Just another WordPress site

Category: הבלוגיה

  • טיפוח בדבש

    הנוזל הזהוב – המתוק הזה, מתברר, נושא עמו גם סגולות קוסמטיות מופלאות לשיקום העור ולטיפוח היופי.

    כבר בימים קדומים קליאופטרה נהגה לרחוץ באמבט של דבש וחלב אתונות להבריק את עורה, נשות הקיסרויות בסין נהגו למרוח על פניהן גרעיני תפוז טחונים עם דבש – וריאציה קדמונית לתכשירי הניקוי הגרגיריים בני ימינו… מה הן ידעו כבר אז?

    סודות היופי של הדבש

    הוא טבעי, אינו גורם לגירויים בעור, ולכן מתאים לשימוש במוצרים המיועדים לעור רגיש; הוא סופח ואוצר לחות רב עוצמה; הוא אנטיספטי ויעיל במיוחד לטיפול באקנה ולריפוי כוויות, חתכים וצלקות; הוא מכיל אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון), המסייעים בעיכוב תהליכי הזדקנות בעור
    הדבש, כשהוא נמרח על העור כמרכיב במוצרים קוסמטיים, סופג לחות מהאוויר וגם מהיסוד החשוב ביותר בכל תכשיר לעור – המים. בזכות תכונות אלה של ספיגה ואצירת לחות, הדבש יוצר על פני העור שכבת לחות ששומרת על מאגר הלחות בעור ומשפרת את מרקמו

    אחת התכונות המופלאות של הדבש, היא יכולתו למגר ביעילות מטרדי עור נפוצים, מפצעון סורר ועד אקנה. ריכוז הסוכרים הגבוה שבדבש הופך אותו לקוטל חיידקים טבעי, משום שחיידקים אינם יכולים להתפתח בחומר אוסמוטי (או בעברית: חומר בעל ריכוז גבוה, שסופח נוזלים). הדבש במצבו הטהור פשוט מייבש את הסביבה עמה הוא בא במגע, וזו גם הסיבה שאין למרוח אותו ישירות על עור בריא, אלא רק בתוספת לחומרים אחרים. אם תמרחו דבש בלבד על הפנים כמסכה, הוא יספוג את כל הלחות והנוזלים מהעור ויותיר את העור מיובש ומקומט

    גם הרפואה הקונבנציונלית הכירה בסגולותיו המרפאות של הדבש. מתברר כי גם בבתי חולים משתמשים בדבש לטיפול בפצעי עור, כוויות, חתכים וצלקות אחרי ניתוח.

    לפניכם מתכוני טיפוח קלים להכנה על בסיס דבש:unnamed

    מסכת דבש וביצה להזנת עור יבש

    מוסיפים כף דבש לחלמון טרי ובוחשים היטב. את המסכה מורחים על העור ומשהים למשך עשר עד 15 דקות. שוטפים את הפנים במים פושרים. מומלץ כמסכת בוקר יומית לפנים

    מסכת קמח ודבש לריכוך קמטים

    מערבבים כפית דבש עם שתי כפות קמח לבן וחלבון מוקצף מביצה אחת. מורחים את העיסה הבצקית על הפנים למשך חמש עד עשר דקות. שוטפים במים

    פילינג דבש ושקדים לניקוי וקילוף העור

    מערבבים כפית דבש עם חצי כפית מיץ לימון טבעי ושתי כפיות שקדים קלופים וטחונים היטב. משפשפים בעדינות את הפנים בתערובת. שוטפים את הפנים במים פושרים

    מסכת חלב ודבש לתוספת לחות

    מערבבים שתי כפות דבש עם שתי כפיות חלב. מחליקים את התערובת על הפנים ועל עור הצוואר. מניחים להיספג לעשר דקות. שוטפים את הפנים במים קרים

    מסכה לשיער לתוספת לחות

    מערבבים חצי כוס דבש עם רבע כוס שמן זית ושומרים בצנצנת זכוכית או בצנצנת נקייה (משתמשים בשתי כפות מהתערובת בכל פעם, לשיער יבש אפשר להשתמש ביותר). מורחים על השיער אחרי שטיפה קלה, לא חפיפה, ומעסים היטב לתוך השיער בעזרת האצבעות. חובשים על הראש כובע רחצה ומשאירים על הראש ל-30 דקות. חופפים ומייבשים כרגיל.

     

  • חושך ואור

    אני עוד מעט הולכת לישון, מבט ממושך בחוץ ופתאום אני בוהה. חשוך עכשיו ואפשר לראות את כל הבתים סביבי, את הבפנים, את האנשים, ולא רק ווילונות לבנים סגורים. האורות דולקים ועכשיו הכל פתוח. אפשר לראות ולגלות דברים שיותר ברורים בחושך. אני רואה אותם שותים יין וצוחקים אחד לשניה, ואת האבא הזה שאני קוראת לו “אבא של יום ראשון” מנגן בגיטרה לילדים והנה הבחור שלא יודע אנגלית סתם יושב ומגלגל.

    אני מסתובבת ומסתכלת על הבית שלנו מבחוץ, נראה קצת מוזר ומשעמם. אבל רק לרגע.unnamed

    אני רואה בלאגן של ילדים בכל מקום, אך שמה לב פתאום לעלים היבשים שאספנו יחד, מפוזרים על הרצפה, אחרי שהעפנו אותם באוויר והם נחתו והסתבכו בתלתלים, שלי, שלה. אני רואה את האגוזים המצחיקים שמפוזרים בכל רחבי אמסטרדם וטרם גילינו את שמם. החלטנו לקרוא להם אגוזים חומים. והם מאד שונים מכל שאר האגוזים החומים.

    אני רואה את הכלים בכיור ונזכרת בארוחת ערב נפלאה שהיתה לנו יחד, בייבי חן ביקשה “פיקניק-מרפסת” שזה, כמה מפתיע, פיקניק במרפסת. שמנו את כל הדברים בסל, והופ הגענו למרפסת. אני נזכרת בשיחה שלנו ומחייכת, כמה אנחנו אוהבות לשבת במרפסת.

    המרפסת הקטנה שלנו, רק שתינו יושבות שם, עם קצת ספרים, צעצועים ו…הופ, כבר אין מקום. אבל זה שלנו. בייבי חן אוהבת להשקות את הבזיליקום ותמיד היא חותכת עלה קטן ומביאה לי כדי שאריח. אני אוהבת את החלון הענק פה, מהרצפה ועד התקרה, חלון שגם אם טיפה מתלכלך, תמיד פותח את הלב וגורם לי להסתכל אל עצמי והחוצה, ממנה והלאה.

    אני מכבה את האור ופתאום נהיה חושך. אמיתי כזה שמורכב מהמון נקודות קטנות ושחורות ורק לרגע אני לא רואה כלום.

    ואז אני רואה.

    לאט לאט בנינו לנו חיים, אמנם הכל טרי ובשלבי הקמה, שלא לומר תכנון, אבל יש לנו חיים. יש לנו בית שלא משנה כמה קר בחוץ, בפנים תמיד חם. יש לנו בית. יש לנו בית עם משפחה, עם זוג שמצחיק אחד את השניה, עם מוסיקה טובה, עם צחוק של ילדים ברקע, עם חדשות הולנדיות (כי ככה הכי טוב ללמוד), עם וויכוחים של חברים, עם שיחות סקייפי עם כל העולם.

    תמיד אנחנו מסתכלים על החוסר, מה לא בסדר, איפה לשפר. שוכחים לעצור, להסתכל, אל החוץ, אל הבפנים, אל החושך והאור ולראות את הבית.

    ועכשיו אני רואה כי יש פה בית.

     

    367

     

  • ריח של געגוע

    כשהשמיים הופכים אפורים, וקר וקודר בחוץ, כשהיום מתקצר והחושך מתפשט גם לשעות היום, אני חושבת מיד על עוגות שמרים!

    אני זוכרת את עצמי כילדה קטנה, חוזרת מבית ספר או מחוג התעמלות של אחר הצהרים היישר לבית עם ריח חמצמץ, ריח של בצק שמרים תופח. תמיד ידעת איפה למצוא אותו. צפון בתוך שמיכת צמר, מכורבל ועטוף על הכורסא ליד תנור הגז. שיהיה לו נעים ושיתפח לו בשקט ובשלווה.

    גם הבית שלי הוא כזה. רק מאחר ואני חיה בהולנד, וכאן רב השנה, בואו נאמר בעדינות, לא ממש חם, עוגות שמרים הן לא רק עוגות של חורף (כמו בישראל), אלא עוגות של כל השנה. כל כך של כל שנה, שאחת מאמרות השפר החזקות של בעלי הן: “אני בדיאטה, לא אוכל לחם…רק עוגות שמרים”.

    ועל אף הקור, אצלי לא תמצאו את הבצק עטוף בשמיכה יושב לבד בפינה בחושך כמו פולניה טובה.

    הבצק שלי יושב בקערה גדולה מכוסה בחיתול בד לח, בתנור שחומם מראש וכובה. מקום חמים ונעים, ללא רוח וללא הפרעות. כי ככה הוא בצק שמרים. הוא אוהב את השנ”צ שלו מאד מאד…

    משום מה לעוגות שמרים יש מוניטין של עוגות מסובכות, שרק מי שממש יודע לאפות, אופה עוגות שכאלה. ואני כאן כדי להפריך את המיתוס השחוק הזה. יש המון סוגי בצק שמרים, עם חמאה, עם חלב, על בסיס שמן או שמנת חמוצה. כל סוג נותן תוצאה מעט אחרת. אני אתן מספר טיפים הקשורים לעבודה עם שמרים באופן כללי. אם תיישמו את הטיפים מובטחת לכם תוצאה מוצלחת.

    1. סוג השמרים: יש שטוענים כי עבודה עם שמרים טריים הופכת את העוגה לטובה יותר. לדעתי ממש לא. עבדתי עם שמרים יבשים ועם טריים ואני מוצאת שנוחות העבודה עולה על הטעם. יחי השמרים היבשים! אני קונה כמות גדולה, ולאחר שפתחתי את האריזה הכל נכנס לתוך שקית זיפ לוק ששומרת על טריות ומונעת התחמצנות- ולמקפיא. מחזיק מעמד יופי יופי לתקופה ארוכה מאד.
    2. עבודה עם נוזלים בטמפרטורת החדר (חלב, ביצים, מים). כמות הנוזלים היא בגדר המלצה ותלויה בלחות של הקמח בו משתמשים. לכן מוסיפים את הנוזלים בהדרגה.
    3. מלח תמיד יכנס אחרון על מנת לא להיות במגע ישיר עם השמרים.
    4. זמן לישה: מהרגע שנכנסו כל המרכיבים למערבל המזון (מיקסר עם וו לישה- זה שנראה כמו בורג) ונוצר כבר גוש בצק, יש להמשיך ולתת למערבל ללוש את הבצק עוד כ-7 דקות. בדר”כ סך הלישה הוא כ-10 דקות. כיצד יודעים שהבצק מוכן? הבצק לא ידבק לדפנות, הוא יתלפף סביב וו הלישה, יראה חלק ואחיד, ואם תקחו חתיכה קטנה ותמתחו אותה, היא לא תיקרע בקלות. (כל זה מעיד על התפתחות רשת גלוטן בבצק).
    5. התפחה: ישנה אפשרות להתפיח בצק שמרים במקרר למהלך לילה (בעיקר בצק חלבי עם חמאה). בצקים שלא על בסיס חמאה, אני מתפיחה במקום חמים (תנור שהופעל על 50 מעלות וכובה). הקערה בה יונח כדור הבצק צריכה להכיל את כל הבצק שתופח, לכן צריכה להיות גדולה. על גבי הקערה אני מניחה חיתול בד לח (או מגבת מטבח דקה), הוא מגן על הבצק מהתייבשות אך עדין מאפשר לו לנשום.
    6. עיצוב: אני מוצאת שהדרך הקלה ביותר למתחילים היא הכנת עוגת שושנים. לאחר קבלת רולדת בצק, יש לחתוך אותה לחצי, כל חצי לחצי (רבע), כל רבע ל3 חתיכות ואז נוצרות 12 שושנים.

    אני חייבת להודות שאני מחליפה כל פעם מתכונים. המתכון המועדף עליי נכון להיום הוא מאתר מתכוניישן, הבצק הינו חלבי, עשיר וניתן לעיצוב בקלות. כמו כן ניתן להכין את הבצק מראש (בערב, כשיש רגע שקט), להתפיח במקרר ללילה ולאפות טרי ביום המחרת.

    עוגת שמרים

    בצק ל2 רולדות:
    300 גרם קמח לבן
    2 ביצים בטמפרטורת החדר
    3 כפות חלב
    5 גרם שמרים יבשים (חצי כף)
    45 גרם סוכר (רבע כוס)
    קורט מלח
    115 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
    מלית לבחירה: נוטלה, חמאת בוטנים ושבבי שוקולד, גנאש שוקולד ודובדבנים, ממרח חלבה ושבבי שוקולד, חמאה מומסת ועליה לפזר סוכר חום וקינמון, ריבת תותים ואגוזים קצוצים…כיד הדימיון הטובה עליכם.
    ביצה להברשה
    סירופ לזיגוג: רבע כוס סוכר עם רבע כוס מים- מרתיחים בסיר קטן וממשיכים לבשל 2-3 דקות להסמכה.
    ———————————————————

    IMG_9052בקערה של מערבל מזון מניחים, קמח, שמרים, סוכר. מערבבים מעט, מוסיפים את הביצים והחלב, ומתחילים לעבד. מוסיפים את המלח. לאחר התגבשות הבצק מכניסים את החמאה, כל פעם כמה קוביות עד שהיא נטמעת בבצק.סה”כ מעבדים כ-10 דקות במהירות נמוכה. (במהלך הלישה, לאחר כ3-4 דקות, אם הבצק יבש מידי, ניתן להוסיף עוד כף חלב. אם רטוב מידי ולא מצליח להאסף על וו הלישה מוסיפים עוד כף קמח.)

     

     

    IMG_9058

    מעבירים את הבצק לקערה, מכסים בחיתול בד, ומכניסים למקרר להתפחה ללילה.

    מוציאים את הבצק מהמקרר. בנתיים מחממים תנור ל50 מעלות ומכינים 2 תבניות מאורכות משומנות או אחת עגולה גדולה.

    מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים. כל חלק מרדדים למלבן בעובי של 1-2 ס”מ.

    IMG_9059

    על כל מלבן בצק מורחים מלית לפי בחירה. מגלגלים בצורה מהודקת.

    IMG_9060

     

     

     

     

    את הרולדה נחתוך לחצי, כל חצי לחצי (רבע) וכל רבע ל3 חתיכות.

    IMG_9061את 12 הפרוסות מניחים כשהחתך כלפי מעלה בתבנית עגולה או מאורכת לפי בחירה. יש להשאיר רווח בין פרוסות.

     

    IMG_9055

     

     

     

     

    מכבים את התנור. מניחים את התבניות מכוסות בחיתול בד להתפחה של כשעה בתנור הכבוי. לאחר הכפלת הנפח, הפרוסות יצמדו אחת לשניה וייצרו עוגת שושנים יפייפיה.

    נוציא את התבנית מהתנור ונחממם אותו ל180 מעלות (ניתן בתוכנית טורבו או רגילה).

    את העוגות התפוחות נבריש בעדינות בביצה טרופה.

    לאחר שהתנור חם, נכניס את העוגות לשליש התחתון של התנור ונאפה כ-40 -45 דקות. להכין סירופ סוכר.

    לאחר שהעוגות יצאו מהתנור ובעודן חמות, נזגג אותן בסירופ סוכר.

    IMG_9062(1)

    צילומים: מיטל בויום למל

  • מה זה השטויות האלו – דיקור

    מהו דיקור סיני?

    אם תשאלו אותי מהו דיקור סיני אספר לכם שזו ההפתעה של חיי.

    קשה לי להסביר מה גרם לי לבחור במקצוע זה.

    לפני 20 שנה, בנקודת הזמן בה התחלתי את מסע חיי בתחום מרתק זה הייתי בחור צעיר בן 24 המחפש ללמוד אחרי שנתיים של טיולים ועבודה במזרח הרחוק ובאירופה.

    הייתי אז ועודני בן אדם עם ראש מאוד רציונלי, רגליים על הקרקע ומה לעשות, הראש קצת בעננים.

    התלבטתי בין פסיכולוגיה למקצועות הדורשים ראש ריאלי,מתמטי. יד הגורל הביאה אותי לפגוש חבר שהכרתי שנתיים לפני בהודו, אשר סיפר לי אודות מקצוע מוזר אותו החל ללמוד כשנה לפני פגישתנו.
    באותה תקופה תחום זה בארץ היה די בחיתוליו ונחשב לתלוש משהו מהמציאות המערבית. עם זאת, משהו חזק ממני משך אותי ללמוד את המקצוע שהפך למסע של חיי.

    Treatment by acupuncture. The doctor uses needles for treatment of the patient.מצאתי את עצמי מרותק ללימודי המקצוע ולהבנה, איך עובד הדבר הזה?

    איך יכול להיות שדוקרים אנשים, כלבים, ילדים וסוסים בנקודות שונות בגוף וכתגובה מתחיל תהליך של ריפוי. לעיתים אחרי מספר טיפולים ולעיתים עד כמה שישמע מוזר רואים שינוי תוך שניות ספורות.

    איך נזלת אלרגית של עשרות שנים נעלמת כלא הייתה ?

    איך אנשים בדרך לניתוח משנים את מסלולם בעזרת דיקור ?

    אני זוכר את הפעם הראשונה בה ראיתי איך חוסר איזון באורך הרגליים משתנה תוך שניות אל מול עיני. אני פשוט הייתי בהלם. מאז עשיתי זאת מאות פעמים וזה מצליח כמעט כל פעם מחדש.

    בתחילת דרכי, כשהייתי עדיין סטודנט לרפואה סינית, היו לי ספקות רבות ולמרות שלמדתי את כל התיאוריות כדי לגרום לדבר הזה לעבוד היו לי מחשבות שמדובר בתופעת פלצבו, או ביד המקרה.

    היו לי מחשבות כמו: מה היה קורה אם לא הייתי עושה דיקור ? אולי הבעיה הייתה עוברת מעצמה ? האם הפעם זה יעבוד, או שצפויה לי אכזבה ?
    מאז חלפו שנים רבות, תחום זה של הדיקור הסיני נחקר עמוקות גם בסטנדרטים מערביים. קיימות הוכחות חד משמעיות לכך שבעקבות דיקור משתחררים לגוף חומרי ריפוי טבעיים כמו: אנדורפינים, קורטיזון, סרוטנין ועוד.

    המחקרים החדשים בודקים את השפעת נקודות בודדות בזמן דיקור על המוח. סורקים את מוחו של מטופל במכונת הדמיה, MRI, בזמן דיקור ובודקים איזה איזור במח מושפע בעקבות הדיקור של אותה נקודה שבודקים.
    לדוגמה, נקודה מסוימת בכף הרגל מעוררת תגובה במוח באזור הידוע כקשור לראיה או נקודה אחרת הקשורה לרגשות וכד’. one-side-pain
    המחקרים הקלאסיים בודקים את יעילות הדיקור על מחלות או בעיות שונות כמו: כאבי גב, כאבי ברכיים, יתר לחץ דם וכד’.

    לפני מספר שנים יצא סרטון דוקומנטרי של ה BBC אודות הדיקור הסיני. בסרטון רואים עובדות מדהימות לגבי הדיקור הסיני. הסרט פותח בניתוח לב פתוח בהרדמה מקומית של מחטים סיניות בלבד, מאוחר יותר המדענים בסרטון מוכיחים את השפעת הדיקור על המוח ועוד דברים מרתקים – סרטון באורך של כ 50 דקות – ממליץ בחום.
    להלן הקישור: Acupuncture – The Eveidence

    לפני מספר שנים פרסם אירגון הבריאות העולמי DE WHO (ארגון הבריאות העולמי) רשימה ארוכה מאוד של בעיות שנחקרו והוכחו כי הטיפול בדיקור יעיל בריפויים החלקי או המלא, בינהן (כאבי ראש, כאבי גב וצוואר, בעיות כאב רבות, בעיות רבות בתחום הגניקולוגיה,בחילות בהריון, כאבי בטן ועוד…)

    האם היום כבר פחות מעניין אותי איך זה עובד ?
    היום אני כבר פשוט יודע שזה עובד וזה מה שחשוב!

    נו, אז רוצים לדעת מה למעשה קורה במהלכו של טיפול דיקור ?

    אפתח בזה שרב הנסתר על הגלוי. אם זאת כפי שציינתי קודם, בעקבות דיקור משתחררים לגוף חומרי ריפוי והרגעה אותם הגוף יודע לייצר, אך ייצורם מוגבר בתהליך דיקור.
    בגוף האדם ישנם מאות רבות של נקודות דיקור. רובן יושבות על מערכת מסועפת של מרידיאנים הקשורים לאיברים השונים בגוף ומחוברים בינם לבין עצמם. הם מחזקים את הקשר בין המערכות השונות.
    דרך המרידיאן ונקודות הדיקור שבו, ניתן להשפיע על האיברים והמערכות השונות בגוף. קיימות תיאוריות רבות לגבי אופן הטיפול אך העיקרון בכולן דומה.
    צריך להפעיל את הנקודה כדי להתחיל תהליך. נקודת הדיקור היא מעין כפתור עליו לוחצים/דוקרים כדי ליצור תגובה. לחיצה/דקירה של מספר נקודות במקביל במהלך טיפול נכון יוצרת סינרגיה (אחד ועוד אחד שווה שלוש).

    מדובר על דקירה במקום מדויק לעומק מדויק, אותו מטפל מיומן יודע להרגיש.

    התיאוריה של הרפואה הסינית מתארת את תפקודה של כל נקודה ונקודה וכן את שילובי הנקודות. מדובר על תיאוריות רבות שנאספו במשך אלפי שנים לתיאוריה מגובשת אחת הנקראת TCM (Traditional Chinese Medicine). חשוב לציין שתחום זה ממשיך להיחקר ולהיחשף ומפעם לפעם נחשפות תיאוריות ופיתוחים חדשים, אשר מתווספים על הקיים.

    acupunctureהמחטים

    המילה “מחטים” יוצרת רתיעה מסוימת אצל אנשים רבים שלא בצדק. המחטים בהם משתמשים היום בדיקור הן עדינות, דקות וגמישות. הן עשויות פלדת אלחלד והן דקות כל כך, ברמה כזו שמטפל מיומן יכול להחדיר את רוב המחטים באופן כזה שהמטופל לא יחוש כלל כאב. לעיתים מורגשת עקיצה קטנה ובמקרים חריגים יורגש כאב קצת יותר חזק. אך מקרים אלה, חריגים הם ויורגשו בד”כ אצל מטופלים רגישים במיוחד.
    לתינוקות,אנשים רגישים במיוחד, או אלרגיים למתכות ניתן להשתמש במחטים מצופות סיליקון.

    חשוב לציין כי מטפלים רבים אוחזים בגישה הטוענת שתחושה חזקה בנקודת הדיקור בזמן דיקור היא הכרחית לקבלת תוצאה משביעת רצון.
    אם קיים בכם הפחד מדיקור כדאי לברר זאת לפני ההגעה לטיפול. לא מדובר במטפלים חסרי הכשרה או ניסיון, מדובר פשוט בגישה אחרת.
    בעבר הרחוק השתמשו בסיבי במבוק, מחטי מתכת עבות ואף צרבו את נקודות הדיקור ע”י הבערת תערובות צמחים.

    לסיכום,אומר תודה לכפיר, ידידי, אשר בזכותו נחשפתי לתחום מרתק זה.

    תודה למורי, תלמידי וכמובן למטופלי הרבים,אשר ללא הם, הכל היה נשאר רק כתיאוריה.

    אני מאחל לכם לחוות את עוצמתו של הדיקור הסיני,
    ועד אז…..שתהיו לי בריאים !

    שלכם בידידות,
    זהר

  • רשימות

    טוב, אז אולי זה קטע של אמהות, אבל אני נוטה לעשות רשימות. מדי ערב, נכנסת למיטה ועושה רשימות. דברים שאני צריכה לעשות מחר, דברים שאני צריכה לקנות, טלפונים לעשות, דברים לברר ובגדול – דברים. רשימות.

    יש מגוון רחב של סוגי הרשימות שלי, יש לי את רשימת המילים המשובשות שבייבי חן אומרת, רשימת הדברים שאני צריכה לעשות כשיהיה לי זמן, רשימת הקללות שהייתי רוצה לדעת במגוון שפות, רשימת הדברים שאבא של בייבי חן צריך לעשות וכמובן הרשימה הנצחית – רשימת הדברים שאני חייבת להספיק לעשות עד גיל 35. ועוד רשימה מקבילה, לגיל 40, למקרה שאני לא אספיק.
    לפעמים הכל בראש, גם שם זה מתויק ומסודר כמובן, לפעמים אני שולחת לעצמי מייל ולפעמים חוזרת למחברת הישנה שלי. כותבת כמו פעם. וזה הכי כיף.

    notesלאחרונה נוספה לי רשימה חדשה – דברים שקורים לי באמסטרדם.
    אבל לא מדובר בסתם דברים, להם יש רשימה נפרדת, אלא פה מדובר בדברים שמצחיקים אותי, דברים שמפתיעים אותי, דברים שמפדחים אותי, דברים שאני לא מאמינה שאני כותבת ובכל זאת כותבת, דברים שמביכים אותי, דברים שאולי אכחיש שאי-פעם קרו לי.
    נו בקיצור, דברים שקורים לי באמסטרדם.

    אז ככה:

    1. לבקר בסופר מדי בוקר ואפילו מדי ערב.

    2. להיכנס למטבח ולתהות איפה המקרר.

    3.  לבהות בבחורות גבוהות. ענקיות.

    4.  לקנות חולצה כתומה כי כתום זה מאד יפה. וגם מכנסיים. וגם צעיף (כתום, כן?) כי זה פשוט מהמם. ולק כתום שיתאים להכל.

    5.  ללבוש הכל באותו היום.

    tulips
    אף מילה על טוליפים

    6. לתלות בגדים ליבוש בחדרון בתוך הבית תוך תהיה מדוע לא תולים בחוץ.

    7. להבין למה לא תולים בחוץ.

    8. להנות מקיץ של 15 מעלות.

    9. להתרסק עם האופניים בגיל 32.

    10. להתרסק עם האופניים בגיל 32 עם בייבי חן.

    11. הכל בסדר!

    12. ילדה בת 10 עוקפת אותי עם האופניים שלה. ואני? מחייכת.

    13. לשמוע את בייבי חן מקשקשת בהולנדית ולהתבאס שאני לא מבינה אותה.

    14. לבקש מבייבי חן שתתרגם לי הולנדית.

    15. לרכוב על האופניים בלילה באמסטרדם המוארת. היסטרי.

    WINDOWS 1
    להציץ לאנשים בחלון ולצלם…

    16. להסתכל שעות, ללא בושה, בחלונות המקושטים של אנשים פרטיים. ואז לצלם.

    17. לתהות מה פשר כוסות הבירה הקטנות.

    18. לקבוע פליידייטס לבייבי חן שבועיים מראש.

    19. לתהות למי יש חיים יותר טובים פה, לי, או לכלבים.

    20. להזכיר את מונדיאל 74′ ליד הולנדי ולהצטער.

    21. גרמנים.

    22. רגע, איפה פה הקניון?

    23. תוכניות סקס ב-19:00, קומדיות ב-23:00. היגיון הולנדי במיטבו.

    24. ושום מילה נוספת על טוליפים. או איקאה.

    25. לספור כמה ילדים עד גיל 5 אפשר למקם בזוג אופניים אחד.

    26. ואצלי? הכל LEKKER!

    lekker

  • טיפים ירוקים לטיפול וניקוי

    במסגרת החיפוש התמידי שלי כיצד להמנע מכימיקלים וחומרים שמזיקים לבריאות המשפחה שלי, המשכתי מעבר לתחום הטיפוח האישי והמזון, גם לחומרים אשר משמשים אותי באופן יומיומי בבית.
    כמות החומרים התעשייתיים והמזיקים שאנו נחשפים אליה בתחזוקת הבית הינה עצומה ולא ממש הכרחית !
    מדהים אותי כל פעם מחדש כמה דברים פשוטים כמו לימון וחומץ, עושים עבודה מדהימה בניקיון והברקה ללא רעל וכמובן בעלות נמוכה יותר…
    רוב חומרי הניקוי הקיימים בשוק מכילים כימיקלים רבים אשר פוגעים בעור, במערכת הנשימה ומסוגלים לחדור אל הגוף. כמו כן, הם פוגעים מאוד באיכות הסביבה.
    שימוש בחומרי ניקוי טבעיים, כאלה שניתן להכין באופן עצמאי בבית בקלות, מפחית באופן משמעותי את הסיכון לאלרגיה, קשיי נשימה וגירויי עור אשר נגרמים עקב רגישות לפטרוכימיקלים (תוצרת נפט) וריחות סינתטיים שנמצאים במוצרים הכימיים הרגילים.

    בנוסף, מדובר בחומרים המתפרקים בקלות כחלק מהמחזור האקולוגי והשימוש בהם מקטין זיהום משאבי מים וקרקע והשימוש בהם מסייע לשמור על הכדור שלנו בריא יותר.
    אספתי כאן מספר טיפים שימושיים ופשוטים שיעזרו לכם במעבר לניקיון ירוק יותר:

    אבנית בקומקום

    לקומקום אפשר לשפוך חומץ, להשרות ולשטוף. במקרים עקשניים  ניתן לחזור על פעולת ההשריה והשטיפ או לחמם את הקומקום עם החומץ בפנים . הקומקום יצא מבהיק וללא שאריות או ריח של חומץ.

    אבנית ומשטחי אמבטיה

    בקבוק תרסיס עם חצי-חצי מים וחומץ יסיר את כתמי האבנית מהברזים והחרסינות כולל פסים חומים מתחת לברז או באסלה. שפשוף המשטחים עם סודה לשתייה ילבין ויבהיק. אפשר לפזר את הסודה ככה או ליצור משחה בערבוב עם מים.

    ניקיון האסלה

    שפשוף עם מלח לימון וחומץ לסירוגין יבהיקו ויחטאו ביעילות

    מטבח

    שמנים אתריים של הדרים מוסיפים לתרסיס מים+חומץ ומתקבל נוזל לניקוי כללי של המקרר, משטחי עבודה ווילונות האמבטיה.

    שומנים דביקים ושרופים

    שומנים ניתן לנקות עם אלכוהול נקי (95%) הכי פשוט שקונים בכל סופר.
    כלים עם שומנים שרופים אפשר להשרות במים רותחים עם סודה לשתייה ולשפשף, אם השרוף עקשני במיוחד חיזרו על הפעולה כשהכלי עדיין חם.

    הלבנה

    סודה לשתייה תלבין את הכיור וגם כלים עם כתמים .את הכלים יש להשרות ללילה עם מים חמים וסודה לשתייה ובבוקר לשטוף.

    שטיפת רצפות

    מים חמים עם תוספת ספל חומץ לדלי יעשו את העבודה. למי השטיפה האחרונים אפשר להוסיף כמה טיפות שמן אתרי לבישום וחיטוי.(למשל לבנדר או תפוז)

    פרוסות לימון במדיח הכלים

    כדי לנקות את המדיח ולגרום לו להבריק את הכלים ביעילות (במיוחד שמדובר בכלים שמנוניים) וגם להותיר אותם ריחניים, פרסו לימון לרבעים, הוציאו את הגרעינים ומקמו אותו במגשים העליונים ביחד עם הכוסות. תתפלאו לגלות את כוחה של חומצת הלימון.

    סודה לשתייה למקרר ריחני

    כדי שהמקרר לא יספוג שלל ניחוחות לא רצויים, מומלץ להשאיר קופסת סודה לשתייה פתוחה באחת מפינות המקרר. את הקופסה הפתוחה ניתן לנצל לתקופה של כחודשיים.

    לסיכום, אני ממליצה להתחיל פשוט עם משהו אחד מהרשימה, לבדוק כמה הוא מועיל לכם ומשם להמשיך ולהוסיף עוד רעיונות.

    אם יש לכם עוד המלצות ורעיונות נוספים אשמח לשמוע בתגובות וללמוד מנסיונכם!

    רק בריאות ושנה ירוקה!

  • כופרת בחומוס

    נחתנו ברגע האחרון בארץ הקודש בעקבות אובך קליל באמסטרדם. ממש טיימינג מושלם שעות ספורות לפני כניסת יום כיפור. עוד במהלך הטיסה התחלתי להתרגש ולהרגיש רעב וגעגועים עזים לאוכל ישראלי משובח. חוץ מגעגועי למשפחה ולחברים, הדבר העיקרי אשר חסר לי בהולנד זה אוכל (וים).
    ה’קולינריה ההולנדית’ היא לא בדיוק הסיבה אשר בגללה עברנו להולנד.

    המנות הפלסטיות המהונדסות במטוס רק הגבירו את געגועי לאוכל. התחלתי לפנטז על שולחן מלא בכל טוב וכמובן מעל לכל מרחף הג׳אנק הישראלי שבדרך כלל אינו שוכן על שולחני, אך בארץ מקבל משמעות אחרת. במיוחד בביקור מולדת. אני סוג של תיירת לא? אז תנו לי קצת להתרגש.

    הגענו. פרקנו את חפצינו ושעטנו חסרי נשימה לארוחה מפסקת אצל חברים טובים בבת חן. כמיטב המסורת הארוחה היתה גדושה בכל טוב פלוס תוספות פלוס פלוס. סוג של ‘ארוחת חירום’ לפני כניסת הצום. נותרו לנו 45 דקות לבלוס. לעכל ולבלוס שוב לפני הצום. הכל קרה מהר. מהר מדיי. השולחן הכיל כל סוג אפשרי של אוכל משובח שפינטזתי עליו בטיסה. בקושי הספקתי ללגום מים בין ביס לביס. יש לציין שגם לא ממש דיברתי עם חבריי. הייתי ממוקדת מטרה. למלא את גופי בכל טוב. גם אם לא התכוונתי לצום, הגוף שלי ממש התחנן לאחר הארוחה שאניח לו בבקשה לכמה שעות טובות.

    images(1)קצת אכזרי לנחות וישר להכנס לצום, אבל קיבלנו זאת באהבה. הצום עבר חלף לו בשלום.
    (איך לא יעבור בשלום אחרי ארוחה כזאת?!?)

    אני מסתובבת ב’ארץ זבת חלב ודבש’ ומוחי מתחיל להזות על ג׳אנק פוד:
    חומוס (לא שחומוס הוא בהכרח ג׳אנק אבל במקומות שהסתובבתי אפשר להגיד שכן)
    פלאפל
    מסעדות פועלים מכל הסוגים
    ג’חנון
    פיתות
    בורקסים
    פיתות ממולאות בכל טוב
    ונעצור כאן כי אני שוב רעבה ועוד מוקדם בבוקר.

    בכל פעם שאני מגיעה לארץ אני רוצה לטעום הכל. להפגש במקומות שאפשר כבר לשלב אוכל וחברה טובה. אני מחפשת את האוכל הבסיסי של סלט קצוץ עם טחינה, שקשוקה, בצקים ממולאים בכל מה שאפשר לדחוס לתוכם. חבריי היקרים לא מבינים על מה המהומה ומעדיפים מקומות קצת יותר מעניינים מ’חומוס משו’ או דר’ שקשוקה.

    אני לא אוכלת ג׳אנק. אוכלת בריא. מאד מודעת למה נכנס לגופי, אבל בארץ אני פורקת כל עול.
    אוכלת ללא חשבון. מתרגשת כמו ילדה ולא יודעת למה כל הזמן אני רוצה לאכול חומוס. מה קורה כאן? אין לי שמץ. כאשר גרתי בארץ לא אכלתי חומוס אך בכל ביקור אני ישר מפנטזת ומחפשת חומסיות שוות שטרם פקדתי.

    על הכביש. אני משייטת עם הרכב בכבישי ישראל ומנסה להתעלם מהצפירות סביבי ונפנופי הידיים. מנסה לא לתת להם מקום של חשיבות ולהרעיד את עצביי. לפעמים אני שואגת חזרה: ״למה… אבל למה לצפצף…?! תנו לרמזור להתחלף!!״. מבינה שבארץ כולם במצב כוננות. על הכביש. בדרך. כל הזמן אתה במצב של ל׳קראת משהו׳. מנסה לא לתת למצב לנהל אותי, אבל נכנעת אחרי יום וחצי על הכביש. טרם צפרתי באכזריות, אבל הגברתי את המוזיקה ברכב כדי לנסות להדוף את רעש הצפירות של הנהגים סביבי.

    10659338_10152713883289330_1072054435689903327_n

    אני מוצאת את עצמי מחייכת הרבה. לא יודעת אם זה כי מזג האוויר האירופאי עידן את הנמשים שלי או אני פשוט מרגישה כמו תיירת בחופשה?! למען האמת אני מחייכת הרבה כי הפעם בחרנו לשכון ליד הים.
    אני ‘מכורה לים’. מכורה קשה. משפחתי וחבריי יודעים בביקור בארץ לא משנה מה מזג האוויר אני אהיה רוב הזמן בים. לפני שעברנו להולנד, גרנו בעמק הכי יפה בעולם בין כרמים ושדות וים כחול- עמק חפר. החופים הכי יפים בעולם נמצאים שם – ואני שוקעת לתוכם.

    סוכות. נסכם את זה כך: כנראה שמדובר במסורת. ערב סוכות יורד גשם. לא משנה אם חם ולח- הגשם מבקר אותנו וכנראה פשוט צריך להפנים. בהחלט חוויה רטובה והעיקר שהילדים נהנים והקישוטים רטובים. חלק מהחג אז למה אנחנו מופתעים כל פעם מחדש?

    השקיעות בארץ… והשקיעות בארץ במיוחד כאשר גרים ליד הים הן קסם. קסם מיוחד ומהפנט רק זה שווה ערך ל’ריטריט’. הצבעים. השמיים. מעברי הצבעים…אותי זה ממלא כל פעם מחדש. מרגיע ומחזיר אותי לאיזון הרצוי. חג שמח לכולנו.

    photo

    צילומים: רוית שני לוי

  • אבולוציה

    אני שוכבת על ספה אדומה ומשתעלת. בוהה בתקרה הלבנה ומנסה להבין אם התקרה באמת לבנה או שהיא בצבע קרם ממש נקי. ואיך בכלל תקרה מתלכלכת…?

    אני בולעת רוק ומרגישה מעין כדור קטן, גם הוא לבן, בגודל של כדור-רשת שהתמקם לו בגרון שלי. טוב, אני מגזימה, טיפה יותר קטן, בערך בגודל של כדור טניס, והאמת, שהוא גם בצבע ירוק. אבל זית. הדבר המפתיע הוא שהכדור טניס הקטן הזה פיתח לעצמו מעין קוצים כאלה….כאבים, חדים, מאד.

    אני תוהה מדוע אנחנו צריכים לבלוע רוק. זה מציק לי עכשיו וזה תמיד מציק לי בביקורים אצל רופא השיניים האהוב עליי. כן, נו, אני אוהבת ללכת אליו. וגם לשניה, השיננית. הכל חוץ מהקטע של הרוק ומשאבת הרוק המאוסה.

    אני מסתכלת שוב אל התקרה ומגיעה למסקנה שאנחנו חייבים לסייד פה, זה נורא מלוכלך.

    מתחיל לכאוב לי הראש. כל המחשבות האלה על חלוקים לבנים וכדורים צבעוניים, לא עושות לי טוב. ואז שוב אני מרגישה את הפטישונים הקטנטנים דופקים לי על הראש. בקטנה כן? ואחרי אלף קטנות, מגיע אחד חזק במיוחד. נראה לי שזה סופי.

    אני חולה.

    אני עדיין מצופה לקום כרגיל, להתנהג כאילו כלום, לעשות את המטלות שלי כרגיל וכמובן – לטפל בבייבי חן כרגיל. וזה הכי לא רגיל. מענין מה יהיה מחר בבוקר. מעניין אם אני אהיה פה מחר בבוקר.

    כשאבא של בייבי חן חולה, כל העולם עוצר מלכת. כי הוא חולה וצריך לעצור.

    untitledכשהוא חולה במיטה, הלונה-פארק נפתח. ואז בעולם שלו, אפשר לראות סרטים (ואפילו לצחוק מדי פעם!) או לקרוא ספרים. הוא מקבל אוכל למיטה (יש רשימה מוכנה שמועברת מראש, בשלב דגירת המחלה) ולאחרונה הוא מצליח לסנג’ר את בייבי חן לכל מיני מטלות קטנות. ואז אני רואה אותה, יצור קטן ומתולתל מצחצח שיניים ליצור גדול, והיא? מתגלגלת מצחוק. ואז היא מנסה לגרוב לו גרביים. מנסה, שעה מנסה. האמת שזה העסיק אותה יפה, וזה נפלא, כי בסוף היא הצליחה, ולא ויתרה.

    ופתאום אני רואה את שניהם קופצים על המיטה, והוא מצלם אותה כמו נער מתבגר בהופעה של מדונה. ואז הוא נזכר שהוא חולה. וכואב לו. ולוחץ לו. לחצים בחזה. כאבים בנקודת חן. ובכלל, כל מערכת העצבים פתאום מתחדדת. ויש לו משאלות אחרונות. ובקשות משונות. וארוחה אחרונה. ותמונה אחרונה. ונשיקה אחרונה. וכאפה אחרונה. באהבה.

    כשגברים חולים הם חושבים שהם עומדים למות. הם רואים את המוות וקופאים.

    כשנשים חולות, הן מבינות שהן חיות. הן ממשיכות לתפקד בלי יותר מדי דרמה, החיים ממשיכים איתן, לצידן. ובסוף, אם יהיה זמן, גם יטפלו בעצמן, אבל רק אם יהיה זמן.

    הוא חולה רק כמה דקות וכבר הפך את חדר השינה לחדר מבצעים עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת (הגיע לפה מקרן!). אפילו את בייבי חן הוא הפך לעוזרת האישית שלו, תפקיד שעשתה פעם עבורי 🙂

    ואני כרגיל. אבל עדיין חולה.

    פתאום צלצול בדלת ומוביל נכנס, הוא משתעל ומתחיל להרכיב את השולחן. הוא מסיים ואני מבינה שיש לנו באמצע הסלון שולחן ביליארד. הוא יוצא. וחוזר מיד עם המקלות.
    איך זה שבשעת מחלה, או אפילו כאב ראש קטן ולא מזיק, ככל שעוברות השנים, הגברים התקבעו להם בעמדת המסכן מאמסטרדם (יש דבר כזה? מסכנים באמסטרדם?!). ואילו הנשים התקדמו? הנשים השכילו להתקדם ולקבל זאת כחלק מהחיים. איפשרנו לעצמנו לגדול ולהתפתח לצד הוירוסים ולא לדומם מנועים.

    אני נזכרת באמא שלי ורוצה אותה קרוב קרוב. מתגעגעת אליה, לנוכחות שלה, לחיבוק המחמם, רוצה שגם בי יטפלו, שגם לי ידאגו. שומעת את הבטן מקרקרת ונזכרת באוכל המנחם שלה, אוכל של אמא – פשוט וקלאסי, ללא יומרות, פשוט מאהבה.

    אני מסתכלת על בייבי חן שמקרקרת סביבו וחושבת על המסר שמועבר אליה, ובשניה אחת מחליטה – בכוחי לשנות את העתיד! אני מכריחה אותו להפסיק לשחק ביליארד ולהכין לנו, הבנות, ארוחת ערב.
    מסתבר שיש הרבה שימושים למקלות הביליארד והוא מסכים.

    imagesCAD9Y90O

  • לכבוש את הארץ השטוחה

    אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?

    אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.

    אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.

    ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
    חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !

    אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.

    כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.

    אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.

    אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
    מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!

    המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!

    מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)

    מלפפונים קטנים חזקים
    עלי סלרי
    עלי שמיר
    6-7 שיני שום
    פלפל חריף
    (עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)

    מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
    לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
    מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.

    הוראות טיפול:
    שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
    במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
    בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
    כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.

    הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.

    בהצלחה
    (כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)

  • על מיתוסים ו”דו לשוניים”

    מי לא שמע מיתוסים בנושא ילדים דו לשוניים כמו למשל, ש”ילדים דו לשוניים לומדים מאוחר יותר לדבר”? או שהם “איטיים יותר”? אבל האם זה באמת נכון?

    כאמא לתינוק דו לשוני וכקלינאית תקשורת, קיבצתי מספר מיתוסים מול אמיתות מבוססות מחקרית שכדאי וחשוב לדעת.

    נתחיל מההתחלה – מי הוא אדם דו לשוני?
    אדם דו לשוני הוא אדם שמשתמש ביותר משפה אחת בחיי היומיום שלו עם אנשים שונים ובמצבים שונים. יתכן שלאדם זה, שפה אחת הינה חזקה ומשמעותית יותר. בחלוקה גסה (ויש חלוקות עדינות מדקדקות ומעמיקות יותר) ישנם שני סוגים מרכזיים של דו לשוניות:

    1. דו לשוניות סימולטנית– כששתי השפות נרכשות במקביל או לפני גיל שנתיים או שלוש.
    2. דו לשוניות עוקבת– שפה אחת נרכשה אחרי גיל שלוש.

    bilingualLead-420x0לאחר שהבנו את בסיס ההגדרות המרכזיות, הנה רשימת 5 המיתוסים הפופולאריים ביותר שאספתי עבורכם, ההורים לדו לשוניים . מיתוסים ,שסביר להניח שכבר נתקלתם בהם.

    * דו לשוניות היא תופעה נדירה– ממש לא ! 66% מילדי העולם חיים בסביבה דו לשונית.

    * דו לשוניות תעכב רכישת שפה והתפתחות דיבור– מיתוס נפוץ שהשתרש באמצע המאה העשרים וטעות נפוצה ורווחת גם בקרב אנשי מקצוע (!!!). מחקרים רבים מראים שתהליך רכישה של שתי שפות במקביל עשוי להיות שונה מרכישת שפה אחת אך לא נמצא כי התהליך איטי יותר! דו לשוניות טבעית לילדים כמו חד לשוניות ואינה גורמת עיכוב בדיבור.

    * כאשר השפה המדוברת בבית שונה מהשפה בבית הספר, תהיה השפעה שלילית על רכישת השפה השניה (הכוונה עברית בבית תשפיע לרעה על ההולנדית) – טעות ! למעשה, שפת הבית משמשת כבסיס לשוני לרכישת היבטים של השפה אחרת ומעבר לכך חיבור לשני עולמות שונים ושתי תרבויות שונות.

    * ילדים דו לשוניים תמיד יערבבו את שתי השפות – טעות ! ילדים מערבבים שפות בסיטואציות מסויימות. כאשר הם נמצאים בסיטואציה חד לשונית (סבתא שמדברת רק הולנדית) הם ילמדו מהר לא לדבר בשפה הנוספת (לא ידברו איתה בעברית) אך לא במצב שבו הורה דו לשוני מעמיד פנים שאינו יודע את השפה אחרת); ילדים יעשו מאמץ לדבר בשפה אחת בלבד, אם הם מרגישים שזה חיוני לתקשורת.

    * כאשר ישנם קשיים שפתיים עדיף לדבר שפה אחת – טעות חמורה ! דו לשוניות מהווה פיצוי ונותנת יתרון לילדים עם קשיי שפה. מחקרים שהשוו לקויי שפה דו לשוניים עם לקויי שפה חד לשונים מצאו כי לדו לשוניים יתרונות על החד לשוניים (ועל כך ארחיב בפוסט הבא).

    ועוד דבר אחד קטן נוסף.

    הידעתם?

    “לקות שפה” היא בעצם עיכוב בהתפתחות השפה של שנה לפחות בהשוואה לגיל הכרונולוגי שאינו מוסבר ע”י מנת משכל נמוכה, לקות שמיעה, אוטיזם או לקות נוירולוגית התפתחותית והיא נפוצה בקרב 7%-10% מהאוכלוסיה.
    עד לפעם הבאה, שנה טובה, שמשית ומלאה בעברית לכולנו.

    מורן ברנס-ינסן, קלינאית תקשורת 06.33.20.50.09

    “הורים דוברי עברית בהולנד”

    moranbaranesnl@gmail.com