Author: גילי גוראל

  • של מי השכונה הזאת? סיור אמנות רחוב באמסטרדם

    אמנים מסתוריים, יצירות שמשוגרות לחלל ויצירות מסתתרות. אלו הם רק כמה ממה שמתגלה בסיור חדש בעברית על אמנות רחוב באמסטרדם שמעלה שאלות על אמנות בין חתרנות לממסד

    פסל הברונזה היפה והמקצועי שבתמונה הוא כנראה לא מה שעולה בדמיונם של רוב האנשים כשהם חושבים על אמנות רחוב. יש להניח שהמראה של כנופיית צעירים מתגנבת באישון לילה, חמושה בפחיות צבע, הוא אסוציאציה נפוצה יותר. אמנם כמו הגרפיטי גם הפסל נקבע באישון ליל, אבל דווקא בשיתוף פעולה מלא עם עיריית אמסטרדם, ותוך הבטחה שנשמרת כבר שנים לשמור על סודיות מוחלטת לגבי זהותו של היוצר או יוצרת. נחזור לכך בהמשך.

    StreetArt mysterious bronze

    וזו דוגמה לאחד הדברים היפים בסיור אמנות רחוב של Arternative שהשתתפתי בו בשבת האחרונה – הוא כל הזמן מפתיע אותך בסיבוב. ואני מתכוונת לסיבוב במובן הפיזי ביותר. בעיקול הרחוב, מאחורי צמח פרא עירוני, בסמטה צרה או על הקרקע, המבט של הילה רביב, המדריכה, מתורגל בזיהוי יצירות הרחוב בכל מקום.    

    חוץ מההנאה שב”ציד” היצירות ושמיעת הסיפור שמאחוריהן, הסיור מעלה גם שאלות עקרוניות לגבי אמנות רחוב ואמנות בכלל, ושאלות חברתיות רחבות יותר. בעיקר מורגש המתח שבין חתרנות לממסדיות – מתי אמן מסתכן כשהוא פועל ברחוב ומתי הוא משתף פעולה עם הרשויות? עד כמה תומך הממסד ועד כמה הוא מתנגד לפעילות של אמני רחוב? עד כמה האמנות הזו עוסקת במחאה ומשמשת פלטפורמה למאבק, כמו למשל מאבק דיירים נגד השתלטות בעלי הון על השכונה, ועד כמה היא עשויה דווקא לשמש את בעלי ההון? וכמובן, השאלה הנצחית על מהות היצירה – מתי שרבוט או מדבקה הופכים לאמנות. מידת הדיון בנושאים הללו תלויה בעיקר בכם ובשותפים שלכם לסיור. מי שלא נלהב להתפלסף יוכל פשוט ליהנות משפע של אנקדוטות על סצנת אמנות הרחוב באמסטרדם. הנה טעימה קטנה.

    StreetArt face on door

    בבליל החתימות והמדבקות הולכת ונבלעת יצירה של האמן C215. חדי העין יוכלו לזהות את חתימתו הריבועית של האמן הצרפתי שפועל ברחבי העולם, והשפיע מיצירתו גם על רחובות תל אביב וירושלים. “אני משתדל לפעול בתוך הקשר, אז אני מציב ברחובות אלמנטים ודמויות ששייכות במיוחד לרחובות”, כותב האמן באתר שלו, “אני אוהב להראות דברים ואנשים שהחברה מנסה להסתיר: הומלסים, מעשנים, ילדי רחוב, מאהבים שמצאו מקום על הספסל למשל”.

    StreetArt C215

    C215 עובד בשיטה מעניינת ביותר של מספר שבלונות וריסוס כדי ליצור עומק. קשה לראות זאת בתמונה אבל הדבר ברור כשעומדים ליד העבודה. הסרטון הבא ממחיש זאת. אגב, מתחת לציור שלו מסתתרת עבודה מעניינת נוספת, מצליחים לראות?

    במקרים אחרים ברור מאוד הקשר בין האזור שבו הוצבה העבודה לבין היצירה, כמו למשל בפרויקט “העכברות האדומות” של האמן Luis Risi. זו יצירה נסתרת שספק אם הייתי שמה לב אליה. ואולי טוב שכך – רבות מהיצירות הללו כבר נגנבו. אם יתמזל מזלכם במהלך הסיור תזכו לראות יצירה גדולה ומשעשעת במיוחד בבית הקפה שבו הכל התחיל. ומה האמירה? “זה פרויקט כיפי ומשעשע, אני לא מנסה לומר משהו פוליטי על הזונות. זה כמעט כמו ליצור תת-עולם, שכבה חיצונית בשכונה עצמה”, אמר האמן בראיון ל-nltimes.  

    StreetArt red mouse
    עכברה אדומה של Risi. אין אמירה

    אבל יש יצירה שקשורה למאבקים פוליטיים-כלכליים, או לפחות מזוהה איתה. כאלו הן היצירות המעטרות את “בניין הנחש” או את בניין Vrankrijk הסמוך, משכנה של קבוצת אקטיביסטיות המגדירות עצמן כ-“drag queers”. סיפורם של שני הבניינים ודייריהם, שתוכלו לשמוע בסיור, הוא סיפור שמתחיל בבעל הון, ממשיך בסקווטינג ונגמר במאבק חברתי ובשתי צורות שונות של בעלות כלכלית. יותר מכל הוא מעלה את התהייה של מי הרחוב הזה בכלל? של מי השכונה?

    StreetArt Snakehouse Marlo Oreste Flickr
    בניין הנחש. של מי השכונה הזאת בכלל?
    StreetArt Vrankrijk Pascal Tran Flickr
    בניין Vrankrijk. מדוע בחרו ה-drag queers דווקא בדימוי הזה?

    שאלות הנוגעות לבעלות ולכסף עולות שוב ושוב במהלך הסיור, וכרוכות באמנות עצמה. Luis Risi למשל, ציר העכברות האדומות, אמר שהציורים שלו אינם עומדים למכירה כעת, ושהוא שמח שאנשים גונבים אותם. אבל אמנים אחרים הם בעלי עסקים, חלקם משגשגים. בסופו של הסיור ביקרנו ב-art’otel, שם נערכת בימים אלה תערוכת אמנות רחוב פתוחה לקהל הרחב, בהשראת התערוכה The Art of Banksy שמוצגת כעת באמסטרדם. המחירים על היצירות הגיעו למאות ואף אלפי יורו. אפשר לדבר הרבה על הפיכת הרחוב לגלריה, אפילו כזו חתרנית, או על יציאת האמנות מהמוזיאון למרחב הציבורי, אבל אולי בעצם השאיפה של האמנים היא להיכנס חזרה לגלריה, ולהצמיד ליצירה תג מחיר מכובד? או אולי לקבל הזמנה לפרויקט מטעם העירייה ולקשט את המדרכות לאור יום, וכשהמונה דופק?

    13517516_1140268302697068_8002717807676851328_o
    עבודה של Pipsqueak was here בתערוכה ב-art’otel. אחת הנשים הבודדות

    בינתיים המסיירים יכולים ליהנות גם מזה וגם מזה, וכמובן גם מארגנות הסיורים נהנות. אפשר בהחלט ליהנות מרוב האמנות במרחב הציבורי ללא צורך בתיווך, אבל אני הרגשתי שההדרכה חשפה בפניי יצירות ורבדים שלא הייתי מגלה בעצמי בשלב ראשוני.

    א-פרופו גילוי, הבטחנו פתרון לחידה שפורסמה אתמול בעמוד הפייסבוק שלנו – היכן מסתתרת היצירה ומי האמן?

    StreetArt Space Invader
    החידה: איפה מסתתרת היצירה ומי האמן?

    ובכן, היצירה נמצאת על הגשר, מעט מעל ומשמאל המספר 208. מדובר בפסיפס של Invader, אמן מדליק במיוחד שמעטר את העולם בדמויות המפוקסלות של משחק המחשב הנושן Space Invaders. לפני מספר שנים Invader אפילו שיגר את אחת הדמויות שלו לפלוש לחלל וצייד אותה במצלמה. עוד עבודות שלו מתחבאות ברחבי העיר ובערים אחרות ואפשר “לצוד” אותן. 

    StreetArt space invader detail
    אחד מהפולשים של האמן Invader, המשתמש בדמויות ממשחק המחשב הנושן אך האלמותי

    ומה בנוגע לפסל הברונזה המסתורי מהתמונה הראשונה? את התיאוריות לגבי זהותו של האמן האנונימי תוכלו לשמוע בסיור, אומר רק שהקונספירציה מגיעה מעלה מעלה, עד לארמון המלוכה.

     

    גילוי נאות: הייתי אורחת של חברת Arternative City Guides, שעורכת סיורי אמנות בעברית במספר ערים באירופה. עם זאת, הדברים שנכתבו משקפים את דעתי האישית ושביעות רצוני מהסיור.  

    StreetArt Hila and pocahontes
    הילה המדריכה ליד יצירה של Cranio, אחת בסדרה של שלוש
  • דאצ’ניוז: “השר העביר קצבה למתנחלים בניגוד לחוק”

    מתחקיר של העיתון NRC עולה כי אזרחים הולנדים שחיים מעבר לקו הירוק קיבלו קצבה הגבוהה מהקבוע בחוק, בהוראת השר אשר ובהתייעצות עם רה”מ. “הממשלה הייתה נתונה ללחץ מלוביסטים”

     

    השר לענייני חברה ועבודה, לודווייק אשר (Ludewijk Ascher), דאג באופן אישי שאזרחי הולנד תושבי התנחלויות יקבלו מממשלת הולנד קצבה גבוהה מכפי המגיע להם על פי חוק, בתיאום עם ראש הממשלה מרק רוטה ושר החוץ פרנס טימרמנס. כך עולה מתחקיר שפרסם העיתון NRC במהלך סוף השבוע, על סמך מסמכים סודיים שהגיעו לידיו וראיונות עם מעורבים בנושא. בעקבות התחקיר תובעים מספר חברי פרלמנט לקיים דיון בנושא ולקבל הסברים מהשר.

    כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

    על פי החוק ההולנדי, פנסיונרים זכאים לקבל מהמדינה קצבת זקנה שנקראת AOW(Algemene Ouderdomswet). גם אזרחים שחיים מחוץ להולנד זכאים לכך, אך רק אם הם חיים במדינה שלה הסכם בנושא עם ממשלת הולנד. לישראל יש הסכם כזה עם הולנד, אולם מאחר שהולנד לא מכירה באופן רשמי בריבונות הישראלית בשטחים, ההסכם אינו תקף באזורים אלה. המצב הזה אינו ייחודי רק לישראל ותקף למשל גם לגבי צפון קפריסין וסהרה המערבית. הולנדים שחיים באזורים מסוג זה זכאים לפיכך לקצבה מופחתת.

    לודווייק אשר (ויקיפדיה, Creative Commons License)
    לודווייק אשר (ויקיפדיה, Creative Commons License)

    ב-2013 גילה הגוף האמון על תשלומי הקצבה, ה-SVB (Sociale Verzekeringsbank, “הבנק לביטוח חברתי”) כי הקצבה משולמת שלא על פי חוק. על פי העיתון, השר אשר התייעץ אז עם רוטה וטימרמנס והורה להמשיך לשלם את הקצבה המלאה ולא להפחיתה.

    כבר ב-2014 קיבלו הולנדים שחיים מעבר לקו הירוק מכתב מה-SVB המזהיר אותם בנוגע לתשלום הגבוה מדי ששולם להם, ולדברי העיתון הדבר הוביל ל”פאניקה” בממשלה. בעקבות זאת בסופו של דבר מצא השר הכשר חוקי לכאורה שיחריג את המתנחלים ויאפשר את המשך התשלום בטענה שלא ניתן להם בזמן מידע הולם בנושא. אולם על פי העיתון זוהי טענה מופרכת שכן המידע בנושא זמין באתר האינטרנט של ה-SVB  ובאמצעים נוספים. עוד טוען העיתון כי מהמסמכים שבידיו ברור שהשר היה מודע לבסיס השקרי של הטענה.

    העיתון טוען כי “ממסמכים פנימיים עולה שהממשלה ההולנדית הייתה נתונה ללחצים מצד ארגוני לוביסטיים” אך לא מציין מיהם אותם ארגונים. בכתבה אחרת הוא מזכיר בהקשר זה את CIDI, ארגון עולי הולנד ואף ממשלת ישראל.

    בכתבה הנוספת, תחת הכותרת “מה יקרה אם פשוט נמשיך לשלם?”, מפורטת השתלשלות העניינים המלאה בנושא, הכוללת מסכת ארוכה של דיונים פוליטיים בעקבות גילוי התשלום המנוגד לחוק וניסיונות להכשיר את המשכו. העיתון מתאר זאת כ”עשור של פאניקה דיפלומטית, אלפי שעות של עבודה מאומצת של פקידים, מאות מיילים חסויים ועשרות פגישות חירום בין פקידים בכירים לשרים – עד לרמת ראש הממשלה”.

     

    בתמונה הראשית: העיר אריאל בשומרון, ינואר 2013 (ויקיפדיה, נחלת הכלל)

  • 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי

    כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים שאוכלים להם את הגבינה מהלחם, שונאים חולבי בתים, ומתים ליפול עם האף בחמאה (אבל לא להסתובב איתה על הראש). רוצים לדעת מה זה אומר? לכבוד שבועות, קבלו ניבים הולנדים שימושיים ומשעשעים עם מוצרי חלב.

     

    אין זה מפתיע שבמעצמת חלב וגבינה כמו הולנד רוויה השפה בביטויים ובמטבעות לשון הלקוחים מעולם מוצרי החלב. ושבועות זו הזדמנות מצוינת ללמוד כמה מהם.

    1. ik heb van ______ geen kaas gegeten  (איק הבּ ואן _____ חיין קאס חחייטן)

    כשלא מבינים במשהו עדיף לא לצאת חומוס, ולהודות בפה מלא שלא אכלתם מהדבר הזה גבינה. למשל, אם השיחה נסבה על מחשבים תוכל לומר ik heb van computers geen kaas gegeten.

    אם מדברים איתך על הולנדית תוכל להודות ש- van Nederlands heb ik geen kaas gegeten, דבר שיבלבל כמובן את כל הנוכחים ההולנדים.

    2. Ik laat me niet de kaas van het brood eten (איק לאט מה ניט דה קאס ואן הט ברוט אייטן)

    “boterham met kaas” by bies is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

    כמו הישראלים, גם ההולנדים לא אוהבים לצאת פראיירים, רק שאצלם זה בא לידי ביטוי בשמירה אדוקה על כריך הגבינה. אז אם למשל הצלחת לחמוק ממתווך נכלולי שניסה להוציא ממך עוד כמה יורו, תוכל לספר לחבריך ש- ik laat hem niet de kaas van mijn brood eten, כלומר לא נתת לו לאכול לך את הגבינה מהלחם.

    3. Huisjes melken (האושייס מלקן)

    אבל לעתים קשה לחמוק מאותם בעלי בתים שכל פרנסתם היא על עושק דייריהם בכל צורה שהיא. אלה עוסקים במלאכה העתיקה של “חליבת בתים” – huisjes melken, והמטאפורה ברורה.

    4. Boter bij de vis (בּוטר ביי דה ויס)

    אותם בעלי בתים, סביר שלא יסכימו לדחות את התשלום, אלא יבקשו את הכסף “חמאה ליד הדגים”, boter bij de vis, כלומר באופן מיידי ולא בהקפה או בשוטף פלוס.

    5. Een melkkoe (מלקּוּ)

    “Paid parking against expansion” by Roel Wijnants is licensed under CC BY-NC 2.0

    אם, לעומת זאת, אתה הוא בעל הבית שברשותו בניין דירות בלב אמסטרדם שהוא ירש מדודה של חמותו – ברכותיי! יש בידך melkkoe, פרה חולבת שניתן להפיק ממנה עוד ועוד.

    מטבע הלשון הזה משמש לרוב לגנות הממשלה שמוצאת לה melkkoe בדמות מסים על מוצרים כמו אלכוהול וסיגריות, כלומר מוצרים שאנשים ממשיכים לקנות בכל מקרה ובכך מבטיחים את המשך זרימת החלב.

     

    אולי יעניין אותך גם:

    בוודאי יעניין אתכם: המילון ההולנדי לאהבה (כולל פלוצים וקרקרים)
    שחפת! שאלוהים יקלל אותי! כך תגדף כמו הולנדי 
    סליחה, מה השפה?

     

    6. Ik viel met mijn neus in de boter (איק פיל מט מיין נוס אין דה בּוטר)

    5855416357_c3d373e73d_o
    תשתדלו ליפול לתוכה עם האף  (Butter, jacqueline, Flickr, CC License)

    ואם נמשיך בענייני הדיור, הרי שאם אכן ירשת בניין דירות בלב אמסטרדם מאיזו דודה נשכחת, תוכל לומר שנפלת עם האף בחמאה – ik viel met mijn neus in de boter. אפשר להשתמש בביטוי הזה גם להתרחשויות משמחות פשוטות יותר. למשל, אם מישהי התחילה לעבוד במשרד חדש ושבוע לאחר מכן הוציאו את כל הצוות לחופשת סקי מגבשת, הרי שניתן לומר עליה: ze valt met haar neus in de boter.

    7. Boter op je hoofd hebben (בּוטר אופּ יה הופד הבּן)

    spreekwoord-wie-boter-op-hoofd-heeft-moet-niet-in-zon-lopenזהו קיצור של הפתגם wie boter op zijn hoofd heeft, moet niet in de zon lopen, ובעברית – “מי שיש לו חמאה על הראש, שלא יתהלך בשמש”. לא ברור מאיפה השמש הקופחת נכנסה לאמרה ההולנדית הזו, אבל הכוונה ברורה: מי שבעצמו אשם במשהו, שלא יסתובב ויאשים אחרים. קצת יותר פשוט מ”טול קורה מבין עיניך” שלנו, אבל הרבה פחות אלגנטי מ”הפוסל, במומו פוסל”. שימושי במיוחד לגבי פוליטיקאים, לא חשוב מאיזו מדינה.

     

    8. Niets in de melk te brokkelen hebben (ניטס אין דה מלק טה בּרוקלן הבּן)

    מאז שאבא שלי התחתן עם אישה חדשה, hij heeft niets in de melk to brokkelen,  “אין לו שום דבר לפזר בחלב”, היא מחליטה הכל ולו אין מה לומר. ייתכן שמקורו של הביטוי במאכל המקומי מעורר התיאבון, ה-pap, כלומר דייסה, שהייתה מורכבת מחלב ובו סוכר וצנימים. העשירים היו יכולים להרשות לעצמם להמתיק את הדייסה ולהעשיר אותה בלחם, בעוד לעניים לא היה מה “לפזר בחלב” והם נאלצו להסתפק בדייסה דלה ודלילה. מכיוון שבעל המאה הוא גם בעל הדעה, הדימוי ברור – מי שיש לו מה לפזר בחלב הוא מי שיש לו זכות להביע את דעתו ולהשפיע בנושא מסוים. אפשר להשתמש בביטוי גם על דרך החיוב: בדמוקרטיה, גם לעניים יש משהו לפזר בחלב, ze hebben iets in de melk te brokkelen.

    9. Hij kan nog geen deuk in een pakje boter slaan  (היי קאן נוח חיין דואוק אין אן פאקייה בוטר סלאן)

    טוב, זה לא נשמע טוב בעברית, אבל המשמעות ברורה – מישהו ש”לא מסוגל לעשות שקע בחבילת חמאה” הוא פשוט חלשלוש, מישהו שלא צריך לפחד ממנו.

    10. Er de boter uitbraden  (אר דה בוטר אאוטבראדן)   

    חברים, הייתי יכולה להמשיך כך עם עוד עשרות ביטויים חלביים, אבל לא צריך לצלות את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה… טוב, הביטוי הזה ממש לא עובד בעברית, ויסלחו לי שומרי הכשרות, אבל הכוונה היא למצות דבר מה, לסחוט אותו עד הטיפה האחרונה, לטוב ולרע. למשל: התיירים הצעירים באמסטרדם צלו את הבשר עד טיפת החמאה האחרונה כשהלכו מסטולים לרייקסמוזיאום לאחר בילוי לילי בקופישופ, ze braadden de boter eruit.

  • הבית ברחוב שפינוזה שלוש, אמסטרדם

    חנה ואן נורדן שמרה על קשר חם עם הכומר שהציל את חייה אך מעולם לא לקחה את בנה לראות את הבית שבו גדלה ובו ראתה בפעם האחרונה את אמה. את הסיפור קורע הלב הוא שמע מדודתו, ובביקור בבית הוא מצא מזכרת מהחיים שלפני המלחמה

    בכל שנה ביום הזיכרון מוציאה מרייטה ברינקמן את השלט שעליו שמות האנשים שגרו פעם בבית שלה. בכל שנה הציגה את שמותיהם ואת תאריך הירצחם, מבלי שידעה עליהם דבר. עד שיום אחד דפק בדלת נמרוד, ומאחוריו חמולה ישראלית, וביקש לראות את הבית של סבא וסבתא שמעולם לא הכיר.

    מאייר ואן נורדן

    מאייר ואן נורדן ומרתה ואן נורדן-ורדאון גרו בשפינוזסטראט מספר שלוש* באמסטרדם. “מאייר היה חייט והסדנה שלו הייתה בבית. מרתה ניהלה בבית פנסיון כשר שבו גרו כמה קשישים. כך הם קיוו להבטיח את עתידן של שתי בנותיהם”, כך נכתב על המשפחה הקטנה ב-Joods Monument, מיזם ההנצחה המקוון של יהודי הולנד. אך עם תחילת הכיבוש הנאצי בני הזוג עשו עוד משהו כדי להבטיח את עתיד הבנות – הם בנו מחבוא במרתף הבית, והסוו אותו מאחורי ארון.

    “הם הבינו שיגיע היום שבו ידפקו בדלת”, מספר נמרוד בר-אור, נכדם של מרתה ומאייר. בתמונה בעמוד הזיכרון המוקדש למרתה נראית אישה צעירה מערסלת תינוקת שמביטה אל עבר האור. התינוקת היא אמו של נמרוד, חנה, הבת הבכורה. מרתה ואן נורדן הייתה ככל הנראה אישה בעלת תושייה. בנוסף לניהול הפנסיון בביתה, היא הייתה יו”ר ארגון הנשים של אגודת “נחליאל”, אגודה יהודית שפעלה באמסטרדם באותה תקופה. תושייתה, שאותה הורישה גם לבתה, עמדה להן באותו ערב במאי שבו דפקו השוטרים ההולנדים על דלת הבית.

    מרתה ואן נורדן-ורדאון ובתה הבכורה חנה

    “סבתא שלי הבינה שבאים לקחת אותם. היא מיהרה ודחפה את שתי הבנות לתוך המחבוא במרתף ויצאה החוצה לשוטרים. הם אמרו גם לסבא שלי להצטרף. ואז סבתא ביקשה רק רגע ואמרה שהיא שכחה את המעיל בבית. השוטרים נתנו לה להיכנס. היא ירדה למרתף להגיד שלום לבנות ויצאה”. הייתה זו הפעם האחרונה שהשתיים ראו את אמן. מרתה ומאייר נספו בסוביבור ב-11 ביוני, 1943.

    אולי יעניין אותך גם:

    מה שקרה אז בקופישופ, מה שקרה בחנות הספרים
    העשיר היהודי והחייל הגרמני שהצילו יהודים בהולנד  
    התמונה שצולמה מחלון הבית שלי באמסטרדם, אז
    הולנד, 1944: תינוק יהודי נולד בבּוֹר

    רגל בדלת

    חנה בת ה-17 ואחותה אלישבע בת ה-11 נותרו בחדרון הנסתר, שדלתו נסגרה ונתקעה. כשהצליחו לצאת לבסוף היה חושך. הן היו מבוהלות ובודדות. הוריהן הכינו אותן מראש, הן ידעו שבמקרה חירום עליהן להגיע לכתובת מסוימת באמסטרדם, אבל היה אז לילה ועוצר, והן פחדו. “אמא שלי, הילדה הבוגרת, גילתה יוזמה. היא ידעה שבסמוך גר רופא שיניים נוצרי. היא החליטה ללכת אליו ולבקש להעביר אצלו את הלילה”, מספר נמרוד.

    “הן הקישו בדלת והרופא פתח אותה רק קצת. חנה אמרה שלקחו את ההורים והן מבקשות לישון אצלו הלילה. הוא סירב. חנה הכניסה את הרגל בין הדלת למשקוף ואמרה שאם לא ייתן להן להיכנס היא תלשין לגרמנים ותגיד שהוא מחביא יהודים. הוא נבהל והסכים להכניס אותן ללילה”.

    אדלה טייבום. חדר מבצעים סודי

    למחרת הגיעו חנה ואלישבע לכתובת הייעודית. הייתה זו דירה קטנה בת שני חדרי שינה בשכונת פועלים באמסטרדם, ביתם של אדלה ולואי טייבום (Teeboom). “אדלה החליטה לעזור ליהודים לאחר שהייתה עדה לגירוש ההמוני הראשון בקיץ 1942”, נכתב באתר יד ושם. היא ובעלה ניהלו בדירתם מעין חדר מבצעים. הם קלטו יהודים שחמקו מהגירושים, ומילטו אותם למקומות מסתור ברחבי הולנד. אדלה הכניסה לביתה את חנה ואלישבע. במשך חודשים ארוכים היא העבירה אותן בין כמה מקומות מסתור אך כשאלה התבררו כלא בטוחים, החזירה אותן לדירתה. בכל פעם ששבו הנערות לדירה, הן פגשו שם יהודים נוספים שהסתתרו. לבסוף השיגה אדלה מסמכים מזויפים והביאה את חנה לביתו של כומר פרוטסטנטי בכפר הקטן למלרפלד, מזרחית לזוולה.

    קשר חם

    “הכומר לנדרט יוהאנס וסלדייק היה דמות ציבורית חשובה בכפר. הוא ידע היטב שהוא מסכן את חייו, אך בכל זאת פתח את ביתו בפני חנה”, נכתב באתר יד ושם. “חנה הייתה אמורה לשהות עמו רק כמה ימים, אך בסופו של דבר נשארה אצלו עד סוף המלחמה. לנדרט התייחס לחנה כאילו הייתה בתו ודאג לכל מחסורה. הוא חי אז עם דודותיו, שגם כן התייחסו לנערה כאל בת משפחה. מעולם לא ניסה לכפות עליה את אמונותיו הדתיות”.

    הכומר וסלדייק. “דאג לחנה כאילו הייתה בתו”

     

    במשך כשנה וחצי חייתה חנה בביתו של הכומר וסלדייק, שאף מצא מחבוא לאחותה באותו הכפר, לאחר שהמסתור שבו שהתה הופצץ. “אני שמעתי מאמא סיפורים רק על התקופה האחרונה, זו שבה היא שהתה אצל הכומר”, אומר נמרוד, “היה לה קל יותר לדבר עליה, את השאר היא העדיפה להדחיק. התקופה הראשונה נשארה חסויה ואילו כאן נפתח צוהר מסוים, לא רחב מדי”.

    את הפתיחות היחסית הזו של אמו מייחס נמרוד גם לעובדה שחנה שמרה עד מותה על קשר עם וסלדייק ומשפחתו. למעשה הקשר בין המשפחות נשמר גם היום. “עצם שמירת הקשר הייתה סגירת מעגל והבעת תודה לאיש, בבחינת ‘בזכותך אני פה ויש לי משפחה ובית חדש בישראל’. וזה היה טוב לכולם. שמחתי מאוד שהיה לנו קשר חם וטוב לאורך שנים עם משפחתו של הכומר. נוצר קשר אישי וחברי טוב בין אמא שלי לאשתו של הכומר, חֶר, שאיתה הוא התחתן אחרי המלחמה. זה עזר לשמור על הקשר החם בין המשפחות. עד היום אנחנו בקשר עם חֶר, שכבר בת 90, ועם הילדים”.

    נמרוד, חר ואלישבע
    נמרוד, חר ואלישבע

     

    “כנער ביקרתי באותו בית באותו כפר שבו היא הוסתרה. לא זוכר שדיברתי עם הכומר על למה הוא עשה את מה שעשה. הסיפור הוא שהמחתרת ההולנדית פנתה אליו ושאלה אם הוא מוכן ‘לארח’ והוא הסכים מיד, באופן די טריוויאלי”.

    מתנגדים ומשת”פים

    וסלדייק, הכומר הכפרי, וטייבום, האמסטרדמית הנועזת, הוכרו כחסידי אומות העולם ב-1970 וב-1965, בין היתר על חלקם בהצלת חנה ואלישבע ואן נורדן.

    הם שניים מתוך 5,516 הולנדים שהוכרו ככאלה עד כה. הולנד ניצבת במקום השני מבחינת מספר חסידי אומות העולם שהוכרו בה, אחרי פולין (6,620). לצד המספר המרשים הזה בולטת עובדה עגומה – מתוך כ-140,000 היהודים שחיו בהולנד בתחילת הכיבוש הנאצי, כ-75% נספו. ואמנם, אחת השאלות המרכזיות בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בהולנד היא מדוע דווקא במדינה ללא מסורת של אנטישמיות היה שיעור ההשמדה גבוה כל כך?

    טקס נטיעת עץ על שם וסלדייק בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם, 1970. השני מימין הוא וסלדייק. משמאלו חנה, אלישבע, ואשתו חר

     

    אדלה ולואי טייבום ביד ושם, 1965

     

    היסטוריונים מספקים הסברים שונים למה שנראה כסתירה. חלקם מסבירים זאת בשילוב בין אופי המשטר הכובש, יעילותה של הבירוקרטיה ההולנדית ומאפיינים גיאוגרפיים. הגרמנים כבשו את הולנד במאי 1940. הממשלה ומשפחת המלוכה גלו לאנגליה ובמקומם השליטו הנאצים משטר כיבוש אזרחי שהורכב מפקידים אוסטרים אנטישמים מנוסים ונלהבים, שפעלו יחדיו לביצוע המשימה. הרשויות ההולנדיות, שהחזיקו עוד לפני המלחמה במידע רב על האזרחים, המשיכו לתפקד ביעילות ובצייתנות. מבחינה גיאוגרפית הקשו הצפיפות, מיעוט היערות והיעדרם של גבולות “ידידותיים” על הסתתרות ומילוט. אחרים תולים את האשם בהתארגנות מאוחרת יחסית של תנועת התנגדות ורשתות הצלה ובהיעדרה של התארגנות יהודית להצלה עצמית. מחקר חדש יותר מותח ביקורת על חלק מהתיאוריות הקודמות ומדגיש יותר מכול את חשיבותה של המשטרה ההולנדית ברדיפה פעילה ומאורגנת אחר יהודים.

    סיפורה של חנה ובני משפחתה משקף גם את מגוון התגובות מצד האוכלוסיה ההולנדית: משיתוף פעולה פעיל עם הכובשים הנאצים ועד התנגדות, פסיבית או אקטיבית. הולנד הייתה המקום הראשון באירופה שבו נרשם מרי אזרחי של לא-יהודים בתגובה ליחס כלפי יהודים – שביתת פברואר 1941. גם הכנסייה הקתולית בהולנד הביעה עמדה מפורשת ופומבית נגד הנאצים, וחלק מהחוקרים מעריכים כי הייתה לכך השפעה על התגייסות הולנדים לפעולות הצלה, למרות התגובה הקשה של השלטונות לכך.

    את עדיין חיה?

    חנה מיעטה לספר לבנה על תקופת המלחמה. גם אחותה אלישבע, שמסרה את עדותה ליד ושם, נפתחה רק בשנים האחרונות ועדיין מתקשה לדבר על מה שעברה. “דודה שלי סיפרה לי שאחרי המלחמה היא חזרה לרחוב שבו גרו באמסטרדם. היא דפקה בדלת בית סמוך שבו גרה חברה שלה מלפני המלחמה, רצתה להגיד לה שלום. האמא של החברה פתחה ואמרה בהפתעה, ‘מה, את חיה?’ ולא הסכימה להכניס אותה. מבחוץ הדודה זיהתה שיש בבית כמה דברים שהיו שייכים למשפחה שלה. כנראה בגלל זה האישה לא נתנה לה להיכנס”.

    מימין לשמאל: מרתה, חנה על האופניים, אחיותיה של מרתה, קלרה ומתילדה, שנספו אף הן, מאייר ואלישבע. התמונה צולמה בזמן המלחמה אך לפני שנגזר על היהודים למסור את אופניהם לידי הכובשים הגרמנים

     

    אלישבע עלתה ארצה בסוף 1948 ואחותה חנה עלתה בשנת 1950. הן נישאו לשני בני דודים שעלו לישראל מרומניה. חנה נישאה למשה וילדה את נמרוד. היא גרה ברמת השרון עד למותה בשנת 2002. אחותה נישאה לגבי וילדה את מיכה, דליה וירדנה. היא חיה היום בכוכב יאיר.

    נמרוד נולד בארץ, אך דובר הולנדית ומבקר באופן קבוע בהולנד מאז גיל שמונה.

    “בכל הביקורים האלה, אמי לא לקחה אותי מעולם לראות את הבית שלהם באמסטרדם, את הבית שממנו נלקחו ההורים”, מספר נמרוד. “לפני כמה שנים באנו להולנד לחתונת בנו של הכומר ואז דודה שלי הסכימה לקחת אותי לבית. את הדלת פתח בחור צעיר שהראה לנו את המקום. בראש השנה האחרון באנו להולנד עם כל המשפחה, וזו הייתה הזדמנות לביקור משפחתי בבית. דפקנו בדלת ואיש לא פתח. פתאום הופיעה אישה במרפסת ושאלה מי אנחנו. כשסיפרתי לה היא מיד פתחה ובהתרגשות רבה הראתה לנו את הבית. היא ובעלה היו ממש על סף דמעות”.

    החנוכיה שנמצאה בחצר הבית
    החנוכיה שנמצאה בחצר הבית

     

    “היא הראתה לנו את השלט עם השמות של סבא וסבתא שלי שהיא מציבה בחוץ בכל יום זיכרון. היא גם סיפרה שהם ניקו את חצר הבית ומצאו שם חלק מחנוכיה. היא נתנה לי את אותו חלק ואנחנו מתייחסים לזה כמשהו שהיה שייך לסבא וסבתא. דודה שלי זכרה שאמה אספה את כל התכשיטים, שמה בשקית וקברה בחצר. אז אולי גם החנוכיה נקברה שם. עכשיו היא נמצאת בביתי בתל אביב”.

    בבית ברחוב שפינוזסטראט מספר שלוש לא נותר זכר למסתור שהכינו מרתה ומאייר ואן נורדן כדי להציל את בנותיהן. סיפורה של המשפחה תועד על ידי אלישבע בעדות שמסרה ליד ושם ומוצגת במוזיאון בחלק העוסק בהולנד. “אותי מרגש לחשוב איך סבתא שלי, מרתה, ביקשה מהשוטרים עוד דקה כדי לקחת את המעיל ובעצם הלכה להיפרד מהבנות. דודה שלי כבר בת 85, ועד היום כשהיא מספרת את הסיפור הזה היא פורצת בבכי. לפעמים במשפט אחד או שניים מתומצת סיפור שלם של השמדה. סיפור אחד מתוך מיליונים”.

    משפחת נמרוד ברור על רקע הבית ברחוב שפינוזסטראאט 3, אמסטרדם
    משפחתו של נמרוד על רקע הבית ברחוב שפינוזסטראאט 3, בראש השנה. מימין לשמאל: נמרוד, אחייניתו עדי, מלפניה אשתו אמלי, גיסתו אודליה, חתנו אייל, אחיינו גיא (מאחור), בתו שני. בקדמת התמונה בנו אמיר עם אשתו דניאל, ובנו בן. בפתח הבית מרייטה ברינקמן

    *בית מספר 3 הוא היום מספר 9.

  • 5 דברים שכדאי לדעת על יום המלך 2016

    גם הגשם שצפוי השנה לא הולך לקלקל להולנדים את חגיגת יום ההולדת הגדולה בעולם. ברוח היום, אנחנו מחלקים לכם מתנה מדליקה

    מה זה בכלל?

    עד שנת 2014 חגגו ההולנדים את יום המלכה (Koninginnedag) בכל 30 באפריל. הולנד חגגה את יום המלך (Koningsdag) לראשונה לפני שנתיים, לאחר הכתרתו של המלך וילם-אלכסנדר ב-2013. הכתרתו של המלך התרחשה מוקדם מכפי שההולנדים ציפו. במלאת 200 שנה למשטר המלוכה ו-75 שנה לה באופן אישי, החליטה המלכה ביאטריקס שהגיע הזמן לרענן את הארמון ולהעביר את הכתר לדור הבא.

    טקס ההכתרה של וילם-אלכסנדר:

    https://www.youtube.com/watch?v=5-zU5Y-7uu8

    ביאטריקס קיבלה את הכתר ההולנדי מאמה, המלכה יוליאנה, שמלכה על הולנד במשך 31 שנה. יוליאנה הייתה בת 73 ובמצב נפשי קשה כשהעבירה את הכתר לבתה. לעומתה, ביאטריקס פרשה מהתפקיד כשהיא פעילה ובבריאות טובה. “אני לא החלטתי לפרוש מכיוון שהתפקיד הפך להיות קשה יותר בימים אלו אלא כי אני מאמינה שהאחריות למדינה זו צריכה לעבור לדור הצעיר יותר”, הסבירה אז ביאטריקס את החלטתה.

    החגיגות המלכותיות נערכו לראשונה ב-31 באוגוסט 1885 לכבוד יום הולדתה של המלכה וילהלמינה, ומאז הפכו למסורת שנתית. ב-1949 הוכתרה בתה של וילהמינה, יוליאנה, והחגיגות נקבעו ל-30 באפריל, יום הולדתה של המלכה החדשה. כשהנסיכה ביאטריקס הפכה למלכה, החליטה להותיר את תאריך החגיגות על כנו מתוך כבוד לאמה, במקום לשנותו לתאריך יום הולדתה שלה. בנה וילם-אלכסנדר לא שמר על המסורת – אך גם לא שינה הרבה. עם הכתרתו שונה מועד השמחה ל-27 באפריל, יום הולדתו. השנה יהיה המלך בן 49. מזל טוב!

    להתחבק עם המשפחה המלכותית

    ביום המלך בני המשפחה המלכותית “יורדים אל העם” – יוצאים לרחובות ללחוץ ידיים, לשחק משחקים הולנדיים מסורתיים ולהסתחבק עם המוני בית הולנד ומקלות הסלפי שלהם. ביאטריקס, המלכה האהובה, התחילה את המסורת ובנה ממשיך אותה בגאון, עם שינויים קלים. המשפחה המלכותית משתתפת במשט סירות. בכל שנה המלכותיים מבקרים באזור אחר בהולנד, והשנה זוכה זוולה (Zwolle) לכבוד. אז אם אתם רוצים סלפי עם וילם-אלכסנדר (או אולי עדיף עם מקסימה) כאן אפשר למצוא את כל הפרטים על הביקור המלכותי המתוזמן היטב.

    יום המלכה 2009 (Heiloo Online, Flickr, CC License)
    יום המלכה 2009 (Heiloo Online, Flickr, CC License)

    שוק פשפשים בכל מקום

    שבועות מראש מתכוננים ילדי הולנד לאטרקציה המרכזית של יום המלך – ה-Vrijmarkt, שוקי הרחוב. בשווקים אלו מוכרים מוצרים מיד שנייה: ספרים, תכשיטים, תיקים, ביגוד ורהיטים. כל אחד יכול לסמן לעצמו מקום לדוכן באחד מהרחובות או מהפארקים המשתתפים בחגיגה ולהציע את מרכולתו במחירים מצחיקים אפילו לחפצים משומשים. שוק הפשפשים הענק הזה, שבו משתתפים גם מבוגרים, פטור ממס, ומספק את אחת החוויות האהובות על ההולנדים – ההזדמנות לקנות בזול ולהרוויח כמה גרושים.

    המדריך של לילך לוי לקניות ומכירות ביום המלך

    ההתרגשות של המשתתפים גדולה עד כדי כך שכשבוע לפני החגיגות הם מסמנים על המדרכות את שטח הדוכן שלה ובלילה שלפני רבים בוחרים לישון במקום כדי לשמור על מרחב המכירה. הילדים אוהבים מאוד להשתתף ולהתנסות בסחר חופשי. בפארקים הגדולים אפשר לראות מיצגים שונים ומאוד מקוריים שהכינו ילדים כדי להרוויח כמה פרוטות ולהפגין הרבה גאווה לאומית כתומה. שימו לב שכדי למכור מוצרי מזון עדיין יש צורך באישורים הרגילים.

    יום המלכה 2008 (sabinesabine, Flickr, CC License)
    יום המלכה 2008 (sabinesabine, Flickr, CC License)

     

    לא רק אמסטרדם

    ביום הזה הופכות תעלות אמסטרדם ורחובותיה לנהרות אדם. כתומים כמובן. זו אולי חגיגה ענקית, אבל למי ששונא להצטופף עדיף להתרחק ממנה. החדשות הטובות הן שבכל מקום חוגגים את יום הולדתו של המלך. בכל עיירה וכפר מוקמת במה עם מוזיקה חיה והרחובות הופכים ל-vrijmarkts, כך שכל אחד יכול למצוא בילוי מתאים ולא חייבים להצטופף. כמובן שהאירועים התוססים באמת נערכים בערים הגדולות. באוטרכט למשל שמרו על מסורת שהייתה נהוגה פעם בכל הולנד – שוק הפשפשים נפתח בה כבר בערב שלפני, בשעה שש, ונשאר פתוח עד למחרת בשש בערב. בשאר בערים הוא נפתח בבוקר יום המלך עצמו. במהלך היום תיערך מסיבת ריקודים ענקית, Kingshouse festival, במרחק קצר מתחנת הרכבת. המסיבה כוללת גם רחבה מקןרה שכנראה תהיה פופולרית במיוחד לנוכח מזג האוויר. בהאג ייערכו סיורים ברגל, בסירות ובחשמלית היסטורית סביב האתרים החשובים לממלכה ההולנדית. ברוטרדם ייערכו אינספור מסיבות, וליד מגדל היורומאסט יתקיים קרנבל למשפחות. גם איינדהובן מתהדרת בשלל מסיבות ריקודים וגם באירוע King’s & Queers Day שבו יופיעו כמה מלכות דראג.

    יום המלכה 2013 (Salomao Nunes, Flickr, CC License)
    יום המלכה 2013 (Salomao Nunes, Flickr, CC License)

     

    תחרות הצילומים של דאצ’טאון

    דרך מעולה להיכנס לאווירה של יום המלך היא להשתתף בתחרות הצילומים של דאצ’טאון, וכמובן לזכות בפרס שווה. כל שצריך לעשות הוא להעלות תמונות שאתם צילמתם בחגיגות יום המלך לעמוד הפייסבוק של דאצ’טאון. צוות השופטים, שכולל את עורכות דאצ’טאון והצלם המקצועי עידן חמו, יבחר את התמונה הזוכה. כמובן שלייקים יכולים לעזור לנו להחליט…

    אפשר להעלות כמה תמונות שרוצים, כל דבר שקשור ליום המלך הולך – אופניים מקושטים בכתום, פיזוזים על רחבת הריקודים, ילדים צבועים, משקפיים מגוחכים, אתכם שותים בירה בפאב חמים כשבחוץ סערה, דגלים נרטבים בגשם… בקיצור, אל תתנו למזג האוויר לקרר לכם את היצירתיות.

    התחרות תיפתח ב-27 באפריל. ניתן להעלות תמונות במשך כל היום וביום שלמחרת. ביום שישי, 29 באפריל, נכריז על הזוכה.

    הפרס: הדפסת תצלום איכותית על קנבס מתנת Orange Copy House Amsterdam 

    בהצלחה!

     

    תמונה ראשית  Paula Abrahão is licensed under CC BY-NC-ND 2.0

    ולמי שזקוק לטיפים נוספים, הנה סרטון:

     

  • צבעוני בעיניים: 5 אתרי פרחים שווים בהולנד

    הפריחה בשיאה וממש לא חייבים ללכת לקוקנהוף כדי ליהנות ממרבדי צבעונים, יקינתונים ונרקיסים. כמה המלצות שישמחו לכם את העין – וגם את הארנק

    דרך הפרחים

    Bollenstreek, או “חבל הפקעות”, משתרע מהארלם ועד ליידן, והוא מהווה נתח נכבד מתעשיית הפרחים ההולנדית. 40 הקילומטרים מהארלם לליידן, הידועים כ- Bollenstreek Route או Bloemen Route, רצופים שדות פרחים בשלל צבעים, שניתן ליהנות מהם אפילו בנסיעה פשוטה ברכבת.

    אפשר להתחיל את הטיול בהארלם, ולהיכנס לאווירה במוזיאון Frans Hals. מדי שנה בעונה זו מציג המוזיאון סידורי פרחים מרהיבים באגרטלים הולנדיים ייחודיים ומלאי זרבוביות, לצד ציורים מתקופת תור הזהב של האמנות ההולנדית. המוזיאון גם עורך הדגמות של מסדרי פרחים וסדנאות מעשיות. כמובן שגם הארלם עצמה ראויה לסיור, אך על כך בפעם אחרת. מהארלם מדרימים על ה-N208 לליסה (Lisse). המקום נודע בזכות גני קוקנהוף כמובן, אבל מסקרן דווקא לבקר בטירת קוקנהוף (Kastee Keukenhof) מעבר לרחוב. ניתן לסייר בטירה עצמה, לטייל במסלולי ההליכה בגנים המקיפים אותה, או לבקר בפינת החי לילדים (kinderboerderij). בימים אלה מוצגת בטירה תערוכה של סידורי פרחים סיניים. האתר Holland ממליץ על שבילים בליסה עצמה שבהם ניתן פשוט ללכת לצד השדות הפורחים: Zwartelaan, Essenlaan, Loosterweg-Zuid en Herenweg.

    מי שמעדיף חוויה עירונית יותר ימשיך לליידן, עיר תעלות מקסימה ששווה יום טיול בפני עצמה. ליידן מתהדרת בגנים הבוטניים העתיקים בהולנד, ה-Hortus Botanicus השייכים לאוניברסיטה. הם אמנם מזעריים בהשוואה לקוקנהוף אבל גם פחות צעקניים.

    באתר המוקדש לאזור הפקעות אפשר למצוא מידע על אירועים, כמו למשל מצעדי פרחים, ואטרקציות נוספות. האתר גם מציע מסלולי הליכה בצדי השדות.

    פסיפסים פורחים

    30-18 באפריל 2022 חוגגים בעיירה אנה פאולובנה (Anna  Paulovna) את “ימי הפרחים” (Bloemendagen) במפגן צבעוני של אמנות פורחת. התושבים מציגים בחצרות מאות פסיפסים מרשימים עשויים מאלפי פרחי יקינתון וגם הגשרים והרחובות מתקשטים ומשתתפים בתחרות ענקית. בערבים רוב היצירות מוארות. באתר אפשר למצוא מפה לטיול ברכב או באופניים והמבקרים מוזמנים להסתובב וליהנות מהתצוגה. במקביל נערכים סיורים, סדנאות ושוקי פשפשים מקומיים.

     

    “royals” by reggestraat is licensed under

    ברגל, באופניים, במסוק!

    ב- Noordoostpolder שבצפון הולנד מתגאים במרחב שדות הצבעונים הגדולים במדינה. מ-16 באפריל ועד 8 במאי המבקרים מוזמנים לתור את האזור ברגל, באופניים או ברכב, ולקטוף להם זר בקטיף עצמי. יש גם סיורים מאורגנים ברגל ובאופניים, ועשרות סדנאות הקשורות לצבעונים ולפרחים: צילום צבעונים, הכנת תכשיטים, ציור צבעונים, ציור על קבקבי עץ. אפשר אפילו ליהנות מטיסה במסוק מעל לשדות הפרחים, במחיר 37.5 יורו.

    באתר Tulpen Festival אפשר למצוא את התוכנית המלאה ומפה להורדה של שבילי הפרחים.

    שדות צבעונים בצפון הולנד (NBTC)
    שדות צבעונים בצפון הולנד (NBTC)

     

    פרחים היסטוריים

    ההורטוס בולבורום (Hortus Bulborum) שמדרום לאלקמר הוא כנראה מקום לחובבי פרחים רציניים. המקום מתגאה ביותר מ-4,000 זנים תרבותיים שונים של צבעונים, יקינתונים, נרקיסים ועוד פרחי פקעות. באוסף ניתן למצוא זנים מ-1,595, והוא מכיל גם זנים שאינם מופצים עוד לשימוש מסחרי ומוחזקים למשמר לדורות הבאים.

    הגנים פתוחים מ-2 באפריל ועד 16 במאי. אפשר לשלב ביקור במקום עם נקודות חן אחרות בסביבה, כמו הכפר Limmen והעיר Alkmaar. יש המלצות באתר.

    “Hortus Bulborum” by Kent Wang is licensed under CC BY 2.0

    כסף פורח

    מי שמוכן להשכים קום יזכה לחוות את הלב הפועם (גם אם לא הפורח) של שוק הפרחים העולמי. מרכז המכירות של Royal FloraHolland באלסמר (Aalsmeer) הוא למעשה שוק הפרחים הגדול בעולם. המרכז פתוח לציבור במהלך השבוע והמבקרים יכולים לצפות במכירה הפומבית מגלריה מיוחדת. אפשר לסייר עצמאית או במסגרת סיור מודרך. המכירה מתחילה בשבע בבוקר ונגמרת ב-11:00, אבל רוב האקשן מתרחש בשעות הבוקר המוקדמות.

    שוק הפרחים באלסמר (NBTC)

    Tribune G met projectie klokken 2006/08/29 - D2x 35 VBA/PR - Persfoto

     

  • הולנד בראש המדינות המאושרות בעולם – וישראל?

    “דו”ח האושר העולמי” סוקר את מידת שביעות הרצון האישית של תושבים ב-157 מדינות, ובודק גם מדדים כמו תמ”ג, ביטחון חברתי ותפיסות של שחיתות. ובאילו ערים בהולנד התושבים מרוצים ביותר? 

    הולנד ממוקמת במקום השביעי והמכובד ברשימת המדינות המאושרות בעולם. כך על פי “דו”ח האושר העולמי” שפורסם לקראת יום האושר העולמי שציין האו”ם אתמול (יום ראשון). זו השנה הרביעית שבה מתפרסם הדו”ח, שחובר על ידי חוקרים באוניברסיטאות שונות. הולנד שמרה על מיקומה מאז השנה שעברה, אך ירדה מעט בדירוג לעומת 2013 ו-2014, אז הגיעה למקום הרביעי. מדינות מצפון אירופה מככבות בעשרת המקומות הראשונים, לצד קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. ישראל ממוקמת השנה במקום ה-11.

    כיצד מודדים אושר? הארגון מתבסס על שאלון הערכה סובייקטיבי לצד מדדים חברתיים. הנשאלים, כאלף מכל מדינה, מתבקשים לדמיין סולם בעל עשרה שלבים. השלב הגבוה בסולם מייצג את החיים הטובים ביותר עבורם, והשלב הנמוך ביותר מייצג את החיים הגרועים ביותר עבורם. הם נשאלים על איזה שלב בסולם הם ממוקמים כעת. הנתונים המוצגים ב-2016 נאספו מאז 2012.

    בנוסף, השתמשו עורכי הדו”ח בשישה מדדים לכל מדינה: תוצר מקומי גולמי (תמ”ג, GDP), תוחלת חיים בריאים (על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי), תמיכה חברתית (כלומר, האם יש לך מישהו לסמוך עליו בעת מצוקה), חירות אישית (כלומר, החופש לקבל החלטות לגבי חייך), נדיבות (הנסקרים נשאלים אם תרמו לצדקה בחודש האחרון), ותפיסות לגבי מידת השחיתות במדינה (מענה לשאלות “האם שחיתות נפוצה בממשלה” ו”האם שחיתות נפוצה בעסקים”).

    20 המדינות המובילות במדד האושר:

    1. דנמרק
    2. שווייץ
    3. איסלנד
    4. נורבגיה
    5. פינלנד
    6. קנדה
    7. הולנד
    8. ניו זילנד
    9. אוסטרליה
    10. שבדיה
    11. ישראל
    12. אוסטריה
    13. ארה”ב
    14. קוסטה ריקה
    15. פוארטו ריקו
    16. גרמניה
    17. ברזיל
    18. בלגיה
    19. אירלנד
    20. לוקסמבורג

    ובתחתית הרשימה:

    1. מדגסקר
    2. טנזניה
    3. ליבריה
    4. גיניאה
    5. רואנדה
    6. בנין
    7. אפגניסטן
    8. טוגו
    9. סוריה
    10. בורונדי

     

    ואילו ערים בהולנד הן המאושרות ביותר? מדו”ח של הנציבות האירופית שפורסם בינואר עולה כי תושבי רוטרדם, חרונינגן ואמסטרדם הם המרוצים ביותר בהולנד מאיכות החיים בעריהם. הדו”ח כולל נתונים מ-40,000 מרואיינים ב-83 ערים באירופה במטרה להעריך עד כמה שבעי רצון התושבים בכל עיר. הוא סוקר תחומים כמו ביטחון, עבודה ודיור, תחבורה ציבורית, רמת החינוך, שירותי הבריאות, מתקני ספורט וחיי תרבות.

    רוטרדם דורגה במקום ה-12, חרונינגן במקום ה-14 ואמסטרדם במקום ה-17.

    20 המקומות הראשונים: אולבורג, קופנהגן, רייקיאוויק, ציריך, גראץ, אוסלו, מאלמה, מינכן, וינה, ניוקאסל, בלפסט, רוטרדם, קרדיף, חרונינגן, אנטוורפן, סטוקהולם, אמסטרדם, מנצ’סטר, אסן.

    Rotterdam (www.haaijk.nl, Flickr, CC License)
    רוטרדם. התושבים מרוצים מהמרחב הציבורי (www.haaijk.nl, Flickr, CC License)

    93% מתושבי רוטרדם אמרו כי הם שבעי רצון מהחיים בעירם. הם מרוצים במיוחד מהמרחב הציבורי העירוני, ומהתחבורה הציבורית (אף שהשימוש בה נמוך יחסית). בחרונינגן ובאמסטרדם, 9 מתוך 10 תושבים הביעו שביעות רצון משירותי הבריאות, בחרונינגן 88% מרוצים מבתי הספר ומוסדות החינוך, ו-92% מרוצים מאיכות האוויר. יותר מ-80% מהנשאלים באמסטרדם דיווחו על קושי במציאת דיור במחיר הולם, ו-36% סבורים שקל למצוא עבודה בעיר.

    ובשורות משמחות לתושבים זרים. על פי הדו”ח, “למעט חמש ערים, הרוב המוחלט של הנשאלים בערים סבורים שנוכחות של זרים היא גורם חיובי בעיר. ב-57 ערים הסכימו עם האמירה הזו לפחות 70% מהנשאלים”.

     

    תמונה ראשית: Happy Girls, celebrating the new king, Hindrik Sijens, Flickr, CC License

  • 5 נשים הולנדיות שכדאי לכם להכיר

    היהודיה שהייתה לרופאה הראשונה בהולנד, חסידת אומות העולם הנוצריה, הסופרת שכולם מכירים, מגלת הארצות הנשכחת, הרופאה המפליגה. לכבוד יום האישה, חמש נשים הולנדיות מעוררות השראה 

    ועוד: שש נשים ישראליות מעוררות השראה בהולנד

    אלטה יאקובס

    אם תשאלי הולנדי על נשים חשובות בהיסטוריה של ארצו, ככל הנראה השם הראשון שיעלה הוא שמה של אלטה יאקובס (Aletta Jacobs). יאקובס אכן הייתה פורצת דרך בכל דרכיה: היא הייתה האישה הראשונה בהולנד שלמדה באוניברסיטה, הראשונה שקיבלה דוקטורט, והראשונה שהוסמכה להיות רופאה. היא הייתה פעילה פמיניסטית וחברתית בינלאומית, שכללה את הדיאפרגמה והביאה אותה להולנד, ועמדה בראש ארגון הסופרג’יסטיות בהולנד – הארגון למען זכות הצבעה לנשים. 

    יאקובס נולדה ב-1854, למשפחה יהודית בספרמיר שבצפון הולנד, בת שמינית מתוך 11. מילדותה שאפה להיות לרופאה, כמו אביה, ולא אמרה נואש על אף שדלתות האוניברסיטה היו נעולות אז בפני נשים. יאקובס השיגה אישור מיוחד ללמוד משר החינוך דאז, וב-1879 סיימה את לימודיה באוניברסיטת חרונינגן והייתה לרופאה הראשונה בהולנד. היא חיה תקופה בלונדון, שם הושפעה מפעילות פמיניסטיות. כשחזרה להולנד היא פתחה מרפאה באמסטרדם, העניקה טיפול חינם לנשים עניות ועסקה רבות במתן אמצעי מניעה לנשים. אך בסופו של דבר הקדישה עצמה למאבק למען זכות הצבעה לנשים – היא ערכה כנס בינלאומי בהאג, תרגמה כתבים פמיניסטיים להולנדית, וניסתה לנצל פרצה בחוק כדי להירשם להצביע. הצעד הזה גרם לעניין רב, במיוחד מכיוון שאחריו הוסיפו המחוקקים ההולנדים את המילה “גבר” לתיאור בעלי זכות ההצבעה. 

    יאקובס יצאה למסע חובק עולם, מאפריקה ועד יפן, כדי לבחון את תנאי החיים של נשים ולעודד אותן להיטיב את מצבן. מלחמת העולם הראשונה הפכה אותה גם לפעילה אנטי-מלחמתית והיא נסעה עם נשים נוספות ברחבי אירופה ואף לארה”ב בניסיון לנצל את קשריה ולקדם משא ומתן שיביא לקץ שפיכות הדמים.

    יאקובס נישאה לסוחר והפוליטיקאי קרל ויקטור חריטסן. בני הזוג ערכו את טקס הנישואין תחת מחאה, שכן החוק חייב את יאקובס להישבע שתציית לבעלה, דבר שכמובן לא עלה בקנה אחד עם השקפת עולמם השוויונית. הם נותרו חשוכי ילדים לאחר שתינוקם היחיד מת בינקותו. יאקובס זכתה לראות ניצחון במאבקה העיקרי כאשר ב-1919 ניתנה זכות הצבעה לנשים בהולנד. היא הלכה לעולמה עשר שנים לאחר מכן.

     

    אנני שמידט

    אין ילד הולנדי שלא מכיר את אנני שמידט (Annie M.G. Schmidt) – סופרת, משוררת, פזמונאית, תסריטאית וכותבת תסכיתים, העיתון Trouw הכתיר אותה כ”מלכה של ספרות הילדים ההולנדית” והיסטוריונים כללו אותה ברשימת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של הולנד, לצד דמויות כגון וינסנט ואן גוך ואנה פרנק. היא כתבה מחזות למבוגרים ומחזות זמר, את סדרת תסכיתי הרדיו הפופולרית De Familie Doorsnee ששודרה במשך שש שנים, ואת סדרת הטלוויזיה Ja Zuster, Nee Zuster, בין הסדרות ההולנדיות המצליחות ביותר, שאף עובדה למחזמר. אבל כנראה יותר מכל זכורה שמידט בזכות ספרי הילדים שלה, ובראשם ספרי “ייפ ויינקה” (Jip en Jenneke) שאוירו על ידי פיפ וסטנדורפ. ייפ ויינקה הקטנים גרים בשכנות ועוברים ביחד הרפתקאות של יום יום, עם כלבם והחתול. עלילותיהם פורסמו בשמונה קבצי סיפורים, כתובים בפשטות, בחוכמה ובחן שנוגע ללבם של ילדים ומבוגרים כאחד. אחד מהספרים תורגם לעברית אך לא נחל הצלחה.

    שמידט. “מלכת ספרות הילדים ההולנדית”
    המצבה של שמידט באמסטרדם
    ייפ וינקה. כתוב בפשטות ובחן שמדברים למבוגרים ולילדים כאחד

    שמידט לא נישאה אך הביאה לעולם ילד, פליפ, שיש הטוענים כי הרפתקאותיו עם בת השכנים היוו את ההשראה לייפ וינקה. ספרה האחרון, מזיכרונות הילדות שלה, התפרסם ב-1992. שלוש שנים לאחר מכן, למחרת יום הולדתה ה-84, הלכה שמידט לעולמה בהליך המתת חסד שבו בחרה.

     

    קורי טן בום

    כשיהודים נרדפים דפקו בדלת, משפחת טן בום לא היססה, ופתחה אותה לרווחה. קורי טן בום (Corrie ten Boom) נולדה באמסטרדם ב-1892, וגדלה בהארלם, הבת הרביעית והצעירה ביותר במשפחתה הנוצרית האדוקה. בני המשפחה נהגו להתפלל באופן קבוע למען שלום העם היהודי, וכשהגיעה השעה תרגמו את תפילותיהם למעשים. במלחמת העולם השנייה הפכו את ביתם למחבוא שבו הסתתרו לפחות שבעה בני אדם, ואנשים נוספים, יהודים וחברים במחתרת ההולנדית, מצאו בו מקלט זמני. קורי הפכה למנהיגה במחתרת בהארלם, מצאה משפחות שהיו מוכנות להעניק מקלט ליהודים, השיגה וחילקה תלושי מזון ליהודים ודאגה לכל מחסורם במחבוא, כולל לאשפוז בטוח לנשים שכרעו ללדת. היא הצילה כך עשרות יהודים, בהם ילדים רבים.

    קורי ליד הכניסה למחבוא מתוך חדר השינה שלה. הגסטפו לא הצליח למצוא

    בפברואר 1944 מלשין הולנדי הביא למעצרם של בני המשפחה עם עוד כמה עשרות משותפיהם למעשה ההצלה. אנשי הגסטפו שפשטו על הבית לא הצליחו למצוא את ארבעת היהודים ושני חברי המחתרת שהסתתרו בו באותה עת, והם הוברחו משם מאוחר יותר. אביה של קורי, קספר, שהיה בן 84, מת כעבור עשרה ימים בכלא בסכוונינגן. קורי ואחותה בטסי הועברו ממחנה למחנה ובסופו של דבר נשלחו למחנה ראוונסברוק בגרמניה, שם מתה בטסי. בסך הכל ארבעה מבני המשפחתה שילמו בחייהם על התנגדותם לנאצים. 

    https://www.youtube.com/watch?v=KA3i71G-A1g

    קורי שרדה וכשהשתחררה הקדישה את חייה להפצת סיפורה המשפחתי ולעבודה מיסיונרית ברחבי העולם, ונודעה כדוברת מעוררת השראה. היא כתבה רב-מכר בשם “המסתור” שעובד לסרט שתיעד את פעילות ההצלה, ועסקה רבות בדרשותיה בניסיונה לסלוח לאלו שחוללו סבל רב כל כך. בבית המשפחה פועל עד היום “מוזיאון טן בום” ונערכות בו תפילות לשלום ירושלים, כפי שנהגו בני המשפחה לערוך. ב-1967 הכיר “יד ושם” בקורי טן בום כחסידת אומות העולם, ומאוחר יותר הוכרו גם אביה ואחותה. היא הלכה לעולמה בקליפורניה ב-1983.  

    רבקה גומפרטס

    במדינות בהן הפסקת הריון אסורה על פי חוק, מתות מדי שנה עשרות אלפי נשים כתוצאה מסיבוך בהפסקת הריון. גורלן העגום של נשים אלה הוא שהניע את הרופאה ההולנדית רבקה גומפרטס (Rebecca Gomperts) לפעולה. גומפרטס נולדה בווליסינגן ב-1966 ולמדה רפואה ואמנות באמסטרדם. ב-1999 היא הקימה את ארגון Women on Waves ששם לו למטרה לסייע לנשים לעבור הפלה בטוחה ובריאה, באמצעות מרפאת הפלות שהוקמה על סיפון ספינת הארגון. הנשים מפליגות למדינות שבהן הפלה אינה חוקית, מעלות לסיפון נשים שמעוניינות בהפלה ומפליגות איתן מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינתן. מאחר שהספינה רשומה בהולנד, במים בינלאומיים חל עליה החוק ההולנדי, שמאפשר לבצע הפלה. הנשים, וגומפרטס בראשן, הפליגו בעבר לאירלנד, לפולין ולפורטוגל, שם מנעו מהן ספינות מלחמה לעגון בטענה שהן מסכנות את ביטחון המדינה. ב-2014 יצא לאקרנים סרט תיעודי, Vessel, העוסק בפעילות הארגון.

    גומפרטס על סיפון הספינה במרוקו ב-2007 (מתוך אתר הסרט Vessel)

    ב-2006 הקימה גומפרטס את ארגון Women on Web. נשות הארגון מפעילות מוקד מקוון שבאמצעותו הן מנחות נשים כיצד להפסיק הריון באופן לא פולשני ובטוח, באמצעות התרופה מיזופרוסטול, שאותה ניתן בדרך כלל להשיג באופן חוקי. במקרה הצורך הן שולחות את התרופה לנשים הנזקקות.

    בראיון לעיתון “הארץ” לפני שנתיים נשאלה גומפרטס לגבי הצידוק המוסרי למעשיה וענתה: “לעובר יש ערך רב אם האישה הנושאת אותו מעניקה לו ערך. אם הוא לא רצוי מבחינתה, אני מאמינה שאין לו ערך. הערך של הריון הוא זה שהאישה ההרה מעניקה לו. אם מסתכלים על המציאות האנושית, ערך חיי אדם הוא תלוי קונטקסט, הוא לא אבסולוטי. במצב מלחמה, למשל, ערך חיי החיילים שונה מערך חייהם של אותם האנשים כשהם לא לובשים מדים ובמצב של שלום. מנהיגים בכל העולם מוכנים להקריב את החיים של הרבה מאוד אנשים רק בשביל להשיג מטרה אבסטרקטית. במקרה של הפסקת הריון מדובר במטרה קונקרטית מאוד – שלומה של האישה”.

     

    אלכסנדרינה טינה

    בימינו הפוסט-קולוניאליים נהוג לראות את ב”גילוי” של אפריקה על ידי אירופאים במאה ה-19 אפיזודה גזענית וחשוכה, אולם בכל זאת קשה שלא להתפעל מהתעוזה והנחישות שהפגינה אז הולנדית צעירה שיצאה בחברת נשים נוספות לחקור את מקורות הנילוס ולחצות את הסהרה. אלכסנדרינה טינה (Alexandrine Tinne) נולדה ב-1835 וזכתה לחינוך ביתי מעולה. אביה מת כשהייתה בת עשר והפך אותה בירושתו לאישה העשירה בהולנד. בנעוריה טיילה וחיה ברחבי אירופה, אולם הייתה זו מצרים שבה נשבתה בקסמי חקר הארצות. יחד עם אמה ודודתה היא הפליגה במעלה הנילוס הלבן בסודן בניסיון לגלות את מקורותיו. השלוש היו לנשים האירופאיות הראשונות להגיע לאזור דרום סודן. היא יצאה עם אמה למסע נוסף בנילוס, על גבי סירת קיטור. אמה מתה במהלך ההפלגה והיא שבה לחרטום שבסודן, שם מתה עליה גם דודתה. אכולת צער ואשמה, היא שלחה את גופת אמה לקבורה בהאג אך סירבה לשוב לאירופה. היא התגוררה בקהיר, באלג’יריה ובטוניסיה, שם דיברה בגלוי נגד העבדות, ואף בנתה בית לעבדים משוחררים ליד ביתה.

    אלכסנדרינה בהאג, סביבות 1860 (הארכיון הלאומי)
    אלכסנדרינה ואמה עם אחת ממשלחות המחקר

    לאוסף האתנוגרפי והבוטני העצום שלה נודעה חשיבות רבה בחקר הסודן, ומכתביה והתמונות שצילמה שמורים בארכיון הלאומי בהאג. שמה אינו ידוע כיום כמעט, אך בשעתו כתב מגלה הארצות דיוויד ליווינגסטון כי אין ראוי להערכה יותר מ”הגברת ההולנדית, מיס טינה”, בשל דבקותה במטרה לנוכח קשיים אישיים.

    ב-1869 יצאה למסע נוסף, הפעם ביבשה, במטרה לחצות את מדבר הסהרה העצום ולחבור לשבטי הטוארג. היא יצאה לדרך בחברת מלחים הולנדים ומשרתים ערבים, מצוידת במכלי מים רתומים לגמלים. השיירה נעה באיטיות, ואלכסנדרינה סבלה מזיהומי עיניים. בשעות הבוקר המוקדמות של 1 באוגוסט, השיירה הותקפה ואלכסנדרינה נרצחה במכת חרב. המניע לתקיפה ולרצח לא התברר, אך ייתכן שהיה קשור לסכסוכים פנימיים בקרב הטוארג. גופתה לא נמצאה מעולם.

  • פליטים באמסטלפיין – החלטה סופית

    העירייה הודיעה כי מבקשי המקלט יגיעו לעיר באפריל וכי לא ניתן להגיש התנגדויות לכך. היא הבהירה כי מדובר במקלט זמני וכי ראשת העיר תיוועץ בארגונים היהודיים. ומי יהיו הפליטים?

    למרות החשש מצד תושבים יהודים וישראלים, הודיעה החודש עיריית אמסטלפיין כי כמה מאות פליטים ישוכנו בקרוב בבניין בעיר, וכי רבים מהם צפויים להיות מסוריה. בהודעות רשמיות באתר העירייה נכתב כי כמה מבקשי מקלט היו אמורים להגיע לעיר כבר בפברואר, אולם הסוכנות ההולנדית לטיפול במבקשי מקלט (COA) לא הצליחה לעמוד ביעד הזה ותאריך היעד החדש להגעתם הוא סוף אפריל.

    לידיעה הקודמת על הפליטים באמסטלפיין והסערה בקרב הישראלים בעיר

    על פי הודעת העירייה, לא יותר מ-400 פליטים, “גברים, נשים וילדים”, ישוכנו באמסטלפיין, בבניין משרדים ריק שמוכשר לכך בימים אלה, ברחוב לאן ואן קרוננבורג 2 (Laan van Kronenburg). העירייה הדגישה כי לא מדובר ב”מרכז מבקשי מקלט” (AZC) אלא במקלט זמני. “משמעות הדבר היא שלפליטים יינתן מקלט למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, בהתאם להתקדמות תהליך בקשת המקלט שלהם. פליטים יעברו מכאן למקומות אחרים בהולנד. הבניין ישמש למטרה הזו למשך תקופה שבין שנה לשלוש שנים”, נכתב. ככל הנראה, ייערך “בית פתוח” בבניין לפני שיכון הפליטים באפריל, ובאמצע מאי ייערך אירוע פתיחה רשמי.

    העירייה גם הזכירה את הפגישה שנערכה בנושא באוקטובר שאליה הוזמנו התושבים והגדירה אותה כ”אינפורמטיבית”. אך תושבים ישראלים סיפרו אז לדאצ’טאון כי הם חשים תסכול וכעס, ומרגישים שהעירייה לא באמת קשובה לצרכיהם ולחששותיהם. כעת צוין בהודעת העירייה כי הוקמה ועדה המורכבת מתושבים, נציגי משטרה, עירייה וארגוני רווחה כדי לדון בנושא באופן קבוע. הוועדה נפגשה לראשונה בינואר ושוב בפברואר (להחלטות). כמו כן הוקמה ועדה מייעצת לראשת העיר מרים מרים ואן אט ואלט (Mirjam van ‘t Veld) שבה חברים נציגים יהודים, נוצרים ומוסלמים.

    מתוך המפגש באמסטלפיין (לימור לוי)
    מתוך המפגש באמסטלפיין באוקטובר (לימור לוי)

    במסמך “שאלות ותשובות” באתר העירייה ניתן למצוא התייחסות ספציפית לתחושות העולות מהקהילה היהודית: “אין תגובה יחידה מהקהילה היהודית. התגובות מגוונות ונעות מחשש לגבי הגעת הפליטים להצעת עזרה לאנשים הללו. במקרה הצורך תתייעץ ראשת העיר עם נציגים מהארגונים היהודיים השונים באמסטלפיין”. כזכור, כאשר הכוונה לשכן פליטים בעיר הועלתה לראשונה, המועצה היהודית המרכזית (Centraal Joods Overleg), ארגון גג של הארגונים היהודיים והציוניים בהולנד, הביעה דאגה מכך. דובר הארגון אמר אז כי ארגונו תומך בקליטת פליטים, אך הבחירה לשכן אותם באמסטלפיין, מקום בו הקהילה היהודית היא בעלת נראות גבוהה, היא “בחירה מצערת”. 

    בנוגע לביטחון ציינה העירייה כי מאבטחים פרטיים יאיישו את המקלט 24 שעות ביממה, ינהלו את משרד הקבלה ויפקחו על הפליטים, הצוות והמתנדבים. המשטרה תגביר את סיוריה באזור.

    ומה לגבי הרכב האוכלוסיה הצפויה להגיע? “ייעשה ניסיון להגיע לייצוג פרופורציונלי של גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, רווקים ומשפחות. ההרכב המדויק תלוי בפליטים שמגיעים להולנד”, נכתב במסמך. “כדי לתת לכם רעיון כללי: במחצית השנייה של 2015, היו בין הפליטים סטודנטים, נגרים, עיתונאים, רופאים, אמנים ויזמים. אנשים מלאומים שונים, בעיקר סורים, אריתראים, עיראקים, סומלים ואפגנים. באותה תקופה, משפחות היוו 25% עד 35% מהפליטים במרכזי הסיוע. השאר היו זוגות ללא ילדים, רווקים ורווקות. בין 10% ל-15% היו ילדים בני ארבע עד 12”.

     

    התנדבות והתנגדות

    כשרק נודע על התוכנית של העירייה לשכן פליטים סורים במרחק קצר ממרכזי הקהילה היהודית, עורר הנושא דיונים סוערים ברשתות החברתיות. רבים הביעו חרדה מכך שאירועים שמתרחשים בימים אלה בארץ ישפיעו על מבקשי המקלט הסורים. אחרים חוששים שמא בין הפליטים נמצאים פעילי טרור.

    “אני חושבת שישנם אנשים שמחוברים יותר לתגובה של ההולנדים יפי הנפש, ובמקום הזה אני יכולה להבין שזה מה שעושים כשמגיעים פליטים”, כתבה אז גולשת בקבוצת הפייסבוק “ישראלים בהולנד”, “אבל סוריה? אויבת של ישראל שנים. לך תדע, אולי הם כועסים שישראל לא עזרה להם במלחמה? אל תשכח שלא כולם פליטים, ולכולם יש טלפונים והם עוקבים אחרי החדשות וכו’. המצב בארץ על הפנים, בעוד שבוע שבועיים יהיה כאן הפגנות זועמות נגד ישראל, ואתה חושב שהפליטים ישבו בשקט? מחכים לנו ימים לא נעימים והלוואי ודיברתי שטויות הזויות”.

    ואילו אחרים התקוממו נגד מה שחלקם כינו תגובות “גזעניות” למצב, וקראו לנקוט צעדים שונים: “יש אנשים שמפנים לפליטים מקום בביתם. יש כאלה שנותנים להם פרחים ועוגות ואומרים להם ברוכים הבאים. יש אנשים שמבינים שהפליטים האלה הגיעו ממקומות איומים. רק קבוצה של יהודים / מהגרים ישראלים, הולכת לעירייה לדרוש שלא חלילה ישימו אותם בקרבתם. מאוד נחמד! זוהי בדיוק ההתנהגות האופיינית שמביאה איתה אנטישמיות”, התרעמה גולשת.

    פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)
    פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License)

    העירייה מצדה הודיעה כעת כי לא ניתן להגיש התנגדויות תושבים להחלטה להקים את מקלט החירום, אך ניתן להתנגד לאישור שנתנה העירייה להשתמש בבניין (לפרטים נוספים).

    לעומת זאת ניתן להתנדב ולעזור לפליטים דרך ארגון המתנדבים ההולנדי. העירייה תארגן פעילויות הן לילדים והן למבוגרים בשיתוף ארגוני הסיוע, ותודיע למתנדבים כיצד ביכולתם לסייע (להתנדבות).

    ובתוך כך ממשיך משבר ההגירה לטלטל את אירופה. היום פרצו מבקשי מקלט את גדר הגבול בין מקדוניה ליוון ומשטרת מקדוניה הגיבה בפיזור גז מדמיע לעברם. כ-7,000 מבקשי מקלט שוהים סמוך לגבול בצדו היווני ומבקשים להמשיך את מסעם צפונה, לעבר מרכז אירופה ומערבה. יוון הודיעה אתמול כי בין 50,000 ל-70,000 פליטים צפויים להגיע לגבולה בחודש הקרוב. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה אתמול כי מדינות אירופה לא יכולות לסגור את גבולותיהן ולהרשות לאתונה “לשקוע לכאוס” בשל משבר הפליטים. ואילו סגן שר המשפטים ההולנדי הודיע בתחילת החודש על חידוש מיידי של סיורים של המשטרה הצבאית ההולנדית על גבולות המדינה. “זוהי שיטה לראות במהירות אם הגל פונה להולנד. הגבולות לא נסגרים. הצעד רק כולל סיורים מוגברים ובדיקות מוגברות של אנשים”.

    בהכנת הידיעה השתתף רועי בנט, יועץ משפטי במשרד עורכי הדין Eisenmann & Ravestijn Advocaten ועוזר פרלמנטרי בסנאט ההולנדי.

    קרדיט תמונה ראשית: פליטים סורים בווינה, ספטמבר 2015 (Josh Zakary, Flickr, CC License

  • המילון ההולנדי לאהבה (כולל פלוצים)

    לכבוד valentijnsdag, “יום האהבה”, כדאי להצטייד לא רק בפרחים, אלא גם בכמה מילים וביטויים. מהדרכים לומר “אני אוהב/ת אותך” ועד לכינויי חיבה ביזאריים. ומה הקשר לאכילת צנימים?

    כמו רבים מקוראינו, גם אני הגעתי להולנד בעקבות האהבה. מה רבה הייתה תדהמתי כשפגשתי אותו לראשונה בהוסטל באוגנדה, בחור הולנדי צהבהב, שפנה אליי בעברית צחה ושאל “מאיפה את בישראל?”. עוד לא ידעתי שזה בערך המשפט היחיד שהוא ידע אז. אבל זה עשה את העבודה. לשמחתי, ההולנדי המעופף שלי התאהב בעברית עוד לפני שהתאהב בי (ולפעמים אני חושדת שהוא אוהב אותה יותר). לי נותר לנסות להתאהב בהולנדית, כי “אני אוהבת אותך” לעולם נשמע אמיתי יותר, אמין יותר ומרגש יותר בשפת האם. לקראת ה- valentijnsdag, יומו של הקדוש ולנטיין שהפך ל”יום האהבה”, אני מזמינה אתכן להתפנק לא (רק) בשוקולדים ובפרחים, אלא גם בכמה מילים נעימות. או ביזאריות. או פשוט שימושיות לענייני אהבה ואהבהבים.

    אולי יעניין אותך גם:

    כל מה שצריך לדעת על חתונות הולנדיות 
    זוגיות ישראלינדית – איך עושים את זה?
    המלצות רומנטיות לט”ו באב

    פרפרים רומנטיים

    ונתחיל עם התחושה המוכרת לכל אוהב ומתאהב: Ik heb vlinders in mijn buik – יש לי פרפרים בבטן. שימו לב, כאן נחוצה זהירות מסוימת. בעוד שבעברית “פרפרים בבטן” מעידים על התרגשות מכל סוג שהוא, בהולנדית התחושה הזו שמורה לתיאור התאהבות רומנטית. אז עדיף שלא תספרו לגיסתכם ש Ik heb vlinders in mijn buik כי אתן הולכות השבוע למקום העבודה החדש, זה עלול לעורר חשד לגבי טיב היחסים עם הקולגות…

    אז פגשתן מישהו, ואתן מרגישות פרפרים בבטן, מה עכשיו?

    כדאי לבדוק אם הרגשות הללו הן wederzijds, כלומר הדדיים. קרוב לוודאי שזה גם מה שישאלו אתכן החברים מסביב כשתספרו להם על תחושותיכן: is het wederzijds? – האם זה הדדי?

    יש רק דרך אחת לברר זאת:

    ?wil je met me uit – האם את/ה רוצה לצאת איתי? זו הצורה הישירה והברורה, כלומר, ההולנדית למדי, לבקש ממישהו לצאת. אבל אם אתן מעדיפות גישה מתוחכמת יותר, תוכלו לפתוח ב- versieren, חיזור. וכאן אנו עדים לאופטימיות ההולנדית, שכן בניגוד ל”חיזור” העברי, שתוצאותיו אינן ידועות, ה-versieren ההולנדי טומן בחובו את הצלחת החיזור. כלומר, אם אני אומרת ik heb die jongen versierd, מעין “חיזרתי אחרי הבחור הזה”, משתמע מכך שגם הצלחתי כבר להעלות אותו ברשתי.

    אז ברוח חיובית זו נניח שהחיזור צלח וקבעתם afspraakje – דייט.

    Pottery Kiss (Smabs Sputzer, Flickr, CC license)
    (Pottery Kiss (Smabs Sputzer, Flickr, CC license

    במעבר לזוגיות

    אם הדייט מתקדם יפה (טיפ: אל תצפו שהגבר ישלם, כן? כאן מאמינים בשוויון, בעיקר כלכלי) ומגיעים בעקבותיו דייטים נוספים, הרי אפשר לומר שאתן ב-verkering – מערכת יחסים, ותוכלו לומר ik heb verkering, או שיש לכן vriend, חבר, או vriendin, חברה. בדומה לעברית, המונחים הללו מתארים הן חבר אפלטוני והן חבר רומנטי. איך מבדילים? dat is mijn vriend משמעו “זה החבר (הרומנטי) שלי”, ואילו dat is een vriend van mij משמעו “זה חבר (אחד מני רבים) שלי”.

    אז עכשיו אתן כבר מאוהבות, ובהולנדית: …ik ben verliefd op. כלומר, אם את מאוהבת בהנס, אזי אמרי ik ben verliefd op Hans. וזה בדיוק הזמן ללמוד כמה מילות אהבה ללחוש באוזני אותו הנס (או הנקה):

    Ik vind je leuk – אני מחבבת אותך (מילולית: אני מוצאת אותך נחמד).

    Ik vind je lief – אתה מתוק בעיניי (מילולית: אני מוצאת אותך מתוק/אהוב).

    וגולת הכותרת – איך לומר אני אוהב/ת אותך?

    Ik hou van jou הוא המשפט המקובל ביותר. הפועל houden בצורותיו השונות עניינו אחיזה ושמירה (במובן של keeping). מי שמעדיפה ניסוח רכושני פחות יכולה להשתמש ב-ik heb je lief המיושן קמעה אבל עדיין רומנטי. אם רגשות האהבה חזקים במיוחד, אפשר להשתמש ב- ik hou zielsveel van je , שמשמעותו היפה היא “אני אוהב/ת אותך בכל לבי ונשמתי”. ובמקרה שהאהוב דובר פלמית אמרי לו את המשפט הנעים הבא ik zie je graag, מילולית – “אני אוהב/ת לראות אותך”.

    כעת, משמצב הדברים המתקתק ברור, יש צורך בכינויי חיבה מתקתקים:

    המתבקשים הם lief, אהוב או מתוק, ו-lieverd, אהוב. schat, אוצר, או על דרך ההולנדית – schatje, אוצרון קטן וחמוד. ועכשיו אנחנו מגיעים לשמות המעניינים באמת: scheetje ו-poepie, פלוץ קטן וחמודון וקקי קטן וחמדמד, בהתאמה. לא ברור לי מה זה אומר על הרומנטיקה ההולנדית האנאלית משהו.

    ומה עם תאוות הבשרים?

    ולסיום, מהי אהבה רומנטית ללא קצת תאוות בשרים. מתחילים עם  המילה שמעלה גיחוך על שפתיו של כל דובר עברית – kus, נשיקה, ועם knuffel, חיבוק (באופן חמוד למדי כך גם נקראות בובות פרווה רכות של ילדים). מדלגים על שלב ההתמזמזות, כי אין לכך מילה ממש (אם מישהו מכיר שישאיר תגובה) ואם כולם מרוצים ורוצים מגיעים למעשה האהבה. כמו בכל תחום שנחשב לסוג של טאבו, גם כאן מונחים רבים לתיאור המעשה, ולעתים ההבדלים ביניהם דקים. אם אתם רוצים ללכת על בטוח השתמשו במושג vrijen הנייטרלי למדי, או met iemand naar bed gaan, “ללכת עם מישהו למיטה”, הדומים משהו ל”לשכב” העברי. המונח הוולגרי יותר הוא neuken, הקרוב יותר ל”להזדיין” העברי אך גס ממנו, משהו כמו “לדפוק”. בקיצור, עדיף להימנע ממנו בפרהסיה.

    המושג הרומנטי יותר הוא de liefde bedrijven, “לעשות אהבה”. אך היופמיזם האהוב עליי לקוח מתחום הקולינריה ההולנדית (המהוללת): נניח שאת מעוניינת לבלות את הלילה עם מישהו, תוכלי לשאול אותו אם הוא רוצה לאכול איתך איזה קרקר קטן – wil je met mij een beschuitje eten?. לא שההולנדים משווים חלילה את ההתעלסות לאכילת צנימים יבשים, אלא שהדבר בא לרמז על ארוחת בוקר משותפת, שתתרחש כמובן לאחר בילוי לילי יחדיו.

    ולקינוח, טיפ לוולנטיינז דיי עצמו – Valentijnskaartje. גם בחג הזה, כמו בכל אירוע משמח או מצער בחייהם, ניכרת החיבה העצומה שרוחשים ההולנדים לכרטיסי ברכה למיניהם. בניגוד לאמריקאים, שמעניקים זה לזה סוכריות ושוקולדים (מגעילים), מעדיפים ההולנדים לשלוח זה לזה כרטיסי ולנטיינז אנונימיים. זה טוב במיוחד לביישנים שבינינו, וכמובן מועיל לשירות הדואר.

    חג שמח!