Blog

בעלים יחיד?  חברה? רוצה להתרחב? מעסיק עובדים ?  מה ההבדלים בכלל? מה אתם מרגישים או חושבים שמתאים לכם יותר? כשפותחים עסק מתלבטים רבים בשאלה של הגדרת ובחירת סוג העסק אותו הם פותחים. מבין האפשרות שכבר מנינו בפניכם בכתבה נפרדת, אנחנו נותנים פה את שתי האפשרויות המרכזיות כשלכל אפשרות ישנם יתרונות וחסרונות. בכתבה ננסה לתת כמה הסברים ולעמוד על ההבדלים על מנת להקל עליכם את הבחירה ולהבין את ההבדל.

עסק של אדם יחיד: Eenmanszaak

רוב העסקים בהולנד הם עסק של אדם יחיד או בהולנדית: Eenmanszaak. לעסק כזה יכולים להיות עובדים,  אך הוא כאמור באחריות ובבעלות של אדם אחד.
אדם יכול לפתוח רק עסק אחד כזה, אך יכול להוסיף אליו פעילויות שונות ושמות שונים (אם האדם עוסק בנושאים/ ענפים שונים). מבחינת אחריות חוקית וכלכלית – העסק אינו מהווה ישות נפרדת מהבעלים שלו (להבדיל מחברה בע׳מ).

מיסים – כלל הרווחים של העסק מחושבים כהכנסה לצורך מס הכנסה.
ישנם הנחות ופטורים וכן הנחות מיוחדות לעסקים מתחילים.
יש אפשרות לנקות הוצאות מסויימות ממס. כלומר, מס ההכנסה ישולם עבור הרווח אחרי ההוצאות והפטורים ממס.

אחריות כלכלית– 100% באחריות הבעלים. אין הגנה מפני נושים על ההון הפרטי.

הנהלה– ניתן למנות צוות מנהל אך האחריות הניהולית נשארת בידי הבעלים.

ביטוח– אין זכאות לביטוח סוציאלי או ביטוח תאונות/ אבדן כושר עבודה. יש לבטח באופן פרטי. מומלץ לבטח גם ביטוח צד ג׳  למקרה של נזק הנגרם לצד שלישי כתוצאה מפעילות העסק (aansprakkelijkheid)
במקרים מסויימים כדאי לבטח בביטוחים נוספים, תלוי בסוג העסק. מומלץ להתייעץ עם סוכן ביטוח לפני תחילת פעילות.

רישום העסק– ישירות בלשכת המסחר הקרובה (kvk)

הון עצמי – על פי החוק לא נדרש הון עצמי.

למי מתאים? לעסקים קטנים שצפי ההכנסות שלהם הוא עד 100,000 יורו בשנה

טיפ – למי שנשוי או עומד להתחתן, מומלץ לערוך הסכם ממון עם בן/בת הזוג על מנת להגן על חלק מההון האישי במקרה של פשיטת רגל של העסק. במידה ואין חוזה (נוטריוני) כזה, גם בן או בת הזוג חשופים לתביעות מצד נושים.

ניתן להפוך Eenmanszaak קיים לBV – רצוי להתייעץ עם רו״ח לגבי הזמן המתאים לעשות זאת מבחינה פיסקאלית.

 

חברה בערבון מוגבל – Besloten Vennootschap

Besloten vennootschap או בקיצור BV היא סוג של חברה בע״מ. היתרון בסוג עסק זה הוא שהחברה היא ישות חוקית בפני עצמה ובמקרה של חובות או תביעות הבעלים של החברה מוגן באופן עקרוני.
ניתן להקים חברה כזו לבד או עם אנשים נוספים.

לחברה כזו חייב להיות מנהל בשכר. מנהל החברה (יכול להיות גם הבעלים) מקבל משכורת חודשית קבועה מהחברה. המשכורת צריכה להיות בהתאם למקובל בשוק (כ45 אלף יורו בשנה נכון ל2014).

ההון של החברה מחולק למניות. במקרה של בעל חברה בודד, בעל החברה מחזיק ב100% מהמניות.
המניות הן אישיות (רשומות על שם של אדם מסויים, המקבל תעודה המעידה שהוא בעל מניות). ניתן להעביר / למכור מניות בעזרתו של נוטריון.

איך רושמים BV ?

רישום החברה חייב להתבצע באמצעות נוטריון (הוא מכין מסמך נוטריוני, מסביר את החובות והזכויות ורושם עבורך את החברה בלשכת המסחר).

בעבר (עד 2012) היה צורך בהון עצמי של 18 אלף יורו על מנת לפתוח חברה מסוג זה. כיום הדרישה היא להעביר יורו סנט אחד לחשבון החברה.

BV בהקמה

ניתן להתחיל בפעילות העסקית עוד לפני שהעסק רשום כBV.
כדאי להתייעץ עם הנוטריון אליו פונים להקמת העסק לקבלת הנחיות לפני חתימה על חוזים בשם העסק.

אחריות אישית

בעקרון BV היא ישות בפני עצמה ואין לנושים אפשרות לגבות חובות מבעלי החברה.
ישנם מקרים יוצאי דופן בהם כן אפשרי לגבות חובות ישירות מבעלי החברה. במקרה של חתימת חוזים בערבות אישית (הבעלים חותם על ערבות אישית להלוואה עבור החברה) או במקרה של רשלנות בניהול.

מיסים
מס חברות, מס הכנסה על משכורת ודיבידנד.

דרישות מיוחדות
חייב להיות מנהל חברה שכיר (יכול להיות גם הבעלים) שמרוויח משכורת חדשית קבועה
חובה להגיש מאזן כספי ללשכת המסחר בסיום כל שנת מס.

ביטוח סוציאלי
בעקרון אין ביטוח סוציאלי במקרה של פיטורין או כשלון החברה. יש צורך לבטח באופן פרטי. יש יוצאי דופן אם בבעלותך רק חלק קטן מהחברה (פחות מ5%), מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.

ביטוחים נוספים
יש להתייעץ עם סוכן ביטוח לגבי ביטוחים בהתאם לפעילות החברה. בעקרון מומלץ לבטח בכל אופן בביטוח צד ג׳ וביטוח מנהלים.

 

אנחנו מקווים כי הקלנו עליכם את הבחירה בסוג העסק שמתאים לכם ביותר.

שיהיה בהצלחה.

 

העיר Woerden שבמחוז אוטרכט הפכה ביום שישי האחרון ( 8 באוגוסט 2014) לעיר הראשונה מתוך 5 ערים ברחבי הולנד בה החלו ליישם את נוהל הנסיעה התחבורה ציבורית עם הכרטיס החכם הידוע בשמו – OV צ’יפ קארד.
מדובר בכרטיס נסיעה אישי אשר בתחנות מסוימות ברחבי הולנד מהווה כרטיס כניסה למתחם הנסיעה ברכבות . ללא הכרטיס לא ניתן להגיע לפלטפורמת הרכבת.
במידה ויש לםכ מלווים, או שאתם עצמם מלווים מישהו לרכבת , ישנה אפשרות לרכוש כרטיס כניסה בלבד , ללא תעריף נסיעה ברכבת , התקף לשעה אחת בלבד שמאפשר פתיחת הדלתות וכניסה לפלטפורמה להיפרד מיקירכם.

יחד עם וורדן ישנן כאמור, 4 ערים נוספות שבהן NS , חברת הרכבות ההולנדית , מפעילה את הניסוי של דלתות סגורות בהן מתחילת השנה ב – 26 תחנות רכבת שונות.
בסופו של התהליך מתכוונת החברה לסגור 82 תחנות בזמן שעות הלחץ ולאפשר כניסה רק למחזיקי כרטיסים על מנת לנסות ולווסת את הלחץ בתחנות ולמיין אנשים שאינם רצויים.
בערים כמו אמסטרדם, ליידן ואמרספורט בהן מהווה התחנה גם קישור בין שני חלקים של העיר ובה מסדרון מצד אחד לצד השני של התחנה, יונפקו כרטיס אישור למעבר דרך הכרטיס החכם או שיהיה צורך לקבל אישור מעבר מיוחד .

 

משיחות רבות שערכתי עם בעלי עסקים שונים מסתבר שאחת הבעיות הגדולות ביותר בהן הם נתקלים היא הגעה לקהל לקוחות גדול יותר. רבים מבעלי העסקים נשענים בעידן האינטרנט על רשות המדיה החברתיות לפרסום ושיווק.
בעלי עסקים טוענים שלמרות הפרסום הרב שהם עושים, ומוציאים לעיתים מאות שקלים (או יורו) על פרסום עדיין אין הם מצליחים להגיע לקהל היעד שלהם.
כמובן שאין להמעיט בערכן של הרשתות החברתיות והפרסום האינטרנטי אך בו זמנית אין להמעיט בערכה של פגישה אישית בה ניתנת ללקוחות פוטנציאליים האפשרות להתרשם מכם בצורה חיה.
למה זה קורה? למה אתם לא מצליחים לפרוץ אל התודעה השיווקית של קהל לקוחות נרחב?
מהסיבה הפשוטה שכאשר אנשים מחפשים שירות (או מוצר) באינטרנט הם בדרך כלל יחפשו משהו שקרוב לאזור מגוריהם. כלומר, אם אתם גרים באזור אמסטרדם לא תצליחו להגיע לקהל לקוחות ייעודי ב- Groningen או ב- Friesland.

אז מה עושים?
יוצאים מה”איזור הבטוח”. לוקחים חלק פעיל במפגשים גם אם הם רחוקים מאזור מגוריכם. משתתפים בפעילויות מגוונות גם אם הדבר מצריך אתכם לצאת באופן פעיל מהבית, להיכנס לרכב ולנהוג שעה עד שעה וחצי. כאשר לקוח עתידי מגלה שלקחתם את הזמן להגיע עד לאזור מגוריו כדי להכיר אותו באופן אישי הוא כבר יגלה התעניינות רבה יותר בכם, במוצרים אותם אתם מעוניינים למכור או בשירותים אותם אתם מציעים.
כאשר אתם מגיעים למפגשי נטוורקינג או אירועים אחרים ולוקחים בהם חלק פעיל אתם שמים את השם שלכם על המפה. אנשים שבעיקרון מעולם לא היו שומעים עליכם פתאום יודעים שאתם קיימים.
נסיעה מחוץ לאזור שלכם גם מצביעה על רציניות והשקעה בעסק שלכם, דבר הגורם באופן אוטומטי להסתכלות אחרת מצד הסביבה. ברגע שאתם מוכיחים שאתם לוקחים את העסק שלכם ברצינות ומוכנים להשקיע בו אתם מרוויחים את אמון הלקוחות שבאותה מידה תשקיעו גם בהם.

אז מה? עכשיו צריך ללכת לכל מפגש וכל אירוע?
בוודאי שלא! על מנת לדעת לאן כדאי וצריך להגיע דרושה השקעה נוספת מצידכם בעריכת בירור מי קהל היעד שמתכוון להגיע לאירוע/מפגש, מה הערך המוסף של השירות או המוצר שלכם לאותו קהל יעד, האם ישנם עסקים מתחרים המתכוונים להגיע גם כן לאותו אירוע וכו’.
זכרו, רק אתם יכולים להציב את עצמכם על המפה וחובת ההוכחה על איכות העסק שלכם מונחת עליכם. רצינות, השקעה והתמדה יוכלו להביא אתכם להצלחה עסקית אך ורק אם תהיו מוכנים לתת את כל כולכם לעסק. לעיתים השקעה בדלק ונסיעה קצת יותר ארוכה יכולה להתברר כזולה יותר מהשקעה בשיווק אינטרנטי בלבד ולהביא לכם קהל לקוחות אליו לא הייתם מגיעים מעולם בצורה אחרת.

נטוורקינג, בשונה משיווק מיועד להיכרות בין בעלי עסקים שונים לא בהכרח למטרות מכירות. נטוורקינג מוצלח יכול להביא לשיתופי פעולה בין בעלי עסקים העוסקים בתחומים דומים, לדוגמא: תיווך דירות יכול ליצור שיתוף פעולה עם משרד עיצוב פנים, משרד הנהלת חשבונות יכול ליצור שיתוף פעולה עם משרד רואי חשבון וחנות תכשיטים יכולה ליצור שיתוף פעולה עם תכשיטנית עצמאית.
מועדון העסקים הישראלי בהולנד  לדוגמא, מארגן מפגשי נטוורקינג לבעלי עסקים ישראלים בהולנד. כדאי ומומלץ להגיע למפגשים אלה ולהכיר בעלי עסקים אחרים שיכולים לסייע לך בפתיחת העסק ובפיתוחו העתידי.

לפעמים נוצרים בזמן מפגש נטוורקינג קשרים שנמשכים גם אחריו ואף יוצרים שיתופי פעולה מפתיעים.
לאחרונה נתקלתי בשיתוף פעולה מפתיע שכזה. לכאורה, שתי בעלות עסקים שעל פניו נראה שאין ביניהן שום דבר משותף. האחת היא בעלת קונדיטוריה קטנה ויפיפייה, השנייה צלמת .
בצורת מחשבה שיצאה מהקופסה הצליחו השתיים למצוא דרך משותפת לחבר בין העסקים שלהן ולהציע לקהל הרחב שירות מיוחד במינו: יום כייף להורים וילדים בו הילדים יכולים להתעסק באפייה ובקישוט עוגות בזמן שההורים מקבלים סדנת צילום. בסוף היום כולם חוזרים הביתה מרוצים, גם עם משהו טעים שהילדים אפו וגם עם שלל זיכרונות מצולמים של אותו יום.

השתיים אגב, הכירו במפגש מועדון העסקים הישראלי של הולנד. וזה- נטוורקינג.

לימור סמיתס’ – בעלת עסק לנהיול חשבוןנות וחברה צוות הניהול של מועדון העסקים הישראלי בהולנד.

 

כפי שרובכם יודעים, קיימים הבדלי תרבות גדולים בין ישראל לארצות אירופה בכלל והולנד בפרט. כך לדוגמא בהולנד נהוג לאכול בדיוק בשעה שש בערב, מזדהים בשם במקום לענות ב”הלו” לטלפון, יש לוח שנה מיוחד לימי הולדת שנתלה בחדר השירותים ועוד…
למרות כל ההבדלים, העניין שהכי מדהים את הישראלים שמגיעים לכאן הוא חוסר השימוש בכרטיס אשראי.
בזמן שבישראל כל ילד בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס כזה המצב בהולנד הינו הפוך. על פי רוב, בעלי עסקים הנוהגים לבלות זמן ניכר בחו”ל יסתובבו עם כרטיס אשראי בכיס בזמן ששאר האנשים פשוט מסתדרים בלי.
תרבות הצריכה בהולנד היא שונה. תרבות האינסטנט (כאן ועכשיו) כמעט ואינה קיימת. מגיל צעיר הילדים מקבלים חינוך כלכלי נכון עם עצות לחיסכון, דחיית סיפוקים, השוואת מחירים ועוד.
אחת הסיבות העיקריות שאנשים בהולנד לא צריכים כרטיס אשראי הינה האפשרות לשלם בכל מקום באמצעות הכספומט הרגיל. תשלום באמצעות הכספומט שווה ערך לתשלום במזומן. הסכום ששולם יורד באופן מיידי מחשבון הבנק שלכם.
שיטת ה”קנה בראש השנה, שלם בשנה הבאה” אינה קיימת. פריסה לתשלומים נעשית אך ורק במקרים חריגים ועל סכומים גדולים. הוצאות שוטפות וקניות לבית נעשות לאחר חישוב כלכלי מראש.

גם שימוש בצ’קים כבר יצא מהאופנה בהולנד. כשאני הגעתי לכאן לפני 14 שנים צ’קים כבר לא היו קיימים ועם בוא עידן האינטרנט וניהול חשבון הבנק אונליין השתנו דברים נוספים. למרות ששיטת ה- Acceptgiro (סוג של שובר לתשלום) עדיין קיימת אצל חברות מסוימות רוב התשלומים להוצאות השוטפות נעשות בצורה מקוונת דרך חשבון הבנק או דרך הוראת קבע. במקרים של רכישת מוצרים דרך האינטרנט נעשה התשלום במקרים רבים דרך צורת התשלום iDeal – התחברות לחשבון הבנק והעברת הסכום לתשלום באופן מיידי.

אז איך אנחנו כישראלים יכולים להתמודד עם החיים ללא כרטיס אשראי?
הדבר הראשון שעלינו להבין הוא שתרבות הצריכה כאן היא שונה ושעלינו מוטלת האחריות להשתנות. הרי תרבות הצריכה בהולנד לא תשתנה בשבילנו.
הדבר מצריך עבודה ומשמעת עצמית חזקה. לא קל לשנות הרגלים של שנים אך הדבר בהחלט אפשרי ברגע שמחליטים על כך.
אז איך מתחילים?
בדיוק כמו בדיאטה בריאה, לוקחים את הזמן. יש להציב יעדים קטנים ולצ’פר את עצמנו כשמגיעים אליהם. לא להציב רף גבוה מדי שייקח הרבה זמן להגיע אליו כי אז מתייאשים מהר ונוטשים בדרך.
מתחילים עם מעקב אחרי סך ההוצאות וההכנסות. ניתן לקחת חודש שלם בו שומרים את כל הקבלות של ההוצאות. למשקיעים באמת ניתן לקחת טווח של שלושה חודשים על מנת לקבל תמונת מצב מדויקת יותר.
מכינים רשימה של סך ההוצאות השוטפות, כגון שכר דירה, גז, מים, חשמל, ביטוחים, הוצאות רכב שוטפות וכו’. את הסכום הכולל של ההוצאות השוטפות מורידים מסך ההכנסות החודשי. כך נשארים עם סכום כסף שאותו צריך לחלק בין קטגוריות שונות.
הקטגוריה הראשונה היא כמובן קניות לבית – בקטגוריה זו אנו רושמים את כל ההוצאות הביתיות:
– אוכל ושתייה;
– דברי מתיקה וחטיפים;
– חומרי ניקוי;
– כלי רחצה;
הקטגוריה השנייה היא הוצאות על הילדים, (במידה ויש)
– בתי ספר;
– חוגים;
– דמי כיס;
קטגוריה שלישית יכולה להיות:
ביגוד והנעלה
קטגוריה רביעית יכולה להיות:
הוצאות לא צפויות
וקטגוריה אחרונה, חיסכון.
כמובן שמספר הקטגוריות תלוי מאוד במצב המשפחתי. ניתן להוסיף או להוריד קטגוריות שונות.
הדבר החשוב ביותר הוא משמעת עצמית והתמדה. צריך גם לזכור שהוצאות לא קבועות לבית הינן דבר משתנה וגמיש ושתכנון התקציב המשפחתי גם צריך להיות גמיש. כמובן שניתן לפנות ליועץ כלכלי מוסמך שיכול לסייע במתן כלים להתמודדות עם מצבים כלכליים שונים.

אז החלטתם לעשות את הצעד הגדול ולעבור להולנד…. הבדלי התרבות בין ישראל להולנד גדולים.
לפחות בהתחלה כל דבר שפעם נראה כל כך פשוט כמו נסיעה באוטובוס הופך להיות חוויה בלתי נשכחת. אפילו הדבר הבסיסי ביותר, עריכת קניות בסופר יכול להיות חוויה ענקית. כשנכנסים לסופר הולנדי בפעם הראשונה קשה לא לערוך את ההשוואה המתבקשת בין הסופרים הישראלים המלאים בכל טוב לסופר ההולנדי הטיפוסי. ההולנדים מאוד מעריכים בריאות ולכן לא תמצאו בסופר מגוון של חטיפים וסוגי קורנפלקס כמו בסופרים הישראלים. כמובן שהם קיימים, יש פרינגלס, עוגיות יבשות ואפילו סוג של במבה אבל המבחר בהשוואה לארץ מצומצם יחסית. אני זוכרת שמה שהכי הדהים אותי בזמנו (לפני 14 שנים) היה גודל המלפפונים. כאילו מה, לזה הם קוראים מלפפון?

אני זוכרת שכשהגעתי לקופה בסוף הקניות הקופאית שאלה אותי איך אני רוצה לשלם, במזומן או בכספומט. לא הבנתי למה היא מתכוונת בכלל. מזל שגיסתי דאז הייתה איתי והסבירה לי שבהולנד כרטיסי אשראי לא מקובלים כמו בארץ. בזמן שבישראל כל בן 16 כבר יכול לקבל כרטיס אשראי בהולנד זה הרבה יותר מסובך. אנשים פה משלמים עם הכספומט הרגיל שלהם, זה שאפשר באמצעותו למשוך כסף מהבנק.

אדיר!!!!!
איזה רעיון מצוין, לא צריך להסתובב כל הזמן עם כסף מזומן, ניתן לשלם בכל מקום כמעט עם הכספומט שגם ככה תמיד נמצא בארנק והחיוב מתבצע באופן אוטומטי. כלומר, אין פריסה לתשלומים ואין התחייבויות כלכליות לעוד שנה.
ההבדל העיקרי בין תשלום בכספומט ותשלום בכרטיס אשראי נעוץ בצורת החיוב. כשמחייבים את כרטיס האשראי החיוב יורד מחברת האשראי ובסוף החודש מקבלים תדפיס עם חשבונית אותה צריך לשלם. תשלום בכספומט מתבצע דרך חשבון הבנק הפרטי שלכם, כלומר, אם אין כסף בחשבון גם אין אפשרות תשלום. החיוב מתבצע מיידית וסך התשלום יורד באותו רגע מחשבון הבנק שלכם. ממש כאילו ששילמתם במזומן.
מה שמעביר אותי לנושא פריסת התשלומים שכל כך מקובלת בארץ. מי לא מכיר את כל המבצעים ה”מדהימים” לקראת ראש השנה בנוסח: ” קנה עכשיו, שלם בראש השנה הבא”. כשמתחילים להתעמק בנושא כלכלת הבית והתנהלות כלכלית נכונה מבינים מיד ששיטת פריסת התשלומים הינה צרה צרורה.
קחו לדוגמא את המקרה של כפיר (שם בדוי). כפיר נכנס לסופר, עורך את הקניות שלו ומגיע לסך של 1500 שקלים. הסופר נותן לו אפשרות לפרוס את התשלום לעד 12 תשלומים שווים, כלומר, כפיר ייאלץ לשלם מדי חודש, במשך שנה שלמה סכום של 125 שקלים בחודש. אך הקניות שהוא ערך יספיקו לו רק לחודשיים. בעוד חודשיים הוא ייכנס לסופר שוב, יערוך שוב קנייה גדולה וייחלק אותה לתשלומים רק שעכשיו הוא ייאלץ לשלם בכל חודש סכום כפול (125×125=250) וכך המעגל הזה יחזור על עצמו ובכל פעם הסכום יוכפל.
בנוסף, לאחר מספר חודשים כפיר יגלה שהוא קנה הרבה מצרכים שהוא בכלל לא משתמש בהם או שתוקפם פג. כלומר, הוא שילם וממשיך לשלם על מוצרים שבסופו של דבר מגיעים לפח האשפה.

אז מה עושים?
מחליטים שעושים קנייה מרוכזת פעם אחת בשבוע
עורכים רשימת קניות מסודרת – כשמשתמשים במשהו ורואים שהוא כמעט נגמר מוסיפים את המוצר לרשימת הקניות. ביום הקנייה עורכים בדיקה של מה עוד חסר או עומד להיגמר.
לא מתפתים למבצעים – אם יש מוצר במבצע והוא אינו נמצא ברשימה משאירים אותו בחנות
יוצאים לקניות עם בטן מלאה – כשרעבים קיימת נטייה לקנות הרבה יותר ממה שצריך.
והכי חשוב, לא מתעצלים ועורכים השוואת מחירים.
בהצלחה!

המעבר למגורים באירופה מצריך הסתגלות לשינויים והרגלים חדשים. אחד החשובים שבהם הוא הסתגלות חושי הטעם למקום חדש, אוכל אחר ומאכלים חדשים שבתום שנים של שניצל ופירה ישראלי מתגלים מוצלחים יותר או פחות.

בהולנד מגלים מהר מאד שאת הפלאפל המאכל הלאומי הישראלי, מחליפים בכדורי “ביטר באלן”, כדורים מטוגנים ממולאים בעיסת ראגו, את החומוס כמאכל דגל ים תיכוני יחליף ה”הארינג” עם הבצל והחמוצים, ואת הגרעינים והפיסטוקים יחליפו, אולי, ה”פאטאט” שם קוד לצ’יפס עם רוטב מיונז או חמאת בוטנים. אבל למרות כל הטוב הזה, לפעמים יש געגוע לאיזה טעם אחר, לטעם של בית.

לכן, מה רבה היתה שמחתנו כשגילינו בית קפה ומסעדה אוסטרלית בעיר אמסטרדם “דרובר’ס דוג”, שיש בו מאכלים שחלקם מזכירים את הגיוון של המטבח הישראלי האיכותי, כזה שאפשר למצוא בשיטוט בתל אביב על השדרה ביום קיץ נעים. בסך הכל, אולי קווי הדמיון אינם מפתיעים כל כך, יש לא מעט משותף לאוסטרלים ולישראלים, האקלים החם שמאפשר גידול ירקות ופירות טריים בשפע, הים והדגה שבו, חיבה יתרה לקיילי מינוג, אופי זורם וקליל בחיי היום יום ובמטבח השימוש הנדיב בירקות טריים, כארוחה בפני עצמה ולא כתוספת קטנה וביישנית לצד המנה העיקרית כנהוג במחוזותינו.

שמו של המקום “דרובר’ס דוג”  (Drover’s Dog) מרמז על חיבתו של אחד משלושת בעלי המקום, סיימון אוקונור האוסטרלי לכלבים. הדרובר’ס דוג הוא למעשה שמו של הרועה צאן אוסטרלי וגם סיימון הוא בעליו של כלכלב מחמד. לפני 7 שנים הוא עבר להתגורר בהולנד, כאמן המתמחה בקרמיקה ועוסק גם בציור ופיסול שהבין לאחר תקופה קצרה  שהוא מתגעגע לאוכל האוסטרלי. לכן,  חבר במהרה לגוורדיה אוסטרלית ושותף הולנדי ויחד הם פתחו את המקום הזה לפני שנתיים שהשפה הרווחת בו היא אנגלית אוסטרלית ולא הולנדית. צוות המלצרים ועובדי המטבח רובם ככולם אוסטרלים.

הפריט הראשון שהזכיר לנו את הייחודיות של המטבח הישראלי הוא השימוש בסלק. בישראל, גילו השפים לפני שנים את המרכיב האדמדם מתקתק הזה ועושים בו שימוש במסעדות שף רבות וגם במטבחים ותיקים יותר ועממיים כמו המטבח הרוסי והעיראקי. באירופה, הוא קצת פחות בנמצא, אם כי נראה שלאט לאט הוא מתגנב פנימה. בדרובר’ס האמסטרדמי הופתענו למצוא סלק בהמון וריאציות, למשל, בהמבורגר שלהם. מדובר בהמבורגר איכותי מבשר אנגוס שמוגש עם ריבת בצל בייקון וצ’דר אבל יחסית יקר (15 יורו) ומגיע גם בגירסא צמחונית (14.5 יורו). לצידו של ההמבורגר, אחד הטעימים שנגסנו בהם בהולנד, מוגשים תפוחי אדמה “פאטאט” מתובלנים. לדעתינו, הם היו שמנוניים מדי אפילו לצ’יפס הולנדי. הסלק מככב גם ברול עוף והרול הצמחוני (7 יורו), שהוא המנה האהובה על ההולנדי שלצידי, שף הולנדי לשעבר וטועם צללים בהווה. מדובר במנה טעימה וטרייה שמוגשת, בין היתר, עם ריבת עגבניות מתוקה, מתכון תוצרת בית שמועבר בדורות אוסטרלים מסבתא לבן ונמכר במקום גם בנפרד (4.80 יורו). חובבי הפירות והירקות יגלו שוב שהסלק נמצא גם בשייקים. אני חיבבתי במיוחד את השייק סלק, תפוח, גזר וג’ינג’ר (4 יורו).

אחד המדדים החשובים מבחינתנו לקביעת איכותו של מקום הוא מדד הקפה. שיטוטים ברחבי הולנד הביאו למסקנה שלא בכל מקום ניתן למצוא קפה שיענה על שביעות רצונם של “coffee snobs” כמונו. מעבר לחוזק ולטעם ישנו את עניין החלב והקצף. לעיתים הוא מיימי מדי, לעיתים חסר טעם או סתם בועתי. בדרובר’ס ישנו קפה מצוין שנטחן על ידי אדם ופול מקליית קפה בשם Lot Sixty One. חלב סויה גם הוא בנמצא ובקרוב ימכר במקום גם קפה נטול קפאין.

במחלקת המתוקים ישנן עוגות טעימות עליהן אחראי דווקא שף צרפתי. מחירי העוגות משתנים נעים בין שלושה יורו לחמישה יורו. קינוח מעניין הוא ה”רוקי רוד” גוש שוקולד עם מרשמלו, אוכמניות ומקדמיה.

קנגורו צלוי

שיטוט בתפריט מגלה שבערב החל מהשעה 18:00, המקום משנה את צורתו מבית קפה למסעדה. הרפתקנים מוזמנים לנסות נתח בשר פופולארי מאוסטרליה, בשר קנגורו פרא צלוי (18 יורו) בתוספת בטטות ברוטב יין אדום. באוסטרליה הממשלה מעודדת אנשים לצרוך במיוחד בשר זה שהוא זול יותר מבשר בקר. באירופה, מאכל שכזה ייחשב לאקזוטי. התפריט מכיל גם מנות צמחוניות כמו ריזוטו ירקות (15 יורו), וסלט תאנים, תפוחי עץ, עלי וויטלוף ואגוזי פיסטשיו (9 יורו). לצד הארוחה מוכרים במקום גם יינות אוסטרלים ובירות אוסטרליות, כמו בירת ג’ינג’ר “בונדברג” (3.8 יורו).

הדרובר’ס ממוקדם במזרח אמסטרדם בחלק של העיר שבעבר היה מעט מיושן ובשנתיים האחרונות מסומן כ”האיזור המגניב הבא” –  Coming up area. תוכנית לשינוי פני האיזור הביאה לכך שבתי קפה ומסעדות חדשות צצים כמו פטריות אחרי הגשם, וחנויות לממכר כלי בית מיושנות או ירקנים הממלאים את הרחוב בכל פינה נסגרים.

נקודה חלשה של המקום היא שלדרובר’ס צריך להגיע עם אורך רוח. השירות איטי, לאוכל לוקח זמן להגיע אבל המלצרים תמיד ידידותיים ועם חיוך. נקודה אחרת, היא התימחור, מעט גבוה מדי לעיתים, למשל 15 יורו להמבורגר. שנשאל סיימון הבעלים על פשר המחיר הוא אומר כי “זה אחד ההמבוגרים הטובים באמסטרדם. אני בטוח בכך”.

למי שרוצה להתרשם – הנה קישור לבלוג מצולם של המקום

פרטים:

Drovers dog

Flavours of Australia

כתובת: eerste atjehstraat 62

טלפון: 0203703784

קישור לאתר

שעות פתיחה:

בימי שני ושלישי המקום סגור.

רביעי-שבת 10:00- עד 22:00.

ראשון 10:00 עד 18:00.