Category: קולינריה

  • חום ישראלי, חום הולנדי, ומתכון לגלידה טבעונית

    בעלי שלח לי אתמול, “מם” של בחור שמסתכל באושר על התאריך 31.12.2020 ואז הבחור מביט בהלם שוב על התאריך בעודו מתחלף ל1.13.2020. השנה הזו, 2020, לא באמת מתכוונת לעזוב בקרוב, וככל הנראה, גם ב1.1.2021 הקורונה עדיין תהיה בסביבה.

    נשאלת שאלת ביניים, עם חיוך אמנם, אך נשאלת, האם ההולנדים יבחרו גם השנה לחגוג כמו שרק הם יודעים לחגוג את תחילת השנה האזרחית, עם זיקוקים בכל פינה עד אור הבוקר, ובאם כן, לאן אני יכולה לברוח כדי לא לחוות את הערב הסיוטי הזה מבלי לדעת כרגע באילו צבעים יהיו אילו מדינות, האם יחייבו בבידוד והאם בכלל תהיה לי כניסה אליהן…

    לפני מספר ימים, עם תום חופשת הקיץ, נפתחו שוב מסגרות החינוך בהולנד, חופשת קיץ שבעצם המשיכה באופן לא רשמי את “חופשת הקורונה”. כן, הייתה אמנם חזרה למסגרות הלימודים לסרוגין, בתחילה בקפסולות של שעות בודדות שבועיות ואז חזרה מלאה יותר, אך עדיין חזרה חלקית.

    לא היה קל עם רצף ה”חופשות” האלה. בטוחה שרובכם יכולים להזדהות איתי. עדיין לא קל. לא ברור מה יהיה, האם יש לצפות לגל שני, האם יהיה סגר ביתי וזאת כשרובנו מחכים ומאוד רוצים להיפגש עם בני משפחתינו אשר מעבר לים והגעגועים, כן הם לא מקלים בהתמודדות עם המצב.

    את רוב חודש יולי ביליתי בישראל. בשל חובת הבידוד, הבנתי שחופשת הקיץ היא הזמן היחיד האפשרי מבחינתי, אשר בו אוכל להגיע לארץ ולפגוש את הורי יחד עם הילדים. הזמנתי טיסת קונקשן כי זה מה שיש כרגע ויצאנו למסע המפרך של עשר שעות, שבסופם זכיתי, אחרי חמישה חודשים לראות שוב את הוריי. 

    קורונה בהולנד: כל העדכונים 
    בין מסורת לחדשנות: חמישה אתרים מומלצים מחוץ למסלול 

    אין לי מספיק מילים כדי לתאר את הצורך העז שהיה בי – לראות אותם, את האנרגיות שזכיתי למלא בתוכי ואת תחושת השלמות שיצאתי איתה בטיסה חזרה להולנד. להיות מסוגלת להתכרבל שוב בזרועותיה של אימי ולהיות זו שאומרת אמא לשם שינוי, לנהל שיחות נפש עמוקות עם אבא ולצאת משם בתחושה שאני יכולה, שאני אעבור את זה. וככה חזרנו לכאן, להולנד, מחוייכים, שמחים, אנרגטיים ומוכנים לבלות עוד קצת זמן בבית ומשם לחזור לבית הספר ,סוף  סוף, לשגרה המבורכת.

    ואז הגיע השרב. 

    אולי זו אני. אולי אני הבאתי אותו איתי מישראל ועל כך אני מתנצלת עמוקות. אם הייתי יודעת, הייתי מביאה איתי גם מזגן או שניים. איזה סיוט. שבוע שלם של חום לא אנושי, עם מאוורר, יותר נכון מאווררון קטן שעושה פו.

    כמה נוח היה לי לשכוח את החום התמידי, הישראלי, הלח הזה שהיה לנו עכשיו גם בהולנד. כמה קשה היה להיזכר בו שוב. העניין הוא, שלפחות בישראל מסתגרים בבתים או במקומות סגורים עם מזגנים. בהולנד אין כל כך לאן לברוח. רוב המקומות הסגורים אינם ממוזגים ובבית האוויר עומד, לא זז.

    אז חיפשנו דרכים להתקרר. מלאת אנרגיות ומוטיבציה מהמפגש עם הוריי, נכנסתי למטבח. אמנם זה לווה בלא מעט קללות שכללו את המילה חם בפנים, אבל הצלחתי להכין משהו מתוק, אשר מצליח לקרר אותנו ודורש מעט מאוד השקעה במטבח ומאוד מאוד טעים. תודות לאהבתה האינסופית של מאיה, ביתי, לגלידה (בחיי, הילדה יודעת להגיד גלידה כמעט בכל שפה אפשרית בערך וכן, אתם יכולים לבדוק אותה) וכמו כן הביקור אצל הוריי הטבעונים, החלטנו להכין גלידה טבעונית הפעם (אבל למתעקשים קיימת כמובן גם גרסה חלבית).

    לקחנו פירות יער, חלב קוקוס מרוכז וקרם קוקוס והכנו גלידה קרמית נפלאה.

    מימין: קרם קוקוס, חלב קוקוס מרוכז, משמאל: שמנת מתוקה וחלב מרוכז רגיל

    את פירות היער טחנתי בבלנדר מוט וסיננתי לקערה.

    מכירים את הטריק של קצפת קוקוס? מכניסים פחית שימורים של קרם קוקוס (המכיל לכל הפחות 17%), לילה קודם לצד האחורי של המקרר. למחרת, תמצאו שחלקו השומני של הקרם נפרד מחלקו הנוזלי ותוכלו לאסוף בעזרת כף את החלק השומני בלבד ולהקציפו לקצפת קוקוס נהדרת. אני דואגת לשמור לפחות פחית אחת במקרר, לכל מקרה שלא יהיה. 

    אז הקצפתי בקערת מיקסר את הקרם, מפחית אחת של קרם קוקוס והוספתי חלב קוקוס מרוכז שגם אותו שמרתי יום קודם במקרר כדי להקל על ההקצפה. 

    שימו לב, אתם לא תגיעו לרמת הקצפה כמו של שמנת מתוקה חלבית. התערובת תהפוך אוורירית ובהירה יותר. הוסיפו בהדרגה אל תוך קערת המיקסר את פירות היער הטחונים והמסוננים, הקציפו במהירות (ניתן להחליף את פירות היער בכל מחית פירות אחרת שמתחשק לכם להכין). אין צורך להמתיק מאחר והחלב המרוכז מתוק דיו.  אם פירות היער חמוצים לכם מידי, ניתן להוסיף כף או שתיים של אבקת סוכר. למה אבקת סוכר? כי אם תוסיפו סוכר רגיל הוא לא ימס ותקבלו גרגרי סוכר בגלידה. פחות נעים בלשון. זהו. מעבירים את הכל לקופסא ולמקפיא לכמה שעות טובות עד שהגלידה קופאת. 

    למתעקשים, המעוניינים בגרסה החלבית – את חלב הקוקוס המרוכז החליפו בחלב מרוכז רגיל ואת קרם הקוקוס בשמנת מתוקה. התהליך זהה – מקציפים את השמנת עם החלב המרוכז ופנימה מוסיפים בהדרגה את מחית הפירות. 

    זהו להפעם. אסיים בברכת חג שיגרה שמח וימים קרירים יותר לכולנו. 

    לבלוג של נגה שרון

     

  • חלום ליל קיץ

    בקליפת אגוז: הנה הנה אפשר להרגיש קצת יותר בבית. מכנסיים קצרים, כפכפים, שמלה מתנפנפת, אבטיח קר ונוטף, דשא, חברים, מזיעים, מנפנפים, מקטרים… הכל כמו שצריך. השווקים הם חגיגה של צבעים וטעמים. בלי לעמוד שעות במטבח, נפנק את עצמנו במעדנים קלילים, בריאים וטעימים.

    הקיץ כאן בכל יופיו

    בקיץ, כשמזג האוויר יפה והשמש זורחת ומחממת, הולנד היא ה-מקום להיות בו. כולם בחוץ. על המרפסות, במדרכות צרות בכניסה לבתים, שם נשלפים כסאות ושולחנות מתקפלים, בקבוקי יין ובירה נפתחים וכמה נשנושים (HAPJES) פרוסים על השולחן וכולם שמחים. גם על המים, בכל כלי שיט אפשרי מסירות מתנפחות ועד יאכטות מתוקתקות, וגם בבתי הקפה והמסעדות המתמלאים עד אפס מקום, כולם בתזוזה על גלגלים בכל צורה ופורמט.

    זה תמיד מדהים אותי מחדש, הנוכחות המסיבית הזו של אנשים בחוץ. אני שואלת את עצמי איפה הם היו כולם כל החורף? איפה הם התחבאו? מאילו חורים הגיחו? השנה במיוחד אחרי שבועות ארוכים של הסגר, נראה שאף אחד לא מוכן להישאר בבית יותר. הפארקים, שבילי אופניים בין השדות, שבילי הליכה, גני שעשועים, כולם הומים מילדים ומבוגרים.

    את המעילים והצעיפים מחליפות שמלות מתנפנפות, חולצות אווריריות, מכנסיים קצרים וסנדלים (איך כולם, בעיתוי מתואם ומושלם, שולפים בבת אחת את הבגדים הקצרים מהבוידעם?). העור משווע לליטוף קרני השמש והשיער מבקש להתבדר ברוח, חופשי מכובעים וצעיפים.

    אולי יעניין אותך גם:

    אומנות או למות – סיפורה של הקהילה השחורה מסביב לעולם
    הכל על חוק תרומת האיברים החדש

    התחברו לערוץ האינסטגרם של דאצ׳טאון

    ואנחנו, אנחנו הישראלים למודי החמסינים צרובי השמש, אנחנו יכולים סוף סוף להרגיש קצת יותר בבית. להזיע, לצעוק ברחוב, לנפנף על המנגל, לזלול אבטיח עסיסי וקר וכן, סוף סוף אפשר לקטר כמה חם! (ואז לקטר שוב כשמגיע הגשם הבלתי נמנע).

    דוכני ירקות בשוק ובסופר עמוסים בחצילים, פלפלים (שלא צריך לשבור תוכנית חיסכון בשבילם), עגבניות עם ריח, מלפפונים עם טעם, קישואים, משמשים, אפרסקים ונקטרינות. אני נושמת לרווחה. חזרתי הביתה ולו לכמה שבועות. איני יודעת את נפשי, אחוזת אמוק אני מפדלת לי חזרה מהשוק כששקיות עמוסות כל טוב תלויות על אופניי מכל עבר בעודי רוכבת. מתנשפת, מזיעה וכמובן מקטרת, אני מגיעה הביתה ומתנפלת על המטבח, פורקת, שוטפת, קולה, שורפת, קוצצת ומתבלת. אני באלמנט שלי.

    אני ‘מתה’ כמעט על כל מטבח ומסורת קולינרית, אבל במטבח ים/מזרח תיכוני אני בבית. אוכל של בית, של חברים, של נדיבות ושפע, של שחרור כפתור, של ניגוב, של שיתוף צלחות ובקיצור- של כיף.

    חגיגה במטבח

    חגיגת הקיץ הזו היא גם חגיגת בריאות מבחינתי. זה הזמן וזו העונה להעמיס את גופנו בויטמינים ומינרלים, לחיות מאוכל טרי וקליל, לרקוד על שתי החתונות- גם טעים וגם בריא. קיץ זה זמן לסלטים, למיצים סחוטים טריים, למגשי פירות ססגוניים, לקרטיבים וגלידות תוצרת בית ממרכיבים  טבעיים, טריים ובריאים. 

    הפעם אני אציג בפניכם מתכונים שהם בעיקר ’מתכוני בסיס‘, כלומר דברים שטוב שיהיו במקרר, לאכול ככה כמו שהם או כבסיס למנה נוספת. העיקרון הוא ירקות טריים, עונתיים, מלאי טעם ואופן הכנה פשוט, בלי הרבה חוכמות.

    קרם חצילים סוף הדרך

    טוב, סלט חצילים שרופים על האש כולם מכירים היטב, אבל אני רוצה להציע לכם שיטה קצת אחרת שממש מקפיצה את חומר הגלם המשובח הזה, קרי חצילים, למקום אחר, מעודן יותר.

    כל טבחית ובשלן יודעים כי יש שני אלמנטים קריטיים לטעם המנה: האחד- איכות חומרי הגלם והשני- טכניקת ההכנה. אז לגבי איכות הרכיבים כתבתי די הרבה, העצה של אכילת כל פרי וירק בעונתו, עד כמה שניתן מגידול מקומי והקפדה על טריות הן תמיד עצות טובות. ולגבי אופן ההכנה, הפעם במקום לקצוץ את בשר החצילים או למעוך במזלג, נכניס את כל המרכיבים למעבד מזון ונעבד לקרם חלק ונימוח. תקשיבו, זה קסם! זה לא רק משנה את המרקם, אלא גם את הטעם. כל המרכיבים הופכים להומוגנים ובמקום קקופוניה של צלילים, עולה לו אקורד הרמוני. ממש ככה. לא תאמינו כמה פשוט. 

    ועוד מילה לגבי קליית החצילים. מובן שאפשר לקלות בתנור במצב גריל על חום גבוה, אבל אם רוצים באמת את הטעם המעושן והעשיר, אין מנוס- חייבים לקלות על אש גלויה. אפשר בהחלט על מתקן ברביקיו בחצר או על רשת מיועדת לכך על הגז. מי שאין לו כיריים גז ומנגל, יכול ‘לפצות’ על היעדר האש ע“י שימוש במלח מעושן במתכון זה.

    חומרים

    • 3-4 חצילים בינוניים, טריים ומוצקים
    • 2-3 שיני שום
    • ¼ כוס שמן זית משובח
    • 2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
    • מלח בפלפל לפי הטעם

    אופן ההכנה:

    1. קולים/ שורפים את החצילים על האש עד שהקליפה מפויחת והתוכן רך לגמרי.
    2. מניחים את החצילים במסננת, חותכים מעט בחלק התחתון כדי להגיר את הנוזלים ונותנים להם להתקרר.
    3. כשהחצילים התקררו, חוצים כל חציל לאורכו ובעזרת כף מוציאים את תוכן החציל-בשר החציל למסננת נקיה. ככל שהחצילים יהיו מנוקזים יותר כך הקרם יהיה עשיר ולא מיימי.
    4. מעבירים את בשר חצילים ושאר חומרי המתכון למיכל מעבד מזון ובעזרת להב המתכת מעבדים לקרם חלק וקטיפתי.

    עכשיו, מה אפשר לעשות עם זה? להגיש כמתבל בתוספת מגש עשיר של ירקות חתוכים וקרקרים (זוכרים את עניין המדרכות וה- BORREL וה- HAPJES?), כממרח לסנדוויצ’ים מושקעים. אפשר גם להגיש כמנה ראשונה בתוספת ירקות צלויים מהתנור, כצלחת ’ניגוב‘ עם לחם מלא או פיתות משובחות. כבסיס למילוי של קישים ומאפים, בתוספת ביצים ומעט גבינת פטה או עיזים .

    פלפלים צבעוניים על הגריל

    גם כאן שם המשחק הוא אש. על הכיריים או על המנגל בחוץ, הטעם המעושן והשרוף עושה את טרנספורמציה מ’סתם‘ פלפל (שזה אחלה לגמרי), למעדן ברמה אחרת. מה לעשות, הקסם של האש עובד. אז נכון שזה מוסיף עבודה, אבל לדעתי משתלם לגמרי ואם כבר טורחים בכיוון הזה אז כדאי להכין כמות גדולה ולשמור במקרר במשך שבוע ויותר. הם נפלאים כתוספת לכריך, טופינג לסלט (שדרוג רציני לכל סלט), אפשר לטחון במעבד מזון עם קצת שמן זית לממרח מיוחד מאוד (בתוספת אגוזי מלך או צנוברים) ואגב בהמשך יש גם מתכון אליפות למאפה פלפלים וגבינת עיזים. 

    חומרים

    • פלפלים בשלל צבעים, ירוק, צהוב, כתום ואדום
    • שמן זית משובח
    • חומץ בלסמי משובח (אפשר מיץ לימון למי שלא אוהב בלסמי)
    • שיני שום פרוסות (כמה שיותר יותר טוב, אם תשאלו אותי)
    • מלח ופלפל

    אופן ההכנה:

    1. שורפים את הפלפלים על אש חמה. הסוד הוא לצרוב את הקליפה אבל שבשר הפלפל ישאר עדיין עסיסי ובשרני. שימו לב כי אש נמוכה לאורך זמן צליה ארוך יותר, תניב פלפלים ’נבולים‘ לגמרי.
    2. כשכל הקליפה כבר שרופה ונפרדת, מעבירים את הפלפלים לסיר או קערה עם מכסה. מכסים ונותנים להם ’להזיע‘ בסאונה. אני לא אוהבת את השיטה של להכניס אותם לשקית ניילון כי לדעתי מזון חם לא צריך לבוא במגע עם פלסטיק.
    3. כשהפלפלים התקררו לטמפרטורת החדר, קולפים אותם בעזרת סכין קטנה וחדה ומרחיקים את הגרעינים. אל תתפתו לשטוף את הפלפלים תחת זרם מים כי אז אתם שוטפים גם חלק גדול מהטעם. מניחים את הפלפלים המנוקים במסננת לניגור הנוזלים.
    4. חותכים את הפלפלים לרצועות (או משאירים בחצאים/ רבעים, עניין של העדפה אישית) ומעבירים לקערה. מוסיפים שמן זית, בלסמי או לימון, פרוסות שום ומתבלים במלח ופלפל. מערבבים.
    5. מעבירים בכלי אטום להמשך אחסון במקרר. לוקח כמה שעות לטעמים להיספג ולהתייצב, לכן כדאי להכין מראש אם מתכננים ארוחה. לאחר אחסון של מספר שעות במקרר, אנא טעמו ותתקנו תיבול.

    טארט טאטין של פלפלים קלויים בשלל צבעים וגבינת עיזים

    משתמשים במתכון בסיס של הפלפלים הצלויים. למאפה הזה צריך בערך 4-5 פלפלים, תלוי בגודל. משמנים תבנית פאי עגולה מפיירקס או קרמיקה, בשמן זית. אפשר לפזר כמה ענפי טימין. מרפדים את התבנים בחצאי פלפלים הצלויים בשלל צבעים  כשהחלק החיצוני(שעליו הייתה הקליפה) כלפי מטה, כך שהפלפלים חופפים אחד את השני מעט ומכסים את כל התבנית ואף גולשים מעט החוצה.  

    למילוי:

    • 250 גר‘ גבינת עיזים טריה ורכה או פטה אם לא אוהבים את הטעם של ג. עיזים, מפוררת
    • 3 ביצים אורגניות
    • 2 כפות קמח טפיוקה
    • מלח ופלפל טחון טרי לפי הטעם

    אופן ההכנה:

    מערבבים היטב את כל מרכיבי המלית לעיסה אחידה. שופכים על הפלפלים המסודרים בתבנית ומקפלים את קצוות הפלפלים שנותרו מסביב פנימה, על המלית. אופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ20 דקות או עד שהמלית יציבה ושחומה. מוציאים מהתנור ומצננים כ 10 דקות. מניחים צלחת גדולה מעל התבנית בזהירות אך בנחישות (עם כפפות תנור, התבנית עדיין חמה) הופכים את התבנית יחד עם הצלחת כך שהמאפה גולש אל הצלחת. אפשר להגיש חם, בטמפרטורת החדר ואף קר (מה שמאפשר להכין מראש אם מדובר באירוח). 

    עגבניות בצליה איטית בתנור

    רב השנה לעגבניות פה אין טעם וריח ואני מעדיפה בכלל להימנע מהן, אבל בקיץ הסיפור שונה. זה הזמן וזו העונה! גם בטעם וגם במחיר. וזה הזמן לצלות עגבניות צליה איטית בתנור ולאחסן צנצנת מלאה מהן במקרר. הצליה האיטית מוציאה מהן ומדגישה את הטעם ומקרמלת את הסוכר הטבעי שיש בהן. 

    איזה סוג עגבניות כדאי לצלות? הסוג הטעים! לא חשוב מאיזו עדה ובאיזה צבע, רומא, טרוץ, טייסטי טום, ואפילו שרי. אם יש טעם, אז זה יהיה נהדר. חשוב שיהיו בשלות!!!

    חותכים את העגבניות לרבעים או שישיות, תלוי בגודלן (עגבניות שרי לחצאים בלבד) ומסדרים על תבנית רחבה מרופדת בנייר אפיה. אפשר לזלף מעט שמן זית, לבזוק מלח ופלפל שחור , אבל אני מעדיפה לאחרונה להכניס אותן ככה, נטורל, ואת התיבול להוסיף אחר כך. בניגוד לחצילים ופלפלים, כאן שם המשחק הוא חום נמוך וזמן ארוך. תהיו סבלניים ותשכחו אותן בתנור לכמה שעות טובות עד לקירמול נאה וחצי ייבוש. חום נמוך, בערך 100 מעלות.

    כשהן מוכנות, להעביר לכלי סגור, בתוספת מלח, פלפל, ושמן זית. אפשר כמובן להוסיף גם שום ועשבי תיבול טריים כגון טימין או אורנו.

    שימושים: כריכים, טופינג לסלטים, פסטות, ממרח טפנד עגבניות בתוספת שום וצנוברים.

    גלידה הכי טובה

    מי לא אוהב גלידה (באמת מי?). היא בהחלט ה-פינוק ליום חם. אבל מה, גלידה באה עם המון קלוריות, שומן רווי, סוכר ולעיתים צבעי מאכל, מייצבים ושאר מירעין ובישין. ומה אם אפשר בשתי דקות …. טוב נו, חמש! להכין גלידה בבית מחומרים פשוטים, זמינים, טריים ובריאים? לא צריך מכונת גלידה ולא מתכונים רבי שלבים, רק פריזר ומעבד מזון (או בלנדר מתאים). אין ספור אפשרויות לגוונים וטעמים לכל גיל וחיך. אז קדימה למטבח ומלאו את הפריזר בכל טוב קייצי ומרענן בלי להתפשר על תזונה ברמה הכי גבוהה שיש. 

    הבסיס: בננות!

    אופן ההכנה:

    אז ככה, מחכים שבננות יבשילו ממש, כך שיש להן נקודות שחורות על הקליפה. קולפים אותן, פורסים לפרוסות ומקפיאים. אני מקפיאה לפחות שש בננות או בכל פעם שנשארת בננה מיותמת ובשלה מדי למאכל, אני מוסיפה אותה למיכל גדול במקפיא.

    כשרוצים להכין גלידה, מוציאים מהמקפיא ומפשירים כחמש דקות רק עד שהפרוסות משתחררות בקלות מהמיכל. מעבירים למעבד מזון עם להב מתכת ומתחילים לעבד. בהתחלה הבננות הקפואות יהפכו לשבבי קרח אבל אחרי עוד דקה או שתיים תתחיל להיווצר גלידה קרמית. יתכן ובשלב הזה תצטרכו להפסיק את פעולת מעבד המזון ולגרד בעזרת מרית את הדפנות. המשיכו עוד קצת למרקם חלק וקרמי. זהו, הגלידה שלכם מוכנה! אפשר לאכול מיד כמו שזה או לאחסן במקפיא במיכל סגור. כדאי להוציא כמה דקות לריכוך לפני שמגישים.

    אם הבננות שהקפאתם, היו מאד בשלות, אין צורך להמתיק את הגלידה, אחרת אפשר להוסיף מעט מייפל, דבש או סילאן.

    עכשיו גיוונים וטעמים:

    • שוקולד – כף או שתיים (או יותר, תלוי כמה אינטנסיבי אתם אוהבים את השוקולד שלכם) של אבקת קקאו ומעט סילאן או מייפל
    • קינמון, מייפל ואגוזי מלך שמוסיפים ברגע האחרון בלי לטחון (רק פולס אחד או שניים לערבוב)
    • פירות אדומים קפואים, מעט דבש
    • מנגו קפוא, קרם קוקוס, מיץ ליים ומייפל
    • אבקת מאצ‘ה
    • טחינה גולמית וסילאן בטעם חלווה

    צ’ירס! מלון מנטה על הקרח

    יום חם, יושבים בגינה או במרפסת, אין מזגן (למי בהולנד יש מזגן?) ומתחשק איזה משקה קפוא, מרענן ומפנק. קבלו!

    חומרים

    • חצי מלון מזן גליה, זה הירוק מבפנים, קלוף, נקי מגרעינים וחתוך לקוביות
    • חופן נדיב עלי נענע או מנטה טריים
    • 1-2 כפות דבש, לפי המתיקות הרצויה לכם
    • מיץ מליים אחד
    • כוס גדושה של קוביות קרח

    אופן ההכנה:

    מכניסים את כל החומרים למיכל בלנדר ומערבלים במהירות גבוהה עד למירקם חלק

    מוזגים לכוסות, מקשטים עם כמה עלי נענע ומתפנקים.

    יאללה חגיגת  קיץ כייפית לכם!

    שלכם,

    גלית

    חמישים גוונים של ירוק

  • איזה הוא החג האהוב עליכם?

    נכון חג השבועות היה לפני כשבועיים, אך ניחוחות החג עדיין נוכחים איתי, והקונדיטורית שבי לא יכולה להתעלם מהעוגות ומטוב המטעמים, אני מזמינה אתכם לצלול איתי יחד לאווירת החגים…שלוש ארבע ו…

    >>> קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, יום אחרי יום
    >>> לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

    איזה הוא החג האהוב עליכם?

    כשאני חושבת על זה, על זכרונותי מהילדות בתקופות החגים, על אווירת החג אשר עטפה אותי בתור ילדה, חג הפסח בדרך כלל מגיע ראשון כחג המועדף עליי… למה? נו ברור, בגלל החופשה הארוכה מבית הספר ומכל מסגרות החינוך, ואז סוכות, החג הבא אחריו בתור. יש גם המעדיפים את חנוכה בגלל הסופגניות, ולמרות אהבתי למתוק, סופגניות מעולם לא היו כוס התה שלי. (או הקינוח האהוב שליד התה).

    מה לגביי החג הכי משפחתי? גם כאן פסח מקבל מקום של כבוד אצלי בגלל הסדר, כמובן ועל אף כאב הראש המוכר, והויכוחים הלא נעימים שמגיעים לעיתים עם בוא החג, של ‘באיזה צד חוגגים השנה’, המפגש המשפחתי סביב השולחן תמיד היה חוויתי ונעים עבורי. הריטואלים הקבועים של הסדר: ההתעקשות של סבי (שכיום בן 89), לקרוא את כל ההגדה ולדון בכובד ראש, יחד עם דודתי ,על המשמעות של מכות מצרים או של ארבעת הבנים שבתורה, הבקשות של סבתי שיפסיק כבר לדבר ויתן לילדים המסכנים לאכול, השירים בצוותא בקולי קולות, שתמיד כוללים ריבים קבועים, אשר מתייחסים לשאלה לאיזה צד במשפחה יש מנגינה מוצלחת יותר – ויכוח שבעיקר עולה לטונים רמים כשמבצעים את השיר האלמותי “כי לו נאה כי לו יאה”, ומעבר לכל, תחושת השמחה השוררת בחדר אשר מלא בבני משפחה (למרות היותנו משפחה אשכנזית ממוצעת הכוללת במקסימום 30 אנשים משני הצדדים).

    אבל אם תשאלו אותי מה הוא החג הכי טעים, חג שבועות לוקח את כולם בהליכה. אין על מה לדבר בכלל: ארוחה חלבית כהלכתה (ובהלכתה אני מתכוונת כזו שגם לא נרתעת מאחוזי השומן המתחבאים בין הגבינות והבצקים), היא ‘הארוחה’ מבחינתי: קישים, סלטים מיוחדים, בצקים, לחמים, גבינות קשות וכמובן – מקום של כבוד לעוגות, בדגש גדול על עוגות גבינה. בנוסף, חג השבועות הוא גם יום הולדתה של אימי מה שהופך את החג עצמו לאירוע כפול ומשמח עבורי, בדרך כלל (זאת, כשאין קורונה שמונעת ממני לפגוש אותה ולחגוג יחד איתה).

    השנה שמתי לב שחג השבועות היה אף יותר מדויק ומשמעותי עבורי. הוא סימל לי את סיומה של תקופת הקורונה, לפחות עד לשלב זה. תחושת אנחת הרווחה שהתחילה איפשהו בשבועות האחרונים עם שחרור חלק מהמגבלות, הגיעה לשיאה בשבועות: האפשרות לפגוש חברים ניתנה קצת קודם לכן והחג היווה עבורי הזדמנות נהדרת להיפגש בהרכב מלא שוב. 

    אז בחג שבועות האחרון, התארחנו וגם אירחנו, גיליתי כמה חסרה הייתה לי חברת אנשים נוספים בחיי, אנשים שאינם המעגל המצומצם והפרטי שלי אשר כולל את בן זוגי והילדים. מאיה ביתי בת ה 6 ניסחה זאת היטב: “ראיתי שאתם המבוגרים, לא משחקים כמונו הילדים, אתם מדברים, ועכשיו דיברתם ממש הרבה. זה בגלל שהתגעגעתם?”

    כן. ממש ממש התגעגעתי.

    אז, מאחלת לנו שנוכל מתקופה זו, מחג שבועות זה, הוא חג הביכורים, להתחיל מחדש, ‘ביכורי בריאות’, נקיים מקורונה ככל האפשר ושנוכל במהירות האפשרית “לעלות לרגל” אל בני משפחותינו שם בארץ (או שהם יעלו לרגל אלינו, גם טוב).

    ולסיום סיומת, כי זה לא חג ללא עוגת גבינה טובה (וכאן אזכיר לכם שוב שלצורך כתבה זו החג עוד לא נגמר), מצרפת לכם את עוגת הגבינה הטעימה והנמכרת ביותר שלי. בארץ הכנתי אותה עם גבינת שמנת כמו נפוליאון או גבינה אחרת עם אחוזי שומן גבוהים, אך מאחר ובהולנד גבינות כמו מסקרפונה זולות יחסית ואיכותיות כל כך, אני מכינה אותה כאן עם מסקרפונה. השילוב שלה עם שוקולד לבן יוצר מרקם קרם כל כך נעים בלשון, שלא תצליחו להחזיק אותה במקרר ליותר מיומיים. טובה במיוחד בשבועות אך כמובן שאפשר להנות ממנה בכל תקופה. 

    עוגת גבינה

    רכיבים לתבנית בקוטר 20 ס”מ:

    חצי עד שלושת רבעי חבילת עוגיות פשוטות בסגנון פתי בר

    50 גרם חמאה מומסת (חותכים חתיכת חמאה וממיסים בקערה במיקרו)

    500 גרם גבינת מסקרפונה

    200 גרם שמנת חמוצה/ קרם פרש

    100 גרם סוכר 

    200 גרם שוקולד לבן

    100 גרם שמנת מתוקה

    4 ביצים M/L

    כף גדושה ביותר של קורנפלור

    תמצית וניל

    לציפוי:

    125 גרם שמנת חמוצה

    כף אבקת סוכר גדושה

    אופן ההכנה:

    1. מחממים את התנור ל- 180 מעלות
    2. מתחילים בתחתית. טוחנים במג’ימיקס עוגיות פשוטות בסגנון פתי בר יחד עם חמאה מומסת עד להיווצרות פירורים לחים. סוג העוגיות אינו קריטי. העיקר שיהיה סוג שתאהבו. עדיף פשוטות בשביל הנייטרליות בטעם אל מול קרם הגבינה, אבל גם עוגיות אוריאו למשל יעבדו כאן. אני אוהבת להכין עם הסוג הזה.

       

    3. מרפדים את תבנית העוגה ו”מדביקים” את פירורי העוגיות על תחתית התבנית. מומלץ להשתמש בתחתית של כוס כדי להדביק את הפירורים בצורה טובה יותר 
    4. מכניסים לתנור לכ- 10 דקות פחות או יותר, עד שהתחתית משחימה קלות. מוציאים ומניחים להתקרר

      תחתית העוגיות אחרי האפייה

       

    5. מורידים את חום התנור ל- 150 מעלות, מניחים תבנית אפייה בתחתית התנור וממלאים אותה מים
    6. לעוגה עצמה – לתוך קערה שוברים את קוביות השוקולד ושופכים מעל שמנת מתוקה. מחממים במיקרו כדקה, מוציאים ומערבבים. אם נשארו גושי שוקולד קטנים, מחזירים לעוד זמן קצר במיקרו ומערבבים עד לאיחוד השמנת והשוקולד. אם נשארו מעט יחסית, זה יתאחד באפייה, לא לדאוג.
    7. לקערה מכניסים את הגבינות (מסקרפונה ושמנת חמוצה), סוכר, תמצית ווניל וקורנפלור ומערבבים לתערובת אחידה. מוסיפים 2 ביצים, מערבבים ומוסיפים את 2 הביצים הנותרות.

      תערובת הגבינה וגאנש שוקולד לבן
    8. לבסוף מוסיפים את תערובת השוקולד והשמנת (אשר נקראת גנאש שוקולד לבן) ומערבבים לתערובת אחידה
    9. מעבירים לתבנית עם תחתית העוגיות ומכניסים לתנור. 
    10. אופים כ40 דקות עד שהעוגה קיבלה מעט צבע, רוטטת קלות במרכזה אך יציבה. את התבנית משאירים בתנור פתוח להתקרר ולאחר מכן מעבירים ללילה במקרר. עוגת גבינה טעימה יותר לאחר לילה במקרר להתייצבות
    11. לאחר שהתקררה או למחרת אפילו, מערבבים חבילת שמנת חמוצה עם כף גדושה של אבקת סוכר ומורחים מעל העוגה. מחזירים למקרר לשעה לפחות

    זהות זו העוגה בגירסתה הנקייה ובגירסה קצת יותר הולנדית (נראה לי זה פתרון מוצלח להאחסלך לא?)

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    החיים כמשל – איתמר גלבוע מפסל את מרכיבי חייו

  • מה הקשר בין מתן תורה לעוגת גבינה (מחשבות על חלב מבת של רפתן)

    בקליפת אגוז: מתי ולמה נוצר הקשר בין חג תחילת הקציר ומתן התורה לאכילת מוצרי חלב, ובכלל האם חלב טוב לנו או לא? מוזמנים לקרוא קצת חומר למחשבה וכמובן מתכונים מדליקים לחג השבועות.

    לכל הבלוגים של גלית
    קורונה בהולנד: כל העדכונים
    לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

    חג השבועות הוא קודם כל חג חקלאי של אנשים העובדים את אדמתם וחיים ממנה. לאחר הזריעה, הציפייה לגשם וההמתנה בת שבעת השבועות מחג הפסח, מתחילים לקצור את  החיטה. כהודיה לטבע, לאדמה ולאלוהים, היו מביאים את הקציר הראשון, הביכורים, לבית המקדשאני גדלתי בקיבוץ וזה החג שתנועת ההתיישבות העובדת אהבה הכי הרבה, ואימצה לחיקה. בכל שנה היינו מקשטים עגלות, לכל ענף במשק, ויוצאים בתהלוכה מרשימה וחגיגיתבכל העולם וכמעט לכל תרבות ישנם מנהגים החוגגים אירועים בלוח השנה החקלאית את תחילת הקציר והאסיף. חגיגה של אדם ואדמה. כשאנו כה תלויים בפרי האדמה, אנו חוגגים ומודים לה על כי היא מאכילה אותנו ומרעיפה עלינו כל טוב

    זהו גם החג השני משלושת הרגלים ובתקופת המשנה מתוארת תהלוכה קהילתית שמחה של העולים לרגל לבית המקדש. שור שקרניו מצופות זהב וכתר פרחים לראשו, הוביל את התהלוכה וכל אנשי ירושלים יצאו לרחובות להריע בשירה ובמחולות, לעולי הרגל הנושאים עמם את סלי הביכורים. התהלוכות הקיבוציות הן הגרסה המודרנית לתהלוכות אלוחג שבועות הוא גם חג מתן תורה. לפי המסורת ביום זה ירד משה לאחר שהות בת 40 יום מהר סיני ובידיו לוחות הברית

    ילדי קיבוץ רוכבים על עגלת חמור במהלך טקס הביכורים by Government Press Office (GPO) is licensed under CC BY-NC-SA 2.0

    לדעתי החג הזה מאד מיוחד כי הוא מייצג שני אספקטים מאד חשובים של עם ישראל: הרוחניות ועבודת האדמה, ולי זה נראה ממש לא במקרה, כי השניים קשורים ונחגגים יחד, שהרי לתבואת השדה יש קשר ישיר ליחסים בין האדם לאלשלא במפתיע, הפך ההקשר החקלאי של חג השבועות לפופולארי במיוחד דווקא במעוז הקיבוצים של ראשית ימי המדינה, הקיבוצניקים השתוקקו לזהוּת יהודית שתעצים אתהיהודי החדשואימצו את החג הזה כסמל לקשר החדש שלנו עם אמא אדמה לאחר 2,000 שנות גלות.

    כיצד הפך שבועות לחג החלב?

    באיזשהו שלב, החג הזה שינה כיוון ובמקום לחגוג את פרי האדמה ותחילה הקציר, הוא הפך לחג של חלב ומוצריו. ישנם שני אזכורים לקשר זה: האחד הוא שהתורה שניתנה לנו משולה לחלב: “דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים, ד, יא) והשני הוא כי בני ישראל קיבלו את התורה בשבועות ובה נכללו כל חוקי הכשרות. מכיוון שלא היה בידי בני ישראל מספיק זמן להכשיר את הכלים על מנת לבשל בשר לפי החוקים החדשים, הם אכלו מאכלים חלביים. בכל מקרה זוהי לא הלכה אלא רק מנהג, והמנהג הזה הוא חדש יחסיתנראה שהיום שני הערכים הללו נשכחו ומה שנשאר זה עוגת גבינה ובורקס. כמו בהרבה מקרים של מחשבה שיווקית, במקרה הזה הצורך של תנובה לקדם מכירת חלב ומוצריו, יצא משליטה והפכה לתמצית החג. ממש כשם שחברת קוקה קולה המציאה את דמותו של סנטה קלאוס שהיום מהווה את מרכז חג המולד שהפך לחג קניות וצרכנות.

    חלב כן או לא? עובדות ואמיתות

    אז עכשיו אני רוצה לדבר קצת על חלב ומוצרי החלב, האם זה טוב לנו לבריאותנו או לא כי בתחום הזה אני מקבלת המון שאלות. ואני כבר אומרת שזה נושא טעון מאוד ושנוי במחלוקת. אני אניח כאן כמה נקודות למחשבה ואשאיר לכם להסיק את המסקנות בעצמכם.

    ראשית, מבחינת הסיווג הביולוגי אנחנו שייכים למשפחת היונקים, את זה כולם יודעים. יונקים, בהגדרתם, ניזונים מחלב אימם בתקופה הראשונה לחייהם, תקופת הינקות, עד שהם ומערכת העיכול שלהם בשלים לאכול ולעכל את המזון המתאים להםאנחנו, בני האדם, הם היונקים היחידים בטבע ששותים חלב של חיות אחרות. לא שמעתם על גור אריות ששותה חלב פילות או חתלתול שיונק מגירפה, נכון? זה נשמע מאוד מוזר. אבל אדם ששותה חלב של פרה נשמע הגיוני. אנחנו גם היונקים היחידים שממשיכים לשתות חלב גם לאחר תקופת הינקות. כל שאר היונקים אינם עושים זאת לאחר שנגמלו

    מקובל לחשוב שרגישות לחלב היא רגישות ללקטוז שהוא הסוכר שבחלב. גם בחלב אם אנושית יש לקטוז וזה נדיר מאד שלתינוק אין את האנזים שיוכל לפרק אותו. זה לא נדיר שאחרי תקופת היניקה יש ירידה חדה בנוכחות של האנזים הזה כי כאמור, יונק לא אמור לינוק חלב אחרי הגמילה. מרכיב בעייתי לא פחות אשר נמצא בחלב הוא הקזאין, חלבון החלב. זהו חלבון מאוד קשה לעיכול ופירוק וברוב המקרים שיש קושי בעיכול חלב, קיים קושי בפירוק אותו  הקזאין, ולאו דווקא הלקטוז כפי שנהוג לחשוב.

    חלב ניגר הוא מזון (כן, מזון, לא משקה) מאוד קשה לעיכול, מוצרי חלב שעברו התססה (FERMENTATION LACTO) בעזרת בקטריה, כמו יוגורט וגבינה לדוגמא, קלים יותר לעיכול כי הבקטריה כבר פירקה את רוב הלקטוז ,אך הם עדיין מכילים מעט ממנו, וכן את חלבון החלב קזאין

    נקודה נוספת למחשבה היא איכות החלב מפרות שגודלו באופן תעשייתי. כל הערכים התזונתיים מגיעים לחלב מהמזון שהפרה אוכלת. פרה שנמצאת כל היום בחוץ, אוכלת עשב, חשופה לשמש והיא תניב חלב עשיר במינרלים ובויטמין D, לעומת פרה שחיה ברפת וניזונה על סויה ותירס מעובדים. כמובן לזה מתווספים הורמונים סינטטים, תרופות ואנטיביוטיקה שנמצאים בשימוש נרחב בחקלאות תעשייתית וכל זה כמובן מגיע גם לחלב ובסופו של דבר, אל שולחנו של הצרכן.

    את כל זה אני כותבת לכם כבת של רפתן. כאמור כפי שכבר ציינתי, גדלתי בקיבוץ וחלק נכבד מילדותי ביליתי ברפת. אני אוהבת פרות, ליבי היה נחמץ כשלקחו את העגלים שזה עתה נולדו הרחק מאימם, השקו אותם בחלב מאבקה שהגיעה מאמריקה, במקום זה של אמא שלהם שנמצאת כמה מטרים מהם ואילו את האם הרחיקו למכון החליבה, כדי לשווק את החלב שלה לבני האדם

    אבל מה עם הסידן? מה עם הסידן?

    אני אוהבת את השאלה הזו! נושא זה הוא הרצאה שלמה, אבל אנסה לתמצת במספר משפטים

    חשבתם איך זה שכולם מוטרדים ממחסור בסידן, אבל אף אחד לא מוטרד ממחסור במגנזיום, קליום, נחושת או מנגן? יש כל כך הרבה מינרלים בגוף (מעל מאה!) אבל כולם מוטרדים רק מסידן. זה בגלל שתעשיית החלב שוטפת לנו את המוח במשך עשרות שנים בנושא הסידן ועל זה שחייבים לצרוך חלב כדי לספק את המינרל החשוב הזה לגוף.

    הנה עובדה מעניינת על מינרלים: כל המינרלים מקורם באדמה. נקודה. רק הצמחים יכולים לינוק את המינרלים האנאורגניים מהאדמה, ובעזרת הפוטוסינתזה להפוך אותם לחומרים אורגניים הניתנים לעיכול וספיגה על-ידי בעלי החיים ובני האדם. הפרה אוכלת עשב המכיל סידן (כמו גם שפע של מינרלים אחרים), וכך הוא מגיע לחלב. רוצים להגיע למקור? תעקפו את הפרה ותאכלו הרבה ירקות עליים ירוקים, כך תקבלו הרבה סידן זמין. ישנם צמחים עשירים במיוחד בסידן כמו למשל שומשום מלאטחינה!!!

    סידן, כידוע לכולם הוא חומר בניה לעצמות (יחד עם מגנזיום אך שוב, אף אחד לא חושב על מגנזיום), אך יש לו עוד תפקיד חשוב בגוף. הוא מווסת חומציות בדם. כאשר ערך ה PH בדם יורד, העצמות (שהן מחסן של סידן) משחררות סידן לדם כדי לאזן. אכילת מוצרי חלב רבה יוצרת גוף חומצי וכך, למרות שחלב מכיל סידן הוא גורם לנו באופן עקיף לאבד סידן מהעצמות. הראיה היא שבהולנד, בה צריכת החלב עצומה, מחלת האוסטאופורוזיס מאוד שכיחה לעומת מדינות באסיה שאינן צורכות חלב כלל. אבל הקמפיינים של קמפינה ושות’, מעבירים מסר הפוך לגמרי, נכון?

    אני זוכרת כשהגעתי להולנד הייתי המומה מזה שאנשים מבוגרים שותים כוסות חלב כאילו זה מיםאף זכורה לי פגישה עסקית בה נכחתי אשר כללה ארוחת צהרים. לחדר הישיבות הכניסו מגשים עמוסים בכריכים ומגש מלא בכוסות חלב. אנשי עסקים מבוגרים בחליפות מחויטות גמעו את החלב בשקיקה ואני חשבתי לעצמי, מה אתם תינוקות? מה אתם שותים חלב ככה

    משאירה לכם את המידע ואתם תעשו איתו מה שתרצו.

    מתכונים טעימים וחג שמח

    אז למרות שאנחנו חיים פה במדינת החלב והגבינה, אני רוצה להציע שני מתכונים מטריפים באמת שקל להכין מחומרי גלם זמינים, כולם על טהרת הצומח, גם טעים, גם בריא, גם מקורי, מה עוד נבקש?

    מאפה בורק בלקני

    את בצק הפילו נחליף בדפי אורז דקיקים, עדינים ונטולי גלוטן , המילוי יהיה על בסיס אגוזים וטופו במקום גבינת הפטה המסורתית. התוצאה של ציפוי מתפצפץ ומילוי קרמי היא לא פחות מפנקת.

    מצרכים:

    • כוס אחת של אגוזי קאשיו, מקדמיה או שילוב של שניהם, מושרים במים לפחות שעה
    • 3 כפות שמרי בירה
    • 1/2 כפית מלח הימלאיה
    • פלפל שחור טחון טרי
    • 150 גרטופו, אם אתם יכולים להשיג טופו מעושן זה שדרוג רציני
    • 1 כף חומץ תפוחים
    • 1/2 בצל
    • 1 שן שום (או יותר אם אתם אוהבים)
    • 2 כפות מיץ לימון
    • 2 כפות שמן זית
    • 1/4 כוס מים (או קצת יותר לפי הצורך)
    • 1 חבילה של דפי אורז לגלגול
    • מעט שמן זית להברשה
    • קצח או שומשום לזריה

    אופן ההכנה:

    1. מסננים את האגוזים ממי ההשריה ומעבירים למיכל הבלנדר. מוסיפים את שאר החומרים מלבד דפי האורז, וטוחנים לעיסה חלקה. אם יש צורך מוסיפים מעט מים, כף בכל פעם
    2. מחממים את התנור לחום של 180 מעלות. פורסים נייר אפיה על תבנית שטוחה
      מגלגלים את דף האורז כמו שמגלגלים סושי
    3. ממלאים קערה רחבה במים חמימים. טובלים שני דפי אורז במים וכשהם מתחילים להתרכך מוציאים אותם ומניחים על משטח עבודה כשהם חופפים מעט. אין צורך להקפיד שלא יהיו קפלים, להיפך, הקפלים יכניסו כיסי אוויר למאפה והוא יהפוך אוורירי יותר .
    4. מניחים כף גדושה מתערובת המילוי לאורך דפי האורז הפרוסים, מהצד הקרוב אליכם
    5. מתחילים לגלגל את דפי האורז ולעטוף את המילוי, ממש כמו שמגלגלים סושי. מתקבלת מעין צורת נקניקיה ואז מגלגלים אותה סביב עצמה כמו שבלול. את הקצה מקפלים מטה, מתחת לשבלול ומניחים על נייר אפיה
      יוצרים שבלול מהנקניקיה שנוצרה
    6. חוזרים על הפעולה ליצירת 12 מאפים. שוב, הקפידו שיהיו הרבה קפלים.
    7. מברישים את המאפים המגולגלים במעט שמן זית ,בוזקים בקצח או שומשום.
    8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהמאפים פריכים ושחומים, כ- 25 דקות.
    חוזרים על הפעולה ליצירת 12 מאפים

    הצעות לגיוון: להוסיף למילוי

    • עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או אורגנו
    • תרד מאודה קלות, סחוט היטב וקצוץ
    • זיתים מגולענים וקצוצים
    • בשר חציל קלוי, מסונן היטב מנוזלים (להוסיף לבלנדר)
    • עגבניות מיובשות קצוצות

    ’חלב’ שקדים ביתי

    לא תאמינו כמה קל להכיןחלבאגוזים בבית ואת הטעם אין בכלל מה להשוות עם זה התעשייתי. בעוד שהקנוי מכיל רק 2-5% שקדים ,זה הביתי מכיל 20%-30%.

    שקדים לא קלויים, מושרים במים ללילה

    חומרים:

    • 1 כוס שקדים לא קלויים, מושרים במים ללילה 
    • 1/2 ליטר מים
    • 1 תמר קטן, מגולען
    • 1/2 כפית תמצית וניל טבעית
    • קורט מלח

    אופן ההכנה:

    1. מסננים את השקדים ממי ההשרייה ושוטפים היטב תחת זרם מים.
    2. שמים את כל החומרים בבלנדר ומערבלים על מהירות גבוהה כמה דקות על שלא רואים יותר חתיכות של קליפות והנוזל נראה אחיד
    3. פורסים בד חיתול או מגבת מטבח נקייה במסננת שמונחת מעל קערה ושופכים לתוכו את החלב‘. אוספים את קצות הבד וסוחטים היטב. בקערה מצטברחלבהשקדים המסונן, ובתוך הבד נשאר הפאלפ
      אוספים את קצות הבד וסוחטים היטב.
    4. מעבירים לצנצנות או בקבוקים מעוקרים ושומרים במקרר. החלבנשמר כשלושה עד ארבעה ימים.

    בחלבהזה אפשר להשתמש:

    • עם גרנולה או דגני בוקר
    • בקפה או כבסיס לשוקו חם או גולדן לטה
    • כבסיס לשייקים
    • בקינוחים
    • בתוספת זרעי ציה להכנת פודינג

    *את השקדים ניתן להחליף באגוזי לוז, קאשיו או מקדמיה לקבלתחלביםשונים.

    מספר מילים לסיכום

    אני מאמינה גדולה בבחירה אישית, מושכלת ומודעת. אני הנחתי פה מעט אינפורמציה ונקודות למחשבה וכל אחת ואחד יעשו את הבחירות שלהם מתוך הקשבה פנימית לצרכי הגוף, העקרונות והאמונות. באופן אישי, למרות שאני מאוד אוהבת גבינות, אני משתדלת להימנע ולהמעיט בצריכת מוצרי חלב ככל האפשר. את המעט מאד שאני כן אוכלת פה ושם (מעט יוגורט וגבינת פטה על סלט, בחלב ניגר איני נוגעת כלל. אני מאוד אוהבת וממליצה עלחלבשיבולת שועל אוחלבאגוזים לקפה ומשקאות חמים), אני מקפידה שיהיו ממקור ביודינמי/ אורגני מהימן שכן אז אני יודעת שהחיות טופלו והאכלו היטב. אני מרגישה שזו האחריות שלי וכך על ידי בחירות המזון שלי אני יכולה להשפיע כל הסביבה

    חג שבועות שמח לכולם

    שלכם,

    גלית

  • סיפור התמודדותי עם הקורונה, וגם – גלידת פירות בריאה

    גם אתם כבר מרגישים את זה? תחושת הקלה כזו שאנחנו מתקרבים לסוף, או לכל הפחות למצב שניתן לשהות בו ולחיות בו, במשך תקופה. ולא חשוב אם התחושה הזו נובעת מכך שהמצב החמור מאחורינו, או שהיתה זו הגזמה ותגובה לא פרופורציונלית, בכל מקרה, אפשר ממש להריח את תחושת השחרור השוררת בחוץ, באוויר. וזה לא רק אני וזו לא רק הגישה ההולנדית הקלילה שדיברנו עליה כל כך הרבה לאחרונה בהשוואה לעוצר וללחץ הקיימים בישראל. 

    מכבסת תולה

    במהלך החודשיים האלו, של שהייה בבית עם שני ילדים (ובעל בקומה השלישית, שעובד ומוציא את ראשו רק להכנת קפה וארוחות משותפות), הותשתי. כמו רוב ההורים אני מניחה, הותשתי מלבשל, לטפל, לחתל, לשחק, לתכנן פעילויות יצירתיות, להדליק טלוויזיה, לכבות טלוויזיה, לעזור בשיעורים דרך המחשב, לנסוע לסופר, לחזור מהסופר, לנחם, לחבק, לגשר, לחייך, להצחיק, לקלח, להשכיב, לקרוא סיפור, ועוד אחד, ועוד….

    הותשתי מהניסיון להישאר חיובית ולא להתעצבן כל כך מהר. 

    בשיחות עם חברים אחרים, התמונה די זהה. כולנו (או רובנו לכל הפחות) מותשים מהמצב הזה ומחכים שיסתיים. אבל הנה, אמרנו כבר, זה כאן זה באוויר. לאחרונה אפשר אפילו למצוא סרטונים ובדיחות העוסקים בחזרה לשגרה, שצוחקים על הרעיון של מפגש אנשים שלא בזום, של ללבוש מכנסים עם כפתורים, להתאפר, לנסוע ולא רק לסופר…

    מותר גם לי

    איפשהו שם, די בהתחלה, עם הניסיון להכיל את הכל ולחייך ולחבק כי בסופו של דבר, זה מה שהילדודס יזכרו מהתקופה הזו, נעלמה הקונדיטורית שבי. בהתחלה עוד אפיתי קצת עם הילדים, אבל מצאתי שהאוכל והאפיה בעיקר, הופכים לנחמה וזה לא סוג הנחמה שעם השלכותיה ארצה להתמודד בעתיד הקרוב או בכלל.

    בעודי צופה בסרטונים של קולגות, קונדיטורים שמלמדים צופים להכין עוגות ומקנים סודות וטיפים לאפייה נכונה, הבנתי שאין לי מקום בראש כרגע להיות נגה הקונדיטורית, כנראה שזה יצטרך לחכות. בדיוק כמו שאני לא האמא שכותבת לוחות זמנים בכל יום, והכל מחולק לפי שעות, ויש שעת יצירה, ושעת הכנת אוכל, ושעת שיעורים, ושעת מנוחה לאמא, ושעת עצבים ותסכול… 

    אני לא מאלה, וגם זה בסדר.

    התקופה הזו פגשה אותנו, כל אחד ואחת, בדרכי התמודדות שונות. חלק השתבללו, חלק נכנסו לעשייה אינטנסיבית, חלק נתמלאו במרץ ואחרים פשוט בהו. חלק מהעניין זה ללמוד לקבל את המחשבה שזה בסדר, גם זה, וגם זה וגם זה וגם זה. הכל לגיטימי – מותר לי גם לוותר קצת, לשקוע, כי זה מה שיוצא ממני כרגע, כמו שגם בגישה השניה, הפעלתנית והנמרצת, לגיטימית ולעיתים אף מעוררת קנאה, בי לפחות.

    תום עם שפם גלידה מתוק

    אני משאירה אתכם עם מתכון לגלידה או שייק שאני והילדים אוהבים להכין מאז שהתחילו הימים החמימים וכן ירבו! 

    הכי פשוט להכנה וניתן לגוון ולשנות. הבסיס הוא בננה.

    כאשר טוחנים בננה קפואה, המרקם שלה הופך לקרמי גלידתי ולכן אותה לא מומלץ להחליף. מעבר לזה, הכניסו כל פרי שחשקה נפשכם. 

    הנוזל שתוסיפו, גם הוא נתון לשינוי (חלב/חלב קוקוס/חלב סויה או אפילו מים). ככל שתוסיפו יותר חלב, התוצאה תהיה יותר שייקית מימית מאשר גלידה. 

    רוצים לגוון? תוסיפו מחיות אגוזים אם יש לכם (אם אין, אפשר גם להכין).

    אם חסרה לכם מתיקות, הוסיפו דבש או סירופ מייפל (או תמרים). 

    לנו יש שתי ווריאציות שאנחנו אוהבים וחוזרים עליהן.  

    גלידת בננות ותותים 

    • 3 בננות קפואות
    • 10- 15 תותים קפואים
    • קצת פחות מרבע כוס חלב (למרקם של גלידה) 

    שייק בננות, תמרים וטחינה

    • 3 בננות קפואות
    • 2 כפות טחינה גולמית
    • 2/3 כוס חלב (או יותר לקבל מרקם נוזלי יותר)
    • 4 תמרים מקולפים (אני משרה אותם דקות בודדות במים רותחים כדי להקל על הקילוף) 
      גלידת תות בננה

    מוציאים את הפירות מהמקפיא וחותכים את הבננות לחתיכות גדולות כדי להקל על פעולת הבלנדר

    טוחנים את כל המרכיבים יחד בבלנדר עד שמגיעים למרקם הרצוי. 

    תהנו !

  • חמישים גוונים של ירוק

    בקליפת אגוז: חשוב לאכול את כל הצבעים אבל מה מיוחד כל כך בצבע הירוק? קורונה או לא קורונה, האביב כבר כאן והוא מביא אנרגיה של התחדשות וצמיחה. ניקוי אביב (או ניקוי פסח) מתחיל מבפנים. איך זה קשור לצבע הירוק? המשיכו לקרוא וגלו…

    מאז שעברתי לחיות פה בהולנד נס האביב לא מפסיק להדהים ולהפעים אותי. בארץ אין ממש שוני חד בין עונה לעונה אבל פה, אחרי חודשים ארוכים שהכל נראה מת והעולם כאילו עמד מלכת, מתחילה התפרצות מטורפת של הטבע בעצמה ובויטאליות כמעט בלתי נתפסת. במיוחד השנה, שנדמה שהכל דמם וכולנו מסוגרים בבתינו, הפליאה מול הטבע המתפרץ, כאילו כלום לא נוגע לו, היא עזה שבעתיים. איך בוקעים להם הניצנים? איך מפציעים הפרחים בשלל הצבעים? מאיפה כל זה מגיע פתאום? ההתרחשות הזו מהדהדת לה גם בגופי. אני מרגישה שאנרגיה חדשה מפעפעת. אולי אלה הם קרני השמש ואורך הגל המשתנה, או בגלל שהיא זורחת שעות ארוכות יותר? ואולי התזמורת הזו של הטבע מנגנת את אותה המנגינה גם בכל תא ותא בגופינו? זמן להתחדש, להתנקות, לפרוץ החוצה. למרות הכל.

    קורונה בהולנד: כל העדכונים
    קורונה בהולנד – הצעות לפעילויות אונליין, לילדים ולמבוגרים
    לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

    אז למה דווקא ירוק?

    הנה עובדה מעניינת. הידעתם כי העין האנושית מבחינה ביותר גוונים של ירוק מכל צבע אחר?

    הקונוסים (תאים פוטו-רצפטורים ברטינה הקולטים את האור/צבעים) בעין האנושית רגישים יותר לטווח התדרים הירוקים יותר מכל צבע אחר, מה שמאפשר לנו להבחין במספר רב של גוונים ותתי גוונים ירוקים. ירוק זה נוכחות של מים ומים זה חיים. ואולי לתופעה הזו ישנו הסבר אבולוציוני. מינים שונים מתפתחים בהתאם לסביבת הגידול שלהם ומסוגלים להבחין בטווחי אור (צבעים) לפי המזונות הזמינים והמתאימים להם. לדוגמא, אנחנו איננו מסוגלים להבחין בטווחי הספקטרום האולטרא סגול והאינפרא אדום שחרקים מסוימים כן יכולים להבחין כי הם תלויים במזון בצבעים על הספקרטרום הזה.

    כל זה נותן לנו אינדיקציה כי אנחנו ומבחר מזונות ירוקים הולכים יופי יד ביד. התאמה מושלמת.

    אם יש משהו אחד שכל שיטות התזונה והדיאטות למינהן מסכימות עליו הוא שעלינו לאכול הרבה ירקות ירוקים.

    מולקולת הכלורופיל זהה כמעט לחלוטין למולקולת ההמוגלובין בדם שלנו

    אז מה החומר שצובע צמחים בצבע ירוק? הלוא הוא הכלורופיל המפורסם. בעזרת הכלורופיל מטמיעים הצמחים את אנרגית השמש והופכים אותה לגלוקוז בתהליך הפוטוסינטזיס.זה הוא הגרעין והמקור לכל החיים על פני הפלנטה שלנו!!! 

    הנה עוד עובדה מעניינת המלמדת אותנו על חשיבות צמחים ירוקים בתפריט שלנו. מולקולת הכלורופיל זהה כמעט לחלוטין למולקולת ההמוגלובין בדם שלנו. ההבדל הוא שמולקולת ההמוגלובין בנויה סביב אלמנט הברזל והכלורופיל סביב מגנזיום. נוכחות של כלורופיל בדם מחזקת ועוזרת לנו לבנות המוגלובין ובכך להתגבר על מחסור אנמי, לשפר את מוליכות החמצן בדם ומסייעת לתהליכי ניקוי.  

    אז אחרי שיש לנו הוכחות מדעיות למה צריך לאכול הרבה ירקות ירוקים, גם בכמות וגם במיגוון, בואו נדבר על איך עושים את זה?

    ירוק משובח

    מיצים:

    תוספת מעולה לתזונה שלנו! יש גבול כמה חסה אפשר ללעוס ביום אז כוס מיץ ירוק בהחלט מפצה על כך. למי שיש מסחטת מיצים: מלפפון, סלרי, תפוח ירוק הם בסיס מצויין ועליו מוסיפים כל עלה שיש, חסה, תרד, עלי סלק, פטרוזיליה, פוסטליין, קייל וכו‘. פה בהולנד יש מבחר אדיר של ירקות ירוקים. הדגש הוא על גיוון, לא כל יום לצרוך את אותו הדבר.

    שייקים:

    שייקים ירוקים הם ארוחה בפני עצמה. על בסיס של פרי כמו בננה, מנגו או אננס מוסיפים חופן נאה של עלים ירוקים (ראו פירוט מעלה), חצי אבוקדו/ חופן זרעים ואגוזים/ כף שמן קוקוס למקור של שומן בריא, אבקת פרוטאין/ ספירולינה/ סופר פוד למי שמשתמש, איזה נוזל שבא לכם: מים, תה צמחים, חלב צימחי, לערבל היטב הכל וללגום לאט או לאכול בכפית. זכרו זה אוכל, לא שתיה.

    סלטים:

    עשבי תיבול קצוצים – מוסיפים לסלט או לתבשיל טעם ובריאות

    בסיס כל סלט ירקות הוא עלים ירוקים: חסות מסוגים שונים, עלי בייבי תרד, רוקט וכו‘ בנוסף נעשיר כל סלט בשפע של עשבי תבלין טריים- בזיליקום, פטרוזליה, שמיר, מנטה/ נענע, כוסברה. 

    תבשילים:

    ישנו מבחר עצום של ירקות ירוקים לבישול. חשוב לאכול ירוקים טריים אך מירקות מבושלים (וקלים לעיכול) סופגים חומרי תזונה אחרים. כרוב על סוגיו, קייל, תרד, מנגולד, בוק סוי ועוד. לשלב בכל תבשיל ומרק ובסוף הבישול להוסיף שוב שפע עשבי תיבול טריים.

    הערה חשובה: עשבי תיבול לא רק משדרגים כל מאכל בטעם אלא גם בערכים תזונתיים. הם צמחים העשירים בריכוז גבוה של פיטוכימיכלים (מכאן טעמם וריחם העז) בעלי תכונות רפואיות חזקות.

    אהבה בימי קורונה: חיזוק המערכת החיסונית באמצעות תזונה

    טיפ ירוק למזון ירוק

    טיפ מעשי: כשקונים חסות ועשבי תיבול טריים רצוי לשטפם מיד במים קרים (הכי טוב למלא כיור נקי או קערה גדולה במים קרים ולהשרות בם את עלי החסה וצרורות עשבי התיבול, ראשית לחתוך את קצות הגבעולים) ואז לאכסן במקרר. חסה שטופה ומיובשת במיכל פלסטיק גדול או שקיות זיפלוק. את עשבי התיבול לעטוף במגבת מטבח רטובה וסחוטה. כך גם הירוקים ישמרו לאורך זמן וגם יהיו לנו זמינים ומוכנים בכל זמן שנרצה להכין סלט או תבשיל.

    מתכונים ירוקים אביביים

    פנקייק פיקנטי וירוק (או חביתיות ירק)

    זו הגירסה הטבעונית שלי לחביתות הירק המפורסמות. אני אוהבת להכין אותם לארוחת בוקר או בראנץ‘ מפנק בסופי שבוע. גם לארוחת צהרים קלילה ומהירה הם יהיו נהדרים. הבסיס הוא קמח חומוס מזין, עשיר בסיבים תזונתיים וחלבון, ואליו תוסיפו בנדיבות כל תבלין ירוק שבנמצא. כמה שיותר יותר טוב. קמח חומוס ניתן להשיג בחנויות הטבע, בחנויות אסיתיות או במרכולים הטורקיים/ מרוקאים, ולעיתים אף בסופרמרקט.

    ל- 4 פנקייק בנוניים:

    1 כוס קמח חומוס
    1 כוס מים
    2 כפיות אבקת אפיה
    1/2 כפית מלח, פלפל שחור גרוס טרי
    מעט פפריקה, פפריקה מעושנת, צ‘ילי או כל תבלין אחר שבא לכם
    1/2 1 כוסות עשבי תיבול קצוצים דק: פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, בצל ירוק וכו’
    מעט שמן קוקוס ללא ריח או שמן זית מיילד לטיגון

    אופן ההכנה:

    1. בקערה בינונית מערבבים את קמח החומוס, אבקת אפיה, מלח ותבלינים עם המים לעיסה במרקם חלק, בסמיכות של כיוגורט בחוש.
    2. מניחים בצד וקוצצים דק דק את כל עשבי התיבול. מוסיפים את הירוקים הקצוצים לתערובת החומוס ומערבבים שוב.
      יוצקים במרכזה של מחבת ברזל כרבע מהתערובת
    3. מחממים מעט שמן קוקוס ללא ריח (או שמן זית מיילד) במחבת ברזל כבדה. יוצקים במרכזה כרבע מהתערובת. מכסים ומבשלים כך כ4-5 דקות עד שהחביתיה תפוחה ויציבה והחלק התחתון שחום מעט. הופכים ומשחימים גם את הצד השני כ2-3 דקות. חוזרים על הפעולה עם שאר התערובת.

     אפשר בהחלט לטגן חביתיות קטנות יותר בגודל של לביבות. להגיש בליווי סלט עגבניות או סלט קצוץ. חגיגה אביבית של ממש.

    חביתיות ירק בליווי סלט, חגיגה אביבית של ממש

    מרק אביבי ומפתיע

    המתכון הזה הוא בגדר מתכון חופשי, כלומר, אני מניחה פה את העיקרון אבל אתם תאלתרו, ותכינו אותו לפי מה שיש לכם בבית ולפי הטעם האישי. המרכיב המפתיע פה הוא חסה! כן, כן, חסה. מי חשב לשים חסה במרק? אבל זה עובד מצויין במתכון הזה. וכאמור כמה שיותר ירוק, יותר טוב! סוד הטעם האביבי והרענן הוא בשילוב השמיר, הנענע ומיץ הלימון בסוף.

    ל- 6 מנות:

    מרק עם מה שיש לכם בבית ולפי הטעם האישי, המרכיב המפתיע פה הוא חסה

    2 כפות שמן קוקוס ללא ריח או שמן זית מיילד
    1 כרישה גדולה או שתיים קטנות, החלק הלבן וקצת מהירוק, פרוסה לפרוסות
    2 שיני שום, פרוסות
    שני תפוחי אדמה בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לקוביות
    6 גבעולי אספרגוס ירוק, החלק התחתון מוסר, חתוכים לפיסות של כ- 3 ס“מ
    1 ליטר ציר ירקות (אפשר בהחלט מאבקת מרק אורגנית איכותית)
    200 גרם חסה אייסברג (כרבע חסה גדולה)
    200 גרם אפונה ירוקה מהקפאה, מופשרת
    מלח ופלפל לפי הטעם
    חופן גבעולי שמיר טרי
    חופן עלי נענע טריים
    מיץ מחצי לימון

    אופן ההכנה:

    1. מחממים את השמן בסיר מרק ומוסיפים את הכרישה, מבשלים על חום בינוני, תוך כדי עירבוב מפעם לפעם עד שהכרישה מתרככת. מוסיפים את השום וממשיכים לאדות עוד כמה דקות.
    2. מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה והאספרגוס ומערבבים.
      מוסיפים את ציר הירקות, מביאים לרתיחה עדינה
    3. מוסיפים את ציר הירקות, מביאים לרתיחה עדינה, מכסים ומבשלים כ- 10 דקות, עד שתפוחי האדמה התרככו.
    4. מוסיפים את האפונה והחסה ומבשלים עוד כשתי דקות עד שהחסה מתרככת. מסירים מהאש ומקררים מעט.
    5. מעבירים את המרק לבלנדר, מוסיפים שמיר, נענע ומיץ לימון ומערבלים למרק חלק. אפשר גם בבלנדר מוט ידני.
    6. מחזירים לסיר, טועמים ומתקנים תיבול עם מלח ופלפל ומחממים בעדינות שוב. שימו לב, אין להביא את המרק לרתיחה שוב אלא רק על סף רתיחה. אפשר להגיש עם כף יוגורט, כמה עלי נענע לקישוט ולזלף מעט שמן זית.
    סוד הטעם האביבי והרענן הוא בשילוב השמיר, הנענע ומיץ הלימון בסוף

    סלט ירוק חם קר

    גם כאן המתכון הוא רק ’מסגרת‘ או בגדר עיקרון ורעיון, בסיס להרכבת סלט כמו שאתם אוהבים וממה שיש בבית. במזג אויר קר (האביב אמנם כבר כאן, אבל הטמפרטורות לא בדיוק נוסקות מעלה) לא תמיד מתחשק לאכול סלט קר. באופציה הזו משלבים ירקות עליים טריים כבסיס ועליו מוסיפים מבחר ירקות ירוקים מוקפצים קלות וחמימים. אני מוצאת את השילוב הזה מאד כייפי ומפנק, והיתרון הבריאותי הוא שאנחנו מקבלים ערכים תזונתיים מהעלים הטריים וערכים אחרים מירקות מבושלים. הכל יחד, חגיגה של טעמים, טקסטורות, טמפרטורה ומראה.

    חומרים ל- 4 מנות:

    שילוב של ירקות טריים וירקות ירוקים מוקפצים קלות וחמימים

    150 גר’ תערובת עלים וחסות לסלט
    חצי מלפפון, חצוי לאורכו ופרוס לפרוסות אלכסוניות (אפשר להוציא את הגרעינים בכפית) 
    קולורבי קלוף, חתוך לרבעים ופרוס לפרוסות דקות
    חופן נדיב של צנוניות פרוסות או חצויות
    חופן נדיב של עגבניות שרי חצויות
    1 כף שמן זית מיילד
    אספרגוס ירוק, החלק התחתון מוסר וחתוך באלכסון לחתיכות של כ 3-4 ס“מ
    שוגר סנפס או שעועית ירוקה, מנוקה מקצוות
    פול ירוק טרי, מוסר מהתרמילים, חלוט ומקולף מהקליפה הפנימית או כוס אפונת גינה קפואה ומופשרת.
    חופן נדיב של אגוזי לוז או מלך, קלויים קלות

    לרוטב:

    4 כפות שמן זית כתית משובח
    1-2 כפות חומץ בלסמי איכותי, או מיץ לימון טרי
    1 כפית חרדל
    1 כפית דבש
    מלח ופלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם
    חופן נדיב של שמיר, קצוץ דק דק

    1. מסדרים את עלי הסלט בקערה רחבה. עליהם מסדרים ומפזרים בשכבות את הירקות הטריים שאתם בוחרים: מלפפונים, עגבניות, צנוניות, קולרבי וכל מה שבא לכם.
    2. מוסיפים את האפונה או הפול, אם משתמשים. 
      מקפיצים את הירקות עד שהם מתרככים אך נשארים עדיין פריכים
    3. מחממים את השמן במחבת ומקפיצים קלות את האספרגוס והשעועית או השוגר סנפס עד שהם מתרככים אבל נשארים עדיין פריכים. מתבלים בעדינות במלח ופלפל שחור. מצננים מעט לפני שמוסיפים לסלט. 
    4. בקערה נפרדת מערבלים את כל חומרי הרוטב למרקם חלק. מזלפים על הסלט.
    5. מפזרים מלמעלה את האגוזים ונהנים!
    סלט ירוק קר-חם: חגיגה של טעמים, טקסטורות, טמפרטורה ומראה

    לסיכום זריז:

    עלי חסה טריים
    מבחר ירקות טריים נוספים
    ירקות ירוקים מוקפצים קלות
    רוטב וינגרט ביתי
    לבסוף, אגוזים או זרעים לתוספת פריכות

    חג אביב קליל, אורירי, מלא אור ושמחה לכולנו!

    קורונה בהולנד: הצעות לפעילויות אונליין, לילדים ולמבוגרים

  • המטבח בימי קורונה

    נראה שלכולם יש משהו להגיד על הקורונה ,נכון?

    כן צריך הסגר, לא צריך הסגר. זה מוגזם. זה הכרחי. ולכולם יש מה לשתף. בין אם זה אמיתי ובין אם fake. ואתה קורא וקורא וקורא, כי מה עוד יש כבר לעשות? אתה גם ככה בבית. איזו תקופה הזויה שאנחנו חיים בה היום. מי היה מאמין שנחיה פרק מתח שכזה מתוך סדרה עתידנית? והכל קורה כל כך מהר. הנחיות משתנות תוך יום, הן משפיעות על סדרי עולם שמשתנים ומשפיעים על כולנו. 

    קורונה בהולנד: כל העדכונים
    אהבה בימי קורונה – חיזוק מערכת החיסון באמצעות תזונה
    לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

    חתונת הקורונה

    אחי היה אמור להתחתן ערב לפני ליל הסדר. בהתחלה עוד האמנו שנסתדר, שינינו תאריכי טיסה כדי להספיק להיות בבידוד שבועיים לפני החתונה, אפילו הצלחתי לקבל אישור יציאה מבי”ס למאיה, בתי. יומיים לאחר מכן כבר נאסרה התקהלות של מעל ל- 100 איש ובוטלה החתונה. יום למחרת ניתנו ההנחיות על שמירת המרחק ואיסור התקהלות גם בהולנד, ויום אחרי כבר נסגרו מסעדות וחדרי כושר. בום. בתחילת השבוע עוד הייתי בטוחה שאטוס בסוף השבוע לישראל ובסוף השבוע כבר נסגרו גם בתי הספר והגנים בהולנד. הכל קרה תוך ימים ספורים. 

     קשה להאמין שמה שנראה כל כך כאן, מאז ומתמיד,  התחיל בפועל רק לפני חודש וחצי-חודשיים. ואנחנו? מסתגלים. 

    הורים לילדים  במיוחד צעירים, מוצפים בהצעות וברעיונות במה להעסיק את הילדים בתקופה הזו. לא קל להיות ביחד בחוסר שגרה, אבל אין ברירה, חייבים הרבה אורך רוח וטונות של סבלנות. בסך הכל זה עובד לי יחסית טוב. גיליתי שכשאני פשוט שוהה במחיצת הילדים, זה לרוב מספיק. הם משחקים ביניהם, משתפים אותי פה ושם ובעיקר נהנים מהנוכחות שלי. אז אני לא חייבת להשתגע בהפעלות מסביב לשעון. אפשר גם להיות יצירתיים ולהפעיל את הילדים, ואפשר גם להמשיך בשלנו, כשהם בקרבתנו.

    אל דאגה, אני לא הולכת להטיף על היתרונות שבקורונה ומה היא מנסה להגיד לנו. האמת שקצת מתחשק לי להעיף סטירה (או לפחות להסיר מרשימת החברים שלי) את אותם האנשים שמשתפים הודעות ניו אייג’יות בסגנון הזה. מה הקורונה מנסה לספר לנו? כלום. זה וירוס. ואנחנו בעיצומה של מגפה עולמית. אני כן דואגת להישאר חיובית ככל האפשר וסבלנית עד כמה שניתן. להנות מהזמן שלי עם הילדים ולקבל את השהות המרוכזת של בני הבית כעובדה מוגמרת כדי לא להתבאס ממנה (או להתבאס פחות). מה שעוזר לי בחשיבה הזו, פשוט ההסתכלות על המצב באור חיובי. זה מה יש ועם זה ננצח. 

    בילוי במטבח שלוש פעמים ביום 

    מה שכן, דבר אחד מאוד משמעותי שלא לקחתי בחשבון כשהכנתי את עצמי נפשית להתמודדות בבידוד המשפחתי, הוא כמות האוכל. כולם דיברו על ההיסטריה סביב הסופרים. איך רוקנו כמעט כל מדף אפשרי מהפחד של ההסגר, אבל לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, לא נראה שאיסור הגעה לסופרים עומד על הפרק. ובכל זאת הקניות “הרגילות” הפכו להרבה יותר גדולות, כי כולם אוכלים בבית, כל היום, ואת כל הארוחות.. והתוצאה, עבורי – שעות מרובות במטבח. 

    כידוע אני אוהבת את המטבח, אבל להכין יום יום צהריים וערב, לגוון במאכלים, לבשל בריא (עד כמה שניתן) וטעים לבררני הבית… זה לא פשוט. במיוחד כי אני וילדיי צמחוניים ואני צריכה למצוא רעיונות לתחליפים שיתנו להם בעיקר את מה שהגוף צריך. על כל זה תוסיפו כמובן את העובדה שמדובר במטבח הולנדי. על כל חסרונותיו. המטבח ההולנדי הפיזי, כלומר המטבח שלי קטן מאד, כדרכם של רוב המטבחים ההולנדים. וגם הטעמים של המטבח ההולנדי, אפעס, לא משהו: התבלינים שלהם עדינים יותר, אין את אותו היצע הישראלי הטעים והוא פשוט לוקה בחסר מבחינתי. ואני מתנצלת מראש בפני מי שמחובר כבר לגישה, אבל קשה לי לקבל סנדוויצ’ים כארוחת צהריים. גם אם זה אומר השקעה מרובה יותר במטבח. 

    טיפים גדולים למטבח הולנדי קטן

    כניסיון להקל על עצמי, התחלתי להקפיא קטניות. זה מגוון ומזרז לי מאכלים שונים. יש לי שקיות של עדשים ירוקות שהנבטתי (השריתי לילה במים, למחרת העברתי למסננת ליומיים ושטפתי מידי פעם) ואז חילקתי למספר שקיות ושלחתי אותן למקפיא. גם את חומוס השריתי לילה ולמחרת בישלתי כשעה וחצי ולאחר שהתקרר הקפאתי בשקיות כמו את העדשים. ניתן לעשות כך עם רוב סוגי הקטניות כמובן. 

    כך, כשאני רוצה להכין אורז עם עדשים למשל, או קציצות עם חומוס, אני פשוט שולפת מהמקפיא שקית ונותנת לה להפשיר מעט. 

    בנוסף אני גם קונה ירקות קפואים סטייל סנפרוסט של הארץ (שעועית ירוקה, אפונה, אדממה) ומוסיפה לארוחה. הרבה ירקות טריים שמתווספים לארוחה, מגדילים אותה ומוסיפים עוד ויטמינים שכל כך נחוצים בשל  היעדר השמש והגבלות היציאה מהבית.

    מונבטות בהקפאה, מגוון ומזרז תהליכים

    ומה לגביי אפייה? אפייה מבחינתי, לפחות נכון לרגע זה, היא עוד עיסוק שאפשר להפעיל בו את הילדים. מאחר שהזמנות האפייה לא ממהרות להגיע וסדנאות האפיה שלי אינן רלוונטיות כרגע, אני מנצלת את האהבה שלי לאפייה, להפעלות הילדים. אני מוצאת זמן וסבלנות (כבר הזכרתי ?) ואז עושה הסבה של המטבח לאזור מלחמה – אפייה עם הילדים! אני מכינה  איתם מאפים די פשוטים, עוגיות בעיקר, גם מאפינס. מאפים שכל מה שצריך זה להכניס הכל למיקסר, עם סדר מסוים או בלי, לערבב ולהכניס לתנור.

    לומדת לשחרר

    ודבר אחרון וחשוב שאני ממש משתדלת לעשות – זה לשחרר. מה זה לשחרר? זה המון.

    אני משתדלת כמה שיותר לשחרר – מביקורת עצמית בין היתר. אז מה אם החברה פרסמה בוואטסאפ סרטון שלה עם ילדיה בפזצט”א בתוך אוהל מעשה ידיה, ואני רק בניתי איתם מגדל קוביות הבוקר?! אז מה אם נתתי לילדים קצת יותר זמן מסך היום? אז מה אם היא לא אהבה את המנה שרציתי כל כך שתאכל כי יש בה מלא חלבון? שבכל זאת התרגזתי עליהם הערב למרות שממש השתדלתי שלא. אני אמא טובה דיה. גם אם הם יסיימו את התקופה הזו עם קצת יותר סוכר במדדים, קצת יותר זמן מסכים ברקורד שלהם, אבל התקופה הזו גדושה בהרבה יותר זמן איכות איכותי עם אמאבא.

    אני משאירה אתכם עם רעיון נוסף מבין שלל הרעיונות שיש לכם כבר בוודאי בארסנל “הפעלות עם ילדים” – קישוט עוגיות. 

    חלבון ביצים מפוסטר

    בשביל המתכון תצטרכו להכין עוגיות עם חותכנים בצורות שונות ורויאל אייסינג.  

    הרויאל אייסינג הוא בעצם חלבונים מוקצפים עם אבקת סוכר. למי שפוחד מחלבונים טריים, ניתן למצוא בסופר חלבונים מפוסטרים במקררים, במדפי היוגורטים. 

    הכינו עם הילדים את העוגיות עצמן, רדדו בעצמכם ותנו להם לקרוץ עוגיות עם החותכנים. 

    את הרויאל אייסינג הכינו ערב קודם והכניסו לקירור. 

     

    לעוגיות:

    רכיב כמות כמות בכוסות/כפות
    קמח 250 גרם 2 כוסות פחות 3 כפות
    מלח  3 גרם חצי כפית
    חמאה קרה 125 גרם  
    אבקת סוכר  100 גרם כוס פחות 2 כפות
    ביצים 60 גרם ביצה L או ביצה וחצי M
    אבקת שקדים 50 גרם חצי כוס

    הוראות הכנה:

    1. משתמשים במיקסר עם וו גיטרה. מכניסים למיקסר קמח, אבקת שקדים, אבקת סוכר ומלח ומערבבים כחצי דקה. 
    2. מוסיפים את החמאה ומערבבים על מהירות בינונית, עד להיווצרות פירורים, בערך שתיים שלוש דקות. החמאה צריכה עדיין להישאר קרה יחסית. 
    3. שוברים את הביצה לתוך כלי קטן ומערבבים. מכניסים ב- 2 פעמים אל המיקסר ומערבבים רק עד לאיחוד התערובת לבצק.
    4. מוציאים את הבצק מהמיקסר, מאחדים מעט בעזרת הידיים לבצק מגובש, מחלקים אותו ל- 2 חתיכות, מעצבים לצורת ריבוע, מניילנים, ומכניסים לקירור של כמה שעות טובות.
    5. לאחר שהבצק קר לחלוטין, מוציאים את אחת החתיכות ומרדדים לעובי בינוני. לא עבה מידי כי יותר מידי בצק בפה, זה לא טעים, אך גם לא דק מדי כדי שיהיה קל לעבוד איתן ולקשט אותן מבלי שישברו.
    6. קורצים עוגיות חותכנים שיש בבית. את שאריות הבצק עוטפים ומקררים מחדש. בזמן שהוא מתקרר, עוברים לעבוד עם חתיכת הבצק השניה שניילנו. יש לעבוד אך ורק עם בצק קר.
    7. מניחים על תבנית אפיה במרחק מה אחת מהשניה. את העוגיות ואופים ב- 180 מעלות לכ- 15-10 דקות.

    רוייאל אייסינג

    רכיב כמות
    חלבונים 160 גרם
    אבקת סוכר 460 גרם

    הוראות הכנה:

    1. מקציפים במיקסר את החלבונים.
      מתחילים לקשט אחרי שהעוגיות התקררו
    2. מוסיפים בהדרגה את אבקת הסוכר וממשיכים להקציף לקצף יציב כ- 5 דקות (או קצת יותר)
    3. מחלקים ל- 4-6 קערות (תלוי בכמות הצבעים שאתם רוצים להכין), מטפטפים טיפה-שתיים של צבע מאכל לכל קערה, מערבבים ומעבירים לשקיות זילוף או אפילו שקיות סנדוויץ’. מכניסים למקרר עד שהעוגיות יתקררו ויהיו מוכנות לקישוט. 

    זהו. אחרי שהעוגיות התקררו, חותכים את קצה כל אחת משקיות האייסינג (לא לפני שהצטיידנו בסינרים ומפות שולחן) ומציירים על העוגיות. קחו בחשבון שככל שמורחים יותר אייסינג על העוגיות, ייקח להן יותר זמן להתייבש. 

    פעילות עם ילדים – קישוט עוגיות

    אז יאללה. שיעבור בקלות. בתקווה שהבלוג הבא כבר יהיה אחרי הבלאגן הגדול. 

    ביי, נגה

     

  • אהבה בימי קורונה – חיזוק מערכת החיסון באמצעות תזונה

    בקליפת אגוז: בימים מאתגרים אלו חשוב שיותר מתמיד נשמור על בריאות אופטימלית ומערכת חיסון חזקה. איך אפשר לתמוך בגוף בעזרת תזונה? המשיכו לקרוא וקבלו ממני כמה טיפים שיעזרו לכולנו לעבור את המשבר בשלום.

    על איזו אהבה אני מדברת? על אהבה לילדים שלנו, למשפחות שלנו ולקהילה הנהדרת שיצרנו כאן. אהבה לבריאות, לשמחת החיים ולגוף הנפלא בעל תכונות חכמות ויכולת הגנה וריפוי מופלאים.

    קורונה בהולנד: כל העדכונים
    קורונה בהולנד – הצעות לפעילויות אונליין, לילדים ולמבוגרים
    לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

    כבר למעלה משבוע שאנחנו ספונים בביתנו, נמנעים ממגע עם אנשים שלא לצורך, שומרים על ריחוק סוציאלי והיגיינה מוגברת. כל זאת על מנת שלא להיחשף לוירוס הקורונה. אנחנו גם מבינים שחלקינו בשלב זה או אחר, כן ייחשף. אז יעמוד לרשותינו הנשקהאולטימטיבי, הלא היא מערכת החיסון שלנו. זוהי מערכת מורכבת, מסובכת וסופר מתוחכמת שהפתחה במשך מיליוני שנות אבולוציה. אנחנו לא התפתחנו בסביבה סטרילית, להיפך, תמיד היינו מוקפים בבקטריה, וירוסים, פטריות ועובש והגוף שלנו יודע לזהות פולשים זרים ומה לעשות איתם. כל שנותר לנו לעשות הוא לא להפריע לאותה מערכת מתוחכמת לפעול ואולי לסייע לה במעט.
    לצפייה בבלוג וידאו:

     

    אז מה עלול להחליש ולפגוע במערכת החיסונית?

    • עייפות וחוסר שינה
    • מתח וסטרס
    • מחשבות שליליות ודיכאון
    • שתיית אלכוהול
    • שימוש בסמים ועישון
    • מזון רעיל ובלתי מתאים
    • סוכר מעובד
    • חוסרים תזונתיים במינרלים, ויטמינים וחומצות אמינו

    וכיצד ניתן לתמוך ולחזק את המערכת החיסונית?

    • שינה איכותית ומספיקה
    • פעילות גופנית מתונה ומהנה
    • מחשבות חיוביות
    • שתיית מים
    • אכילת מזון טבעי, טרי ומגוון המכיל שפע ירקות ופירות
    • חשיפה מתונה לשמש
    • איזון אוכלוסית חיידקי המעיים
    • אכילת מזונות המכילים חומרים פיטוכימיכלים בעלי תכונות אנטיבקטריאליות ואנטיויראליות ומזונות המחזקים את פעולת מערכת החיסון

    מזונות המכילים פיטוכימיכלים בעלי תכונות אנטיויראליות:

    • שום
    • גינגר
    • כורכום
    • דבש טבעי ברדיה קרה (שלא חומם), פרופוליס ופולן

    מזונות המסייעים לפעולת מערכת החיסון:

    • פירות המכילים רמה גבוהה של ויטמין C כמו פירות הדר וקיווי
    • מזונות המכילים ויטמין E, שמן נבט חיטה, שקדים ואגוזי לוז, דגנים מלאים, אבוקדו, תרד, ביצים אורגניות מתרנגולות חופשיות
    • מזונות המכילים אבץ כמו זרעי דלעת בשר עוף דגים, ביצים, שיבולת שועל, שיפון, פטריות, עדשים, אגוזי ברזיל, שומשום (טחינה), ירקות ושום
    • פטריית שיטאקה- מכילה פוליסכריד לנטינאן המעורר את פעולת תאי הדםהלבנים (היא גם אנטי ויראלית ואנטי בקטריאלית) 

    בוסט חיסוני  Immunity Boost

    למנה אחת:

    • 3-4 ’אצבעותשורש כורכום טרי
    • כ- 3 סמ שורש גינגר טרי
    • חצי לימון על קליפתו
    • חצי ליים על קליפתו
    • תפוז אחד קלוף או תפוח אחד או פרוסת אננס

    אופן ההכנה:

    לשטוף היטב את הפירות והשורשים, אין צורך לקלף (מלבד התפוז שקליפתו מרה במיוחד) לפרוס ולסחוט במסחטת מיצים. אם אין ברשותכם מסחטת מיצים הכניסו את כל המרכיבים לבלנדר, הוסיפו מעט מים וערבלו עד לקבלת שייק. ניתן לסנן במסננת דקה לקבלת מיץ חלק.

    בוסט חיסוני במשקה

    חליטה מחסנת

    שילוב של אותם מרכיבים אבל בחליטה של מים רותחים הממצה את החומרים הפעילים. משקה מחמם, מנחם ומבריא. מומלץ בזמן התקררות אבל בהחלט גם כחלך מתזונה מחסנת, אנטי דלקתית ומונעת זיהומים.

    פורסים 3-4 שורשים של כורכום טרי, חתיכת גינגר, פרוסות לימון ותפוז ומניחים בקומקום תה. יוצקים מעל מים רותחים ומניחים לעמוד ולחלוט כחמש דקות.

    מוזגים לכוסות תה ומגישים. ניתן בהחלט להמתיק במעט דבש טבעי.

    מרק מחסן Immunity Soup

    שילוב מנצח של טעמים אסייתים ותכונות ריפוי. שום וגינגר אנטי ויראלים ואנטי דלקתיים ופטריות שיטאקה המסייעות לפעולת מערכת החיסון.

    ל- 4 מנות

    • 1 כף שמן קוקוס ללא ריח או שמן אחר 
    • 1 בצל גדול, חצוי ופרוס לפרוסות
    • 6-7 שיני שום קלופות ופרוסות
    • 3-4 סמ שורש גינגר, קלוף וחתוך לגפרורים (גוליאן)
    • 1 כוס פטריות שיטאקה, הרגל מוסרת ופרוסות לפרוסות דקות
    • 1 ליטר של ציר ירקות ( או מרק עוף), הכי טוב כזה שמכיים לבד אבל גם מאבקת מרק איכותית אורגנית  זה ממש בסדר
    • 1 כף רוטב סויה
    • 1 כף חומץ אורז

    להגשה:

    • ירקות ירוקים מאודים (כמו ברוקולי ושוגר סנפס)
    • בצל ירוק פרוס דק
    • פלפל צילי פרוס דק למי שאוהב חריפות
    • חופן עלי כוסברה טריים
      שילוב מנצח של טעמים אסייתים ותכונות ריפוי

    אופן ההכנה:

    1. בסיר מרק כבד מחממים את השמן ומוסיפים את פרוסות הבצל, מאדים עד שהבצל מתרכך. מוסיפים את פרוסות השום וממשיכים לאדות עוד כמה דקות. מוסיפים את הגינגר ומבשלים 2-3 דקות. מוסיפים את פטריות השיטאקה ומבשלים תוך כדי עירבוב כ 5 דקות נוספות.
    2. מוסיפים את ציר הירקות (או העוף), מביאים לרתיחה עדינה, מכסים במכסה ומבשלים כ10 דקות נוספות.
    3. בנתיים אפשר לאדות מעט ירקות ירוקים (כמו ברוקולי ושוגר סנפס), לפרוס דק דק בצל ירוק ופלפל צילי
    1. לפני ההגשה, מוסיפים כף רוטב סויה וכף חומץ אורז, טועמים ומתקנים תיבול.
    2. מניחים בכל קערת מרק מעט ירקות ירוקים, יוצקים מעל את המרק, מקשטים בפרוסות בצל ירוק וצילי ומפזרים עלי כוסברה בנדיבות.
    3. למחרת חוזרים על כל הפעולה שוב… 🙂

    שימרו וחזקו את עצמיכם ואת יקיריכם בימים מאתגרים אלה.

    שלכםגלית

     

     

     

     

  • אוזני המן – לא מה שחשבתם

    בדיוק בין ההיפוך החורפי “winter solstice” והשוויון האביבי “spring equinox”, בעיצומו של החורף ובתזמון מתואם להפליא, מתרחשת עונת הקרנבלים חובקת עולם. מקרנבל ונציה, דרך גרמניה ודרום הולנד ועד המפורסם מכולם ברזיל. מקור התופעה הוא בעולם העתיק, יוון ואיטליה, המכונה בפינו פגאניבזמן זה של השנה היו משחררים את כל המוסכמויות החברתיות המקובלות ופוצחים בבכחנליה של אבדן חושים, שתיה מרובה, תחפושות ושינוי זהות, שחרור מיני ומשתאות אוכל כיד המלך. הנצרות הקדומה, על מנת להתקבל ולהתחבב על האוכלוסייה, אימצה רבים מהתאריכים והמנהגים הפגאנים (תאריך חג המולד, למשל), וכך הפך הקרנבל לחלק מלוח השנה והתרבות הקתוליתרגע לפני שנכנסים לתקופה של 40 ימי צומות וכפרות, מתירים כל רסן ומוסכמה חברתית ויוצאים לחגוג

    אולי יעניין אותך גם:

    קולנוע טושינסקי מסרב להקרין סרט על FvD
    הקיש שהתחפש לאוזן המן
    שחיקה (burnout) – מה לרפואה הסינית יש להציע

    קרנבל הגרסה היהודית

    והנה, באופן מפתיע, גם לנו יש קרנבל משלנו בדיוק בזמן הזה של השנה. אצלנו זה מתיישב על סיפור היסטורי, שהיה או לא היה, אבל מספק כל אלמנט דרמטי אפשרי: ממש משחקי הכס בגירסת העולם הקדום: מלך מושחת, רפה שכל הנתון למניפולציות, יועץ תאב בצע ורצחני, דוד סרסור, ניצול מיני של נשים צעירות ויפות (בטוחים שאתם רוצים לתת לבת שלכם להתחפש לאסתר שניתנה כשוחד מיני לאחשוורוש?) תככים ומזימות בחצר המלוכה. כמו בחגים היסטוריים אחרים, קו העלילה הוא ברור: ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו (בעזרת האל המושיע) אז יאללה בואו נחגוג ונאכל כמובן!!! (ראו פוסט חנוכה…).

    בקרנבל היהודי מתחפשים ומבלבלים זהויות, מותר לשתות לשוכרה עד לא ידע (איפה המפתחות של האוטו ומי היא אשתך), עורכים משתאות שבמרכזם מעדנים מתוקים, מארחים ומכבדים את הקרובים במיני תרגימה. נשמע טוב! מתכון למסיבה מוצלחת.     

    אוזן מגרמניה

    המאכל המסורתי הכי אופייני של החג הרי הוא אוזני ההמן המפורסמים. מאכל יהודי מקורי? המממ… לא בדיוק.

    אוזני המן מקורם במאפה גרמני פופולרי שהוגש בקרנבל בשם מאן טאש, כיסוני פרג (שימו לב בהולנדית פרג זה MAANZAAD). ביידיש זה הפך להומן טאש וגם אמאן טיש ומכאן כבר השם המן לא רחוק. ישנם הסבורים שמקורם של מאפים אלו אף קדום יותר. דמות אלת הפריון הפרסית/בבלית אשתר או עשתורת התגלגלה לאסתר בסיפור המגילה ויתכן שהמאפה המסורתי של החג הוא גלגול של מאפים בצורת איבר המין של אשתר שהיוו סגולה לפריון. אז אולי זה לא בדיוק נראה כמו איבר מין נשי אבל בואו נודה שגם לא כמו אוזניים. גרסה אחרת מייחסת את מקור השם למנהג שהיה מקובל בימי הבניים בו היוקוטפיםאת אוזניהם של המוצאים להורג רגע לפני התלייה, מקסים ממש

    אז כך או כך מדובר במאפים מבצק פריך ועדין הממולאים במלית מתוקה עשויה מזרעי פרג טחונים.

    הגרסה שלי היא קלילה, עדינה, מזינה וטעימה. הבצק עשוי משקדים טחונים וקמח אורז והמלית היא פרג טחון מבושל בחלב שקדים, תמרים קצוצים, צימוקים וניל. כמו במקרים רבים אחרים תוצרת ביתית עצמית אינה משתווה למאפים קנויים. נסו ותיווכחו. הכינו לעצמכם ולבני משפחתכם קופסא מלאה ומפנקת מהעוגיות המיוחדות האלו ואירזו מהן גם למקורביכם כמשלוח מנות.

    הנה שוב הוכחה שחגיגה אמיתית היא גם כיפית וגם ידידותית לגוף ולבריאות.

    ונכון שבפורים ישנה רשות לשתות לשוכרה אבל לחגיגה חורפית אמיתית אני מכינה סיר גדול של סיידר תפוחים חם ומהביל המתובל בנדיבות בקינמון, ציפורן ושאר תבלינים מחממים ומגישה בכוסות זכוכית נאות

    חג פורים שמח!

    אזני המן, הגירסה החדשה

    הכמות הזו היא ל- 30 אזני המן קטנות וחמודות, בקלות ניתן להכפיל את הכמות כדי שיהיה במה לכבד במשלוחי המנות.

    לבצק פריך:

    1/2 כוס שקדים טחונים (קמח שקדים)

    1 כוס + 4 כפות קמח אורז (שימו לב לקנות קמח מאורז מלא RIJSTMEEL ולא עמילן אורז)

    1 כפית אבקת אפיה

    4 כפות סוכר קוקוס

    גרידת לימון מלימון אורגני אחד (לימונים לא אורגנים מצופים לרב בשעווה שאנחנו לא רוצים לאכול)

    100 גרחמאה אורגנית קרה, חתוכה לקוביות

    1 ביצת חופש אורגנית, קטנה

    למילוי:

    50 גרפרג טחון (קונים זרעי פרג וטוחנים במטחנת קפה ותבלינים או בבלנדר)

    2 כפות שקדים טחונים (קמח שקדים)

    1/3 כוס תמרים קצוצים

    1/3 כוס צימוקים

    ½ כוס חלב שקדים (או חלב צמחי אחר)

    1 כף דבש

    1 כפית תמצית וניל

    עוד מעט קמח אורז לרידוד

    אופן ההכנה:

    בקערה רחבה מוסיפים את הקמחים, אבקת אפיה, סוכר וגרידת לימון מערבבים היטב כך שלא יהיו גושים.

    מוסיפים את קוביות החמאה הקרה ומתחילים לשפשף את החמאה לתוך הקמח עד שנוצרת תערובת פירורים.

    מוסיפים את הביצה ולשים לבצק רך אבל לא דביק מדי. הבצק צריך להיות נעים ונפרד בקלות מהדפנות ומהידיים. אם הוא דביק מדי (תלוי בגודל הביצה) אז להוסיף עוד כף קמח אורז בכל פעם וללוש מעט. יש להקפיד לא ללוש יתר על המידה אלא רק עד שהחומרים מתגבשים יחד כי אז הבצק לא יהיה פריך אלא קשה. אפשר את כל התהליך הזה להכין גם במעבד מזון: קודם החומרים היבשים והחמאה לתערובת פירורים ואז הביצה ערבוב קל נוסף.

    אוספים את הבצק לעיגול שטוח ומניחים מכוסה במקרר עד שמתארגנים עם כל השאר.

    להכנת המילוי, שמים בסיר קטן את כל החומרים ומבשלים על אש קטנה כ- 15-20 דקות, תוך כדי בחישה מפעם לפעם, או עד שהנוזלים נספגו והתערובת סמיכה. מעבירים את תערובת המילוי לקערה להצטנן.

    מחממים תנור ל- 170 מעלות. מקמחים היטב משטח עבודה בקמח אורז ומרפדים תבנית אפיה שטוחה בנייר אפיה. מוציאים את הבצק מהמקרר ומחלקים לארבעה חלקים.

    מניחים רבע מהבצק על משטח העבודה ובוזקים מעליו עוד קצת קמח אורז. מרדדים בעדינות לעלה בעובי של כ-3 ממ. בעזרת חותכן עוגיות/ טבעת מתכת/ כוס זכוכית דקה בקוטר של 7 סמ חותכים עיגולים. אוספים את שאריות הבצק לעיגול ומניחים בצד.

    מניחים כפית מתערובת המילוי במרכז כל עיגול ובעדינות מקפלים את השוליים לצורת משולש ומהדקים את הקצוות. מרכז המשולש נשאר פתוח. הבצק הזה עדין ויש לטפל בו בזהירות. הכי נוח זה להחזיק את עיגול הבצק עם המילוי על יד אחת ולקפל ולצבוט את הבצק ביד השניה (ראו תמונה). מניחים על התבנית המרופדת.

    חוזרים על הפעולה עם עוד רבע מכמות הבצק, פלוס השאריות מהסיבוב הראשון וכך חוזר חלילה,  עד לסיום כל הכמות של הבצק.

    אופים בתנור המחומם כ 14 דקות עד שהמאפים שחומים קלות. מוציאים מהתנור ומצננים על רשת צינון.  

    טיפ: הוסיפו כף אבקת קקאו לבצק לקבלת בצק שוקולד ואם אינכם מחובבי הפרג אז ערבבו 1/2 כוס שקדים טחונים, 2 כפות דבש ו 2 כפות חלב שקדים למילוי שקדים עדין. אפשר להוסיף 2 כפות פתיתי קוקוס.

    משקה סיידר תפוחים חם ומתובל

    זה באמת משקה הבית שלי בחורף, מחמם, מנחם, מפנק, מתוק, מתובל, כיפי ויחד עם זאת טבעי ובריאאני מכינה אותו בכל פעם שבא לי משקה מפנק או שבאים אורחים ולכן תמיד יש לי קרטון מיץ תפוחים טבעי ללא תוספת סוכר במזווה.

    עבור כל מנה:

    200 מל מיץ תפוחים טבעי (רצוי אורגני) ללא תוספת סוכר

    1 מקל קינמון

    1 כוכב אניס

    2-3 מקלות ציפורן

    1-2 פלפל אנגלי שלם

    אופן ההכנה:

    מוזגים את מיץ התפוחים לסיר קטן, מוסיפים את כל התבלינים, מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים, מכוסה, כחמש דקות. מכבים את האש ונותנים להתקרר קצת לפני שמוזגים לכוסות זכוכית יפות. מגישים עם התבלינים ומקל קינמון בכל כוס.

    טיפ: שוט קלבדוס (ברנדי תפוחים) יהפוך את הסיידר החם לקוקטייל חורפי לוהט אבל ששששש… אל תגלו שאמרתי את זה 😉 

    יאללה, חגיגת פורים שמחה לכם!

  • תחושת הבלוז של החורף ומאפינס חמאת בוטנים

    אני לא יודעת אם זה עניין ישראלי, פולני, או אולי רק אצלי במשפחה, אבל בתקופת החורף, לפני כל תכנון נסיעה לחו”ל, יש איזשהו פחד לא רציונלי אצלי בנושא הקור. בעיקר בכל הקשור בילדים. אי אפשר בינואר לטוס לצפון אירופה. קר מידי. בטח לא לפני סוף מרץ או אפריל, אחרת זה ממש מסובך והילדים יסבלו וחבל. כאילו במהלך החודשים האלה כל מי שגר באותן מדינות, כמו הציפורים, נודד גם הוא דרומה. אולי אני מרגישה כך כיוון שבאנו ממדינה כל כך חמה? 

    מאיה עטופה בהמון שכבות – אתונה 2014

    “השם ישמור, יש עכשיו 0 מעלות שם, את לא נורמלית. ככה תסעי עם הילדים?” ואני בכלל תמיד אהבתי את החורף, הישראלי כמובן. אפילו ייחלתי ליותר…יותר גשם, יותר קר ובאופן כללי שיהיה יותר זמן חורף במדינה החמה שלנו. אבל הפחד הלא רציונלי הזה לגבי הקור, הושרש עמוק בשורשיי האמהיים היהודיים הפולניים, וכך יצא, כשתכננו את הנסיעה המשפחתית הראשונה שלנו כשמאיה בתנו הייתה בת 9 חודשים, טסנו לאתונה בינואר. נכון ינואר, אך קרוב לישראל ומזג אוויר דומה לשלנו חשבתי. כמובן מה שקרה, כי כזה הוא מרפי, הייתה שם מכת קור באותה שנה ורוב הזמן הטמפרטורה הייתה 0 מעלות. שרדנו כדי לספר על החוויה.  

    כשהחלטנו לעבור להולנד, ניר ואני, כבר התחילו לדבר איתנו בסגנון סיפורי האימה, כמה קר יהיה לנו וכמה נצטרך להלביש את הילדים וזה שונה לגמרי ממה שאנו מכירים ומה יהיה ומה נעשה.

     הגענו במרץ להולנד. איזה מזל היה לכם להגיע בדיוק אחרי הקור הרציני. עכשיו אתם ב”שאריות”.  אכן זה לא היה נורא (מה נסגר עם הרוחות אבל?). ממוצע הטמפרטורות היה בערך 8-10 מעלות רוב הזמן, הימים כבר החלו להתארך לאט לאט ואותנו העסיקה יותר העובדה שהרגע עשינו רילוקיישן ויש להתארגן ופחות חשבנו האם קר או לא קר. מה גם שבאמת מתרגלים והתרגלנו לקור הזה יחסית מהר. בינתיים שמענו רק את האזהרות העתידיות – חכו לחורף האמיתי. אתם לא יודעים איך זה פה בחורף. 

    בפועל, הקור פה בהולנד ממש לא נורא (וכן, שמעתי שזה חורף מיוחד יחסית והוא נחשב החם ביותר מזה הרבה זמן). והיה לי מצחיק לקרוא ולראות תמונות ותיאורים של החברים והמשפחה בישראל של החורף שם, מכוסים בחרמוניות כשבסך הכל בחוץ 12-14 מעלות (ביום קר במיוחד) או לשמוע אמהות שמתלבטות אם זה תקין שצוות הגן הוציא את הילדים לגינה ביום קר שכזה. קול פנימי אמר – לא. הקור הזה לגמרי נסבל. גם בערבים כשמדובר כבר ב 3-4 מעלות, אפשר לשרוד. לא צריך לנדוד דרומה. 

    אך מה כן קשה? החושך והאפור הזה. וכשלא חשוך, כשהשמש כבר הואילה בטובה לזרוח באמצע היום, היא לא באמת בשמיים. כלומר היא כן, אבל לא רואים אותה. אז גם כשלא חשוך זה אפור. עם גשם, בלי גשם, בתכלס פה זה לא ממש משנה. שחור ואז אפור, יוצאת השמש לדקה שתיים, ונדמה לרגע שכולם עוצרים פתאום את כל מלאכתם כדי לספוג קרן UV אחת, או שתיים אם התמזל מזלם. וזהו. העננים חוזרים להסתיר אותה ושוב אפור. 

    שמונה בבוקר – הרחוב עוד חשוך

    בהתחלה לא הרגשתי שזה כזה נורא. ממשיכים עסקים כרגיל. קמים להתארגן לבית הספר ולגן, רק במקום שיהיה אור דרך החלון, יש את מנורות הרחוב. כשנוסעים באוטו, נוסעים בחושך. ואז יש גשם ואז לא. הכל כרגיל. 

    אבל זה לא באמת נכון. בחודש האחרון הבנתי, הדכדוך הזה שנפל עליי, זה שגורם לי לרצות להתבטט על הספה (מלשון בטטה, יעני couch potato) ורק לראות טלוויזיה, זה שגורם לי לעמוד מול רשימת המטלות האינסופית שלי ולהתעלם ממנה, קשור לחושך ולאפור הזה. ואז מאיה הגאונה הזו שלי, שעוד אין לה 6, הודיעה לי היום, שלדעתה הסיבה שהיא בוכה בבוקר כשאני נפרדת ממנה בבית הספר (למרות שהיא נהנית מאוד שם), היא בגלל “שיש הרבה עננים אפורים וכמעט לא רואים שמש”. וואללה, נראה לי שהיא צודקת. אז זה כן משפיע, וזה מדכדך טיפה ויש פחות חשק ופחות אנרגיה ופחות רצון. כל כך קל לשקוע בעצבות הזו או סתם בחוסר החשק. 

    תשע בבוקר – תחילתה של זריחה

    ינואר היה באמת ברובו קצת כזה. קצת חוסר חשק, חוסר תזוזה וחוסר. פשוט חוסר. כשהבנתי שאני שם (גם להכיר בעובדה הזו לוקח זמן) החלטתי שאני יוצאת מזה, כי בתכלס, זו הדרך היחידה לצאת מדכדוך – להכיר בו ופשוט להחליט. קשה, קצת מכאני ומזוייף, אבל אחרי שמתחילים להניע ואז ממשיכים בתנועה, היא ממשיכה מאליה, כמו כוח האינרציה. 

     

     הכנת הדברים הפשוטים

    אז חזרתי למטבח. אני אוהבת את המטבח. אני הכי אוהבת לאפות מן הסתם, אבל גם לבשל אני אוהבת. אני רק צריכה את המוזה הזו שתגיע כדי לתת לי את המוטיבציה להיכנס למסכת הבישולים. להכין כמה קופסאות למקרר שיהיה אוכל חם בבית. אז זהו, זוכרים כמה קיטרתי על המקרר הקטן והמטבח הפיצי עם ס”מ על ס”מ בערך של מקום לעבוד בו? אז נכון שכבר קיטרתי, אבל הרשו לי רגע לקטר שוב. באמת רואים שההולנדים לא אנשים של סירים גדולים ובישולים ומזווה ופתיחת שולחן. וזה לא קל לבשל ככה ועל אחת כמה וכמה לאפות. אני צריכה שטח שאוכל לרדד עליו, שאוכל להניח את כל הרכיבים ולשפוך לפי הסדר למיקסר. אבל כרגע, זה מה שיש וכדי לאושש את עצמי התחלתי בחיפוש אחר דברים שקל לעשות. דברים שלא דורשים הרבה עבודה במטבח, שלא “יברח” לי החשק. 

    איך להכניס אור גם בימי החורף החשוכים

    בתחום הבישול, קניתי שקית של עדשים והנבטתי את כולה. (ההנבטה מעלה את הערכים התזונתיים של העדשים, גורמת לספיגה טובה יותר שלהם בגוף, מקלה על העיכול ומזרזת את זמן הבישול). לאחר יומיים חילקתי את כל הכמות לשקיות סנדוויץ’ והכנסתי להקפאה. עכשיו יש לי עדשים מונבטים לשליפה אם אני רוצה להכין מג’דרה למשל שהילדים אוהבים. שולפת מהמקפיא, מטגנת קלות, מוסיפה את האורז והתיבול, מים וזהו. זו כל ההכנה הפיזית שיש לי לעשות.  

    גם בעולם האפייה יש את הדברים הפשוטים שאפשר לעשות. מאפינס חמאת בוטנים למשל. קליל להכנה, טעים למבוגרים ולילדים ואפילו בריא יחסית. אין בו קמח, יש בו שומן בריא, יש בו סוכר טבעי ומעט ממנו, בננות בשלות במיוחד וביצים. אחרי שתכינו אותו, תוכלו לשנות את הטעם. את חמאת הבוטנים תוכלו להחליף בטחינה או בחמאת אגוזים אחרת שתרצו והתוצאה תהיה אחרת לגמרי. 

    אחרי כל ההקדמה הארוכה הזו, אסיים את הבלוג במתכון המפורט.

    מאפינס בננות וחמאת בוטנים (12 יחידות)

    מצרכים:

    2 בננות “עייפות” (לעולם אל תזרקו בננות בשלות מידי. אם אין לכם רעיון מה לעשות איתן, קלפו והקפיאו)

    לא תזרקו עוד בננה אחת יותר בחייכם

    6 כפות גדושות של חמאת בוטנים ללא תוספות (או טחינה גולמית או חמאת אגוזים אחרת)

    3 כפות סירופ מייפל

    2 ביצים L או 3 ביצים M

    כפית גדושה אבקת אפייה

     

    אופן ההכנה:

    – מחממים תנור ל180 מעלות

    מוסיפים 2 ביצים לבננות ומערבבים

    – מועכים בעזרת מזלג את הבננות בקערה

    – מוסיפים אליהן 2 ביצים ומערבבים

    – מוסיפים את חמאת הבוטנים והמייפל, מערבבים. מוסיפים את אבקת האפייה ומערבבים לאיחוד של כל התערובת יחד.

    – בתבנית מאפינס, מניחים מאנג’טים (כדי שלא נצטרך לשפשף את התבנית למוות אח”כ כדי להוריד את הפירורים שנדבקו) ושמים כף גלידה גדושה בכל מאנג’ט. כדאי לא למלא עד הסוף כי התערובת תופחת.

    – אופים בערך כרבע שעה. זכרו, כל תנור עובד אחרת. זה יכול גם לקחת 20 דקות או יותר, תלוי בתנור. דאגו להציץ בתנור מידי פעם. המאפינס מוכנים אחרי שתפחו קלות, כשהם עדיין רכים אבל פיתחו קרום זהוב מלמעלה. זהירות, הם נשרפים מהר. 

    מאפינס לפני האפייה (זכרו לא למלא עד הסוף)

    – זה הכל. מוציאים ומחכים שהמאפינס יתקררו מעט כדי שיתייצבו כמו שצריך ואז משתדלים לא לטרוף הכל

    יש לכם רעיונות משלכם למתכונים מהירים? או רעיונות להתמודדות עם הבלוז של החושך? אשמח לשמוע. 

    מחכים שהמאפינס יתקררו מעט ואז משתדלים לא לטרוף הכל

    אם אהבתם את מתכון המאפינס, והייתם רוצים לקבל מתכונים ורעיונות נוספים לאפייה מהירה,  ביום רביעי ה 05.03 תתקיים סדנה שלי שכולה בדיוק בנושא אפייה והכנת קינוחים מהירה (ומרשימה לא פחות). 

    כנסו לעמוד שלי Noga Pastries להתעדכן.