Author: הגר שפריר

בדיוק לפני שנה סיפרנו כאן על חוק חדש שנכנס לתוקף, שמחד, נועד להבטיח שעובדים יקבלו חוזה העסקה קבוע לאחר שנתיים, ומאידך, יקל על מעסיקים לפטר עובדים בלי קשר להיותם מועסקים בחוזה זמני או קבוע.

שנה אחרי שנכנס החוק לתוקף, כותב NRC כי החוק לא הביא להקלה בפיטורי עובדים, למרות שהפך לכאורה לפשוט יותר. 75% משופטי השלום במדינה מבטלים יותר תביעות פיטורין שהוגשו להם במסגרת החוק החדש, לעומת מס’ התביעות שביטלו כאשר החוק הישן היה בתוקף. במקרה של ספק, מבטלים שופטים תביעות פיטורין משום שהם סבורים כי הפיצוי המוגדר בחוק הנוכחי (transitievergoeding) אשר לו זכאים העובדים המפוטרים, נמוך מדי.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
מדד החדשנות – הולנד במקום ברביעי
חשש ממוסד איסלמיסטי ברוטרדם

אלו הנתונים העולים מסקר שערכה אוניברסיטת אמסטרדם בקרב חמישים שופטי בתי משפט השלום, שהם שישית מסך כל השופטים במדינה. לודווייק אשר (PvdA), השר לעניינים חברתיים, ביקש להעריך את מידת הצלחתו של החוק החדש. תוצאות בחינה זו נשלחו לפרלמנט בשבוע שעבר.

במכתב ששלח לפרלמנט, הדגיש השר כי עדיין מוקדם מדי מכדי להסיק מסקנות האם החוק עובד או לא. הוא מבקש לערוך בחינה מקיפה ב-2020. מבחינה פוליטית מונח הרבה על הכף עבור אשר, ששוקל להנהיג את ה-PvdA. כשר הממונה על ענייני התעסוקה במדינה, הוא רוצה להפוך את שוק העבודה לנקי והוגן יותר: החוק החדש מאפשר למעסיקים להיות פחות הססניים בבואם להעניק לעובדים חוזה העסקה קבוע. אם יסתבר כי החוק החדש, שגרר ביקורת רבה, נכשל, זו תהיה מורשתו הפוליטית כשר.

אשר מבקש להיפגש עם הוועדה המשפטית המייעצת לרשות השופטת (Raad van Rechtspraak) משום שגובה הפיצויים אינו אמור לשחק תפקיד בפסק הדין. “מסתבר כי המציאות שונה”, כותב אשר במכתבו לפרלמנט. שופטים צריכים להעריך תביעות לפיטורין על פי תוכנן, בלי קשר לכמה כסף מקבל העובד המפוטר.

החוק נכנס כאמור לתוקף לפני שנה, במטרה להגמיש את שוק העבודה. החוק נועד “לפשט, לזרז ולהוזיל” פיטורי עובדים. מטרה נוספת של החוק הייתה להעניק הגנה משמעותית יותר לעובדים המועסקים בחוזים גמישים וזמניים.

פיטורים במקרים בהם החברה נקלעה לקשיים, או במקרים בהם העובד אינו מסוגל עוד לעבוד בשל מחלה ממושכת מטופלים עתה על ידי שירות התעסוקה (UWV). בתי משפט השלום מופקדים על טיפול בפיטורים מכל סיבה אחרת, כגון ביצועים נמוכים, או קונפליקט תעסוקתי. גובה הפיצויים במקרה של פיטורין הוא שליש עד מחצית משכורת חודשית אחת לכל שנת העסקה עד סכום מקסימלי של 75,000 אירו.

מנתונים שנאספו על ידי הוועדה המשפטית המייעצת, לא הצליח החוק החדש לשנות את המגמה לפיה זוכים מעסיקים להקלות מן השופטים בבואם לתבוע פיטוריו של עובד. בין השנים 2013 ל-2015 פחת מספר הפיטורים על בסיס תפקוד העובד מ-4756 ל-3308. הימשכות מגמה זו תפחית את מספר המפוטרים עד ל-2907, כאשר לכאורה, אמור החוק החדש ליצור אפקט הפוך. בדומה לשר אשר, סבורים עורכי הסקר כי עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות מקיפות.

בתשובותיהם לסקר, אומרים שופטים כי לעיתים הם דוחים תביעות לפיטורין משום שאינם מוצאים להן בסיס. חלק מהמקרים אינם “שחור ולבן”, הם אומרים. לרוב קורים דברים נוספים במקום העבודה שמשחקים תפקיד. חלק מהשופטים סבורים כי גובה פיצויי הפיטורין אינו סביר. הם סבורים כי חסר מרחב תמרון פיננסי שיאפשר “להפריד בין הנצים”.

הגובה הממוצע של פיצויי הפיטורין כעת עומד על 19,000 אירו, על פי סקר שנערך בקרב עורכי דין לענייני תעסוקה, שהוצג יחד עם נתוני הסקר שנערך בקרב השופטים. סכום זה הוא כמחצית מגובה פיצויי הפיטורין שהיו נהוגים טרם החלת החוק החדש.

נושא נוסף עליו מבקש אשר לדון עם הוועדה המשפטית המייעצת הוא הנטייה של מספר שופטים להקשות על מעבידים לפטר עובדים בשל מערכת יחסים עכורה, למרות שהם רואים שהמצב כבר אינו בר תיקון.

אשר אומר כי לא ניתן עדיין לקבוע אם החוק החדש הביא לעלייה במספר המשרות בחוזה קבוע. ברבעון האחרון של 2015 וברבעון הראשון של 2016, נרשמה עלייה של 25,000 במספר החוזים הקבועים. אולם מספר העובדים הזמניים שקיבלו חוזים קבועים לא עלה: מספר זה נותר על פי אשר “פחות או יותר יציב”. “המספרים מציגים משום כך תמונה מעורבת”.

מקור: NRC

 

 

ארגון איסלאמי פונדמנטליסטי רכש לאחרונה מתחם במימון סעודי, ומתכוון לייסד שם בית ספר סלפי. ההתנגדות לכך הגיעה עד לפרלמנט. וגם: ההולנדים נמלטים מה”קיץ” וכמה עולה לקנות מ”ר באמסטרדם

 

רוטרדם: התנגדות למוסד איסלאמיסטי בעיר

ארגון איסלאמיסטי שנוי במחלוקת רכש לאחרונה מתחם בניינים בדרום רוטרדם ומתכוון להפוך אותו ל”מרכז חינוך סלפי”, שעל-פי החשד ימומן על ידי מקורות במזרח התיכון. מומחים לרדיקליזציה איסלאמית מודאגים כי בית הספר יזרע את הקרקע לרדיקליזציה של צעירים ובני נוער, ברוח הסלפיזם, שנחשב לזרם איסלאמיסטי שמרני מאוד, שחלקים ממנו נוטים לג’יהאדיזם אלים.

העיתון NRC  דיווח כי בניין בית הספר נרכש לפני כשלושה שבועות תמורת סכום של 1.7 מיליון יורו, על ידי מצרי הולנדי בשם נאסר אל-דמאנהורי, יו”ר עמותת אל-וואקף באיינדהובן. ארגון זה מבוסס על מוסלמים סלפים בעלי השתייכות פוליטית, המתנגדים לקיומם של ארגוני טרור כגון דאע”ש, אך מאופיינים בגישה לא-דמוקרטית ובלתי סובלנית. ארגון אל וואקף עומד מאחורי הזמנת אימאמים ואנשי דת שמגיעים לשאת נאומים נגד הומוסקסואלים, זכויות נשים, ובמקרים מסויימים בעד מתן לגיטימציה לאלימות. בשנה שעברה סורבה כניסתו של מטיף מטעם ארגון אל-וואקף להולנד מכיוון שככל הנראה היה מעורב בפעילות ג’יהאדיסטית חמושה בסוריה.

מפלגות הקואליציה בעיריית רוטרדם פנו אל העירייה בבקשה למנוע את הקמת המוסד הלימודי בבניין. גם חבר הפרלמנט ההולנדי אחמד מרקוש (Marcouch, PvdA), בעצמו מוסלמי, דורש מן הממשלה לפעול.

מוקדם יותר הודיע השב”כ ההולנדי, ה-AIVD, כי ארגון אל-וואקף מנוהל על ידי אנשים מתוככי הממשל הסעודי. מימון המגיע ממדינות אלו אינו בלתי חוקי, אולם האופן שבו בוצעה רכישת הבניין נעשתה בדרכים שאינן שקופות,. עיריית רוטרדם לא עודכנה בתוכנית וגם תושבים המתגוררים בסביבת הבניין לא ידעו דבר. עיריית רוטרדם הודיעה בינתיים בתגובה כתובה כי הם “נמצאים במגעים” עם ארגון אל-וואקף “על מנת לקבל תמונה מדויקת יותר לגבי טיב הפעילות המתוכננת להתקיים בבניין”. אל-וואקף סירבו להגיב.

עפ”י ה-AIVD, כמה מההשקפות הסלפיות עלולות להוות כר לרדיקליזציה. לכן, מוסד סלפי אינו דבר רצוי , אומר אדווין באקר (Edwin Bakker), מרצה לענייני טרור באוניברסיטת ליידן. גם הוא מודאג מן המימון המסתורי מחו”ל: “למה מצפים משקיעים מחו”ל בתמורה לתרומתם? האם הנהגת הארגון רשאית לעשות בבניין ככל העולה על רוחה? האם אנשים מערב הסעודית יהיו רשאים להכתיב מה יקרה בין כתלי המוסד?”

לאחר תקופה של מחלוקות פנימיות, הארגונים הסלפים בהולנד מחפשים הזדמנויות לשיתופי פעולה והמוסד החדש הוא סימן לכך, שכן גם קבוצות מהאג ומאוטרכט מתכוונות לעשות בו שימוש.  

צפו בכתבה ששודרה בנושא ב-Nieuwsuur של NPO (החל מדקה 09:13).

 

הפלישה ההולנדית

לא רק המהגרים מהמזרח התיכון סובלים מה”קיץ” ההולנדי השנה, מדיווח בעיתון Parool עולה שגם ההולנדים מבקשים להימלט מהגשם הבלתי פוסק. סוכנות הנסיעות TUI  מסרה שההזמנות לחופשות ביוון ובספרד בשבוע שעבר עלו ב-80% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה וכי מספר ההזמנות ליוון זינק פי שלושה. במיוחד איים כמו מיורקה, טנריף והאיים הקנריים מתכוננים לפלישה ההולנדית.

לגשמים כנראה יש קשר לכך. חברת הנסיעות Thomas Cook דיווחה על עלייה חדה בהזמנות בזמן הגשמים הכבדים בחודש שעבר. “אנשים רבים אמרו שהגשם הבלתי פוסק ומזג האוויר ההפכפך גרמו להם להחליט להרחיק למחוזות שמשיים יותר”, אמר דובר מטעם החברה.

מנמל התעופה סכיפהול נמסר כי הם מצפים כי חופשת הקיץ השנה תהיה העמוס שידע השדה אי פעם.  

צפו: מכת ברד בצפון בראבנט בסוף יוני:

https://www.youtube.com/watch?v=noV4OqKApr8

 

אמסטרדם ממשיכה להתייקר

מחירי הבתים באמסטרדם ממשיכים לזנק. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהולנד, CBS, המחיר הממוצע למ”ר בעיר עלה ב-26% יחסית לשנה שעברה. הקונים באמסטרדם משלמים כיום בממוצע 4,190 יורו למ”ר, לעומת 3,320 יורו בשנה שעברה. מחוץ לבירה המחירים עלו רק ב-1.4% ועומדים על 2,179 יורו למ”ר.

במקום השני ברשימת הערים היקרות ביותר עומדת אוטרכט, שבה תשלמו בממוצע 2,960 למ”ר, עלייה של כ-6% לעומת השנה שעברה. בהאג עלו המחירים ב-3.6% וברוטרדם לא נרשמה כל עלייה. כך דווח ב-Dutchnews.nl.

עובדים, סטודנטים וגם נופשים יושפעו מיציאת בריטניה מהאיחוד, והיורוסקפטים מבית ששים לאפשרות של Nexit. אבל אולי בעצם עדיף לאירופה להיפטר מהסחטנות והיורופוביה של לונדון?

לעת עתה, בריטניה עדיין חברה באיחוד האירופי. עדיין לא ברור מתי יתחיל תהליך ההיפרדות הרשמי, אבל הסכמי האיחוד עם בריטניה ייוותרו בתוקף לפחות עוד שנתיים. במהלך תקופה זו ייערך משא ומתן על טיב מערכת היחסים עם בריטניה, ורק אז ניתן יהיה לדעת בבירור מה ישתנה. אולם כבר עתה ניתן לחזות כמה מן ההשלכות עבור הולנד:

עובדים עלולים לאבד את משרותיהם. האגף לניתוח מדיניות כלכלית (Het Centraal Planbureau) מעריך כי קיים סיכון לאובדן של עשרות אלפי משרות ונזק של מליארדי יורו. עבור הולנד, בריטניה היא השותפה המסחרית השלישית בגודלה. חוסר הוודאות, ירידת ערכו של הליש”ט, וככל הנראה הגבלת הגישה אל השוק האירופי, עלולים לגרום לכך שבריטניה תייבא פחות מוצרים מהולנד. הסקטורים שיחושו בכך בעיקר הם תעשיית המזון והתעשיות הכימיות (פלסטיק, סיבים וחומרים סינתטיים). הפרדוקס הוא שיתר מדינות האיחוד מגדירות בעצמן מה יהיה המחיר הכלכלי אותו ישלמו הבריטים בגין יציאתם מהאיחוד. אם יותירו הבריטים מקום להמשכיות מסחרית עם האיחוד, הנזקים הכלכליים לא יהיו משמעותיים.

עבודה ולימודים בבריטניה יהיו קשים יותר להשגה. עבור בריטים רבים, חוסר שביעות רצון מנוכחות של מהגרי עבודה מהאיחוד היה סיבה חשובה ליציאה מהאיחוד. לכן גדל גם הסיכוי כי הממשל הבריטי יגביל עוד יותר את ההגירה למדינה. “סביר להניח כי לכל מדינה תיקבע מכסה. או, שתיקבע מכסה לפי תחום העיסוק והדרישה לכוח אדם מתאים במדינה”, אמר רמקו קורטווך מהמרכז לרפורמה אירופאית בלונדון. דבר זה יכול להקשות על הולנדים העובדים או מעוניינים לעבוד בבריטניה. ראש ממשלת הולנד, מרק רוטה, ציין כבר בעבר כי יציאת הבריטים מהאיחוד האירופי עלולה להערים גם קשיים על עובדים בריטים בהולנד. גם לימודים אקדמיים בבריטניה או סטאז’ עם מלגה מטעם האיחוד האירופי (Erasmusbeurs) לא תהיה עוד אפשרית. צריך יהיה להגיע להסכמות חדשות. אותו הדבר חל גם לגבי שיתופי פעולה בתחום המדעים במסגרת תוכנית המחקר Horizon 2020, שלרשותה עומד תקציב של 80 מיליארד יורו (אם כי במקרה זה יש לציין כי גם ישראל חברה בתוכנית).

ומחירי חופשות בבריטניה ירדו? ערכו של הליש”ט ירד מיד עם היוודע תוצאות משאל העם. משמעות הדבר היא כי תושבי מדינות האיחוד ישלמו פחות על חופשה בבריטניה. השאלה שנותרת פתוחה היא האם מצב זה צפוי להימשך גם בטווח הרחוק, וזה בכלל לא בטוח.  חברות התעופה מזהירות שהברקזיט יכול לגרום לייקור כרטיסי הטיסה בין מדינות האיחוד לבריטניה. “לולא השוק האירופי המשותף, לא היינו יכולים להרחיב כל כך את פעילותנו”, אמר מייקל או’לירי, מנכ”ל Ryanair לעיתון הבריטי The Independent. היקף הפעילות הגבוה בזכות הסחר החופשי והמעבר החופשי ללא צורך באשרות כניסה בין המדינות הם גורמים עיקריים לכך ש-Ryanair ו-EasyJet מציעות טיסות זולות כל כך. בנוסף, תיירים עלולים לשלם יותר עבור חיוג מחוץ לבריטניה מכיוון שאחת מהשלכות הברקזיט היא שהמדינה לא תהיה מחויבת עוד לפעול בהתאם להסכמי תעריפי הדידה (Roaming), המחייבים את המדינות החברות באיחוד האירופי. מבחינת ביקורת גבולות לא צפוי לחול כל שינוי, משום שבריטניה בין כה וכה לא חתומה על אמנת שנגן המאפשרת מעבר חופשי ללא ביקורת גבולות בין מדינות אירופה.

הדיון על פרישה אפשרית של הולנד מן האיחוד מקבל רוח גבית. בעקבות תוצאות משאל העם שנערך בהולנד על הסכם הסחר עם אוקראינה, זכינו כבר לטעימה ראשונה ביחס לאפשרות שהולנד תפרוש מן האיחוד האירופי (Nexit). פרישתה של בריטניה יוצרת תמריץ משמעותי לפתיחה מחודשת של הנושא לדיון. אם שם זה מצליח, למה שזה לא יצליח גם כאן? חיירט וילדרס, מנהיג מפלגת החופש (PVV) הודיע כבר כי יציב את קיום משאל עם לגבי המשך חברותה של הולנד באיחוד כנושא המרכזי בקמפיין הבחירות של מפלגתו לפרלמנט בשנה הבאה. כמו כן, תלוי באיך יתנהלו הדברים עבור הבריטים, צפויים הוגי משאל העם על ההסכם עם אוקראינה לשתף שוב פעולה עם GeenStijl בקמפיין אגרסיבי לקראת Nexit…

וזה כמובן מביא אותנו לדיון הגדול יותר על התפרקותו או התחזקותו של האיחוד האירופי. כולם אומרים שהאיחוד צריך לרכוש מחדש את אמונם של תושביו. הבעיה היא שאירופה חלוקה מאוד בדעתה כיצד זה אמור לקרות. וכך, סביר להניח כי תושבי האיחוד יהיו עדים לסבב חדש של דיונים מופשטים על “עוצמתה של בריסל”.

גרמניה וצרפת ראו ביציאתה של בריטניה הזדמנות להפיח רוח חיים בתוכניות ישנות להקמת ממשל עצמאי לגוש היורו שיהנה מתקציב עצמאי ומשרד אוצר עצמאי, דבר שיאפשר הפעלת לחץ על מדינות שאינן תורמות את חלקן, או מערימות קשיים פיננסיים על הגוש. אבל רה”מ רוטה סבור שאין מקום כעת לצעדי ‘הפרד ומשול’, ודבריו גובו על ידי נשיא האיחוד האירופי דונלד טאסק שאמר כי האינטגרציה האירופית במצבה הנוכחי תובעת כבר עתה מתושבי האיחוד יותר ממה שביכולתם לתת. התקווה היחידה להולנד היא שמדינות עשירות כגון צרפת ואיטליה שנקלעו לקשיים, יצליחו לעמוד שוב על רגליהן. באופן זה, לא יצטרך האיחוד האירופי לפתור את בעיותיהן על ידי ריכוז כוח רב יותר בבריסל. נו, ואיך אפשר לגרום למדינות מקובעות כמו צרפת ואיטליה להפעיל רפורמות משל עצמן על מנת לפתור את הבעיות הסוציו-אקונומיות שלהן? שאלה מצוינת!

 

והערה ברוח אחרת לסיום. זמן קצר לפני המשאל פרסם הפובליציסט ההולנדי יוריס לויינדייק (Joris Luyendijk) טור תחת הכותרת “הגיע הזמן לומר שלום לבריטים” והביע שם דעה לא שגרתית: הבריטים, אפילו חברי האליטה, לא סובלים את אירופה. הם לא “יורוסקפטים” אלא “יורופובים” ממש, ומבחינה פוליטית הם סוחטים את האיחוד ולוחצים עליו. “הגיעו מים עד נפש”, הוא כתב, “בזמנים נורמליים הסבוטאז’ הבריטי היה מעצבן אבל נסבל, אבל אלו אינם זמנים נורמליים”. לדבריו, האיחוד עומד להתמוטט וזקוק לרפורמות עמוקות שיהפכו אותו לדמוקרטי יותר. כדי לקדם רפורמות כאלה יש צורך בחברות שפועלות בצורה שקולה ופתוחה לטובת האיחוד, ובריטניה איננה כזאת. הוא חזה יתרון קל מאוד לתומכי ההישארות אך כתב שבמקרה זה עדיף שאירופה תיפטר בעצמה מבריטניה וקרא לשתיים “להיפרד כידידות”. ידידות גדולה אולי אין פה, אבל אולי באמת זה עדיף?

 

(מקור: NRC)

ראש הממשלה רוטה אמר כי בעריכת משאל העם בהולנד על היחסים עם אוקראינה “אין כל היגיון”. וגם: איך הפקס פוגע בבריאות שלנו, מי יוכל לקדוח לנו בשיניים והמלצה על תערוכת צילומים 

 

זוכרים את משאל העם על הסכם שיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לאוקראינה? מאז שהוא נערך, ב-6 באפריל, לא התייחסה אליו הממשלה באופן רשמי. ואילו היום (יום שני) אמר ראש הממשלה מרק רוטה כי התוצאה של המשאל “הרת אסון”. בפגישה בהאג עם חברי פרלמנט ממדינות האיחוד האירופי אמר רוטה כי הוא מתנגד “באופן מוחלט בהחלט” למשאלי עם על הסכמי שיתוף פעולה והסביר: “אין בכך כל היגיון, כפי שראינו בהולנד. לא ייתכן שמדינה אחת תכריע בסוגייה לגבי כל אירופה… והמשאל הוביל לתוצאה הרת האסון הזו”.  

32% השתתפו במשאל באפריל, השיעור המינימלי הנדרש כדי להעניק למשאל תוקף חוקי. כ-62% מהמצביעים הצביעו “לא” – נגד שיתוף הפעולה, המסחרי בעיקר, עם אוקראינה. למשאל יש תוקף מייעץ בלבד והממשלה לא מחויבת להכריע לפיו.

עוד עניינים מעניינים מהולנד:

• מה קורה לדם שלנו אחרי שאנחנו תורמים?
• 10 ביטויים שעושים כבוד לחלב ההולנדי
• עונת הפסטיבלים – אטרקציות ביוני

למי שזקוק לתזכורת: רוב מדינות האיחוד כבר אישרו את ההסכם, אך בהולנד נערך עליו משאל, בהתאם לחוק חדש שנכנס לתוקפו ב-2015 ושהופעל לראשונה באפריל. קיום המשאל, שהתאפשר הודות לקמפיין מקוון של קבוצה שמתנגדת לאיחוד האירופי, עורר מחלוקת בהולנד. יש מי שסברו שקיומו הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים.

(מקור: NRC)

 

מי יוכל לסתום לנו חורים?

בתחילת השבוע הודיעה שרת הבריאות, הרווחה והספורט, אדית סכיפרס, על כוונתה לאפשר לשינניות לקבל מעמד עצמאי שיתיר להן להרחיב את סל השירותים שהן מעניקות למטופליהן. משמעות הדבר היא שלשינניות יותר להזריק חומר הרדמה, לקדוח בשיניהם של מטופלים ולסתום חורים קטנים, על פי שיקוליהן, ולא רק לאחר שניתנה להן רשות לכך מרופא השיניים האחראי עליהן. באופן זה מבקשת השרה לאפשר לשינניות לפתח את הקריירה שלהן, ולרופאי השיניים להרחיב את מומחיותם, כך שיוכלו להתפנות לטפל במקרים מורכבים יותר.

הרחבת סל השירותים של השינניות תהיה בשלב ראשון לתקופת ניסיון של 5-3 שנים, שלאחריהן תבוצע הערכה האם שינוי הביא לשיפור באיכות טיפול השיניים בהולנד, וכן לירידה בעלויות הטיפול. איגוד רופאי השיניים ההולנדי מיהר להתנגד כמובן והביע דאגה מכך ששינניות תפתחנה מרפאות עצמאיות שלא יהיה בהן פיקוח של רופאת שיניים שתוכל לסייע להן במקרה שהטיפול מסתבך. ואילו משרד הבריאות הדגיש כי השינניות מקבלות לצורך כך הכשרה מתאימה.

 

הערת המדור בנושא קשור: השבוע שודרה במגזין Een Vandaag כתבה על ניסוי שנערך במספר בתי עסק באיזור אמסטרדם ובערים נוספות: בבית העסק ניתן היתר להקים בר שיגיש משקאות (תה, קפה, משקאות מוגזים ואלכוהול) למבקרים. בשורה התחתונה, המטרה היא להגדיל את ההכנסות, אבל גם לאפשר ללקוח חוויית קנייה עשירה יותר. לכאורה רעיון חביב למדי כשמדובר בחנות בגדים, למשל, אולם בניסוי הזה משתתפות לא רק חנויות בגדים, אלא גם… מרפאות שיניים (?!?). אז מה דעתכם על כוס קולה לפני טיפול שורש?! אכן דרך מצויינת להגדיל את ההכנסות ולספק חוויית לקוח מקיפה…

(מקור: NRC, RTL Nieuws, Rijksoverheid)

 

הפקס מפריע לטיפול הרפואי שלנו

השנה היא 2016, העולם מקוון ומרושת, אבל רוקחים ורופאים המבקשים לתקשר ביניהם בנוגע לתוצאות בדיקות המעבדה של חולה, או על מנת לתאם טיפול תרופתי נאלצים לתקשר ביניהם באמצעות הפקס. כך עולה מסקר ראשון מסוגו שנערך בקרב 140 רוקחים, ובדק סוגיות של תקשורת, טכנולוגיה ובריאות המטופלים.

אחת הבעיות המרכזיות שעלו בסקר נגעה לכך שלכל גוף מטפל (בית חולים, מרפאה, בית מרקחת ושירותי הרפואה בקהילה – thuiszorg) יש מערכת אלקטרונית משלו שבה מתועד הטיפול בחולה. בין כל המערכות הללו אין תאימות, כלומר, כל ארגון מחזיק בחלק אחר מהפאזל המרכיב את התמונה השלמה של הטיפול בחולה והגופים השונים אינם יכולים לשתף מידע הזה ביניהם.

על מנת לטפל בבעיה זו, הוקם מרכז קישוריות ארצי שמאפשר לרופאים לאחסן מידע על הטיפול בחוליהם ולשתף אותו עם גופים נוספים. מרכז הקישוריות הוקם לאחר שממשלת הולנד עצרה את תהליך פיתוח התיק הרפואי האלקטרוני (EPD), משום שזה לא הצליח לספק מענה ראוי שיבטיח את ההגנה על פרטיותו של החולה.

למרות ש-95% מבתי המרקחת בהולנד מחוברים למרכז הקישוריות, רבים מהם אינם יכולים עדיין לנצל את יתרונותיו בשל בעיות תאימות עם חבילת התוכנה הנדרשת לצורך גישה אליו.

כיום, מטופלים  צריכים לתת את רשותם לכל אחד ואחד מן הגופים המטפלים בהם בנפרד לחלוק את המידע עליהם עם הגופים האחרים. 20% מהמטופלים טרם עשו זאת. בנוסף לכך, גם אם נתן המטופל את רשותו ובית המרקחת מחובר למרכז הקישוריות, יכולים דברים להשתבש בדרך, למשל בכך שרופא המשפחה אינו מקושר למערכת, ובכך נבלמת התקשורת עוד בטרם החלה.

(מקור: NRC)

 

דיאלוגים עם הטבע

במוזיאון הצילום ברוטרדם מוצגת בין 9 ביוני ל-4 בספטמבר תערוכה בשם “דיאלוגים עם הטבע” (לינק: https://www.nederlandsfotomuseum.nl/tentoonstelling/franslanting), המנציחה קריירת צילום של 40 שנה של צלם הטבע יליד רוטרדם, פרנס לנטינג.לנטינג החל את הקריירה שלו כשלמד באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם. הפרוייקט הראשון שלו היה סדרת תמונות שצילם בפארק Kralingse Bos בעיר. לנטינג צילם טבע פראי עבור מגזינים מובילים, ביניהם “נשיונל ג’יאורגרפיק”, בכל קצוות תבל.

אתר הבית של פרנס לנטינג: https://www.lanting.com

כתבת פרופיל ב-Een vandaag:

http://cultuur.eenvandaag.nl/tv-items/67479/portret_natuurfotograaf_frans_lanting

(מקור: Een Vandaag ואתר הבית של פרנס לנטינג)

תמונה מדאיגה שקיבלה הגר בווטסאפ מחברה טובה גרמה לה לבדוק איך עובד בנק הדם ההולנדי. היא מספרת לנו על מפעל מתוחכם, ועל הדרך נותנת כמה טיפים מעשיים למי שרוצה לתרום דם ומסבירה למה לא כדאי לאכול לפני כן עוגת תפוחים עם קצפת 

בשבוע שעבר, יום אחרי שדיברתי בטלפון עם חברתי היקרה והכל היה לכאורה נהדר ונפלא, קיבלתי ממנה תמונה בווטסטאפ. הייתה זו תמונה של מנת דם. מתחתיה נכתב: “ארוחת הצהריים שלי היום…”. השבתי לה “בתיאבון”, ומפה לשם למדתי ממנה שבלילה שלאחר שיחתנו, היא הובהלה לבית החולים בשל דימום כבד שסיכן את חייה, נאלצה לעבור ניתוח חירום, ולקינוח נזקקה לכמה וכמה מנות דם.

רובנו מכירים את בנק הדם בישראל ואת ניידות הדם התרות אחר תורמים במקומות מרכזיים, או בימי תרומה מיוחדים. אבל האם אתם יודעים איך תורמים דם בהולנד? לאן פונים? מי רשאי לתרום? אילו בדיקות עובר הדם שתרמתם ומה בכלל קורה איתו?

קבלו סיור מודרך שערך ה-NRC במפעל שמציל חיים – המפעל של חברת סנקווין (Sanquin), יצרנית תרופות והמפעילה של בנק הדם בהולנד. בסוף הסיור נצייד אתכם במידע מעשי לגבי תרומת דם. והכי חשוב: פתחו את היומן ורשמו: 16 ביוני 2016 הוא היום הבינלאומי למען תורמי הדם.

לא בכדי אני משתמשת במילה “מפעל”, ולא רק “בנק דם”. הנה כך מתאר זאת כתב ה-NRC בתחילת הכתבה:

“בלב אזור התעשייה במערב אמסטרדם נמצאת מזקקה לא מוכרת. ניתן לזהות אותה בזכות מיכלי הענק הניצבים לצידה. אין שם ארובות, אש או עשן ולא נשמע מכיוונה כל רעש. רק צליל רחש, זמזום חרישי שנפלט מהמיכלים הענקיים מעיד שעובר בהם חומר נוזלי כלשהו. בתוך המבנה, בינות למיכלים עשויים מפלדת אל-חלד שיוצאים מהם צינורות, עובדים נשים וגברים. הם לובשים סרבלים כחולים ולבנים, שנועדו לשמור על סטריליות. לא מזקקים כאן נפט, אלא פלזמה המופקת מדמם של בני אדם. ה’מזקקה’ של בנק הדם של חברת סנקווין מספקת כמה עשרות סוגים שונים של מוצרי דם. המוצרים הללו מופקים מדמם של 370,000 איש מכל רחבי המדינה, שתורמים מדמם לפחות אחת לשנה: תאי דם אדומים, פלזמה וטסיות דם (טרומבוציטים) וגם מוצרים מורכבים יותר הדורשים תהליך הפרדה, כגון גורמי קרישה, נוגדנים וחלבונים – תרופות יקרות ערך המגיעות לבתי המרקחת בבקבוקונים ארוזים בקפידה המיועדים להזרקה”.

זאת אומרת שהדם שאנו תורמים עובר תהליך מתוחכם של עיבוד. כפי שאמר זאת הדובר של חברת סנקווין, רוברט הקרט: “דם שנתרם אינו עובר יותר ישירות מזרועו של התורם לזרועו של המקבל. כל מוצר מורכב מדם או מפלזמה של כמה עשרות ולעתים אלפים של תורמים. אפילו התורמים עצמים לא תמיד מודעים לכך”. מנהל מחלקת עיבוד מוצרי הדם בחברה, גונר דורוס, סיפר שלעתים מכיל מוצר מסוים דם של 3,000 עד 3,500 תורמים!

הדם מופרד לשלושה מרכיבים: תאי דם אדומים, טסיות דם ופלזמה, שאותם ניתן לאחסן לתקופות שונות. פלזמה מוקפאת מחזיקה מעמד במשך שבע שנים (!) ואילו טסיות דם ישרדו רק שבעה ימים. ההפרדה הזו מאפשרת לכל חולה לקבל בדיוק את מה שהוא זקוק לו.

הדם הנתרם עובר סדרה של בדיקות ורק אחרי שאלו עברו בהצלחה, משוחררת המנה להמשך עיבוד או אספקה לבתי חולים.

חדר הפלזמה של החברה מזכיר לכתב מאפייה: “יש כאן רק עגלה גדולה וגבוהה ועליה מסודרים מגשים, ועליהם נחות בשלווה שקיות רבות של פלזמה. המראה מזכיר עגלה דומה במאפייה, שעליה מסודרים כיכרות לחם העומדים להיכנס לתנור”. אבל שקיות הפלזמה דווקא עומדות להכינס להקפאה מהירה למינוס 70 מעלות צלזיוס. “צבען של מנות הפלזמה משתנה מאוד משקית לשקית. הצבעים נעים בין ורוד-סלמון לצהוב עדין של חמאה. לפעמים יש גם מנות בצבע ירוק מנטה”. מנהל המחלקה מסביר: “פלזמה בצבע ירוק עדין אופיינית בדרך כלל לנשים שנוטלות גלולות למניעת הריון. הבדלי הצבעים לא מהווים כל בעיה. רק פלזמה לבנה היא בעייתית עבורנו, משום שמשמעות הדבר היא כי יש בה יותר מדי שומן. פלזמה כזו קשה לעבד. לכן, סמוך למועד התרומה, לא כדאי לתורמים ‘לרדת’ על עוגת תפוחים עם קצפת”.

סנקווין היא חברה ללא כוונות רווח כשהיא מפעילה את בנק הדם, אך יש לה גם צד מסחרי. החברה מייצרת תרופות מהפלזמה שמסופקת למפעל כחומר גלם על ידי בנק הדם. ואכן, בצד השני של הרחוב נמצא מפעל המזקק חלבונים מן הפלזמה. פלזמה מורכבת מכ-90% מים, אך בהם יש מאות חלבונים שונים, מלחים וחומרי מזון. החלבונים הם החלק המשמעותי ביותר מכיוון שכל אחד מהם ממלא תפקיד משל עצמו בגוף. במצבם הטהור, הם יכולים לסייע לחולים בעלי מחלות ספציפיות.

מי שרוצה לקרוא עוד ולראות את התמונות יכול לעשות זאת כאן.

 

לתרום דם – מידע מעשי

כדי לתרום דם בהולנד יש להירשם במאגר התורמים של בנק הדם שמנהלת סנקווין. ניתן לעשות זאת אונליין, באנגלית או בהולנדית. לפני הכל תישאלו שמונה שאלות רפואיות פשוטות כדי לדעת אם אתם כשירים ברמה הבסיסית. אחר כך יש למלא פרטים אישיים. אם הכל תקין, תוזמנו כעבור מספר ימים לראיון עם רופא ודכם ייבדק. אם הכל תקין, יאושר לכם להירשם כתורמים ולתת דם. כאן ניתן לבדוק היכן מוקד תרומת הדם הקרוב למקום מגוריכם.

מי יכול לתרום דם?

בעיקרון, כל אדם בן 18 עד 65 שמשקלו מעל 50 ק”ג רשאי לתרום דם.

מי אינו יכול לתרום דם?

לא ניתן לתרום דם אם נתקיימו אחד מהתנאים הבאים:

• אם אי פעם עשה התורם שימוש בסמים בהזרקה
• אם נזקק התורם בעצמו למנת דם לאחר 1 בינואר 1980
• אם שהה התורם בבריטניה תקופה של שישה חודשים ברציפות לפחות בין 1 בינואר 1980 ו-31 בדצמבר 1996 (בשל חשש להדבקה במחלת קרויצפלד-יעקב, מחלת הפרה המשוגעת)
• אם התורם סבל אי פעם ממחלה קשה או סובל ממחלות לב ו/או כלי דם. יש לכך יוצאים מן הכלל, ולכן במקרה זה יש להתייעץ עם הרופא האחראי בסניף בנק הדם המקומי

אילו בדיקות עובר הדם לפני שהוא נמסר לעיבוד?

• HIV
• עגבת (סיפיליס)
• צהבת B (הפטיטיס)
• צהבת C
• דמם של תורמים חדשים נבדק בנוסף ל- Human T-cell Lymphotropic Virus (HTLV-I/II), וירוס נדיר בהולנד שפוגע באחוזים קטנים באוכלוסיה ביפן, באפריקה ובאיים הקריביים וגורם לסוג נדיר של סרטן דם (לוקמיה)

כמה זמן נמשכת תרומת דם?

לפני כל תרומת דם נערכת בדיקה קטנה אחרונה כדי לוודא שדמו של התורם תקין לצורך מסירת תרומה. התרומה עצמה אורכת כרבע שעה ולאחריה מוזמן התורם לשבת מספר דקות בחדר ההמתנה ולאכול ולשתות משהו קל

כמה פעמים בשנה מותר לתרום דם?

לגברים מותר לתרום עד חמש פעמים בשנה ולנשים עד שלוש פעמים בשנה. תדירות ההזמנה למסור תרומה תלויה בסוג הדם. דם מסוג O- (או מינוס), יכול להינתן לכל קבוצות הדם האחרות ולכן חשוב שיהיה ממנו מלאי מספיק בכל עת.

 

(מקורות: NRC, אתרי הבית של Sanquin וארגון הבריאות העולמי-WHO)

התמונה העליונה: מתוך מיזם של חברת סנקווין להגברת המודעות לתרומת דם. המצולמים הם תורמים.

יותר ויותר בתי ספר מבקשים ללמד באנגלית מגיל צעיר, ומנפנפים ביתרונות הדו-לשוניות. אבל האם הכל חיובי? NRC בדקו 4 טיעונים רווחים והגיעו למסקנה – it’s complicated.

מעמדה של השפה האנגלית בבתי הספר בהולנד הולך ועולה. גם בבתי הספר היסודיים. מספר בתי הספר שבהם משקיעים שעה בשבוע ו”עושים משהו באנגלית” כבר מגיל ארבע (groep 1) הולך ועולה בהתמדה. הודות לחוק חדש שאושר לא מזמן, יוכלו בתי הספר והגנים להעלות את מספר שעות האנגלית השבועיות לשלוש.

בנוסף לכך, מזה כמעט שנתיים, מתקיים ניסוי לשוני ב-18 בתי ספר. בבתי הספר הללו ניתן החינוך בשתי שפות במקביל: חצי בהולנדית וחצי באנגלית, החל מ-groep 1.

תומכי הגישה להגברת החשיפה לשפה האנגלית כבר מגיל הגן ובית הספר היסודי מגבים את טיעוניהם במחקרים מדעיים. הם טוענים שהילדים ילמדו יותר מהר אנגלית. ההולנדית שבפיהם לא תסבול בשל כך, וידיעת מספר שפות מצוינת למוח. מספר תומכים ברעיון אף מציינים כי הנחלת השפה האנגלית מגיל צעיר יכולה להפחית את הסיכויים לפתח אלצהיימר בגיל המבוגר.

אולי יעניין אותך גם:

האם ילדים דו-לשוניים הם יצירתיים יותר? התשובה במהופך בכתב סתרים בעמוד ט”ג
שישה דברים שכדאי לדעת על שפת-אם, ואחד שחשוב לנו במיוחד
נפלת מהמדרגות? ביטויים בהולנדית לכבוד יום העברית

אולם נראה כי תומכי הרעיון מתלהבים קצת יותר מדי. ב-NRC הביאו בשבוע שעבר “תמונת מצב אמיתית” לאור ארבעה טיעונים עיקריים:

ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, כך יותר טוב

הטיעון העיקרי מאחורי המדיניות הנוכחית גורס שככל שהילדים יתחילו להיחשף לשפה נוספת בגיל מוקדם יותר, כך הם ילמדו אותה מהר יותר. זה נכון שילדים שכבר מלידתם נחשפים לשתי שפות, לומדים את השפה השנייה מהר יותר לעומת ילדים שמתחילים ללמוד שפה שנייה רק בגיל 12 (מאמר זה ואחרים בנושא, ניתן למצוא באתר הבית של פרופ’ כרמן מוניוס.

אולם, למידת שפה זרה בבית הספר שונה מאוד לעומת רכישתה בסביבתו הטבעית של הילד.

במחקר גדול שנערך בברצלונה קיבלו הילדים שיעורי אנגלית בבית הספר היסודי. מהמחקר עלה כי ילדים בני 11 רכשו את המיומנות בשפה מהר יותר בהשוואה לילדים בני שמונה. הסיבה לכך ברורה מאליה: ילדים בני 11 מפותחים יותר קוגניטיבית לעומת ילדים בני שמונה, ולכן הם מסוגלים לרכוש את השפה מהר יותר, כאשר היא מוקנית במסגרת הבית-ספרית.

להקניית שפה שנייה אין השלכות שליליות על השליטה בשפה הראשונה

כאשר ילדים לומדים אנגלית במשך שעה בשבוע, אין לכך השלכות מדידות על השליטה שלהם בהולנדית. הדבר נכון גם לגבי ילדים שמדברים בבית שפה שלישית.

ומה מגלה הניסוי ב-18 בתי הספר בהם מתקיים חינוך דו-לשוני מלא? קבוצת חוקרים הולנדים בחנה מספר ניסויים שנערכו בבתי ספר יסודיים בחו”ל שבהם התקיימו לימודים דו-לשוניים מלאים (עבודתם של אלן ואן דן ברוק ואחרים). המסקנה שהתקבלה הייתה כי כישורי שפת ההוראה הראשונה – הולנדית במקרה המקומי – אינם נפגעים בטווח הרחוק.

כמו כן הבחינו החוקרים כי בכמה בתי ספר בארצות אחרות שבהם התנהלו מיזמים כאלו קרה משהו מעניין: כישורי השפה בשפת ההוראה הראשונה נותרו באותה רמה ולא התפתחו, כלומר נוצר פיגור בהתפתחות השפה, בקרב ילדים שקיבלו חינוך בשפת האם בלבד. אולם לקראת סיום בית הספר היסודי נסגר פער זה. איך זה ייתכן? זו שאלה שפתוחה להשערות בלבד. ככל הנראה, הפרדת שתי שפות יוצרת בתחילת הדרך עיכוב מסוים. בשלב מאוחר יותר, שליטה בשפה אחת משפיעה באופן חיובי על השליטה בשפה האחרת.

אולם ייתכן שיש כאן גם השפעות עקיפות. חינוך בשתי שפות מאתגר את התלמידים, ואם התלמידים מתמודדים איתו בהצלחה, יכולה להיות לכך השפעה חיובית על הביצועים הלימודיים בתחומים נוספים.

 

ידיעת מספר שפות מעכבת אלצהיימר

קיימות אינדיקציות לכך כי סוגים מסוימים של דו-לשוניות בקרב אנשים שיש להם נטייה לאלצהיימר יכולה לעכב את תחילת התפתחות המחלה בכארבע שנים. אולם נמצא כי השפעה זו מתקיימת רק בקרב אנשים שהחלו להשתמש בשתי שפות מגיל מוקדם מאוד. בקרב אנשים שלמדו שפה שנייה בבית הספר ומשתמשים בה פה ושם מאוחר יותר בחייהם, לא נמצאה השפעה דומה. לכן לא ניתן להשתמש בטיעון זה כאשר באים לקבוע מדיניות להקניית חינוך רב-לשוני בבתי הספר.

למעשה, עדיין לא ברור לחלוטין איך משפיעה ידיעת שפות נוספות על התפתחות אלצהיימר. האפקט החיובי התגלה ב-2006 (מאמר זה ומאמרים נוספים ניתן למצוא באתר של ד”ר אלן ביאליסטוק). במחקר מפורסם שנערך בקרב מהגרים לקנדה שדיברו בנוסף לאנגלית את שפת המדינה שממנה היגרו (גרמנית, פולנית או הונגרית). ייתכן כי דו-לשוניות גורמת למוח להיות מסוגל לפצות במשך שנים מספר על כישורים שאובדים במחלת האלצהיימר ובכך לדחות את תחילת התפתחות המחלה. אולם מדובר כאן בלא יותר מהשערה.

במחקרים מאוחרים יותר שהתקיימו במדינות אחרות ובקרב קבוצות אוכלוסיה שונות, לא אוששו ממצאים אלה. ביניהם נמנה גם מחקר קנדי נוסף שהנסיינים בו דיברו אנגלית כשפה ראשונה וצרפתית כשפה שנייה. במחקר שנערך בארה”ב ובדק אמריקאים שדיברו ספרדית כשפה ראשונה ואנגלית כשפה שנייה, נמצא אפקט חיובי זה רק בקרב נסיינים שרמת החינוך שקיבלו הייתה נמוכה.

לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים

ביאליסטוק מצאה כי לדו-לשוניות יש השפעה חיובית על כישורים קוגניטיביים, אולם גם כאן, זוהה אפקט זה רק בקרב אנשים שנחשפו לשפה נוספת עוד מינקותם והשתמשו בה כל חייהם.

ניתן לבחון כישורים קוגניטיביים אלו במספר דרכים: תנו להם להתבונן במסך ובקש מהם להגיב מיד על מה שמוצג לפניהם. במקביל הקשו עליהם על ידי הצגת פרטי מידע מסיחים. הדו-לשוניים יכולים להתמודד טוב יותר עם אתגר שכזה לעומת חד-לשוניים. הם מסוגלים להתרכז טוב יותר במידע הרלוונטי שלפניהם ולהתעלם בקלות רבה יותר מן המידע המסיח.

מחקרים רבים נוספים הראו כי כישורי השפה בקרב אנשים דו-לשוניים מגיל ינקות זהים בשתי השפות, אך נמוכים יותר בהשוואה לאנשים חד-לשוניים. אוצר המילים הפסיבי (מספר המילים שאנחנו מבינים) נמוך יותר בקרב דו-לשוניים. דו-לשוניים גם מגיבים לאט יותר כאשר הם מתבקשים לזהות תמונות וקצת יותר איטיים כאשר הם נדרשים לזהות או להגות מילים.

לפיכך, טיעוניהם של התומכים בחינוך דו-לשוני, כי לרב-לשוניות יש אך ורק יתרונות – אינם לגמרי נכונים. העניין הוא מעט יותר פרוזאי: יש לכך יתרונות, אך גם חסרונות.

——-

ועכשיו שאלה לקוראינו הנאמנים: האם אתם מרגישים שידיעה של לפחות שלוש שפות (עברית, אנגלית והולנדית, ואולי שפות נוספות ששמעתם בבית) עוזרת לכם או מעכבת אתכם? חשבו למשל האם כשאתם מגיעים לביקור בארץ, אתם מרגישים שאתם מעורים לחלוטין בחידושי השפה והסלנג בהשוואה לביקורכם הקודם? האם כשאתם חוזרים מהביקור קל לכם לחזור לדבר הולנדית (או אנגלית) – או אולי לוקח כמה ימים להתאפס? שתפו אותנו בתגובות!

 

הצטרפו לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלו את כל העדכונים אליכם

זה שבועיים שהעיתונאית אברו עומאר לא מורשית לעזוב את טורקיה. לאחרונה כתבה עומאר כי הנשיא ארדואן הוא “דיקטטור מגלומני”. ביתה באמסטרדם נפרץ ומחשבה נגנב

העיתונאית אברו עומאר (Ebru Umar) המוכרת בוודאי לחלק מכם מטוריה בעיתון הרכבת החינמי Metro , עצורה כבר שבועיים בטורקיה, מדינת מוצאם של הוריה, ואינה מורשית לצאת את גבולות המדינה. עומאר נעצרה בעת ששהתה בחופשה בעיר הנופש קושדאסי. בשנים האחרונות הטיחה עומאר ביקורת נוקבת ופומבית בנשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, הן בכתבותיה ובטוריה והן דרך חשבון הטוויטר שלה (umarebru@). היא נעצרה תחילה למספר שעות ולאחריהן שוחררה לבית הוריה, כשנגדה הוצא צו עיכוב יציאה מטורקיה. זמן קצר לאחר מעצרה התקשר אליה ראש ממשלת הולנד מרק רוטה. ממשלת הולנד נמצאת בקשר רציף עימה ומפעילה לחץ על השלטונות הטורקיים, כדי שאלה יאפשרו לה לשוב להולנד.

לפני שבוע, בעודה בטורקיה, דווח כי ביתה באמסטרדם נפרץ, נזק נגרם לרכוש ומן הבית נגנב לפטופ ישן ששימש אותה. היא לקחה עמה את מחשבה החדש לטורקיה. היא סבורה כי הפריצה קשורה למעצרה וכי זהו ניסיון טורקי להפחיד אותה ולהשתיקה. קו הטלפון וחשבון הטוויטר שלה נמצאים תחת מעקב של הרשויות בטורקיה, אך היא ממשיכה לכתוב ולצייץ.

המעצר התרחש כשבוע לאחר שעומאר פרסמה טור ב-Metro שבו כינתה את ארדואן “סולטן” ו”דיקטטור מגלומני” ומתחה ביקורת על בכיר בקונסוליה הטורקית ברוטרדם, אשר הורה לכל אזרחי טורקיה השוהים בהולנד לדווח לקונסוליה על כל מקרה שבו מושמעת ביקורת על הנשיא ארדואן. עומאר לא היתה היחידה; ביקורת נרחבת הושמעה על ידי גורמים רבים נוספים. בעקבות זאת, ביטל הקונסול את דרישתו זו. בהודעה רשמית שיצאה מטעם הקונסול בהאג נאמר כי הדרישה הזו מקורה בטעות, וכי מדובר באי הבנה.

בטורקיה, נחשבת העלבת הנשיא לעבירה על החוק שדינה ארבע שנות מאסר. למרות שהחוק קיים זמן רב, הוחל באכיפתו בפועל רק ב-2014, לאחר עלייתו של ארדואן לשלטון. משרד המשפטים הטורקי דיווח לאחרונה כי עד כה נפתחו כ-1,800 תיקים נגד אזרחים באשמת העלבתו של הנשיא. מרבית הנתבעים הם עיתונאים, קריקטוריסטים, אנשי אקדמיה ואף תלמידים בבתי ספר. ארדואן אומר כי הוא פתוח לביקורת, אך מתנגד להעלבתו ולהכפשת שמו.

בגרמניה אפשרו לאחרונה השלטונות הגשת תביעה נגד קומיקאי גרמני אשר חיקה את ארדואן במהלך אחת מהופעותיו. זעם רב הובע מצד גורמים שונים בגרמניה על ההחלטה הזו, אשר ראו בכך התרפסות של הקנצלרית אנגלה מרקל בפני ארדואן. יש לזכור כי גרמניה והאיחוד האירופי מנהלים מגעים עם טורקיה בעניין משבר הפליטים והאפשרות לעצור את זרם הפליטים מטורקיה לאירופה.

נגד רעלה

עומאר היא ילידת הולנד, בת להורים שהיגרו להולנד מטורקיה. היא החלה את דרכה העיתונאית כשהחלה לכתוב טורי ביקורת נגד האיסלאם המיליטנטי עבור אתר האינטרנט של תיאו ואן גוך, שנרצח בידי מוסלמי קיצוני ב-2004, לאחר שפרסם את סרטו “Submission“. הסרט הציג באופן לא מחמיא, בלשון המעטה, את היחס שלו זוכות נשים מוסלמיות מאמינות בחסות הדת. עתה היא כותבת עבור Metro ועבור אתר האינטרנט GeenStijl, שם היא יוצאת לא אחת נגד לבישת רעלה, נגד הרעש הבוקע ממסגדים, ונגד אורך הרוח ההולנדי המקבל מנהגים אלו ללא כל התנגדות. 

בעקבות האירועים הללו, החלה עומאר בתהליך ויתור על האזרחות הטורקית שהוענקה לה עם לידתה בשל היותה בת להורים ממוצא טורקי. היא אמרה שהוריה, שעד כה התנגדו למהלך, מעניקים לה עתה את תמיכתם המלאה.

ובינתיים בחשבון הטוויטר שלה מבקשת עומאר לשדר נחישות ו”עסקים כרגיל”. היא מעלה תמונות שלה מבלה עם הוריה וחברותיה בטורקיה, שותה קוקטיילים ואוכלת גלידה. למשל, היא העלתה תמונות שלה עם אמה ביום האם. בראש חשבון הטוויטר שלה כתבה: “אני אברו עומאר כבר כמעט 46 שנים. סמכו עליי: אני אשאר אברו עומאר כל חיי הודות לתמיכה שלכם”. בין היתר משתמשת עומאר בהאשטאג landarrest#. תומכיה משתמשים בהאשטאג FreeEbru#.

מקורות: Metro, NRC, CNN, Reuters

שתי כתבות ב- NRC ההולנדי עסקו לאחרונה בהשוואה בין השיטות הישראליות להתמודדות עם טרור, לבין ההתמודדות הנדרשת באירופה. האם ה”אמרנו לכם” הישראלי מוצדק? 

לאחר מתקפת הטרור בשדה התעופה בבריסל, שיגר בנימין נתניהו את תנחומיו, אך שלח מסר נוסף עבור אירופה: “בכל יום מגיעות משלחות מרחבי אירופה לנמל התעופה בן גוריון, על מנת ללמוד מאיתנו איך ניתן להילחם בטרור. מספר המשלחות גדל מיום ליום”.

מומחי אבטחה בישראל משוכנעים כי ישראל יכולה לשמש מודל מוצלח עבור האירופים, משום שבישראל נצבר ניסיון רב בהבנת דרכי פעולה, תכנון והתנהגות של אויבים, והניסיון הזה, יחד עם שיתוף פעולה בין מודיעין ופיתוחים טכנולוגיים, מאפשר להתכונן לכך בהתאם. 

תא”ל במיל’ ניצן נוריאל, לשעבר מפקד היחידה ללוחמה בטרור והיום חוקר טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, סיפר בראיון שערך איתו העיתון ההולנדי NRC כי ישראל מוכרת לאירופה אמצעי אבטחה מזה זמן רב. בשלב הבא תשתף ישראל עם אירופה ידע וטכניקות מעקב, אולם לכך יש השלכות שאירופה תצטרך לגייס תעוזה על מנת ליישמן בשטח. מכיוון שעל זכויות הפרט מושם דגש רב מאוד, אמצעי אבטחה מסוימים קשים ליישום במציאות האירופית. אחד האמצעים השנויים במחלוקת הללו הוא המעצר המנהלי: חשודים בפעילות טרור יכולים להיות מוחזקים במעצר לפעמים חודשים, גם ללא כתב אישום. אמצעי נוסף הוא הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים.

אולם כאן הופך העניין למסובך יותר. סארי באשי, מנהלת אגף ישראל-פלסטין בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אומרת כי אין להם בעיה עם אמצעי אבטחה שניתן להחיל על כולם באופן שווה, כגון גלאי מתכות או בדיקת תיקים. יש להם בעיה עם הפרופיל הגזעני לדבריה שעליו מבוססים אמצעי האבטחה בנמל התעופה בן גוריון. 

באשי מסכימה כי איום הטרור על אירופה הוא איום ממשי. היא מסכימה כי לאירופה יש הרבה מאוד מה ללמוד מישראל כשזה מגיע לרתימת טכנולוגיות לצורכי פעילות מודיעינית, אך היא אינה ממליצה על גיוס אמצעי אבטחה אשר עלולים להפר את השיוויון בין התושבים. היא מציינת כי על אף העובדה שישראל משתמשת באמצעים הללו, ולמרות שבתים רבים נהרסו, עדיין מתמודדת המדינה, בחודשים האחרונים במיוחד, עם מתקפות טרור עיקשות. על ידי הריסת בתיהם של מבצעי פיגועים, נפגעות בעיקר המשפחות וכך יוצא שנעשה שימוש בענישה קולקטיבית, במקום ענישה ממוקדת.

בעקבות מתקפת הטרור בבריסל, נשמעו בממשלת ישראל גם כמה וכמה קולות פחות ידידותיים שניצלו את ההזדמנות כדי לומר שהבלגים היו “עסוקים מדי בזלילת שוקולדים” (השר ישראל כץ) ובעניינים נוספים לא חשובים כגון סימון מוצרים מהתנחלויות. זוהי גישת ה”אמרנו לכם” שמאפיינת קולות רבים בהוויה הישראלית אחרי אירועים כאלה.

נתניהו מצביע על קווי דמיון בין הטרור הפלסטיני לטרור המתרחש באירופה, אולם מבקרים טוענים כי בניגוד לטרוריסטים באירופה, הפלסטינים אינם מונעים מאמונה דתית פנאטית, אלא מייאוש בשל תנאי חייהם תחת הכיבוש הישראלי. עוד טוענים המבקרים כי לנתניהו נוח להציג את ישראל כקורבן של האיסלאם הקיצוני ולהשוות אותה למדינות כגון בלגיה וצרפת כדי לזכות באהדת העולם. אולם יונתן ספיר, עמיתו של נוריאל במרכז הבינתחומי טוען כי הדבר חסר טעם משום שבמערב אירופה “איש לא מאמין למילה שיוצאת מהפה של נתניהו”.

ומה בינתיים? בינתיים ימשיכו להגיע משלחות לבן גוריון כדי לבחון מקרוב איך ישראל מזהה טרור. האם גם בהולנד נצטרך בעתיד הקרוב לעבור דרך גלאי מתכות בדרכנו לקניון או לתחנת הרכבת, או לפתוח את תיקינו בפני מאבטחים בפתחי מסעדות וחנויות? אולי כן ואולי לא. נצטרך לחיות ולראות. מה שבטוח זה שאם וכאשר זה יקרה, אנחנו כישראלים, נהיה האחרונים להתרגש מכך…

מקור: NRC

Voor או Nee? השבוע נקראים אזרחי הולנד ללכת לקלפי כדי להצביע בעד או נגד שיתוף הפעולה של אירופה עם אוקראינה. למה בכלל שואלים אותנו לדעתנו ועל מה באמת המשאל שהצליח לעורר סערה בהולנד

ב-6 באפריל יילכו אזרחי הולנד לקלפי, גם אלו מבינינו המחזיקים באזרחות הולנדית, על מנת להצביע בעד או נגד חתימת הסכם שיתוף פעולה אירופי עם אוקראינה. זהו אותו הסכם שהוציא רבבות להפגנות באוקראינה ב-2013, הפגנות שהובילו למהפכה. אבל רוב ההולנדים לא באמת מכירים את פרטי ההסכם וגם לא מאוד מוטרדים ממנו, אז למה שואלים אותנו לדעתנו, מה המשמעות הפוליטית של המשאל  וכיצד הוא הצליח לעורר סערה בהולנד? מורה נבוכים למצביע שטרם הספיק להתעדכן.

למה מבקשים מאיתנו בכלל להצביע?

כמעט כל מדינות האיחוד האירופי נתנו את הסכמתן לשיתוף פעולה עם אוקראינה. גם הפרלמנט האירופי. המדינות היחידות של חתמו עדיין הן הולנד ובלגיה. לא בכל המדינות נערך משאל עם לצורך העניין. למה בהולנד כן? משום שב-1 בינואר 2015 נכנס חוק לתוקף בהולנד, לפיו אם ארגון כלשהו מבקש לעורר מודעות בכל נושא שהוא שנמצא על סדר היום, ולצורך כך מצליח לגייס תמיכה של 300,000 איש, הממשלה מחויבת לפעול עמו ולערוך משאל עם.

הארגון הקטן Burgercomité EU (“מועצת האזרחים של האיחוד האירופי”) המתנגד לאיחוד האירופי, הצליח לגייס יותר מ-400 אלף חתימות על ידי חבירה לאתר האינטרנט GeenStijl (“ללא סטייל”), שמתגאה בייצור תוכן פרובוקטיבי ואנטי ממסדי. הקמפיין האינטרנטי (GeenPeil) והאפשרות לחתימה מקוונת הצליחו להעלות את הנושא הטכני לכאורה לסדר היום. זוהי הפעם הראשונה שבה מופעל החוק החדש וזו הפעם השנייה בלבד בתולדות הולנד שבה נערך משאל עם. לשם השוואה, כשהאיחוד האירופי חתם על הסכמים דומים עם צ’ילה, מקסיקו ודרום אפריקה, ואפילו עם ישראל מעוררת המחלוקת, לא בדיוק שאלו אותנו לדעתנו.

למשאל העם יש תוקף מייעץ. הממשלה לא מחוייבת לפעול בהתאם לתוצאות המשאל. אם האזרחים יצביעו נגד, והממשלה תפעל בהתאם לתוצאות המשאל, ההסכם, שרוב מדינות האיחוד כבר חתמו עליו, לא יהיה תקף. מאידך, יכולה הממשלה להחליט שהיא לא לוקחת בחשבון את תוצאות המשאל וחותמת על ההסכם בכל זאת. מה אז? בואו נאמר שזה לא רעיון מוצלח במיוחד – זה כמו לשאול מה אנחנו חושבים וברגע האמת, לבעוט את דעותינו הצידה אם זה פתאום לא מתאים. הממשלה תצטרך לעשות מחדש את שיעורי הבית שלה.

על מה מבקשים מאיתנו להצביע?

סביר להניח שעבור רבים מאיתנו, אוקראינה לא בדיוק נמצאת בראש סדר העדיפויות ולכן רוב הסיכויים שרק אם ממש שיעמם לכם בסוף השבוע האחרון, לא טרחתם לקרוא את 323 העמודים המפרטים את תוכן ההסכם. מה בכל זאת כולל ההסכם על קצה המזלג?

• הפחתה או ביטול של מסים על יצוא ויבוא סחורות לאוקראינה וממנה: הולנד תזכה לגישה קלה יותר לשוק של 45 מיליון צרכנים. המרוויחים העיקריים מכך הם האיכרים וסקטור התובלה. יתאפשר יצוא בהיקף של 775 מליון יורו וייבוא בהיקף של 725 מליון יורו.
• שיתופי פעולה בתחומי מדיניות החוץ והביטחון והבטחת היציבות בגבולותיהן של מדינות האיחוד האירופי שלהן יש גבולות משותפים עם אוקראינה (רומניה, סלובקיה ופולין).
• השקעה בפיתוחים טכנולוגיים בני קיימא (sustainable/duurzaam) והאצת שיתופי פעולה רב-צדדיים
• שיתוף פעולה במאבק בשחיתות ובפשע המאורגן.
• חיזוק עקרונות הדמוקרטיה וזכויות האדם באוקראינה, שמירה על שוויון של כלל האזרחים, ביניהם אנשים הנמנים עם הקהילה ההומו-לסבית. לאזרחים באוקראינה תתאפשר החירות להחליט בעצמם על עתידם. הם מצידם מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי.
• שמירה על ממשל תקין וקיומו של סדר משפטי וציבורי תקינים. כלכלת המדינה תעבור רפורמה מעמיקה.
• הפחתת הפצת נשק להשמדה המונית.

חשוב לציין שבין אם יאושר ההסכם אם לאו, אוקראינה לא הופכת בכך למועמדת להצטרפות לאיחוד האירופי. זהו נושא נפרד לחלוטין שלא עומד כרגע על הפרק.

ומבחינה פוליטית מה זה אומר?

• אם יאושר ההסכם, אוקראינה תזכה לתמיכה מצד האיחוד האירופי, וכך תפחת אחיזתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במדינה, שמאז 2014 מתנהלת בה מלחמת אזרחים. פוטין, מן הסתם, מתנגד נחרץ להעמקת שיתופי פעולה בין אוקראינה לאיחוד האירופי. הוא היה מעדיף לספח אליו את אוקראינה ולחזק בכך את שאיפתו להפוך את רוסיה למעצמה. עד שזה יצליח לו, אם יצליח, הוא מספק נשק למורדים הפרו-רוסים הנלחמים באוקראינים התומכים בהיפרדות מרוסיה.

• הולנד, מצידה, רואה ברוסיה את האחראית העיקרית להפלתו של מטוס הנוסעים בטיסת MH 17 שהיה בדרכו מאמסטרדם למלזיה, ולהריגתם של 298 בני אדם (198 מתוכם אזרחים הולנדים) לאחר שהופל מירי מכוון של טילי קרקע-אוויר על ידי מורדים פרו-רוסים שנלחמו במזרח אוקראינה. אם אזרחי הולנד יצביעו נגד ההסכם, יהיה זה יהיה ניצחון לפוטין, שבתקופה האחרונה היה עסוק במלחמת מילים מול המערב.
• המפלגה הסוציאליסטית (SP), המפלגה למען בעלי החיים (PvdD) ומפלגת החופש של חיירט וילדרס (PVV) מתנגדות להסכם. SP טוענים כי אוקראינה צריכה תחילה לפתור את הבעיות הפנימיות שלה בעצמה, ולא להפיל אותן על האיחוד האירופי שמתמודד כרגע עם אתגרים משמעותיים אחרים כגון עליה בשיעורי העוני וחוסר השיוויון ביבשת, משבר הפליטים, והסיכונים בעקבות יציאתן האפשרית של יוון ובריטניה מהאיחוד. במפלגה למען בעלי החיים אומרים כי אישור ההסכם יביא לאיחוד האירופי מזון ותוצרת חקלאית מאיכות ירודה וזולה שאינה עומדת בסטנדרטים האירופאיים המחמירים וכן כי יש סיכוי רב כי לצורך כך מועסקים ילדים בתנאי ניצול. ולבסוף, על פי עמדת PVV פשוט צריך להצביע נגד. חיפשתי וחיפשתי למה, אך לא הצלחתי למצוא תשובה. אם מישהו מקוראינו הנאמנים נתקל בנימוק ראוי, הוא מוזמן להוסיפו בתגובות.
• אמנם עד כה הצליחו לצייר לנו תמונה די ורודה על שיתופי פעולה, רפורמות, זכויות אדם וכו’. נקודה ראויה למחשבה היא, האם אישורו של ההסכם מבטיח בהכרח שהשחיתות והפרת זכויות האדם אכן ייעצרו בגבולות אוקראינה ולא יזלגו לאיטן לשטח האיחוד האירופי והולנד בפרט.

על אף שהעניין נראה זניח, הוא בעצם לא זניח בכלל. להסכם הזה יש משמעויות גדולות מאוד. משאל העם יהיה בעל תוקף רק אם לפחות 30% מאזרחי המדינה יצביעו. לפיכך, יש מי שסבורים שדווקא אסור להשתתף בהצבעה וכי עצם קיום המשאל הוא ניצול לרעה של הכלי שאמור להיות דמוקרטי, על גבם של מיליוני אוקראינים. זאת, מפני שהמשאל עוסק על פניו בהסכם שיתוף הפעולה אך למעשה מבקש לערער את האיחוד האירופי. אנשי הארגון שהביא לעריכתו, ה- Burgercomité EU, אמרו בראיון ל-NRC בסוף השבוע שאוקראינה לא מעניינת אותם כלל. הם מעוניינים בסופו של דבר בחיסול האיחוד האירופי, אותו הם מכנים “אימפריאליסטי ודיקטטורי”. עם זאת, המשאל הוא עובדה מוגמרת כעת, וניתן לנצלו להבעת עמדה.

לא יודעים מה לבחור? נסו לענות על השאלות כאן: https://www.kieskompas.nl/nl

לכו להצביע ולהשפיע!

(מקורות: NOS, Metro, Reuters, VNO-NCW, NRC, עמודי הבית של SP, PvdD, PVV)