Author: הגר שפריר

הסכם עקרוני: טורקיה תקבל כסף ותבלום הגירה בלתי חוקית של פליטים סורים, וגם – חוק הפיטורין החדש: האם העובדים הם קורבנות? ולסיום בפינת חיות המחמד, משתעשעים על חשבון דעא”ש.

 

עוד כתבות בנושא:
הטרור באירופה – מה אירופה לומדת מישראל?
מדינות הבלקן לא קולטות אליהן פליטים
80% מהפליטים הסורים רוצים לחזור

 

הסכם עקרוני: 400,000 פליטים סורים לאיחוד האירופאי

בעוד כשבוע צפוייה המועצה האירופית להציג הצעה לפיה יותר ל- 400,000 פליטים סורים להיכנס לאיחוד האירופי ישירות דרך טורקיה, זאת בעקבות בקשתה של קבוצה בת 8 מדינות מן האיחוד האירופי, ביניהן הולנד וגרמניה.

מנהיגי האיחוד האירופי אישרו מוקדם יותר השבוע בבריסל הסכם שהושג עם טורקיה, לפיו תקבל טורקיה מן האיחוד האירופי תקציב של 3 מיליארד יורו, על מנת לשפר את תנאי קליטתם של פליטים סורים המגיעים לגבול הטורקי ולבלום הגירה בלתי חוקית. טורקיה מצפה כי בתמורה לכך, תפתחנה מדינות אירופה ערוצים נוספים לקליטה חוקית של פליטים. הולנד הציבה לצורך כך תנאי; ראש הממשלה רוטה הדגיש כי הולנד תשתף פעולה אך ורק לאחר שטורקיה תסגור בהצלחה את גבולה עם יוון. הוא מצפה כי כל 28 מדינות האיחוד תשתפנה פעולה, לא רק 8 המדינות הנמנות עם הקבוצה הראשית. אולם, על פי הועידה האירופית, מבחינה משפטית לא ניתן לחייב את שאר המדינות ליטול חלק בהסכם. השתתפותן היא על בסיס וולונטרי.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא זו שעמדה בראש היוזמה. בעקבות בקשתה, קיימו קבוצה קטנה של מדינות, שאורח חייהן הושפע באופן המשמעותי ביותר כתוצאה ממשבר הפליטים, יוון ביניהן, מפגש בלתי רשמי קודם לקיומו של מפגש הפסגה הרשמי. קבוצה זו פתוחה לצרף לשורותיה מדינות נוספות המעוניינות בכך. אולם בקרב מדינות מזרח אירופה נרשמה קרירות. פולין רואה בכך ניסיון נוסף של מרקל לשנות את הקצאת מספר הפליטים.

בנוסף לתקציב של 3 מיליארד יורו, תשפר טורקיה את סיכוייה להיכנס לאיחוד האירופי. המשא ומתן לגבי הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי היה מושבת עד כה, אך צפוי לקבל תנופה מחודשת, כך על פי הצהרת מנהיגי האיחוד. הועידה צפויה להחליט באביב הקרוב אילו נושאים ניתן יהיה לפתוח מחדש לדיון. על פי בקשתה של קפריסין, שחלקה הצפוני נתון תחת שלטון טורקי, יש לבחון פרק זה מחדש, משום שתוכנו מנוסח באופן מעורפל מדי. נשיא טורקיה אחמד דאבוטוגלו (Ahmed Davutoglu) אמר כי זהו יום היסטורי.

החל מאוקטובר 2016 צפויות מגבלות מתן ויזות הכניסה לאיחוד האירופי לאזרחי טורקיה להתבטל, זאת בתנאי שטורקיה תצליח לבלום את ההגירה הבלתי חוקית של פליטים לאיחוד. נשיא האיחוד האירופי, דונלד טאסק, אמר כי האיחוד האירופי יבחן חודש בחודשו האם טורקיה אכן עומדת בהבטחותיה: “לא מדובר כאן בסחר חליפין פשוט של כסף תמורת פחות מהגרים, דבר כזה יהיה בלתי מוסרי”.

טורקיה מספקת עתה מקלט לכשני מליון פליטים. בהסכמים קודמים דובר על כך שהאיחוד האירופי יקלוט 20,000 פליטים סורים ישירות מטורקיה. בהצעה המתוכננת החדשה יהיה מספר הפליטים גדול בהרבה.

מקור: NRC

 

העובדים כקורבנות בעקבות חוק הפיטורין החדש

באחת ממרפאות השיניים פרץ ויכוח על כסף. רופאי השיניים במרפאה טענו כי הסייעת שניהלה את המרפאה לא השגיחה היטב על ההוצאות. בתגובה היא טענה כי כל דבר שעשתה נידון מראש והוסכם עם מעסיקיה. בית המשפט באמסטרדם פסק ב-6 באוקטובר כי “המעסיק נהג בה בחוסר הגינות חמור” ופסק לה “פיצוי הוגן” של 8000 יורו.

מקרה נוסף: משרד עורכי דין רצה לפטר עובדת עם ותק של 22 שנה במקום. לא היו למעסיקיה מעולם טענות על תפקודה. גם כאן מצא בית המשפט, הפעם ברוטרדם, כי המעסיק נהג בה בחוסר הגינות חמור. היא גם קיבלה “פיצוי הוגן”, אך הוא היה גבוה בהרבה לעומת המקרה הקודם: 50,000 יורו.

רובן האולינג (Ruben Houweling), מרצה בכיר לדיני עבודה באוניברסיטת ארסמוס (Erasmus) ברוטרדם מכיר כמעט את כל 60 פסקי הדין שניתנו בעקבות פיטורין לאחר שנכנס “חוק הביטחון בעבודה” לתוקפו ב-1 ביולי השנה, שאחת ממטרותיו המוצהרות היה להפוך את חוק הפיטורין להוגן יותר ופשוט יותר.

הוא מספר כי הוא מכיר פסקי דין בהם נפסק “פיצוי הוגן” בסכומים מאוד נמוכים. “עבור העובדים זה כמו רולטה רוסית”, אומר האולינג. “מה יש לך להרוויח אחרי פרוצדורה ארוכה בבית המשפט, כאשר מדובר על “פיצוי הוגן” של כמה אלפי יורו בודדים אחרי שהוכח שהמעביד נהג בך בחוסר הגינות חמור?” המעביד בטח חושב לעצמו “כמה כסף יעלה לי להיפטר מהעובד?”, כך הוא יוצר בעצמו את הקרקע לפיטורין ו”קונה את הפיטורין בכסף”.

במקרים כאלו חלה נוסחת ה-kantonrecht (בית משפט השלום): העובד קיבל שכר על חודש עבודה על כל שנת שירות. פיצויי הפיטורין נקראים עתה “פיצויי ביניים” (transitievergoeding) והם הרבה יותר נמוכים: שליש עד מחצית מהשכר החודשי לכל שנת שירות. לכך נוסף “פיצוי הוגן” אם הוכח כי המעסיק התנהג באופן בלתי ראוי. “אולם אין לכך כללים ברורים ולכן ניכר גידול משמעותי במספר המקרים המגיעים לבית המשפט”, אומר האולינג. השר לעניינים חברתיים, לודווייק אשר (Lodewijk Ascher) מכנה את ההבדל בין סוגי הפיצוי “בר הנמקה”, במכתב ששלח לפרלמנט מכיוון שלא קיימת “נורמה”. הפרלמנט אמור לקיים דיון על החוק כאשר יידון נושא התקציב המיועד למשרדו של אשר.

האולינג מציין גם כי קיימים הבדלים באופן בו בוחנים שופטים תביעות לפיצויים. חלקם קשוחים יותר וחלקם קשוחים פחות. “נראה כי בכמה וכמה בתי משפט במחוז Zuid Holland הרבה יותר קל להתיר חוזה העסקה לעומת מחוז Noord Holland. אנשים מנסים להמציא מחדש את הגלגל והעובד הופך להיות “שפן הנסיון” ו”כלי משחק בידי החוק”, טוען האולינג.

בכל מקרה, אין ספק כי חוק הפיטורין לא הפך את המצב לפשוט יותר. החוק החדש יצר “גן עדן לעורכי דין”, אומר טייפה אטמה (Tjeppe Ettema), עורך דין מרוטרדם. כאשר למעביד לא היה תיק חזק נגד העובד תחת החוק הישן, ולא הייתה אפשרות להחזיר את העובד לעבודה, היה השופט פוסק סכום כסף בנוסף לנוסחת ה-kantonrecht. עתה, האפשרות הזו כבר לא קיימת. על השופט לבחון האם המעביד הצליח להוכיח כי העובד אינו מתפקד כמו שצריך והאם נעשו מאמצים לשפר את תפקודו.

אם השופט דוחה את בקשת הפיטורין, מתארך הקונפליקט ובכך אין שום יתרון עבור העובד. אטמה: “בסופו של דבר הפתרון נותר בעינו, עבודה חדשה”. אטמה סבור “כי לעובדים אין הרבה מה להרוויח במקרה של פיטורין, משום שפיצויי הביניים הם נמוכים.

לפני 1 ביולי, עת תחולת החוק החדש, יכול היה המעסיק לבחור: פיטורי העובד דרך ה-UWV או בית המשפט. עתה ניתן לפטר עובד מסיבות אישיות רק דרך בית המשפט. פיטורין עקב ביצועים גרועים של החברה ניתן להפעיל רק דרך ה-UWV ובניגוד לעבר, יש להוסיף על כך פיצויי פיטורין. חידוש נוסף בחוק קובע כי גם פיטורין של עובד חולה יחוייבו בתשלום פיצויי פיטורין המפוטרים על ידי ה-UWV לאחר שתי שנות מחלה וזכאים לקיצבת אובדן כושר עבודה.

מקור: NRC

 

פינת החיות או: אללה הוא קוואקבאר

השבוע פינת בעלי חיים מעט לא שגרתית: גולשים ברשת הגו דרך משעשעת להביע את דעתם על דעא”ש. הפרצופים של חברי הארגון המופיעים בתמונות תעמולה ‏הוחלפו בפרצופים הצהובים של ברווזי צעצוע לאמבטיה לילדים. הרעיון הופיע לראשונה באתר האינטרנט 4chan אחרי שאחד הגולשים ‏הציע לתקוף את תדמית הארגון. מאז עוסקים גולשים רבים בעיבוד של תמונות שהם מוצאים ברשת. אוסף תמונות ראשון כבר הועלה לאתר Imgur

מקור: Metro

כוננות בבריסל: מתגבור כוחות צבא ומשטרה ועד לפשיטה בכל הבתים בעיר מולנבייק, וגם: האם יש פיתרון לטלפונים ניידים המסכנים חיים? הראפר המרגש, ולסיום, פינת החמד שלנו עם מספר חיות מגניבות.

רמת הכוננות והחרדה בבריסל עלתה: מצפים לאירוע טרור

במהלך סוף השבוע האחרון הועלתה רמת הכוננות נגד אירוע טרור בבריסל לדרגה 4, שהיא הדרגה המקסימלית. ראש ממשלת בלגיה, שארל מישל, הסביר לעיתון הבלגי, De Standaard, כי העלאת רמת הכוננות הוכרזה בעקבות מידע מוצק וממשי לגבי פיגוע טרור בסדר הגודל של שרשרת אירועי הטרור שהיכו בפריס בשבוע שעבר.

כתוצאה מהכרזה זו, ננקטו צעדים מיידיים:

• בוטלו מספר אירועים גדולים רבי משתתפים שאמורים היו להתקיים
• תוגברה משמעותית נוכחותם של כוחות אבטחה בתחבורה הציבורית, והושבתה פעילות הרכבת התחתית בבריסל עד יום ראשון אחר הצהריים
• תוגברה נוכחות כוחות צבא ומשטרה ברחבי בריסל

העלאת רמת הכוננות מדרגה 3 לדרגה 4 משמעותה כי “קיים איום ממשי וקרוב” לפיגוע טרור. הגוף המתאם לניתוח רמת האיום (OCAD) הנחה את הציבור בלילה שבין שישי לשבת לנקוט אמצעים להבטחת ביטחונם האישי: להימנע ממקומות בהם מתרכזים אנשים רבים כגון אולמות מופעים, תחנות רכבת, שדות תעופה ומרכזי ערים. הציבור הונחה לשתף פעולה עם בדיקות בטחוניות ולהישמע אך ורק להוראות מגופים ממשלתיים ומהמשטרה.

עדיין לא ידוע כמה זמן תימשך רמת הכוננות המוגברת. ביום ראשון התקיימה ישיבה נוספת של OCAD (תוצאותיה עדיין אינן ידועות בעת כתיבת שורות אלו).

ביתר חלקי המדינה הושארה רמת הכוננות על דרגה 3 “איום אפשרי”. במהלך השבוע החולף הועלתה כבר רמת הכוננות מדרגה 2 ל-3 בעקבות שרשרת הפיגועים בפריס. הגברת הכוננות מדרגה 3 ל-4 נעשתה לאחר שהתברר כי סאלח עבדאסלאם (Saleh Abdeslam), אחד החשודים בתכנון הפיגועים בפריס, נמלט. כוחות משטרה בינלאומיים מנהלים כעת מצוד אחריו.

OCAD המליץ בין היתר לבטל את משחקי הכדורגל בליגה הראשונה והשנייה שתוכננו לסוף השבוע. בסופו של דבר הוחלט בהתאחדות הכדורגל הבלגית כן לאפשר את קיומם של משחקי הליגה הראשונה. ב-Vilevoorde בוטל אירוע הגעתו של סינטר קלאס לעיר. בשדה התעופה בבריסל (Zaventem) לא ננקטו אמצעי ביטחון נוספים.

שר הפנים הבלגי יאן ימבון (Jan Jambon) רוצה לערוך ביקורות בכל בתי התושבים בעיירה מולנבייק (Molenbeek). בראיון לעיתון הבלגי Het Nieuwsblad, אמר השר, אשר מונה לאחראי על טיפול ממוקד בעיירה מולנבייק, כי זהו צעד הכרחי על מנת לטפל ברדיקליזציה בעיר: “זה בלתי מתקבל על הדעת שאיננו יודעים מי בדיוק מתגורר בעיר. בכמה וכמה דירות בעיר רשומים שני תושבים, אך בפועל מתגוררים בהן עשר נפשות”. על פי השר, 85 מתוך 130 אנשי דאע”ש ששבו מסוריה לבלגיה מתגוררים בעיירה.

ראש הממשלה הבלגי סירב למסור פרטים על חקירות ופעילויות מנע המתנהלות בבלגיה, בצרפת ובמדינות אחרות. הוא ביקש מהתושבים להישאר רגועים ולהימנע מלהיכנס לחרדות: “זהו איום רציני, אך אנו עושים כל שביכולתנו, בשיתוף עם שירותי הבטחון, על מנת לשמור את המצב תחת שליטה”.

(מקור: NRC, De Standaard הבלגי, Het Nieuwsblad הבלגי)

 תרימו את העיניים מהטלפון הנייד!

ובמעבר חד מאוד מהנושא הקודם, הסתכלו סביבכם, הסתכלו על עצמכם ואמרו לעצמכם בכנות: כמה פעמים קרה לכם ש (כמעט) נכנסתם בעמוד ברחוב, נדרסתם על ידי רוכב אופניים, נעצרה מולכם מכונית בחריקת בלמים בעת שחציתם את הכביש, והכל בגלל מה? בגלל שלא יכולתם להתאפק מלבדוק מה התחדש בדקות האחרונות בחשבון הפייסבוק/אינסטגרם/פינטרסט שלכם…

לבחור השוודי בן ה-29, יאקוב סמפלר (Jacob Sempler), זה באמת קרה: “הלכתי לעבודה ותוך כדי כך גללתי את עמוד האינסטגרם שלי, ופתאום מימין חלפו על פני במהירות אופניים ולאחר מכן רכב. כמעט נדרסתי, וכל זה רק בגלל שהסתכלתי על תמונות של גורי חתולים, אוכל, ו-selfies של החברים שלי”. גם לקולגה שלו אמיל טיסמן בן ה-30 נשמע הסיפור מוכר. “חשבנו שנינו שזה מוזר שאנשים לא מוזהרים מפני העניין הזה. אנחנו מסתכלים כל היום על מסך הטלפון שלנו ולא רואים בכלל מה נעשה סביבנו”.

הם החליטו לפיכך ליצור כמה תמרורי אזהרה, תמרורים משולשים שבהם נראים גבר ואישה הולכים, בעודם מתבוננים בשקיקה במסך הסמארטפון שלהם. בסוף השבוע שעבר הם תלו שלושה שלטים כאלו במרכז שטוקהולם. בלוגר אחד שראה את אחד התמרורים הללו כתב עליו בבלוג שלו, וכך הגיע העניין לתשומת לב התקשורת בשבדיה. מפה לשם התחיל העניין לצבור תאוצה כאשר בחברה המפעילה את הרכבת התחתית ביקשו להזמין את השלטים הללו כדי לתלותם בתחנות המטרו על מנת להסב את תשומת ליבם של הנוסעים שיזהרו בצעדיהם כשהם נכנסים או יוצאים מהרכבת. אחרי זמן מה כתבה המשטרה בטוויטר שלה שזה רעיון די “קול”. אולם אז השמיעה העירייה את קולה: זה אכן רעיון נחמד, אך יש להוריד את השלטים מכיוון שהם אינם חוקיים. סמפלר אומר בחיוך כי “הרבה אנשים אמרו לנו שהם חלפו ליד השלטים שלנו ובכלל לא הבחינו בהם כי היו העיניים שלהם היו נטועות בטלפון שלהם”.

סמפלר אומר כי מאז שתלה את התמרורים הללו, הוא הפך להיות להרבה יותר מודע לתדירות בה הוא בודק את מסך הטלפון שלו. השניים אומרים כי הם שמחים שהתמרורים האלה העלו את הנושא על סדר היום הציבורי: “השגנו את מה שרצינו, יצרנו מודעות”.

תמונות באתר הבית של יאקוב ואמיל

ובאותו עניין: במוסף Well של הניו-יורק טיימס התפרסם בסופ”ש האחרון המאמר הבא 
(מקור: NRC)

בוכים עם הראפר Ali B

קשור ולא קשור לנושא הראשון: מסתבר כי חיירט וילדרס, חבר הפרלמנט הידוע בדיעותיו נגד המוסלמים באשר הם, איבד את המקום הראשון במדד האישיות הכי פופולרית בשיח הרב-תרבותי המתקיים בהולנד. את מקומו תפס הראפר Ali B, המכונה בהולנד knuffelmarokkaan (knuffel-בובת פרווה). כך, מכל מקום, סבור ה-Economist הבריטי, שהקדיש לראפר המצליח ממוצא מרוקאי טור, בו הוא סוקר את התרומה החיובית שתורם הראפר לדיון הציבורי בהולנד.

במאמר מתואר Ali Bouli כראפר מצליח שהפך לדמות ציבורית ומודל לחיקוי לנוער הולנדי-מרוקאי. העובדה שהציבור ההולנדי אימץ את Ali B לחיקו נעוץ על פי ה-Economist באופיו הפתוח ואישיותו הרכה והנעימה. Ali B מצליח לגעת בכל סוגי האוכלוסיה: בין אם זה בזכות החיבוק עם המלכה לשעבר ביאטריקס ב-2005 או ההופעה המרגשת שנתן בתוכנית סיום העונה של De Wereld Draait Door במאי האחרון – הוא גורם לאנשים לבכות.

(מקור: NRC, The Economist הבריטי)

Animals Are Awesome Too! Humans / People Are Awesome

ואיך אפשר בלי כמה חיות לסיום… הסרטון הבא הופיע בחלק המומלצים של פיד היוטיוב שלי. הכותרת של הסרטון משכה את תשומת ליבי. אני מתנצלת מראש על מוסיקת הרקע המעט בלתי נסבלת בסרטון הזה… המילים ברקע השיר הרבה יותר חשובות – ממליצה לכם להחזיק מעמד עד סופו ולהתמקד בחיות 🙂 

(מקור: פיד היוטיוב של עבדתכם הנאמנה)

האם חנין זועבי מקבלת כותרות בקהילה היהודית בלבד? ועוד: הבנקים זוכים להטבות מס – במשרד האוצר חוששים מתגובת הועדה האירופאית, וגם: חברות מצ’פרות עובדים טובים במענקים שווים בהשראת חברות מצליחות בחו”ל. לסיום: על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור

חנין זועבי בראיון: “כל מתיחת ביקורת כנגד דיכוי מכונה אנטישמיות”

הפדרציה היהודית ההולנדית (Federatief Joods Nederland (FJN) הגישה תלונה במשטרה נגד חברת הכנסת חנין זועבי שנאמה באמסטרדם במהלך סוף השבוע האחרון. לטענת FJN, זועבי מסיתה לטרור. ביום ראשון הוזמנה זועבי על ידי התנועה ה”פלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי” (Platform Stop Racisme & Uitsluiting) לנאום במהלך טקס אזכרה לליל הבדולח שהתקיים באמסטרדם ביום ראשון. במהלך נאומה היא דיברה על ‘האפליה הישראלית נגד הפלסטינים’. היום, יום שני, היא צפויה לנאום במפגש של CREA, מרכז התרבות של אוניברסיטת אמסטרדם (UvA). FJN פנה למשרד התובע הכללי בבקשה לנקוט צעדי ענישה גם כלפי מארגני האירוע.

לפני כחודש אמר יו”ר הארגון המייעץ היהודי הראשי (Centraal Joods Overleg (CJO), מר רון ואן דר וויקן, כי נעשה שימוש לרעה באירועי ליל הבדולח על מנת להשחיר את שמה של ישראל ולזרוע כלפיה שנאה. מארטן יאן היימנס מהפלטפורמה להפסקת גזענות ונידוי מצר על כך שהמפגש מתפרש כפרובוקציה: “אנחנו חושבים שהגיע הזמן לתת יותר תשומת לב לפלסטינים”, אמר.

בראיון שהעניקה חנין זועבי ל-NRC אמרה את הדברים הבאים:

האם את מבינה למה ישראלים חושבים שאת חותרת תחת המדינה?

זועבי: “ישראל טוענת כי לפלסטינים אין זכות להתנגדות. ישראל אינה מחזיקה בשטחים פלסטיניים כבושים. בעיניהם הפלסטינים אינם סובלים מדיכוי, מעצרים בלתי חוקיים והשתלטות על שטחים. ישראל מתכחשת לחלוטין לכיבוש, להתעמרות נגד הפלסטינים ולפשעים שהיא מבצעת נגד האנושות. אם רק תעז להתנגד, מיד יקראו לך מסית. יש להם אפילו בעיה עם אירופאים שמביעים תמיכה בפלסטינים. הם מנסים להציב בפניהם מכשולים בכניסה למדינה. ישראל היא זו שמעוררת פרובוקציה, נגד האמת ונגד כל קול אירופאי התומך בפלסטינים ע”י תיוגו כאנטישמי”.

מה דעתך על כך שאת מואשמת בהיותך אנטישמית?

“זה טרור פוליטי, על מנת להשתיק ביקורת. כל ביקורת נגד הדיכוי מכונה “אנטישמיות”. אבל אני לא זו שיוצרת את הדיכוי. אני לא יצרתי את המציאות הזו, אז איך רוצים שאגיב? האם הם מצפים שאתמוך בכך? הישראלים חושבים כנראה שאין לנו זכות להביע את התנגדותנו”.

איזו משמעות יש לליל הבדולח עבורך באופן אישי?

“חשוב מאוד לציין את אירועי ליל הבדולח. אני באה לכאן בשם החירות, הצדק וזכויות האדם. ליל הבדולח היה תאריך מכונן בתהליך הדמוניזציה של היהודים. אם רוב הגרמנים ושאר מדינות אירופה לא היו עושים דמוניזציה ליהודים, לא הייתה מתחוללת השואה. עבורי משחקת שתיקת הרוב תפקיד חשוב. לא כל אחד הסכים עם מה שהתרחש אז, אבל כולם שתקו”.

היכן נמצא הקשר בעינייך בין אירועי ליל הבדולח למצב בין ישראל לפלסטינים?

“רוב העם בישראל תומך בדיכוי ובדמוניזציה של הפלסטינים. המסר של ליל הבדולח הוא ברור: אסור לשתוק. כמובן שאין לנו בעיה עם היהודים עצמם. הבעיה היא עם המדינה שמחלקת זכויות והטבות לקבוצות אוכלוסיה ספציפיות, במקרה הזה ליהודים. לא ניתן להשתיק גזענות ודיכוי ע”י מתן זכויות לקבוצות מסויימות. גזענות ניתן לעצור רק ע”י מתן שוויון, צדק וזכויות אדם.”

מהנאום של זועבי, צולם על ידי נוכח באירוע: https://www.youtube.com/watch?v=3udWqzZibWY

מקור: NRC ו-Het Parool

השתתפותה של חנין זועבי בטקס היא “הרבה יותר מטעם רע”

ברית ערים טעונות: תל אביב, אמסטרדם, רמאללה

עובד מצטיין? הרווחת!

יותר ויותר חברות במשק מעניקות הטבות ותנאים על מנת לשמר עובדים טובים: מספר בלתי מוגבל של ימי חופשה, החזר הוצאות רכישת ביגוד ממותגים, 1,000 יורו מענק לידה. החברות הללו שואבות השראה מחברות מצליחות אחרות בחו”ל, כגון גוגל. במקום להציע שכר גבוה יותר, מעניקות חברות תנאים נלווים המשתלבים היטב בחייו הפרטיים של העובד, למשל הסעה לבית הספר לילד. בארה”ב קיים ה-school bus, כאן מקבל העובד החזר הוצאות. עוד הטבות מעניינות שנראות יותר ויותר בתלושי השכר כוללים רכב שני מטעם העבודה, בונוס על גמילה מעישון, החזר חלק מהוצאות המשכנתא, חופשת הורים (ouderschapsverlof/parental leave) של עד שנה ועוד. אמנם מדובר בתנאים מפליגים, אולם ניתן גם להבחין כי העובדים שזוכים לתנאים אלו אינם עושה בהם שימוש לרעה. ברוב המקרים נוטלים העובדים הללו פחות ימי חופשה בהשוואה לעמיתיהם לעבודה.

תוך גילוי אמפתיה כלפי העובד, והענקת תנאים נלווים, יכולות חברות לעמוד על מידת נאמנותו של העובד לחברה. יש למשל חברות שלאחר תום תקופת הניסיון מציעות לעובד מענק של 2,000 יורו נטו או חוזה חדש. אנשים שבוחרים לקחת את הכסף לא מספיק “מחוברים” לחברה.

הענקת תנאים שכאלו מעוררת תהיות בקרב עמיתים לעבודה. לכן חשוב להסביר באופן שקוף וברור מדוע הם ניתנים, על מנת למנוע חיכוכים וקנאה בין עמיתים. תנאים אלו מסייעים להביא לחברה ידע וניסיון שקיים מחוץ למדינה, ואשר קשה למצאו בהולנד.

מקור: Metro

עוד על הקלות מס

פטור ממס לבנקים – חברות הענק בהמתנה

בשנה שעברה ניסח בנק ING חלקים מרכזיים בחוק המאפשר לבנקים פטור ממס בגובה 350 מליון יורו בשנה בזכות מה שכונה coco’s) contingent convertibles באנגלית/אג”ח המירה תלויה בעברית) , סוג חדש של אגרות חוב. למרות שהוזהר על ידי אנשי משרדו בחר שר האוצר, ירון דייסלבלום, לאפשר את מתן הפטור ממס אך ורק לבנקים. כך עולה ממסמכים של משרד האוצר שהגיעו לידי NRC אחרי שדרש מהמשרד לחשפם בשם חוק השקיפות השלטונית.

פרופ’ סביידר ואן ויינברגן מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת אמסטרדם, אומר כי מהמסמכים עולה כי ירון דייסלבלום, שבנוסף להיותו שר האוצר, משמש גם כיו”ר הקבוצה האירופית של שרי האוצר של מדינות גוש היורו, “נמנע באופן מודע מלדווח לפרלמנט האירופי על שיתוף הפעולה עם הבנקים, ועל כך ששיתוף הפעולה הזה הוליד את החוק שאופן ניסוחו נועד להטעות במכוון את חברי הועידה האירופית”.

הוא השווה זאת לפרשה שכונתה De Securitel-Affaire בסוף שנות התשעים, אז נעשה ניסיון בידיעת פקידים במשרד הכלכלה להטעות את הועידה האירופית בכך שלא מסרו מידע על הנחיות טכניות שהופיעו בהוראות החוק וברגולציה, ובאופן זה מנעו אפשרות לתחרות מול חברות אחרות באיחוד האירופי.

מתוך המסמכים עולה כי מאז 2011 הפעילו בנקים לוביסטים, בהנהגת ING, במשרד האוצר על מנת להפוך את ה-coco’s לפטורים ממס. לטענתם, אם לא יקבלו פטור ממס, יאלצו הבנקים להפחית את האשראי שהם מעניקים. הלובי הצליח והפטור ממס אושר במסגרת תיקון לחוק בקיץ 2014. ING קיבל לידיו את טיוטת הנוסח המתוקן של החוק ושלח את הערותיו. גם מנכ”ל בנק ABN-AMRO, חריט זאלם היה מעורב בתהליך. הוא טילפן בשנה שעברה לדייסלבלום וביקש ממנו להסיר מטיוטת החוק איזכורים מפורשים של בנקים.

בחוגים האקדמיים מובעת ביקורת על כך שה-coco’s מסובכים ועלולים לגרום להחלשת המערכת הבנקאית. המפקח על הבנקים פסק עוד בחודש מרץ כי ה-coco’s אינם מתאימים למרבית המשקיעים הפרטיים.

עוד עולה מן המסמכים כי הן בקרב הבנקים והן במשרד האוצר, עלו חששות כבדים כי הועידה האירופית תאשים את ממשלת הולנד בתיעדוף של הבנקים, משום שהם היחידים הזוכים להטבת המס. פקידים במשרד הזהירו כי אם מוסדות פיננסיים שאינם בנקים יפנו לבית המשפט על מנת להחיל את חוק השיוויון עליהן, יכול הדבר לגרום לנזק של מאות מליונים לקופת המדינה. במזכרים פנימיים כותב דייסלבלום כי היה מעדיף להעניק את ההטבה הזו לכל החברות, אך ורק אם יש למדינה כסף לכך. ואין לה.

ממשרד האוצר נמסר שלא כל ההערות ששלח ING התקבלו. מפלגות שונות בפרלמנט הביעו ביקורת חריפה וחלקן אף ביקשו ישיבת פרלמנט עם דייסלבלום. דייסלבלום אף קיבל לידיו מסמך מפורט ובו הערות ושאלות מצד המפלגות השונות, עליהן הוא נדרש להשיב עד יום שלישי הקרוב. הנק נייבור, עמיתו של דייסלבלום למפלגת העבודה, ביקש לקבל הבהרות על אופן פעילות הלוביסטים במשרד האוצר.

ובפינת החי שלנו השבוע…

נתקלתי השבוע לראשונה, אולי חלקכם כבר מכיר:

אמנם סופרבול זה טירוף ששייך לאמריקאים, אבל שמען של הפרסומות המוקרנות במהלך המשחק הגיע לכל העולם. הנה שתי פרסומות מחממות לב (לבירה באדווייזר) על ידידות מופלאה בין סוס לגור לברדור על משקל Best Buds….

סופרבול 2014

סופרבול 2015

צילום תמונת פליטים על הגדר: AFP /Armend Nimani

משבר הפליטים גורם לעצבנות בממשל האירופאי. בגרמניה – תוקפים את האישה הראשונה שתהיה לראש עיריית קלן, בבלגיה – מציגים הצגת תיאטרון נגד הג’יהאד ובהולנד – צלמת טבע תופסת צבע עם שועלים

משבר הפליטים גורם לעצבנות בקרב הפוליטיקאים האירופים

המתקפה על המועמדת לראשות עיריית קלן, התגברות כוחה של מפלגת הימין בבחירות לפרלמנט בשוויץ וחוסר שביעות רצון מעסקת חליפין שנעשתה עם טורקיה: הגשת סיוע לפליטים תמורת פתיחה מחדש של המגעים להצטרפותה של המדינה לאיחוד האירופי, גורמים לעצבנות רבה בממשל האירופי המרכזי.

הפגנות שנערכו בהולנד במחאה על מדיניות קליטת הפליטים עוררו את הצורך בהצבת מאבטחים במקומות בהם נאמו חברי הפרלמנט בנושא הפליטים. הפוליטיקאים ההולנדים מתחילים לגלות הבנה כלפי האמצעים שנוקטות מדינות שונות ביבשת על מנת למנוע חדירת פליטים לשטחיהן, כמו למשל הגדר שהקימה הונגריה לאורך גבולה הדרומי. הם אינם מגלים סובלנות, לעומת זאת, כלפי ניסיונותיה של טורקיה להפעיל לחצים על הממשל האירופי לזרז את הדיונים על הצטרפותה של טורקיה לאיחוד.

בינתיים נודדים כ-10,000 פליטים לאורך גבולותיהן של מדינות הבלקן, בעוד אלו סוגרות בפניהם את שעריהן: סלובניה סירבה לבקשתה של קרואטיה לאפשר מעבר של 5000 פליטים בשטחה במטרה להגיע למדינות אחרות. הממשל הסלובני, בדומה לאוסטריה, הסכים לאפשר מעבר ל-1500 פליטים בלבד: “איננו יכולים לקלוט לתוכנו מספר בלתי מוגבל של פליטים, שאין ביטחון לגביהם שאכן ימשיכו במסעם”, אמר מזכיר המדינה הסלובני.

לא רק גבולות חיצוניים, גם גבולות פנימיים נמתחים מחדש בתוך אירופה, זאת שלושים שנה לאחר חתימת אמנת שנגן, המאפשרת מעבר חופשי בין מדינות באירופה. מנהיג מפלגת הנוצרים הדמוקרטים (CDA) ההולנדית, סיברנד בומה (Sybrand Buma) דיבר בשבוע שעבר בתוכנית Buitenhof, שם אמר כי הצבת הגדר ההונגרית היא צעד “סביר ומובן מבחינה מוסרית”. ראש ממשלת הונגריה זכה לאחרונה לביקורת נוקבת על כך שהצבת הגדר הינה צעד חד צדדי. בומה, לעומת זאת, הביע הבנה כלפיו: “אני לא מקנא בו, אך גם לא מבקר אותו”. בומה היה, לעומת זאת, הרבה יותר נוקב כלפי קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אחרי שזו שבה מביקור באנקרה ובפיה הבשורה על חידוש המגעים עם טורקיה בנוגע להצטרפות לאיחוד והקלה במתן ויזות לאזרחים טורקים שרוצים להיכנס לאירופה, כאות תודה על הסיוע בנושא הפליטים – וכינה את העיסקה “עיסקת חליפין מוזרה מאוד”. עצביו של בומה פקעו בשבוע שעבר בדיון אחד-על-אחד מול חיירט וילדרס, מנהיג מפלגת ה-PVV הימנית, לא רק בגלל האופנים השונים בהן מוצגות ההסכמות השונות בנושא הפליטים ע”י מפלגות הקואליציה, אלא גם בגלל האלימות המילולית בה השתמש וילדרס במהלך הדיון.

צפו החל מדקה 13:30

(מקור: NRC ו-NPO)

עוד בנושא:

“80% מהפליטים הסורים רוצים לחזור”

חשש בקהילה היהודית מפני פליטים סורים

פוליטיקאים בגרמניה מאשימים את Pegida בהתקפה על המועמדת לראשות עיריית קלן

בעקבות מתקפת מצד אדם המייצג דעת ימין קיצוני על המועמדת העצמאית לראשות עיריית קלן, הנרייטה רייקר, מופנית האצבע המאשימה לכיוון תנועת Pegida, שעל הפגנת המחאה שאירגנה בעיר אוטרכט דיווחנו כאן לפני שבוע. רייקר הותקפה ע”י אזרח גרמני בן 44, שללא כל התגרות מצידה דקר אותה באזור קנה הנשימה, בעודה עומדת בסמוך לדוכן הקמפיין שלה. רייקר ואדם נוסף נפצעו קשה. רייקר עברה ניתוח חירום ודווח כי יצאה מכלל סכנה.

לטענת שרי הפנים והמשפטים בגרמניה, Pegida אחראית ליצירת אווירה עויינת כלפי זרים ואווירה זו, היא שהביאה למתקפה. שר המשפטים הייקו מאאס (CDU) אמר: “Pegida מורידה את הרף: ממילים נולדים מעשים”. שר הפנים תומס דה מייזר (CDU) מכנה את אנשי Pegida “ימנים קיצוניים ביותר”: “הם מכנים את כלל מבקשי המקלט פושעים ואת כל הפוליטיקאים הם מאשימים בהפרת הביטחון הלאומי”.

בתפקידה הנוכחי כחברת מועצת העיר, הייתה רייקר אחראית על שיכונם של מבקשי מקלט בעיר. רייקר ניצחה בבחירות והיא תהיה האשה הראשונה מאז ומעולם שתכהן בראשות עיריית קלן.

(מקור: NRC)

הצגת תיאטרון בלגית נגד ג’יהאד תיובא להולנד 

בקרוב תוצג גירסה מתורגמת להולנדית של המחזה Djihad מאת יוצר הקולנוע המרוקאי-בלגי איסמעיל סעידי. המופע עוסק בשלושה נערים מ-Schaarbeek שנוסעים לסוריה, והוא משמש כאזהרה לצעירים השוקלים צעד דומה של הצטרפות למלחמת הג’יהאד, אך עושה זאת מבלי להפנות אצבע מאשימה ועם הרבה הומור.

ההפקה הקטנה הזו נכללה בתחילת השנה הנוכחית במסגרת תוכנית למניעת רדיקליזציה שהגה משרד החינוך והתרבות במחוז וולוניה ובבריסל, ונצפתה ע”י צעירים רבים משכונות מצוקה בבלגיה. סעידי תכנן להציג חמש הצגות בלבד, אולם לאחר מתקפות הטרור בפריז וב-Verviers, הזמין המשרד 30 הופעות נוספות שיוצגו בבתי ספר.

העובדה כי היוצר, הבמאי והשחקן סעידי מגיע בעצמו מרקע דומה ויודע כיצד צעירים ממוצא מרוקאי מוצאים עצמם מתנודדים בין שתי תרבויות, הפכה את תוכן המחזה לנושא שיחה עבור תלמידי בתי הספר. המחזה מביע בין היתר ביקורת על הממשלה הבלגית.

הגירסה ההולנדית תבויים ע”י דריה בוקביץ’, שבעצמה הגיעה בהיותה בת 3 מיוגוסלביה להולנד במעמד של מבקשת מקלט: “המחזה מספר על שלושה נערים שחשים מנודים ומנותקים מאורח החיים המערבי וחושבים שהדרך היחידה להשיב להם את כבודם העצמי היא לנסוע לסוריה על מנת להצטרף למלחמת הג’יהאד שם. אבל אין להם מושג מה באמת קורה שם בסוריה. הם מכירים מלחמה רק ממשחק המחשב “Call of Duty” וכשהם עוטים עליהם, תרתי משמע, את חליפת הספיידרמן שלהם ונוסעים לסוריה, הם פוגשים מציאות שונה לחלוטין ממה שדמיינו לעצמם, שכולה אשליה אחת גדולה – באיזה צד הם נלחמים, נגד מי ולמה?

ההצגה תופק ע”י תיאטרון De Meervaart באמסטרדם. היא תוצג בחודשים ינואר-פברואר 2016, ותהיה פתוחה לנוער מגיל 14 ומעלה.

צפו בכתבה על המחזה ששודרה בתוכנית Een Vandaag:

http://www.roeselienraimond.com/zen-foxes/

(מקור: NRC ו-NPO)

 הקרנת סרט ישראלי: “לפני המהפכה”

לאירועי השבוע בהולנד, לחץ כאן

ירידה בפשיעה בהולנד 

מספר מקרי הפשיעה בהולנד פחת ברבע בשבע השנים האחרונות. בשנה שעברה נרשמו במשטרה מעט יותר ממליון מקרי פשיעה. ב-2007 עמד המספר על 1.3 מליון, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. גם השנה ניכרת ירידה בפשיעה. במהלך החצי הראשון של השנה נרשמה ירידה של 8.8% בהשוואה לנתוני השנה שעברה. הירידה המשמעותית ביותר הייתה במספר מקרי השוד, 19.1%. גם מספר מקרי ההתפרצויות לבתים ירד משמעותית ב-14.5%.

הירידה במספר מקרי הפשיעה הביאה גם להפחתת מספר החשודים המתייצבים למשפט: פחות תיקים נידונו בבתי המשפט. במשטרה רשומים עתה 312,000 חשודים, לעומת 497,000 בשנים קודמות. מדובר ב-215,000 אנשים שונים, חלקם חשודים במספר מקרי פשע. מספר הקטינים החשודים הרשומים במשטרה ירד בכ-50% מ-53,000 ל-23,000. גם מספר קורבנות הפשיעה ירד כתוצאה מכך.

(מקור: NRC)

 להשתזף כמו שועל

וכדי להירגע קצת ממאורעות השבוע החולף, אין דרך טובה יותר מאשר להיכנס למוד “שועלי”. צלמת הטבע רוזלין ריימונד (Roeselien Raimond) צילמה במסגרת הפרוייקט שלה “Zen Foxes” שועלים נהנים מהחיים. אין צורך להכביר במילים – קפצו עכשיו ומיד לאתר שלה ותנו לתמונות להמיס את ליבכם.

אני לא יודעת מה איתכם – אני כבר הפכתי את סדרת התמונות הזו לשומר המסך שלי 🙂

(מקור: Metro)

קליטת פליטים ברחבי הולנד גורמת למתיחות, ולראשונה אירעו תקריות אלימות על רקע זה. שר הרווחה הגן על מדיניות האג ואמר כי מי שאינו פליט חרב יישלח חזרה לארצו, אך סקרים מראים שהתמיכה בחירט וילדרס בעלייה מאז פרוץ משבר הפליטים. החשש באמסטלפיין הגיע לתקשורת

 

השבוע החולף לא היה פשוט בכל הקשור לנושא מבקשי המקלט. כמספר האנשים, כך מספר הדעות לגבי איך יש להתמודד עם הפליטים הרבים המגיעים בהמוניהם לאירופה בכלל ולהולנד בפרט. על פי מספרים רשמיים שצוטטו בסוכנות הידיעות “רויטרס”, הולנד קלטה עד כה השנה 36 אלף מבקשי מקלט, לעומת 25 אלף בכל 2014. המדינה צפויה לקלוט יותר מ-7,000 פליטים בשנתיים הקרובות, כחלק מהתוכנית האירופית להתמודד עם המשבר.

“המדיניות ההולנדית קשוחה”

סגן ראש הממשלה והשר לענייני חברה ורווחה, לודוייק אשר (Lodewijk Asscher), אמר בראיון ל-Metro כי מתן המקלט לפליטים צריך להיות ראוי והוגן. המראיין טען כי רבים הסיכויים שבין הפליטים נמצאים כאלה שמנצלים את המצב ומגיעים לכאן כדי לחפש את מזלם, וכ”ראיה” לכך אמר כי המלחמה בסוריה נמשכת כבר כמה שנים ואולם רק עתה החלו פליטים להגיע בהמוניהם לאירופה. אשר השיב כי הוא אינו מסוגל להעריך כמה מן הפליטים הגיעו מאזורי הלחימה, אך נראה לו כי מבקשי המקלט מסוריה הם אכן פליטים של ממש. לטענתו, על השלטונות למצוא דרכים לאתר את אלו שהגיעו והתיישבו בהולנד ממניעים כלכליים – אנשים אלו יישלחו חזרה לארץ מוצאם. הוא העריך “כמעט בוודאות” כי “80% מהסורים” רוצים לשוב לארצם.

עוד בנושא: 

• חשש בקהילה היהודית מפני פליטים סורים
• תוכנית הולנד לפליטים – טורקיה תחילה
• “בהולנד לא זורקים בקת”בים על פליטים” 

על פי השר, מונהגת בהולנד מדיניות קשוחה. אנשים שהגיעו מאזורים שאינם אזורי לחימה חייבים לשוב מיד על עקבותיהם. אלו שהותר להם להישאר בהולנד יזכו לאישור שהייה למשך חמש שנים. אם בתום התקופה ישובו השקט והביטחון לסוריה, יישלחו הפליטים חזרה למדינתם. אם לא, ברור שלא יוכלו לשוב, ואם בינתיים הם הצליחו לבסס בהולנד את חייהם ומעמדם, הם יהיו זכאים למעמד של תושבי קבע. אשר לא נקב במספרים מדויקים של פליטים שאמורים להגיע להולנד, אך אמר כי כל מדינה באירופה תורמת את חלקה באופן הוגן.

השר סיכם ואמר כי אמנם העם ההולנדי אינו ממתין בכיליון עיניים להגעתם של הפליטים למדינה, אך מצד שני, גם הסורים לא בחרו בדיקטטור מטורף או בפנאטים דתיים עורפי ראשים (דאע”ש). “זוהי תקופה לא שגרתית המחייבת נקיטת צעדים לא שגרתיים”, סיכם השר.

 

הפגנה קיצונית באוטרכט

בשבת הקודמת התקיימה במרכז אוטרכט הפגנה של ארגון Pegida (מגרמנית – “פטריוטים אירופאים נגד האיסלמיזציה של המערב”) ארגון המבקש למנוע את מה שהוא מכנה “איסלאמיזציה של אירופה” ולבלום את “זרם הפליטים”. העיתוןNRC  דיווח כי בהפגנה היו כ-200 מאנשי הארגון. במהלך ההפגנה נישאו נאומים על ידי אנשי מפתח מקרבם, אך המשטרה מנעה מהמפגינים לצעוד לאורך הרחוב הראשי במרכז העיר, והתירה להם להתאסף בסמוך לבניין תיאטרון De Vredenburg. 

מתוך ההפגנות באוטרכט:

https://www.youtube.com/watch?v=UGQs0Ftka14

ההפגנה משכה מתנגדים רבים, ביניהם אנשי תנועת “Internationale Socialisten”, אשר התרכזו בסמוך לכנסיית Janskerkhof, כ-600 מטר מאנשי Pegida. אחד הפליטים נשא שם נאום. גם עליהם אסרה עיריית אוטרכט לצעוד דרך מרכז העיר.

התפרעויות שהתרחשו כתוצאה מחיכוכים בין הצדדים הובילו למעצרם של עשרה מפעילי Pegida, אך הם שוחררו כעבור זמן קצר.

בערב שלפני ההפגנה הותקף מרכז סיוע לפליטים בעיר וורדן, הסמוכה לאוטרכט. קבוצה שמנתה כ-20 גברים השליכה זיקוקים וביצים אל המקלט, שבו מתגוררים כ-150 בני אדם. איש לא נפגע אך ראש העיר אמר שלהתקפה הייתה “השפעה עצומה” על בקשי המקלט וכי היא “עוררה בהם טראומות”. המשטרה הודיעה למחרת כי עצרה והגישה כתבי אישום נגד 11 חשודים, בני 19 עד 30. ראש הממשלה מרק רוטה ביקר בוורדן וגינה את התקיפה שאותה כינה “מעשה פחדני”.

דיווח רשת RTL Nieuws  על וורדן:

מסקר שפורסם ביום ראשון הקודם ב”טלחראף” עולה כי מפלגת הימין PVV  בהנהגת חירט וילדרס מתחזקת על רקע משבר הפליטים, וכי לו היו נערכות בחירות היום, אנשיה היו זוכים ב-35 מושבים מתוך 150. בבחירות הקודמות ב-2012 זכתה המפלגה ב-15 מושבים בלבד.

 

התנגדות בפורמרנד

לאחר מחאות מצד התושבים, הצביעה ביום שני האחרון מועצת העיר פורמרנד נגד הקמת מרכז סיוע גדול למבקשי מקלט בתחומה. עם זאת, מועצת העיר שבמחוז צפון-הולנד הסכימה לקלוט כ-200 מבקשי מקלט במרכזים קטנים, בתנאי שהתושבים הגרים בסמיכות יסכימו לכך. כמה עשרות תושבים התקהלו מחוץ לבניין המועצה בעת ההצבעה. לפני כחודש הופסקה ישיבת מועצה בנושא לאחר שמפגינים נגד התוכנית פרצו לחדר הישיבות.

 

אמסטלפיין בתקשורת

בשבוע שעבר סקרנו כאן בהרחבה מפגש תושבים שנערך בעיריית אמסטלפיין, על רקע כוונת העירייה לקלוט כ-400 פליטים סורים באזור הקהילה היהודית. רבים מתושבי הקהילה בעיר הביעו את חששותיהם וחוסר שביעות רצונם מהכוונה לשכן את הפליטים בבניין משרדים שיוסב למגורים זמניים, לא רחוק מבתי הספר היהודיים בעיר ומהשכונה שבה מתגוררים ישראלים ויהודים רבים.

הדי הדיון הגיעו גם לתקשורת המיינסטרים ההולנדית. בתוכנית Dunk המשודרת בערוץ RTL Z התקיים דיון בנושא, בו השתתפו תושב השכונה עו”ד רוני אייזנמן והעיתונאי מקס ואן וייזל, גם הוא תושב האזור.

במהלך הדיון הציג המנחה משפטים מנחים וכל אחד מהצדדים הביע את דעתו. אייזנמן טען כי הרעיון לשכן פליטים מסוריה ועירק בסמוך לריכוז תושבים יהודים אינו רעיון מוצלח, מכיוון שרבים מן הפליטים הללו גדלו על ערכים של שנאת יהודים, ולפיכך אין לשלול את האפשרות לחיכוכים בין שתי הקבוצות. מנגד השיב ואן וייזל כי זהו המיקום הסביר ביותר וכי אין מקום אחר רחוק דיו שיאפשר לאוכלוסיית היהודים והישראלים בסביבה לחוש בטוחים יותר.

אייזנמן ציין שלא בכדי נמצאים בשכונה כוחות אבטחה ומשטרה רבים, אלא משום שלעתים מתרחשים בסביבה אירועים של התגרות מצד קיצונים כלפי יהודים. ואן וייזל טען בתגובה שלאירועים אלה אין כל קשר לפליטים, ושאת הפליטים מדאיגים עניינים אחרים לחלוטין מאשר “להתעסק” עם יהודים שגרים בשכנות, בראש ובראשונה הצורך המיידי להציל את חייהם וחיי משפחותיהם.

אייזנמן סיכם את הדיון ואמר: “פליטים – כן, אך על הממשלה לדאוג לבדוק ולוודא שמשפחות עם ילדים יגיעו למקום ולא רק גברים צעירים ללא משפחות”.

צפו החל מדקה 15:15: http://rtlxl.nl/#!/dunk-opinie-zonder-omweg-345483/e25823ae-1827-35bd-86eb-982cc6fe7757 

 

חיות ואיכות הסביבה מככבות אצלנו השבוע – מההחלטה של חברת Shell ההולנדית ועד לזיהום שאנחנו גורמים עם כל מייל שאנחנו קוראים. והפעם יש צ’ופר הן לאנשי הכלבים והן לחובבי חיות אחרות

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

• הולנדי, כך תעבוד עם ישראלים
• התקציב הבא והארנק שלך
• כיצד תעזרו לילדיכם להצליח השנה?

1:0 לדובי הקוטב מול Shell

השבוע הודיעה ענקית הדלק ההולנדית Shell כי החברה מפסיקה את ניסיונות קידוחי הנפט לאורך חופי אלסקה, זאת לאחר ניסיון קידוח אחד בלבד במקום אחד ויחיד. עכשיו, כש-Shell יוצאת מהאזור, יוכל השקט לשוב על כנו ודובי הקוטב יוכלו לנשום לרווחה.

Shell היא אחת מחברות הנפט הרב-לאומיות האחרונות שהודיעו על הפסקת קידוחי הנפט באזור הקוטב הצפוני. קונצרני נפט אחרים השביתו את מאמצי איתור הנפט עוד הרבה קודם לכן, משום שמבצעים אלו היו מורכבים מאוד ולפיכך יקרים מדי. חברת הדלק Total נמנעה לחלוטין מקידוחים בסביבה, מכיוון שהנזק שעלול היה להיגרם לסביבה במקרה של דליפת נפט היה יכול להיות עצום ובלתי הפיך.

ארגון גרינפיס רואה בהחלטה זו ניצחון כביר לאיכות הסביבה והוכחה לכך שאפילו לחברות ענק כמו Shell אין כוח בלתי מוגבל.

אולם מתוכן ההודעה לעיתונות שפרסמה חברת Shell עולה תמונה מעט שונה: באזור יש הרבה פחות נפט ממה שהעריכה החברה בתחילה, עלויות מאמצי הקידוח גבוהות מאוד והחקיקה הקשוחה שנועדה להגן על האזור הרגיש כל כך הציבה בפני החברה אתגרים מורכבים מדי. לכך נוספה התנגדותה של הילרי קלינטון, המתמודדת על נשיאות ארה”ב שיצאה נגד הסיכונים הכרוכים בקידוחים בסביבה, וכן הירידה החדה במחיר הנפט מ-100 דולר לחבית לפני שנה, ל-50 דולר לחבית כיום. כל אלה הפכו את מאמצי הקידוח ללא כדאיים כלכלית.

אנליסטים סבורים כי שמחתה של גרינפיס מוקדמת מדי. חברות ענק כגון Shell הן בעלות מרווח נשימה גדול ואופק תכנון של שנים. אולי עכשיו יוצאת Shell מהקוטב הצפוני, אולם ייתכן כי בעוד 10 שנים יבשילו התנאים והיא תשוב כאשר יתברר כי יש כדאיות כלכלית לקידוחי הנפט שם. בינתיים לפחות זהו ניצחון מסוים לדובי הקוטב.

(מקור: NRC)

כמה המייל שלך מזהם את הסביבה?

אתם מכירים את המשפט הקטן הזה שרבים מוסיפים לחתימת הדוא”ל שלהם, “Please consider the environment before printing this email”?

ובכן, ממחקר שערך אתר האינטרנט הבלגי energids.be עולה, כי האינטרנט הרבה פחות ידידותי לסביבה לעומת מה שמקובל לחשוב: הודעת דוא”ל אחת בנפח של מגה-בייט אחד שמוצגת על מסך המחשב במשך חמש דקות גורמת לפליטה של כ-20 גרם פחמן דו-חמצני. מי שקורא בממוצע 20 הודעות דוא”ל ביום (והאמת שבמקום עבודה טיפוסי אנחנו מתחילים מ-50 הודעות שהגיעו מאמש…) מייצר כמות גזי חממה השקולה לאדם הנוהג מרחק של 1,000 ק”מ במכונית, זאת כל עוד ההודעה אינה מכילה צרופות גדולות שיש להדפיס. גם שימוש אינטנסיבי באייפון צורך כמות כפולה של אנרגיה לעומת מקרר ממוצע – לא מדובר כמובן על האנרגיה שצורך המכשיר עצמו אלא האנרגיה שנדרשת להפעלת כל המערכות שמסביב.

על פי חברת האינטרנט סיסקו (Cisco), בשנת 1992 עברו ברשת בממוצע 100 ג’יגה-בייט של מידע ביום. כעבור 10 שנים עברה אותה כמות מידע ברשת בכל שנייה וכעבור 5 שנים נוספות עברו ברשת 2,000 ג’יגה-בייט בשנייה. בסיסקו צופים כי ב-2019 תגיע כמות המידע ל-50,000 ג’יגה-בייט בשנייה.

תנועת המידע הזו צורכת אנרגיה כאמור, אבל זה לא הדבר היחיד. כל המידע הזה גם נאגר איפשהו, בדרך כלל ב”ענן”, שהוא אמנם וירטואלי, אבל לצורך אחסון המידע הנאגר בו נדרשים מרכזי איחסון פיזיים. כיום פזורים ברחבי העולם שלושה מיליון מרכזים כאלה, וכל אחד מהם צורך כמות אדירה של אנרגיה לצורך תפעולו.

חברות הטכנולוגיה הגדולות כגון אפל, גוגל ומיקרוסופט משקיעות מאמצים רבים על מנת להפחית את הנזק הנגרם לסביבה. לחברת אפל יש מרכז אגירת מידע בצפון קרוליינה שמקבל בין 60% ל-100% מהחשמל הנדרש לתפעולו מאנרגית שמש ומגז טבעי. בגוגל מתכננים להשתמש באנרגית רוח לתפעול מרכז לאחסנת מידע שעתיד לקום בחרונינגן.

אבל לא רק חשמל נדרש כאן: יש צורך בהרבה מאוד מים כדי לשמר את מרכזי המידע הללו בטמפרטורה אידיאלית. מכיוון ששינויי האקלים גורמים לבצורות במקומות רבים, מים הופכים למשאב פחות ופחות זמין. “אנשים לא מודעים לכך שהם יכולים להביא לחיסכון במים אם ישימו את הטלפון הנייד שלהם על מצב טיסה ויבלו פחות זמן בפייסבוק ובצפייה ביוטיוב”, אומר החוקר קווה מדני (Kaveh Madani) מאימפריאל קולג’ בלונדון. מדני ועמיתיו מעריכים כי הורדת ג’יגה-בייט אחד של מידע צורכת בין 1 ל-250 ליטרים של מים.

אז בפעם הבאה שאתם פותחים את המייל/פייסבוק/יוטיוב, תחשבו כמה עגבניות הייתם יכולים לגדל במקום זה…

(מקור: NRC)

סידן לא מונע שברים

מאז שהיינו ילדים קטנים אמרו לנו ההורים שלנו שחשוב מאוד לשתות חלב כי הסידן בחלב עושה לנו עצמות חזקות. האמונה הזו הוטמעה ברובנו, ובוודאי רבים מההורים שבינינו מעבירים אותה הלאה לילדיהם.

בשני מאמרים שהתפרסמו בכתב העת המדעי British Medical Journal בחנו החוקרים את ממצאיהם של כ-100 מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים ובחנו אם צריכת סידן באמת מונעת שברים בעצמות וירידה בצפיפות העצם בקרב אנשים בני 50 ומעלה. הם הגיעו למסקנה כי צריכת סידן, בעיקר דרך חלב, אינה מפחיתה כלל את הסיכון לשברים.

החל מגיל 50 יורדת צפיפות העצם של אדם ממוצע בכאחוז אחד בשנה. אנשים המנהלים אורח חיים ללא פעילות גופנית מאבדים יותר. מניתוח הנתונים עולה כי צריכת חצי גרם עד גרם סידן ביום במשך שנתיים תעלה אמנם את צפיפות העצם באחוז אחד או שניים, אבל לאחר מכן התהליך ייעצר. סידן בלבד אינו מספיק. גם ויטמין D חשוב מאוד לספיגת סידן והוא מגיע ממקורות כגון כבד ושמן דגים ומשהייה בשמש (האחרון הוא עניין בעייתי מעט לאלו מבינינו שגרים בהולנד…).

הרפואה המודרנית מייעצת כיום להולנדים מבוגרים לצרוך כגרם אחד של סידן ביום ו-1.2 גרמים מגיל 70 ומעלה, אולם בפועל הצריכה הממוצעת עומדת על 0.9 גרם. בקרב מהגרים הצריכה נמוכה אף יותר ועומדת על חצי גרם עד 0.6 גרם סידן ביום. בעוד כחודש תפרסם מועצת הבריאות (Gezondheidsraad), גוף עצמאי המייעץ לממשלה בנושאי תזונה ובריאות, את המלצות התזונה החדשות שלה. 

אם סתם מעניין אתכם לקרוא יותר, גלשו לאתר מועצת הבריאות.

(מקור: NRC)

למי שייכים הבעלים האלה?

לפני שבועיים סיפרתי לכם כאן על התערוכה של הצלמת הגרמניה אינז אופיפנטי שבדקה אם יש דמיון פיזי בין כלבים לבעליהם. 

לכבוד יום החיות הבינלאומי שחל ב-4 באוקטובר החליטו ב-NRC לקחת את הנושא צעד אחד קדימה ולבחון מקרוב אם גם לחיות אחרות כגון קיפודים, צ’ינצ’ילות וחתולים יש דמיון פיזי לבעליהן. הם פרסמו את החידון “מי הבעלים של החיה הזו?”.

הצלחתם לנחש נכונה? 

ולסיום: לא ממש חדשות, אלא פרופיל אינסטגרם שובה לב שהופיע בעיתון Metro השבוע ושהייתי חייבת לחלוק איתכם: הכירו את פדינגטון, כלב שארפיי (זה עם העור המקומט) ואנני, הבעלים שלו, שמצלמת אותו ללא הרף. אתם חייבים להודות שהכלב הזה פשוט יפהפה! https://instagram.com/anniepaddington

 

מאמר ב-NRC בוחן את סביבת העבודה הרב-לאומית ומביא דוגמאות מסין, קוריאה וישראל. וגם: פתרון יצירתי לדיור סטודנטים באמסטרדם, יום עבודה של 6 שעות וטייס שהציל את חייו של כלב

 

ישיבה באמסטרדם, ישיבה בת”א

האם כדאי להתחיל מו”מ עסקי במהלך ארוחת הצהריים? האם לתכנן פגישה לעשר דקות, או אולי לשעה שלמה? תשובות לשאלות כגון אלו תלויות במדינה ובתרבות שמהן מגיעים העובדים, ולתשומת הלב לסוגיות אלה נודעת חשיבות גוברת בשוק העבודה ההולנדי.

מנתוני הלשכה המרכזית לססטיסטיקה בהולנד (CBS), בעשרים השנים האחרונות תורמות חברות רב-לאומיות שיש להן סניפים מקומיים ל-20% מסך המשרות בהולנד. מרבית החברות הרב-לאומיות מרוכזות באיזור ה-Ranstad, מרובע הערים אמסטרדם-אוטרכט-האג-רוטרדם. הפעילות הבינלאומית המרובה בחברות אלו מפגישה בין עובדים מתרבויות שונות. הרעיון לכשעצמו נשמע יפה: שוני תרבותי מגביר את היצרנות ופתרונות יצירתיים, אך האם כדאי לחברה לגייס עובדים רבים ממדינות שונות? האם הם באמת לומדים זה מזה?

אתר החדשות nrc.nl מספק כמה תובנות. מייטה אוטס (35) ומוחמד אלמריני (39), שניהם הולנדים, עובדים הרבה עם קולגות זרים. הם אמנם נהנים לעבוד עם אנשים מלאומים אחרים, אך מציינים כי יש כמה דברים שחשוב לקחת בחשבון, למשל הבדלים בתקשורת הבין-אישית. אלמריני, עו”ד שותף בחברת עורכי הדין האמריקאית Baker & McKenzie למד למשל כי בריטים נטים להיות פחות ישירים לעומת הולנדים. “כאשר קולגה בריטי מעיר במהלך ישיבה כי זהו ‘רעיון מעניין’, הוא בעצם מתכוון לומר כי יש לפתור את הבעיה בדרך אחרת”. מי שלא מכיר את הניואנס הזה מפרש את התקשורת באופן לא נכון. “פעם אחת עבדתי עם קולגה הולנדי שלא הבין שהוא לא היה אמור לקחת את הזמן כשהקולגה הבריטי ביקש ממנו לשלוח את הטפסים ‘at your earliest convenience’ ושבעצם הבריטי התכוון לכך שהוא ציפה שהטפסים יישלחו עוד אתמול”.

גם אוטס הבחינה בהבדלים הקטנים אך המשמעותיים הללו במהלך פגישות. היא עובדת בחברת ICL, חברת כימיקלים ישראלית במקור, המשווקת חומרי גלם לדישון חקלאי. היא הגיעה לתל-אביב לצורך פגישת עבודה. בדרך כלל בהולנד, פגישות הן יעילות ומתנהלות בנושא מוגדר ובדיוק על פי הזמן שהוקצב להן. ואילו במהלך הפגישה בתל-אביב נידונו סביב השולחן כל ההיבטים של הנושא וכל אחד מהמשתתפים לקח לעצמו את הזמן כדי להביע את דעתו. “כהולנדית, כשדבר כזה קורה במהלך פגישה, את די מהר מוצאת את עצמך חושבת ‘אוקיי, הבנתי את הנקודה, אפשר להתקדם’, כך שבהתחלה היה נראה כי הפגישה כלל אינה ממוקדת”. אך אוטס הבחינה כי היו לכך גם יתרונות: נוצר בסיס של ממש שאפשר את קבלת ההחלטה הטובה ביותר.

“יכולת התפקוד של קבוצת עמיתים רב-לאומית תלויה בגורמים רבים ושונים”, אומרת פלור רינק, העובדת בפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת חרונינגן וחוקרת תהליכים קבוצתיים ושונות. “מחקרים רבים נעשו בתחום הזה, אולם כל אחד מהם הגיע למסקנות אחרות”. ממרבית המחקרים עולה התמונה הכללית הבאה: מצד אחד, שונות מביאה ליותר חדשנות, יצירתיות ויצרנות, אך מצד שני מתקשים העמיתים להבין זה את זה.

חלק מזה קשור להבדלים בסביבת העבודה: בגרמניה, צרפת ובלגיה יש משקל רב יותר להיררכיה במקום העבודה לעומת הולנד. לפיכך התקשורת צריכה להיות פונקציונלית. בהולנד יש מקום רב יותר להביע רגשות ותחושות, כך העלה מחקר שנערך באוניברסיטת Radboud בניימכן. “בהולנד, חשוב לנו ליצור תחושת הזדהות”, אומרת רינק.

כמו בכל התנסות חדשה, דרוש זמן הסתגלות שלאחריו נותרים ההבדלים התרבותיים מרוחקים ברקע כך ש”הקולגה האמריקאי שלי” יהפוך פשוט ל”ג’ון, הקולגה שלי”.

עבור אלמריני ואוטס העבודה עם עמיתים זרים היא בעיקר תהליך מפרה ומלמד. לא מזמן, בעת ביקור בסין, למד אלמריני כי לא מנומס לתחוב את כרטיס הביקור שהושט אליו מיד לכיס. “אם מישהו מושיט לך כרטיס ביקור, יש לאחוז בו בצורה מסוימת ולבחון אותו בתשומת לב”. הולנדים רוצים “להגיע מהר אל הנקודה”, אבל הלקוחות הקוריאנים שלנו קודם כל שותים משהו יחד לפני שהם מתחילים את הדיון. אם תתחיל לשוחח על נושאים עסקיים תוך כדי השתייה, יש סיכוי גדול שאיבדת את הלקוח”. אלמריני טוען שבדיוק בגין מצבים כאלו ניכר היתרון שבעבודה עם עמיתים ממקומות שונים. “לפני שאני נוסע ללקוחות סינים, אני מתייעץ עם עמית סיני במשרד שלי”. מצד שני, גם הקולגות הזרים צריכים להסתגל לדרך חיים ועבודה שונים. “בדרך כלל לוקח להם זמן להבין שהרבה יותר קל ופשוט להגיע לעבודה באופניים. זה משהו שלקולגה ההולנדי שלי מעולם לא הייתי צריך להסביר”, מציין אלמריני.

ואילו אוטס מציינת כי ב-ICL  מושם דגש רב על המשפחתיות, “כי בישראל למשפחה יש חשיבות רבה, והדבר ניכר במיוחד בתחושת הנאמנות כלפי החברה. עובדים רבים מועסקים בחברה שנים רבות”.

(מקור: NRC)

ונסיים באתגר לקוראינו: אם אתם מכירים או עובדים בסביבה דומה, נשמח אם תשתפו אותנו בתגובות במקרים משעשעים שקרו לכם.

 

סטודנט, בוא לגור עם אסיר

על פי נתוני אגודת הסטודנטים הארצית בהולנד, נדרשים עוד כ-10,000 חדרים באמסטרדם בלבד כדי להיענות לביקוש לדיור לסטודנטים בעיר. לפיכך הם מקדמים בברכה פתרונות יצירתיים.

מפלגת D66 באמסטרדם מציעה רעיון יצירתי שכזה – מגורים תמורת תרומה לחברה. סטודנטים יוכלו להתגורר עם  אסירים לשעבר, קשישים ופליטים. חבר מועצת העיר מטעם מפלגת D66, רייניר ואן דנציג, סבור כי כך כולם ייצאו נשכרים: שיתוף הפעולה בין קבוצות שונות באוכלוסיה רק יילך ויגדל, סטודנטים יזכו לא רק במגורים אלא גם בהתנסות מקצועית במסגרת לימודיהם.

את הרעיון הזה שאל ואן דנציג מדנמרק והוא מציע ליישמו במסגרת תוכנית לסיוע לנוער שהידרדר לפשע. זוהי תוכנית המכונה Top1000 וכוללת ענישה קשוחה ובמקביל מתן תמיכה טיפולית, איתור עבריינים ומתן סיוע ותמיכה בתהליך השיקום. “בדרך כלל משוכנים בני נוער אלו בבתים עם שני שותפים, שגם הם מטופלים במסגרת תוכנית Top1000 והם עלולים לגרור אחד את השני כלפי מטה. מגורים עם סטודנטים רק יועילו משום שחיי השיתוף רק יקדמו אותם לצמיחה כלפי מעלה”, סבור ואן דנציג.

המועמדים ליטול חלק בתוכנית לשיתוף הפעולה הם אסירים שמרצים את החלק האחרון של עונשם במעצר בית ועונדים על רגלם צמיד מעקב.

(מקור:Metro)

 

יום עבודה של 6 שעות טוב לכולם

מה הייתם אומרים אם היו מציעים לכם לקצר את יום העבודה שלכם לשש שעות מבלי שמשכורתכם תיפגע? אין מצב שלא הייתם מגיבים לכך בחיוב! אבל מה הבוס שלכם היה חושב על כך?

בבית האבות Svartedalens בעיר גטבורג שבשבדיה נעשה ניסוי מאז פברואר, במסגרתו קוצרו שעות העבודה של אנשי הצוות לשש שעות ביום. מטרתה הניסוי היא לבחון האם קיצור שעות העבודה מביא לשיפור יעילות ואיכות הטיפול המוענק לקשישים הדרים במקום. בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

אף על פי שבית האבות נדרש לגייס 14 עובדים נוספים, הוגדר הניסוי כהצלחה. אמנם לעירייה זה עולה כסף, אבל על פי מנהלת מחלקת הסיעוד לקשישים בבית האבות, בריאות ואיכות חייהם של אנשי הצוות עלתה: “מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, יש לנו הרבה יותר עבודה, אך פחות אנשים לבצע אותה, וזה מצב בלתי אפשרי. שיעור מקרי הדיכאון בתחום הסיוע הרפואי כתוצאה משחיקה בעבודה הוא גבוה. אף צד אינו יוצא נשכר מחוסר איזון בין עבודה לחיים הפרטיים”.

ליסה-לוטה פטרסון, העובדת כאחות-סייעת בבית האבות, מספרת כי כשעבדה במשמרות של שמונה שעות, הייתה מגיעה הביתה ומיד נרדמת על הספה. עתה היא חשה הרבה יותר ערנית ואנרגטית והיא יכולה להקדיש זמן מתאים הן לעבודה והן למשפחה.

בעקבות הניסוי בבית האבות, אימצו מוסדות נוספים בסקטור הרפואי יום עבודה מקוצר.

 (מקור: Metro)

 

הטייס הנחית את המטוס כדי להציל כלב

מערכת חימום מקולקלת בתא המטען של מטוס בואינג 787-8 Dreamliner שעשה את דרכו מתל-אביב לטורונטו, הביאה את הטייס לנחות נחיתת ביניים, למרות שלא נשקפה בשל כך כל סכנה ל-232 נוסעי המטוס. לפחות לא לאלו ההולכים על שתיים. אולם הכלב סימבה, בולדוג צרפתי בן שבע, היה עלול לקפוא למוות במהלך הטיסה מעל האוקיינוס האטלנטי, אז צונחות הטמפרטורות לעשרות מעלות מתחת לאפס. הטייס הנחית את מטוס אייר קנדה לעצירת ביניים בפרנקפורט, שם הועבר הכלב למטוס אחר.

(מקור: Metro)