Category: הבלוגיה

  • המטול של בצ

    אני במטוס. או כמו שבייבי חן אומרת מטול. אין לה עוד ס’ אז היא אומרת ל’ במקום, מטול. ולפעמים כשאני שואלת אותה מה היא עושה, היא עונה “אני עלוקה עכשיו”.

    אנחנו עוד כמה דקות נוחתים חזרה באמסטרדם, מסתכלים מהחלון נפעמים. המון זיקוקי דינור לרגל השנה האזרחית החדשה. המון. ה מ ו ן.

    זו חוויה אחרת לראות את זה מלמעלה, חוויה שונה ומיוחדת. תמיד אנחנו למטה, מרימים את הראש, מרגישים קטנים ועדיין מנסים להגן על הילדים, מחבקים ומגוננים. לעתים זה יותר מדי קרוב וחזק, אז יש תנועה כזו עם הכתפיים, כמו צב שמכניס את ראשו לשריון. צב שמכניס את הראש לבית שלו, למקום המוכר והחמים.

    ועכשיו אנחנו במטול שעוד כמה דקות נוחת, ואני רואה כבר את האורות של סכיהפול, שלא משנה מה קורה, תמיד ישמחו אותי, אורות הנחיתה של אחד הנמלים הטובים בעולם (ולא רק אני אומרת).

    אני מסתכלת על הזיקוקים ובקושי שומעת את הרעש, זה לא כזה מפחיד ולא צריך לגונן על אף אחד, אני והזיקוקים באותו הגובה, כמעט באותו הגובה, אנחנו יותר גבוהים… אני בוחרת לאיזה כיון להסתכל ונפעמת מהיופי, מהצבע, מהאור.

    והנה נחתנו, השעה 22:00, יום רביעי והתאריך הינו 31 דצמבר 2014.

    כן, יש לי קטע עם מספרים. מודה.

    לפני שנה בדיוק בתאריך 31 דצמבר 2013 עלינו על המטול. אני, הוא והיא.

    והנה עברה לה שנה, בלי ששמתי לב.

    התחלתי לכתוב פוסט סיכום שנה שכזה, על השנה שהייתה ועל זו שהגיעה, על ההחלטות והיעדים, הציפיות והרצונות. ופתאום זה נהיה לי דביק מדי, הרגשתי כמו בפגישת הנהלה עם מצגת משעממת שאף אחד לא קורא וכולם מסתכלים על השורה התחתונה. זאת עם המספרים שאני אוהבת. מסתבר שיש עוד אנשים עם קטע למספרים.

    IMG_0557אז מחקתי הכל, את כל הציפיות והיעדים, במיוחד אלו, החונקים שלא מאפשרים לי לזוז, מקבעים אותי במקום של הגדרות ותיוגים עם מסגרת ברורה וגבולות שלא מאפשרים.

    החלטתי שהשנה תהיה שנה בלי הגדרות, ללא גבולות ונטולת מסגרות. החלטתי שלא להחליט כי לפעמים מספרים הם רק מספרים. ולפעמים שנה חדשה זה רק ערב של זיקוקים מדהימים.

    איך היה בישראל? וואו, להיות בישראל זה יותר ממספר אינסופי או זיקוקים באויר.

  • חיים רק פעם אחת

    אספר לכם משהו אישי.

    משהו שקשור להחלטה גדולה אחת מיני רבות הדומה להחלטות שרובכם קיבלתם, אך מה שחשוב הוא לא ההחלטה.

    רציתי להדגיש דווקא את המוסר השכל שבהחלטה זו.

    אני אוהב את החיים.

    בסך הכל – טוב לי.

    זה לא שאני חי בפלנטה אחרת ואין לי עליות וירידות.

    אך רוב הימים אני קם בבוקר עם מצב רוח טוב ורצון להמשיך לעשות ולקדם דברים.

    נראה לי שזה סימן טוב.

    יש לי משפחה אוהבת, עבודה שאני אוהב וטוב לי במקום בו אני נמצא.

    לפני שהגעתי להולנד הייתה לי מרפאה גדולה לרפואה משלימה בשם” דרך המשי”, בה טיפלתי, אני ועוד עשרה מטפלים. זו לא הייתה “עוד” מרפאה, היא הייתה סוג של פרוייקט חיים. עם קונספט ייחודי אותו פיתחתי אחרי 11 שנות ניסיון בתחום ותוך 3 שנים הגענו מ 0 ל 1,500 מטופלים.

    לפני כשנתיים וחצי, אשתי ואני קיבלנו החלטה לעבור להולנד ותוך פחות משנה מכרנו את המרפאה ועברנו להולנד להתחיל הכל מחדש.

    ארץ חדשה, שפה חדשה, חברים חדשים, הכל חדש ומרתק.

    כן מרתק!

    כמובן שיש קשיים.

    יש פערים מנטלים, יש שפה חדשה שצריך ללמוד, צריך לבנות פרנסה וקהל לקוחות מאפס במקום שאף אחד לא מכיר אותי.

    צריך להסביר לבנות, לאישה ולעוד כל מיני אנשים, למה?

    לפעמים אני שואל גם את עצמי,למה?

    למה לשנות, כשהכל כבר מסתדר ?

    למה לצאת עם משפחתי להרפתקה מורכבת כל כך ?

    למה לא להישאר עם הנח והמוכר.

    ואני חושב שיש לי תשובה.

    אנחנו חיים פעם אחת!

    אמנם קל יותר להמשיך עם הנוח והמוכר, אך לא פחות חשוב זה לגוון וללכת עם הלב.

    תארו לעצמכם שהייתם אוכלים כל יום את אותם המאכלים, לובשים את אותם בגדים, גרים עדיין באותו מקום בו נולדתם ועושים כל יום את אותו דבר.

    סליחה ?

    לא בשביל זה הגעתי לעולם הזה.

    זה כמו ללכת ללונה פארק ולעלות כל הזמן על אותו מתקן.

    הרי אתם מחליפים פלאפון, מחליפים רכב, נעליים, בגדים…. למה לא להחליף או לגוון דברים משמעותיים יותר?

    זה לא שצריך להחליף עבודה או בן זוג כל שנתיים, אך אם העניין פוחת- צריך לרענן!

    לא בהכרח להחליף.

    לפעמים ניתן ליצור עניין חדש בתוך זוגיות, בתוך מסגרת עבודה, בתוך בסביבת חיים.

    אני בטוח שאנשים רבים חושבים שמשפחתי ואני משוגעים, חלקם מעריצים אותנו על האומץ והנחישות ואת רוב האנשים זה בכלל לא מעניין.

    אני יודע שלא קל לקבל החלטה – אך ברגע קבלת ההחלטה צריך להיות שלם איתה וכל השאר זה היסטוריה!

    קבלו היום החלטה חשובה אחת ותהיו שלמים.

    כל השאר – היסטוריה…

    אל תשכחו, אתם חיים רק פעם אחת!

     

     

  • אם רק נבקש

    ערב השנה החדשה באייבורג (ijburg), האי המלאכותי שנוצר כפרבר של אמסטרדם… משקיף על האופק המכוסה מקצה לקצה בזיקוקי דינור… הירח מנגד מאיר בממלכתיות רגועה… לאורו כל הזיקוקים האלה, הכוכבים דמיקולו שמבזיקים במהירות מהפנטת נראים מזוייפים…
    מהדהדים בקולות הנפץ שלהם את ניסיונו של האדם לזרוח בשמיים מלאים באורות מלפני מאות אלפי שנים… להטביע חותם… רגעי בתוך הנצח.

    השנה הזאת היא אמנם הפיקציה שהמצאנו לעצמינו כדי לא לטבוע בים של אי וודאות, אבל הרבה מאד מאתנו בני האדם מאמינים בה וזה בעצם מה שהופך את כל הטקס הזה ללגיטימי לגמרי… מחשבה מייצרת מציאות.

    למעשה הטקס הזה נועד להזכיר לעצמינו את כוחנו בבריאת המציאות שלנו למרות שהתנאים הם לא תמיד לטובתנו… בכוחנו לבצע את הטקס הזה בכל יום מימות השנה והמשקיענים שבנינו אכן עושים זאת, אבל כדרכם של טקסים העוצמה יכולה לגבור ככל שיותר אנשים משתתפים בהם… לכן ערב השנה ה’חדשה’ טומן בחובו פוטנציאל מוגבר לשינוי ושיפור.

    שמתי לב… ולמי שעוקב הצירוף הזה תמיד מביא בחובו תובנה שהייתה לי… שאני תמיד מבקש לעצמי דברים שיקרו בעתיד… והעתיד כדרכו נשאר בעתיד ושומר את הבקשה אצלו…

    20150104_160129בטקס השנה שנכנסה החלטתי להעז לבקש דברים שיקרו עכשיו… ולהגיד תודה ולהוקיר את הדברים כשהם מגיעים וגם לשנס מותניים ולהיות מוכן לעבוד כשהגשמת הבקשה מצריכה זאת ממני.

    זה הקטע עם בקשות… צריך להיות מוכנים לקבל את ההתגשמות שלהם ממש כשם שמוכנים לבקש… וזאת עבודה על שינוי תבניות חשיבה וקבלה כמובן מעילו את דרך ההתנהלות שלנו ושל העולם ושל התרבות שגדלנו בה.

    לקבל את הטקסים וההתנהלות של התרבות שבה אתה חי מצריך תקופה של הסתגלות וסבלנות…אני בהולנד כבר עשר שנים ורק עכשיו אני מרגיש שאני לאט לאט נהיה חלק מהתרבות… וכשמגיע כריסטמס…מגיע השיא של מה שנשאר מהתרבות הקתולית שעכשיו הפך לחלק מהתרבות האתאיסטית… וכך בסופו של החג מגיעים לכיכר המוזיאונים עצי אשוח רבים ששהו בבתיהם של מאות אנשים כדי להישרף במדורה אחת גדולה ולנעול את תקופת החגים…והלהבות עולות לשמים וכשהן שוככות הולכים הביתה לאכול ארטנסופ ולמחרת הילדים הולכים לבית הספר והשגרה חוזרת.

    והבקשות והמשאלות מתגשמות בכל יום ובכל רגע… צריך רק להעז לבקש.

  • משחקי כדור

    אז איפה הייתי? אה, כן, חורף.

    דיברתי עליו וכנראה עוד אמשיך לפחות עד מאי, אז עימכם הסליחה.

    חורף אצלנו (בהולנד בכלל ובביתי הקט בפרט) זה קורררר, גשם, סופות, לפעמים גם קרח ושלג ו-

    שורש סלרי בגודל של כדורגל!

    כן! מבחינתי זה לגמרי סממן מובהק. כל פעם שאני רואה בשוק או בסופר שורש סלרי ענק, הוא ימצא את דרכו אל סל הקניות שלי. זה משהו מותנה. פבלובי כזה.

    אמא שלי מאוהבת בשורש סלרי. כשהיא מגיעה לביקור, תמיד, אבל תמיד היא תקנה. “מה נעשה איתו?”הייתי שואלת בהתחלה לפני שגילתה לי את הסודות הכמוסים שלה, “שיהיה, נמצא מה לעשות” הייתה תמיד התשובה שלה. ואכן הוא אף פעם לא נשאר מיותם בפינה בחושך לבד. אמא שלי עד כדי כך מצחיקה שבפעם האחרונה שטסתי לביקור בישראל היא אפילו ביקשה ממני שאביא איתי שורש סלרי .במזוודה! לארץ! היא מתלוננת שאצלם הוא בגודל של פינג פונג, אז מסתבר שכדורגל הולנדי גובר 🙂

    לפעמים שאני רוצה סתם להציק לאמא אני שולחת לה בוואטסאפ תמונה של שורש סלרי ענק, כזה שגדול יותר מאריזה של קילו סוכר. למה? סתם כי אני בת מקסימה…

    אז זהו- אם אתם חובבי השורש הענקי או לא, תעשו ניסיון ותיקנו אחד ענק, למתכון הזה הוא מושלם! מבטיחה שלא תתאכזבו, קדימה לעבודה…

    תבשיל בקר עם שורש סלרי

    (לכ-4 סועדים)

    כ- 1 ק”ג בשר בקר (או כל בשר בקר אחר לבישול ארוך) חתוך לקוביות RUNDERLAPPEN

    שורש סלרי גדול, קלוף מנוקה ופרוס לפרוסות בעובי סנטימטר

    2 בצלים קצוצים

    3 שיני שום (מעוך או קצוץ)

    מעט שמן

    מלח,פלפל,פפריקה, תערובת עשבי תיבול פרובנס או מעט מרווה, טימין ומיורן.

    2 עלי דפנה ו- 3 גרגירים של פלפל אנגלי

    כף אבקת מרק בשר (כמו אבקת מרק עוף רק מבשר בקר)

    בסיר גדול עם תחתית עבה מטגנים במעט שמן את הבצל ולאחר מכן מוסיפים את השום. מזיזים את הבצל והשום לדופן הסיר ו”סוגרים” את קוביות הבשר. מסדרים שכבה של הבצל המטוגן בסיר ועליו את קוביות הבשר. מעל מניחים פרוסות של סלרי. מתבלים במלח, פלפל, פפריקה ועשבי תיבול. מוסיפים מים לכיסוי ומעט אבקת בשר. מבשלים עם מכסה ½ שעה על אש גבוהה ועוד שעתיים וחצי על אש נמוכה. כאשר מפלס המים יורד, ויש צורך להמשיך לכסות את הבשר בנוזל, מוסיפים עוד מים רותחים. יש לבדוק כל שעה בערך שיש מספיק נוזלים על מנת שלא ישרף הבשר. לקראת סוף הבישול ניתן לפתוח מעט את המכסה על מנת לאפשר לחלק מהנוזלים להתאדות ,כך יישאר רוטב סמיך וטעים.

    ניתן בשעת הבישול האחרונה להוסיף לתבשיל גם קוביות תפוחי אדמה, או שקית של תפוחי אדמה קטנים.

    הם מקבלים את הטעם של הבשר והסלרי והטעם אלוהי.

  • אז איך היה היום בגן?

    אני לא מכירה הורה שלא משתוקק לשמוע מה הילד או הילדה שלו עשו היום בגן. אנחנו רוצים לדעת שטוב להם ושהם בטוחים, אנחנו רוצים לשוחח איתם ובעיקר לדעת איך הם מרגישים ומה מעסיק אותם.

    יש ילדים שמדקלמים את כל סדר היום בשמחה, אבל רובם לא בדיוק משתפים פעולה ועונים משהו כמו “כיף”. שאלות ודרבונים הרבה פעמים אינם עוזרים.

    אז למה בעצם הילדים לא מספרים מה קורה להם בגן ואיך אנחנו ההורים יכולים לשמוע יותר במה הילדים שלנו עסוקים גם כשאנחנו לא שם.

    אם נחשוב רגע אחד על עצמנו נראה שגם אנחנו עונים: “טוב” ,”בסדר”, “יופי” וכו’ על שאלות פתוחות וכלליות כמו: “מה קורה?” אז איך היה היום בעבודה?” … לפעמים אנחנו עייפים לפעמים לא יודעים ממה להתחיל ולפעמים סתם אין לנו חשק.

    בדומה אלינו גם לילדים לא תמיד מתחשק לענות על שאלות שמרגישות: גדולות/ארוכות/שהתשובה עליהן מורכבת….

    אז מה בכל זאת כדאי לעשות?

    1) התחילו בשיתוף– ספרו אתם משהו שחוויתם היום. זה יכול להיות כל דבר: “רכבתי לסופר באופניים והייתה שמש נעימה ונהניתי מאד “, “היום אחרתי קצת לעבודה והבוס שלי קצת כעס ואח”כ בצהרים אכלתי כריך ממש טעים עם גבינה”.

    התחלה בשיתוף מצויינת מכמה סיבות:

    א.ילדכם מרגיש שותף שיח שווה ובוגר (איזה כיף אמא/אבא מספר/ת לי מה קרה להם).

    ב.הוא לא מרגיש במבחן (שוב אבא/אמא רוצה לדעת מה עשיתי היום…).

    ג. אם אני לא במבחן אני בוגר ואנחנו מנהלים שיחה נעימה אז זה כיף ונחמד ואז גם אני רוצה לספר משהו.

    2) הקשבה – לפני שתתחילו ליישם את העצות ערכו לעצמכם מבחן קצר: איך אני מקשיב?

    א. בחינת האופן בו אנו מקשיבים- מתי אני מקשיב הקשבה מלאה מתי חלקית.

    מה משפיע על כך? הנושא? הזמן ביום?

    ב. שפת הגוף שלי בזמן ההקשבה: מתוח, פונה עם הגוף כלפי הילד? מרוחק?

    ג.הובלה של תקשורת. מי מוביל את השיחה? – האם הילד שלי שואל ומספר מה שמענין אותו או שאני ההורה שואל שאלות ומכוון למה שמעניין אותי לדעת.

    ועכשיו כמה דגשים- נסו להקשיב לתוכן דבריו של הילד ולא לדיבור שלו (מתרגש/בולע מילים/ הוגה לא ברור/ מגמגם או מרשים בבחירת אוצר המילים וההיגוי) נסו להקשיב למה הוא אומר ופחות לאיך הוא אומר.

    אם שמתם לב שיש זמנים ביום בהם קשה לכם להקשיב אני ממליצה לכם לנתב את הילד לפעילות שקטה שאינה מצריכה הקשבה (פאזל, לגו, ציור…).

    3) התעניינות– הראו התעניינות בנושאים שהילד שלכם מעלה בעצמו, אלו בדר”כ נושאים הקרובים לליבו. תנו לו לדבר ולהוביל את השיחה וכילדכם מסמן שתורכם בשיחה הגיע, שאלו שאלות. אפשר לשאול שאלות פתוחות אך כאשר ילדכם מתקשה לענות עדיף לצמצם לשאלות סגורות. שאלה כמו “מה עשית היום בגן?” היא פתוחה ומורכבת. שאלה כמו “אכלת היום בגן?” היא סגורה ומאפשרת “התחממות איטית”:

    “אכלת היום בגן?”

    “כן”

    “גם אני אכלתי היום, אכלתי בננה וכריך עם טונה” “,ואתה, מה אכלת היום?”….

    ומכאן והלאה יש סיכוי להתפתחות שיחה אמיתית.

    4) קשיים שפתיים וקשיים בארגון שפה– אם בכל זאת הבחנתם בקשיים נוספים בדיבור (גמגום, קושי בשליפת המילים או היגוי לא ברור) אל תתקנו את הילד בזמן שהוא מדבר, עדיף לפנות לעזרה מקצועית בנושא, ולא להפוך למורים של הילד (לפעמים גם מתוך כוונות טובות, אתם עלולים בטעות להשריש את הקושי במקום לעזור). עוד קושי שיכול להשפיע הוא היכולת לארגן מסר מורכב. לפעמים הילדים רוצים לספר על התרחשויות מורכבות שקרו להם. איך מספרים סיפור למישהו שלא נכח ברגע, איך מתחילים? איך מסיימים? כיצב בונים סיפור עם כמה שלבי התרחשות? לפעמים ישנן מילים שהילד עדיין לא מכיר אבל זקוק להם לצורך הסיפור המלא, או שהן עומדות על קצה הלשון… על קשיים אלו לא נרחיב כאן את הדיבור (אולי בפעם אחרת…).

    ולסיום הכי חשוב הפכו את התקשורת הזו להרגל, תהנו מההברקות של הילדים שלכם, את הפנינים האמיתיות רצוי לכתוב ולשמור כי בסוף שוכחים …

  • סירופ ביתי לטיפול בשיעול וכאבי גרון

    חמישה סירופים ביתיים , טעימים וקלים להכנה שיכולים להרגיע גרון כואב ושיעול.

    הסירופ יכול להשמר לאורך זמן בצנצנת וניתן גם לשלבו עם מים חמימים או בכוס תה.

    סירופ בצנצנת הוא למעשה שילוב של פירות הדר, דבש ותבלינים. מחקרים מראים כי בדבש יש תכונות מיקרוביאליות, נוגדות חימצון שלוחמות בחיידקים ויכולות להרגיע שיעול. יחד עם התכונות והויטמינים שבפירות הדר, עשבי תיבול ותבלינים יש לכם תרופה טבעית לטיפול בשיעול וגרון כואב!

    השילובים המומלצים

    דבש, לימון וג’ינגר

    דבש, לימון ונענע

    דבש, לימון ורוזמרין

    דבש, תפוז וציפורן

    דבש, קלמנטינה והל

    איך להכין סירופ בצנצנת?

    למשל השילוב הראשון של דבש, לימון וג’ינג’ר:

    בחרו צנצנת זכוכית נקייה עם מכסה. פרסו לימון וגרדו את הג’ינג’ר.

    הכניסו לצנצנת חצי מכמות הלימון הפרוס, חצי מכמות הג’ינג’ר הקצוץ ושפכו את הדבש בכמות שתכסה את שאר המרכיבים. חזרו על הפעולה עם המחצית השנייה של המרכיבים.

    הסירופ יהיה מוכן בתוך 3-4 שעות. אם אתם רוצים סירופ יותר סמיך הגדילו את כמות הדבש.

    מומלץ לשמור את הצנצנת מכוסה במקרר. ניתן להוסיף דבש לפעמים על מנת לשמור על על צנצנות מלאות. דבש הוא חומר משמר טבעי ובהדרים יש רמת חומציות גבוהה שנותנת שימור נוסף ולכן ניתן לשמור לחודש-חודשיים.   אם יש עשבי תיבול טריים לעומת זאת (כמו נענע ) הסירופ יישמר פחות זמן.

     

     

  • Slaap-Muts, כובע שינה

    הסיפור מתחיל באימא שלי.

    היא שולחת חבילות.

    זאת מסורת כזאת שהתחילה כשהייתי בצבא.

    כדי לפצות על חוסר בקשר יומיומי ולעיתים אפילו שבועי וחודשי, היא הייתה שולחת חבילה מלאה בכל טוב…ולא רק בכל טוב שמנעים בבטן אלא גם כל טוב שמנעים בראש ובלב…וככה יצא שבעודי עומד במגדל שמירה בעזה ובין השמירות גיליתי את ‘הטאו של פו’ ועוד הרבה ספרים אחרים.

    לא נפקדו גם מכתבים משעל ליבה וכמובן ‘על הגבעה’ ה’עיתון’ של הקיבוץ.

    השתחררתי, נסעתי לגלות את העולם ולכל מקום שהגעתי הגיעו גם החבילות, אם זיכרוני איננו מטעני אפילו בהודו קיבלתי ממנה חבילה.

    לפני כשני חורפים קיבלנו חבילה עם ערכת הכנה לחורף שכללה שני כובעי שינה מצמר שהיו מיועדים לשני הבנים שלי (שהם כבר דור שני של מקבלי חבילות נלהבים).

    ההתלהבות שככה די מהר היות והילדים לא באמת בעניין של ללבוש כובעי צמר במיטה וגם צבעם המשגע והפונפון שבסופם לא משווים ללובש הכובע מראה מכובד אלא מראה משעשע משהו.

    kovaלי אין שום בעיה עם כובע שמשווה לחובשו מראה משעשע, אז מיד ניכסתי לי את הכובעים והכנסתי אותם לפעולה במידי היות ויש להם שכבת צמר כפולה שאידאלית לחורף ההולנדי.

    התגובות לא מאחרות להגיע כשיוצאים לרחוב עם כובע שכזה.

    תגובות פיסיות כוללות בדרך כלל חיוכים אבל לפעמים גם מבט מתפלא.

    תגובות מילוליות כוללות אזכורים לשמות כמו סנטה קלאוס.

    עברו כמה חורפים, סביבתי הקרובה התרגלה למראה הכובע וגם אני כנראה התרגלתי.

    ופתאום אחרי שנתיים…אולי שלוש…נגשה אלי ילדה מהכיתה של יונה בני הצעיר במסדרון לפני הכניסה לשיעור ושאלה אותי  “למה יש לך סלאפמוטס על הראש?”

    מדובר בילדים בני שבע…התמימות עדיין שם חרף החשיפה המתמדת לעולם המבוגרים ולמה שמותר או אסור לשאול מישהו שלא ממש מכירים…אולי עזרה העובדה שבשבוע הקודם באתי אליהם לכיתה והסברתי להם על חג החנוכה, הדלקנו נרות  חנוכה והבאתי להם סביבונים לשחק איתם וכל הכיתה הייתה מאד מאושרת משבירת השגרה ומהסיפורים…

    השאלה קצת הפתיעה אותי היות ואיש מעולם לא שאל אותי למה בעצם אני חובש את הכובע המשעשע הזה…

    סיפרתי לה את הסיפור של הכובע ואז נזכרתי בכמה אירועים שקרו לי בזמן האחרון והבנתי שלפעמים אנשים מאירים לי פנים בתור לסופר או פוצחים בשיחה ספונטנית במעדניה שבה אני קונה את הבקלאווה בגלל הכובע והאווירה המשעשעת שהוא משרה.

    משום מה המלה ליצן מתויגת לאנשים לא רציניים… פעם קבלתי מאשתי ליום ההולדת קורס של סוף שבוע בליצנות ממדריכים שעובדים עם קליניקלאונס (ארגון של ליצנים רפואיים), ואני יכול להגיד לכם שללמוד להיות ליצן זה עסק רציני מאד שדורש ממך לחפש ולחשוף את הילד הפנימי שבך ולהתמודד עם ה’בושה’ של להיראות כמו ‘טמבל’.

    מאז יש לי כבוד רב לאנשים שמעיזים לחשוף את הליצן הפנימי שלהם לעיני כול…וגם לכובע הנפלא שקיבלתי מתנה בחבילה שהגיע מאימא שלי.

     

  • מתכונים לחנוכה- ברגע האחרון

    חנוכה בעיצומו. ערב ערב מתאספים סביב החנוכייה, מדליקים את הנרות ומנשנשים. לכבוד הנר השמיני מיטל בויום -למל מגישה לפניכם שני מתכונים טעימים וקלים לאירוח מהיר ומושלם: לביבות אפויות וקיש שיכול להתאים לכל אירוע שתבחרו.
     

    לביבות ירקות אפויות, כ-24 יחידות

    leviva
    1 קישוא גדול (הולנדי) שטוף ומגורד
    2 תפוחי אדמה גדולים, קלופים ומגורדים
    ½ גזר גדול שטוף מקולף ומגורד
    1 כרישה חלק לבן בלבד פרוסה לעיגולים דקים וקצוצים
    חופן כוסברה או פטרוזיליה קצוץ
    3 ביצים
    3 כפות פירורי לחם
    מלח פלפל
    2 כפות שמן זית
     
    אופן ההכנה:
    מניחים נייר אפיה על גבי תבנית ומשמנים אותו מעט באמצעות ספריי שמן או עם מברשת.
    מערבבים בקערה את כל הירקות המגורדים, סוחטים מנוזלים מיותרים ומסננים.
    מוסיפים, כוסברה, ביצים, פרורי לחם, מלח פלפל ושמן זית. מערבבים. 
    יוצרים באמצעות כף לביבות. מהדקים אותן היטב ומניחים על גבי נייר האפיה.
    באמצעות מברשת או ספרי משמנים מעט כל לביבה.
    מכניסים לתנור שחומם מראש ל180 מעלות ל25-30 דקות. ב10 דקות האחרונות ניתן להפוך את הלביבות.
     

    רוטב להגשה

    יוגורט יווני
    מיץ מרבע לימון
    מלח פלפל
    נענע קצוצה
    לערבב את החומרים יחד ולהגיש עם הלביבות האפויות. 
     
     

    קיש קליל לארוחת חג כריסמס/ new year

    (על פי המתכון של מתוקים שלי http://www.shirley-nemesh.com/2014/11/7287)
     kisחבילת בצק עלים מוכן (על בסיס חמאה)
    גבינת עיזים למריחה
    גבינה צהובה מגורדת
    פטה או גבינה כחולה
    עגבניות שרי
    שמן זית
    מלח פלפל
    שום כתוש
    בזיליקום כתוש קפוא או קצוץ טרי
     
    אופן ההכנה:
    את העגבניות שרי חותכים לשניים, שמים בקערה עם שמן זית, מלח פלפל, שום ובזיליקום. משהים כחצי שעה לספיגת טעמים. מסננים מהנוזלים. 
    על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה מניחים בצק עלים מרודד, חורצים שוליים של 1 ס״מ משולי הבצק (ליצירת מסגרת) מורחים מעט גבינת עיזים. מפזרים גבינה צהובה מגורדת ומעט פטה או גבינה כחולה.
    מניחים בצורה מסודרת את העגבניות, כך שהחלק החתוך כלפי מעלה.
    מברישים מעט את שולי הבצק בשמן זית. 
    מכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות לכחצי שעה, או עד שהבצק מזהיב. 
    ניתן להכין בתבנית תנור על גבי נייר אפיה, או בתבנית קיש ליצירת מראה מסודר יותר. ניתן להשתמש בריבועי בצק עלים (קנוי) ליצירת מנות אישיות. 
  • כאבי גב וסיאטיקה

    איך להימנע או להפחית כאבי גב וסיאטיקה?

    יש לי חדשות טובות. וחדשות, איך לומר? לא משהו!

    החדשות הפחות טובות הן שמבחינה סטטיסטית יש סיכוי של כ 80% שתסבלו מכאב גב תחתון בשלב זה או אחר בחייך.

    החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע או להפחית את הסיכוי לכאבי גב משמעותיים, או כרוניים וזו צריכה להיות המטרה.

    גם אם אתם כבר סובלים מכאבי גב תחתון יש הרבה מה לעשות לפני שרצים לניתוח.

    הכנתי עבורכם סדרת סרטוני אנימציה אפקטיבית לשיקום ומניעת כאבי גב וסיאטיקה. הסרטונים בשפה ומעלים גיחוך קל, כיוון שהדמויות צוירו ע”י מעצב הודי ונראות כאילו נלקחו מתקופה, או מקום אחר. אך, במידה ותבצעו תרגילים אלה על בסיס קבוע. כנראה שבכך תצליחו להרחיק את הסיכוי לכאבי גב.

    אתם כמובן מוזמנים להגיב, להפיץ ולהשתמש בכל הסרטונים.

    הסרטונים

     

    במידה ואתם סובלים כעת מכאבים, רצוי להתייעץ עם מומחה לפני שאתם מתחילים בביצוע התרגילים.

    בהמשך אוסיף המלצות להתנהלות נכונה המפחיתה משמעותית את הסיכויים לכאבי גב.

    אומרים כי מוצאו של האדם מהקוף ולמעשה נועדנו ללכת על ארבע. נשמע לי לא כל כך נוח אבל….. אם כך היה, ככל הנראה כאבי גב היו הופכים לתלונה פחות שכיחה. שכן, הלחץ על החוליות היה פוחת וכך היינו סובלים פחות מכאבי גב.

    ישנם אין סוף גורמים לכאבי גב, אשר כדאי להימנע מהם, או לפחות להפחיתם. אנסה במאמר זה למנות את הבולטים שבהם.

    חלקם נובעים כתוצאה מיציבה לא נכונה, חלקם מתזונה או אורח חיים לא נכון וחלקם כתורשה או מעצם היותנו יצורים הולכים על שתיים.

    בואו נדבר קצת על מבנה הגב, או ליתר דיוק, על מבנה עמוד השדרה:

    עמוד השדרה מורכב חוליות.

    אנו נולדים עם כשלושים ושלוש חוליות בגב לפי החלוקה הבאה:

    החוליות הצוואריות- 7 מסומנות באות C.

    חוליות החזה – 12 מסומנות באות T או D.

    חוליות מותניות – 5 מסומנות באות L.

    חוליות העכוז – 5 חוליות מחוברות המסומנות באות S.

    קוקסיקס/עצם הזנב – 4- (גם הוא מורכב מארבע חוליות קטנטנות מחוברות).

    החוליות מונחות אחת מעל השנייה ומופרדות ע”י מבנה סחוסי הנקרא, דיסק ובתוכו נוזל צמיגי.

    הדיסק משמש כמעין בולם זעזועים.

    באזור המפגש בין החוליות לדיסקים נוצרים למעשה מפרקים אשר נתמכים ע”י מעטפת מפרקית המורכבת מרצועות ושרירים, המספקים יחדיו את הייצוב הדינאמי המיוחד לעמוד השדרה.

    בין כל שתי חוליות ישנו מעבר צר דרכו עוברים עצבים מחוט השדרה לכיוון הגפיים והאברים השונים. תפקידם של עצבים אלה, הוא לתת כח לשרירים ותחושה לעור. בעזרתם אנו יכולים לחוש טמפרטורה, לחץ, כאב וכן להעביר אינפורמציה בין המח לאברים השונים וחזרה.

    פגיעה בעצבים אלה עלולה לגרום לתחושות כמו: כאב, נימול, תחושת צריבה, חוסר תחושה ומגבלת תנועה בגפיים בהתאמה לאזור ממנו יוצא העצב.

    דיסק בין חולייתי שנפגע יכול ליצור כשל מבני נפוץ הנקרא בלט, או פריצת דיסק. במצב זה נוצר לחץ על חוט השדרה או על שורשי העצבים היוצאים ממנו.

    לחץ זה יוצר פגיעה בהולכה העצבית ועלול לגרום לתופעות לא נעימות עד קשות של כאב, נימול, שיתוק ועד אי שליטה בסוגרים באזורים המעוצבבים ע”י אותו עצב פגוע.

    פגיעה אפשרית נוספת הגורמת לכאבים היא בשרירים או ברצועות הגב. גם תופעה זו שכיחה למדי וברוב המקרים עוברת מעצמה די מהר. תופעות אלה נגרמות ברוב המקרים בשל חוסר מחשבה או מודעות שלנו. כשאנו מפעילים את השרירים והרצועות ללא חימום מקדים וכך תנועה חדה או פתאומית גורמת למתיחה או קרע בשריר זה או אחר.

    פגיעה כרונית ברצועות או שרירים אלה לאורך זמן עלולה להוביל לכאבי גב כרוניים, לחוסר תמיכה בחוליות ונזקים גדולים יותר בהמשך.

    חיזוק השרירים והרצועות ימנע כאבים ויחזק את היציבה. בכך אנו יכולים להפחית משמעותית את הסיכוי לפריצות דיסק.

    אחת התופעות השכיחות והמשמעותיות ביותר בהקשר זה של כאבי גב, היא סיאטיקה.

    זהו אוסף סימפטומים שמקורם, פגיעה בעצב הסיאטיק. אוסף סימפטומים זה עלול לגרום לירידה משמעותית בתפקוד יומיומי תקין. בין הסימפטומים ניתן למצוא: פגיעה בכח המוטורי של שרירי הרגליים, כאבים לאורך העצב, תחושת נימול עד שיתוק, תחושת צריבה, חוסר שליטה בתנועת הגפיים התחתונות, במקרים מסוימים אף חוסר שליטה בסוגרים התחתונים ועוד.

    מקורה של תופעה זו היא בלחץ, או גירוי, המופעל על שורשי העצבים באזור חוליות הגב התחתונות. מספר עצבים קטנים חוברים יחדיו להיות העצב הארוך ביותר בגוף והוא העצב הסיאטי, או בשמו האחר אישיאס.

    עצב זה כאמור יוצא מאזור הגב התחתון, עובר דרך האגן ושרירי העכוז אל חלקו האחורי והצידי של הירך ומשם ממשיך במסלולו לאורך כל הצד האחורי של הרגל עד לקצות אצבעות כף הרגל.

    מהם הגורמים העיקריים לכאב גב וסיאטיקה?

    הסיבה העיקרית לכאבי גב היא אורח החיים המודרני, אשר מסב נזק רב לגב. אנחנו יושבים הרבה ופעילים מעט. השרירים והרצועות סביב עמוד השדרה נחלשים ומתנוונים וכך העומס על החוליות והדיסקים גובר.

    התכווצות שרירים באזור הגב התחתון, אגן הירכיים או העכוז עקב שימוש-יתר, מתיחת שרירים, או מתחים נפשיים.

    סיבה נוספת היא כמובן חבלה פיזית שעלולה להיווצר מתאונה, נפילה, התכופפות, הרמת משא וכד’.

    גם יציבה לקויה היא גורם משמעותי לכאבי גב: הליכה על עקבים, נשיאת תיק רק בצד אחד, ישיבה עם ארנק בכיס האחורי, פעילות ספורטיבית לא מאוזנת וכד’.

    משקל יתר

    עבודה המשלבת הרמת משאות לאורך זמן.

    מחלות שונות כמו: מחלות כלי דם, סרטן, דלקות פרקים, עקמת ועוד…

    עייפות החומר, שינויים ניווניים במבנה החוליות והיצרות התעלה הפנימית

    תזוזה של אחת החוליות או אחד הדיסקים המצויים בין החוליות

    ועוד ועוד ועוד….

    אוקי, הבנתי. מה עושים?

    אחלק את התשובה לשלושה מצבים שונים:

    המצב הראשון, הוא שלב המניעה:

    יש להימנע או להפחית את כל הפעולות שפורטו להלן כגורמות סיכון.

    רצוי לבצע את התרגילים המצורפים בסרטוני הוידאו לצורך חיזוק הרצועות והשרירים התומכים בגב התחתון.

    להשתדל להפעיל את הגוף כמה שיותר במהלך היום.

    במידה ואתם יושבים שעות רבות במהלך היום, רצוי לקום כל חצי שעה ולהניע את הגוף.

    יש לארגן את אזור הישיבה כך שיהיה נח ומאוזן.

    חשוב לשתות מספיק מים במהלך היום.

    לקראת פעילות מאומצת, יש לחמם את השרירים ובסיום פעילות כזו, לבצע מתיחות.

    המצב השני, הוא מצב של כאבים אקוטיים (מוגדר כעד שלושה חודשים)

    זה המקום לציין כי אחרי כאבי גב של שבועיים ויותר ללא מגמת שיפור ,חשוב להיבדק אצל רופא על מנת לשלול מחלות קשות.

    במצב זה יש לדאוג להרפיית השרירים והגמשת הרצועות סביב החוליות באזור הגב התחתון והישבן.

    כאשר השרירים באזור רפויים, פוחת הלחץ על העצבים ושורשי העצבים היוצאים מבין החוליות, מגיעה זרימה טובה יותר של דם וחומרי ריפוי. כך שיקום הדיסקים, השרירים והרצועות מהיר יותר.

    את השרירים ניתן להרפות בטכניקות שונות כמו: עיסוי, דיקור, כירופרקטיקה, אוסטאופתיה, שיאצו, דמיון מודרך אך חשוב ללכת רק למטפל מוסמך שאתם סומכים עליו שלא יעשה נזק.

    אני ממליץ להתחיל בטכניקות בטוחות יותר כמו דיקור או דמיון מודרך ורק בשלב הבא או בהמלצת מטפל מוסמך להמשיך לטיפולי מגע.

    בנוסף רצוי לבצע פעולות יזומות וזהירות של הנעת המפרקים כדי להגביר את התנועתיות באזור.

    המצב השלישי, הוא כאבי גב כרוניים

    מצב קבוע של כאבי גב לאורך חודשים או שנים בו הכאבים קיימים כל הזמן , או באים והולכים בתדירות גבוהה.

    במצב זה מומלץ מאוד לבצע את כל הפעולות שצויינו במצבים הקודמים וזו כמעט הדרך היחידה להשתחרר מהכאבים.

    דרך אגב,

    שלא יכאב לכם הגב 

    המידע לעיל הינו חלקי ואין להתייחס אליו כמידע רפואי, יעוץ רפואי או כהמלצה רפואית!

  • המדריך ה’לא מושלם’ לרילוקיישן משפחתי

    סוגרת כמעט שנתיים באמסטרדם. הפז”מ דופק. אני מרגישה וותיקה. אמנם זוהי רק תחושה ואני עדיין ‘ינוקא בחיתוליו’, אבל שהמזכירה בבית הספר מפנה אלי כל משפחה ישראלית חדשה שמגיעה – זה אומר משהו נכון? לא מתווכחים עם עובדות!

    אז כן. לאחר מספר חודשים באמסטרדם – אני קצת מכירה. קצת יודעת. קצת ממליצה. אפילו פתחתי בלוג. יש את מי לשאול ועוד היד נטויה. החלטתי במקום כל פעם לדבר ולדבר ולנסות לשלוף מזכרוני העייף כל מיני טיפים ישנים שעזרו לי במעבר המשפחתי להולנד, להכין מעין מדריך קצר, אך ‘לא מושלם’ למעבר משפחתי. זה יכול להיות להולנד או לכל מקום אחר. המדריך אישי ומחוויותי המשפחתיות בלבד, אז בבקשה התייחסו לכך בהתאם ואשמח לשמוע אם יש לכם מה להוסיף מניסיונכם העשיר.

    Footprints and the words step by step drawn with chalk

    הנה אני מתחילה:

    להכין את הילדים

    מדובר בסוגייה לא פשוטה. כמה התייעצתי. שאלתי. חברות. משפחה. מורות וכן גם פסיכולוגית ילדים. בהחלט סוגיה משמעותית עבור הילדים והמשפחה.

    אני ממליצה לשתף את הילדים (בהתאם לגילם) בתהליך המעבר מרגע ההחלטה עד המעבר עצמו, להכין ולשתף אותם כמה שיותר, לקבל הדרכה אם צריך מאיש מקצוע. אם אפשר שהילדים יבקרו (במקרה שלנו הם היו כאן מספר פעמים, כי בעלי עבר לפנינו וזה הקל מאד על המעבר). במידה ולא ניתן לבקר פיזית, אז להראות תמונות, לספר על מקום המגורים, ביה”ס, הסביבה,השכונה, העיר, המדינה וכמובן שאם יש כבר בית אז להראות תמונות של הבית החדש. זה מפחית אי וודאות, יוצר בטחון והם מרגישים חלק מהתהליך וכמובן גם נהנים לספר לחברים על המקום החדש.

    פרידה מהכיתה/ גןחברים

    עוד נקודה מאד חשובה. לעשות פרידה כמו שצריך. מסיבה בכיתה או בגן או ממספר חברים מצומצם, אם לא רוצים משהו גדול יותר. אנחנו עשינו בביה”ס מצגת קצרה על הולנד והסברנו לאן יובל (הוא היה אז בכיתה א’) עובר. המצגת היתה מצחיקה, ויובל נהנה מאד להראות לחברים את הבית החדש שלו, לספר על הולנד ועל אמסטרדם. הבאנו קצת ממתקים מהולנד והכנו גלויות ציוריות עם הפרטים של יובל ל’שמור על קשר’: טלפון ומייל. גם לניתאי בגן ערכנו מסיבת פרידה וחילקנו גלויות וממתקים. הילדים קיבלו ספר עם ציורים ומכתבים וזה עד היום נמצא ליד מיטתם. זה סגר פרק חשוב לקראת התחלה חדשה ואני חושבת שזה עשה לילדים סדר עם המעבר ושזה אכן אוטוטו קורה.

    אריזות. מה לוקחים?

    סעיף זה פחות רלוונטי ל’אוגרים כפייתיים’. אנחנו החלטנו למכור את רוב חפצינו בארץ ולקנות הכל כאן. כן העברנו כלי מטבח ועוד כל מיני חפצים אישיים, צעצועי ילדים וכל מיני שטויות אשר לאט אך בטוח הצטברו ל 50 ארגזים (ללא רהיטים!!!) אז ללמוד מהטעות שלנו: הגענו לבית מסודר ומדוגם והמשלוח הגיע לאחר ארבעה חודשים. מספיק זמן כדי לשכוח בכלל מהארגזים ותכולתם, ולהבין כמה מעט אנחנו צריכים למעשה בשביל להסתדר, ולחיות וכמה אנחנו אוגרים ואוגרים (במיוחד בארץ!). בכל מקרה תמיינו, תתרמו, תחלקו, תתחדשו ותזרקו. אם אפשר לערב את הילדים בחלק של מה הם לוקחים למדינה החדשה, זה מאד מחבר אותם, והם יודעים למה לצפות מבחינת החפצים שלהם.  לדעתי חשוב שהילד לא יכנס להלם אם המונופול והכדור ש’אמיר נתן לו במתנה’ נשאר בארץ, ואיפה הקורקינט האדום שלו? אם זה חשוב להם, אולי שווה לבדוק איתם מה הם רוצים להעביר. כמובן זה תלוי בגיל הילד ובגישת ההורים לנושא – אולי האריזות קצת יותר איטיות, אבל הם חלק מהתהליך ויש תיאום ציפיות מה יעבור איתם למדינה החדשה. היה להם גם כיף לחלק את הצעצועים הישנים או אלו שהם הסכימו להפרד- לחברים, לגן ולתרום.

    בירוריישן

    כאן מדובר בתהליך ארוך ומאד חשוב שתחליטו מול מי אתם מבררים מה, אם האנשים האלו דומים לכם בסגנון/ אורח חיים – כי זה משמעותי. מציעה לבדוק עם מגוון אנשים המלצות על מקום מגורים, שכונות, בתי ספר מומלצים, גנים, רופאי משפחה, ביטוח וכו’. להשתמש ב’חוכמת ההמונים ולהחליט מה הכי נכון עבורכם על פי ההמלצות. מנסיון אישי זה יכול לבלבל מאד בהתחלה, עודף מידע – הכל חדש לכן קחו את הזמן ותבדקו כמו שצריך – כי זה יעזור להמשך הדרך. רק לא לשכוח שלכל אחד יש את החוויה שלו – אז קחו כל המלצה בערבון מוגבל. יש הרבה מידע. הרבה דעות ובסופו של יום – תסננו.

    7fe10d2a82e40613e64811c4fe47abd8מגוריישן

    אני חולקת את שיקוליי לגבי המגורים: היה לי ברור שאני אבלה הרבה בבית הספר בשנה הראשונה. חוץ מליווי הילדים בבית הספר, גם נהפכתי להיות ‘הורה מלווה’ קבוע לטיולי הכיתות של הבנים. בכל מקרה לנו היה חשוב לגור בקרבת ביה”ס (מה שאומר שבעלי צריך לנסוע מרחק יותר גדול למקום העבודה) – אנחנו רוכבים באופניים לפעמים,

    כך שהיה לנו ברור שלא מתאימה רכיבת בוקר ארוכה (בטח בחורף!) ועוד אחה”צ, מה שגם ככה זה מפחית כמה שנים טובות מחיי לחזור הביתה כל יום אחרי רכיבה עם שני בנים עם ‘אובר בטחון’ על הכביש. חיפשתי סביבה שקטה, המתאימה למשפחות, אבל שעדיין הכל מרכזי נוח וקרוב גם עבורי – לנו היה חשוב לגור בעיר. לכן בידקו והכינו רשימה של הדברים החשובים לכם בבחירת מקום מגורים. החלטה על מגורים בעיר באה על חשבון גודל בית (במקרה של הולנד). מציעה לבדוק על אופי השכונות, מרחק מביה”ס/ גנים, סביבה משפחתית ושקטה וכו’ וגם לעשות בהמשך סיבוב עם מתווך או עם מישהו מקומי. לבדוק אילו בתי ספר וגנים ממוקמים באזור. לי זה עזר מאד ולמדתי ככה להבין איפה אני רוצה להתמקם ולחפש בצורה יעילה וממוקדת. זה הקל בחיפוש הבית האופטימלי עבורנו. ברגע שבחרנו בית ספר – היה לנו ברור איפה נגור.

    ביטוחים

    כאן זה כמובן תלוי אם אתם עושים רילוקיישן דרך חברה או עוברים עצמאית – מציעה לבדוק היטב איך אתם מכוסים, ממתי אתם מכוסים – עד שהויזה נכנסת לתוקף יש כל מיני חוקים ולפעמים בתקופת התפר הזאת ‘חס וחלילה’, אבל דברים קורים (לי היתה תאונת אופניים למשל שלושה ימים אחרי מעבר?!) ואז מגלים שאופס – אין לנו כיסוי מלא. חשוב לבדוק. זה ביוקרטיה ואנחנו בדרך כלל נמנעים מלקרוא את האותיות הקטנות – מציעה לכם לעבור על הכל לפני בצורה מסודרת. זה חוסך הרבה כסף בהמשך.


    Couple having fun while moving home
    סגירת חשבונות בארץ

    עם כל ספקי השירות שיש בארץ, ספק כבלים, ספק טלפון, ספק פלאפון, ביטוחים שונים, ספק שירות ספק של ספק ותת ספק- כאן מציעה לכם לקחת מחברת מסודרת ורשימה של כל הדברים/ תוכניות/ שירותים שאתם מעוניינים לסגור. לתעד. לצלם. פקסים. מיילים – כי הפלא ופלא לפתע מגלים לאחר כמעט שנתיים שלא דיברתם עם התת של הספק של הכבל של הטלפון – ואתם עדיין משלמים כל חודש ואז לכו תוכיחו שדיברתם עם דליה והכל מוקלט. בתור בחורה מסודרת עם מחברת – עדיין הופתעתי לגלות שלא ניתקתי איזה שירותון זניח…כמובן להסדיר הכל בביטוח לאומי/ קופות חולים – יש כל מיני מסלולים.

    ביקור הכנה

    אם אפשרי כמובן- לעשות לפני ביקור הכנה מסודר. להכין את הבית/ הדירה במידת האפשר כדי שברגע שהילדים ינחתו הם ירגישו קצת בבית בכל זאת. לנו זה עשה המון שקט בראש שכל הסידור נעשה בשלט רחוק ונחתנו לבית מדוגם. הילדים התרגשו מהחדר החדש- הכל היה מסודר וזה עשה תחושה של בית איך שנחתנו כך שיכולנו להתרגש יחד מהביקור בבית ספר יום למחרת ולא להתעסק בסידור הדירה.

    ללמוד שפה לפני- כן או לא

    כאן זה נורא תלוי כמה זמן מראש אתם יודעים על הנסיעה ובני כמה הילדים. הבנים שלנו הולכים לבית ספר בינלאומי והלימודים הם באנגלית לא בהולנדית. כן לקחנו לגדול כמה שיעורים פרטיים בהולנדית לפני שידענו לאיזה בית ספר נלך. לגבי אנגלית התייעצתי עם מספר מורות לאנגלית וכולן אמרו לי ששלושה – ארבעה חודשים לפני מעבר, אין טעם בלימוד אנגלית ובגיל של ילדיי שעברנו הם היו בני 4.5 ו 6.5 הם יקלטו את השפה מהר וזה לא יהיה אפקטיבי ללמוד לפני. המורות צדקו (-

    סבלנות

    בהמשך לסעיף הקודם- אני שוב ושוב מנפצת את המיתוס שילדים רוכשים שפה תוך שלושה חודשים. זה לוקח הרבה יותר זמן וגם אם מבינים הם עדיין לא מרגישים בנוח לדבר. זה מגיע. תתמכו בהם. תעזרו להם. לא ללחוץ. לא להלחיץ. לסייע להם בבית או עם מורה פרטית, סרטים בשפה החדשה, חברים וכו’. זה לפתע מגיע ומתפרץ וזה מדהים.


    blogger-image-374244665חברים

    נפלאות הפייסבוק וחבריו העליזים. על ההתחלה חיברו אותי לכל מיני אנשים מקסימים אשר גרים באמסטרדם. מה שעזר לי רבות לתהליך המעבר וההסתגלות.

    לגבי הילדים זה גם חיבר אותם לכמה חברים דוברי עברית ובהמשך מודה שזה היה לא פשוט, אבל צריך להשקיע ביצירת מפגשים חברתיים. בכל מקרה בבית ספר הבינלאומי זה מאד מקובל שהכל במיילים. הכל מראש. לעיתים שבועיים מראש. צריך להתגמש בשביל הילדים- להתחבר עם ההורים- אמהות- וכן להשקיע בזה. זה חשוב, זה מאד עזר לילדיי שתיאמתי כל מיני מפגשים, או סיננתי עבורם את אלו שלא רצו. זה סלל עבורם וגם עבורי דרך קלה יותר בהמשך הדרך. מהבחינה המשפחתית הכרנו כאן משפחות מקסימות ויש את הצד הישראלי שזכינו להכיר דרך בית הספר של ‘קהילה עברית’ וה’צופים’ – לחגוג חגים ביחד וקצת להתחבר לתרבות הישראלית.

    בייביסיטר

    אולי עבור חלקכם מדובר בסעיף שולי…אבל זה ממש לא. רילוקיישן. אתם לבד ללא מעגל התמיכה, משפחה, חברים קרובים. בדרך כלל אחד מבני הזוג כבר שקוע בעבודה או נוסע הרבה ואתם לבד. חשוב למצוא בייביסיטר אמינה לגיבוי, לעזרה, לשאוף אוויר. לא פשוט למצוא מישהי טובה שגם הילדים מתחברים אליה – במיוחד בזמן הסתגלות שקשה להם גם כך. חשוב לבדוק, לברר וכמה שיותר מהר להכניס אותה למעגל העזרה – כמובן אם זה מתאפשר עבורכם כלכלית. אני מודה שחטאתי בסעיף זה ולקח לי זמן למצוא – אבל עכשיו אני מרושתת.

    רופא משפחה

    שלא נצטרך באמת שלא. המערכת בכל מקרה בהולנד, עובדת אחרת. הכל מרוכז דרך רופא המשפחה ולא ניתן להגיע לרופא מומחה לבד. יש סיפורים מפה ועד ישראל על רופא משפחה טוב, רע, קשוח, לא נותן הפניות, מתעלל ומה לא. כאן חשוב שתבדקו היטב ותקבלו חוות דעות ממספר משפחות – כי אכן זאת לא אגדה וישנם רופאי משפחה אשר מאד מקשים. אנחנו נפלנו על רופא מקסים ולא זכינו לבעיות מולו – אבל מציעה לבדוק ולברר לפני שנרשמים כי הרבה רופאי משפחה טובים מלאים עד אפס מקום לפציינטים חדשים. ושוב רק בריאות.

    בגדים

    אנחנו עברנו להולנד בחודש פברואר (גם סוג של טעות כי קיבלנו הלם חורף!). מרוב לחץ לקראת החורף האירופאי והעובדה שאני עומדת להפוך ל’קרחון’ בקרוב – ערכתי קניות ‘רציניות’ של ציוד חורף בארץ הקודש. סוג של טעות ממספר סיבות:

    – הבגדים בארץ לא מתאימים לחורף האירופאי

    – המחירים אלוהים ישמור…

    – כמות הגטקס והגופיות הטרמיות שרכשתי לילדים- לא אנושית ולמען האמת הם לבשו את זה בדיוק פעמיים וחצי

    – עדיף להצטייד בארץ היעד

    – לאחר חורף אחד הגוף מסתגל לטמפרטורה- זה לא אומר שצריך לקפוא במהלך החורף הראשון, אבל ציוד מרכזי כמו: מעיל, מגפיים, הלבשה תחותונה טרמית- תחכו לארץ היעד כי מדובר בציוד אחר – אשר בהחלט מתאים לחורף האירופאי וגם משאיר לכם כמה מזומנים בכיס.


    Home is where the heart is
    מוצרים ישראלים

    הסעיף הזה רלוונטי רק למי שבאמת מכור וזקוק למוצרים מסויימים שאין להשיג בארץ היעד ואפשר לברר זאת מראש. נכון שאפשר להשיג היום כמעט הכל,

    אבל המחירים של המוצרים הישראלים למשל בהולנד- מופקעים בעיני. מי שזקוק לטחינה מסויימת (‘הר- ברכה’?!), פקאנים מסוכרים?! (לא מצאתי), אבקת סודה (לא מצאתי!), נס קפה של ‘עלית’, סילאן, שקדי מרק, שוקולד שחר, שמפו לכינים, ‘טעמי’ וכו’. אפשר להשיג חלק מהמוצרים וחלק כדאי פשוט להביא כמות מהארץ. זה אולי לא מקל על הרילוקיישן,

    אבל הופך אותו טעים וביתי יותר.

    מקווה שתרמתי קצת ואשמח לשמוע מניסונכם האישי. עד לפעם הבאה- מעבר קל ובטוח.

    photo 4