Category: הולנדיה

זוכרים את הכתבה על מסורת ארוחת בוקר של פסחא בבית הספר? על הקופסאות ועל הפדיחות? אז הנה לכם כזה, אבל לחורף. קדימה סרג׳יו, לעסק.

נובמבר מי יודע? סנט מארטין דאך

11 בנובמבר, תאריך שקל לזכור ובו מתקיים יום מצעד מקבצי הנדבות, הידוע בכינוי ״סנט מארטין דאך״ (Sint maarten dag). הילדים עוברים בין הבתים שרים שירים יעודיים, מציגים עששית מעשה ידיהם להתפאר ואוספים ממתקים או קלמנטינות (sint maarten lopen).

 

אולי יעניין אותך גם:

חנוכה בהולנד? השנה יש לנו המלצה חמה בשבילכם! כנסו לקרוא 

הגבלות קורונה חדשות בהולנד 

 

 

מה לעשות?

הכנות:  כשבוע/ שבועיים מראש יתקבלו מבית הספר/ הגן בקשות לאיסוף חומרים למיחזור, ולקניית הידית הארוכה לעששית. הילד יספר על הלמפייון שהוא מכין ואתם תהנהנו בהבנה. מה זה למפיון? הכוונה היא למעין עששית עשויה קרטון ונייר צלופן עם חוט (ידית). לתוך הידית מושחל מתקן דמוי חכה, כשבקצה ה״חכה״ אין תולעת אלא נורית קטנה.

את המתקן המוזר ניתן לקנות בכל חנות (כמעט) כשבוע-שבועיים לפני תאריך היעד. מומלץ לא לחכות לרגע האחרון ולהתקע בלי, כי בימים כתיקונם (ללא קורונה) תתבקשו להביא את ״החכה״ לבית ספר/ גן.

שירים

בבית הספר ובגן מכינים את הילדים ומדקלמים ללא הפסקה את אותם חמשירים, שבסוף יתקעו לכם בראש, ולא יצאו במשך חודשים. אם נחתתם ממש לפני היום היעודי, או פשוט התעלמתם ממה שקורה סביבכם בשבועיים שלפני ״החג״, אפשר לתרגל מול סרטוני יוטיוב.

ביום האירוע:

1. יש להשאיר הורה תורן בבית על מנת שיוכל לפתוח את הדלת ולחלק ממתקים, בזמן שאתם הולכים עם הילדים והורים נוספים לסבב איסוף תרומות.
2. אנא וודאו בטרם היציאה מהבית שאכן העששית תואמת בגודל את ה״חכה״, אחרת יהיה בלאגן (בדר״כ זה מרגיז אבל תהיו יצירתיים, אטבי כביסה עבדו אצלי טוב במטרה לכוון את הנורית למקום הנכון).
3. אין סיכוי שתחזרו בלי עששית שעפה/ נקרעה/ נרטבה, מלווה בילד בוכה על מר גורלה. לא יקרה, עובדה מוגמרת. (ותודה להילה ברקן על החידוד).
4. להתלבש חם, לקחת פנס או מחזיר אור (כמו כזה של ריצה/ ווסט זוהר זה גם אחלה) כי תמיד(!) יורד גשם וקר. (חוץ מבשנת קורונה שאסור בכלל לצאת לרחוב ואז היום הוא יבש ושימשי).

אולי יעניין אותך גם:

עושים קונצים – פגישה עם המאיירת והאנימטורית דפנה אוודיש
על סינטרקלאס, לחם שטן ואיזו משחה ביתית

סינטרקלאס – הסב החביב שבא לחגוג יומולדת

נובמבר הוא חודש עמוס בקדושים. במהלכו יגיע גם סינטרקלאס לבקר בהולנד. אז מה הסיפור שלו?

החל מאמצע נובמבר ועד ל- 5 בדצמבר, המדינה מתמלאת באנשים שלבושים בתלבושות מוזרות. חלקם היו בעבר עם פנים צבועות בשחור והיום רק אפור (זה סיפור ארוך והיסטורי אפשר לקרוא עליו כאן).  אחרים מחופשים לאנשים זקנים עם גלימה אדומה וזקן לבן רכובים על סוס ומחלקים ממתקים לילדים טובים.

חשבתם שבזה נגמר הסיפור? אז זהו שהוא רק התחיל! מחכים לכם שלושה שבועות של הוצאות כספיות והרבה עבודות מלאכה בבית הספר ובבית. היר ווי גו…

מה צריך לדעת:

1. במשך שלושה שבועות הילדים משאירים ליד הדלת (בתוך הבית), נעל ובתוכה גזר לסוס של סינטרקלאס (אפשר גם תפוח או קלמנטינה שקיבלתם בסנט מרטין וכמעט מתה בקערת פירות).
2. הקדוש או עוזריו מגיעים כל כמה ימים (ניתן אפילו להצמיד הכל ליומן בשיטה ההולנדית), לוקחים את הגזר (היצירתיים משאירים פרורים לתחושה אמיתית), ומשאירים שוקולד קטן, פייפרנוטן (העוגיות המזוהות עם החג) או מתנה קטנה בנעל. במידה ולא הבנתם: זה אתם שעושים הכל…
3. הילדים יכינו (מבעוד מועד) רשימה עם מתנות שהם מבקשים מהקדוש (אותן יקבלו בערב החבילות – pakesavond, שמתקיים ב-5/12) ובערב הגעתו להולנד יניחו את הרשימה בנעל. בבוקר יגלו שהיא נעלמה! (שימו לב להחביא את הרשימה אך לא לאבד אותה, כי אתם צריכים להחליט מה אתם מזמינים ממנה :-))

חנויות המשחקים ואתרי האינטרנט עושים לכם עבודה קלה. חודש מראש כבר יעמיסו עליכם חוברות מלאות במתנות לילדים. עם הקטנים ניתן להכין רשימת מתנות על ידי גזירה של המתנה המועדפת עליהם מתוך החוברת והדבקה על גבי המכתב לקדוש. הגדולים כבר יכתבו בעצמם רשימה, רק שימו לב שאתם באמת מצליחים לקרוא (שיהיו בריאים עם הכתב המחובר שלהם).

איך להתארגן?

• הרבה נייר עטיפה יעודי. לא כיף שיגיעו המתנות ותוך כדי עטיפה יגמר לכם הגליל ותשארו בלי.
• שק ייעודי- כן כן יש כזה. קונים פעם אחת ונשאר בבוידם לכמה שנים טובות עד שהילדים מבינים שהכל זאת הצגה אחת גדולה.
• להזמין מתנות באינטרנט – הכי קל ונגיש ואפשר לעשות את זה אחרי שהילדים הלכו לישון (אם אתם רוצים לשמור על ההפתעה).
• לפנות מקום להחביא את הכל עד למועד הרלוונטי.
• לקנות מתנות קטנות לנעל (בדר״כ ניתן לקנות גם בסופר הקרוב לביתכם).
• לקבוע עם שכן נחמד לצלצל בפעמון ב5.12 ולהניח את השק מחוץ לדלת.
• באם התבקשתם לשלוח עם הילדים נעל לבית הספר, עדיפות לשלוח נעל שכבר נהרסה/ קטנה, על מנת שלא תדאגו אם היא לא חזרה…

סופריזה, גולת הכותרת

אם הכנתם הכל מראש יהיה לכם קל יותר לצלוח את המטלה הבאה- הסופריזה!!!

הפעם זה מגיע מכיוון בית הספר. תהיה הגרלה בין ילדי הכיתה וכל אחד יגריל שם של ילד אחר. מן סגנון של ענק וגמד מפורים שלנו. אבל לא בדיוק. מה שקורה כאן זה שאתם ההורים לרב תהיו אחראים על פרויקט יצירה שלא יבייש את מוזיאון ואן גוך. הילדים יכתבו בכרטיס ההגרלה מה הם התחביבים שלהם, מה האוכל האהוב וכדומה, מכאן תוכלו ״לגזור״ את נושא הסופריזה. שהיא בעצם סוג של ״פינאטה״. קופסה בצורה של כל דבר שתוכלו לחשוב עליו, ובתוכה המתנה הכה סמלית שיכולה לעלות בדרך כלל גג 5€. אבל התוכן לא חשוב, הקנקן כן! ולכל מי שבכל זאת מבין קצת הולנדית הוידאו הזה הוא מסט!

חשבתם שזהו? נגמר? אז לא.

מרי כריסמס!

אוטוטו יוצאים לחופשת החורף, הלא היא חופשת כריסמס אבל זה רק לקראת 20 לדצמבר, ומה עד אז?

במרבית בתי הספר נהוג לחגוג את חג המולד בארוחה משותפת (זוכרים את פסחא?). חלקכם תתבקשו להגיע לעזור בקישוט הכיתות בנורות ועצי אשוח, אחרים יתבקשו להכין מנה לארוחת החג המתקיימת בבית הספר. מה שבטוח שמשעמם לא יהיה.

טיפ: לארוחת החג המתקיימת בבית הספר הילדים יגיעו לבושים בבגדי חג. הכוונה היא לא לטי שיירט וגינס, אלא לגקט ועניבה. מניסיון עגום שלי, הכינו עצמכם מראש. לפעמים יש גם קרסט גאלה לכיתה 8 (כיתה ו’). זאת מסיבה קצת יותר פנסית עם בגדים חגיגים פלוס פלוס.

מרבית הילדים מחלקים בכיתה כרטיסים עם איחולי חג שמח ושנה טובה. אפשר לקנות חבילות גדולות של כרטיסים כמעט בכל חנות וסופר (אל תתפתו לקנות יקר או להכין בעצמכם זה יקח נצח!). נהוג גם לשים בתיבה של השכנים ולשלוח למכרים קרובים ורחוקים.

יתכן גם ותתבקשו למסור לילדים גרב לבית הספר שתחזור (או לא), עם מתנה. (עדיפות לזו שאתם לא מוצאים את זוגתה).

אצלכם בבית הספר מתקיימות מסורות נוספות בחודשים אלו? נשמח לשמוע עליהן בתגובות.

 

היום האחרון של חודש אוקטובר, מדי שנה, מוקדש כולו לחגיגות הלוואין (Halloween, ״ליל כל הקדושים״). זהו היום היחיד בו מכשפות ורוחות מקבלות תשומת לב יתרה.

מסורת שחדרה גם אל ההולנדים

החג הנוצרי ששמו הוא צירוף של שתי מילים שמתחברות אל ״הערב הקדוש״ (Hallow / e’en) הוא חג שמקושר עם מוות, ונחגג עם רוחות, שדים, מכשפות וערפדים. האמונה העתיקה שמאחוריו היא שרוחות המתים שבות בערב זה אל החיים. ולכן מי שיצא מביתו בערב זה נהג לעטות מסכות וללבוש תחפושות כדי ״להטעות״ את רוחות המתים.

עוד ממנהגי החג: צעידה עם נר בתוך דלעת חלולה ומגולפת, ונקישה על דלתות תוך הצעה להתפלל לנשמת המתים של הבית תמורת עוגיה שנקראת עוגיית נשמה Soul Cake.

במשך השנים, החג נחגג בהרבה מדינות ברחבי הגלובוס, ומשכך, גם קיבל תפנית קלה בעלילה. עיקר החגיגות כיום נעות סביב קישוט הבתים והחצרות בדמויות או ״טריקים״ מפחידים, ובטיולי ילדים מחופשים בשכונות, נקישה על דלתות ובקשת ממתק, כשהבקשה היא בנוסח קצת ״מאיים״: Trick or Treat כלומר ‘תנו לנו ממתק או שנעשה לכם תעלול’. התעלול יכול להיות למשל זריקת ביצה על הבית, או עטיפת הבית בנייר טואלט וכדומה. אבל כן, לרוב זה מסתיים בממתק וכולם מרוצים.

בשנים האחרונות אפשר לראות גם בהולנד יותר ויותר ילדים שחוגגים את החג הזה למרות שחג איסוף הממתקים הרשמי פה הוא ללא ספק סנט מרטין שיחול בתאריך 11.11.

 

אולי יעניין אותך גם:

פסטיבל SERET: קולנוע ישראלי בהולנד, גם בצפייה ביתית
הגיגי סתיו ישראלנדי
הירקן, הברק והתפוח ההולנדי
להצטרפות לרשימת הדיוור של דאצ’טאון

אירועי האלווין לבליינים

אם חשקה נפשכם בבילוי ותעלול, תוכלו למצוא ברשימה הבאה מגוון של רעיונות. כמו כל האירועים המתקיימים בתקופה זו, אנו ממליצים להיכנס לאתר האינטרנט של האירוע ולבדוק האם יש צורך בהזמנת כרטיסים מראש או בהנחיות מיוחדות.

Spooky Days and Fright Nights at Walibi

במהלך חודש אוקטובר

בפארק וואליבי מציינים את האלווין לאורך כל חודש אוקטובר עם ימי Spooky Days למשכימי קום ובעיקר למשפחות וילדים בגילאי 6-12. הילדים הגדולים והאמיצים יותר ימצאו שלל הפתעות מבעיתות ב- Fright Nights.

לאתר

פארק Toverland

במהלך חודש אוקטובר

גם פארק השעשועים הזה מציע פעילות מיוחדת לכבוד האלווין, בשילוב עם חגיגות 20 שנה להקמת הפארק. הפארק מציע אירועי האלווין לכל הגילאים ובדרגות פחד שונות במהלך כל חודש אוקטובר, כך שהפעילות מתאימה לגדולים ולקטנים. ברחבי הפארק הוקמו חמישה מתחמי אימה כשכל מתחם נושא דמות מבעיתה אחרת. בפארק אף פתחו מסעדת Trick or Eat עם ארוחות באווירת האלווין.

לאתר

Fun Forest

30 אוקטובר 2021

אם בכל זאת רציתם לשלב קצת פעילות אתגרית בין כל הממתקים של הלילה, ב -Fun Forest אתם מוזמנים לטיפוס לילה מיוחד להאלווין. בטיפוס הלילי תקבלו פנסי ראש וגם הפתעות מפחידות לאורך המסלול. האירוע זמין ב Fun Forest  אמסטרדם, אלמרה, פנלו ורוטרדם.

לאתר

מסיבת האלווין במועדון הלילה WesterUnie 

30 אוקטובר 2021

אחת המסיבות היותר מוכרות מתרחשת במועדון הלילה WesterUnie שבאמסטרדם. השנה, מסיבת ליל כל הקדושים הגדולה ביותר באמסטרדם מתקיימת בפעם ה-12 ב-WesterUnie, שיהפוך לקרקס האימה הפארנורמלי! מפיקי המסיבה הופכים את המועדון לקרקס איימה וקוד הלבוש הוא תחפושת בלבד. המסיבה תתקיים בין השעות 15:00 לחצות.

לאתר

Crazy Sexy Cool Halloween

30 אוקטובר 2021

עוד מסיבה למבוגרים בלבד הפעם ברוטרדם בפסטיבל שמתקיים ב- Zuiderpark. הפסטיבל יחל בשעה 14:00 וימשך לאורך כל היום עד השעה 23:00. כשלא תרקדו תוכלו לבלות באיזורי הפחדה, מתחמי אמנים ומתחמי אוכל- הכל באוהלים מחוממים.

לאתר

 

[adrotate banner=”37″]

תיאו ואן-גוך, יוצר פרובוקטיבי, מוערך ומוכר שבעט במוסכמות ושחט פרות קדושות, עורר את זעמם של מוסלמים קיצוניים ונרצח באכזריות, ב- 2 בנובמבר 2004, בלב אמסטרדם. הרצח ניפץ את אשליית החברה האמסטרדמית הסובלנית והרב תרבותית. גם כיום, 17 שנים לאחר מכן, הטראומה התרבותית הזו עדיין מורגשת.

הרצח

ביום שלישי, 2 בנובמבר 2004, בסביבות השעה 8:30 בבוקר, בעת  שתיאו ואן-גוך רכב על אופניו לעבודה ברחוב Linnaeusstraat באמסטרדם, מוחמד בויארי  ירה בו ושיסף את גרונו. מהיריות נפגעו גם שני עוברי אורח. בויארי הצמיד, בעזרת סכין, לבטנו של ואן-גוך פתק. בפתק היו איומים על חייה של עייאן הירסי עלי, איומים על ארצות המערב, ועל יהודים ששולטים על הולנד, כולל יוב כהן, ראש עיריית אמסטרדם דאז.

בויארי, הולנדי-מרוקאי בן 26 נעצר על ידי המשטרה לאחר מרדף. במשפטו הוא הורשע ברצח ונשפט למאסר עולם ללא אפשרות חנינה.

אולי יעניין אותך גם:

נעצר חשוד בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה
אבא ובת – שיחה אישית על יציאה מהארון
חשיפה לצפון: חרונינגן

אובדן התמימות

הרצח הכה את העיר אמסטרדם בתדהמה. האנשים נמלאו צער וזעמו על חילול זכותם לחופש הביטוי במעשה כה אלים. נוצר חשש  שיהיה קשה מאד לשמר את תחושת ה״חיה ותן לחיות״, שבזכותה אמסטרדם הייתה כה אהובה ובטוחה. בימים שלאחר מכן אנשים הגיעו לזירת הרצח כדי להביע את השתתפותם. הניחו לזכרו חפצים שונים, פרחים ואפילו חבילות סיגריות כמחווה להיותו מעשן כבד. בנוסף, נתלתה במקום מחברת כדי לאפשר לאנשים לכתוב את אשר על ליבם. מישהו תלה במקום שלט שעליו נכתב, ״הולנד מתה פה ב-2 בנובמבר. בן רגע הפכתי לזר בארצי.״

באותו הערב נערכה עצרת בכיכר דאם, בהשתתפות 20,000 בני אדם. ביניהם ראש העיר כהן. כהן קרא לאמסטרדמים במקום ״להביע בברור את דעתינו על הרצח המזוויע הזה.״ הקהל הגיב בצעקות.

 

״איבדנו את תמימותינו בעקבות הרצח הזה״, אמר אחמד מרקוך, כיום ראש עיריית ארנהם, שהיה בעת הרצח מתאם נוער ובטיחות במזרח אמסטרדם. ״הרצח עימת אותנו עם העובדה שיש לנו פה אנשים צעירים שנולדו וגדלו בהולנד, משכילים וללא עבר פלילי, שמושפעים ומורעלים על ידי מנהיגי דת. מנהיגים שדובקים ברעיונות האלימים של הסלפיזם ורוצים ליישמם.״ מאז הרצח מרקוך מזהיר מפני האידיאולוגיה הזו. לדבריו,  ״הטעות הגדולה ביותר הייתה ההחלטה של ממשלת רוטה הראשונה, בשנת 2010, שלא לפעול נגד הרדיקליזציה, לקח שנתיים כדי שיתחילו בכלל להתמודד עם הסלפיזם, אסור לנו להרפות…זה קרב שאני עדיין נלחם בו.״

וילם דה האן, פרופ׳ לקרימינולוגיה ב-VU כתב שהרצח מהווה טראומה חברתית. לדבריו הרצח של ואן-גוך נגע בלב החברה הרב-תרבותית בהולנד. ״עד אז חיינו באשליה שקבוצות שונות ישתלבו באוכלוסיה בעצמן. שהדת תהווה גורם שחשיבותו תלך ותרד בהולנד. האשליה הזו נופצה על ידי הרצח.״

ואן-גוך הפרובוקטיבי והאיסלם הקיצוני

״יש במדינה הזו גיס חמישי של מזייני עיזים שמתעבים אותנו ויורקים על ההולנדים. הם שונאים את החירות שלנו ולמרות שלא מניחים דבר בדרכם, חומרית או תרבותית, הם משוכנעים שהולנד החילונית צריכה להמחות מן העולם.״

תיאו ואן-גוך

חודשים ספורים לפני רציחתו, עורר ואן-גוך את חמת זעמו של האיסלם הקיצוני בעקבות הקרנת סרט קצר, שהפיק וביים. התסריט לסרט נכתב על-ידי עייאן הירסי עלי (לשעבר חברת בית הנבחרים מטעם VVD). הסרט ״Submission״ (כניעה), ששמו הוא אחד התרגומים האפשריים של המילה איסלאם לאנגלית. הסרט מספר את סיפורן של ארבע נשים מוסלמיות, עוטות חיג׳אב, שעברו התעללות. את כולן מגלמת אותה שחקנית. במהלכו ניתן לראות פסוקים מהקוראן כתובים על גבי גופן העירום.

מטרת הסרט הייתה למחות על היחס לנשים בקוראן, כפי שהירסי עלי הסבירה. ״אם את אישה מוסלמית הקוראת את הקוראן, את קוראת שיאנסו אותך אם תסרבי לבעלך, זה פוגע וזה מעליב.״ היא ציפתה שהעולם המוסלמי יתקוף אותה בעקבות הסרט,  ואכן האיומים עליה ועל ואן-גוך לא איחרו להגיע. כתובתה הפרטית פורסמה באתר אינטרנט מוסלמי ולאחר שבאותו אתר פורסמו איומים נגדה, ונגד ואן-גוך הוחלט להכניס אותה, באופן מיידי,  למסתור ולספק לה הגנה תמידית.

גם ואן-גוך קיבל הגנה לזמן קצר, אך הוא סירב להתייחס לאיומים ברצינות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא קיבל תגובות זועמות מצד מוסלמים. כך קרה גם בשנת 2003, כשהוא פירסם אסופת מאמרים שנקראה ״אללה יודע הכי טוב.״

בין היתר הוא התייחס בספר לפטימה עאלטיק, פוליטיקאית שניסתה להטיל חרם על מחזה שעסק באשתו של הנביא מוחמד. ״גברת עאלטיק, האם הבנת משהו מהרעיונות של הסוציאליסטים והסוציאל-דמוקרטים מלפני 200 שנה, שבמהלכן נאבקו על הזכות להיות כופרים. כלומר, לא לכרוע ברך בפני אלוהים, אללה, יהווה, או מי שצץ מהאמונות הטפלות של האנשים.״

הילד הרע של התקשורת

תיאו ואן-גוך, יוצר סרטים, סופר, וכותב מאמרי דיעה לעיתונות הושמץ רבות במהלך הקריירה שלו, בעיקר בגלל שהיה פרובוקטור תמידי. ולמקרה שתהיתם, כן – הוא מצאצאיו של הצייר המפורסם וינסנט ואו- גוך.

הסרטים שלו, הספרים שלו, מאמריו והצהרותיו לתקשורת הובילו לתגובות זועמות, ויכוחים סוערים ולפעמים להליכים משפטיים. פעמים רבות נאמר עליו שאין לו מספיק אצבעות בידיים וברגלים כדי למנות את כל אויביו. הולנד אהבה לשנוא אותו, אך אפילו אויביו הודו שיש לו לב זהב.

לעומת דמותו הציבורית של הפרובוקטור המתווכח עם כולם על הכל, שאהב לשחק את האיש הרע בכל סרטיו, בשכונה שלו הכירו את ואן-גוך האמיתי. אדם אדיב שרוכב לכל מקום על אופניו, והולך רק כשהוא מוציא את הכלב שלו לטיול.

שכן שהיה פוגש כל שבוע בפארק עם כלבו, סיפר, שלפני מותו התחיל ואן-גוך לדאוג לבריאותו, ירד במשקל והפסיק לשתות. ״הוא אמר לי שהוא רוצה לראות את בנו גדל וזה מה שעבר לי בראש כששמעתי שהוא נרצח.״

בקריירה המרשימה שלו, שנגדעה באיבה, הוא הוציא סרטים וספרים רבים. סרטו האחרון יצא לאקרנים רק לאחר מותו, “06-05”. הסרט עסק ברצח הפוליטי הראשון בהולנד, של פים פורטוין.

״אני רק רוצה להיות מסוגל לומר את דעתי. למרבה הבושה גיליתי שיש הרבה דברים שאי אפשר לומר בהולנד, בזמן שכולם מתפארים בחברה הלכאורה סובלנית שלנו״.

תיאו ואן-גוך

לכל הכתבות של לילך

מקור תמונה ראשית: “Theo van Gogh” by Denkbeeldhouwer is licensed under CC BY-NC-SA 2.0.

במסגרת המדור שירים מכאן, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

הפעם מתארחת במדורינו הנריקה אשר בחרה עבורנו את השיר הנוסטלגי ‘הכפר’ – het dorp של וים סונפלד (Wim Sonneveld). זהו שיר הולנדי קלאסי שמעלה דמעה בכל מי שהיה כאן בהולנד בתקופה של הקוקו והסרפן שבה חבר היה חבר. אולי הגירסה ההולנדית להיו זמנים משולבת בזכרון יעקב שלי. 

‘הכפר’ יצא לראשונה בשנת  1974, אך הוא נכתב כבר בשנת 1965, ומבוסס בעצם על שיר צרפתי משנת 1930. כך שמדובר פה למעשה על הנוסטלגיה של הנוסטלגיה. שימו לב שהוא ‘מתלונן’ על ‘הנוער של היום’ עם תסרוקות הביטלס שלו המפזז לצלילי מוזיקת הקצב… אבל המילים האלמותיות נוגעות בכל אחד אשר מתגעגע לימי ילדותו ולעולם הולך ונעלם. 

אולי יעניין אותך גם:

אדם בעקבות גורלו – טיולים בהולנד עם איזי ריידר
איפה אני?
צמחונות – זה בטבע שלנו

הנריקה וגל נפגשו בתור סטודנטים בפאב אירי בברמינגהם, אנגליה. זה היה מתישהו בשנת 1997-8. לאחר מכן הם  גרו בקיבוץ ליד ים המלח, טיילו באפריקה, במרכז אמריקה ובאירופה, ולבסוף השתקעו בוייספ (Weesp) בשנת 2001. מאז הם פה, עובדים שניהם בחברת הטיולים שלהם איזי ריידר אמסטרדם. יש להם שלושה ילדים. תם 13, מאיה 9 ואילן בן 4. 

בחרתי את שירו של וים סוננפלד, אומרת הנריקה כי זהו שיר אשר מחזיר אותי לילדות, לחווה ולכפר בה גדלתי. הרגשת נוסטלגיה לילדות כפרית פשוטה ומאושרת. 

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

הכפר – וים סונפלד

יש לי בבית עדיין גלויה, אשר רואים בה כנסייה,

ועגלה עם סוס

הקצב י. ואן דר וֵן

פאב, גברת על אופניים

 

זה בטח לא אומר לך כלום, אבל זה המקום שבו נולדתי

הכפר הזה

אני עדיין זוכר איך זה היה

ילדי האיכרים בכיתה

עגלה משקשקת על דרך לא סלולה

בית העירייה עם משאבה מלפנים

דרך העפר בשדה התירס

הבקר, המשקים

 

ולאורך שביל הגן של אבי

ראיתי את העצים הגבוהים

הייתי ילד, וחשבתי לתומי

שזה לעולם לא ייגמר

 

כמה פשוט הם חיו אז

בבתים פשוטים מוקפים ירק

עם פרחים וגדר חיה

אך כנראה הם חיו לא נכון

אל הכפר הגיעה הקידמה

והם עכשיו בדרך הנכונה

ראה כמה חייהם מלאים עכשיו

רואים שעשועון בטלוויזיה

חיים בקופסאות בטון עם הרבה זכוכית

וכך אפשר לראות איך הספה ניצבת אצל גברת מין, ועל השידה ורדים מפלסטיק

 

ולאורך שביל הגן של אבי

ראיתי את העצים הגבוהים

הייתי ילד, וחשבתי לתומי

שזה לעולם לא ייגמר

 

צעירי הכפר נפגשים בכיכר

בחצאית מיני ותיספורת ביטלס.  מפזזים עם מוזיקה קצבית

אני יודע זו, זכותם המלאה

הזמן החדש, כמו שאתה תמיד אומר

אבל אני קצת נעצב

אני עוד זוכר את אבותיהם

אשר היו קונים זוטהאוט בפרוטה

ראיתי את אימותיהם קופצות בחבל

הכפר הזה של פעם, איננו עוד

וכל מה שנותר לי הוא גלויה וזיכרונות

 

כשראיתי את העצים הגבוהים לאורך שביל הגן של אבי

הייתי ילד, איך יכולתי לדעת

שכל זה ייעלם לנצח

לכל הכתבות בסדרה

יום המורה (Dag van de Leraar) מצויין בחמישה באוקטובר. יום זה נוסד כדי להודות למורים בכל רחבי העולם על החינוך וההשקעה הרבה בילדנו. היום הזה נחגג במעל 88 מדינות, ובכל מדינה יש מסורת שונה כדי לציין יום זה. בסין, לדוגמא, בוגרי בית הספר חוזרים לבית הספר הישן שלהם כדי להודות למורים שלימדו אותם. באסטוניה ובהודו נהוג שהתלמידים הבוגרים תופסים את מקומם של המורים ומלמדים באותו היום.בלא מעט מדינות הילדים מכינים מתנות, שירים וברכות, מחלקים פרחים, או מכינים הצגה למורים. בהולנד, 350,000 מורים מציינים את יום המורה ובוחרים את מורה השנה. 

כשהתבקשתי לכתוב על יום המורה, עלו לי כמה נושאים בוערים שאפשר לדון עליהם כמו שכר המורה בהולנד לעומת בישראל, מדוע הביקוש למקצוע ההוראה הולך ויורד בכל העולם, יתרונות וחסרונות של שימוש בטכנולוגיה בבית הספר, וכמובן חשיבות הדמות הבוגרת והחינוכית בחייהם של ילדים מלבד הוריהם. בסופו של דבר, החלטתי לדבר על שינוי תפיסת המורה מפעם להיום. ממרצה שתופס את עצמו כ”צינור” המעביר תוכן לימודי, למנחה שמלווה את התלמידים בקצב ההתפתחות הטבעי שלהם.

אולי יעניין אותך גם:

צמחונות – זה בטבע שלנו
קפה הולנדי: ממים שחורים לקפה הפוך
הגיגי סתיו ישראלנדי

לוח האירועים של דאציטאון מתעדכן כל הזמן!

אותה שיטת לימוד לכולם

במערכת החינוך “הקלאסית”, כולנו מכירים את התלמיד בכיתה שלא מפסיק להתנדנד שככל הנראה חושדים שיש לו הפרעת קשב וריכוז, הילדה שמשתעממת ועסוקה בלצייר כל השיעור, ותלמידים רבים שלא רואים חשיבות רבה בללכת לביה”ס כי הם כנראה מאותגרים הרבה יותר במשחקי המחשב אחר הצהריים. אנחנו עסוקים בלמצוא פתרון זמני לאותו/ה התלמיד/ה מאשר להפוך את מערכת החינוך מיסודה. בנוסף, קיימת הדרך המיושנת של לתת את אותו המבחן לכל התלמידים בכיתה. על אף שכל אחד מהם ברמה שונה ועם יכולות שונות לחלוטין, עדיין מצפים מהם להתיישר לפי התלמיד הממוצע.

“אם מישהו היה אומר לכם לפני 20 שנה שתוכלו לשבת על החוף עם הטלפון או המחשב ולשלוח מייל, להוריד מוזיקה וסרטונים, להזמין מלון לחופשה, לשלם משכנתא ולבדוק את רמת הכולסטרול שלנו, הייתם חושבים שהוא משוגע”

קן רובינסון מתוך הספר Out of our minds, שנת 2017.

כולנו עדים לשינוי המשמעותי שהטכנולוגיה הביאה לחיינו בעשורים האחרים. אך כשאנחנו מסתכלים על מערכת החינוך אנו רואים שהשיטות נשארו זהות מלפני מאה שנים. קצב החיים השתנה, פתרון הבעיות שנדרש מאיתנו כבני אדם השתנה. הצורך שלנו “להתעלות” על מכשירים טכנולוגיים כדי שהמקצוע שלנו לא יתחלף ברובוטים בעתיד הולך וגובר. אם הכל כל כך השתנה, איך זה שהחינוך נשאר אותו הדבר?

האם זה שונה בהולנד?

בהולנד אנו רואים הרבה בתי ספר תחת שיטת החינוך המונטסורי. אחת הסיבות לכך היא שד”ר מריה מונטסורי עברה לפה בשנותיה המאוחרות והפיצה שיטת חינוך זו. החינוך המונטסורי מדגיש אף יותר את חשיבות המורה כמנחה מאשר מורה. לפי גישה זו, המורה רק מלווה את התלמיד בקצב ההתפתחות הטבעי שלו. המורה מציע לתלמיד פעילויות חדשות, לפי יכולותיו לאחר תצפית מעמיקה. ככל שהתלמיד מתבגר, המורה הופך להיות שותף ללמידה וכך התלמידים מפתחים מוטיבציה פנימית משמעותית ללמידה. בהולנד פועלים בתי ספר מונטסוריים רבים. מומלץ לוודא בסיור מקדים שאכן בית הספר פועל בשיטה המסורתית. מריה מונטסורי לא רשמה פטנט על השיטה שפיתחה, וכך כל בית ספר יכול לקרוא לעצמו מונטסורי. שיטת חינוך זו גם הולכת ומתפתחת לאט לאט בישראל.

על אף ששיטת מונטסורי מאוד פופלרית בהולנד, מורים רבים בבתי ספר “רגילים” מתעלמים מהצורך ליצור שינוי אמיתי בדרכי ההוראה בכיתות. מהוראה המתמקדת במורה להוראה המתמקדת בתלמיד. יש עדיין תכנים זהים כמעט לכל הכיתה, צפויה התקדמות קבועה מכל ילד, וישנו שימוש בציונים וממוצעים החל מקבוצה 7. ישנם כיום דרכים מגוונות לרכישת ידע: הוראה פרונטלית, סרטונים, פודקאסטים, חקר עצמאי במנועי החיפוש, קריאה מספרים, עבודה בקבוצות וכו’. אנחנו יודעים כיום שכל תלמיד מעדיף סגנון למידה אחר לפי יכולות רכישת הידע שלו. כאשר אנחנו משתמשים אך ורק בסגנון למידה אחד: הוראה פרונטלית, אנו בהכרח מתעלמים ממספר רב של תלמידים בכיתה שלא מסוגלים להקשיב.

רק כאשר נבין שהדרך היחידה שבה נוכל לענות על הצרכים של כלל התלמידים, היא דרך למידה עצמאית, נוכל לתמוך בתלמידים עם בעיות קשב וריכוז, אוטיזם ובילדים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות. חשוב להדגיש שגם למידה עצמאית לא נעשית לגמרי לבד, גם בה יש צורך בעזרה. אלא שהמבוגרים שעוזרים בה, אינם מורים במובן שאליו התרגלו ולמדו כשעשו תעודת הוראה. מנחה הוראה עצמאית יכול לעזור בסידור מתווה למידה, בסיוע בבחירה, בהכוונה והפניה למקורות ידע, בניסוח שאלות חשיבה וביקורת על התשובות המתקבלות.

מערכת החינוך 2021 – לאן?

כדי להדביק את קצב הפיתוח הטכנולוגי, יש לשים דגש רב על פיתוח אישי ופתרון בעיות. אנחנו יכולים להתקדם מהוראה ישירה שהמבנה שלה קשיח, והיא עשירה בתכנים ובתרגולים אל עבר חונכות מכוונת. השתתפות פעילה של התלמידים בה הם עובדים על פרויקטים או ממלאים משימות בקבוצות, והמורה מלווה אותם “מקרוב” ותומך. חונכות מכוונת פירושה שיתוף פעולה בין התלמידים בסיוע המורה. בגישה זו סיוע המורים מתבטא במתן דוגמה אישית, בהנחיה, בהדגמה, בהתבטאות בהירה, במתן משוב ובחקירה.

התפקיד של מה זה אומר “להיות מורה” מוטבע ומוטמע עמוק, עוד מהזמן שבו היינו תלמידים. נראה כי יש לנו עוד דרך ארוכה בשינוי תפיסת המורה בבתי הספר, אך אני רואה שהנושא כבר נמצא בשיח בהרבה בתי ספר.

לכל הכתבות של ליהי על מערכת החינוך ההולנדית

הידעתם? יש לנו קבוצת וואטסאפ ובה אפשר לשאול ולהתייעץ בכל מה שקשור לחינוך בהולנד. הצטרפו בקישור הזה.

אריק איינשטיין ז״ל המליץ לשתות קפה טורקי ולהתעורר – אבל אני על פחות מקפה הפוך טוב לא מתפשרת. בישראל הקפה טוב כמעט בכל מקום. בהולנד אפשר למצוא בכל מקום קפה, אבל הטעם? יש עוד לאן לשאוף.

היום אפשר להתחיל את הבוקר כמעט בכל מקום בעולם עם כוס קפה – זה עולמי! אבל מהיכן הגיע הקפה?

גילוי הקפה: האגדה מספרת על רועה צאן באתיופיה ששם לב שהעיזים שלו שמחות ונמרצות אחרי אכילת פרי מסויים. הוא טעם את הפרי והרגיש מלא אנרגיה. הוא סיפר לראש מנזר סמוך על פירות הפלא שהעיזים שלו גילו. ראש המנזר שפך מים רותחים על הפירות. הוא גילה שלאחר שתייתם יכולים הנזירים שלו להתפלל כל הלילה בלי להירדם.

מים שחורים

במאה ה-16 התפשט השימוש בקפה בעולם הערבי והיה פופולארי בתימן, מצריים ובטורקיה. במאה ה-17 הגיע לאירופה ואמסטרדם הייתה בלב הסחר העולמי בקפה. הרבה קפה הגיע לאירופה דרך נמלי אמסטרדם ורוטרדם.

הסוחר ההולנדי Pieter van den Broecke, היה מהאירופאים הראשונים ששתו קפה. בשנת 1616 תיאר את המשקה כ״סוג של פולים שחורים שהופכים מים לשחורים ויוצרים משקה ששותים חם״. הוא גנב מתימן שתילי קפה והיה לאירופאי הראשון שהוציא שתילי קפה מתימן. הוא הביא אותם לגנים הבוטנים באמסטרדם, שם הצליחו לגדלם.

ההולנדים הם שהפכו את הקפה למשקה עולמי. חברת הספנות ההולנדית VOC הביאה לראשונה קפה לאירופה בשנת 1620. בתחילה ההולנדים לא היו מאד מעוניינים בסחר הקפה. הוא היה יקר מדי, והם לא אהבו את המונופול הערבי עליו. הם רצו מטעי קפה משלהם. במאה ה-17 הם החלו לגדל קפה בג׳אווה, והיו לאירופאים הראשונים בעלי מטעי קפה. משם הקפה יצא לאירופה דרך מוחא שבתימן ומכאן שם תערובת הקפה הידועה מוחא – ג׳אווה.

בהתחלה, ניתן היה לרכוש קפה, באירופה, רק בבתי קפה. בית הקפה הראשון באמסטרדם נפתח בשנת 1663. אולם הקפה לא היה פופולארי באוכלוסיה הכללית. עיקר המבקרים בבתי הקפה היו סוחרים וימאים שכפי הנראה כבר הכירו את המשקה במסעותיהם.

במהלך המאה ה-18 מספר בתי הקפה באמסטרדם גדל והופיעו בתי קפה מפוארים שמיועדים לקהל עשיר ומפונק יותר. את טרנד הקפה השיקי הובילו הסטודנטים ובעקבותיהם הצטרפו לטרנד האינטלקטואלים והפוליטיקאים. עד מהרה עשירי הממלכה הצטרפו לאופנה החדשה. התפתחה כאן תרבות קפה שקיבלה השראה משתיית הקפה בעולם הערבי. בתי העשירים עוצבו בהשראה טורקית עם שטיחים, כלי פורצלן לשתיית קפה והם אף התלבשו בסגנון טורקי עת התארחו האחד אצל השני לשתיית קפה. שתיית הקפה הפכה לסמל סטטוס.

עם כזו מורשת קפה, באמת שאין להולנדים תירוץ לקפה המאכזב בבתי הקפה והמסעדות.

 

״עוד כוס קפה, זה אוחז ולא מרפה, קח עכשיו ספר טוב, שם ודאי תמצא על מה לחשוב״

אוהבים ספרים? רוצים לדעת יותר על המסחר בקפה במאה ה-17 באמסטרדם ועל הדרך על חיי הקהילה היהודית המשגשגת?  אני ממליצה על הרומן ההיסטורי של דיוויד ליס, ״סוחר הקפה״.

״הוא לגם לגימה והתענג על הקפה שנכנס לפיו כמו נשיקה. הוא ריחרח את הכוס והסתכל עליה באור המנורה. לפני שהוא סיים הוא כבר ידע שהוא יכין לעצמו על מנה. כשהוא מזג את הקפה הוא כמעט צחק בקול. הוא הכין לעצמו ספל אחד, רק אחד, וגרוע – זה היה לו ברור כי הוא טעם טובים ממנו – ועדיין הוא לא יכל לעמוד בפיתוי לשתות עוד כוס קפה.״

תכינו לעצמכם כוס קפה ותצללו לסיפור עלייתו של הקפה בהולנד, השזור בסיפורה של הקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה-17. הסיפור מובא דרך עיניו של  סוחר קפה יהודי שברח מפורטוגל, מאימת האינקוויזיציה, והשתקע באמסטרדם. הוא מעניק לנו צוהר  לחיי הקהילה היהודית, שזכתה לחופש רב מהשלטונות אך למגבלות רבות מבפנים, על ידי מועצת ״המעמד״ שחרצה גורלות ודנה אנשים לחרם ולנידוי חברתי. הספר עוסק גם בתרבות הקפה בהתהוותה באירופה, ומציג לנו את הבורסה הוותיקה של אמסטרדם וחיי המסחר שפיתחו ההולנדים המהווים בסיס למסחר המוכר לנו כיום.

בתי קפה בהולנד – המלצות

לצערי, אין לי המלצה על בית קפה מפואר בו שתו עשירי המאה ה-17 אבל יש לי המלצות על פינות חמד לשתיית קפה טוב.

לחובבי אמסטרדם  –  קפה Gartine

Taksteeg 7, 1012 PB Amsterdam

בלב אזור עירוני סואן, במרחק הליכה קצר מהאופרה ומכיכר רמברנדט (ממש ליד אנטרדת השואה החדשה) מתחבאת גינה קסומה ובליבה בית הקפה הזה הוא פנינה של ממש עם קפה איכותי וארוחות קלות מצויינות.

 

 

למי שרוצה לצאת קצת מהעיר אני ממליצה על בית הקפה שבגינת מוזיאון סינגר לארן. רק חצי שעה ברכב מאמסטרדם ואתם בעיר המקסימה לארן. אפשר לשבת ולהנות מכוס קפה ומארוחה קלה טעימה, בתוך גינה פורחת יפיפיה מלאה פסלים ואם אתם חובבי אומנות מומלץ גם להנות מהמוזיאון הקטן והמקסים.

 

לכל הכתבות של לילך

אנחנו ממשיכים בפינה החדשה שלנו: שירים מכאן. במסגרת הפינה, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עַם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים, מה שבא לכם. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

היום מתארח בפינתנו רפי, שבחר את אחד השירים האייקונים של הולנד של המאה ה21 – Het land van של פרנס הגבוה ובאס ב (Lange Frans en Baas B). אין הולנדי בשנות העשרים, שלושים ואפילו ארבעים לחייו שלא מכיר את השיר הזה ולרוב גם יודע את המילים. סוג של המנון צעירים מודרני, שיש המזילים אפילו דמעה כאשר הם שואגים אותו באחד הפסטיבלים. לאיזה שיר ישראלי נשווה אותו? אולי לשירת הסטיקר של הדג נחש שפוגש את שבט אחים ואחיות.

שימו לב שגם הזמר אנדרה האזס מהפעם הקודמת מוזכר בשיר הזה.

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

אולי יעניין אותך גם:

״כזו כמיהה אינסופית לידידות״ – יעקב ישראל דה האן
חשיפה לצפון: חרונינגן
עירוניות הולנדית משמחת

מלכד ומרגש

רפי (46) הכיר את קריסטינה בישראל כשהגיע לביקור לפני 11 שנה. אחרי שחזר להולנד, הם המשיכו בשיחות סקייפ יומיות, “מהרגע שנכנסנו כל אחד לביתו ועד שהלכנו לישון”. במשך השנה הזו טסו אחד אל השניה כמעט כל חודש. הם בעיקר נהנו להשמיע אחד לשניה את המוזיקה האהובה עליהם. “מבחינת שנינו מוזיקה היא מצרך חשוב ביותר לנפש האדם! היא תופסת מקום נכבד בחיי המשפחה שלנו!”

יחד עם בנם ריי, הם שרים ורוקדים לעיתים קרובות, ובעיקר מקשיבים המון למוזיקה מכל הסוגים.

רפי בחר בשיר זה, למען קוראי דאצ׳טאון, כי הוא מתאר, לדבריו, את הולנד בצורה הטובה ביותר. “השיר מדבר על נושאים חברתיים ופוליטיים בעבר ובהווה של הולנד, ומספר גם על היופי וגם על הכיעור של הולנד, בנימה חיובית ומיד גם שלילית. השיר סוקר מאורעות חשובים, אבל בסופו של דבר, אם תקשיבו טוב למילים, הוא מרגש ומלכד!”

בשנת 2019 Lange Frans & Baas B התאחדו וחידשו את השיר, ושינו מעט את שם השיר ל “Het Land Van Vriendschap”, והוסיפו מספר בתים בנושאים אקטואלים, כולל רצח אנה פאבר ונפילת המטוס המלזי.

ארצם של / Het land van – Lange Frans en Baas B. (2005)

אני בא מארצם של פים פורטוין ופולקרט ואן דה ח.

ארצם של תיאו ואן גוך ומוחמד ב.

ארצם של הקרוקטים והפריקנדלים

שגם על החוף בספרד אפשר להזמין אותם

אני בא מהארץ שבא אייר-מקס אף פעם לא יוצאים מהאופנה

שבה מכסחים אותך ברגע שאתה מצליח בגדול

ארצם של האדום-לבן-כחול ושל אריה מוזהב

בוזזים את העולם – וקוראים לזה תור הזהב

ארצם של מטעי הקנאביס וטיולי האופניים

הארץ שבה אפשר להלוות אופניים מנרקומן

שהייתה אלופה ב-88

ארצם של אוכלי ההרינג, הסכרים, התעלות

ארצו של פרנסי הגבוה

אליה אני חוזר הביתה בסוף כל חופשה

הארץ בה נולדתי ב-1982

שאיבדה את הגילדן עבור היורו

המדינה שמשתתפת במלחמה בעיראק

כי הדוד בוש מחזיק את בלקננדה בכיס

הארץ בה הקמצנות שולטת, סיבוב בירות עלי זה יקר מדי

ואת החטיף המטוגן אתה שולף מהקיר

ארצן של המהומות בין אייאקס לפיינורד

אבל כשהנבחרת משחקת, כולם מאחוריה

ארצם של יוהן קרויף ואבן לנסטרה

לא משאירים את האריה לצעוד לבד

הארץ שבה תמיד מחכים למזג אוויר טוב יותר

על פיט פאולוסמה אני מזמן כבר לא סומך יותר

הארץ החופשית מאז 1945

המדינה שבה אני נשאר ושאותה אני אוהב

באמת

המדינה שאפשר לחצות בשלוש שעות מצד לצד

עם דיאלקט שונה בכל עשר דקות

אני בא מהמדינה שעל הנייר יש בה מקום לכולם

שבה אקסטזי הוא מוצר היצוא מספר אחד

אני בא מהמדינה שבה גם בעוד 100 שנה

אנדרה האזס הוא עדיין הבוס בכל פאב

המדינה שבה פיטר, חרט-יאן, ריימונד ויוטן,

פרנס, בארט ועלי מנהלים את העניינים

מדינה שבה ההיפ הופ הוא ילד בן שלושים

ואתה תחליט לבד עד כמה זה מתאים

המדינה שבה אם התעשרת – אתה נדרש לשלם הרבה

עד שאתה שואל את עצמך אם זה בכלל משתלם

המדינה שבה זנות ועישונים מותרים

ארצם של סינטרקלאס ויום המלכה

זו הארץ שבה הפסדתי, רימו אותי

המדינה שבה נולדתי וגדלתי

הארץ עם הכי הרבה תרבויות למטר מרובע

אבל אנשים מפחדים לאכול אצל השכנים

ואינטגרציה היא מילה נהדרת

אבל שיט, זה פאקינג כואב שלא שומעים אותה בכלל

אני חולק את ארצי עם טורקים ומרוקאים

אנטיליאנים, מולוקים וסורינמים

הארץ בה כולנו מתחבאים מדי

וזה שמייצג אותנו בעולם נראה כמו הארי פוטר

הארץ שהמילה אפרטהייד – היא המילה

הכי מוכרת בעולם מהשפה ההולנדית

אני בא ממדינה המתקתקת כמו פצצת זמן

המדינה שבה אוכלים בדיוק בשש – ואפילו מגיעים זמן

זוהי המדינה שבה אנצח בסוף

עד שתשירו איתי את השיר הזה בטראם אל הארנה

ועד שהזמן הזה יגיע אזהר כמו כוכב, הפקדתי את ליבי

זה בשביל הולנד

באס ב.

לנגה פראנס

 

לכל הכתבות של שלום

היום אנחנו מתחילים בפינה חדשה – שירים מכאן: שירם של בני הזוג. במסגרת הפינה הזו, בני זוג של ישראלים בהולנד מוזמנים לבחור שיר הולנדי שהם אוהבים, ולספר לנו מדוע כדאי לישראלים בהולנד להכיר אותו. זה יכול להיות שיר עם, שיר פופ, שיר ילדים או שיר משוררים. אנחנו נתרגם את השיר לעברית ונפרסם אותו כאן עם דברי פתיחה קצרים.

את הפינה מתכבד לפתוח מארק, אשר בחר עבורנו את שיר הפאבים ההולנדי האולטימטיבי – היא מאמינה בי, של הזמר אנדרה האזס, שהוא אולי זוהר ארגוב ההולנדי.

יש לכם בבית גם בת/בן זוג הולנדים שרוצים לספר לנו על שיר שהם אוהבים? כיתבו לנו!

אולי יעניין אותך גם:

קסם של חודש 
עושים קונצים: קרן אור על תמר שילו מילוא
אהבה ישראלנדית

הבחירה של מארק: אנדרה האזס

 

מארק (48) בן-זוגה של דנה (43). הוא הולנדי, היא ישראלית לשעבר. הם נפגשו לפני ארבע וחצי שנים בישראל, ובמשך שלוש שנים היתה להם מערכת יחסים long distance, והם טסו כל חודש זה לזו. בדצמבר הילדים (שלושה), דנה, (ואפילו בעלה לשעבר!) עברו סופית להולנד, לאזור מאסטריכט. למארק חברת סחר לאספקת צנרת מתכת ודנה בדיוק עומלת על פתיחת עסק לייצוא פריטי וינטג’. מאושרים מכל רגע!

מארק בחר בשיר Ze gelooft in mij. של הזמר Andre Hazes. הוא מסביר שקודם כל אנדרה האזס הוא זמר הפולקלור מספר אחד בהולנד, ונראה לו חשוב שנכיר אותו. הוא בחר את השיר, כי זה השיר שלו שהוא הכי אוהב. ככה פשוט.

אנדרה האזס – היא מאמינה בי / Andre Hazes –  Ze gelooft in mij

Ze lag te slapen,

‘K vroeg haar gisteravond

Wacht op mij

Misschien ben ik vanavond vroeger vrij,

Ze knikte wel van ja,

Maar zij kent mij (oh jah)

Nu sta ik voor je

Ik ben weer blijven hangen in de kroeg

Zo’n nacht ze weet t, heb ik nooit genoeg,

Hoe was het?

Dat was alles wat ze vroeg (wat ze vroeg)

Want zij gelooft in mij,

Zij ziet toekomst in ons allebei,

Ze vraagt nooit maak je voor mij eens vrij,

Want ze weet, dit gaat voorbij.

schrijf m’n eigen lied

Tot dat iemand mij ontdekt en ziet,

Dat een ieder van mijn songs geniet,

Ze vertrouwt op mij, ze gelooft in mij

Ik zou wachten,

Tot de tijd dat ieder mij herkent,

En je trots kan zijn op je eigen vent,

Op straat zullen ze zeggen, die Hazes is bekend,

Zolang we dromen, van ‘t geluk

Dat ergens op ons wacht,

Dan vergeet je snel weer deze nacht

Zij vertrouwt op mij, dat is m’n kracht,

Oh m’n kracht

Want zij gelooft in mij,

Zij ziet toekomst in ons allebei,

Zij vraagt nooit maak je voor mij eens vrij,

Want ze weet, dit gaat voorbij.

Ik schrijf mijn eigen lied

Tot dat iemand mij ontdekt en ziet,

Dat een ieder van mijn songs geniet,

Zij vertrouwd op mij, ze gelooft in mij

תרגום לעברית:

היא נרדמה

ביקשתי ממנה אמש 

תחכי לי,

אולי אחזור מוקדם הערב

היא הנהנה

אך היא מכירה אותי (הו כן)

 

ועכשיו אני כאן לפנייך

שוב התמהמהתי בפאב

בלילות כאלה, את יודעת, אני תמיד רוצה עוד

איך היה?

זה כל מה ששאלת (ששאלת)

 

כי היא מאמינה בי

היא חושבת שיש לנו עתיד

היא אף פעם לא מבקשת – פנה זמן גם בשבילי

כי היא יודעת, זה יעבור

 

אני כותב את שירי בעצמי

עד שמישהו יגלה אותי ויראה

שכולם נהנים מהשירים שלי

היא סומכת עלי, היא מאמינה בי

 

אני אחכה

עד שיבוא היום שכולם יכירו אותי

שאת תוכלי להיות גאה בבחור שלך

ברחוב יגידו, האזס הזה הוא מפורסם

 

כל עוד נחלום על האושר

שממתין לנו איפשהו

אז תשכחי כבר את הלילה הזה

היא סומכת עלי – זה הכוח שלי

או, הכוח שלי

 

כי היא מאמינה בי

היא חושבת שיש לנו עתיד

היא אף פעם לא מבקשת – פנה זמן גם בשבילי

כי היא יודעת, זה יעבור

 

אני כותב את שירי בעצמי

עד שמישהו יגלה אותי ויראה

שכולם נהנים מהשירים שלי

היא סומכת עלי, היא מאמינה בי

בסוף השבוע הזה עיירת החוף זאנדפורט הפכה לצבעונית מתמיד. עם הגבלות הקורונה (70,000 איש בלבד באירוע המוני), נפתח מרוץ המכוניות פורמולה 1, הגרנד פרי האירופאי, בהולנד. בפעם האחרונה התקיימה התחרות בהולנד לפני 36 שנה.

המומחים מספרים שהמסלול בעיירת החוף אינו מהמלהיבים. מדובר במסלול קצר יחסית, צר ופתלתל שלא משאיר הרבה מקום עבור המכוניות המסיביות להרשים. עם זאת, מביקור במקום, אפשר לומר שהתלהבות והרגשה של חגיגה מייחדת את האירוע.

כמו שרק ההולנדים יודעים לחגוג, פסטיבל כתום ושמח נרשם בעיירת החוף. דגלים מקשטים את מרפסות הבתים, תלבושת אחידה כתומה היא דבר שמובן מאליו, כל צוותי התקשורת הולנדית כאן מסקרים ונותנים נפח לאירוע הפופולארי. צרפו לזה את מזג האויר הקייצי בימים אלו, וקבלו מתכון מנצח לבילוי הולנדי מושלם.

מרכז העיר ואזור החוף נסגרו לתנועת מכוניות. הכניסה עם אישורים מיוחדים בלבד או ברכיבה על אופניים.

הגרנד פרי שוב בהולנד, אחרי 36 שנים

ההולנדים אוהבים מסיבות. הם גם אוהבים ספורט. וכמו שהם אוהבים  ספורט, הם  גם  אוהבים  מרוצי  מכוניות. זאנדפורט מלאה עד אפס מקום באוהדים ומעריצים של הענף והשנה יש להם סיבה מיוחדת להתקשט בכל הכתום  הזה. לא רק כי המירוץ מתקיים שוב בהולנד, אחרי 36 שנה, אלא כי יש להולנד נציגות במרוץ.

המתמודד ההולנדי, מקס ורסטאפן, בנו של נהג פורמולה 1 המיתולוגי, יוס ורסטאפן משתתף במרוץ. ורסטאפן שמדורג במקום השני עד למרוץ הנוכחי, ומוביל את קבוצת רד בול יפתח היום בשעה 15:00 את המרוץ, לאחר  שניצח במוקדמות  אתמול.

ורסטאפן: ״היה לי ממש כיף״

 

“זו תחושה מדהימה להצליח לסיים בפול פוזישין כאן”, אומר אתמול מקס לאחר ההעפלה, כשברקע מחיאות כפיים ואהבה רבה מצד קהל אוהדיו. “אני רואה כאן כל כך הרבה כתום זה מייצר אווירה נהדרת. היה לי ממש כיף.״ מחזיר ורסטאפן לאוהדיו.

ורסטאפן היה מהיר רק ב-38 אלפיות השנייה מלואיס המילטון יריבו, שהוא אלוף העולם ומוליך דירוג הנהגים (מקדים את ההולנדי בשלוש נקודות).

כשנשאל ורסטאפן לגבי מרוץ הגמר (היום) הוא התייחס למבנה המסלול ואמר כי “ברור שזו עמדת ההתחלה הטובה ביותר, כי אנחנו יודעים שעקיפה תהיה קשה כאן. עם זאת, אני לא מצפה שזה יהיה מרוץ קל. יש לנו הרבה הקפות לעשות והצמיגים נשחקים בסיבובים המהירים, אבל היום היה יום טוב אז אני מקווה שנוכל לסיים אותו בטוב מחר ”.

מי אתה מקס ורסטאפן?

1. נהג מרוצים הולנדי-בלגי.
2. ורסטאפן התחרה לראשונה בקארטינג בהיותו בן ארבע וחצי!
3. אביו  יוס  ורסטאפן, הוא נהג עבר פורמולה 1, ואמו, סופי קומפן, התחרתה בקארטינג.
4. אף  ל פי שורסטאפן נולד בבלגיה הוא מתחרה תחת הדגל ההולנדי.
5. ורסטאפן החל להתחרות בגיל 17, שנה לפני שקיבל רישיון נהיגה אזרחי. בכך הוא למעשה היה הנהג המתחרה הצעיר ביותר בתולדות הענף.
6. ורסטאפן רואיין על ידי אביו בזמן נהיגת מרוץ.

כל כפר והדיאלקט שלו

כל מי שגר בהולנד כבר כמה שנים, להוציא אולי את האמסטרדמים שלא יצאו מעולם מגבולות ה-A10 , בוודאי שם לב לתופעה המוזרה של הכמות הבלתי נתפסת של דיאלקטים בהולנד. כלומר, שפה אשר נשמעת באופן כללי כמו הולנדית, אך בכל זאת שונה ממנה באופן ברור ומהותי. הדבר בולט בעיקר בפרובינציות הדרומיות כמו לימבורח, זיילנד ובראבנט, ולפעמים נראה שבכל כפר ובכל אוסף בתים הצמוד לתחנת רוח, מדברים דיאלקט שונה מעט. כישראלים, התופעה הזאת נראית לנו מוזרה ביותר – אנחנו מקסימום מכירים את זה שמי שאומר עג’ואים (במקום גוגואים) ומא-אתיים (במקום מאתיים) כנראה גדל בירושלים. אבל האפשרות שאדם שגדל בחדרה ידבר צורה שונה של עברית מאשר אדם שגדל בשדרות, תישמע לנו בלתי הגיונית, לא כל שכן אדם שגדל בשדרות לעומת אדם שגדל בדימונה השכנה. אבל זהו בדיוק המצב בהולנד. כך למשל הדיאלקט של הכפר בארלו בלימבורח שונה למדי מהדיאלקט של היישוב טייחלן שנמצא ממש מעבר לנהר המאס, במרחק אווירי של פחות מקילומטר אחד. גם בין הכפרים וולווייק ודרוטן שנמצאים ליד פארק האפטלינג בבראבנט מפריד רק קילומטר אחד, אך הדיאלקטים שלהם שונים מאד. בכפרים רבים בהולנד וגם בערים רבות, נעשה שימוש ממש יומיומי בדיאלקט בתור השפה המדוברת, גם על ידי ילדים. כך למשל בכפר אורק (Urk) שבפלבולנד, המונה 21,000 תושבים, מדברים אורקס (Urks) ובכפר שכבר הזכרנו – טייחלן (Tegelen) שבלימבורח, המונה 15,000 תושבים, מדברים טייחלס (Tegels). עם זאת, כל דוברי הדיאלקטים מדברים גם הולנדית “תקנית” וזוהי גם השפה שבה נערכים הלימודים בבתי הספר. על פי ההערכות, כ-18% מההולנדים מדברים כיום דיאלקט באופן יומיומי, אך באיזורים מסויימים כמו לימבורח וזיילנד, המספר הזה מגיע לכ-70% מהתושבים.

אולי יעניין אותך גם:

נהנים בקיץ ההולנדי – הכותבים של דאצ’טאון ממליצים – חלק שני
עברית ברחוב ההולנדי
להצטרף לרשימת התפוצה של דאצ’טאון וקבלת כל העדכונים אליכם

מהו דיאלקט – ומה ההבדל בינו לבין מבטא ושפה

ניתן להבדיל בין דיאלקט למבטא, ובין דיאלקט לשפה. גם האמסטרדמים שביננו (שמדברים הולנדית) מכירים את המבטא הכבד של בני המקום הותיקים, שמתאפיין למשל בהגייה של האות ס במקום ז, כמו במשפט הידוע “Ik sag de son in de see saken” במקום “Ik zag de zon in de zee zaken” (ראיתי את השמש שוקעת בים). ההגייה של f במקום v כמו באמסטלפיין במקום אמסטלויין. כך גם לאזורים רבים בהולנד יש מבטאים המאפיינים אותם, כולם מכירים למשל את ה-ח’ הרכה (zachte G) אשר מאפיינת את פרובינציות בראבנט ולימבורח.

ניתן להקביל הבדלי הגייה שכאלה לח’ וע’ ‘מזרחית’ בעברית, או ל ר’ גרונית או מתגלגלת, וכדומה. אלה הם הבדלי מבטא שבהן אות מסויימת, או הברה מסויימת נהגית בצורה שונה, אך המילה עצמה, וחשוב מכך, המשמעות של המילה לא משתנה. בישראל, מבטאים שונים יסגירו בעיקר את ארץ המוצא של הדובר (או של הוריו) ולא את אזור המגורים בארץ. אך בהולנד כמעט לכל עיר, ובוודאי לכל פרובינציה יש מבטא והגייה המאפיינים אותה. הדיאלקט לעומת זאת כולל הבדלים ממשיים לא רק בהגייה אלא באוצר המילים ממש, ולעיתים גם במבנים התחביריים – כלומר בסדר המילים, או בדרך שבה משפט מסוים נאמר. מתי נאמר שהדיאלקט הוא ממש שפה שונה? הרי גם בין גרמנית להולנדית יש דמיון במילים רבות וגם במבנים תחביריים מסויימים. ההבדל בין דיאלקט לשפה הוא פחות ברור ונקבע לעיתים מסיבות שרירותיות או פוליטיות. כאשר מספר ההבדלים באוצר המילים ובחוקי התחביר עובר סף מסויים, נאמר שזוהי ממש שפה שונה. כך למשל השפה של אזור פריסלנד הצפוני, שנקראת פריס (Fries), נחשבת שפה שונה ולא עוד דיאלקט מני רבים. זה כך גם כיוון שההבדלים בינה לבין הולנדית רבים יותר מאשר בין ההולנדית לדיאלקטים אחרים וגם כיוון שלתושבי פריסלנד חשוב מאד להגדיר את שפתם כשפה שונה. גם הפלמית, אותה מדברים בחלק הצפוני של בלגיה, נחשבת לשפה שונה, למרות שההבדלים בינה לבין ההולנדית קטנים למדי ומבחינה לשונית גרידא היה ראוי יותר לראות בה דיאלקט.

כמה דיאלקטים יש בהולנד?

אז כמה דיאלקטים שונים יש בהולנד? מכון מיירטנס (Meertens Instituut) מתמחה בחקר השפה ההולנדית באופן כללי, ובפרט בנושא הדיאלקטים המדוברים במדינה. בשנת 2008 פורסמו שני אטלסים שונים של הדיאלקטים בהולנד. אחד מהם מוקדש למבנים תחביריים ועל פיו יש בהולנד כ-267 דיאלקטים שונים, והשני מוקדש לשוני באוצר המילים, ועל פיו יש לא פחות מ-613 דיאלקטים שונים במדינה.

כיצד נוצרו הדיאלקטים?

הדיאלקטים השונים הם למעשה עתיקים יותר מן ההולנדית המודרנית. נראה שכבר בימי הביניים דוברו באיזור (כמו גם באירופה כולה) דיאלקטים רבים ושונים. דווקא השפה הרשמית אשר מאחדת אותם לשפה אחת ואשר מזוהה עם המדינה כולה היא תופעה מודרנית יותר. בעבר, ניתן היה בהחלט להבין את התופעה הזאת מאחר ורוב האנשים נולדו וגדלו באותו כפר שבו נולדו הוריהם והורי-הוריהם ובאופן כזה ניתן להבין ששינויים בשפה כמו הגיה מסויימת, שימוש במילים מקוריות ואופייניות לאזור, ושימוש בביטויים מסויימים, נשמר לדורי דורות עד שהוא מתקבע והופך לדיאלקט אשר מזוהה עם כפר או עיר מסוימת. אולם בימינו, לפחות כיהודים וכישראלים, אנחנו מופתעים לגלות שבמקומות רבים עדיין אנשים נשארים לגור באותו אזור שבו גדלו אבות-אבותיהם.

איך זה שהדיאלקטים לא נעלמים?

כדי שדיאלקט מסוים יישמר, ולא יעלם עם השנים והדורות, צריך שיתקיימו שני תנאים. הראשון הוא כאמור שלא תהיה הגירה רבה מתוך האיזור לאיזורים אחרים. כלומר שכמות נכבדת מספיק של הילדים, הנכדים, והנינים בני המקום ימשיכו לגור באיזור. התנאי השני הוא שהשפה תמשיך להיות מדוברת באופן יחסית יומיומי גם עם הילדים. שפה שלא נעשה בה שימוש טבעי – בעיקר כלפי ילדים, סופה להיעלם עם הזמן. האם זה המצב בהולנד? האם כולם כל כך אוהבים את המקום בו נולדו ומעדיפים להישאר בו ולגדל בו את ילדיהם, ולא לעבור לעיר אחרת בשם הסקרנות, העבודה או האהבה? נראה שבמקומות רבים בהולנד זה אכן כך. רוב ההולנדים כנראה מרוצים ממה שהאיזור שלהם נותן להם, ואינם מרגישים צורך לנדוד יותר מדי. המפה באה, גם היא תוצאה של מחקר של מכון מיירטנס, מראה זאת בבירור:

במפה זו ניתן לראות את אחוז התושבים באיזור מסוים, בקבוצת הגיל 30-50, אשר גם ההורים של סבא וסבתא שלהם גרו באותו יישוב עצמו! ניתן לראות שבאיזורים רבים בהולנד האחוז הזה גבוה למדי, ובכפרים מסוימים, כמו אורק למשל, שהזכרנו קודם, כ54% מהתושבים בני 30-50 הם בני דור רביעי ויותר במקום! אין לנו אלא להסיק שההולנדים אוהבים להישאר במקום שבו נולדו, ובמקרה הטוב הם ‘מהגרים’ אל הכפר השכן.

שפה וזהות

הדיאלקט מזוהה לעיתים עם מעמד נמוך, ובמקרים מסוימים ההורים יבקשו מילדיהם לא לדבר ביניהם דיאלקט כאשר הם מבקרים בעיר הגדולה, או כאשר הם מתארחים אצל חברים באיזור אחר, אולם במקרים רבים הדיאלקט הוא גם מקור לגאווה ולהרגשת שייכות. כך למשל שר הזמר חוס מייוויס, בשיר המפורסם שלו – בראבנט:

אני מתגעגע לחום / של הקפה השכונתי / ולדבר עם אנשים / ב-ח’ רכה.

ייתכן שהדיאלקט עצמו הוא לכן לא רק תוצאה של הישארות של דורות צעירים באיזור בו נולדו, אלא גם הסיבה לדבקות הזו – כמו הישראלים אשר מתגעגעים לשמוע עברית כבר אחרי מספר שבועות בחו”ל, כך גם דוברי הדיאלקט מרגישים בבית רק בין אלה אשר מבינים אותם ומדברים כמוהם. אילו רק הקיבוצים היו משכילים לפתח דיאלקט משלהם – אולי גם אצלהם הדורות הצעירים היו נוטים יותר להישאר במקום בו נולדו ואותו הקימו הסבים שלהם. אבל בשביל זה צריך שיעברו כנראה כמה מאות שנים.

יש לכם עוד שאלות או סיפורים על הדיאלקט באיזור שלכם? כתבו לנו.

 

[adrotate banner=”28″]