פעילים בקהילה הישראלית המקומית, ולאחר מכן עם הקהל הישראלי הרחב.
רוב נשי מוחץ
השגריר שבר את הקרח והרשים את הקהל כשפתח במשפט בהולנדית, כולל gezellig ו-lekker כמובן. הוא אינו דובר הולנדית, אבל הגרמנית שבפיו בוודאי תעזור לו להבין את הנאמר סביבו. אגב גרמנית, שיר-און סיפר על גיחותיו להולנד בעת ששימש בשגרירות ישראל בגרמניה בשנות ה-80, כשהוא נוהג במכונית בעלת לוחית רישוי גרמנית. למרבה האירוניה, הוא זכה לקריאות “תחזירו לי את האופניים” מצד ההולנדים, והיו גם מי שגרמו נזק למכונית.
שיר-און נדרש לסוגיית מספר הישראלים החיים בהולנד והודה כי לשגרירות אין מידע חד-משמעי בנושא וכי למעשה איש אינו יודע לבטח. לדבריו, ההערכות הלא רשמיות נעות בין 5,000 ל-15,000. לשגרירות אסור למסור כמה ישראלים רשומים אצלה וממילא לא כולם נרשמים.
בפגישה המצומצמת, שהתקיימה ביוזמת ציפי הרסמן-ספי מארגון “צוותא”, נכחו מיכאל הס, שליח הסוכנות ותנועת הבונים דרור; אביחי מאיר מתנועת בני עקיבא; אמיר אביטל, אדמין קבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”; אילנה לנג-שומרוני, מקימת הספרייה העברית בהאג; רותי שלו וניר גבע, ממקימי “קהילה”; נציגות הצופים הילית סקוט-שני (ממקימות העמותה), שיר אייסמן השי”נשינית וליאת שושן, מרכזת השבט; וכמובן נציגות דאצ’טאון לימור לוי וגילי גוראל. כבר בתחילת הפגישה הבהיר השגריר כי “לשגרירות אין אמצעים מיוחדים לטפח את קשר עם הקהילה הישראלית המקומית, למרות שהמדינה אומרת שזה חשוב. לא הקשר עם הישראלים הוא שניצב בראש סדר העדיפויות של השגרירות, אלא הקשר עם ההולנדים. הקשר עם הישראלים הוא ‘על הדרך’ אבל הוא חשוב גם לנו”. הוא סיפר כי בחודשיים האחרונים התחלף כל צוות השגרירות, כולל הציר, הקונסול, והדיפלומטית הציבורית. בפגישה דנו בשיתוף פעולה אפשרי בין הארגונים לשגרירות, אולם אחת מתוצאותיה המיידיות היא דווקא הגברת שיתוף הפעולה וחיזוק הקשרים בין הארגונים עצמם. הדבר כבר בא לידי ביטוי ביוזמה לעריכת טקס משותף ביום הזיכרון ובהקמת מאגר מידע זמין על הארגונים הפועלים בהולנד.
בפגישה הפתוחה לקהל הרחב נכחו כ-30 אישה ואיש, בנוסף לנציגי הארגונים. מעניין לציין שרוב הנוכחים היו נשים (יותר מ-20). כמו כן, נראה שרובם מעל גיל 40 לפחות.
בפגישה הכללית. “אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד”
קשר מורכב ומתוח
השגריר שב והדגיש כי הקשר עם הקהילה הישראלית אינו בראש סדר העדיפויות של השגרירות, “אבל גם בהחלט לא בתחתית הרשימה”. הוא המשיך והתייחס למשימות העומדות בפני השגרירות: בראש ובראשונה השגרירות פועלת לקדם את האינטרסים המדיניים-כלכליים-ביטחוניים של מדינת ישראל בהולנד. השגרירות גם שואפת לחזק את תמיכת הולנד בעמדות ישראל בכל תחום, למשל בארגונים בינלאומיים. בהקשר זה ציין שיר-און כי הולנד תמכה בעמדת ישראל כשהצביעה נגד קבלת הרשות הפלסטינית לאינטרפול בחודש שעבר.
“היחסים שלנו עם אירופה היום הם אמביוולנטיים”, הסביר שיר-און. מצד אחד הוא הזכיר את הקשר ההיסטורי-מדיני-תרבותי ההדוק בין ישראל לאירופה, אך ציין כי “כיום הקשר מורכב ויש מתח מתמיד בנושאים המדיניים”. לדבריו, הולנד אינה יוצאת דופן מבחינה זו, ולמעשה היא שואפת למלא תפקיד משמעותי במזרח התיכון וביחסים בין ישראל לפלסטינים. ואמנם, הסכסוך הישראלי-פלסטיני נוכח בכל סוגיה. שיר-און סיפר למשל כי באותו שבוע היה דיון שגרתי בפרלמנט על תקציב משרד החוץ ההולנדי. כחצי מהשאילתות בנושא היו קשורות למזרח התיכון, ומתוכן כחצי עסקו בישראל. בנוסף הזכיר השגריר כי לאחר החלטת האיחוד האירופי על סימון מוצרי התנחלויות היו ההולנדים הראשונים להצהיר כי יכבדו החלטה זו (וכאן הואיל מישהו מהקהל להסביר בקול כי “ההולנדים ממושמעים ואוהבים בירוקרטיה”). שיר-און אמר כי הולנד גם הייתה גם הראשונה להביע דרישה לפיצויים פוטנציאליים על הרס מבנים בשטחי C בגדה (דרישה שהוסרה מאז). השגריר התייחס גם לביקורו של בנימין נתניהו בהולנד בספטמבר ואמר, כפי שפורסם גם בתקשורת, כי נתניהו ומרק רוטה הגיעו להסכמה על פרויקטים לשיפור מצב הפלסטינים (הנחת צינור גז, ניהול מים, שיפור מעברי הגבול).
הסברה, ביקורת ופרופורציות
נראה שהנושא הבוער ביותר בקרב הנוכחים היה סוגיית ההסברה הישראלית. ניכר היה כי יש ציפייה בקרב הקהל שהשגרירות, כנציגת מדינת ישראל, תספק כלים זמינים ואפקטיביים שיאפשרו לאנשים החיים כאן להתמודד עם טענות אנטי ישראליות. בקרב הנוכחים הורגשה נכונות כללית להתגייס למטרה זו אולם לא לגמרי ברור מדוע דווקא על השגרירות לספק מענה לכך. ואמנם, אמיר אביטל קרא לנוכחים לפעול עצמאית – למשל לבדוק את ספרי הלימוד של הילדים, להתעדכן לגבי חוקי ההפגנות ולפנות למשטרה כאשר מפגינים נגד ישראל עוברים עליהם, לכתוב מכתבי מחאה וכו’. השגריר הדגיש אף הוא את החשיבות של פעולה פרטית: “כל דבר שאתם תעשו בתחום ההסברה הוא חשוב מאוד. אם שמעתם מישהו שאומר משהו שלא מוצא חן בעיניכם הגיבו מיד”. הוא הסביר כי לשגרירות נדרש זמן לבדוק את הדברים ולהגיב בצינורות המקובלים. לפיכך, התגובה המיידית והכנה של אנשים מן השורה יכולה להיות חשובה ומשפיעה.
שיר-און מגיש את כתב ההאמנה למלך וילם-אלכסנדר (Rotapool, Remko de Waal)
“צריך גם לשמור על פרופורציות”, אמר שיר-און כשעלתה סוגיית ההפגנה הדי קבועה נגד ישראל בכיכר דאם באמסטרדם. “יש דברים שקשורים לחופש הביטוי. אני יכול לחיות עם הפגנה של כמה אנשים מחוץ לתיאטרון שבו מועלית הצגה מישראל. אבל אם יש פעילות של האנשים האלה בניסיון למנוע את ההצגה כי היא מישראל, זה כבר לא חופש הביטוי. כאן יש לנו ויכוח עם ממשלת הולנד שרואה כל פעילות של BDS (תנועת החרם על ישראל) כקשורה לחופש הביטוי. זו פעילות פוליטית ולעתים גם גובלת באנטישמיות”. השגריר גם הדגיש את ההבדל, לפחות כפי שישראל רואה אותו, בין ביקורת לגיטימית על עמדותיה של ישראל לבין אנטישמיות. “לנו כיהודים וכישראלים יש נטייה לזרוק את כולם לסיר אחד כי זה נוח לנו, כי אז לא צריך להתמודד עם הביקורת”, אמר שיר-און, “אבל לצערנו הקו היטשטש ויש אנטישמים שמסתתרים מאחורי הביקורת. הדחייה של קיום מדינה יהודית היא אנטישמיות”.
יום הזיכרון
נושא שעלה שוב ושוב, הן בפגישה המצומצמת של נציגי הארגונים והן בפגישה הפתוחה לקהל, הוא הצורך בציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באופן משותף ורחב. כמה מהנוכחים קבלו על כך שבעבר ערכה השגרירות טקס שאליו הוזמנו ישראלים רבים אולם הטקס נערך כיום במתכונת מצומצמת. השגריר אמר כי יבדוק את הנושא. בינתיים החלו הארגונים הישראליים לשתף פעולה מתוך כוונה לקיים טקס זיכרון שיהיה פתוח לקהל הרחב. דאצ’טאון יעדכן בפרטים בהמשך.
דרושים: מידע וקשרים
לסיום, התבקש השגריר מהקהל להגיד חמישה תחומים שבהם יכולים הישראלים החיים כאן לסייע לשגרירות בפעילותה (חמישה דברים שחשוב לך לקבל מאיתנו”, כפי שניסחה זאת השואלת). שיר-און השיב:
מידע על פעילות שקשורה לישראל, הן חיובית והן שלילית.
מידע על אנשים שכדאי לשגרירות להיות בקשר איתם או שחשוב לדעת לעמוד מולם.
מידע על פעילות BDS בהולנד, בעיקר פעילות שקטה, מאחורי הקלעים.
קשרים שימושיים לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, כגון אנשי קשר בתקשורת ובכלכלה.
הזמנות לפעילויות (אף ששיר-און הבהיר מראש כי אנשיו לא יוכלו להגיע לכל פעילות).
אביב שיר-און נולד ב-1952 בישראל, גדל והתחנך באשקלון. שירת כמ”מ שריון במלחמת יום כיפור. בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מהאוניברסיטה העברית. ב-1978 הצטרף למשרד החוץ ושירת מאז במגוון תפקידים. בין היתר היה יועץ, דובר וראש מחלקת תקשורת בשגרירות ישראל בגרמניה, ראש מערך המידע במשרד החוץ, חבר בצוות הדוברות בשיחות השלום במדריד, דובר המשלחת הישראלית לשיחות השלום עם ירדן, דובר המשלחת הישראלית לשיחות עם הרשות הפלסטינית (1997-1996), יועץ מדיני לשר יוסי ביילין (במשרד הכלכלה והתכנון), דובר משרד החוץ וראש מערך התקשורת במשרד, הממונה על ענייני הקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, שגריר ישראל בשווייץ ושגריר ישראל באוסטריה. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ”ל אירופה במשרד החוץ. דובר גרמנית וצרפתית. נשוי לארנונה ואב לשלושה.
