Category: הבלוגיה

תינוק, מה הוא יכול לעשות? ולמה אנחנו מדברים לתינוקות כמו אל תינוקות?

על פניו נראה שמלבד להפוך את עולמנו בין רגע ולגרום לנו להתרגש מכל חיוך עווית או קול גופני, לא הרבה.
אבל למעשה תינוק מגיע לעולם עם כמה יכולות בסיסיות שאחראיות על הישרדותו ועל יכולתו להתפתח וכמובן לפתח שפה ותקשורת.
נכון שאמרתי שבפעם הבאה אדבר על דו לשוניות אבל לכבוד נס הולדתו של בני, לא יכולתי להתאפק… כמה מילים על תקשורת עם תינוקות והיכולות המולדות התומכות בה.
אין אחד שלא שמע או חווה איך אנשים מדברים אל תינוקות. אמא מחזיקה תינוק קרוב קרוב, מעווטת פניה כמו תינוק ומצייצת: “קוצ’י פוצ’י מתוווווקי, אאאאאאתה חמווווד, נכוווון אאאאתה חמווווד”. למה אנשים מדברים ככה לתינוקות? כמה עובדות על יכולות חושיות של תינוקות והקשר בינן לבין התופעה של “שפת התינוקות”.

שמיעה – תינוק מגיח לעולם כאשר מערכת השמיעה למעשה כבר משבוע 24 ברחם מפותחת. הוא מגיב לקול אימו,וגם אחרי הלידה קולה מרגיע אותו. כמו כן מסוגל התינוק להבחין בין צלילים ארוכים לקצרים ומראה העדפה ברורה לקולות אנושיים בהשוואה לצלילים אחרים. במהלך החודשים הראשונים לחייו האזור במח האחראי על התפיסה השמיעתית ותפקודים מורכבים של השמיעה,מתפתח והתינוק מתחיל לחבר צליל למשמעות או לפענח מספר צלילים במקביל.

ראיה – יכולות הראיה של הרך הנולד מפותחות פחות בהשוואה למערכת השמיעה. טווח הראייה האופטימלי של התינוק הוא כ-20 ס”מ, אובייקטים המוצגים רחוק יותר או קרוב יותר אליו יראה פחות טוב. היכולת לראות צבעים ופריטים מתפתחת במהלך החודשים הראשונים לחייו והוא מסוגל לראות יותר ניגודים חדים של הצבעים אדום שחור ולבן (ראו דוגמא של ספרון לתינוקות בתמונה, ספרון שאילן אוהב במיוחד). סביב גיל חודש התינוק מראה התעניינות בפנים אנושיות ובגיל חודשיים מעדיף פנים אנושיות על פני חפצים.

מגע – תינוקות מגיבים למגע וזקוקים לו בכדי להתפתח ולהירגע. על עקרון זה מבוססת שיטת הקנגרו שפותחה באוסטרליה. תינוקות פגים מקבלים חשיפה ממושכת במגע של עור על עור עם אחד מהוריהם. השיטה נמצאה יעילה מאד והיא מאד מקובלת בעולם. גם תינוקות שאינם פגים יהנו מכך ויפיקו ממגע זה(מומלץ לנסות: תינוק צורח שלא נרגע בלי/עם להיות רעב, כאוב, עייף או שכל האפשרויות הנ”ל גם יחד- מפשיטים מניחים על החזה החשוף של אחד ההורים, וקסם…תוך מספר שניות מקבלים תינוק רגוע- הטריק היחיד שעובד תמיד על אילן).

איך המידע הזה מתקשר לתקשורת עם תינוקות?

תינוקות זקוקים לחשיפה רבה לשפה כדי לפתח אותה. גם אם הם אינם מדברים מערכות השפה במוחם מתפתחת וככל שיחשפו ליותר שפה המערכת תתפתח בצורה הטובה ביותר בתקופה קריטית להתפתחות. חשיפה לשפה היא למעשה כל מה שקשור לשפה ותקשורת- דיבורים מבטים הבעות פנים ובעיקר לדבר עם התינוק ואליו.
כדי לחשוף את התינוק שלנו בצורה אופטימלית נוכל להשתמש בידע שלנו על יכולותיו החושיות של התינוק.
כמו כולנו עדיף שידברו אלינו כשאנחנו רגועים כדי שנוכל לתקשר טוב יותר, (ומצד שני קולות ההורים יכול להרגיע) וכמובן מגע וקול רך ונעים יכולים גם הם להרגיע. כאשר אנחנו מביטים בעיניו (התינוק יכול להביט לקו השיער ולאיזור העיניים בגלל ניגודי הצבע) ויוצרים קשר עין המרחק בינינו לבין תינוקנו יהיה כ 20 ס”מ. כאשר התינוק שלנו מתחיל להשמיע קולות נוספים מקולות של אי נוחות/קולות גופניים, רצוי להתחיל “לענות לו” התינוק ממלמל “גגג” אנחנו חוזרים אחריו או אומרים מילה קצרה, התינוק ממלמל מלמול נוסף וחוזר חלילה. שלב זה חשוב מבחינת ההתפתחות התקשורתית ומתחיל להוות תקשורת אמתית עם תור- פעם אני מדבר ופעם מקשיב. לשלב הזה אני כבר לא יכולה לחכות (ולחקות)!!!

שפת התינוקות

כשאני אומרת שפת התינוקות אני בעצם מתכוונת לדיבור הזה שאנחנו משתמשים כשאנחנו מדברים אל תינוקות, יש כאלה שנשבעים שהם לא ידברו ככה לעולם בטענה שככה לא באמת מדברים. אז למה אנחנו בכל זאת באופן הכי טבעי פונים ככה לתינוקות?
הדיבור הזה הוא למעשה:
*קצב דיבור איטי יותר מהמקובל
*מילים פשוטות יותר וקצרות יחסית
* תנועות מאורכות (אהו”י)- מתווווקי קטנייייי
*הפסקות בשטף הדיבור (ואז לרגע מביטים ממתינים ומגיבים)
* טון גבוה יותר (יותר עולה)
* אוצר המילים מצומצם ומתייחס להתרחשויות של “כאן ועכשיו” (מה רואים/מה קורה כרגע- “מי לובש חולצה אדומה? מי?”)
* מנגינה בולטת לדיבור

וכל זאת תוך התייחסות אל התינוק כמבין ושותף מלא לשיחה. ולמעשה זהו דיבור שמותאם בדיוק ליכולות התינוקות ומסייע להם בתחומים רבים של השפה. חוקרים רבים (ביניהם בראון 1973) הוכיחו כי הדיבור הזה “הדיבור האימהי” מסייע לתינוקות.
ועכשיו כשהחורף מתחיל הרי אין משהו כיף יותר ונעים יותר לעשות מלבד “קוצ’י פוצ’י מתוווקייי איזה חולצה יפהה אתה לובש” (במנגינה עולה).
עד הפעם הבאה, חורף נעים לכולנו.