Author: הגר שפריר

בני נוער שותים עד אובדן הכרה, האם זה בשליטתם? וגם הפינגווין ששוחה 8000 ק”מ כדי לפגוש את מצילו בברזיל, סיכום חדשות השבוע לפניכם.

עליה במספר בני הנוער הנפגעים משתיה מופרזת

מספר בני הנוער שנזקקו לטיפול רפואי באשפוז לאחר ששתו עד אובדן הכרה, עלה משמעותית בשנת 2015. בעוד שב-2014, נרשמו 783 מקרים של שתיה מופרזת בקרב בני נוער מתחת לגיל 18, בשנת 2015 נרשמו 930 מקרים. זוהי עליה של כמעט 20 אחוזים. חלקם הגדול של הנפגעים, בנים ובנות ביחס שווה, אושפזו בעקבות הרעלת אלכוהול. כך עולה ממספרים שנאספו על ידי בית החולים Reinier de Graaf בדלפט, אוניברסיטת טוונטה (Twente) ו-STAP, המכון ההולנדי לפיקוח על צריכת אלכוהול ופורסמו ביום שלישי האחרון.

ד”ר ניקו ואן דר ליילי (Nico van der Lely), רופא ילדים בבית החולים Reinier de Graaf, אשר הקים שם את המרפאה לטיפול בבני נוער נפגעי אלכוהול, סבור כי הנתונים האמיתיים גבוהים בהרבה. לטענתו, הגורם המרכזי לעלייה הזו הם המשקאות הממותקים המכילים אלכוהול: גולדסטרייק, למשל, ליקר קינמון המכיל פירורי זהב ויש לו טעם של סוכריית קינמון – הנוער משוגע על המשקה הזה. הם שותים אותו על קיבה ריקה ומתמוטטים אחרי שני “שוטים”.

גילם הממוצע של בני הנוער המגיעים לטיפול במרפאה עומד על 15.4. ואן דר ליילי אומר כי לשתייה מופרזת בגיל כזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת נוספות: בגיל ההתבגרות המוח נמצא בתהליך התפתחותי מואץ. בקרב בני נוער ששותים עד אובדן הכרה (ובהולנדית מכנים זאת: comazuipers) ונזקקים לטיפול בבית חולים, עולה הסיכון להתפתחות תסמונת קורסקוף הנובעת ממחסור בויטמין B1 עקב אכילה לא מאוזנת וצריכת אלכוהול מופרזת ומאופיינת בפגיעה בזיכרון לטווח קצר והתמצאות בזמן ובמרחב, וכן לסוגים שונים של סרטן.

הנתונים האלה מפורסמים שנתיים לאחר שנאסרה מכירת אלכוהול בהולנד מתחת לגיל 18. “זו מכה מתחת לחגורה” אומר ואן דר ליילי. “לפעמים זה מרגיש כאילו אני שופך מים לים. אני עושה כמיטב יכולתי כדי להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער. אני נושא את המסר הזה איתי לכל מקום במדינה אליו אני מגיע, אבל כשג’יימס בונד עומד בסרט Spectre במשך שעה עם בקבוק הייניקן ביד, קצרו ידי מלהושיע”.

על מנת להפחית את צריכת האלכוהול בקרב הנוער נדרשת אכיפה משמעותית של מגבלת הגיל ועל העיריות להגביר את הפיקוח.

אך הנתונים האלו מציגים גם מגמה חיובית: הורים נוקטים בצעדים קשוחים יותר עם ילדיהם המתבגרים. בשנים קודמות 75% מההורים אמרו כי מבחינתם אין בעיה שהילדים שלהם שותים. עכשיו 66% מההורים אומרים כי אינם מרוצים מכך. “בעתיד הורים ייצרו קשר עם הורים נוספים על מנת לברר האם וכמה אלכוהול יוגש במסיבת יום ההולדת של הבת”, אומר ואן דר ליילי.

מזכיר המדינה לענייני בריאות הציבור, מרטין ואן ריין אומר כי העלייה הזו של 20% במספר המקרים “ממש לא טובה. עלינו לטפל בבעיה הזו מכל החזיתות האפשריות: עיריות צריכות להגביר את הפיקוח והאכיפה, חנויות צריכות לאכוף את החוק. ואן ריין מתכנן להציג את הנתונים האלה בפני הפרלמנט בקרוב ולהכריז על צעדים לפתרון.

(הערת המתרגמת: עד שזה יקרה, אם יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות, פקחו עליהם עין היטב: אולי בחנויות לא ימכרו להם אלכוהול, אבל הם יעשו הרבה כדי להשיג אותו, כולל לשלוח מישהו בן 18 שהם מכירים, כדי שיעשה עבורם קניות…)

(מקור: NRC)

הפינגווין שב הביתה

כש-Joao Pereira de Souza נתקל יום אחד ב-2011 בחוף ריו דה ז’נירו, לא רחוק מביתו, בפינגווין קטן שהיה מכוסה כולו בנפט, הוא לא היסס לרגע ויצא לעזרתו. הוא ניקה אותו, סידר לו מחסה מוצל והגיש לו מדי יום דגיגים קטנים שדג במיוחד עבורו. קשר אמיץ נקשר בין השניים. הוא קרא לפינגווין בשם ” ג’ינג’ינג”.

ג’ינג’ינג, אסיר תודה למצילו, סירב לעזוב אותו. בסופו של דבר, לאחר 11 חודשים, הוא אכן עזב, אך כעבור שנה הופתע דה סוזה כאשר גילה שג’ינג’ינג קפץ לבקר. וכך, מדי כמה חודשים, נעלם ג’ינג’ינג לים ושוחה אלפי קילומטרים אל הקולוניה שלו בדרום ארגנטינה, אך בתום תקופת הרבייה הוא שב תמיד לחוף ריו דה ז’נירו, כדי לפגוש את “אביו” המאמץ.

“אני אוהב אותו כאילו היה בני ונראה לי שגם ג’ינג’ינג חש אלי חיבה רבה. לאף אחד אחר אסור לגעת בו. הוא מנקר את מי שמעז לגעת בו. הוא ישן על ברכי, ואני רוחץ אותו ומאכיל אותו”.

מקור: Metro ו- Wall Street Journal

כמה ארגזי תמונות במרתף בית הביאו לגילוי מחדש של ההיסטוריה היהודית של סכוונינגן והאג בכלל. המוסד למורשת יהודית בעיר מציע סיורים במה שהיה השכונה היהודית, ולא פוסח גם על המסגד הטורקי עם הכיתוב בעברית.

במבט ראשון, רחוב הרסטנהוקווך (Harstenhoekweg) בסכוונינגן לא נראה יוצא דופן. עד שמגלים שבזמן הכיבוש הנאצי הוצאו יהודים מ-43 בתים ברחוב ונשלחו אל מותם. ואז יוצאים השדים החוצה.

בין 1904 ל-1942 התגוררו בהרסטנהוקווך כ-450 משפחות יהודיות, ורובן נטמעו במקום ובתרבות לאורך השנים. על פניו עניין שגרתי, אבל כאשר מדביקים למשפחות האלה פנים אנושיים, צפים ועולים סיפורים מרתקים. הסיפורים האלה מסופרים בספר “כאן גרנו – איך גילתה העיר מחדש את עברה היהודי” (Hier Woonden Wij – Hoe een stad zijn Joodse verleden herondekt) מאת ההיסטוריונים וים וילמס והנקה ורבייק (Wim Willems en Hanneke Verbeek). הם התחילו את מחקרם לאחר שכמה ארגזים מלאים במסמכים ותמונות שנמצאו במרתף בית מספר 11 הגיעו לידיהם. היו אלה חפציהם של משפחות בוטליה (Boetelje), ברסם (Barsam) והאוסמן (Hausmann), שפתחו להם צוהר לסכוונינגן של לפני שנת 1940, שכונה שוקקת שחייה נעצרו עם כיבושה של הולנד על ידי הגרמנים.

לכאורה נראה שחייהם של היהודים בשכונה השוכנת לחופו של הים הצפוני לא השתנו באופן משמעותי בהשוואה לחייהם של יהודים במקומות אחרים בהולנד. אולם לאור העובדה שמאז סוף המאה ה-19 הייתה סכוונינגן עיירת נופש מפורסמת, מקבל הסיפור משמעות שונה לחלוטין. תיירים מכל העולם הגיעו לעיירה על מנת לבלות בה את חופשת הקיץ שלהם. רבים מהם היו יהודים אמידים מגרמניה ומהאימפריה ההבסבורגית. על פי רוב התגוררו התיירים היהודים במלונות יהודיים עם מטבחים כשרים ובתי כנסת שמוקמו בתוך בתי מגורים.

יהודים התגוררו בהאג מאז המאה ה-17, אולם מאז תחילת מלחמת העולם הראשונה גדלה האוכלוסיה היהודית בסכוונינגן באופן ניכר. אל הולנד נמלטו 300 משפחות יהודיות חרדיות מגליציה (חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין) שהתגוררו שנים רבות באנטוורפן, דיברו יידיש ועסקו במסחר יהלומים. בבלגיה ראו בהם אויבים משום שהם נשאו אזרחות גליציאנית. בתחילה, ניסו הנמלטים את מזלם באמסטרדם, אולם מכיוון שהעיר הייתה מלוכלכת וצפופה מדי לטעמם, העתיקו המשפחות הללו את מקומן לסכוונינגן הקוסמופוליטית. בכל בוקר נסעו ברכבת לבורסת היהלומים באמסטרדם ובערבי הקיץ שכשכו רגליהם במימיו של הים הצפוני.

המוסד למורשת יהודית בהאג (Stichting Joods Erfgoed) הוקם ב-2013 במטרה לשמר את ההיסטוריה היהודית של האג ולחשוף את סיפורה לקהל הרחב. אנשיו מאירים לנו זווית נוספת על היהודים שהתגוררו בסכוונינגן: מרביתם התגוררו  בגרמניה ובאוסטריה ונמלטו בסוף שנות ה-30 מאימת השלטון הנאצי. הם קיוו כי בהולנד חייהם יהיו בטוחים יותר. תקווה זו התפוגגה לחלוטין כאשר ב-4 בספטמבר, 1940, נקט השלטון הנאצי צעדים ראשונים נגד הפליטים היהודים – נאסר עליהם לפקוד את אזור החוף.

בסופו של דבר הועלו רבים מן היהודים הללו על רכבות ונשלחו אל מותם, וכך הגיעה אל קצה תקופת השגשוג של הקהילה היהודית בסכוונינגן. מתוך כ-17,000 יהודים שחיו בהאג לפני המלחמה נותרו בחיים רק 2,000. חלקם חזרו לעיר וחידשו את החיים היהודיים בה.

הקהילה הקטנה שחזרה לעיר לאחר המלחמה שיקמה שלושה בתי כנסת, אולם לא הצליחה להחזיק בשלושתם. בית הכנסת שהיה ממוקם בהרסטנהוקווך 44 שופץ אף הוא אך עם הקמתו של בית הכנסת “בית ישראל” ב-1944, הוא ננטש. “בית ישראל” פעיל עד היום, באחריות NIG. בית כנסת אחר שננטש שכן במבנה מרשים ברחוב Wagenstraat, שנבנה עבורו במיוחד במאה ה-19, בסגנון ניאו-קלאסי. בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוא נסגר ועמד ריק, עד שנרכש על ידי מהגרים טורקים והפך למסגד ב-1982. בפינה התחתונה בחזית המבנה ניתן עדיין לראות לוח הקדשה בעברית.

וכך נשזרים להם סיפורי ההגירה של העיר אלה באלה – בית הכנסת ששכן בשכונה היהודית, הפך למסגד של מהגרים טורקים, ששוכן כיום בתוך צ’יינהטאון.    

רוצים לגלות סיפורים נוספים על הקהילה היהודית בהאג? בסניף VVV בספרייה המרכזית בעיר ניתן לרכוש כרטיסים ומידע על שני סיורים: “לגלות את צ’יינה טאון ואת השכונה היהודית” ו”סיור בשכונה היהודית הנעלמת”. לבעלי אייפון או טלפון/טאבלט אנדרואיד: ניתן להוריד אפליקציה המאפשרת סיור וירטואלי אינטראקטיבי.

בנוסף, המוסד למורשת יהודית בהאג עורך באופן קבוע סיורים בעיר במטרה להאיר את עברה היהודי. הסיור הבא ייערך ב-16 באפריל, “יום ההיסטוריה של האג”, בהדרכת ד”ר מייק דוראנד, חבר הנהלת הארגון. לפני הסיור תתקיים הרצאה מפי ד”ר קוריאן גלאודמנס, “שמחה ודמעות: ההיסטוריה של האג היהודית”. שני האירועים יתקיימו בהולנדית. הכניסה חופשית.

 

NRC ומקורות נוספים

בהכנת הידיעה השתתפה גילי גוראל

העלייה בינואר מזכירה את שיא השגשוג בשוק. וגם: עלייה ברורה בתוחלת החיים באירופה, האם המיזוג הענק בתחום התקשורת טוב או רע ללקוחות, אוזן בהדפסה אישית ופול מקרטני מגיע להולנד!

 

מחקר: עלייה ברורה בתוחלת החיים

לקשישים בצפון ספרד, בצפון-מזרח איטליה ובדרום ומרכז צרפת יש תוחלת חיים גבוהה יותר בהשוואה לתושבי מדינות אחרות באירופה. תושבי גלאזגו, מנצ’סטר, ליברפול וגבול צרפת-בלגיה לא מאריכים ימים הרבה מעבר לגיל 75. בהולנד, נרשם נתון דומה בקרב תושבי אמסטרדם. כך עולה ממחקר השוואתי שערכו מספר חוקרים מפורטוגל, ואשר פורסם בכתב העת המדעי Journal of Epidemiology and Community Health.

החוקרים אספו נתונים מ-4044 מועצות מקומיות ב-18 מדינות באירופה. בהשוואה שנערכה בין נתונים משנת 2001 לנתונים משנת 2011 עולה כי יש עליה ברורה בתוחלת החיים.

נתוני אריכות הימים בכל מדינה, המוצגים בחלוקה למועצות המקומיות, מאפשרים הצצה להבדלים בהיארעות מחלות שונות בכל מדינה ומדינה (הסתברות לחלות במחלה). על ידי התמקדות בתוחלת החיים של הגיל השלישי בלבד לעומת תוחלת החיים של כלל האוכלוסיה, מקווים החוקרים לקבל מידע מדויק יותר, משום שאז אין צורך לכלול בניתוח השפעות הנובעות מנדידת אוכלוסיה, שכן קשישים על פי רוב משתקעים במקום אחד. מקרב נשים שגילן בשנת 1991 היה 75-84, 39.9% היו עדיין בחיים בשנת 2001. עשר שנים לאחר מכן עמד שיעור זה על 47.1%. בקרב גברים נרשמה עלייה בתוחלת החיים מ-27.1% ל-34.2%.

(מקור: NRC)

 

זינוק במחירי הבתים

מחירי הבתים עלו בינואר ב-4.1% בממוצע – העלייה הגדולה ביותר זה שמונה שנים. כך עולה מנתוני סוכנות רישום המקרקעין Kadaster. הפעם האחרונה שמחירי הבתים רשמו עלייה זהה הייתה במרץ 2008, בשיא פריחת שוק הדיור. המחירים הממוצעים עכשיו גבוהים ב-7.9% משהיו ביוני 2013, אז הגיעו לשפל. אך הם עדיין נמוכים ב-15% משיאם באוגוסט 2008.

ארגון סוכני הנדל”ן NVM אמר בחודש שעבר ששוק הדיור באמסטרדם “חם מדי” שכן יותר ויותר בתים נמכרים במחיר גבוה מהמחיר המבוקש. על פי הארגון, המחירים באמסטרדם זינקו ב-17% בשנת 2015.

בשבוע שעבר דיווחנו כי מחירי השכירות בהולנד עלו בשנה שעברה ב-5.2% בממוצע, וכי העלייה הייתה גבוהה במיוחד באמסטרדם.

(מקור  DutchNews , קרדיט תמונה ראשית: Aaron Tyo-Dickerson, Flickr, CC License)

 

מיזוג ענק בעולם התקשורת

בשבוע שעבר נפל דבר בשוק התקשורת ההולנדי. שתי ענקיות התקשורת וודפון וזיגו התמזגו. לוודפון 5.1 מיליון לקוחות מובייל, ואילו זיגו מספקת טלוויזיה בכבלים ל-4.1 מיליון בתי אב ואינטרנט ל-3.2 מיליון בתי אב. מיזוג זה יוצר תחרות משמעותית לספקית התקשורת המובילה בהולנד, KPN. הרעיון העומד מאחורי המיזוג הוא לאפשר ללקוחות לקבל חבילות שירות המקיפות את כלל שירותי התקשורת שאותם אנו צורכים כיום: טלפון קווי, טלפון נייד, אינטרנט וטלוויזיה בכבלים. באמצעות המיזוג מקוות שתי החברות להפחית את נדידת הלקוחות לחברות מתחרות.

בשנים האחרונות חלו שינויים רבים באופן בו אנו צורכים את התקשורת שלנו. שירותים (חינמיים או מוזלים) רבים כגון חבילות ערוצים בסיסיות, SMS, ווטסאפ, נטפליקס ויוטיוב, גורמים לכרסום ברווחי ספקיות התקשורת. באמצעות המיזוג, מקוות שתי החברות לצמצם מגמות אלו.

הרהור המערכת: מה משמעות המיזוג עבורנו, הלקוחות? צמצום התחרות בשוק התקשורת, אשר עלול, בין היתר, להפוך אותנו לצרכנים שבויים של חבילות תקשורת כוללות. לכן חשוב לזכור שהכוח לשנות נמצא בידיים שלנו ואנחנו אלו שנקבע, על ידי כך שנישאר מודעים ונדע כיצד ותמורת איזה מחיר אנחנו רוצים לצרוך את התקשורת שלנו.

(מקור: NRC)

 

פול מקרטני יופיע בפינק-פופ

לחובבי הפסטיבלים שבינינו, הכינו את שקי השינה והאוהלים! פול מקרטני יופיע בפסטיבל פינק-פופ! מקרטני יחתום את הפסטיבל במופע שיתקיים ב-12 ביוני. מקרטני כתב למארגני הפסטיבל כי הוא אוהב את הקהל שמגיע לפסטיבלים וכי הוא מתכוון לחתום את הפסטיבל בחגיגה ענקית. מקרטני לא הופיע מעולם על במות פסטיבלים בהולנד ולכן גם עבורו זו הולכת להיות חוויה מרגשת. “הולך להיות פה רוק’נ’רול!”, הוא אמר. מוקדם יותר הבטיחו גם הרד הוט צ’ילי פפרס, וליונל ריצ’י את מקומם בפסטיבל. הפסטיבל יתקיים זו השנה ב-47 בין 10-12 ביוני, 2016 ב-Landgraaf במחוז לימבורג.

https://www.youtube.com/watch?v=2_9QooYDYtU

(מקור: NRC)

 

הדפס לך אוזן

הטכנולוגיה הנוכחית המאפשרת הדפסה תלת מימדית אינה פוסחת על עולם הרפואה. מדענים אמריקניים פרסמו בשבוע שעבר בכתב העת המדעי Nature Biotechnology דוגמא של אוזן מלאכותית שהודפסה על פי מידה במדפסת תלת-מימד. החלק הפנימי של האוזן הודפס בתוך תבנית העשוייה מחומר נקבובי שמאפשר לתאי סחוס בריאים להתפתח בתוך הנקבוביות. החלק החיצוני יוצר מחומר קשה יותר. התבנית נמסה בסופו של דבר בגוף. עד כה נחל הניסוי הצלחה בעכברים. עתה מנסים החוקרים להדפיס עצמות ושרירים.

(מקור: NRC)

מבחני האינטגרציה שאותים נדרשים זרים לעבור (inburgering) מעוררים ביקורת בהולנד. “שאלות משונות על מו ממרוקו, חצי מאוכלוסיית הולנד הייתה נבוכה”.

 

לאחרונה נשמעת בהולנד ביקורת רבה על מבחני האינטגרציה (inburgeringsexamen) ועל קורס האינטגרציה (inburgeringscursus) שאותם נדרשים לעבור זרים שקיבלו אשרת שהייה בהולנד ומעוניינים לשדרג אותה לתושבות. כך עולה למשל מתוצאות משאל שנערך על ידי העיתון החינמי Metro.

ארגון VluchtelingenWerk, המבוסס ברובו על פעילותם של מתנדבים, ופועל למען שילובם של פליטים במערך החיים בהולנד, יצר לצורך ניסוי גרסה מקוצרת של מבחני האינטגרציה הנוכחיים המונהגים בהולנד. במבחן הניסוי הופיעו שאלות כגון “איזו מושבה הולנדית זכתה לעצמאות מעט לאחר תום מלחמת העולם השנייה?” ו”האם מלך ספרד ששלט בתקופתו של המלך ווילם ואן אורנייה היה קתולי או פרוטסטנטי?”. היו במבחן גם שאלות על היכן מתגורר מלך הולנד הנוכחי ולאן הולך הכסף המשולם למס ההכנסה.

64% מהנבחנים בגרסת הניסוי נכשלו. מן התוצאות עולה כי השאלות אינן מותאמות לרוח הזמן, והידע אותו מתבקשים המהגרים להפגין אינו ידע המשרת זרים בבואם להיטמע באורח החיים בהולנד. דובר הארגון ציין כי מבחן הניסוי נועד להראות כי חלק מן השאלות במבחן אינן טובות מבחינה איכותנית וכי “השאלות ניתנות לפרשנות מכמה וכמה זוויות ויש יותר מתשובה אחת אפשרית”.

האן אנטזינגר (Han Entzinger), מרצה ללימודי אינטגרציה והגירה באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, אשר קרא את השאלות המופיעות בבחינה, אמר כי חלקן גרמו גם לו לקמט את מצחו בפליאה. “מבחן אינטגרציה אמור לבחון ידע בסיסי של החוק המונהג במדינה וכן ידע בסיסי בגיאוגרפיה והיסטוריה ולא להציג שאלות שפותחות נושאים לדיון, כגון איך מתמודדים עם מצב שבו אמך הופכת להיות דמנטית”.

בין הנכשלים במבחן היה הסופר רודאן אל גלידי (Rodaan Al Galidi). אל גלידי, שהגיע להולנד מעירק כמבקש מקלט, הוציא לאור כמה וכמה ספרים בהולנדית ולאחרונה אף זכה בפרס האיחוד האירופי לספרות הולנדית על ספרו “האוטיסט ויונת הדואר”. בראיון שנתן בתוכנית הרדיו של חייס סטאברמן ברדיו NPO2, הוא מתח ביקורת על השאלות: “לא היה במבחן שום דבר על וינסנט ואן גוך, אופניים, טחנות רוח, כיכר דאם או תעלות, אלא שאלות משונות כמו ‘מו, שהגיע ממרוקו, מקבל קיצבת מחיה חודשית. הוא רוצה לשלוח את בנו לגן, מי משלם על כך?’ או ‘מו ואמאל מתגוררים בדירה של הדיור הציבורי. אם שכר הדירה גבוה מסכום הקצבה, מה קורה אז?’”. לפני השאלות מוקרנים סרטוני וידאו שאמורים לספק את התשובות. “אני חושב בכנות שחצי מאוכלוסיית הולנד הייתה ממש נבוכה לראות את הסרטונים האלו. אני תוהה מה מהגרים מרוקאים חושבים כשהם רואים כיצד הם משתקפים בסרטונים ובשאלות הללו”.

אל גלידי מציין בין היתר כי היו במבחן כעשר שאלות שרק נשים יכלו לענות עליהן: “אין לי מושג מתי אישה מקבלת מחזור אחרי שהפילה את תינוקה, בגלל שאף פעם לא הייתי בהריון – ואת זה אני יכול אפילו להוכיח”, הוא מעיר בציניות.

אל גלידי אף מלין על פרק הזמן הקצר המוקצה לפתרון המבחן, 45 דקות בסך הכל. “תשע שנים התגוררתי במרכז קליטה לפליטים עד שהצלחתי להוכיח כי אני זכאי למעמד של מבקש מקלט. על מנת להוכיח שאני זכאי למעמד של תושב, נותנים לי 45 דקות, משונה, לא?”

מאז 1 בינואר 2013 מונהגים בהולנד מבחני אינטגרציה המורכבים מהבנת הנקרא, הבנת הנשמע, הבעה בכתב, הבעה בעל-פה והכרת אורח החיים ההולנדי. מי שקיבל אישור שהיה בהולנד אחרי 1 בינואר 2015 נבחן בנוסף גם בהכרת שוק העבודה בהולנד.

(מקור: Metro, Volkskrant, NPO2)

תמונה: Unox Nieuwjaarsduik Scheveningen 2013, by Maurice, Flickr, CC License

למה מחירי השכירות באמסטרדם עולים, תמונות מהפגנות נגד ובעד הפליטים באמסטרדם, ובפינת החיות: העבודה הכי שווה בעולם וכלב מיוחד במיוחד

“שוק ההשכרה אינו בריא”

מי שמעוניין לשכור בית במגזר הפרטי באמסטרדם, כלומר בית שלא מפוקח במסגרת דיור סוציאלי, ייאלץ לשלם יותר מאלפיים יורו בחודש. כך עולה מנתונים שפרסם האתר Pararius, פלטפורמה פופולרית להצעת נכסים להשכרה. מנהל האתר, יספר דה חרוט, טוען כי “שוק השכרה אינו בריא. רק 5% מהיצע הנכסים לדיור אינו דיור מפוקח, וזה מעט מדי”.

ההמתנה לקבלת דיור סוציאלי מפוקח באמסטרדם נמשכת כעשר שנים.

על פי האתר, מחירי השכירות עלו ב-5.2% בשנה שעברה בכל הולנד, אבל באמסטרדם העלייה הייתה כפולה מזה. מחיר השכירות הממוצע לבית בהולנד עומד על 1,365 יורו בחודש, אולם באמסטרדם המחיר הממוצע זינק ל-2,200 יורו. לשם ההשוואה, ברוטרדם המחיר עומד 1,200 יורו ובהאג 1,500 יורו.

“אמסטרדם היא עיר פופולרית ותוססת, והרבה אקספטים מעלים את המחירים. בתוספת המחסור בנכסים להשכרה, התוצאה היא זינוק במחירים”, אומר דה חרוט ומציין: “אין כמעט כלום למי שמחפשים שכירות בין 700 ל-1,000 יורו בחודש”.

עוד על שוק הנדל”ן בהולנד

(מקור DutchNews.nl)

 

5 יורו על כל מפגין נגד הפליטים

המשטרה עצרה מספר משתתפים בהפגנה של תנועת הימין האירופית Pegida שנערכה בשבת האחרונה באמסטרדם. מתנגדים ותומכים התייצבו זה מול זה וגרמו למהומות לפרק זמן קצר. לא ידוע מאיזה צד העצורים. ראש העיר אברהרד ואן דר לאן (Eberhard van der Laan) נתן הוראה לסיים את ההפגנה. המשטרה קראה למפגינים להתפזר “למען ביטחונם האישי” ולעלות על אוטובוסים שהועמדו לרשותם. מפגיני פגידה נשמעו להוראות.

מספר מפלגות שמאל במועצת עיריית אמטרדם התאגדו והביעו את מחאתם על ההפגנה: הם החליטו לתרום חמישה יורו לסניף ארגון VluchtelingenWerk התומך בפליטים באמסטרדם על כל פעיל פגידה שנכח בהפגנה. אנשי פגידה מוחים על מה שהם רואים כתהליך האיסלמיזציה שעובר על אירופה ועל מדיניות מתן המקלט. הפגנות נוספות התקיימו לא מזמן באוטרכט וברוטרדם, בכל אחת מהן נעצרו כ-30 מפגינים, תומכים ומתנגדים כאחד.

גם בערים אחרות באירופה נערכות בשבת האחרונה הפגנות דומות. בדרזדן, שם נוסדה פגידה, הגיע מספר מפגינים נמוך מהצפוי. כ-7,000 מפגינים קראו קריאות מחאה טיפוסיות כגון “מרקל, לכי הביתה” ו”תבוצר אירופה, לסגור את הגבולות”. המשטרה ציפתה ל-15,000 מפגינים. באותה העת התקיימה הפגנת נגד מטעם ארגוני סטודנטים ואיגודים מקצועיים שבה נטלו חלק כ-2,500 משתתפים. ההפגנות התפזרו בשקט יחסי.

עוד על פליטים בהולנד

(מקור: NRC)

 

דרוש/ה: מחבק/ת פנדות

האם אין זו המשרה השווה בעולם? האישה הזו מלטפת ומחבקת גורי פנדה ואפילו מקבלת על כך שכר, 30,000 יורו בשנה ליתר דיוק.

לפני כשנתיים פורסמה בעיתון מודעת דרושים “מחבקת פנדות”. האישה בסרטון היא הזוכה המאושרת במשרה. היא לא זכאית לימי חופש, וזה לא שממש צריך חופש כדי להירגע מהעבודה הזו. ובכל זאת, על פי תיאור המשרה, חיבוק פנדות זו לא בדיוק עבודה קלה כמו שזה נשמע. “צריך כושר התמדה כדי להחזיק מעמד במשרה כזו”.

צפו ושפטו בעצמכם:

https://www.youtube.com/watch?v=-V1cpzxBNII

(מקור: Metro)

 

נא להכיר: קוואזימודו, הכלב

תקשיבו, הוא אמנם נראה די מוזר אבל אם לשפוט לפי התמונות, הוא חמוד, שאין דברים כאלה! זהו אמנם שמו של הגיבן מנוטרדם – אבל כאן אנחנו מדברים בכלל על כלב רועים.

אז הכירו את קוואזימודו, כלב מסוג רועה גרמני שנמצא בשבוע שעבר משוטט במדינת קנטאקי בארה”ב והובא למקלט Scondhand Hounds, שם כבש את ליבם של עובדי המקום בגלל צורת גופו המשונה. קוואזימודו נולד עם עמוד שדרה מעוקם שגורם לאיבריו הפנימיים להידחס זה אל זה.

בדף הפייסבוק “Quasi The Great” שהוקם עבורו, ניתן למצוא שלל תמונות וסרטונים של הכלב בן הארבע. אלפים כבר הציעו לאמץ אותו. שרה אנדרסון מ-Scondhand Hounds אומרת כי קוואזי עדיין אינו מוכן לאימוץ. “תחילה עלינו לוודא כי הוא אינו זקוק לטיפול מיוחד בשל הבעיות מהן הוא סובל. באמצעות דף הפייסבוק שפתחתי ביקשתי לעורר מודעות  לבעלי חיים ‘מיוחדים’. מגיע להם לחיות חיים מאושרים ונטולי דאגות כמו לכל חיה אחרת”, היא אומרת.

(מקור: Metro)

 

טורקיה מקיימת הבטחות, בהולנד בנו את בית החולים המשוכלל במדינה, ובישראל תוהים מה יש למאמן הכדורגל המצליח; פטר בוס לחפש בליגה הישראלית הבינונית. חדשות השבוע לפניכם

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

אספרגוס ופרפרים בדצמבר בהולנד
מדינות הבלקן לא יכולות לקלוט לתוכן יותר פליטים
אמסטרדם: 5 אטרקציות לבילוי בחורף

 

טורקיה מגבילה את זרימת הפליטים לאירופה

טורקיה מתחילה לחלק לפליטים סורים אישורי עבודה בשטחה, זאת על מנת להפחית את הסיכוי שהם ירצו להגר למדינות אחרות באירופה דרכה. כך מסר בשבוע שעבר השר הטורקי לעניינים אירופיים וולקן בוזקיר (Volkan Bozkir) לאחר שיחה שקיים באנקרה עם נציג הפרלמנט האירופי פרנס טימרמנס. מאז ה-8 בינואר נדרשים אזרחים סורים המבקשים להיכנס לטורקיה ממדינות אחרות שאינן סוריה, להשיג אשרת כניסה. משמעות הדבר היא כי מליוני פליטים סורים ממדינות כגון לבנון וירדן יתקשו להשיג את האשרה המיוחלת, ובכך תוגבל זרימתם דרך טורקיה ליתר מדינות אירופה. בעצם צעד זה, מקיימת טורקיה את ההבטחה שנתנה לפני מספר חודשים לאיחוד האירופי להגביל את זרימת הפליטים לתוככי האיחוד האירופי.

מקור: NRC

 

בניין חדש ויפה, לבית החולים באנסחדה

כמעט כמו במבצע צבאי הועברו בשבוע שעבר המאושפזים בבית החולים באנסחדה מהבניין הישן לבניין החדש והנוצץ.  כ-250 חולים מאושפזים השתתפו ב”מעבר הגדול”, כפי שתיארה זאת הנהלת המרכז הרפואי “ספקטרום” בטוונטה.

בבית החולים עוסקים 130 אנשי צוות בשינוע החולים מבניין לבניין. ספקים ומתקינים עומדים לרשות הצוות לכל בעייה טכנית. הצצה קלה לתוך חדר חולים חדש מגלה וילונות נאים על החלונות וחדר אמבטיה אישי. אחת החולות המבוגרות שהשתתפו במעבר זה מחייכת בשביעות רצון. “ממש לוקסוס”, היא אומרת.

הצוות המטפל, נדרש עכשיו גם הוא להסתגל למקום החדש.

שלוש שנים עמלו הבנאים על הקמת הבניין החדש, שאמור להחליף שני בתי חולים שקושרו זה לזה באמצעות גשר להולכי רגל באורך 500 מ’. מי מאנשי הצוות שרצה לחצות במהירות את הגשר, יכול היה להשתמש באופניים שעמדו לרשותם בשני צידי הגשר. מיטות על חוליהן שונעו באמצעות עגלות ממונעות שנסעו בין הבניינים.

בית החולים החדש, אחד הגדולים והמשוכללים בהולנד, ניצב סמוך לבית החולים הישן, במרכז העיר אנסחדה, ולא “באמצע אחו מוריק, כמו שקורה בדרך כלל”, אומרת מנהלת התכנון, מריסקה דה חרוט (Mariska De Groot).

האדריכל הארי אבלס (Harry Abels), אשר תכנן את בית החולים החדש אומר: “אם אתה חולה, עדיף שתישאר בתוך הקהילה ולא תיפלט אל מחוצה לה. נוסף לכך, באופן זה נשמרים חיי הקהילה במרכז העיר”.

מקורות שונים שהיו מעורבים בפרוייקט אומרים כי זה בית החולים המודרני והמשוכלל ביותר במדינה. לרשות החולים כבר לא עומדת טלוויזיה, אלא טאבלט שדרכו הם יכולים לצפות בטלוויזיה או להאזין לרדיו, לגלוש באינטרנט ולהזמין את ארוחותיהם, דבר ייחודי בהולנד.

בבית החולים לא מונהגות יותר שעות ביקור. המאושפזים רשאים לקבל מבקרים בכל עת שיחפצו עד השעה 21:00. הארוחות מוגשות על פי דרישה; לא בזמנים קבועים, אלא כאשר החולה רעב.

בית החולים מונה 350 חדרי אשפוז אישיים. אומרת דה חרוט: “לפרטיות יש יתרונות רבים. כך נוצר קשר אינטנסיבי ומשמעותי יותר בין החולה לרופא. החולה יכול להרשות לעצמו לשוחח עם הרופא בפתיחות רבה יותר. גם הסיכון לזיהומים פוחת”.

נוסף לכך, העיצוב כולו מבוסס על אלמנטים המשרים רוגע, שימוש בצבעים רכים. על הסביבה לתרום לתהליך ההחלמה של החולה. “זהו באמת מבנה יוצא מן הכלל”, אומרת וינטרס בעודה מתבוננת דרך החלון אל חלל מקורה זכוכית שטבעות התעמלות משתלשלות מתקרתו.

יתרון משמעותי כאן הוא שעתה נמצאים חדרי הניתוח, מחלקת ההתאוששות ומחלקת הטיפול הנמרץ כולם באותה הקומה. “עתה כבר אין צורך לשנע חולים במצב קריטי לאורך ולרוחב בית החולים”, אומר הנוירולוג ירון ואן ווחט (Jeroen van Vugt), יו”ר הצוות הרפואי.

בניית בית החולים הושלמה בזמן ונותרה במסגרת התקציב שהוקצה לו, עניין חסר תקדים לאור גודלו של הפרוייקט. על פי מנהל הפרוייקט אלפ באויטלאאר (Alp Buitelaar), הדבר התאפשר בזכות דיונים והסכמים שנערכו עם צוותי הבנייה טרם תחילת הבנייה.

המרכז הרפואי ספקטרום בטוונטה נדרש לקיצוצים בשיעור של 239 מליון אירו, על מנת להיות מסוגל להחזיר את ההלוואות שהוענקו לו לצורך הבנייה. בית החולים הודיע על הפסקת גיוס עובדים חדשים. צעדים נוספים יידרשו גם השנה על מנת לחסוך סכום של כ-30 מליון אירו נוספים.

מקור: NRC

 

אפשר להזמין קנקן מי ברז בבקשה?

אורחי מסעדות בכל רחבי המדינה רוצים לשתות כוס מי ברז לצד הארוחה. כ-105,000 איש כבר חתמו על העצומה באתר www.overalkraanwatergraag.nl, יוזמה של מספר ספקיות מים במדינה, המבקשת מבעלי עסקים בתחום ההסעדה להגיש לשולחן מי ברז. על פי סקר שערכה לאחרונה חברת הסקרים TNS NIPO, מסרבות כ-75% מהמסעדות בהולנד להגיש לשולחן קנקן מי ברז, בדרך כלל משום, שבניגוד למים מינרליים, לא ניתן לגבות עליו תשלום, וזאת אף על פי שסועדים מוכנים באופן עקרוני לשלם עבורו. 90% מהנסקרים מציינים כי קנקן מי ברז המוגש לשולחן הוא סימן להכנסת האורחים של המסעדה.

מקור: NRC

 

האם פטר בוס טוב למכבי תל אביב?

האם מגע ידו של פטר בוס כבר ניכר במכבי תל אביב? הוא סבור שזה כמעט בלתי אפשרי. ביום רביעי לפני פחות משבועיים הוא נחת בתל אביב ומייד העביר את האימון הראשון שלו. יום למחרת, הוא הוצג בפני העיתונאים, וביום ראשון התמודדה מכבי תל אביב בבית נגד מכבי חיפה וניצחה 1-2.

במסיבת העיתונאים שהתקיימה אחרי המשחק, שאל אחד העיתונאים, בעל עין חדה, האם נכון שבוס הורה לשחקנים להפעיל לחץ ישיר במקרה של איבוד כדור? בוס הנהן. בתוך שלוש-ארבע שניות על השחקנים להשיג מחדש שליטה על הכדור.

בוס הצליח ליצור רושם חיובי מיידי על העיתונאים, כאשר סיפר את הסיפור שלו באנגלית רהוטה, וליווה זאת בחיוך, דברים שקודמו בתפקיד, הסלובני יוקנוביץ’, לא ממש הצליח בהם.

העיתונאים הישראלים תהו מה יש למאמן כדורגל מצליח לחפש בליגה הישראלית הבינונית למדי? כאשר החלוץ המרכזי של מכבי תל אביב, שרן ייני, עבר לשחק בויטסה ארנהם, כולם ראו בכך קידום משמעותי.

האם תוכל מכבי להשוות את יכולותיה לאלו של ויטסה? על פי תוצאות המשחק נגד מכבי חיפה נראה שהזכות שמורה לצמד הקדמי ערן זהבי וטל בן-חיים. במחצית הראשונה הבקיע זהבי את השער ה-17 ב-16 משחקים ששוחקו עד כה, אולם האסיסט של טל בן חיים ב’, שסייע לשותפו לשם טל בן חיים א’ להבקיע את השער השני במשחק היה משמעותי אף יותר.

ברור שלבוס יש יותר סיכויים להגיע לשחק באירופה עם מכבי תל אביב מאשר עם ויטסה. לכן החלטתו לבוא לאמן קבוצה ישראלית מובנת בהחלט. חוץ מזה, על פי התקשורת בישראל, ישולם לו שכר גבוה יותר לעומת מה שהרוויח כמאמן ויטסה. קודמיו בתפקיד עברו לאמן קבוצות אירופאיות ברמה גבוהה יחסית אחרי שעזבו את מכבי תל אביב. כולם גם מספרים לו שהחיים בתל אביב הם גן עדן של ממש.

אבל מה שבעצם עזר לבוס להחליט היתה עקשנותו הבלתי מתפשרת של יורדי קראויף (Jordi Cruyff), המשמש מאז 2012 כמנהל הטכני של הקבוצה, להביא את בוס לאמן את הקבוצה. עד כה העדיף קראויף לגייס מאמנים ספרדים או פורטוגלים משום שהפערים התרבותיים הם קלים יותר לגישור.

אולם מסתבר כי עכשיו הזמן בשל סוף סוף עבור קראויף ובוס לחשוף את מכבי תל אביב לאסכולה ההולנדית, מונח שיש לו מקום של כבוד בעיני הכדורגל בישראל, ולסייע למכבי תל אביב להתקדם ולהמשיך להעלות את רמת הכדורגל שהיא הציגה עד כה גם במסגרת הופעותיה באירופה.

מקור: NRC

חורף חם בהולנד: אספרגוס ופרפרים בדצמבר, על מיזם הפסנתרים בתחנות הרכבת ומעבר לשלב ב’ בהתססה כנגד הפליטים

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

לילה לא שקט – מאירועי השנה החדשה בהולנד
חוק הפיטורין החדש וההסכם עם טורכיה לבלימת זרם פליטים
80% מהפליטים רוצים לחזור

הטבע השתגע: אספרגוס ופרפרים בדצמבר

אספרגוס ופרפרים לכבוד הכריסטמס – הטבע זימן לנו בדצמבר החולף שתי הפתעות. מאז תחילת המדידות, עם 14 מעלות בחוץ, היה זה הכריסטמס החם ביותר שעבר עלינו.

במהלך דצמבר האחרון, נשבר שיא הטמפרטורות היומי 6 פעמים. מאז חודש נובמבר ולאורך דצמבר שררה מעל הולנד רמה מטאורולוגית מאופיינת בלחצי אוויר גבוהים אשר גרמו לטמפרטורות שטרם נראו באזורנו בתקופה הזו של השנה. עד כה לא ירדה הטמפרטורה מתחת לאפס אפילו ללילה אחד. מעולם לא נרשם בהולנד חודש דצמבר שבו לא ירדו הטמפרטורות מתחת לאפס.

מזג אוויר חמים גורם לבלגן בטבע. מגדל אספרגוס מהכפר Etten-Leur במחוז ברבנט כבר קטף את האספרגוסים הראשונים. “בפינה החמה ביותר בשדה, הגובלת ביער, ראינו בימים האחרונים אספרגוס נובט”. את ארוחת האספרגוס הראשונה כבר אכלנו. היה להם טעם טוב”, אומרת לוס סווייפ (Loes Sweep) מחוות de Santspuy. זה מעולם לא קרה לה. ואפשר לומר שהיא גם לא ממש מאושרת מכך: “הצמח כבר בתהליך התפחתחות בשעה שהעונה הרשמית טרם נפתחה. אנחנו מקווים ‘שהוא יירגע’ וישוב לצמוח באביב. לא מתאים לנו אספרגוס עכשיו”.

גם הפרפרים הקדימו את זמנם – מצב יחיד במינו – מכיוון שפרפרים זקוקים לחום ושמש כדי להעלות את חומם הפנימי לשלושים מעלות. פרפר נימפית הסרפד (Atalanta), אחד הפרפרים הנפוצים בהולנד, כבר נצפה ובעמותה ההולנדית להגנת הפרפרים דיווחו כי גם פרפר עין הטווס (Aglais-io) והפרפר הצהוב (באנגלית: common brimstone) נראו לאחרונה. ממחוז Zuid Limburg התקבל דיווח נדיר על שועל כתום, סוג שכמעט אף פעם אינו מגיע להולנד.

נוהגים בחגים

מזה חמש שנים לא נצפה עומס בכבישים, כמו שקרה בכריסטמס האחרון: פקקי תנועה באורך כולל 90 ק”מ נרשמו בכבישים המהירים בכל רחבי המדינה. הפקק המשמעותי ביותר התרחש לאורך ה-A12 לכיוון חוף סכייוונינגן (Scheveningen) באיזור האג. על פי שירות בקרת התנועה הארצי, היה זה בגלל שאנשים רבים רצו ליהנות בחוף הים ממזג האוויר השמשי.

מקור: NRC

פסנתר ציבורי נוסף הושחת

למי מכם [ כמוני 🙂 ] שמרבים לחלוף בתחנות רכבת, בטח שמתם לב שבכמה וכמה תחנות רכבת גדולות ברחבי המדינה, הוצבו פסנתרים ציבוריים שבהם רשאים עוברים ושבים (מוכשרים יותר או פחות) לנגן ולהפגין בפני העוברים ושבים את כשרונם. מחווייתי האישית, אספר לכם שלא אחת נופלת בחלקי הזדמנות להאזין לאנשים מוכשרים להפליא.

הרעיון הכל כך פשוט הזה מקסים ממש. אולם מסתבר שיש כמה “יחידי סגולה”, שסבורים אחרת וטורחים להביע את דעתם על כך. העיתון NRC דיווח בשבוע החולף כי הפסנתר שהוצב בתחנת ניימכן הושחת בידי ונדליסטים. הפסנתר עומד נטוי על צידו, הפנל הקדמי נעקר ממקומו והמיתרים הרוסים. לא ידוע מי גרם לנזקים.

זו אינה הפעם הראשונה שפסנתר כזה ניזוק. שבועיים קודם לכן הושחת פסנתר ציבורי שהוצב בתחנת אמסטרדם סנטראל. אלמונים מרחו על הקלידים חיתול עם “תוכן” אנושי. הפסנתר נוקה, אולם יהיה צורך להחליפו, אחרי שהסתבר כי לא ניתן להיפטר “מהניחוח”.

לאחר שהפסנתר שניזוק בניימכן יתוקן, הוא יוצב בתחנה אחרת. פסנתר אחר יוצב בתחנת ניימכן בקרוב. את הרעיון להציב פסנתרים בתחנות הרכבת הגו בחברת הרכבות ההולנדית בעקבות מיזמים דומים בתחנות רכבת במדינות אחרות.

בביקורי האחרון בארץ נצפה פסנתר שכזה בתחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה. הפסנתר היה סגור ומסוגר. בשלט שהוצב בסמוך, נכתב כי נגינה בו מותרת אך ורק לנגנים מקצועיים בהרשמה מראש ותיאום עם רכבת ישראל. אולי זה רעיון ששווה לשתף עם NS, מה דעתכם?

מקור: NRC

הכניסה לפליטים חינם – ב”שחיית חג המולד”

בעיתון המקומים בעיר Ede פורסם מכתב ששלח תושב העיר לראש העיר: “אני קורא עתה בעיתון המקומי שלפליטים מותר לשחות בחינם בבריכה. ראש העיר, אל תהיה מופתע אם בעקבות כך יהיו בעיר אירועים שיפרו את הסדר הציבורי.”

קבוצה של פליטים הוזמנה ל”שחיית חג המולד”. כותב המכתב ביקש להביע תרעומת על כך שהוא היה מחוייב לשלם עבור שיעורי השחייה של ילדיו, בעוד הפליטים מקבלים את השיעורים הללו בחינם.

בשבוע שלפני כן, בוטל שיעור שחייה שאורגן על ידי COA
(Centraal Orgaan opvang Asielzoekers), ארגון הסיוע המרכזי לפליטים בהולנד. על פי העיתון המקומי De Gelderlander, היה זה בעקבות האיומים שהובעו במכתב.

במהלך ימי החג הופיעו בכמה אתרי חדשות ארציים ומקומיים מאמרי דעה שמתחו ביקורת על חולשתו של COA ומכך שהוא מתכופף מול איומים, כמו אותו מכתב. כותב המכתב הואשם בשנאת פליטים.

בהפגנות שהתקיימו במקומות שונים ברחבי המדינה (פורמרנד, חלדרמאלסן, אורנייה וסטיינברחן), לא היו רק חששות ופחדים מפני הפליטים הזרים, אלא גם זעם וחוסר שביעות רצון ניכרת מן הפוליטיקה ההולנדית.

תושבת העיר חלדרמאלסן (Geldermalsen) כתבה פוסט בפייסבוק: “תושבי חלדרמאלסן זוכים ליחס בלתי הוגן וכאילו הם חסרי משמעות, לא ניתנת להם הזכות כלל ליטול חלק בדיון הציבורי. במקום זאת הם עומדים מאחורי גדרות גבוהים ומתבוננים בנעשה בעירם מבלי שיותר להם להביע את דעתם. תנו לנו את ההזדמנות לחוש שאנחנו משמעותיים”. גבריאל ואן דן ברינק, מרצה לנושאי חברה ומנהיגות עירונית באוניברסיטת טילבורג אומר שהמכתב שכתב תושב העיר Ede לא נחת מהירח. “זהו סימפטום של מחלה פוליטית שנמשכת כבר זמן מה. ואן דן ברינק מתייחס לפער ההולך וגדל בין ההנגלה הפוליטית לחיים הציבוריים. “זאת בעיה שקיימת בדמוקרטיה”, סבור ואן דן ברינק. עד כמה באמת מקשיב השלטון לתחושותיהם של התושבים? אם ברצונך לקבל החלטה קשה, עליך לתקשר באופן משכנע. יש נושאים עניינים אינטרסים חברתיים חשובים שעל ההנהגה לקחת בחשבון. ואן דן ברינק סבור כי באופן כללי, מנהיגים ציבוריים בהולנד הם בעלי נטייה משפטית חזקה. הם נוטים לבחון נושאים מתוך ראיית סמכותם ולא לתת מקום לרחשי לב הציבור.

 “חלק מן המועצות המקומיות נוקטות בגישה תקיפה ומודיעות במכתבים לבתי התושבים כי הקמת מרכז קליטה לפליטים בסביבתם הוא מצב נתון ובלתי נמנע. גישה זו מעוררת זעם בקרב התושבים”, אומר מרסל בוחרס (Marcel Boogers) מרצה למנהיגות איזורית באוניברסיטת טוונטה (Twente). “אנשים לא משוגעים. הם רואים שבמקומות אחרים, דברים קורים אחרת; שיש ערים שבהן מביעים ראשיהן התנגדות לפניות מצד COA להקים מרכז קליטה לפליטים”. “היעדר תחושת שותפות מצד התושבים בתהליך קבלת ההחלטות בעירם היא פקטור משמעותי בתחושת התסכול והזעם האופפת את התושבים”, אומר פול ורהאחה (Paul Verhaeghe) מאוניברסיטת חנט (Gent) בבלגיה. ורהאחה חוקר בין היתר האם שינויים חברתיים גורמים לקשיים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. “במושג “השתתפות חברתית” יש מין סוג של אשליה”. תושבים ומועצות מקומיות מקבלות מטלות מן הממשל המרכזי שעליהן לבצע בתוך מערכת נוקשה של חוקים, ועל פי רוב, עם פחות מדי משאבים כספיים. “האוטונומיה שבה מבקש השלטון המקומי לזכות, על פי רוב אינה קיימת. מצב זה גורם גם הוא לתסכול”.

אלו צעדים אמור המגזר הפוליטי לנקוט ב-2016 על מנת שהעניין לא ייצא משליטה? “הדרך הטובה ביותר היא לשתף את התושבים בתהליך קבלת ההחלטות”, אומר ורהאחה. “עם קבלת ההנחייה להקים מרכז לקליטת מבקשי מקלט, יש למנות קבוצה של נציגים תושבי העיר שיעבדו יחד עם העירייה. דוגמא היסטורית לתהליך קבלת החלטות שכזה הזו מגיעה מארה”ב. ניתן היה לצאת מתוך הנחה כי תושב ממוצע בטקסס יבחר בנפט כמשאב שיספק לו אנרגיה ביתית. אולם, אחרי שקבוצת העבודה שמונתה לבחון את הנושא קיבלה לידיה את החומר ולמדה אותו, חל שינוי בדעתם. בסופו של דבר התקבלה והוצאה לפועל ההחלטה לספק למדינה אנרגיה מרוח”.

על פי ורהאחה זוהי דוגמא חשובה למה שמכונה “דמוקרטיה מכוונת מטרה” (deliberate democracy). “על ידי יצירת מצב לפיו ניתנת לתושבים תחושה שיש להם שליטה על האופן בו מתרחשים דברים בסביבתם, ניתן להוציא לפועל החלטות בקלות רבה יותר. ראשי ערים צריכים לשנות גישה ולהפוך ממנהלים לקואצ’רים”, אומר ורהאחה.

איך יכול התושב הממוצע להתייצב מול הפוליטיקה כאשר דברים שקורים בעיר אינם לרוחו? “בסטיינברחן, אורנייה ופורמרנד התאגדו התושבים והביעו את התנגדותם, אחרי שאירועים במרכזי הקליטה גרמו לעניינים לצאת משליטה. “דאגו לכך שהמצב ייצא מכלל שליטה” אומר מרסל בוחרס בחצי חיוך. אולם הוא מציע טיפ מוצלח יותר: “התארגנו לפעולה דרך מסגרות חברתיות שונות, כגון מועדונים, כנסיות, ועדי שכונות, בתי ספר. ההתארגנות להבעת דעה אינה חייבת להגיע ממקום שלילי, על מנת שהיא תביא לתוצאות טובות. שאלו את העירייה כיצד אתם יכולים לתרום בתמורה להפחתת מספר הפליטים שיגיעו לעיר”. בוחרס סבור שהמחאה נגד הפליטים אינה זוכה לתשומת לב ראויה, משום שהיא מתפרשת כשנאת זרים. קסנופוביה היא משהו אנושי, והימנעות מהתמודדות עם חששותיהם של התושבים היא לא הדרך הנכונה.

ואן דר ברינק טוען כי זרם הפליטים המתגבר הוביל להיווצרות של תחושב של חוסר ביטחון שגרמה למחאת התושבים לצאת מכלל שליטה ולהתפתח למהומות. זהו השלב הקיצוני ביותר מבין שלושה שלבים בתהליך שהולך ומתפחת מזה מספר שנים. השלב הראשון הוא הימנעות מהצבעה בבחירות והשלב השני הוא הצבעה המונית למפלגה קיצונית כגון PVV. מהומות וזריקת אבנים היא השלב השלישי. ואן דן ברינק מביע פסימיות כאשר הוא נשאל מה יכולה הפוליטיקה ללמוד מכך. “הפוליטיקה מתעסקת בדברים הפחות חשובים ומתעלמת מהאינטרס הציבורי ועקב כך מתקשה לייצר שינויים משמעותיים בחיי התושבים”.

המסקנה המתבקשת מהכתבה הזו היא שאם אנחנו רוצים להשיג משהו, אנחנו צריכים לפעול בדרכים חכמות כדי להשיג תוצאות….
מקור: NRC