Category: הבלוגיה

אחד האלמנטים הקשים לנו כישראלים בהולנד הוא הניתוק והריחוק מהבית, מהמוכר, מהמשפחה, מהטעמים והאוכל. השורשים לנו כישראלים בגולה מתבססים הרבה על השוני בהרגלי האוכל והטעמים. מתרבות של ירקות ופירות עברנו באופן קיצוני לתרבות של תפוחי אדמה, גבינות עתירות קלוריות והרבה דברים שצפים בשמן.
אם יש משהו שכולנו מתחילים לחפש די מהר אלו כמובן הטעמים של הבית. כן, תמיד מחפשים את הבמבה, את הגבינה הלבנה והקוטג’, אבל הטעם – תמיד חסר משהו בטעם. וטריות, גם היא חסרה לנו כל כך.

באחד מביקוריי אצל אלה ון טילבורג, יצאתי לחצר האחורית וקיבלה את פניי גינת תבלין פראית ומדהימה. “מה זה?” נדהמתי. “עמית רבין עזר לי לתכנן אותה נכון, העביר לי צמחים מפה לשם, מי ליד מי ומאז הכל תפס פה גובה והפך לגינת תבלינים מדהימה” היא צוחקת. בערב, היא כבר בישלה לי פסטה ברוטב פסטו שכולו היה על טהרת תבליני הגינה שלה. הטעם היה טרי ומרענן והריח … כאילו אני בשדות התבלינים של קיבוץ דורות.

החלטתי לדבר על זה עם עמית. לא בגלל שאני “פודית” גדולה. ממש לא. אבל אני אוהבת את הצבעים של האוכל, את הריחות ביום צילומים ואפילו אני, אחת לא “פודית” שכמותי, נאלצת “לייבא” תבלינים בשקית מהארץ עם אמא בכל ביקור.
עמית, לעומת זאת, טוען תמיד שאפשר למצוא כאן הכל. מה שאומר שאת הטעמים של הבית מישראל ואת תחושת הטריות הבסיסית אפשר בקלות להוסיף בבית גם בהולנד.
איך? החלטנו לצאת יחד, צלמת ואגרונום, למסע שורשים של טעמים וצמחים עם זכרון , טעם וריח ישראלי בהולנד.

גינה לי חביבה – בכל בית או מקום

אחת הדרכים שעמית ממליץ כשלב בסיסי ללקיחת המושכות של הבישול שלנו במשטח הישראלי גם בהולנד היא כמובן לפתח גינת תבלין וירק פרטית משלנו .
כי אין יותר טוב מאשר משהו שגידלת לבד, הטעם הוא אחר, בריא יותר, זול יותר וכשאוכל בא באהבה, הוא נותן תחושה משלימה יותר להכל.
תחביב נוסף של עמית הוא לנתץ מיתוסים, וזה מה שהוא עושה איתי. “לא משנה איפה אתה גר, בכל מצב בכל מקום אתה יכול תמיד לבנות גינה משל עצמך. אפילו בניו יורק המבוטנת יש את ארגון Green Thumb שמטפח גינות קהילתיות ועוזר בייעוץ להקמת גינות ירק פרטיות, כך שהכל אפשרי” הוא אומר נחרצות במשפט פתיחה לכל מה שיסביר אחר כך.”בכל מקום ניתן לייצר טעמים וזכרונות וגם להתחבר לשורשים מחדש וכמובן להעביר הלאה, אם זה זכרונות וטעמים מהבית ואם זה התרבות החדשה אליה עברתם”.

מיתוס ראשון שנשבר

עמית מצהיר חד משמעית – “לא מעט דברים ניתן לגדל בלא מעט מתווים. לאו דווקא צריך גינה בשביל זה”.
ובכל זאת מה צריך על מנת שתהיה לנו גינה חזקה וטובה שבה יגדלו לנו גידולים לתפארת מדינת ישראל/הולנד?
תכנון! או יותר נכון- תכנון בסיס-ראשוני נכון.
ישנם מספר דברים בסיסים שכדאי לשאול ולברר עם עצמך בכדי לבנות גינה חזקה וטובה:
– כמה זמן אני יכול להשקיע בכלל – האם יש תקופות ארוכות (ברמה שבועית ו/או חודשית) שאני לא בבית ?
השקעה של בין שעתיים ל-5 שעות שבועיות זה אומר שאני אוכל לגדל את מרבית הירקות והתבלינים שאפשר לחשוב עליהם מלבד דברים מאוד מיוחדים שדורשים מעקב יומיומי. אבל למשל, מי שמעוניין רק בתבלינים גם שעה שבועית מספיקה על מנת להקים ולטפח פינת תבלינים. פחות מזה, זה כבר מתחיל להיות קצת בעייתי לפעמים. מלבד הרצון לוודא ש”הכל בסדר” שם בגינה, כדאי לזכור שאתם צריכים גם להנות מזה- זהו זמן האיכות האישי שלכם לטיפוח הדברים שלך. לא מועקה.
– מהו היעד? מה רוצים לקבל בסופו של דבר?
יש כאלה שרוצים לגדל פרחים אבל רוצים לשלב גם אותם בסלט. האם אני מתגעגע לעגבניות? או לצמחי תבלין? או מאוד רוצה להראות לילדים שלי איך פירות גדלים ולא נולדו בסופרמרקט? האם אני רוצה לגדל פירות הדר ? בקיצור כל אחד מה שחסר לו/מעוניין בו וזו הנקודה שבה מתחילים.
– מבחן המציאות- מה התנאים הקיימים שעומדים לרשותי?
בנקודה הזו חשוב להבין שיש פתרון לכל דבר וזה תלוי באנרגיה וזמן. לפעמים יש את פתרון הגינות הקהילתיות שעולות כ-20 יורו בשנה אבל כדאי לדעת שלרוב יש לזה רשימת המתנה. אם זה מה שאתם רוצים – יש להירשם בהקדם האפשרי. לכן חשוב מראש לדעת ולהכיר את הפרמטרים של הזמן והאנרגיה שלכם עצמכם עוד לפני שדיברנו על הצמחים והרכב הגינה.

תחת התנאים שקבעתם מגיע השלב הבא והוא להבין מה אפשרי ומה לא אפשרי ובתוך זה להיות גמישים ופתוחים לאפשרויות חדשות או אלטרנטיביות. משפט המפתח הוא לבנות פלטפורמה גמישה לפיתוח עתידי (משפט שלקוח ממתודה לבניית מערכות בנות-קיימא ולכן מתאימה לכאן) “כשאנשים בונים גינה הם צריכים לזכור שזה דבר חי ומשתנה. זה לא שחור ולבן. גינה היא מערכת שנתונה לשינויים ובתוך זה יש שילובים ורב גוניות. הכוח לתכנון לטווח ארוך נמצא בידינו ואף מומלץ להשתמש בו.
דברים שאפשר לתכנן מראש לפני הקמת הגינה אחרי שהחלטנו עם עצמנו מה הכיוון הכללי:
1. תקופת המגורים במקום – האם מדובר בבית שכור או מקום שבו תישארו לטווח ארוך ? לאיזה טווח זמן אתם רואים את עצמכם נשארים באותו מקום (אם אתם מעוניינים בבניית פרדס זה שונה מגידול נענע ופטרוזיליה)? כמו כן, האם אתם גרים בדירה או בבית צמוד קרקע?
2. תיכנון אזורים שונים בגינה – האם תרצו שיהיה בגינה דשא ואיזור משחק לילדים ובנוסף גם איזור פנאי למבוגרים? או שטח גינה יותר גדול לגידולים שלכם מאשר לדשא של הכלב ?

3. לקחת בחשבון שיש גידולים שמשנים את המראה הכללי של הבית. לדוגמא – אם מישהו רוצה לגדל גפן בחצר – הגפן יכולה ליצור סוכך עם אשכולות נופלים. מהבית הולנדי הפכנו את המראה לחצר טוסקנית ובו זמנית נוצרים אזורים מוצללים שלא היו שם קודם – תיכנון, תיכנון ותיכנון.
4. עלויות – ככול שמתחילים ברמת בסיס יותר נמוכה – העלויות יורדות. לדוגמא: אם אני קונה באלברט היין עציץ של בזיליקום שיעלה לי יורו, זה יהיה יותר יקר מאשר שקית זרעים שעולה 10 יורו עם 100 זרעים.
כל זה דורש מאתנו להתחיל בתכנון ההקמה כמה חודשים לפני. החסכון בעלויות יכול להגיע בסיכום סופי לפי 9-10 יותר גדול.

ניפוץ מיתוס 2

זרעים קנויים – אומר עמית חד משמעית – עדיפים על צמח קנוי, והם כן עובדים. אין ספק, הצמחים המוכנים נראים יותר מפתים ויותר קלים לגידול אבל מדובר בהוצאה כספית ובריאותית (אתם יודעים באילו חומרים ריססו את העציץ שקניתם כעת? יודעים באילו חומרי תזונה האכילו אותו? מה נתנו לו על מנת שהוא יוכל להראות יפה עוד כמה ימים בסופרמרקט?) שגוייה.
השלב האחרון שכדאי לנו לקחת בחשבון בשלב התכנון הבסיסי הוא לבחור את המיקום לשתילה. זה נכון שבחצי הכדור הצפוני (בו נמצאת הולנד) אור השמש מגיע מכיוון דרום, אבל – ופה ננפץ מיתוס נוסף – זה לא מהווה תנאי בסיסי לגידול צמחים בצד הדרומי – למעשה, הזווית של אור השמש משתנה במהלך היום, לא רק בגלל מעבר ממזרח למערב, אלא בגלל מעברי העונות השונות (בקיץ השמש גבוהה יותר ובחורף נמוכה יותר) – מה שמשפיע בצורה קריטית על גידולי עונות מסויימים (ישנם כאלו שדורשים אור שמש מלא בכל שעות היום וישנם כאלו שצריכים רק חלק מהיום).
ניתן לראות גם על פי צמחיה טבעית בביתכם (עשבים שוטים, אזובים וכיו”ב) מה הם האזורים שמקבלים כמויות אור שונות, כמו גם קבלת אינדיקציה על תנאי הקרקע.
ומיתוס אחרון להפעם הוא “בלי חממות אי אפשר לגדל בהולנד” – אין ספק שאם אנחנו מדברים על פירות טרופיים כמו בננה ואננס, אז יש צורך בחממות, אולם בשביל לא מעט גידולים נוספים, אין צורך.
אני מגדל כאן כבר 4 שנים עגבניות, תותי-שדה, מלפפונים, חסות, קישואים, כרוביות, שעועית מטפסת, תבלינים רבים ועוד. לעיתים אני משתמש במיני-חממה בשביל שתילונים, אולם די מהר הם יוצאים ממנה וממשיכים עצמאית ללא כיסוי.
לאחר שחשבנו ותכננו את הפרמטרים הללו, לא משנה אם באדניות בקומה ה-20 או בחצר האחורית, זה הזמן להתחיל לתכנן את הגידולים.

“זה לא סתם ששילוב של בזיליקום ועגבניה הולכים טוב ביחד. גם בטבע יש להם השפעה הדדית חיובית” הוא מסביר לי את התפיסה האקולוגית הבסיסית של הצלחת כל גידול. “ככל שמערכת תהיה יותר מגוונת היא תהיה יותר יציבה וחזקה. יש צמחים שמגנים אחד על השני (יש צמחים שמושכים חרקים שטורפים את הטפילים של צמחים אחרים) יש צמחים שמספקים חומרי-תזונה לצמחים אחרים (למשל קטניות הן מקבעות חנקן בקרקע – יסוד שמשמש חומר תזונה חשוב ללא מעט צמחים אחרים). אבל כל זה לא יעבוד בלי ניסויים, ניסויים, ניסויים – כל מקום הוא שונה, הן מבחינת אקלים, קרקע, מי תהום ועוד, לכן צריך תמיד להתנסות – זה טבע, זה חי וזה משתנה”.
אל תשכחו!
בפעם הבאה- שותלים גינה – צמחים של סתיו.

מתכון ב-5 דקות: 

רוטב פסטו ביתי

מקור המילה פסטו הוא מאיטלקית – pestare ופירושה “לרסק” – הטכניקה בה השתמשו עוד בימי רומא העתיקה בשביל להכין את הגרסה המוקדמת שלו.
להלן מתכון בסיסי ונהדר להכנת פסטו ביתי (מומלץ להכינו מתבלינים שגודלו בביתכם, אין בכלל מה להשוות בין הטעם הזה למשהו תעשייתי).
מרכיבים:
– 8 שיני שום בינוניות
– 6 כפות צנוברים
– 3 כוסות עלי בזיליקום (בהעדפה, עלי בזיליקום צעירים)
– 2/3 כוס שמן זית כתית מעולה (extra virgin)
– כפית אבקת פפריקה חריפה
– מלח ופלפל
אופציונאלי:

– ניתן להמיר את הצנוברים באגוזי מלך/קשיו/פקאן/בוטני
– ניתן להמיר את עלי בזיליקום עם עלי כוסברה ופטרוזיליה (2 כוסות כוסברה + כוס פטרוזיליה אחת)
– לא הכנסתי במתכון הזה גבינת פרמזן, אבל בהחלט אפשר להוסיף כ-3/4 כוס פרמזן מגוררת על הרוטב ממש לפני ההגשה

אופן הכנה
כאן יש 2 שיטות שונות, השיטה הראשונה היא “הרגילה”, זו שאנחנו משתמשים בבלנדר ומסיימים את העבודה במהירות, התוצאה היא טעימה אבל מי שמעוניין להכיר את השיטה המסורתית עימה מקבלים רוטב “פראי” עימו ניתן גם להשתמש בפסטות שונות, אז אני ממליץ על השיטה “המסורתית”.
הרגילה
לטחון דק את השום באמצעות מעבד מזון, להוסיף מחצית מהצנוברים ומחצית מהעלים ולטחון בכמה פולסים מהירים, עד שכלל העלים חתוכים דק. להוציא את התערובת ולהכניס במקומה את שאר הצנוברים והעלים ולטחון אותם דק. לאחד את התערובת הראשונה עם השנייה ולחתוך עד להגעה לטקסטורה רצוייה. להפסיק את עבודת מעבד המזון ולהוסיף את השמן תוך כדי ערבול התערובת עם כף (טיפ מומחה: חשוב שמעבד המזון לא יעבוד בזמן הוספת השמן, אחרת השמן עלול להתחמם לרמה שהוא יטגן מרכיבים אחרים בפסטו). להוסיף את כלל התבלינים ולערבב היטב.
מומלץ להשהות למשך 4-5 שעות לפחות במקרר למיזוג טעמים. ניתן להכניס לאריזת ואקום ולשמור בפריזר עד 3 חודשים.
המסורתית
דורשת כוח וסבלנות, אבל התוצאה שווה הכל.

לוקחים את השום ביחד עם שליש מכלל העלים ומתחילים לקצוץ אותם עם סכין גדולה (מומלץ עם סכין מזלונה), לאחר שקצצתם כמה דקות, להוסיף עוד שליש עלים – לקצוץ, עוד שליש עלים – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להיות קצוצה דק), להוסיף את האגוזים – לקצוץ, להוסיף פרמזן – לקצוץ (בשלב הזה התערובת אמורה להידמות לקציצה אחת גדולה). בשלב הזה להעביר את ה’קציצה’ לקערה שתתאים לה מבחינת נפח, לכסות הקציצה עם השמן (במידה ואתם רוצים לחכות כמה שעות) או לערבל את השמן בתוך הקציצה (במידה ותרצו לאכול מייד).
ההבדל בטעם ובטקסטורה הוא שבמתכון הרגיל, אנחנו נקבל מחית פסטו שכולנו רגילים אליה, ובמתכון המסורתי, יש עדיין הבדל בין המרכיבים השונים, ההבדל גורם לנו לקלוט טעמים נוספים ולא משהו כל כך אחיד.
מלבד מאפים, הפסטו נהדר גם עם פסטות שונות (החל מספגטי וכלה בניוקי), סלטים, בשרים, מרקים ועוד.

בתיאבון,

 * השתתפה בהכנת הכתבה וצילמה: יפעת זהר