אמנים מסתוריים, יצירות שמשוגרות לחלל ויצירות מסתתרות. אלו הם רק כמה ממה שמתגלה בסיור חדש בעברית על אמנות רחוב באמסטרדם שמעלה שאלות על אמנות בין חתרנות לממסד
פסל הברונזה היפה והמקצועי שבתמונה הוא כנראה לא מה שעולה בדמיונם של רוב האנשים כשהם חושבים על אמנות רחוב. יש להניח שהמראה של כנופיית צעירים מתגנבת באישון לילה, חמושה בפחיות צבע, הוא אסוציאציה נפוצה יותר. אמנם כמו הגרפיטי גם הפסל נקבע באישון ליל, אבל דווקא בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אמסטרדם, ותוך הבטחה שנשמרת כבר שנים לשמור על סודיות מוחלטת לגבי זהותו של היוצר או יוצרת. נחזור לכך בהמשך.
וזו דוגמה לאחד הדברים היפים בסיור אמנות רחוב של Arternative שהשתתפתי בו בשבת האחרונה – הוא כל הזמן מפתיע אותך בסיבוב. ואני מתכוונת לסיבוב במובן הפיזי ביותר. בעיקול הרחוב, מאחורי צמח פרא עירוני, בסמטה צרה או על הקרקע, המבט של הילה רביב, המדריכה, מתורגל בזיהוי יצירות הרחוב בכל מקום.
חוץ מההנאה שב”ציד” היצירות ושמיעת הסיפור שמאחוריהן, הסיור מעלה גם שאלות עקרוניות לגבי אמנות רחוב ואמנות בכלל, ושאלות חברתיות רחבות יותר. בעיקר מורגש המתח שבין חתרנות לממסדיות – מתי אמן מסתכן כשהוא פועל ברחוב ומתי הוא משתף פעולה עם הרשויות? עד כמה תומך הממסד ועד כמה הוא מתנגד לפעילות של אמני רחוב? עד כמה האמנות הזו עוסקת במחאה ומשמשת פלטפורמה למאבק, כמו למשל מאבק דיירים נגד השתלטות בעלי הון על השכונה, ועד כמה היא עשויה דווקא לשמש את בעלי ההון? וכמובן, השאלה הנצחית על מהות היצירה – מתי שרבוט או מדבקה הופכים לאמנות. מידת הדיון בנושאים הללו תלויה בעיקר בכם ובשותפים שלכם לסיור. מי שלא נלהב להתפלסף יוכל פשוט ליהנות משפע של אנקדוטות על סצנת אמנות הרחוב באמסטרדם. הנה טעימה קטנה.
בבליל החתימות והמדבקות הולכת ונבלעת יצירה של האמן C215. חדי העין יוכלו לזהות את חתימתו הריבועית של האמן הצרפתי שפועל ברחבי העולם, והשפיע מיצירתו גם על רחובות תל אביב וירושלים. “אני משתדל לפעול בתוך הקשר, אז אני מציב ברחובות אלמנטים ודמויות ששייכות במיוחד לרחובות”, כותב האמן באתר שלו, “אני אוהב להראות דברים ואנשים שהחברה מנסה להסתיר: הומלסים, מעשנים, ילדי רחוב, מאהבים שמצאו מקום על הספסל למשל”.
C215 עובד בשיטה מעניינת ביותר של מספר שבלונות וריסוס כדי ליצור עומק. קשה לראות זאת בתמונה אבל הדבר ברור כשעומדים ליד העבודה. הסרטון הבא ממחיש זאת. אגב, מתחת לציור שלו מסתתרת עבודה מעניינת נוספת, מצליחים לראות?
במקרים אחרים ברור מאוד הקשר בין האזור שבו הוצבה העבודה לבין היצירה, כמו למשל בפרויקט “העכברות האדומות” של האמן Luis Risi. זו יצירה נסתרת שספק אם הייתי שמה לב אליה. ואולי טוב שכך – רבות מהיצירות הללו כבר נגנבו. אם יתמזל מזלכם במהלך הסיור תזכו לראות יצירה גדולה ומשעשעת במיוחד בבית הקפה שבו הכל התחיל. ומה האמירה? “זה פרויקט כיפי ומשעשע, אני לא מנסה לומר משהו פוליטי על הזונות. זה כמעט כמו ליצור תת-עולם, שכבה חיצונית בשכונה עצמה”, אמר האמן בראיון ל-nltimes.
אבל יש יצירה שקשורה למאבקים פוליטיים-כלכליים, או לפחות מזוהה איתה. כאלו הן היצירות המעטרות את “בניין הנחש” או את בניין Vrankrijk הסמוך, משכנה של קבוצת אקטיביסטיות המגדירות עצמן כ-“drag queers”. סיפורם של שני הבניינים ודייריהם, שתוכלו לשמוע בסיור, הוא סיפור שמתחיל בבעל הון, ממשיך בסקווטינג ונגמר במאבק חברתי ובשתי צורות שונות של בעלות כלכלית. יותר מכל הוא מעלה את התהייה של מי הרחוב הזה בכלל? של מי השכונה?
שאלות הנוגעות לבעלות ולכסף עולות שוב ושוב במהלך הסיור, וכרוכות באמנות עצמה. Luis Risi למשל, ציר העכברות האדומות, אמר שהציורים שלו אינם עומדים למכירה כעת, ושהוא שמח שאנשים גונבים אותם. אבל אמנים אחרים הם בעלי עסקים, חלקם משגשגים. בסופו של הסיור ביקרנו ב-art’otel, שם נערכת בימים אלה תערוכת אמנות רחוב פתוחה לקהל הרחב, בהשראת התערוכה The Art of Banksy שמוצגת כעת באמסטרדם. המחירים על היצירות הגיעו למאות ואף אלפי יורו. אפשר לדבר הרבה על הפיכת הרחוב לגלריה, אפילו כזו חתרנית, או על יציאת האמנות מהמוזיאון למרחב הציבורי, אבל אולי בעצם השאיפה של האמנים היא להיכנס חזרה לגלריה, ולהצמיד ליצירה תג מחיר מכובד? או אולי לקבל הזמנה לפרויקט מטעם העירייה ולקשט את המדרכות לאור יום, וכשהמונה דופק?
בינתיים המסיירים יכולים ליהנות גם מזה וגם מזה, וכמובן גם מארגנות הסיורים נהנות. אפשר בהחלט ליהנות מרוב האמנות במרחב הציבורי ללא צורך בתיווך, אבל אני הרגשתי שההדרכה חשפה בפניי יצירות ורבדים שלא הייתי מגלה בעצמי בשלב ראשוני.
א-פרופו גילוי, הבטחנו פתרון לחידה שפורסמה אתמול בעמוד הפייסבוק שלנו – היכן מסתתרת היצירה ומי האמן?
ובכן, היצירה נמצאת על הגשר, מעט מעל ומשמאל המספר 208. מדובר בפסיפס של Invader, אמן מדליק במיוחד שמעטר את העולם בדמויות המפוקסלות של משחק המחשב הנושן Space Invaders. לפני מספר שנים Invader אפילו שיגר את אחת הדמויות שלו לפלוש לחלל וצייד אותה במצלמה. עוד עבודות שלו מתחבאות ברחבי העיר ובערים אחרות ואפשר “לצוד” אותן.
ומה בנוגע לפסל הברונזה המסתורי מהתמונה הראשונה? את התיאוריות לגבי זהותו של האמן האנונימי תוכלו לשמוע בסיור, אומר רק שהקונספירציה מגיעה מעלה מעלה, עד לארמון המלוכה.
גילוי נאות: הייתי אורחת של חברת Arternative City Guides, שעורכת סיורי אמנות בעברית במספר ערים באירופה. עם זאת, הדברים שנכתבו משקפים את דעתי האישית ושביעות רצוני מהסיור.
זהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.
היא הייתה פעילה פמיניסטית וחברתית בינלאומית, שכללה את הדיאפרגמה והביאה אותה להולנד, ועמדה בראש ארגון הסופרג’יסטיות בהולנד – הארגון למען זכות הצבעה לנשים. 
כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:
