הממשלה מתכננת שאנשים מעל גיל 60, אנשים בקבוצות סיכון ועובדי שירותי בריאות יהיו הראשונים שיקבלו את החיסון נגד קורונה. קבלת החיסון תהיה בחירה אישית, צפויים להתחסן כ- 3.5 מיליון הולנדים ברבעון הראשון של 2021, כך מסר השר לבריאות הציבור הוגו דה יונג.
מכיוון שככל הנראה לא יהיו מספיק חיסונים כדי לחסן את כולם, הממשלה בחרה קודם כל להגן על האוכלוסיה הפגיעה יותר, ולמנוע עומס יתר על שירותי הרפואה. משמעות הדבר היא כי הממשלה אימצה את עצת מועצת הבריאות מאתמול. כיום חיסון לקורונה נמצא בשלבי פיתוח, ויש סיכוי לחיסונים של לפחות שישה חברות המפתחות חיסונים שונים, אומר דה יונג. זה לא מספיק לקבוצה של האוכלוסיה מעל גיל 60, חולים בקבוצות סיכון ועובדים בשרותי הבריאות, המונה כ- 6 מיליון איש. “לכן חייבים לקבוע סדרי עדיפויות גם בקבוצת האלה”, מדגיש השר.
הקבוצה הראשונה שתחוסן הם 155,000 תושבי בתי אבות ואנשים עם מוגבלות שכלית המתגוררים במוסדות. אם אנשים אלה אינם יכולים לקבל חיסון במוסדות, עובדי המוסדות הללו והמטפלים הבלתי פורמליים זכאים לחיסון, אומר המשרד.
אחריה קבוצות אחרות כמו גילאי 60 ומעלה בקבוצות סיכון, האוכלוסיה המבוגרת נמצאת בראש סדר העדיפויות. ולכן אחרי הקבוצה השניה יחוסנו גילאי ה-60 ומעלה שאינם בקבוצות סיכון, עובדי שרותי הרפואה בעיקר אלה שיש להם קשר ישיר עם חולי קורונה. לאחריהם יגיע תורם של שאר האוכלוסייה לחיסון. תהיה אפשרות להתחסן ב- GGD, או אצל רופא המטפל. השר דה יונג כתב במכתב לפרלמנט כי ה- GGDs יכולים לעשות שימוש במרכזי חיסונים בקנה מידה גדול, כמו למשל בחיסון נגד מנינגוקוקוס.
מפת הדרכים של אסטרטגיית החיסון, כאמור במכתב לפרלמנט:
המשרד נזהר, מכיוון שמספר דברים עדיין אינם ברורים. לדוגמא, אחד מסוגי החיסונים לא יתאים כנראה לאוכלוסיה מבוגרת בהרבה מעל גיל 60, לכן הקבוצה הזו צריכה לחכות לחיסון מסויים.
דה יונג דיווח כי נשקלו גם צדדים מעשיים כמו שיטת אריזת החיסונים והתנאים שבהם יש לאחסן אותם. יש לאחסן את חיסון ה- BioNTech Pfizer במינימום של מינוס 70 מעלות והוא מגיע באריזות של 1000 יחידות. כך שלא יהיה פשוט להעביר אותם לרופאי המשפחה, אמר השר, “יש עדיין הרבה מה-אם, אז זו רק ההחלטה הראשונה על תוכנית החיסונים הזו.”
בחודשים האחרונים נרכשו 25 מיליון מחטי בטיחות ומקפיאי נוספים עבור תוכנית החיסונים. השר דה-יונג אמר שכאשר החיסונים הראשונים יועברו, הכל יהיה מוכן לקבלם.
Interview with the Dutch Jewish Author: Robert Vuijsje
On Saturday, my youngest son and I watched Sinterklaas arriving in the Netherlands, this time on TV. It was a different experience from waiting excitedly for Sinterklaas in the parade in
Amstelveen and catching sweets tossed by the Black Petes. When I watched the parade in the past, I felt uncomfortable with the Petes, they looked like a slave caricature. As a relative newcomer in the Netherlands, I thought I might not fully understand the heated discussion about Black Pete that has been going on for the past few years. To gain a better understanding of the issue, I called the renowned Dutch Jewish author, Robert Vuisje. He has published several books on the Dutch multicultural society, has expressed his opinion on Black Pete, and wrote a children’s book about him.
Do you celebrate Sinterklaas?
״I have been celebrating Sinterklaas my whole life. Although he is dressed as a bishop, he is a part of a Dutch tradition that everybody can celebrate. In our family, My father and I are professional writers and so are my father’s brothers so the poems we write to go with the gifts on December 5th are always sophisticated. They are a way of telling someone what you think about them in the last year in a playful and fun way. The holiday is not just for children, grown-ups also write poems and receive gifts. Sometimes we tease someone all year about something they did that it is going to be in a poem.״
Who is Pete?
״Pete is Sinterklaas’s servant. When I was growing up in the 70s and 80s he had black face makeup, a curly black wig, red lipstick, and a gold earring. He spoke in a Surinamese accent and acted
Robert Vuijsje
silly. As a child, I didn’t notice the accent or associate Black Pete with Black people. ״
What is the problem with Pete?
״There are approximately half a million to a million people living here today whose ancestors were slaves the Dutch brought from Africa to work in their colonies such as Suriname and the Dutch Antilles. They are a minority with a painful history. Hundreds of years later, they still feel hurt when seeing black face makeup and people dressed up as Black Pete, Sinterklaas’ servant, arriving with him on a ship. My wife is one of those people. She is a Dutch/ Surinamese descendant of the slaves. She usually doesn’t speak about racism and when we first talked about it, she said, that as a child, she always felt uncomfortable when Black Petes came into the classroom. They acted silly, spoke like her parents and were the servants of an old white man. She felt like they were laughing at her. I grew up in Amsterdam South and there was only one Black boy in my class, he sat next to me for years. After talking to my wife, I called and asked him how he experienced Sinterklaas and Black Pete as a child. He felt the same as my wife did. Then I realized I had sat next to him for years, without knowing we had such different experiences, without knowing he had such a negative one.
The Black Pete discussion is not about the White Dutch experience of the holiday, nor is it about me. I am not the one being mocked. It is about people who feel ridiculed for a few weeks in November and December every year, and their feelings are ignored.
The Black Pete discussion is not about the entire holiday but about a single detail that can be changed without detracting from the holiday. This Detail should be updated, it isn’t in keeping with modern times.
If the purpose of coloring his face is that the children will not recognise him, Pete can hide behind a different color, one that does not have a painful historical association. One that will enable everyone living here to enjoy the holiday.
What seemed to me as a small annotation to the holiday turned into a cultural war with people passionately defending their right to black face makeup and saying it is their country and they can’t be told what to do here. It is a childish issue that turned into an adult dispute. A discussion about who owns the country’s past. To me, it is a metaphor on the recent discussion, about children of foreign descent who were born here. Who are officially Dutch and still treated as foreigners without the right to express their opinions.״
One of the reasons I contacted Robert was that, a few years ago, he wrote a children’s book titled ‘Alleen maar stoute kinderen’ in which the children dress up as Petes and paint their faces in various colors and dots – Green, Blue, Red, and Yellow.
״I usually write adult books, this is one of the first invitations for an interview about a children’s book. But it is an adult issue.״
Why colorful Petes and not a smudge faced Pete?
״Soot-faced Petes could be a compromise, but colorful Petes are a real step away from the black color. I think we should leave the black behind, the children won’t care.
Some people insist on soot-faced Petes because in the story they go down the chimney. It’s all made up, so what’s the difference? Most houses don’t have chimneys nowadays and even if they do, no one believes a grown man can slide down the chimney with a huge bag of gifts. The whole story is fiction, so what’s wrong with changing Pete’s color? ״
How did you come up with the idea of colorful Petes?
״I thought it would be fun. It’s a children’s holiday and if children color each other’s faces at this time of the year it can be fun and not be associated with black.״
Do you feel the Dutch people are inclined to stereotypes and racism?
Robert Vuijsje and family
״I was born in the Netherlands, twenty-five years after World War 2 ended. My mother is American and my father is from a Dutch Jewish family that was here in the Holocaust and some of them did not return. It is not a story from the history books for me. My family told me about hiding and fleeing from one hiding place to another. They told me that the Dutch population and authorities helped the Nazis find Jews. I grew up in a country where the government cooperated with the Nazis and not many people opposed them. I always thought about how we were treated differently, 80% of the Dutch Jews were murdered in the war and the feeling that it can happen did not disappear.
Black Pete and slavery, another violent, brutal story. I feel it is part of the culture here, to regard some people differently. The discussion about Black Pete is about who is the boss, who gets to shape the culture here. You can’t tell a family living here for a few generations, “this is our country, this is how it’s done here, you are only guests”. Slavery might sound like ancient history, and some people ask why you are still talking about it. But it is an important and painful part of our history.
The fact that there has been a discussion about Black Pete for the past few years is an improvement. When it began, many people refused to even consider changing Black Pete. Most people were unaware of how others felt about the whole issue. Most of the Dutch people don’t live in large cities but in small towns, where almost everyone is white and they have never heard about any problem with Black Pete. They were surprised that people who live here feel this way. Especially in the last six months, everybody is now aware of the negative feelings about Black Pete. There is awareness and there are discussions. That is an improvement.״
One last question, which books would you recommend to help Israelis living here understand the feelings of Dutch Jews and other minorities?
״My book, ‘Salomons oordeel’, was published in 2019 and deals with these issues (It is a sequel to his successful book ‘Alleen maar nette mensen’, which was also filmed).
Another interesting book is ‘Wees onzichtbaar’, by Murat Isik, which tells the story of a Turkish immigrant who grew up in Bijlmer. He was the only Turkish boy in a black class and experienced discrimination. Cynthia Mcloed wrote a few books about slavery in Suriname. One of them is ‘Hoe duur was de suiker’ (which was filmed as well).״
ייתכן שיאושרו שני חיסוני קורונה באיחוד האירופי במחצית השנייה של דצמבר 2020. כך אמר הנשיא פון דר ליין מהנציבות האירופית, לאחר התייעצות עם מנהיגי האיחוד האירופי.
במידה וסוכנות התרופות האירופית (EMA) לא תגלה כשלים ינתנו החיסונים תחילה בכמויות קטנות. לטענת פון דר ליין, סוכנות התרופות האירופית נמצאת בקשר ובהתייעצות רציפה עם סוכנות התרופות האמריקאית (FDA). הנציבות האירופית חתמה על הסכם עם חברת Pfizer/BioNTech לאספקת 200 מיליון מנות של החיסון המיוצרים בבלגיה ובגרמניה. פייזר / BioNTech הציגו תוצאות חיוביות על החיסונים שלהם בשבוע שעבר. על פי תוצאות הביניים, החיסון של צרופות אלו יעיל ב -95%. סוכנות התרופות האירופית עוקבת אחר המפתחים מאז תחילת אוקטובר כדי להבטיח כי הערכה תתבצע במהירות האפשרית.
מצלמות חכמות יתעדו נהגים המשתמשים בטלפון הנייד בזמן נהיגה
החל מיום שני, תשתמש הפרקליטות במצלמות חכמות שיתפסו נהגים שמשתמשים בטלפון הנייד בעת נהיגה. התמונות ישלחו לסוכנות האיסוף המשפטית המרכזית ((Centraal Justitieel Incassobureau (CJIB) שם יקבע אם אכן התבצעה עבירה. המצלמות החכמות תלויות מעל הכביש ופונות כלפי מטה. פני הנהגים לא מצולמים אלא רק הידיים ולוחית הרישוי של הרכב. לדברי הפרקליטות התמונות ברורות דיין כדי להסיק מהן מסקנות. ניתן להזיז את המצלמות בקלות ולדברי הפרקליטות זה נותן את התחושה ש״יכולים לקבל קנס על עבירות בכל עת ובכל מקום״. הנהג יכול לבקש את התמונות האמורות כדי לערער על הקנס. בעבר, נהגים שהשתמשו בטלפון בזמן נהיגה נעצרו בצד הדרך על-ידי המשטרה אך זה גזל זמן רב מהשוטרים, המצלמות הן פתרון לכך. הולנד היא המדינה הראשונה המשתמשת בטכנולוגיה זו. באוסטרליה משתמשים בה כבר מזה זמן מה, בהצלחה לדברי הפרקליטות. המצלמות אמורות לעבוד בכל שעה ובכל מזג-אוויר. במהלך ניסוי של המערכת בהולנד נתלו המצלמות במשך 24 שעות בכביש לא מהיר ובמשך 6 שעות בכביש מהיר, נתפסו 400 נהגים עם הטלפון ביד.
הקבינט מקצה 210 מיליון אירו לבתי הספר כדי להמנע מביטולי שיעורים
משרד החינוך הודיע השבוע שיקצה 210 מיליון אירו על מנת לטפל בביטולי שיעורים בתקופת הקורונה. בכספים הללו ניתן לגייס עוד אנשי צוות עם הכשרה מתאימה ולאפשר הרצאות אורח. מאז תחילת הקורונה, חלה עליה בביטולי שיעורים בגלל תלונות או מחלה, ממשרד החינוך נמסר ש״יכול להיות לזה אפקט שלילי, במיוחד לתלמידים וסטודנטים רגישים״.
בסכום הזה יקבלו מוסדות החינוך סיוע בכיסוי העלויות בגין מורים מחליפים למשל וניתן יהיה להמנע משליחות כיתות שלמות הביתה (למשל כאשר מורה חולה או נשלח לבידוד). ישנו קושי במציאת מורים מחליפים בשל המחסור במורים בהולנד. ממשרד החינוך נמסר שפתרון אפשרי הוא שימוש במאגרי מחליפים. בנוסף ניתן להקל את העומס על המורים בעזרת גיוס אנשי צוות נוספים שאולי אינם מורים מוסמכים אך יוכלו למשל לסייע באכיפת מגבלות הקורונה, ניקיון והשגחה. הסכום הזה הוא גם חלק מהתוכנית הממשלתית של משרד הרווחה ל׳משרות׳ קורונה, כך שאנשים שאיבדו את עבודתם בעת הקורונה יזכו למשרות זמניות במוסדות החינוך. בעבר, הקצה משרד החינוך 282 מיליון אירו לנושאים לימודיים כמו שיעורי עזר וסאמרסקול.
מכתבים עם אבקה נמצאו ביום שלישי לפחות בשמונה מקומות בהולנד. המשטרה דיווחה שהמכתבים הגיעו לשני מלונות ושני משרדים באמסטרדם ולבית חולים ברוטרדם. אחד הבניינים באמסטרדם אליהם הגיעו המכתבים הם בנייני משרדים שבהם יושבים בין היתר משרדי העיתונים: DPG, Het Parool, Trouw, de Volkskrant. בעיר Best , ליד איינדהובן, הגיע מכתב לבית דפוס ובאמרספורט הגיע מכתב למוציא לאור של Het Nederlands Dagblad. המשטרה אינה רוצה לפרסם בדיוק באיזה חומר מדובר מאחר וזה מידע שידוע רק לעבריין ויכול לסייע בהפללתו, כן ניתן היה לומר שכמות החומר הייתה לא מזיקה. לא דווח על נפגעים בגלל המכתבים. המשטרה חוקרת האם יש קשר בין כל המקרים.
תגובות כועסות לגבי ביקור של תומכי פיט השחור בביתו של Akwasi
ביום שבת אחר הצהריים, תומכי ״פיט השחור״, לבושים כ״פיט השחור״ צלצלו בדלתו של הראפר Akwasi והשאירו שק במקום. פוליטיקאים ורבים אחרים הגיבו בכעס על התקרית והתייחסו אליה כאיומים. בסרטון שהופץ על-ידי תומכי פיט רואים כיצד מצלצלים בדלתו של הראפר , אחד מחברי הקבוצה אומר שהם בביתו ושהוא ״ילך ויראה אם הוא בבית״. כשהם לא נענו הם השאירו שק עם מתנות מזוייפות. המשטרה אישרה את קיום התקרית ואמרו שיש להם קשר טוב עם הראפר אבל מחמת פרטיותו הם לא יכלו לומר אם הוא הגיש תלונה. הראפר מצידו מתייחס לתקרית כ״עוד הוכחה לכך שיש צורך בשידור ׳שחור׳״. הוא מתייחס לארגון שהוא עצמו הקים וקורא ליותר רב תרבותיות וצבע בטלוויזיה. הפוליטיקאים זועמים. מנהיג חרונלינקס, יסה קלאבר צייץ בטוויטר ״אלו איומים לשמם להטריד את אקוואסי בביתו בצורה זו. נחצה כאן גבול. תפסיקו עם זה. אי אפשר לנהוג כך״. גם רוב יטן מנהיג D66 התייחס לתקרית ״אפשר להפגין כאן, אבל לרכוש פרטי של אחרים לא מתקרבים״. במהלך הפגנה ביוני שנה שעברה, אמר אקוואסי שהוא יבעט לפיט בפנים אם יתקל בו בנובמבר. המשטרה פתחה נגדו בהליכים בגין הסתה אך התיק נסגר לאחר שהוא חזר בו מדבריו.
עשרות איכרים נוהגים בטרקטורים הגיעו ביום שלישי להאג, שם הם מחו כנגד מדיניות הממשלה בנושא צמצום פליטות החנקן. האיכרים מודאגים לגבי עתיד עסקיהם, הם סבורים שזה לא הוגן שצמצום פליטות החנקן של הולנד נופל על כתפיהם. מבחינתם הקש ששבר את גב הגמל הוא החלטת הממשלה לצמצם לחצי את אוכלוסיית חיות המשק. אולם האיכרים מוחים גם כנגד דברים נוספים כמו חקיקה נוקשה שהולכת ומצרה את צעדיהם, פעילים לטובת זכויות בעלי חיים שפולשים לחוות, תדמית האיכרים בתקשורת ומחירי התוצרת החקלאית הנמוכים.
הסיבה שהמחאה פורצת כעת היא ניסיון של שרת החקלאות להעביר בהליך מזורז, עוד לפני פגרת החורף חקיקה הנוגעת לפליטות החנקן. לדברי החקלאים ההליך המזורז בתקופת הקורונה יצמצם את האפשרויות לדון בתהליך החקיקה ויפגע בזכויותיהם. ההליך המזורז נובע מהעובדה שהחוק חייב להחליף בינואר אמצעי חירום זמניים שפגים בסוף השנה. חלק מהאיכרים החנו את הטרקטורים, ללא רשות בMaliveld. המשטרה עצרה שני אנשים. המשטרה הודיעה כי ארגון כח ההגנה של האיכרים (Farmers defence force) העומד מאחורי המחאה ביקש מהאיכרים לחנות במקום אחר. בשנה שעברה ניזוק ה- Malieveld במהלך שתי הפגנות איכרים גדולות, מתחת לעצים הוטבעו עקבות משאיות וטרקטורים והיה צריך לזרוע מחדש את המדשאה. בדרכים להאג לא דווח על בעיות אולם האיכרים ניסוי לעקוף מחסום משטרתי מאחר ורצו להכנס למרכז האג למרות שהעירייה אסרה על כך. הבעיה בנושא חנקן היא שלמרות שהולנד צמצמה באופן משמעותי את פליטות החנקן ב-30 השנים האחרונות היא עדיין מובילה בפליטות חנקן באירופה, 41% מפליטות החנקן באזורים רגישים מגיעות מהחקלאות. פליטות החנקן פוגעות במגוון הביולוגי.
חברות צוות דאצ׳טאון עובדות בהתנדבות מלאה עם חזון ומשמעות, להביא את הנושאים והסיפורים המעניינים עבור כולנו.
אם גם את/ה מרגיש/ה שיש להמשיך ולצקת משמעות לחיינו תוכל/י לתמוך בפרויקטים של המגזין. תמיכתך ותרומתך תעניק לנו אפשרות להמשיך לייצר תוכן איכותי.ניתן לתרום באמצעות העברה בנקאית לחשבון מספר: NL95TRIO0198546270 ע"ש Stichting Mokum Ivriלפניות נוספות אנא צרו איתנו קשר במייל: dutchtownmagazine@gmail.com; או בטלפון: 0652652877
בקליפת אגוז: מהצ‘יפס המפורסמים ועד הסטאמפוט המסורתי, אין לתאר את המטבח ההולנדי בלי תפוחי האדמה. אילו סוגים ישנם בשוק, מה עושים עם כל אחד והאם תפו“א זה בריא ומזין או עדיף לוותר? על כל אלה בכתבת הבולבוסים שלפניכם, פלוס סקופ בריאותי מהפכני ומתכון אחד מעלף.
AVG השילושהקדושבקולינריהההולנדית.
A – Aardapels תפוחיאדמה
V – Vlees בשר
G – Groenten ירקות
תשאלו את ההולנדים שסביבכם והם יגידולכםשככההם גדלו. זההרכבמנתארוחת הערב: תפו“א, בשרוירק. איןאופציהאחרת. השעהששבערב, שעתארוחתהערבההולנדיתהנקראתגםשעתתפוחיהאדמה. זהקדוש. איןארוחתערבבליתפוחיאדמה. כמובןשהיוםהדבריםהשתנולחלוטיןוהמנעדהקולינריבחברהההולנדיתהתרחבוהתגווןאבלמבחינההיסטורית, מסורתית, תפוחיהאדמההםאבןמפתחבתזונהההולנדית. מדוע?
התשובה פשוטה. קללגדלאותםבהולנדבאדמההעשירהובמזגהאוירהקר. הםנשמרים (במרתף) לאורךכלהחורף,משביעיםמאד, ההכנה אינה מסובכת וניתן לגוון במנות. מהצריךיותר? למהלהמשיךלחפש? פשוטתפודיםכלערבונגמרהסיפור. תמציתהיעילותוהפרקטיותההולנדית.
אזהנה, מעלמסךזה, אנימודהומתוודהשזהכנראהלאכלכךגרועלאכולתפודים, תלויאיךמכיניםאותםכמובן, ולא לא תשמעוממנימילהאחתטובהעלצ‘יפסמטוגן, אםהיולכםלרגעתהיות או תקוות בנושא.
קשר הולנדי ישראלי?באופן ייחודי בשתי השפות, עברית והולנדית שם הירק מורכב משתי מילים-תפוחים ואדמה
על אף שנראהשתפוחיהאדמההםחלקבלתינפרדמה״דיאטה״ההולנדית מאז ומעולם, מענייןלגלותששתילתפוחיהאדמההראשוןנשתלבגןהבוטנישלאוניברסיטתליידןבמאהה16 (הובאמפרואוצ‘ילהכנראה), אולםרקבמאהה-18 החלולגדלאותםבאופןנפוץוהםהחליפואתהשיפוןשהיהעדאזהמרכיבהפחממתיהבסיסיבתזונה. עדלכניסת תפוחי האדמהכיכבושורשיםאחרים,כמופסטינאק,בתבשיליהקדירה המקומיים.
שמתי פעמי לשוק המקומי לשוחח עם מפראו ואן דן בור מוכרת התפודים הותיקה. היא כבר בעסק הזה למעלה מעשרים שנים, ונראה שאין משהו שהיא לא יודעת על תפוחי אדמה. היא בוחרת בעצמה את הסוגים ואת המגדלים שהיא מוכרת בדוכן שלה. היא הסבירה לי שההבדל בין הסוגים השונים הוא במרקם לאחר הבישול ולפיכך לכל מאכל יש זן אחר שמתאים להכנתו. היא תמיד אמרה לי ‘תגידי לי מה המנה שאת מתכננת ואני אתאים לך את סוג התפוד שהכי מתאים’ ממש יועצת לענייני תפודים. חייבת לציין שלעולם לא התאכזבתי.
מספר טיפים שחשובלדעת:
ישןמולחדש: ישנםתפוחיאדמהחדשים, כלומרטרייםשזהעתהנשלפומהאדמה, ביןיונילספטמבר, תלויבזן. הםיהיומוצקיםיותר, קליפתםחלקהויכילויותרנוזלים. יהיהמצויןבפירוששאלותפודיםמקטיףטרי. בהולנדית nieuwe aardappels או nieuwe oogst. כלהשארמגיעיםמבתיהקירורונמכרים במהלך כלהשנה. הםיהיויבשיםיותרועמילניים. הקליפהלעיתיםאינהחלקהוהתפודמרגישיותררך.
נביטה: חשובמאדלאלאכולתפוחיאדמהירוקיםשהתחילותהליךשלנביטה, הםמכיליםרמותגבוהותשלחומררעילהנקרא סולנין. זהו חומר המופק בירק כנגד מזיקים ותנאי לחות ואור מגבירים את ייצורו. לכן כדאילאכסןבמקוםקריר, יבשוחשוך.
Krieltjes אלו תפוחי האדמה העגולים והקטנים, והם נפלאים לאפיה בתנור בשלמותם, על קליפתם
Nicola
ietskruimig) Kruimige aardappelen) – אלו תפוחי אדמה קמחיים יותר שעדיין שומרים על צורתם בבישול, אבל יותר רכים ומתפוררים. מתאימים לאידוי, בישול, צלייה, תבשילים וטיגון. טיפ: אם תאדו אותם קודם ואז תכניסו לצליה בתנור עם מעט שמן זית, יתקבלו תפודים זהובים ופריכים מבחוץ עם תוכן נימוך מבפנים. זנים בולטים הם:
Agria
Desiree
Bildstar/redstar
Gourmandine
Operdoes על שם המקום היחיד שבו הם גדלים בצפון הולנד
Afkokers מתפרקים ומאבדים את צורתם בבישול. מאד קמחיים ולכן מתאימים לפירה, סופלה, מרקים וכמובן לסטמפוט ההולנדי
zeer kruimig) Afkokers) –אלהממשמתפרקיםומאבדיםאתצורתםבבישול. מאדקמחייםולכןמתאימיםלפירה, סופלה, מרקיםוכמובןלסטמפוטההולנדיהמפורסם. זניםבולטים:
Frieslander – כמו שהשם מרמז הם גדלים בפריסלנד
Irene
Doré
Eigenheimer
Zeeuwse – כשמם כן הם, מגיעים מזיילנד
התגלית התזונתית של גלית
תפוחיאדמההםפקעות (tubers) ולאשורשיםכפישנהוגלחשוב, ממשפחתהסולניים. הפקעותגדלותמתחתלאדמה. לתפוחי האדמה יש תדמית מאד שלילית מבחינה תזונתית וזה בעיקר קשור כאמור לאופן ההכנה. אם אוכלים מוצרים מעובדים מתפוחי אדמה, מטגנים אותם בשמן מאיכות ירודה או מעמיסים עליהם כמויות חמאה וגבינה אז מובן שמדובר במזון מזיק ומשמין. אבל אם מבשלים תפוחי אדמה טריים אז הסיפור לגמרי שונה.
ישבהםתכולתפחמימותיחסיתגבוההויחדעםזאתהםמכיליםגםמינרליםכמופוטסיום, מגנזיום, סידן, ברזל, מנגן, וזרחן. ויטמין B6, B3, B9 ו- C (שנהרס בבישול), מעט חלבון וכן חומרים נוגדי חימצון מסוג פלבונואידים, קרוטנואידים וחומצה פנולית המגינים עלינו מההשפעה השלילית של רדיקלים חופשיים.
למתכון זה יש לבחורתפוחיאדמהגדולים, טרייםומוצקים, בעליקליפהיפהוחלקהמסוג איצקראומיך (ietskruimig), כלומר רכים אך לא מתפוררים לגמרי בבישול. לחשבתפודגדוללסועדאויותראםהםקטנים.
2 כפותמיץלימון (אויותרלפיהטעם), מעט קליפת לימון מגוררת מוסיפה המון, לבחירתכם
שןשוםכתושה
חופןנדיבשלשמירועיריתקצוצים
1-2 בצליםירוקיםקצוציםדק
אופן הכנה:
מקרצפיםאתהתפודיםהיטבאךלאמקלפים, כמו בהרבה מקרים אחרים, רוב ערכי התזונה נמצאים בקליפה וקרוב לה כך שתמיד רצוי לאכול תפוחי אדמה לא מקולפים.מאדיםבשלמותםבסיראידויעדשהםרכיםלגמריוהקליפהמתחילהלהסדק. מסיריםמהאשונותניםלהם ’לנוח’ למשךיממה (איןצורךלהכניסלמקרר).
למחרת, מניחיםנייראפיהעלתבניתתנורגדולה.
מחממיםתנורלחוםגבוה (200 מעלות).
על גבי נייר האפיה מניחיםאתהתפודים המאודים ובעזרתמריתרחבהאותחתיתשלסירקטן (ישלשמןמעטשלאידבק), מועכיםכלתפודלעובישלכסנטימטרוחצי. התפודיאבדאתצורתוו‘יתפוצץ‘, אלדאגה, זוהכוונה.
ביום שבת צפיתי עם בני הצעיר בהגעתו של סינטרקלאס להולנד, הפעם בטלוויזיה. זו הייתה חוויה שונה לגמרי מהעמידה הנרגשת ברחוב בהמתנה לסינטרקלאס במצעד באמסטלווין ואיסוף ממתקים מהפיטים. יחד עם זאת, בשנים הקודמות, כשצפיתי במצעד, הרגשתי לא בנוח עם הפיטים שחלקם נראו לי כקריקטורה של עבדים. אך כמי שחיה פה רק שנים ספורות חשבתי שאולי אני לא מבינה מספיק לעומק את סוגיית פיט השחור, אשר מעוררת דיונים סוערים בהולנד בשנים האחרונות. כדי להבין טוב יותר את הנושא צלצלתי לרוברט פאושייה, סופר הולנדי יהודי מוערך וידוע, שפרסם מספר ספרים בנושאים של רב תרבותיות, התבטא בעבר בתקשורת בנושא פיט וגם כתב ספר ילדים בנושא.
״אני סופר שכותב בעיקר ספרי מבוגרים וזו אחת הפעמים הראשונות שפונים אלי בגלל ספר הילדים שכתבתי״ רוברט פאושייה
“אני חוגג את סינטרקלאס כל חיי. למרות שסינטרקלאס לבוש כבישופ, בעיני הוא חלק מהמסורת ההולנדית שכל הולנדי יכול לחגוג. אצלינו במשפחה, אני ואבי כותבים למחייתינו וגם שני אחיו של אבי כותבים. השירים שאנחנו כותבים אחד לשני בחמישי לדצמבר היו תמיד מתוחכמים. הם היו דרך לומר למישהו מה חושבים עליהם בשנה שחלפה בדרך משעשעת וקלילה. המבוגרים גם כותבים את השירים הללו ולפעמים במשך שנה שלמה צוחקים על מישהו שמעשה שעשה ייכנס לשיר שלו בסינטרקלאס.”
מיהו פיט?
“פיט הוא העוזר של סינטרקלאס. כשגדלתי בשנות ה-70 וה-80 פניו היו שחורות, הייתה לו פאה עם תלתלים שחורים, אודם אדום, עגיל מזהב, הוא דיבר במבטא סורינמי והתנהג בצורה מטופשת. כילד לא שמתי לב למבטא, לא עשיתי את ההקשר בין זה שהוא בעל עור שחור לבין אנשים בעלי עור שחור סביבי.”
מה הבעיה סביב פיט?
“בהולנד חיים כחצי מיליון עד מיליון אנשים שאבותיהם היו עבדים ששועבדו על ידי הולנד והובאו מאפריקה לקולוניות כמו סורינם והאנטילים ההולנדים. הם אמנם מיעוט אבל עדיין הרבה אנשים עם היסטוריה קשה של עבדות וכואב להם, גם כמה מאות שנים אחר כך שיש אנשים שצובעים את פניהם בשחור ומתחפשים לפיט, העוזר של סינטרקלאס שהוא לבן והם מגיעים יחד להולנד בספינה. אשתי היא הולנדית ממוצא סורינמי, צאצאית למשפחת עבדים. בדרך כלל היא לא נוטה להתייחס לגזענות, אך בנושא הזה היא סיפרה לי, כששוחננו על כך לראשונה, שכילדה היא תמיד הרגישה לא נעים כשהפיטים נכנסו לכיתה בבית הספר, הם התנהגו באופן מטופש, דיברו כמו הוריה (במבטא סורינמי) והיו העוזרים של איש זקן לבן. היא הרגישה שהם צוחקים עליה. כילד גדלתי באמסטרדם זאוד (Zuid) ובבית הספר היסודי ישב לידי במשך שנים ילד שחור (היחיד בכיתה של לבנים). לאחר השיחה עם אשתי צלצלתי לשאול אותו איך הוא חווה כילד את סינטרקלאס ופיט והוא אמר שחש כמו אשתי. אני ישבתי לידו שנים וחוויתי את החג אחרת לגמרי ממנו, בלי לדעת על החוויה השלילית שלו.
רוברט ומשפחתו
מבחינתי הדיון הוא לא החוויה של הלבנים ההולנדים בחג, זה לא נוגע לחוויה שלי, כי לא צוחקים עלי. זה נוגע לאנשים שכל חייהם, מדי שנה למשך מספר שבועות בנובמבר ובדצמבר מרגישים שצוחקים עליהם, שמתעלמים מרגשותיהם. הדיון סביב פיט השחור לא קשור בעיני לחג בכללותו אלא הוא פרט אחד בחג שניתן לשנות מבלי לפגוע בחג עצמו. פרט שלא מתאים לתקופתינו, צריך לעדכן את הפרט הזה. אם מטרת הצבע היא שהילדים לא יזהו את המבוגר שהתחפש לפיט אז אפשר פשוט להסתתר מאחורי צבע אחר, צבע שלא נקשר להיסטוריה כזו פוגענית ושיאפשר לכל מי שחי פה ליהנות מהחג ללא פגיעה. מה שנראה לי כפרט קטן אחד בחג, הפך פה למלחמת תרבות בה אנשים מגינים בלהט על זכותם לצבוע את פניהם בשחור ואומרים שזו הארץ שלנו ולא יגידו לנו מה לעשות פה. זה נושא ילדותי שהפך לנושא של מבוגרים. לדיון למי שייך העבר של המדינה הזו. בעיני זו מטאפורה לדיון בשנים האחרונות לגבי ילדי מהגרים שנולדו בהולנד, שהם הולנדים ועדיין מתייחסים אליהם כמהגרים שאין להם זכות להביע דעה.”
אחת הסיבות שבגללה בחרתי לפנות לרוברט, היא שלפני מספר שנים, הוא כתב ספר ילדים בשם Alleen maar stoute kinderen ובו הילדים מתחפשים לפיטים וצובעים את פניהם בהרבה צבעים צבעוניים ירוק, כחול, אדום וצהוב ומקשטים בנקודות צבעוניות.
״אני סופר שכותב בעיקר ספרי מבוגרים וזו אחת הפעמים הראשונות שפונים אלי בגלל ספר הילדים שכתבתי.״
למה פיטים צבעוניים ולא פיטים מרוחים בפחמים?
״הפיטים המרוחים בפחם יכולים להיות פשרה אבל לטעמי, הצבעים השונים זו ממש התרחקות מהפרצוף השחור ובעיני צריך להשאיר מאחור את השחור, אני חושב שלילדים לא יהיה אכפת. למי שמתעקש על פיט מרוח בפחם כדי להיצמד לסיפור שפיט יורד בארובה ומתלכלך, הכל מומצא אז מה זה משנה? הרי לרב הבתים אין ארובה וגם אם יש זה לא אמין שאדם מבוגר יכול לרדת בה ולתת מתנות. כל הסיפור מלא בפרטים מומצאים אז מה הבעיה לשנות את הצבע של פיט?״
איך הגעת לרעיון של פיטים צבעוניים?
״חשבתי שזה יהיה כיף, זה חג של ילדים ואם ילדים בתקופה הזו של השנה יצבעו אחד לשני את הפנים בצבעים שונים זה יהיה כיף ולגמרי יתנתק מכל הדיון על הצבע השחור.״
האם אתה מרגיש שההולנדים נוטים לסטראוטיפים ולגזענות?
״אני גדלתי בהולנד 25 שנים אחרי שמלחמת העולם השניה הסתיימה. אמא שלי אמריקאית ואבא שלי יהודי הולנדי, שמשפחתו חוותה כאן את השואה, וחלק מבני משפחתו לא שרדו את השואה. בשבילי זה לא סיפור מספרי ההיסטוריה. בני משפחתי סיפרו שהם התחבאו ועברו בין מקומות מחבוא, שהאוכלוסייה ההולנדית והרשויות ההולנדית עזרו לגרמנים למצוא יהודים. אני גדלתי במדינה בה הממשלה שיתפה פעולה עם הגרמנים ולא הרבה אנשים התנגדו לזה. תמיד חשבתי על זה, שמתייחסים אלינו אחרת. שמונים אחוז מיהודי הולנד נרצחו בשואה וההרגשה שזה יכול לקרות לא נעלמה. גם פיט השחור והיסטוריית העבדות היא היסטוריה אלימה וברוטאלית. התחושה שלי היא שזה מובנה פה בתרבות להסתכל על חלק מהאנשים אחרת. הדיון על הפיט, הוא דיון על מי הבוס פה, מי יעצב את התרבות. אי אפשר לומר למשפחה שחיה פה כבר כמה דורות “זו הארץ שלנו וככה אנחנו עושים את זה פה, אתם רק אורחים”. נושא העבדות אולי נשמע כהיסטוריה עתיקה וחלק מהאנשים אומרים, למה אתם עוד מדברים על זה, זה היה מזמן. אבל זה חלק חשוב וכואב מההיסטוריה. בשנים האחרונות עצם הדיון בסוגיית פיט מהווה שיפור. כשהתחיל הדיון רב האנשים לא היו מוכנים לחשוב על שינוי במנהג של פיט. רוב המדינה לא הייתה מודעת לרגשות שיש לחלק מהאנשים לגבי פיט. רוב ההולנדים לא גרים בערים גדולות, אלא ביישובים קטנים בהם רוב האנשים הולנדים לבנים שלא שמעו על הנושא ולא דנו בו. הפתיע אותם שחיים פה אנשים שמרגישים ככה. כיום, במיוחד בחצי השנה האחרונה, אין כבר אנשים שלא מודעים לרגשות השליליים לגבי פיט, לפחות יש מודעות ודיון בנושא. זה כבר שיפור.”
לבסוף, כדי לעזור לנו הישראלים החיים פה להבין טוב יותר את תחושות היהודים והמיעוטים החיים בהולנד, על אילו ספרים אתה ממליץ לנו?
“יש ספר שלי שיצא לאחרונה ועוסק בכך Salomons oordeel (זהו המשך לספרו המצליח שגם הוא עוסק באותם נושאים: Alleen maar nette mensen שגם הופק כסרט).
ספר מעניין נוסף הוא Wees onzichtbaar (הֵיֵה בלתי נראה) שנכתב על ידי Murat Isik ומספר את סיפורו של מהגר מטורקיה שגדל בביילמר, בקרב ה״שחורים״, הוא היה הטורקי היחיד בקרב השחורים וגם סבל מאפליה על ידם.
הסופרת Cynthia Mcloed כתבה מספר ספרים על העבדות בסורינם, אחד מהם שמומלץ (וגם הופק כסרט) הוא Hoe duur was de suiker.”
עלינו לקחת בחשבון שההגבלות ימשיכו לחול עד אמצע ינואר למאבק בנגיף הקורונה. כך אמר שר הבריאות הוגו דה ג’ונג במסיבת העיתונאים שערך הערב (יום שלישי) יחד עם ראש הממשלה מרק רוטה. אם נתוני ההדבקה ימשיכו לרדת, יכולה להיות הקלה ראשונה וזהירה באמצע דצמבר, אמר דה י’ונג. הוא לא רצה לומר אם המשמעות היא שתעשיית הקייטרינג תוכל להיפתח שוב בקפידה בחודש הבא. מספר הבדיקות החיוביות שדווחו למכון לבריאות הציבור RIVM צנח ב -15% בשבועיים האחרונים, אך זה עדיין לא מספיק, אמרו. התחזיות הנוכחיות מראות כי באמצע ינואר מספר הבדיקות החיוביות יהיה מתחת ל- 1,200 ליום, ומספר החולים המאושפזים במחלקות טיפול נמרץ ירד מתחת לשלוש ביום, אלה תנאים קריטיים שיאפשרו הקלה בהגבלות אמר דה יונג.
מסיבת העיתונאים אישרה גם כי הצעדים הנוקשים במיוחד, עליהם הוכרזו לפני שבועיים, יפוגו מחר בערב בחצות. “צעדים אלה עבדו, או ליתר דיוק ההתנהגות שלנו עבדה”, אמר ראש הממשלה רוטה. “זו מחמאה לכולנו.” ובכל זאת, לטענת ראש הממשלה, עדיין יש מקום לשיפור, במיוחד בסופרמרקטים ובחנויות אחרות, אנשים יכולים להקפיד יותר על הכללים, בחוץ וגם בבית. זה אומר לעבוד מהבית ולארח פחות אנשים.
רוטה הנחה לקיים את חגיגות סינטרקלאס באופן יצירתי, על פי הכללים, עם לא יותר משלושה אורחים. “אם מספר החוגגים גדול מדי, אפשר גם לפרוס את החגיגות על יותר ימים.”
בתחילת דצמבר מקווה הקבינט להצליח להבהיר יותר את ההנחיות סביב חג המולד. “כולנו כמהים ליותר ביחד, ופחות לבד בבית”, אמר השר דה יונג, אך הוסיף: “אנחנו לא צריכים להביא על עצמנו גל שלישי בחג המולד.”
כעת, לאחר שלא הוארכה החבילה הנוספת מלפני שבועיים, אנו חוזרים אל הנעילה החלקית עליה הכריז הקבינט ב-13 באוקטובר. מוזיאונים, ספריות ציבוריות ותיאטראות ייפתחו מחדש, אך ענף הקייטרינג יישאר סגור לעת עתה. ראש הממשלה רוטה ציין גם כי ננקטים צעדים מחמירים יותר במדינות השכנות.
בידוד קצר יותר
עם כניסת חוק הקורונה לתוקפו החל מה -1 בדצמבר ישתנו מספר דברים. לדוגמא, ההנחייה לעטות מסכת פנים במרחבים ציבוריים הופכת לחובה חוקית. יתר על כן, החל מ- 1 בדצמבר הכוונה היא שכל מי שהיה בקשר עם אדם חולה יכול להיבדק, גם ללא סימפטומים. הבדיקה תתקיים לאחר חמישה ימים מהמגע עם החולה. אם תתקבל תשובה שלילית לא יהיה צורך להשאר בבידוד. כעת אנשים שקיימו קשר אינטנסיבי עם אדם חולה צריכים להישאר בבידוד עשרה ימים והם אינם יכולים להיבדק ללא סיפטומים.
חברות צוות דאצ׳טאון עובדות בהתנדבות מלאה עם חזון ומשמעות, להביא את הנושאים והסיפורים המעניינים עבור כולנו.אם גם את/ה מרגיש/ה שיש להמשיך ולצקת משמעות לחיינו תוכל/י לתמוך בפרויקטים של המגזין. תמיכתך ותרומתך תעניק לנו אפשרות להמשיך לייצר תוכן איכותי.ניתן לתרום באמצעות העברה בנקאית לחשבון מספר: NL95TRIO0198546270 ע"ש Stichting Mokum Ivriלפניות נוספות אנא צרו איתנו קשר במייל: dutchtownmagazine@gmail.com; או בטלפון: 0652652877
פמקה הלסמה (Femke Halsema), ראשת העיר של אמסטרדם מזה שנתיים, ערכה בשבוע שעבר מפגש מקוון עם אנשי הקהילה היהודית והצהירה כי “יהודים אמורים לא רק להרגיש בטוחים – אלא להרגיש גאים כשהם הולכים עם כיפה באמסטרדם”. כמו ראשי עיר שקדמו לה, מקפידה גם הלסמה לשמור על קשר רציף עם הקהילה היהודית בעיר. ביום שני שעבר (9.11.20), השתתפה הלסמהבמפגש שארגנו ארבעה ארגונים יהודיים (NIHS, LJG, PIG, Jonet.nl) באמסטרדם. כ-130 איש ואישה השתתפו במפגש ורבים מהם שלחו שאלות מראש. גם נציג דאצ’טאון הצטרף למפגש. מסקירה אקראית של תמונות המשתתפים, נראה כי מרבית המשתתפים היו קהל מבוגר. נצפו גם כמה ילדים שהצטרפו להוריהם, או לסבא וסבתא. קיימל רייקן (Kemal Rijken)מארגון Jonet, הקריא שאלות נבחרות.
האווירה במפגש הייתה נינוחה, והלסמה, אשר היתה במשך שנים רבות חברה ויושבת ראש מפלגת השמאל Groen Links (שמאל ירוק), ענתה באדיבות ובחיוך על כל השאלות. “היהדות והתרבות היהודית הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של אמסטרדם” היא אומרת, “וצריך לעשות הכל כדי לוודא שכך זה גם ימשיך להיות”. כאשר היא נשאלת לגבי חששם של יהודים ללכת עם כיפה ברחובות העיר, היא עונה: “זה נורא ואיום שיהודים לא מרגישים בטוחים ללכת עם כיפה. יהודים אמורים לא רק להרגיש בטוחים – אלא להרגיש גאים כשהם הולכים עם כיפה באמסטרדם”. היא מפצירה באנשים שחווים אנטישמיות בצורות שונות להגיש מיד תלונה במשטרה כדי שיוכלו לטפל בעניין. בתשובה לשאלות נוספות בנושא תחושת הביטחון של היהודים, הלסמה חוזרת ומדגישה שבכל מקום שמדוווחים בו מקרים של איום או פגיעה, העירייה תעשה הכל כדי לגרום לתושביה לחוש בטוחים בעיר. בשנה שעברה הגישה הלסמה עצמה תלונה רשמית נגד אוהדי מועדון הכדורגל של אדו דן האח אשר קראו קריאות אנטישמיות והשחיתו מספר אתרים בעלי הקשר יהודי באמסטרדם. עוד בנושא ביטחון היא מעדכנת כי לאחר הפיגועים האחרונים בפריז ובווינה היא התייעצה ועודכנה מספר פעמים על ידי גורמי ביטחון – אך מסבירה כי אינה יכולה לפרט לגבי התרעות ספציפיות אם היו כאלה.
יחס שווה לכל הצדדים
לצד היחס החם שהלסמה מפגינה בתשובותיה, היא מקפידה להדגיש שזהו היחס שכל מיעוט וכל אזרח זוכה לו באמסטרדם. כאשר היא נשאלת אם העירייה מציעה תמיכה ליהודים מבוגרים בזמן הקורונה, היא עונה “כמובן, אך לאו דווקא ספיציפית ליהודים או על בסיס שייכות למגזר כלשהו אלא על בסיס צורך סוציאלי ורפואי”. היא מזכירה את המקרה של בית שלום, בית הקשישים היהודי בשכונת באוטנפלדרט שהיו בו מקרים רבים של קורונה בגל הראשון וזכה לתשומת לב מיוחדת של העירייה.גם כשהיא מדברת על מאמציה של העירייה להעניק לתושביה היהודים תחושת ביטחון, היא מזכירה מיד שזוהי גם המדיניות לגבי להט”בים וכל מגזר אחר בעיר. כאשר היא נשאלת לגבי ההפגנות הבעייתיות בכיכר הדאם היא מקפידה לשמור על נייטרליות: “חופש ההפגנה חשוב מאד באמסטרדם” היא אומרת, “בעבר היו בעיות עם ההתנהגות של שני ההצדדים. נקבעו הוראות לגבי הפגנות לסירוגין בעד ונגד – אבל משני הצדדים לא כולם עמדו בהסכמים. אחרי הקורונה המפגינים משני הצדדים יוכלו לחזור להפגין, כל עוד הם עומדים בכללים. אם לא יעמדו, יאסר עליהם להפגין”
המראיין שואל האם העירייה תתערב במקרים של הערות אנטישמיות בהפגנות. “כן”, עונה הלסמה “אבל לגבי דגל פלסטין נקבע על ידי בית המשפט שלא מדובר באנטישמיות. אם יש צלבי קרס עם דגל ישראל, או השוואה של יהודים לג’וקים וכדומה (אלה מקרים שהיו בעבר) – זה נאסר על ידי בית המשפט וייאכף”. גם בתשובתה לשאלה מה היא חושבת על תנועת ‘בי די אס’ , הלסמה נשארת זהירה ולא סוטה מעמדתה על פי הקהל איתו היא מדברת. “אני מתעסקת רק בענייני אמסטרדם” היא אומרת, “את הבעיות במזרח התיכון אני משאירה למזרח התיכון. כל עוד החוקים כאן נשמרים, אני לא מתערבת”. היא מספרת שבמערכת החינוך של אמסטרדם יש הוראה ברורה, בנוסף לתכנית הלימוד הארצית, לחנך לסובלנות ולחופש דעה.
לקראת סיום, המנחה שואל האם בעקבות ההתנצלויות הרשמיות של מלך הולנד ושל ראש הממשלה מוקדם יותר השנה, גם עיריית אמסטרדם מתכננת התנצלות שכזו על שיתוף הפעולה של המערכת עם שלטון הכיבוש הנאצי. “ככל הידוע לי היתה התנצלות כזו בעבר” אומרת הלסמה, “אך בכל מקרה נערך עכשיו מחקר היסטורי מקיף מאד מטעם העירייה לגבי תיפקודה במלחמת העולם השנייה. במידה ויעלה מן המחקר שיש מקום להתנצלות ולקיחת אחריות אני כמובן אעשה זאת ללא היסוס”.
המפגש הסתיים בחיטוט קצר באילן היוחסין האישי של ראשת העיר, בחיפוש אחר שורשים יהודיים. לאמסטרדם היו כבר כמה וכמה ראשי עיר יהודים, אך ראשת העיר הנוכחית איננה אחת מהם. “רבים חושבים שיש לי שורשים יהודיים” היא מחייכת, “אולי בגלל התלתלים והשיער הכהה. אבל זה לא כך. נעשה מחקר שורשים של משפחתי, ואם יש שם עקבות יהודיים, הם לא מגיעים לצד המשפחתי שלי.״
שר המשפטים וביטחון פנים, חראפרהאוס, הודיע מוקדם יותר היום כי הדלקת זיקוקים בערב ראש השנה האזרחית אסורה. המפירים איסור זה ייענשו בחומרה; בקנס של לפחות 100 אירו. בנוסך לכך, ההפרה תירשם גם ברישום פלילי. בפנייה לציבור אמר השר “לא יהיה זה חכם להפעיל זיקוקים השנה. יש סיכוי טוב שתיתפסו ותקבלו קנס כבד. אנא אל תעשו זאת.”הוא משוכנע שאפשר לאכוף כראוי את האיסור הכללי על הדלקת זיקוקים, אך הוא מקווה שלא יהיה צרוך להגיע למימוש הענישה.״
השבוע כבר פורסם כי הקבינט מעוניין באיסור הדלקת זיקוקים השנה. ראשי הערים והמשטרה ביקשו זאת במפורש בבית התחתון, כדי להקל על הלחץ על בתי חולים ומטפלים, במיוחד בשל מצב הקורונה.בתחילת השנה הקודמת היו כ -1,300 איש פצועים, כמעט 400 מהם הגיעו לחדר המיון בבית החולים ו- 900 הגיעו למרפאות של רופאי המשפחה.
הקבינט מבין את הבקשה הזו, והיום החליט רשמית להטיל את האיסור. עם זאת, יש מספר סוגי זיקוקים שמותר להדליק כמו: זיקוקי יד (אלו שמשתמשים בהם לקישוט עוגות בימי הולדת)- sterretjes, knalerwtjes, trecktouwtjes, carbidschieten.
sterretjes
trecktouwtjes
פיצויים של 40 מיליון אירו
היזמים שכבר רכשו את הזיקוקים יפגעו בגלל איסור הדלקת הזיקוקים ולכן תעשיית הזיקוקים תקבל 40 מיליון אירו פיצויים בגין איסור הזיקוקים החד פעמי בערב ראש השנה.
*אין בתיאור כמעט קליל זה, משום הקלת ראש בסבלם של כל אלה הנאבקים בקורונה והשלכותיה.
זה שבידוד זה לא נעים, זה אנדרסטייטמנט. בידוד במדינה זרה, זה בעצם בידוד על בידוד על בידוד, זה בידוד תלת-קומתי תרתי משמע. הקומה הראשונה היא בידוד מהמשפחה והחברים בארץ, מההגדרה העצמית שלך, מהאוכל של אמא ומהפקקים באיילון. זה גם בידוד מהזהות המקצועית במידה והשארת כזו ומעצמך הישנה, ההיא של פעם. הקומה השניה היא הבידוד מהסביבה החיצונית – מהרחוב ההולנדי שאם נודה על האמת, במרבית שעות היום הוא כבר די בודד ממילא. והקומה השלישית היא קומת הבידוד שלי מבני המשפחה הגרעינית, שהם בימים כתיקונם ובימי קורונה בפרט, כל עולמי.
שמונה חודשים אחרי שכתבתי בפייסבוק שבא לי לביים חשד לקורונה ושישלחו אותי לבידוד בלי כביסה, בלי כלים ובלי ילדים, נבדקתי ויצאתי חיובית. אני רק רציתי קצת חופש, רק קצת לבד. לא רציתי להיות חולה באמת.
Be careful with what you wish for כתבו לי שם בתגובות.
Be careful with what you wish for
כנראה נדבקתי באימון ליגת הכדורשת שלנו ׳מאמאנט הולנד׳ ושש שחקניות מהקבוצה אובחנו כחיוביות, מצטרפות לעשרות אלפי הנדבקים בהולנד של אותו סוף שבוע באמצע אוקטובר. ׳קורונט הולנד׳.
כל השבת הילדים חיכו למילה ׳נגטיב׳ ולחיבוק, אבל השבת יצאה והמילה ׳פוזיטיף׳ נכנסה במקומה. החיבוק הלך והתרחק. נכנסנו לבידוד. שיירות יומיות עולות במדרגות ההולנדיות עם אספקת מזון וציורי החלמה, ואני יורדת אל השירותים כשהשטח נקי עם מסכה, כפפות וספריי אקונומיקה, מחטאת כל ידית וכפתור.
הקורונה חסה עלינו. התסמינים שלי התגלו כקלים עד קלים מאוד. וכללו בעיקר כאבי ראש, כאבי שרירים וחולשה. לא חום ולא קשיי נשימה, לא אבדן טעם וריח. אובדן זיכרון וירידה קוגנטיבית ניכרת, כן, בהחלט. עוד לפני הקורונה. רציתי לשאול מה אומרים על זה ב- GGD (השירות העירוני לבריאות הציבור), אבל שכחתי.
ל- GGD המלצות מעניינות עבור חולי קורונה ובני משפחותיהם. כך למשל, אין לבוא לרופא או לבית החולים אם אתה חולה. לפיכך יש לבוא אל הרופא רק אם אתה ממש בריא. ומי הולך לרופא כשהוא בריא?
אבולוציית הבידוד קרתה גם לי. בהתחלה היה נחמד, אחר כך מניין הימים התערפל. היום הרביעי היה נראה כמו היום השני ושני היה נראה כמעט כמו חמישי רק יותר קר וחשוך. כל יום חיכיתי בקוצר רוח שיביאו לי משהו לאכול והייתי בטוחה שהמון קורה שם בחוץ, בעוד שבעצם כלום לא קרה.
שלחתי לבן זוגי כל מיני קישורים לתכניות ילדים, להרגיש שאני מועילה במשהו לחיים המתקיימים שתי קומות מתחתיי. מסתבר שממש לא היה לי מושג בזה, ׳את שולחת לי קישורים לתכניות לתינוקות׳ הוא ענה, וכבר הרבה זמן שאין לנו תינוקות.
אחרי כמה ימים ירדתי למטה כשכולם ישנו ומצאתי שם כלב ענק. זה היה הגור שלנו, הוא ממש גדל.
׳אני מרגישה כמו אמא שלי כשהיא באה לבקר מהארץ,׳ תיארתי את החוויה. ׳אני גרה בקומה השלישית, מסתובבת בטרנינגים וכל היום מקפלת כביסה.׳
ובינתיים בבית הספר של הילדים הכינו קיפודי קיסמים לכבוד הסתיו, למדו לקרוא, מצאו כינים ואיבדו מלא סוודרים ונעלי ספורט. כמה הקלה ונחת בידיעה שכל זה לא נגע לנו, בעיקר הכינים.
קיפוד מקיסמים פתאום הגיע הסתיו
שנים שלא היה לי כל כך הרבה זמן לעצמי. בחופשה – גם אם זו חופשה לבד, אין זמן פנוי כזה. עם ילדים אף פעם באמת אין זמן פנוי. זמן ממוסגר כזה, מוגדר, שבו אני *חייבת* לבודד את עצמי מכל העולם, *חייבת* ולא רק רוצה, כזה עוד לא היה לי.
בערבוביה רוחנית-תרבותית קראתי רומנים באנגלית, למדתי הולנדית ובהיתי בעלים הנושרים. קראתי את כתביו העצומים של הרב זקס ז״ל וכל כך רציתי לצטט פסקה אחר פסקה את המילים הגדולות שלו, לצעוק לכל העולם מהקומה השלישית שלי: ׳תקשיבו לו! תקשיבו לאיש הזה!׳ הספרים שלו ליוו אותי בבידוד הזה והשבוע הוספתי את האותיות ׳ז״ל׳ לרשומה הזו.
והחיים המשיכו, אז קראתי גם ערכי ויקיפדיה על סטלין וקרל מרקס. ידעתם שלקרל מרקס היו שבעה ילדים, מהם ארבע בנות ולכולן קראו ג׳ני? גם לאשתו של קרל מרקס, קראו ג׳ני. נראה לי נורא מעייף.
ראיתי את ׳אמילי בפריז׳ (האאוטפיטים ופריז היו יפים ומסקרנים אבל אמילי עצמה – פחות), ושמעתי שיעורים ביהדות, בשביל האיזון.
מחלוני בקומת הבידוד צפיתי על העץ שממול. כל יום נשרו ממנו עוד עלים, בסוף הבידוד הוא כבר עמד ערום לגמרי.
שניות מאסון, מבט ממגדל הפיקוח
החלון הזה סיפק לי שלל תצפיות מעניינות. ממש מול הבית שלנו שביל אופניים נפגש עם כביש למכוניות, ויוצא כך שנהגי המכוניות לא מודעים לרוכבי האופניים הבאים משמאלם ורוכבי האופניים לא מודעים לנהגי המכוניות המגיחים מימינם, עד הרגע שהם מאוד מאוד קרובים זה לזה. מהקומה השלישית ראיתי את אלה ואת אלה, כמו במגדל פיקוח. לעיתים זה הרגיש כמו ׳שניות מאסון׳ אבל מעולם ברוך ה׳ לא אירע שם אסון. רוכבי האופניים ונהגי הרכבים ידעו לבלום רגע לפני, בדיוק מושלם. היה לי הרבה זמן. היה לכם פעם כל כך הרבה זמן?
אף אחד מהרשויות, ממשרד הבריאות, מה – GGD, ממשרד הביטחון לא הגיע, לא התקשר ולא התעניין לבדוק אם אנחנו באמת מקיימים את הבידוד. בוקר אחד נצפתה מתחת לחלון אישה לא מוכרת שעמדה שם כרבע שעה ואז נעלמה. נופפתי לה לשלום ליתר ביטחון. אף אחד לא התקשר לוודא שאכן האנשים שבאתי איתם במגע נכנסו לבידוד. אף אחד לא הודיע שהבידוד נגמר ולא נבדקתי לוודא שאני אכן כבר לא חולה, כי פה – לא צריך. קראנו את ההנחיות מכריכה לכריכה ומילאנו אחריהן באדיקות דתית. כשתקופת הבידוד הסתיימה יצאנו החוצה וזה הרגיש כמו נוח שיצא מהתיבה כי הכל היה רטוב נורא.
היה קצת מוזר בימים הראשונים, לבוא בחברת אנשים. רועש שם בחוץ, כל כך הרבה המולה. מה לי ולה? והיה מרגש לחבק סוף סוף את בני ביתי. התגעגענו.
הלבד הכפוי היה מטעין וממלא. לא שטפתי שום צלחת, לא קילחתי אף ילד. ומאוד הייתי רוצה לעזור, באמת. פשוט אסור לי, מה אפשר לעשות. האיש שלי יובל היה הגיבור האמיתי של כל האירוע הזה. מגיע לו בידוד!
לא היינו יכולים לעבור את כל זה בלי כל החברים שהם כמו המשפחה שלנו כאן. שהגיעו, בישלו, עשו קניות, הביאו ולקחו, שלחו, כתבו, התעניינו ודאגו. אנחנו אסירי תודה , שרק נזכה לגמול לכולם בשמחות ושלא תהיה לכם קורונה. גם לא של חורפנים.
אין מסקנה לפוסט הזה. רק הכרת הטוב ודיוק של הדברים החשובים באמת.
מדינה דמוקרטית חוקתית, חד-מיניות, שוויון: אילו נושאים הנלמדים בשיעורי האזרחות בבתי הספר. השיעורים שונים מאד בין בתי הספר השונים ולכן, סבור שר החינוך סלוב (slob) שיש לקבוע את תוכנם בחוק. אזרחות הפכה לנושא משמעותי בקבינט בשנים האחרונות. מאז 2006, בתי הספר צריכים לשים דגש על לימודי אזרחות, אולם אופן הביצוע אינו מפוקח. ביום שני התקיים דיון בפרלמנט על הצעת חוק שהגיש השר סלוב בנושא.
הנושא קיבל דחיפות לאור רצח המורה הצרפתי סמואל פאטי, אשר ראשו נערף על-ידי מוסלמי קיצוני לאחר שהראה קריקטורות של הנביא מוחמד בשיעור. גם בהולנד מורגש מתח בבתי הספר בעקבות רציחתו של פאטי. מורה מרוטרדם נאלץ להסתתר בגלל קריקטורה כנגד הג’יהאד. שהייתה תלויה בכיתתו. ומורה מדן בוש קיבל איומים לאחר שהראה קריקטורה בכיתה. חבר הפרלמנט רוך, ממפלגת CDA אומר: ״אנו חיים בחברה דמוקרטית פתוחה עם ערכים משותפים. ועל התלמידים ללמוד לחיות עם זה וליישם את זה״. גם מפלגת VVD מסכימה, כך אמרה חברת הפרלמנט בקר בתוכנית הטלוויזיה “בוקר טוב הולנד” (Goedemorgen Nederland). בעיניה יש נושאים שקשה למורים לגשת אליהם, והיא סבורה כי ״העובדה שזה מופיע בחוק תתמוך במורים״.
במפלגת השמאל הירוקה (GroenLinks) מבהירים שהדיון עוסק גם בקבלת נטיות מיניות שונות. ״מנהלי בתי ספר שדורשים מהורים לא לקבל הומוסקסואליות מתעלמים מאחריותם לאקלים בית ספרי בטוח״, אמרה חברת הקבינט ווסטרפלד. היא מתייחסת למאמר בעיתון Trouw לגבי שני הומוסקסואלים בשנות העשרה, אשר בכיתתם נאמר שהומוסקסואליות היא חטא. הוריהם חויבו לחתום על הצהרה נגד יחסי מין בין אנשים מאותו מין. ״מבחינתי, השאלה המרכזית אינה חופש החינוך אלא האם בתי הספר מצייתים לחובתם החוקית להבטיח אקלים בית ספרי בטוח״, הדגישה.
ארגון COC קרא לבית הנבחרים לאסור על בתי ספר לדחות להט״בים. במכתבו נכתב: ״כולם צריכים להרגיש בטוחים ומקובלים בבית הספר. זה לא מתקבל על הדעת שבתי ספר יעודדו דחיית אנשים בגלל נטייתם המינית, זהותם המינית, הביטוי המיני שלהם או המאפיינים המיניים שלהם״.
במהלך הדיון נמתחה ביקורת על דבריו של שר החינוך לפיהם לבתי ספר דתיים יש זכות לדרוש מההורים הצהרה שהם מתנגדים להומוסקסואליות, כל עוד מתייחסים לכל התלמידים באופן שווה. יושבת ראש COC אסטריד אוסנברוח אמרה: ״לא ניתן לדחות צעירים להטב״ים או לחייב את הוריהם לחתום על הצהרות שדוחות אותם, אם זה מיועד לפגוע באנשים צעירים זה כבר לא קשור לחופש הביטוי״.
קלאודיה דה ברי
הקומיקאית קלאודיה דה ברי צייצה: ״כששוללים אותך בגלל מה שאת, את בהגדרה כבר לא חשה בטוחה״. היא שיתפה שכאשר היא יצאה מהארון היא זכתה לתמיכת בית הספר התיכון שבו למדה.
slob#
ההאשטאג slob# (שמו של שר החינוך) מופיע הרבה בטוויטר עכשיו. המגיש טים הופמן קרא לשר סלוב לאמץ את ההצעה של מפלגת SP לדיון בפרלמנט שתשים סוף לדיונים כאלה. ישנו רוב התומך בהצעה ב- VVD, SP, D66, PvdA.
פיטר מואנס, יושב ראש ארגון של בתי ספר דתיים תמך בשר סלוב ואמר שחברי הפרלמנט אומרים בעצם ״שאסור שתהיינה דעות שונות על הומוסקסואליות״. לדבריו ההורים תומכים בעמדתו, אחרת לא היו בוחרים בבתי הספר שלהם עבור ילדיהם. הוא מבהיר שהם אינם מחייבים את החתימה על ההצהרה הדוחה הומוסקסואליות.
השר סלוב הבהיר בדיון ש״לכל אחד זכות לדעה על היחסים בין גבר לאישה וההסכמה עם דעה זו היא חלק מחופש הביטוי במדינה זו. מה שאסור הוא שדעות אלו יובילו לכך שיתייחסו לתלמידים בצורה לא שיוויונית״.
