Tag: אוכל צמחוני/טבעוני

בקליפת אגוז: הולנד היא ללא ספק מדינת התפוחים. אפשר לאמר שהתפוח הוא הפרי הלאומי. כמה סוגי תפוחים יש כאן באמת, מי צריך כל כך הרבה זנים ומה עושים איתם?  הסיפור על התפוח ההולנדי הוא גם הסיפור של החקלאות המודרנית, הרגלי הצריכה המודרנים ושינויים קולינרים. וכמובן איך אפשר בלי לקנח בעוגת התפוחים המפורסמת שבגינה עולים לרגל לאמסטרדם, הפעם בגירסה שונה ולא פחות מפנקת.

כל המרבה הרי זה משובח

אין ספק שאחת ההפתעות הגדולות במחלקת הפירות בכל סופרמרקט או שוק בהולנד, הוא מבחר סוגי התפוחים העצום– לא שניים או שלושה סוגים (אדום לאכילה, ירוק חמוץ לבישול) כמו בארץ. כאן הם באים במנעד רחב של צבעים, גדלים, טקסטורות וטעמים. ליד כל זן ישנו תיאור שלא היה מבייש תגית של בקבוק יין; איזון עדין בין חמיצות למתיקות, טעם פירותי (זה פרי לא?), עסיסיות, מוצקות, איזור גידול ושימושים מומלצים. 

לא פעם עמדתי אל מול אגף התפוחים מגרדת את פדחתי ותוהה איזה תפוחים לעזאזל לקנות לעוגה, לקרמבל או לליפתן. עכשיו עכשיו זו העונה. בחודשים ספטמבר ואוקטובר נקטפים התפוחים שהבשילו והאדימו כל הקיץ. חלקם הגדול נשלח למחסני קירור וימכר כל השנה וחלקם מגיעים עכשיו לשווקים והם בשיא הטריות, העסיסיות והטעם. 

אולי יעניין אותך גם:

עוד מתכון עם תפוחים: אפל פלפ
וגם מתכון לקראמבל תפוחים בגרסה בריאה
אוקטובר בהולנד: פסטיבלים, פנטזיה, קוקטיילים וסרטים

היסטוריה על קצה המזלג

החלטתי פעם אחת ולתמיד לעשות קצת סדר בעולם התפוחים ההולנדים, ושמתי פעמי אל חנות הטבע המקומית לבדוק מה מצב התפוח. במחלקת הפירות והירקות תפסתי לשיחה את יוסט הירקן הידען ושאלתי אותו: “תגיד, כמה סוגי תפוחים יש פה בהולנד?”, נראה שיוסט חיכה כל חייו שמישהו ישאל אותו את השאלה הזו. בחיוך הוא הניח את ארגז התפוחים שבידיו, עיניו הזדגגו בהבעה נוסטלגית, הוא נאנח קלות וענה לי: “מאות, מאות זנים“. מה? עניתי. חשבתי שלא הבנתי טוב. הוא אמר לי: “כן, מה שאת שומעת“.

יוסט גדל בין עצי תפוח במטעים המפורסמים של לימבורג. פעם, הוא תיאר, עצי התפוח היו גבוהים מאד והיה צריך לגדל אותם במרחק רב אחד מהשני. כל הקטיף נעשה באופן ידני ולא ממוכן, עם סולמות ענקיים. כמובן שאז כח העבודה היה זול יותר. העצים הענקיים האלו היו רגישים יותר למחלות ומזיקים והיה צריך הרבה ידע ומיומנות לטפל בהם, לגזום בצורה מיוחדת וכאמור לרווח. כל זה הניב תשואה נמוכה יחסית לכל חלקת אדמה. בנוסף לכך, בגלל אמצעי תחבורה מוגבלים (טרום העידן המודרני) כל חווה וכל חקלאי היו משווקים את התוצרת שלהם באופן מקומי לחלוטין. אנשי חרונינגן לא היו זוכים לטעום תפוחים מלימבורג או אוטרכט. כך התפתחו מאות של זנים מקומיים, על ידי הכלאה וטיפוח של כל חקלאי כראות עיניו וכישרונו האגרונומי. 

מאז שנות השישים והשבעים, עם תיעוש החקלאות, העלמות משקים קטנים לטובת מגה–חוות, עלייה בעלות כח אדם והופעת רשתות השיווק הגדולות, השתנתה התמונה מקצה לקצה. זנים חדשים טופחו, העצים הגבוהים והרגישים פינו מקום לעצים נמוכים שאפשר לשתול בצפיפות, לקטוף בקלות ויעילות, חסינים למחלות (עם הרבה ריסוסים לצערנו), ונושאים הרבה יותר פרי על ענפיהם, כך שכמות הפרי לכל שטח אדמה הוכפלה ושולשה. טעם הציבור גם הוא השתנה, רוצים יותר מתוק, יותר עסיסי, יותר גדול. רשתות השיווק רוצות חיי מדף ארוכים, תפוחים גדולים ויפים ללא פגמים ובגודל אחיד. 

כך נעלמו להם זנים עתיקים ומיוחדים של תפוחים, וכיום ישנם “רק” כ- 10-15 זנים פופולרים בשוק. קיים גם יבוא של תפוחים מארצות רחוקות כמו ארגנטינה וניו זילנד שם העונות הפוכות, אבל אני אתרכז כאן בזנים מקומיים, ישנים וחדשים.

המדריך לתפוחן המתחיל 

החלוקה הגסה היא לתפוחים לאכילה (hand appel) ותפוחים לבישול כמו רסק תפוחים (appel moes) ותבשיל פירה תפוחי אדמה ותפוחים העונה לשם הדרמטי ‘ברק לוהט’ (hete bliksem, תודו שזה השילוב ההולנדי האולטימטיבי השם אגב מגיע מהעובדה שבזכות התפוחים ואחוז הנוזלים בהם הפירה שומר על טמפרטורה גבוהה לאורך יותר זמן), ומגוון מאפים כמו אפל פלאפ (appelflap), אם תרצו בשמו הישראלי ״בורקס במילוי תפוחים, קינמון וצימוקים״ וכמובן עוגות תפוחים. טווח הטעמים רחב מחמוץ למתוק וכל מה שביניהם. 

המלצה לפני שמתחילים:

אין ספק שתפוח הוא פרי מלכותי, אהוב על כולם ובעל אינספור אפשרויות לאכילה ושילוב במתכונים שונים. נסו כל פעם לקנות זן אחר. תטעמו טרי או שלבו במנה. תפוח חמצמץ משולב בסלט ירוק טרי או פשוט תפוחים חצויים ומנוקים מגרעינים אפויים עם קינמון בכלי סגור בתנור כבסיס מדהים לקינוח או אפילו ארוחת בוקר סתווית חמה, בשילוב יוגורט וגרנולה. 

הנה הוא לפניכם,המדריך הלגמרי לא מלא, לזני התפוחים ההולנדים הנפוצים ביותר:

Elstar אלסטר הוא אולי התפוח הכי פופולרי פה. הכלאה מוצלחת של גולדן דלישס ואינגריד מארי הוא שילוב מושלם של חמיצות ומתיקות, לרב מאד עסיסי (סימן לטריות), מלא מיץ ובעל מרקם מוצק. הוא נפלא לאכילה אבל אני מאד אוהבת להשתמש בו גם לאפיה כי הוא מלא טעם, שומר על צורתו ולא מתפרק לגמרי באפיה.
Topaz טופז קיבל אצלי בבית מקום ראשון במבחני הטעימה. הוא תפוח מושלם לאכילה. מקור הזן הזה בצ‘כיה. הוא מתאים מאד לגידול אורגני, ארומתי באופן יוצא דופן, בעל טעם חמצמץ מתוק ומרקם מושלם.
Santana סנטנה הוא זן חדש יחסית, הכלאה בין האלסטר ופריסילה (Priscilla), מתאים מאד לגידול אורגני, טעם חמצמץ ארומתי. תפוח מאד טעים לאכילה, היפו אלרגן, כלומר בטוח לאכילה לאנשים שאלרגיים לתפוחים (כן, יש כזה דבר)
Boskoop בוסקופ (במקור מדרום הולנד) או חאודראנט Goudreinet הוא זן ותיק מאד, תפוח גדול, חמוץ ולא כל כך טעים לאכילה. יש זן ירוק ויש אדום. לבישול לעומת זאת הוא ממש קסם. האפיה מוציאה ממנו טעם ארומתי נפלא והוא התפוח הקלאסי לעוגת התפוחים ההולנדית המסורתית (ראו מתכון בהמשך) או תבשיל הפירה Hete Bliksem שהזכרתי למעלה.
Dijkmanszoet דייקסמנס–זוט הוא זן עתיק מאיזור אוטרכט בעל צבע בהיר. המירקם יבשושי מעט ומתקתק. מתאים לייבוש ולבישול. נפלא במיוחד בתבשיל hete bliksem.
Ingrid Marie אינגריד מארי  זן שפותח בדנמרק ע“י מורה שקרא לו על שם ביתו. מירקם מוצק וטעם חמצמץ. מתאים לאכילה אבל אפשרי גם למחית תפוחים.
Cox Orange Pippin קוקס אוראנז‘ פיפין פותח ע“י האנגלי ריצ‘ארד קוקס בתחילת המאה בה19. הוא מיוחד בטעם ארומתי. הוא תפוח לאכילה אבל ניתן גם לשלבו בבישול עם תפוחים אחרים.
Alkmene אלקמן הוא זן גרמני במקור, עסיסי וחמצמץ תפוח לאכילה אבל אפשרי גם לאפיה.
Groninger חרונינגר כשמו כן הוא, הגיע מחרוניגן. צורתו צרה מוארכת יותר, תפוח בעל מרקם קשה וקצת יבש, מתוק בטעמו, מתאים לאכילה.
Sterappel סטר אפל הוא זן עתיק שחוזר עכשיו לשוק. תפוחים מאד קטנים מוצקים בעלי קליפה מאד אדומה. טעם מיוחד. תפוח לאכילה.

ניחוחות של חוץ לארץ

זנים פופולרים נוספים הם היונה–גולד שהוא הכלאה של יונתן וגולדן דלישס, תפוח אכילה מאד פופולרי. גאלה, תפוח אכילה מתוק שאינו גדל בהולנד אלא מיובא. גראני סמית תפוח ירוק חמוץ לאפיה, גם הוא מיובא. גולדן דלישס הוא תפוח בעל קליפה ירוקה צהבהבה וטעם מתוק עדין. ברייבורן הוא תפוח נפלא שמקורו בניו זילנד, טעים לאכילה, אני מאד אוהבת להכין ממנו טארט טאטן כי הוא שומר על צורתו באפיה. ג‘אז, תפוח אכילה מתוק. קנזאי נחשב לתפוח מעוצב כי יש לו מראה מושלם, הוא הכלאה של ברייבורן וגאלה אז הוא מאד מתוק. בראמלי הוא תפוח אנגלי במקור, מאד חמוץ וארומתי ונפלא לאפיה. דלבארה הוא תפוח אכילה בעל טעם עדין המופיע בתחילת עונת התפוחים. פינק ליידי הוא זן חדש שצבר פופולריות בשל עסיסיותו ומתיקותו, הוא מיובא ולא גדל כאן. 

כאמור זוהי רשימה חלקית בלבד ויש עוד מגוון רחב ומרתק של זנים. 

עוגת תפוחים הולנדית עם טוויסט

אין ספק שעוגת התפוחים הכפרית המסורתית היא אחת מגולות הכותרת של הקולינריה ההולנדית. מעטפת בצק פריכה וחמאתית המכילה שכבה עבה ועשירה של תפוחים חמצמצים וארומתיים, מתובלים בשפע של קינמון, עם או בלי צימוקים– עניין של העדפה אישית (מבחינתי, כן גדול!). מעל שכבת התפוחים שבכה (grid) עדינה של רצועות בצק פריך האורזות וסוגרות את המאפה לכלל שלמות. לדעתי אין דבר שיתחרה בריח של העוגה הזו בזמן שהיא נאפית בתנור. זה פינוק אמיתי לעונה זו שבה הימים מתקצרים והטמפרטורות צונחות.

ניסיתי אינספור מתכונים על מנת ליצור גרסה בריאה וקלילה יותר למתכונים המסורתיים. פחות חמאה, ללא גלוטן ועם סוכר קוקוס, והרי לכם טוויסט מודרני לקלאסיקה מפוארת.

החומרים:

לבצק

1 כוס קמח שקדים דק

1 ושליש כוסות קמח שיבולת שועל (אפשר בהחלט לטחון פתיתי שיבולת שועל בבלדר חזק או מטחנת תבלינים)

½ כוס סוכר קוקוס

1 כפית אבקת אפיה

גרידת לימון מלימון אחד אורגני (לא לוותר! זה מוסיף כל כך הרבה עומק בטעם)

100 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1 ביצת חופש אורגנית

למילוי

1 ק“ג תפוחים מזן בוסקופ/ חאודראנט, כ 700-800 גרם לאחר הקילוף וניקוי הליבה, חתוכים לקוביות קטנות

½ כוס סוכר קוקוס

2 כפיות קינמון טחון

½ כוס צימוקים כהים, לחובבי הג‘אנר

אופן ההכנה

1. שמים את כל מרכיבי הבצק, מלבד הביצה, במיכל מעבד המזון. בעזרת להב הפלסטיק מעבדים לתערובת פירורית. מוסיפים את הביצה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק. הסוד בבצק פריך הוא עיבוד מינימלי*.
2. משמנים תבנית אפיה מתפרקת בקוטר 20-22 ס“מ ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה. מחממים את התנור לחום בינוני גבוה (180 מעלות). 
3. מחלקים את הבצק לשלושה חלקים. מהחלק הראשון יוצרים דיסקית שטוחה ומניחים אותה במרכז תחתית התבנית. לוחצים ומשטחים אותה כך שתכסה את כל התחתית בשכבה אחידה. מהשליש השני מגלגלים ויוצרים נחש ארוך. מניחים אותו מסביב לדופן התבנית ובעזרת האצבעות משטחים ולוחצים אותו ליצירת דופן העוגה, בגובה של כ5 ס“מ. את השליש השלישי שומרים בצד. בשלב הזה אני ממליצה לזרות מעט קמח שיבולת שועל על התחתית (בערך כף) כדי לספוג נוזלים מהתפוחים. 
4. בקערה מערבבים את התפוחים, סוכר קוקוס, קינמון וצימוקים (עם משתמשים) ושופכים על תחתית הבצק. לוחצים בעדינות ומהדקים את התפוחים בעזרת גב כף עץ. 
5. עכשיו חוזרים לשליש הבצק הנותר. מגלגלים לנחש של כ30 ס“מ וחותכים אותו ל10 חתיכות. מגלגלים כל חתיכה לנחש דק ומסדרים יפה כשתי וערב מעל התפוחים. מהדקים קלות לדפנות. 
6. אופים את העוגה בתנור המחומם מראש בין 40 ל- 50 דקות, תלוי בתנור שלכם, עד שהעוגה מאד שחומה.
7. מוציאים מהתנור ונותנים לעוגה להצטנן מעט לפני שמשחררים אותה מהתבנית. מעבירים סכין לאורך הדופן ואז פותחים את התבנית המתפרקת. העוגה מדהימה כשהיא חמימה ואם בא לכם פינוק על פינוק אז הגישו אותה בליווי קצפת או כדור גלידת וניל. 

* אם אין ברשותכם מעבד מזון, אל תתנו לזה למנוע מבעדכם להכין את העוגה. פשוט עובדים קצת יותר עם הידיים, זה הכל. 

מאחלת לכולם סתיו חמים ונעים, בין עם זה על הספה מול האח הבוער או בטיול ביער בצבעי שלכת.

שלכם,

גלית

לכל הכתבות של גלית

בקליפת אגוז – התרבות ההולנדית לא מעניקה תשומת לב רבה לארוחת צהריים, דבר המקשה על משפחות ישראליות רבות במציאת פיתרון הולם להרגל של ארוחה חמה (הארוחה העיקרית ביום). מחפשים פיתרונות? מוזמנים לקרוא ולקבל השראה, טיפים ומתכונים טעימים.

ארוחת הצהרים כשמה כן היא, בצוהרי היום, אמצע יום העבודה או הלימודים ולכן זוהי ארוחה שרובינו אוכלים מחוץ לבית. מאחר וחלק ניכר מהיום הפעיל עוד לפנינו, ארוחת הצהרים צריכה להעניק לנו אנרגיה ותזונה להמשך היום אבל גם להיות קלה לעיכול, על מנת למנוע תחושת כבדות ועייפות. היא ארוחה מהירה המוגבלת בזמן ובמקום… בקיצור, הרבה מאד דרישות מארוחה אחת.

Vitra – כמו להיות בחנות ממתקים 
דאצ’טאון ביוזמה חדשה – הפורום למובילי קהילות ישראליות בהולנד 

בישראל הורגלנו כי הארוחה העיקרית ביום היא בצהרים וכי הילדים במוסדות הלימוד השונים מקבלים ארוחה חמה ומבושלת. הורים עובדים רבים נסמכים על שרותי הזנה אלו וארוחת הערב היא ארוחה קלה של סלט וחביתות. בהולנד המצב שונה ואת הארוחה העיקרית המבושלת אוכלים בערב. כאן נתקלת המשפחה הישראלית בבעיה כפולה: א. הילדים רגילים לארוחה חמה בצהרים ולא תמיד שבעים מסנדביצ‘ים וב. להורים נוספת מטלת בישול יומית שלעיתים היתה שמורה בישראל בעיקר לסופי שבוע. 

חלק מבתי הספר היסודיים בהולנד פועלים במסגרת של יום מפוצל, היינו לימודים עד השעה 12 ואז הפסקת צהרים בה הילדים נשלחים לאכול בבית. במקרים בהם שני ההורים עובדים מחוץ לבית, אין הדבר מתאפשר, ואז נשארים הילדים לאכול בבית הספר. להפתעתי, כששאלתי אימהות מקומיות, גיליתי כי גם בבית כמו בבית הספר, אותו כריך מפורסם, הוא הוא זה שיתקבל אצל הילד כארוחת צהרים… מפתיע? לא בטוחה, אבל זה כבר דיון אחר.

בפוסט הזה אני אתן טיפים מעשיים ויצירתים על מנת לשדרג את ארוחות הצהרים, כך שיהיו מגוונות ומזינות יותר ויחד עם זאת  מעשיות לאורח החיים העסוק של כולנו ולתרבות המקומית.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו?

במקרה הזה צורת הקנקן (המארז) בהחלט משפיעה על התוכן. שלב ראשון בשדרוג ארוחות צהרים הוא הצטיידות בקופסאות אוכל מתאימות. 

• קופסאות לסלט בעלות מספר תאים, מיכל קטן לרוטב וסכום: קופסא כזו תאפשר לקחת סלט עשיר ומשביע.
• קופסאות בעלות מספר תאים כולל תא או מיכל אטום לממרח או מטבל: מתאימות לאריזה של ירקות חתוכים ומטבל (כמו חומוס, ראו מתכונים בהמשך).
• קופסאות שאפשר לארוז כריך ובנפרד ירקות חתוכים או פירות: כך שלצד הכריך יש גם מנה נאה של ירק טרי.
• תרמוסים יעודיים למזון לשמירה על חום: ישנם דגמים רבים, אבל אני מצאתי שדווקא הדגם של איקאה עובד הכי טוב, לא מגושם וקומפקטי. 
• תרמוסים קטנים למשקה חם: בחורף זה פינוק אמיתי, אפשר לארוז תה חם אבל גם מרק צלול או טחון יכול להיות חוויה מנחמת ביום חורף קר. 

בחנויות לכלי בית ומטבח יש מבחר עצום של קופסאות, מיכלים ותרמוסים. כדאי להשקיע במוצרים איכותיים מחומרים עמידים על מנת שיחזיקו מעמד הרבה שנים וישרתו אתכם היטב. לא לשכוח לסמן בכתב או באמצעות מדבקה את הכלים עם שם הילד/ה!

מלאו אסמינו בר

המפתח להכנה מהירה של ארוחות צהרים מזינות הוא למלא את המזווה והמקרר בחומרים טריים, בריאים וזמינים. כשהחומרים בנמצא קל להפיק קופסאות אוכל לתפארת. אז מה כדאי שיהיה?

במזווה:

• צנצנות של קטניות כמו חומוס ושעועית מתאימות להכנת ממרחים או כתוספת לסלטים.
• קטניות יבשות כמו עדשים, שעועית וחומוס, תמיד כדאי לבשל יותר ממה שצריך ולשמור במקרר או אפילו במקפיא ליישום מהיר של סלטים, ממרחים ומנות חמות.
• דגנים מלאים כמו אורז, קינואה, כוסמת וכו‘. שוב, כדאי שתמיד יהיה במקרר דגן מבושל שאפשר להוסיף ולשלב במנה חדשה.
• אגוזים וזרעים, לקופסת נישנושים או תוספת מזינה לסלט.
• פירות יבשים כחטיף בפני עצמם או כחומר גלם להכנת חטיפים בריאים.
• צלפים, זיתים, עגבניות מיובשות וכו‘ ישדרגו כל סלט או כריך.
• מצרכי יסוד איכותיים כמו שמן זית, חומץ בלסמי, חרדל, טחינה, דבש וכו‘.
• לחמים איכותיים: מחמצת, קמח מלא, כוסמין או דגנים אחרים, פיתות מקמח מלא, טורטיות מקמח מלא לראפים.

במקרר:

• עלים לסלט רחוצים ומיובשים
• ירקות לסלט
• ירקות קשים המתאימים לחיתוך גס, ירקות ״מוקטנים״ כמו מלפפונים, פלפלים ועגבניות שרי
• נבטים ונבטוטים מכל סוג
• אבוקדו
• טופו, טופו מעושן או טופו בטעמים
• חלבון מן החי כמו גבינת פטה, גבינת עיזים, ביצים אורגניות, חזה עוף אורגני צלוי, פילה דג אפוי כמו סלמון או טונה
• רוטב לסלט מתוצרת עצמית ישמר שבוע לפחות כך שתמיד יש רוטב מוכן
• ירקות צלויים בתנור הם תוספת נהדרת ומשביעה לסלט ירקות, כשצולים ירקות לארוחת הערב כדאי להכין קצת יותר ולשמור כתוספת לסלט או מנות חמות מהירות
• ממרחים ומטבלים, מתכונים בהמשך

שיטת השדרוג

עיקרון השדרוג הוא לקחת מנה מוכרת ואהובה ולחשוב איך אפשר לשדרג אותה כך שמבחינת הערכים התזונתיים אנחנו מכניסים לגוף את הכי טוב שאפשר. למשל כריכים: כריך יכול להיות לחם לבן עם פרוסת גבינה או יכול להיות עשוי מהלחם הכי טוב שאפשר להשיג, מדגנים מלאים, אורגני וללא חומרים משמרים, אפשר אולי פיתה או טורטיה מקמח מלא שאפשר להעמיס בכל טוב. אפשר להוסיף ירקות כמו עלים ירוקים, אבוקדו או נבטים, ממרח מקטניות וכו‘. אז כבר מדובר בארוחה של ממש ולא סתם כריך. חשוב לזכור: עיקרון השידרוג שם דגש על איכות ולא על כמות. מזון עשיר ברכיבים תזונתים (חלבונים, סיבים תזונתיים, חומצות שומן וכו‘) הינו מזון משביע ומספק, ולכן אין צורך בכמויות גדולות ממנו, להבדיל ממזון דל בערכים תזונתיים, אשר ממלא אותנו אבל לא באמת מספק ומשביע. 

ירקות חתוכים ומיטבל

מניסיוני העשיר בהאכלת ילדים סרבני ירקות, אם יש משהו שמקדם מכירות רציני בתחום הרי זה המטבל. רוב ילדים פשוט אוהבים לטבול. ירקות בלי מטבל, לא! ירקות כאמצעי שינוע של מטבל (שהם אוהבים כמובן) לתוך הפה, כן, בטח! עוד!! הרבה ילדים שמסובבים את הפנים לקערת הסלט דווקא מעדיפים ירקות חתוכים ולא מעורבבים יחד. כלי מלא בירקות חתוכים וירקות ’מיני‘ (לפי העדפה כמובן), בתוספת מיכל של מטבל עשיר הם ארוחה בפני עצמה, כתוספת לכריך או כארוחת נישנוש קטנה יותר. 

מנות חמות

כעקרון, לחובבי הז‘אנר, הכי מעשי זה לבשל קצת יותר לארוחת הערב, לחמם בבוקר ולארוז בתרמוס מתאים. יש הרבה ילדים ונוער שמעדיפים ארוחה חמה, בעיקר בחורף. מנות פסטה (נסו פסטות שונות כגון מעדשים או אורז) עם שפע ירקות, עם או בלי רוטב. אורז או נודלס עם ירקות מוקפצים וכו‘, מרקים עשירים, מנסיוני מרקים טחונים עובדים טוב יותר אבל זה כמובן עניין של העדפה אישית. 

שימו לב, טיפ חשוב! יש לחמם את התרמוס עם מים רותחים לפני הכנסת מזון חם, על מנת  שלא יקרר את המנה. 

רעיון נוסף הוא לביבות ירק. לעיתים קרובות אני מכינה לביבות או קציצות ירק לארוחת ערב ואת השאר אני אורזת בקופסת האוכל. הן טעימות גם בטמפרטורת החדר. 

מרק איסטנט מהיר וסופר בריא

כשהבן שלי התחיל ללמוד בחטיבת ביניים הוא ראה שיש הרבה ילדים שמביאים ’קאפ או סופ‘ או ’אינסטנט נודלס‘ ויש מיחם עם מים רותחים באיזור הציבורי והם פשוט מוזגים מים רותחים למנה חמה שלהם, החלטנו לנסות ולהכין מנה כזו תוצרת בית מחומרים טריים ויצא לנו מנה ממש מדליקה. מוכנה בדקות (בערב לפני), בבוקר פשוט מוכנסת לתיק ובהפסקת הצהרים, מים רותחים שנמזגים מעל הופכים אותה למעדן מפנק. זה כמובן מתאים לילדי החטיבה והתיכון הבוגרים יותר, בתקווה שיש להם גישה למים רותחים (ואם לא, אז זה רעיון טוב לבקש או ליזום מטעם ועד ההורים). המתכון הוא לצורך השראה וניתן לגוון לפי הטעם והעדפה האישיים. זו דוגמא טובה לעיקרון השידרוג, במקום חומרי טעם וריח, אוכל אמיתי. 

החומרים:

• איטריות אורז, שעועית או נודלס, מבושלות, שטופות ומסוננות
• גזר מגורר או חתוך לאטריות דקיקות
• אפונה קפואה, מופשרת
• גרעיני תירס
• פלפל חתוך לקוביות קטנטנות
• בצל ירוק פרוס דק דק
• עלי כוסברה
• נבטי שעועית
• צילי פרוס, לאוהבי החריף
• קוביות טופו או חזה עוף צלוי ופרוס

לתיבול:

• אבקת דאשי
• כף מיסו או רוטב סויה
• שימרי בירה
• כפית שמן שומשום קלוי
• תבלינים כמו צ‘ילי או תערובת שבעת תבלינים וכו‘
• מיכל פלסטיק קשיח, עמיד לחום, עם מכסה או תרמוס למזון בעל פיה רחבה

אופן הכנה:

במיכל או בתרמוס מסדרים בשכבות את האיטריות בתחתית ועליהן את הירקות שאוהבים, למעלה את חומרי התיבול שבוחרים (להשאיר מספיק מקום למים). זהו. שומרים במקרר כדי לקחת בבוקר. כשרוצים לאכול, מוזגים מים רותחים כדי מילוי, סוגרים את המכסה ונותנים להכל להתרכך ולספוג טעמים 2-3 דקות לפני שאוכלים. חשוב מאד: לא לשכוח לארוז כף!

מטבל טופו פסטו

מטבל שתמיד הופך להיות פופולרי אצל גדולים וקטנים, אם לא בעניין של פסטו, נסו עגבניות מיובשות ופפריקה מעושנת או זיתים.

החומרים:

• 250 גרם טופו מוצק
• 1/3 כוס צנוברים
• 3 כפות שמן זית
• ½ כפית מלח
• פלפל שחור טחון טרי
• 15 גרם, צרור נדיב, עלי בזיליקום שטופים

אופן הכנה:

שמים את כל החומרים במיכל של מעבד מזון ומעבדים לממרח חלק. מאחסנים במיכל סגור במקרר. נפלא כממרח לכריכים או כמטבל לירקות חתוכים. 

ממרח אפונת גינה וגבינת פטה

החומרים:

• 2 כוסות אפונת גינה קפוא ומופשרת
• מיץ וקליפה מגוררת מלימון אחד
• 100 גרם גבינת פטה אורגנית (אפשר להחליף בטופו אבל אז צריך אולי קצת יותר מלח)
• 2 כפות שמן זית
• חופן עלי נענע
• מלח ופלפל טחון טרי לפי הטעם

אופן הכנה:

שמים את כל החומרים במיכל מעבד המזון ובעזרת להב המתכת מעבדים לממרח חלק. 

מטבל סלק ואגוזי מלך

מטבל/ממרח מקורי בטעם ויפיפה בצבע ורוד בוהק. דרך נהדרת לנצל סלק אפוי שנשאר מארוחת הערב.

החומרים:

• 2 סלקים בינוניים, אפויים או צלוים (בבקשה לא את אלו הקנויים באריזת ואקום, הם חסרי טעם)
• ½ כוס אגוזי מלך
• 3 כפות שמן זית
• 1 שן שום
• מלח ופלפל טחון טרי, אם אוהבים אז מלח מעושן מוסיף בהחלט גוון מעניין
• ½ כפית כמון

אופן הכנה:

שמים את כל החומרים במיכל מעבד המזון ובעזרת להב המתכת מעבדים לממרח חלק.   

’חומוס‘ מעדשים כתומות ובטטה       

טוב, רשמית זה לא ממש חומוס כי הממרח הזה כאמור עשוי מעדשים אבל מבחינת המירקם והצבע הוא נראה ממש כמו. אין צורך בהשריה ובישול ארוך כך שהיתרון המעשי הוא עצום. בנוסף אנו אוכלים פה על הדרך גם ירק סופר בריא. ממרח עשיר בחלבון וסיבים תזונתיים. 

החומרים:

• 1 כוס עדשים כתומות, שטופות ומסוננות
• 1 בטטה בינונית, קלופה וחתוכה לקוביות
• 2 כוסות מים
• ¼ כוס טחינה גולמית
• ¼ כוס שמן זית
• מיץ מלימון אחד
• 1 כפית כמון
• 1 כפית כורכום, לבחירה
• מלח ופלפל שחור טחון טרי לפי הטעם

אופן הכנה:

בסיר קטן מבשלים את העדשים והבטטה עם המים עד לריכוך מלא וספיגת כל הנוזלים. מצננים מעט ומוסיפים את שאר החומרים. בעזרת בלנדר ידני טוחנים הכל לממרח חלק.

בברכת שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים, המורים וההורים.

שלכם,

גלית

לכל הבלוגים של גלית

 

 

בקליפת אגוז: הנה הנה אפשר להרגיש קצת יותר בבית. מכנסיים קצרים, כפכפים, שמלה מתנפנפת, אבטיח קר ונוטף, דשא, חברים, מזיעים, מנפנפים, מקטרים… הכל כמו שצריך. השווקים הם חגיגה של צבעים וטעמים. בלי לעמוד שעות במטבח, נפנק את עצמנו במעדנים קלילים, בריאים וטעימים.

הקיץ כאן בכל יופיו

בקיץ, כשמזג האוויר יפה והשמש זורחת ומחממת, הולנד היא ה-מקום להיות בו. כולם בחוץ. על המרפסות, במדרכות צרות בכניסה לבתים, שם נשלפים כסאות ושולחנות מתקפלים, בקבוקי יין ובירה נפתחים וכמה נשנושים (HAPJES) פרוסים על השולחן וכולם שמחים. גם על המים, בכל כלי שיט אפשרי מסירות מתנפחות ועד יאכטות מתוקתקות, וגם בבתי הקפה והמסעדות המתמלאים עד אפס מקום, כולם בתזוזה על גלגלים בכל צורה ופורמט.

זה תמיד מדהים אותי מחדש, הנוכחות המסיבית הזו של אנשים בחוץ. אני שואלת את עצמי איפה הם היו כולם כל החורף? איפה הם התחבאו? מאילו חורים הגיחו? השנה במיוחד אחרי שבועות ארוכים של הסגר, נראה שאף אחד לא מוכן להישאר בבית יותר. הפארקים, שבילי אופניים בין השדות, שבילי הליכה, גני שעשועים, כולם הומים מילדים ומבוגרים.

את המעילים והצעיפים מחליפות שמלות מתנפנפות, חולצות אווריריות, מכנסיים קצרים וסנדלים (איך כולם, בעיתוי מתואם ומושלם, שולפים בבת אחת את הבגדים הקצרים מהבוידעם?). העור משווע לליטוף קרני השמש והשיער מבקש להתבדר ברוח, חופשי מכובעים וצעיפים.

אולי יעניין אותך גם:

אומנות או למות – סיפורה של הקהילה השחורה מסביב לעולם
הכל על חוק תרומת האיברים החדש

התחברו לערוץ האינסטגרם של דאצ׳טאון

ואנחנו, אנחנו הישראלים למודי החמסינים צרובי השמש, אנחנו יכולים סוף סוף להרגיש קצת יותר בבית. להזיע, לצעוק ברחוב, לנפנף על המנגל, לזלול אבטיח עסיסי וקר וכן, סוף סוף אפשר לקטר כמה חם! (ואז לקטר שוב כשמגיע הגשם הבלתי נמנע).

דוכני ירקות בשוק ובסופר עמוסים בחצילים, פלפלים (שלא צריך לשבור תוכנית חיסכון בשבילם), עגבניות עם ריח, מלפפונים עם טעם, קישואים, משמשים, אפרסקים ונקטרינות. אני נושמת לרווחה. חזרתי הביתה ולו לכמה שבועות. איני יודעת את נפשי, אחוזת אמוק אני מפדלת לי חזרה מהשוק כששקיות עמוסות כל טוב תלויות על אופניי מכל עבר בעודי רוכבת. מתנשפת, מזיעה וכמובן מקטרת, אני מגיעה הביתה ומתנפלת על המטבח, פורקת, שוטפת, קולה, שורפת, קוצצת ומתבלת. אני באלמנט שלי.

אני ‘מתה’ כמעט על כל מטבח ומסורת קולינרית, אבל במטבח ים/מזרח תיכוני אני בבית. אוכל של בית, של חברים, של נדיבות ושפע, של שחרור כפתור, של ניגוב, של שיתוף צלחות ובקיצור- של כיף.

חגיגה במטבח

חגיגת הקיץ הזו היא גם חגיגת בריאות מבחינתי. זה הזמן וזו העונה להעמיס את גופנו בויטמינים ומינרלים, לחיות מאוכל טרי וקליל, לרקוד על שתי החתונות- גם טעים וגם בריא. קיץ זה זמן לסלטים, למיצים סחוטים טריים, למגשי פירות ססגוניים, לקרטיבים וגלידות תוצרת בית ממרכיבים  טבעיים, טריים ובריאים. 

הפעם אני אציג בפניכם מתכונים שהם בעיקר ’מתכוני בסיס‘, כלומר דברים שטוב שיהיו במקרר, לאכול ככה כמו שהם או כבסיס למנה נוספת. העיקרון הוא ירקות טריים, עונתיים, מלאי טעם ואופן הכנה פשוט, בלי הרבה חוכמות.

קרם חצילים סוף הדרך

טוב, סלט חצילים שרופים על האש כולם מכירים היטב, אבל אני רוצה להציע לכם שיטה קצת אחרת שממש מקפיצה את חומר הגלם המשובח הזה, קרי חצילים, למקום אחר, מעודן יותר.

כל טבחית ובשלן יודעים כי יש שני אלמנטים קריטיים לטעם המנה: האחד- איכות חומרי הגלם והשני- טכניקת ההכנה. אז לגבי איכות הרכיבים כתבתי די הרבה, העצה של אכילת כל פרי וירק בעונתו, עד כמה שניתן מגידול מקומי והקפדה על טריות הן תמיד עצות טובות. ולגבי אופן ההכנה, הפעם במקום לקצוץ את בשר החצילים או למעוך במזלג, נכניס את כל המרכיבים למעבד מזון ונעבד לקרם חלק ונימוח. תקשיבו, זה קסם! זה לא רק משנה את המרקם, אלא גם את הטעם. כל המרכיבים הופכים להומוגנים ובמקום קקופוניה של צלילים, עולה לו אקורד הרמוני. ממש ככה. לא תאמינו כמה פשוט. 

ועוד מילה לגבי קליית החצילים. מובן שאפשר לקלות בתנור במצב גריל על חום גבוה, אבל אם רוצים באמת את הטעם המעושן והעשיר, אין מנוס- חייבים לקלות על אש גלויה. אפשר בהחלט על מתקן ברביקיו בחצר או על רשת מיועדת לכך על הגז. מי שאין לו כיריים גז ומנגל, יכול ‘לפצות’ על היעדר האש ע“י שימוש במלח מעושן במתכון זה.

חומרים

• 3-4 חצילים בינוניים, טריים ומוצקים
• 2-3 שיני שום
• ¼ כוס שמן זית משובח
• 2 כפות מיץ לימון סחוט טרי
• מלח בפלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:

1. קולים/ שורפים את החצילים על האש עד שהקליפה מפויחת והתוכן רך לגמרי.
2. מניחים את החצילים במסננת, חותכים מעט בחלק התחתון כדי להגיר את הנוזלים ונותנים להם להתקרר.
3. כשהחצילים התקררו, חוצים כל חציל לאורכו ובעזרת כף מוציאים את תוכן החציל-בשר החציל למסננת נקיה. ככל שהחצילים יהיו מנוקזים יותר כך הקרם יהיה עשיר ולא מיימי.
4. מעבירים את בשר חצילים ושאר חומרי המתכון למיכל מעבד מזון ובעזרת להב המתכת מעבדים לקרם חלק וקטיפתי.

עכשיו, מה אפשר לעשות עם זה? להגיש כמתבל בתוספת מגש עשיר של ירקות חתוכים וקרקרים (זוכרים את עניין המדרכות וה- BORREL וה- HAPJES?), כממרח לסנדוויצ’ים מושקעים. אפשר גם להגיש כמנה ראשונה בתוספת ירקות צלויים מהתנור, כצלחת ’ניגוב‘ עם לחם מלא או פיתות משובחות. כבסיס למילוי של קישים ומאפים, בתוספת ביצים ומעט גבינת פטה או עיזים .

פלפלים צבעוניים על הגריל

גם כאן שם המשחק הוא אש. על הכיריים או על המנגל בחוץ, הטעם המעושן והשרוף עושה את טרנספורמציה מ’סתם‘ פלפל (שזה אחלה לגמרי), למעדן ברמה אחרת. מה לעשות, הקסם של האש עובד. אז נכון שזה מוסיף עבודה, אבל לדעתי משתלם לגמרי ואם כבר טורחים בכיוון הזה אז כדאי להכין כמות גדולה ולשמור במקרר במשך שבוע ויותר. הם נפלאים כתוספת לכריך, טופינג לסלט (שדרוג רציני לכל סלט), אפשר לטחון במעבד מזון עם קצת שמן זית לממרח מיוחד מאוד (בתוספת אגוזי מלך או צנוברים) ואגב בהמשך יש גם מתכון אליפות למאפה פלפלים וגבינת עיזים. 

חומרים

• פלפלים בשלל צבעים, ירוק, צהוב, כתום ואדום
• שמן זית משובח
• חומץ בלסמי משובח (אפשר מיץ לימון למי שלא אוהב בלסמי)
• שיני שום פרוסות (כמה שיותר יותר טוב, אם תשאלו אותי)
• מלח ופלפל

אופן ההכנה:

1. שורפים את הפלפלים על אש חמה. הסוד הוא לצרוב את הקליפה אבל שבשר הפלפל ישאר עדיין עסיסי ובשרני. שימו לב כי אש נמוכה לאורך זמן צליה ארוך יותר, תניב פלפלים ’נבולים‘ לגמרי.
2. כשכל הקליפה כבר שרופה ונפרדת, מעבירים את הפלפלים לסיר או קערה עם מכסה. מכסים ונותנים להם ’להזיע‘ בסאונה. אני לא אוהבת את השיטה של להכניס אותם לשקית ניילון כי לדעתי מזון חם לא צריך לבוא במגע עם פלסטיק.
3. כשהפלפלים התקררו לטמפרטורת החדר, קולפים אותם בעזרת סכין קטנה וחדה ומרחיקים את הגרעינים. אל תתפתו לשטוף את הפלפלים תחת זרם מים כי אז אתם שוטפים גם חלק גדול מהטעם. מניחים את הפלפלים המנוקים במסננת לניגור הנוזלים.
4. חותכים את הפלפלים לרצועות (או משאירים בחצאים/ רבעים, עניין של העדפה אישית) ומעבירים לקערה. מוסיפים שמן זית, בלסמי או לימון, פרוסות שום ומתבלים במלח ופלפל. מערבבים.
5. מעבירים בכלי אטום להמשך אחסון במקרר. לוקח כמה שעות לטעמים להיספג ולהתייצב, לכן כדאי להכין מראש אם מתכננים ארוחה. לאחר אחסון של מספר שעות במקרר, אנא טעמו ותתקנו תיבול.

טארט טאטין של פלפלים קלויים בשלל צבעים וגבינת עיזים

משתמשים במתכון בסיס של הפלפלים הצלויים. למאפה הזה צריך בערך 4-5 פלפלים, תלוי בגודל. משמנים תבנית פאי עגולה מפיירקס או קרמיקה, בשמן זית. אפשר לפזר כמה ענפי טימין. מרפדים את התבנים בחצאי פלפלים הצלויים בשלל צבעים  כשהחלק החיצוני(שעליו הייתה הקליפה) כלפי מטה, כך שהפלפלים חופפים אחד את השני מעט ומכסים את כל התבנית ואף גולשים מעט החוצה.  

למילוי:

• 250 גר‘ גבינת עיזים טריה ורכה או פטה אם לא אוהבים את הטעם של ג. עיזים, מפוררת
• 3 ביצים אורגניות
• 2 כפות קמח טפיוקה
• מלח ופלפל טחון טרי לפי הטעם

אופן ההכנה:

מערבבים היטב את כל מרכיבי המלית לעיסה אחידה. שופכים על הפלפלים המסודרים בתבנית ומקפלים את קצוות הפלפלים שנותרו מסביב פנימה, על המלית. אופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ20 דקות או עד שהמלית יציבה ושחומה. מוציאים מהתנור ומצננים כ 10 דקות. מניחים צלחת גדולה מעל התבנית בזהירות אך בנחישות (עם כפפות תנור, התבנית עדיין חמה) הופכים את התבנית יחד עם הצלחת כך שהמאפה גולש אל הצלחת. אפשר להגיש חם, בטמפרטורת החדר ואף קר (מה שמאפשר להכין מראש אם מדובר באירוח). 

עגבניות בצליה איטית בתנור

רב השנה לעגבניות פה אין טעם וריח ואני מעדיפה בכלל להימנע מהן, אבל בקיץ הסיפור שונה. זה הזמן וזו העונה! גם בטעם וגם במחיר. וזה הזמן לצלות עגבניות צליה איטית בתנור ולאחסן צנצנת מלאה מהן במקרר. הצליה האיטית מוציאה מהן ומדגישה את הטעם ומקרמלת את הסוכר הטבעי שיש בהן. 

איזה סוג עגבניות כדאי לצלות? הסוג הטעים! לא חשוב מאיזו עדה ובאיזה צבע, רומא, טרוץ, טייסטי טום, ואפילו שרי. אם יש טעם, אז זה יהיה נהדר. חשוב שיהיו בשלות!!!

חותכים את העגבניות לרבעים או שישיות, תלוי בגודלן (עגבניות שרי לחצאים בלבד) ומסדרים על תבנית רחבה מרופדת בנייר אפיה. אפשר לזלף מעט שמן זית, לבזוק מלח ופלפל שחור , אבל אני מעדיפה לאחרונה להכניס אותן ככה, נטורל, ואת התיבול להוסיף אחר כך. בניגוד לחצילים ופלפלים, כאן שם המשחק הוא חום נמוך וזמן ארוך. תהיו סבלניים ותשכחו אותן בתנור לכמה שעות טובות עד לקירמול נאה וחצי ייבוש. חום נמוך, בערך 100 מעלות.

כשהן מוכנות, להעביר לכלי סגור, בתוספת מלח, פלפל, ושמן זית. אפשר כמובן להוסיף גם שום ועשבי תיבול טריים כגון טימין או אורנו.

שימושים: כריכים, טופינג לסלטים, פסטות, ממרח טפנד עגבניות בתוספת שום וצנוברים.

גלידה הכי טובה

מי לא אוהב גלידה (באמת מי?). היא בהחלט ה-פינוק ליום חם. אבל מה, גלידה באה עם המון קלוריות, שומן רווי, סוכר ולעיתים צבעי מאכל, מייצבים ושאר מירעין ובישין. ומה אם אפשר בשתי דקות …. טוב נו, חמש! להכין גלידה בבית מחומרים פשוטים, זמינים, טריים ובריאים? לא צריך מכונת גלידה ולא מתכונים רבי שלבים, רק פריזר ומעבד מזון (או בלנדר מתאים). אין ספור אפשרויות לגוונים וטעמים לכל גיל וחיך. אז קדימה למטבח ומלאו את הפריזר בכל טוב קייצי ומרענן בלי להתפשר על תזונה ברמה הכי גבוהה שיש. 

הבסיס: בננות!

אופן ההכנה:

אז ככה, מחכים שבננות יבשילו ממש, כך שיש להן נקודות שחורות על הקליפה. קולפים אותן, פורסים לפרוסות ומקפיאים. אני מקפיאה לפחות שש בננות או בכל פעם שנשארת בננה מיותמת ובשלה מדי למאכל, אני מוסיפה אותה למיכל גדול במקפיא.

כשרוצים להכין גלידה, מוציאים מהמקפיא ומפשירים כחמש דקות רק עד שהפרוסות משתחררות בקלות מהמיכל. מעבירים למעבד מזון עם להב מתכת ומתחילים לעבד. בהתחלה הבננות הקפואות יהפכו לשבבי קרח אבל אחרי עוד דקה או שתיים תתחיל להיווצר גלידה קרמית. יתכן ובשלב הזה תצטרכו להפסיק את פעולת מעבד המזון ולגרד בעזרת מרית את הדפנות. המשיכו עוד קצת למרקם חלק וקרמי. זהו, הגלידה שלכם מוכנה! אפשר לאכול מיד כמו שזה או לאחסן במקפיא במיכל סגור. כדאי להוציא כמה דקות לריכוך לפני שמגישים.

אם הבננות שהקפאתם, היו מאד בשלות, אין צורך להמתיק את הגלידה, אחרת אפשר להוסיף מעט מייפל, דבש או סילאן.

עכשיו גיוונים וטעמים:

• שוקולד – כף או שתיים (או יותר, תלוי כמה אינטנסיבי אתם אוהבים את השוקולד שלכם) של אבקת קקאו ומעט סילאן או מייפל
• קינמון, מייפל ואגוזי מלך שמוסיפים ברגע האחרון בלי לטחון (רק פולס אחד או שניים לערבוב)
• פירות אדומים קפואים, מעט דבש
• מנגו קפוא, קרם קוקוס, מיץ ליים ומייפל
• אבקת מאצ‘ה
• טחינה גולמית וסילאן בטעם חלווה

צ’ירס! מלון מנטה על הקרח

יום חם, יושבים בגינה או במרפסת, אין מזגן (למי בהולנד יש מזגן?) ומתחשק איזה משקה קפוא, מרענן ומפנק. קבלו!

חומרים

• חצי מלון מזן גליה, זה הירוק מבפנים, קלוף, נקי מגרעינים וחתוך לקוביות
• חופן נדיב עלי נענע או מנטה טריים
• 1-2 כפות דבש, לפי המתיקות הרצויה לכם
• מיץ מליים אחד
• כוס גדושה של קוביות קרח

אופן ההכנה:

מכניסים את כל החומרים למיכל בלנדר ומערבלים במהירות גבוהה עד למירקם חלק

מוזגים לכוסות, מקשטים עם כמה עלי נענע ומתפנקים.

יאללה חגיגת  קיץ כייפית לכם!

שלכם,

גלית

חמישים גוונים של ירוק

בקליפת אגוז: מתי ולמה נוצר הקשר בין חג תחילת הקציר ומתן התורה לאכילת מוצרי חלב, ובכלל האם חלב טוב לנו או לא? מוזמנים לקרוא קצת חומר למחשבה וכמובן מתכונים מדליקים לחג השבועות.

לכל הבלוגים של גלית
קורונה בהולנד: כל העדכונים
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

חג השבועות הוא קודם כל חג חקלאי של אנשים העובדים את אדמתם וחיים ממנה. לאחר הזריעה, הציפייה לגשם וההמתנה בת שבעת השבועות מחג הפסח, מתחילים לקצור את  החיטה. כהודיה לטבע, לאדמה ולאלוהים, היו מביאים את הקציר הראשון, הביכורים, לבית המקדש. אני גדלתי בקיבוץ וזה החג שתנועת ההתיישבות העובדת אהבה הכי הרבה, ואימצה לחיקה. בכל שנה היינו מקשטים עגלות, לכל ענף במשק, ויוצאים בתהלוכה מרשימה וחגיגית. בכל העולם וכמעט לכל תרבות ישנם מנהגים החוגגים אירועים בלוח השנה החקלאית את תחילת הקציר והאסיף. חגיגה של אדם ואדמה. כשאנו כה תלויים בפרי האדמה, אנו חוגגים ומודים לה על כי היא מאכילה אותנו ומרעיפה עלינו כל טוב. 

זהו גם החג השני משלושת הרגלים ובתקופת המשנה מתוארת תהלוכה קהילתית שמחה של העולים לרגל לבית המקדש. שור שקרניו מצופות זהב וכתר פרחים לראשו, הוביל את התהלוכה וכל אנשי ירושלים יצאו לרחובות להריע בשירה ובמחולות, לעולי הרגל הנושאים עמם את סלי הביכורים. התהלוכות הקיבוציות הן הגרסה המודרנית לתהלוכות אלו. חג שבועות הוא גם חג מתן תורה. לפי המסורת ביום זה ירד משה לאחר שהות בת 40 יום מהר סיני ובידיו לוחות הברית. 

לדעתי החג הזה מאד מיוחד כי הוא מייצג שני אספקטים מאד חשובים של עם ישראל: הרוחניות ועבודת האדמה, ולי זה נראה ממש לא במקרה, כי השניים קשורים ונחגגים יחד, שהרי לתבואת השדה יש קשר ישיר ליחסים בין האדם לאל. שלא במפתיע, הפך ההקשר החקלאי של חג השבועות לפופולארי במיוחד דווקא במעוז הקיבוצים של ראשית ימי המדינה, הקיבוצניקים השתוקקו לזהוּת יהודית שתעצים את ‘היהודי החדש‘ ואימצו את החג הזה כסמל לקשר החדש שלנו עם אמא אדמה לאחר 2,000 שנות גלות.

כיצד הפך שבועות לחג החלב?

באיזשהו שלב, החג הזה שינה כיוון ובמקום לחגוג את פרי האדמה ותחילה הקציר, הוא הפך לחג של חלב ומוצריו. ישנם שני אזכורים לקשר זה: האחד הוא שהתורה שניתנה לנו משולה לחלב: “דבש וחלב תחת לשונך” (שיר השירים, ד, יא) והשני הוא כי בני ישראל קיבלו את התורה בשבועות ובה נכללו כל חוקי הכשרות. מכיוון שלא היה בידי בני ישראל מספיק זמן להכשיר את הכלים על מנת לבשל בשר לפי החוקים החדשים, הם אכלו מאכלים חלביים. בכל מקרה זוהי לא הלכה אלא רק מנהג, והמנהג הזה הוא חדש יחסית. נראה שהיום שני הערכים הללו נשכחו ומה שנשאר זה עוגת גבינה ובורקס. כמו בהרבה מקרים של מחשבה שיווקית, במקרה הזה הצורך של תנובה לקדם מכירת חלב ומוצריו, יצא משליטה והפכה לתמצית החג. ממש כשם שחברת קוקה קולה המציאה את דמותו של סנטה קלאוס שהיום מהווה את מרכז חג המולד שהפך לחג קניות וצרכנות.

חלב כן או לא? עובדות ואמיתות

אז עכשיו אני רוצה לדבר קצת על חלב ומוצרי החלב, האם זה טוב לנו לבריאותנו או לא כי בתחום הזה אני מקבלת המון שאלות. ואני כבר אומרת שזה נושא טעון מאוד ושנוי במחלוקת. אני אניח כאן כמה נקודות למחשבה ואשאיר לכם להסיק את המסקנות בעצמכם.

ראשית, מבחינת הסיווג הביולוגי אנחנו שייכים למשפחת היונקים, את זה כולם יודעים. יונקים, בהגדרתם, ניזונים מחלב אימם בתקופה הראשונה לחייהם, תקופת הינקות, עד שהם ומערכת העיכול שלהם בשלים לאכול ולעכל את המזון המתאים להם. אנחנו, בני האדם, הם היונקים היחידים בטבע ששותים חלב של חיות אחרות. לא שמעתם על גור אריות ששותה חלב פילות או חתלתול שיונק מג‘ירפה, נכון? זה נשמע מאוד מוזר. אבל אדם ששותה חלב של פרה נשמע הגיוני. אנחנו גם היונקים היחידים שממשיכים לשתות חלב גם לאחר תקופת הינקות. כל שאר היונקים אינם עושים זאת לאחר שנגמלו. 

מקובל לחשוב שרגישות לחלב היא רגישות ללקטוז שהוא הסוכר שבחלב. גם בחלב אם אנושית יש לקטוז וזה נדיר מאד שלתינוק אין את האנזים שיוכל לפרק אותו. זה לא נדיר שאחרי תקופת היניקה יש ירידה חדה בנוכחות של האנזים הזה כי כאמור, יונק לא אמור לינוק חלב אחרי הגמילה. מרכיב בעייתי לא פחות אשר נמצא בחלב הוא הקזאין, חלבון החלב. זהו חלבון מאוד קשה לעיכול ופירוק וברוב המקרים שיש קושי בעיכול חלב, קיים קושי בפירוק אותו  הקזאין, ולאו דווקא הלקטוז כפי שנהוג לחשוב.

חלב ניגר הוא מזון (כן, מזון, לא משקה) מאוד קשה לעיכול, מוצרי חלב שעברו התססה (FERMENTATION LACTO) בעזרת בקטריה, כמו יוגורט וגבינה לדוגמא, קלים יותר לעיכול כי הבקטריה כבר פירקה את רוב הלקטוז ,אך הם עדיין מכילים מעט ממנו, וכן את חלבון החלב קזאין. 

נקודה נוספת למחשבה היא איכות החלב מפרות שגודלו באופן תעשייתי. כל הערכים התזונתיים מגיעים לחלב מהמזון שהפרה אוכלת. פרה שנמצאת כל היום בחוץ, אוכלת עשב, חשופה לשמש והיא תניב חלב עשיר במינרלים ובויטמין D, לעומת פרה שחיה ברפת וניזונה על סויה ותירס מעובדים. כמובן לזה מתווספים הורמונים סינטטים, תרופות ואנטיביוטיקה שנמצאים בשימוש נרחב בחקלאות תעשייתית וכל זה כמובן מגיע גם לחלב ובסופו של דבר, אל שולחנו של הצרכן.

את כל זה אני כותבת לכם כבת של רפתן. כאמור כפי שכבר ציינתי, גדלתי בקיבוץ וחלק נכבד מילדותי ביליתי ברפת. אני אוהבת פרות, ליבי היה נחמץ כשלקחו את העגלים שזה עתה נולדו הרחק מאימם, השקו אותם בחלב מאבקה שהגיעה מאמריקה, במקום זה של אמא שלהם שנמצאת כמה מטרים מהם ואילו את האם הרחיקו למכון החליבה, כדי לשווק את החלב שלה לבני האדם. 

אבל מה עם הסידן? מה עם הסידן?

אני אוהבת את השאלה הזו! נושא זה הוא הרצאה שלמה, אבל אנסה לתמצת במספר משפטים. 

חשבתם איך זה שכולם מוטרדים ממחסור בסידן, אבל אף אחד לא מוטרד ממחסור במגנזיום, קליום, נחושת או מנגן? יש כל כך הרבה מינרלים בגוף (מעל מאה!) אבל כולם מוטרדים רק מסידן. זה בגלל שתעשיית החלב שוטפת לנו את המוח במשך עשרות שנים בנושא הסידן ועל זה שחייבים לצרוך חלב כדי לספק את המינרל החשוב הזה לגוף.

הנה עובדה מעניינת על מינרלים: כל המינרלים מקורם באדמה. נקודה. רק הצמחים יכולים לינוק את המינרלים האנאורגניים מהאדמה, ובעזרת הפוטוסינתזה להפוך אותם לחומרים אורגניים הניתנים לעיכול וספיגה על-ידי בעלי החיים ובני האדם. הפרה אוכלת עשב המכיל סידן (כמו גם שפע של מינרלים אחרים), וכך הוא מגיע לחלב. רוצים להגיע למקור? תעקפו את הפרה ותאכלו הרבה ירקות עליים ירוקים, כך תקבלו הרבה סידן זמין. ישנם צמחים עשירים במיוחד בסידן כמו למשל שומשום מלא– טחינה!!!

סידן, כידוע לכולם הוא חומר בניה לעצמות (יחד עם מגנזיום אך שוב, אף אחד לא חושב על מגנזיום), אך יש לו עוד תפקיד חשוב בגוף. הוא מווסת חומציות בדם. כאשר ערך ה PH בדם יורד, העצמות (שהן מחסן של סידן) משחררות סידן לדם כדי לאזן. אכילת מוצרי חלב רבה יוצרת גוף חומצי וכך, למרות שחלב מכיל סידן הוא גורם לנו באופן עקיף לאבד סידן מהעצמות. הראיה היא שבהולנד, בה צריכת החלב עצומה, מחלת האוסטאופורוזיס מאוד שכיחה לעומת מדינות באסיה שאינן צורכות חלב כלל. אבל הקמפיינים של קמפינה ושות’, מעבירים מסר הפוך לגמרי, נכון?

אני זוכרת כשהגעתי להולנד הייתי המומה מזה שאנשים מבוגרים שותים כוסות חלב כאילו זה מים. אף זכורה לי פגישה עסקית בה נכחתי אשר כללה ארוחת צהרים. לחדר הישיבות הכניסו מגשים עמוסים בכריכים ומגש מלא בכוסות חלב. אנשי עסקים מבוגרים בחליפות מחויטות גמעו את החלב בשקיקה ואני חשבתי לעצמי, מה אתם תינוקות? מה אתם שותים חלב ככה? 

משאירה לכם את המידע ואתם תעשו איתו מה שתרצו.

מתכונים טעימים וחג שמח! 

אז למרות שאנחנו חיים פה במדינת החלב והגבינה, אני רוצה להציע שני מתכונים מטריפים באמת שקל להכין מחומרי גלם זמינים, כולם על טהרת הצומח, גם טעים, גם בריא, גם מקורי, מה עוד נבקש?

מאפה בורק בלקני

את בצק הפילו נחליף בדפי אורז דקיקים, עדינים ונטולי גלוטן , המילוי יהיה על בסיס אגוזים וטופו במקום גבינת הפטה המסורתית. התוצאה של ציפוי מתפצפץ ומילוי קרמי היא לא פחות מפנקת.

מצרכים:

• כוס אחת של אגוזי קאשיו, מקדמיה או שילוב של שניהם, מושרים במים לפחות שעה
• 3 כפות שמרי בירה
• 1/2 כפית מלח הימלאיה
• פלפל שחור טחון טרי
• 150 גר‘ טופו, אם אתם יכולים להשיג טופו מעושן זה שדרוג רציני
• 1 כף חומץ תפוחים
• 1/2 בצל
• 1 שן שום (או יותר אם אתם אוהבים)
• 2 כפות מיץ לימון
• 2 כפות שמן זית
• 1/4 כוס מים (או קצת יותר לפי הצורך)
• 1 חבילה של דפי אורז לגלגול
• מעט שמן זית להברשה
• קצח או שומשום לזריה

אופן ההכנה:

1. מסננים את האגוזים ממי ההשריה ומעבירים למיכל הבלנדר. מוסיפים את שאר החומרים מלבד דפי האורז, וטוחנים לעיסה חלקה. אם יש צורך מוסיפים מעט מים, כף בכל פעם. 
2. מחממים את התנור לחום של 180 מעלות. פורסים נייר אפיה על תבנית שטוחה. 
   

   

3. ממלאים קערה רחבה במים חמימים. טובלים שני דפי אורז במים וכשהם מתחילים להתרכך מוציאים אותם ומניחים על משטח עבודה כשהם חופפים מעט. אין צורך להקפיד שלא יהיו קפלים, להיפך, הקפלים יכניסו כיסי אוויר למאפה והוא יהפוך אוורירי יותר .
4. מניחים כף גדושה מתערובת המילוי לאורך דפי האורז הפרוסים, מהצד הקרוב אליכם. 
5. מתחילים לגלגל את דפי האורז ולעטוף את המילוי, ממש כמו שמגלגלים סושי. מתקבלת מעין צורת נקניקיה ואז מגלגלים אותה סביב עצמה כמו שבלול. את הקצה מקפלים מטה, מתחת לשבלול ומניחים על נייר אפיה. 
   

   

6. חוזרים על הפעולה ליצירת 12 מאפים. שוב, הקפידו שיהיו הרבה קפלים.
7. מברישים את המאפים המגולגלים במעט שמן זית ,בוזקים בקצח או שומשום.
8. אופים בתנור שחומם מראש עד שהמאפים פריכים ושחומים, כ- 25 דקות.

הצעות לגיוון: להוסיף למילוי

• עשבי תיבול טריים קצוצים כמו בזיליקום או אורגנו
• תרד מאודה קלות, סחוט היטב וקצוץ
• זיתים מגולענים וקצוצים
• בשר חציל קלוי, מסונן היטב מנוזלים (להוסיף לבלנדר)
• עגבניות מיובשות קצוצות

’חלב’ שקדים ביתי

לא תאמינו כמה קל להכין ’חלב‘ אגוזים בבית ואת הטעם אין בכלל מה להשוות עם זה התעשייתי. בעוד שהקנוי מכיל רק 2-5% שקדים ,זה הביתי מכיל 20%-30%.

חומרים:

• 1 כוס שקדים לא קלויים, מושרים במים ללילה 
• 1/2 ליטר מים
• 1 תמר קטן, מגולען
• 1/2 כפית תמצית וניל טבעית
• קורט מלח

אופן ההכנה:

1. מסננים את השקדים ממי ההשרייה ושוטפים היטב תחת זרם מים.
2. שמים את כל החומרים בבלנדר ומערבלים על מהירות גבוהה כמה דקות על שלא רואים יותר חתיכות של קליפות והנוזל נראה אחיד
3. פורסים בד חיתול או מגבת מטבח נקייה במסננת שמונחת מעל קערה ושופכים לתוכו את ה‘חלב‘. אוספים את קצות הבד וסוחטים היטב. בקערה מצטבר ’חלב‘ השקדים המסונן, ובתוך הבד נשאר הפאלפ. 
   

   

4. מעבירים לצנצנות או בקבוקים מעוקרים ושומרים במקרר. ה‘חלב‘ נשמר כשלושה עד ארבעה ימים.

ב‘חלב‘ הזה אפשר להשתמש:

• עם גרנולה או דגני בוקר
• בקפה או כבסיס לשוקו חם או גולדן לטה
• כבסיס לשייקים
• בקינוחים
• בתוספת זרעי צ‘יה להכנת פודינג

*את השקדים ניתן להחליף באגוזי לוז, קאשיו או מקדמיה לקבלת ’חלבים‘ שונים.

מספר מילים לסיכום

אני מאמינה גדולה בבחירה אישית, מושכלת ומודעת. אני הנחתי פה מעט אינפורמציה ונקודות למחשבה וכל אחת ואחד יעשו את הבחירות שלהם מתוך הקשבה פנימית לצרכי הגוף, העקרונות והאמונות. באופן אישי, למרות שאני מאוד אוהבת גבינות, אני משתדלת להימנע ולהמעיט בצריכת מוצרי חלב ככל האפשר. את המעט מאד שאני כן אוכלת פה ושם (מעט יוגורט וגבינת פטה על סלט, בחלב ניגר איני נוגעת כלל. אני מאוד אוהבת וממליצה על ’חלב‘ שיבולת שועל או ’חלב‘ אגוזים לקפה ומשקאות חמים), אני מקפידה שיהיו ממקור ביו–דינמי/ אורגני מהימן שכן אז אני יודעת שהחיות טופלו והאכלו היטב. אני מרגישה שזו האחריות שלי וכך על ידי בחירות המזון שלי אני יכולה להשפיע כל הסביבה. 

חג שבועות שמח לכולם

שלכם,

גלית

בקליפת אגוז: חשוב לאכול את כל הצבעים אבל מה מיוחד כל כך בצבע הירוק? קורונה או לא קורונה, האביב כבר כאן והוא מביא אנרגיה של התחדשות וצמיחה. ניקוי אביב (או ניקוי פסח) מתחיל מבפנים. איך זה קשור לצבע הירוק? המשיכו לקרוא וגלו…

מאז שעברתי לחיות פה בהולנד נס האביב לא מפסיק להדהים ולהפעים אותי. בארץ אין ממש שוני חד בין עונה לעונה אבל פה, אחרי חודשים ארוכים שהכל נראה מת והעולם כאילו עמד מלכת, מתחילה התפרצות מטורפת של הטבע בעצמה ובויטאליות כמעט בלתי נתפסת. במיוחד השנה, שנדמה שהכל דמם וכולנו מסוגרים בבתינו, הפליאה מול הטבע המתפרץ, כאילו כלום לא נוגע לו, היא עזה שבעתיים. איך בוקעים להם הניצנים? איך מפציעים הפרחים בשלל הצבעים? מאיפה כל זה מגיע פתאום? ההתרחשות הזו מהדהדת לה גם בגופי. אני מרגישה שאנרגיה חדשה מפעפעת. אולי אלה הם קרני השמש ואורך הגל המשתנה, או בגלל שהיא זורחת שעות ארוכות יותר? ואולי התזמורת הזו של הטבע מנגנת את אותה המנגינה גם בכל תא ותא בגופינו? זמן להתחדש, להתנקות, לפרוץ החוצה. למרות הכל.

קורונה בהולנד: כל העדכונים
קורונה בהולנד – הצעות לפעילויות אונליין, לילדים ולמבוגרים
לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

אז למה דווקא ירוק?

הנה עובדה מעניינת. הידעתם כי העין האנושית מבחינה ביותר גוונים של ירוק מכל צבע אחר?

הקונוסים (תאים פוטו-רצפטורים ברטינה הקולטים את האור/צבעים) בעין האנושית רגישים יותר לטווח התדרים הירוקים יותר מכל צבע אחר, מה שמאפשר לנו להבחין במספר רב של גוונים ותתי גוונים ירוקים. ירוק זה נוכחות של מים ומים זה חיים. ואולי לתופעה הזו ישנו הסבר אבולוציוני. מינים שונים מתפתחים בהתאם לסביבת הגידול שלהם ומסוגלים להבחין בטווחי אור (צבעים) לפי המזונות הזמינים והמתאימים להם. לדוגמא, אנחנו איננו מסוגלים להבחין בטווחי הספקטרום האולטרא סגול והאינפרא אדום שחרקים מסוימים כן יכולים להבחין כי הם תלויים במזון בצבעים על הספקרטרום הזה.

כל זה נותן לנו אינדיקציה כי אנחנו ומבחר מזונות ירוקים הולכים יופי יד ביד. התאמה מושלמת.

אם יש משהו אחד שכל שיטות התזונה והדיאטות למינהן מסכימות עליו הוא שעלינו לאכול הרבה ירקות ירוקים.

אז מה החומר שצובע צמחים בצבע ירוק? הלוא הוא הכלורופיל המפורסם. בעזרת הכלורופיל מטמיעים הצמחים את אנרגית השמש והופכים אותה לגלוקוז בתהליך הפוטוסינטזיס.זה הוא הגרעין והמקור לכל החיים על פני הפלנטה שלנו!!! 

הנה עוד עובדה מעניינת המלמדת אותנו על חשיבות צמחים ירוקים בתפריט שלנו. מולקולת הכלורופיל זהה כמעט לחלוטין למולקולת ההמוגלובין בדם שלנו. ההבדל הוא שמולקולת ההמוגלובין בנויה סביב אלמנט הברזל והכלורופיל סביב מגנזיום. נוכחות של כלורופיל בדם מחזקת ועוזרת לנו לבנות המוגלובין ובכך להתגבר על מחסור אנמי, לשפר את מוליכות החמצן בדם ומסייעת לתהליכי ניקוי.  

אז אחרי שיש לנו הוכחות מדעיות למה צריך לאכול הרבה ירקות ירוקים, גם בכמות וגם במיגוון, בואו נדבר על איך עושים את זה?

ירוק משובח

מיצים:

תוספת מעולה לתזונה שלנו! יש גבול כמה חסה אפשר ללעוס ביום אז כוס מיץ ירוק בהחלט מפצה על כך. למי שיש מסחטת מיצים: מלפפון, סלרי, תפוח ירוק הם בסיס מצויין ועליו מוסיפים כל עלה שיש, חסה, תרד, עלי סלק, פטרוזיליה, פוסטליין, קייל וכו‘. פה בהולנד יש מבחר אדיר של ירקות ירוקים. הדגש הוא על גיוון, לא כל יום לצרוך את אותו הדבר.

שייקים:

שייקים ירוקים הם ארוחה בפני עצמה. על בסיס של פרי כמו בננה, מנגו או אננס מוסיפים חופן נאה של עלים ירוקים (ראו פירוט מעלה), חצי אבוקדו/ חופן זרעים ואגוזים/ כף שמן קוקוס למקור של שומן בריא, אבקת פרוטאין/ ספירולינה/ סופר פוד למי שמשתמש, איזה נוזל שבא לכם: מים, תה צמחים, חלב צימחי, לערבל היטב הכל וללגום לאט או לאכול בכפית. זכרו זה אוכל, לא שתיה.

סלטים:

בסיס כל סלט ירקות הוא עלים ירוקים: חסות מסוגים שונים, עלי בייבי תרד, רוקט וכו‘ בנוסף נעשיר כל סלט בשפע של עשבי תבלין טריים- בזיליקום, פטרוזליה, שמיר, מנטה/ נענע, כוסברה. 

תבשילים:

ישנו מבחר עצום של ירקות ירוקים לבישול. חשוב לאכול ירוקים טריים אך מירקות מבושלים (וקלים לעיכול) סופגים חומרי תזונה אחרים. כרוב על סוגיו, קייל, תרד, מנגולד, בוק סוי ועוד. לשלב בכל תבשיל ומרק ובסוף הבישול להוסיף שוב שפע עשבי תיבול טריים.

הערה חשובה: עשבי תיבול לא רק משדרגים כל מאכל בטעם אלא גם בערכים תזונתיים. הם צמחים העשירים בריכוז גבוה של פיטוכימיכלים (מכאן טעמם וריחם העז) בעלי תכונות רפואיות חזקות.

אהבה בימי קורונה: חיזוק המערכת החיסונית באמצעות תזונה

טיפ ירוק למזון ירוק

טיפ מעשי: כשקונים חסות ועשבי תיבול טריים רצוי לשטפם מיד במים קרים (הכי טוב למלא כיור נקי או קערה גדולה במים קרים ולהשרות בם את עלי החסה וצרורות עשבי התיבול, ראשית לחתוך את קצות הגבעולים) ואז לאכסן במקרר. חסה שטופה ומיובשת במיכל פלסטיק גדול או שקיות זיפלוק. את עשבי התיבול לעטוף במגבת מטבח רטובה וסחוטה. כך גם הירוקים ישמרו לאורך זמן וגם יהיו לנו זמינים ומוכנים בכל זמן שנרצה להכין סלט או תבשיל.

מתכונים ירוקים אביביים

פנקייק פיקנטי וירוק (או חביתיות ירק)

זו הגירסה הטבעונית שלי לחביתות הירק המפורסמות. אני אוהבת להכין אותם לארוחת בוקר או בראנץ‘ מפנק בסופי שבוע. גם לארוחת צהרים קלילה ומהירה הם יהיו נהדרים. הבסיס הוא קמח חומוס מזין, עשיר בסיבים תזונתיים וחלבון, ואליו תוסיפו בנדיבות כל תבלין ירוק שבנמצא. כמה שיותר יותר טוב. קמח חומוס ניתן להשיג בחנויות הטבע, בחנויות אסיתיות או במרכולים הטורקיים/ מרוקאים, ולעיתים אף בסופרמרקט.

ל- 4 פנקייק בנוניים:

1 כוס קמח חומוס
1 כוס מים
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח, פלפל שחור גרוס טרי
מעט פפריקה, פפריקה מעושנת, צ‘ילי או כל תבלין אחר שבא לכם
1/2 1 כוסות עשבי תיבול קצוצים דק: פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, בצל ירוק וכו’
מעט שמן קוקוס ללא ריח או שמן זית מיילד לטיגון

אופן ההכנה:

1. בקערה בינונית מערבבים את קמח החומוס, אבקת אפיה, מלח ותבלינים עם המים לעיסה במרקם חלק, בסמיכות של כיוגורט בחוש.
2. מניחים בצד וקוצצים דק דק את כל עשבי התיבול. מוסיפים את הירוקים הקצוצים לתערובת החומוס ומערבבים שוב.
   

   

3. מחממים מעט שמן קוקוס ללא ריח (או שמן זית מיילד) במחבת ברזל כבדה. יוצקים במרכזה כרבע מהתערובת. מכסים ומבשלים כך כ4-5 דקות עד שהחביתיה תפוחה ויציבה והחלק התחתון שחום מעט. הופכים ומשחימים גם את הצד השני כ2-3 דקות. חוזרים על הפעולה עם שאר התערובת.

 אפשר בהחלט לטגן חביתיות קטנות יותר בגודל של לביבות. להגיש בליווי סלט עגבניות או סלט קצוץ. חגיגה אביבית של ממש.

מרק אביבי ומפתיע

המתכון הזה הוא בגדר מתכון חופשי, כלומר, אני מניחה פה את העיקרון אבל אתם תאלתרו, ותכינו אותו לפי מה שיש לכם בבית ולפי הטעם האישי. המרכיב המפתיע פה הוא חסה! כן, כן, חסה. מי חשב לשים חסה במרק? אבל זה עובד מצויין במתכון הזה. וכאמור כמה שיותר ירוק, יותר טוב! סוד הטעם האביבי והרענן הוא בשילוב השמיר, הנענע ומיץ הלימון בסוף.

ל- 6 מנות:

2 כפות שמן קוקוס ללא ריח או שמן זית מיילד
1 כרישה גדולה או שתיים קטנות, החלק הלבן וקצת מהירוק, פרוסה לפרוסות
2 שיני שום, פרוסות
שני תפוחי אדמה בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לקוביות
6 גבעולי אספרגוס ירוק, החלק התחתון מוסר, חתוכים לפיסות של כ- 3 ס“מ
1 ליטר ציר ירקות (אפשר בהחלט מאבקת מרק אורגנית איכותית)
200 גרם חסה אייסברג (כרבע חסה גדולה)
200 גרם אפונה ירוקה מהקפאה, מופשרת
מלח ופלפל לפי הטעם
חופן גבעולי שמיר טרי
חופן עלי נענע טריים
מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה:

1. מחממים את השמן בסיר מרק ומוסיפים את הכרישה, מבשלים על חום בינוני, תוך כדי עירבוב מפעם לפעם עד שהכרישה מתרככת. מוסיפים את השום וממשיכים לאדות עוד כמה דקות.
2. מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה והאספרגוס ומערבבים.
   

   

3. מוסיפים את ציר הירקות, מביאים לרתיחה עדינה, מכסים ומבשלים כ- 10 דקות, עד שתפוחי האדמה התרככו.
4. מוסיפים את האפונה והחסה ומבשלים עוד כשתי דקות עד שהחסה מתרככת. מסירים מהאש ומקררים מעט.
5. מעבירים את המרק לבלנדר, מוסיפים שמיר, נענע ומיץ לימון ומערבלים למרק חלק. אפשר גם בבלנדר מוט ידני.
6. מחזירים לסיר, טועמים ומתקנים תיבול עם מלח ופלפל ומחממים בעדינות שוב. שימו לב, אין להביא את המרק לרתיחה שוב אלא רק על סף רתיחה. אפשר להגיש עם כף יוגורט, כמה עלי נענע לקישוט ולזלף מעט שמן זית.

סלט ירוק חם קר

גם כאן המתכון הוא רק ’מסגרת‘ או בגדר עיקרון ורעיון, בסיס להרכבת סלט כמו שאתם אוהבים וממה שיש בבית. במזג אויר קר (האביב אמנם כבר כאן, אבל הטמפרטורות לא בדיוק נוסקות מעלה) לא תמיד מתחשק לאכול סלט קר. באופציה הזו משלבים ירקות עליים טריים כבסיס ועליו מוסיפים מבחר ירקות ירוקים מוקפצים קלות וחמימים. אני מוצאת את השילוב הזה מאד כייפי ומפנק, והיתרון הבריאותי הוא שאנחנו מקבלים ערכים תזונתיים מהעלים הטריים וערכים אחרים מירקות מבושלים. הכל יחד, חגיגה של טעמים, טקסטורות, טמפרטורה ומראה.

חומרים ל- 4 מנות:

150 גר’ תערובת עלים וחסות לסלט
חצי מלפפון, חצוי לאורכו ופרוס לפרוסות אלכסוניות (אפשר להוציא את הגרעינים בכפית) 
קולורבי קלוף, חתוך לרבעים ופרוס לפרוסות דקות
חופן נדיב של צנוניות פרוסות או חצויות
חופן נדיב של עגבניות שרי חצויות
1 כף שמן זית מיילד
אספרגוס ירוק, החלק התחתון מוסר וחתוך באלכסון לחתיכות של כ 3-4 ס“מ
שוגר סנפס או שעועית ירוקה, מנוקה מקצוות
פול ירוק טרי, מוסר מהתרמילים, חלוט ומקולף מהקליפה הפנימית או כוס אפונת גינה קפואה ומופשרת.
חופן נדיב של אגוזי לוז או מלך, קלויים קלות

לרוטב:

4 כפות שמן זית כתית משובח
1-2 כפות חומץ בלסמי איכותי, או מיץ לימון טרי
1 כפית חרדל
1 כפית דבש
מלח ופלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם
חופן נדיב של שמיר, קצוץ דק דק

1. מסדרים את עלי הסלט בקערה רחבה. עליהם מסדרים ומפזרים בשכבות את הירקות הטריים שאתם בוחרים: מלפפונים, עגבניות, צנוניות, קולרבי וכל מה שבא לכם.
2. מוסיפים את האפונה או הפול, אם משתמשים. 
   

   

3. מחממים את השמן במחבת ומקפיצים קלות את האספרגוס והשעועית או השוגר סנפס עד שהם מתרככים אבל נשארים עדיין פריכים. מתבלים בעדינות במלח ופלפל שחור. מצננים מעט לפני שמוסיפים לסלט. 
4. בקערה נפרדת מערבלים את כל חומרי הרוטב למרקם חלק. מזלפים על הסלט.
5. מפזרים מלמעלה את האגוזים ונהנים!

לסיכום זריז:

עלי חסה טריים
מבחר ירקות טריים נוספים
ירקות ירוקים מוקפצים קלות
רוטב וינגרט ביתי
לבסוף, אגוזים או זרעים לתוספת פריכות

חג אביב קליל, אורירי, מלא אור ושמחה לכולנו!

קורונה בהולנד: הצעות לפעילויות אונליין, לילדים ולמבוגרים