Blog

  • “כי אין דבר כזה שלמות” – דירוג הציונים האקדמאים בהולנד

    קצת לפני שהתחלתי את הלימודים פה (בהולנד), חבר שלי (ההולנדי) תפס אותי לשיחה קצרה אך חשובה. “דניאל,” הוא אמר בטון מעט דרמטי, “יש משהו שאת צריכה לדעת על שיטת הציונים ההולנדית.” הוא מכיר אותי ויודע שאני מעט, איך נאמר את זה בעדינות, חנונית כשזה מגיע לציונים והישגים בלימודים.
    אני אוהבת לקבל ציונים טובים. הנה אמרתי את זה. פשש… איזו הקלה.
    כשלמדתי בארה”ב התרגלתי לקבל ציון מספק אם השקעתי קצת בקורס ואף פעם לא הרגשתי שה – 90 או אפילו ה- 100 הוא בלתי ניתן להשגה .אבל אז, הגעתי לארץ השטוחה.
    “אז פה בהולנד”, כך הוא הסביר לי בעדינות, “פשוט לא מקבלים 100”. תחילה קצת צחקתי. היה לי נראה מגוחך שהוא קבע את זה כעובדה. הרי למה שיהיה ציון כזה אם פשוט לא נותנים אותו לאף אחד?

    האם הוא שם רק כדי ללעוג לנו ?!

    לא בדיוק, אבל ה – 100 (שהוא בעצם 10 פה) הוא לא לנו. אולי לאלוהים, אולי למחליקי קרח באולימפיאדה, אבל לא לנו.
    הציונים בהולנד הם בין 1-10 כשציון עובר הוא בדרך כלל 5.5. מאד נהוג גם לתת ציונים שהם לא מספרים שלמים או אפילו מעוגלים לחצי (קיבלתי בעבר 8.2 למשל ואין לי מושג איך מורה מחליטה שהמבחן הוא ברמה של 8.2 ולא 8.1 או 8.3. נגדיר את זה כתעלומה). אבל למדתי לשמוח עם ה – 8.2 שלי כי 8 הוא ציון מעולה בהולנד. ממוצע הציונים הוא בין 6-8 ומעטים הסטודנטים שזוכים ל9 המיוחל. סתם כדי שתדעו שאני לא מגזימה, מסמך שפרסם אתר ההשכלה נאפיק (הלינק בסוף הכתבה) ציין במפורש:  10 should only be awarded in cases of absolute perfection
    וכפי שאמא לימדה אותנו, אף אחד לא מושלם.

    מסתבר שכששיטת הציונים נכנסה לתוקף אי שם במאה ה-19 הרגישו ההולנדים שבני תמותה פשוטים אינם ראויים להחליט מי מושלם ומי לא ולכן ציונים של 10 (וגם 9) פשוט לא ניתנו. משהו מצורת החשיבה הזאת נשאר בתרבות ההולנדית ובשנת 2012 למשל רק 2.4% מהסטונדים קיבלו ציון של 9 ו0.1% קיבלו 10.

    אז כדאי שתדעו מראש שכל ציון בין 8-10 יכול להיחשב ל – 100 אם משווים אותו לציונים בארץ ובכלל, מההיכרות שלי עם הולנדים, למדתי שציונים לא חשובים להם כמו לחברי האמריקאי לספסל הלימודים.
    ההולנדים פחות תחרותיים ופחות פרפקציוניסטיים. הלימודים חשובים להם כמובן אבל הם יעדיפו להנות בסוף שבוע ולקבל 7 מאשר ל”חרוש” בספרייה בשביל ה – 8 . 7 בדרך כלל, מאד ישמח אותם.
    אז לא להיבהל, לא להילחץ, לא לחשוב שאולי פעילויות חדשות שאימצתם בהולנד משפיעים על הציונים שלכם. פשוט להפנים שתרבות הציונים פה אולי שונה ממה שאתם מכירים ולהיערך בהתאם.

    עוד אינפורמציה במסמך הבא : שיטת הציונים בהולנד, ארה”ב ואנגליה

    Tot de volgende keer,

    דניאל

     

  • אבולוציה

    אני שוכבת על ספה אדומה ומשתעלת. בוהה בתקרה הלבנה ומנסה להבין אם התקרה באמת לבנה או שהיא בצבע קרם ממש נקי. ואיך בכלל תקרה מתלכלכת…?

    אני בולעת רוק ומרגישה מעין כדור קטן, גם הוא לבן, בגודל של כדור-רשת שהתמקם לו בגרון שלי. טוב, אני מגזימה, טיפה יותר קטן, בערך בגודל של כדור טניס, והאמת, שהוא גם בצבע ירוק. אבל זית. הדבר המפתיע הוא שהכדור טניס הקטן הזה פיתח לעצמו מעין קוצים כאלה….כאבים, חדים, מאד.

    אני תוהה מדוע אנחנו צריכים לבלוע רוק. זה מציק לי עכשיו וזה תמיד מציק לי בביקורים אצל רופא השיניים האהוב עליי. כן, נו, אני אוהבת ללכת אליו. וגם לשניה, השיננית. הכל חוץ מהקטע של הרוק ומשאבת הרוק המאוסה.

    אני מסתכלת שוב אל התקרה ומגיעה למסקנה שאנחנו חייבים לסייד פה, זה נורא מלוכלך.

    מתחיל לכאוב לי הראש. כל המחשבות האלה על חלוקים לבנים וכדורים צבעוניים, לא עושות לי טוב. ואז שוב אני מרגישה את הפטישונים הקטנטנים דופקים לי על הראש. בקטנה כן? ואחרי אלף קטנות, מגיע אחד חזק במיוחד. נראה לי שזה סופי.

    אני חולה.

    אני עדיין מצופה לקום כרגיל, להתנהג כאילו כלום, לעשות את המטלות שלי כרגיל וכמובן – לטפל בבייבי חן כרגיל. וזה הכי לא רגיל. מענין מה יהיה מחר בבוקר. מעניין אם אני אהיה פה מחר בבוקר.

    כשאבא של בייבי חן חולה, כל העולם עוצר מלכת. כי הוא חולה וצריך לעצור.

    untitledכשהוא חולה במיטה, הלונה-פארק נפתח. ואז בעולם שלו, אפשר לראות סרטים (ואפילו לצחוק מדי פעם!) או לקרוא ספרים. הוא מקבל אוכל למיטה (יש רשימה מוכנה שמועברת מראש, בשלב דגירת המחלה) ולאחרונה הוא מצליח לסנג’ר את בייבי חן לכל מיני מטלות קטנות. ואז אני רואה אותה, יצור קטן ומתולתל מצחצח שיניים ליצור גדול, והיא? מתגלגלת מצחוק. ואז היא מנסה לגרוב לו גרביים. מנסה, שעה מנסה. האמת שזה העסיק אותה יפה, וזה נפלא, כי בסוף היא הצליחה, ולא ויתרה.

    ופתאום אני רואה את שניהם קופצים על המיטה, והוא מצלם אותה כמו נער מתבגר בהופעה של מדונה. ואז הוא נזכר שהוא חולה. וכואב לו. ולוחץ לו. לחצים בחזה. כאבים בנקודת חן. ובכלל, כל מערכת העצבים פתאום מתחדדת. ויש לו משאלות אחרונות. ובקשות משונות. וארוחה אחרונה. ותמונה אחרונה. ונשיקה אחרונה. וכאפה אחרונה. באהבה.

    כשגברים חולים הם חושבים שהם עומדים למות. הם רואים את המוות וקופאים.

    כשנשים חולות, הן מבינות שהן חיות. הן ממשיכות לתפקד בלי יותר מדי דרמה, החיים ממשיכים איתן, לצידן. ובסוף, אם יהיה זמן, גם יטפלו בעצמן, אבל רק אם יהיה זמן.

    הוא חולה רק כמה דקות וכבר הפך את חדר השינה לחדר מבצעים עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת (הגיע לפה מקרן!). אפילו את בייבי חן הוא הפך לעוזרת האישית שלו, תפקיד שעשתה פעם עבורי 🙂

    ואני כרגיל. אבל עדיין חולה.

    פתאום צלצול בדלת ומוביל נכנס, הוא משתעל ומתחיל להרכיב את השולחן. הוא מסיים ואני מבינה שיש לנו באמצע הסלון שולחן ביליארד. הוא יוצא. וחוזר מיד עם המקלות.
    איך זה שבשעת מחלה, או אפילו כאב ראש קטן ולא מזיק, ככל שעוברות השנים, הגברים התקבעו להם בעמדת המסכן מאמסטרדם (יש דבר כזה? מסכנים באמסטרדם?!). ואילו הנשים התקדמו? הנשים השכילו להתקדם ולקבל זאת כחלק מהחיים. איפשרנו לעצמנו לגדול ולהתפתח לצד הוירוסים ולא לדומם מנועים.

    אני נזכרת באמא שלי ורוצה אותה קרוב קרוב. מתגעגעת אליה, לנוכחות שלה, לחיבוק המחמם, רוצה שגם בי יטפלו, שגם לי ידאגו. שומעת את הבטן מקרקרת ונזכרת באוכל המנחם שלה, אוכל של אמא – פשוט וקלאסי, ללא יומרות, פשוט מאהבה.

    אני מסתכלת על בייבי חן שמקרקרת סביבו וחושבת על המסר שמועבר אליה, ובשניה אחת מחליטה – בכוחי לשנות את העתיד! אני מכריחה אותו להפסיק לשחק ביליארד ולהכין לנו, הבנות, ארוחת ערב.
    מסתבר שיש הרבה שימושים למקלות הביליארד והוא מסכים.

    imagesCAD9Y90O

  • הרב הנודד נעצר באמסטרדם

    השבוע הופתעו תושבי טסל (Texel), האי ההולנדי השוכן בצפון מערב המדינה, מביקור של כ 300 איש במיוחד ליום הכיפורים. המבקרים – יהודים אורתודוקסים שהגיעו לארח חברה לרב ברלנד ששהה לרגל החג בקמפינג באי .

    הרב אליעזר ברלנד בן ה- 76 נודד כבר כשנה וחצי בעולם, מאז שנמלט מישראל בשל תלונות העומדות נגדו על עבירות מין בנשים בזמן שהגיעו אליו ליעוץ (אחת התלונות מתיחסת לעבירה בקטינה ).

    לאורך תקופה זו מצא הרב מקלט בין היתר במדינות כמו ארה”ב, איטליה, שוויץ, דרום אפריקה, מרוקו, זימבבואה ואף יוהנסבורג והצליח לחמוק ממעצרים עד כה , על אף בקשת ההסגרה מישראל שהועברה לאינטרפול, בשל העובדה כי לחלק מהמדינות הללו אין הסכם הסגרה עם ישראל.

    לאחרונה חפץ הרב לבקר באוקראינה בקברו של רבי נחמן מברסלב (נ נח נחמ נחמן מאומן) אך ב -11 בספטמבר, בעת שעבר דרך נמל התעופה סכיפהול , נעצר, דרכונו נלקח ממנו ומאז הוא שוהה בהולנד אם כי אין הוא מוגבל בתנועה במדינה.

    מאז נעצר בהולנד, מבקשת ישראל את הסגרתו  בכדי להעמידו לדין בישראל ועד להסדרת העניין מתגורר הרב באמסטרדם אליה התחייב לחזור בתום צום יום הכיפורים אותו העביר, כאמור ,יחד עם מאמיניו באי . בעלי הקמפינג בטסל סיפרו כי הרב וחסידו התקבלו כאורחים “מהמניין” (תרתי משמע 🙂 ).

    עם מעצרו, חויב הרב על פי החלטת בית המשפט בהולנד, להודיע על מקום משכנו ולהירשם בכל יום במשטרה, החלטה המקנה לרב חופש תנועה שעוררה חוסר שביעות רצון במשרד המשפטים במדינה ששב וביקש מבית המשפט לבחון את הדברים שוב.

    הדיון בבקשת ההסגרה על ידי ישראל צפוי להתקיים ב -17 בנובמבר.

    חסידיו של הרב הברסלבי מישיבת ” שובו בנים” הירושלמית, הקימו סביבו קהילה נודדת עד שתוכח חפותו בארץ .לטענתם, מדובר בכדור שלג של האשמות על רקע סכסוכים כספיים ואישיים בסביבתו הקרובה של הרב.

  • הפספורט העיסקי של…

    קטגוריית העסק: שיווק
    גיל העסק: 3 חודשים
    דף פייסבוק: Social Media Smadar

    כיצד נקרא העסק שלך ומדוע בחרת בשם זה?
    .Social Media Smadar
    בחרתי בשם כי הוא נראה לי פשוט להבנה – שיווק עסקים ברשתות החברתיות.

    מתי ולמה התחלת עם העסק?
    בעבר התעסקתי במכירות והבנתי ששיווק הפריט הוא חלק בלתי נפרד וחשוב לצד התצוגה שלו והמכירה עצמה. לקחתי כמה קורסים והופתעתי להבין שמיתוג המוצר נראה לי הרבה יותר מעניין ומאתגר להתעסק בו.

    ספרי לנו קצת על תחום השיווק:
    הרשתות החברתיות נותנות במה פנטסטית לעסקים קטנים ועד גדולים . בצורה זו לקוחות מכירים את אופי העסק ומקבלים מידע על שינויים או תוספות של העסק. בנוסף הם יכולים לקבל שירות ו/או תמיכה בצורה אישית. כמו כן ניתנת ללקוחות הזדמנות להכיר את נותני השירות ובכך לרכוש את אמונם.

    במה יכול השירות שאת מציעה לעזור לבעלי עסקים?
    הבניה של הדף העסקי מותאמת למטרות העסק. יש כאלה שמחפשים יותר חשיפה או מחפשים אנשי מפתח ויש כאלה שרוצים למכור דרך הרשת החברתית. אני לומדת את העסק ומעלה אסטרטגיות שונות שיכולות לקדם את המטרה. בנוסף, אני משתמשת בכלים טכנולוגיים שעוזרים לקדם את המטרה.

    תארי את העסק שלך במשפט אחד:
    בניה ניהול ויעוץ בשיווק העסק שלך ברשתות החברתיות

    מיהו קהל היעד שלך?
    עסקים קטנים ו/או כאלה שפונים לקהל מרובה שפות. למשל, כשיש עסק שפונה לקהל ישראלי ולקהל הולנדי, יש לעשות פוסטים מותאמים לקהל היעד הספציפי בשפתו ולפי דרישותיו. אני מסייעת בכתיבה במידת הצורך וגם בביצוע הפירסום.

    מהן הבעיות או הקשיים בהם נתקלת בתחילת הדרך?
    כל יום זה התמודדות חדשה. אני עדיין בתחילת הדרך. אני חושבת שבעזרת ידע ותוכנית עבודה מגובשת הקשיים מתגמדים והדחף להמשיך הלאה ולהתפתח גדל.

    כיצד את מבדילה את עצמך מהמתחרים?
    שאלה טובה! אני מאמינה שהמתחרים שלי הם לא פחות טובים ממני. אני מאוד מאמינה ביצירתיות שלי והיכולת שלי לחשוב מחוץ לקופסא ואני מאמינה שהלקוחות שלי מרגישים את כבר בפגישה הראשונה.

    מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
    אני מאוד נהנית לבנות במה לעסקים שונים ומשונים ומקבלת סיפוק רב מתגובת הקהל. הצלחה של העסק היא ההצלחה שלי.

    ספרי על מקרה שהשאיר בך רושם:
    שיווקתי משחק ווירטואלי, השחקנים העבירו את הפורום שלהם מהאתר לדף הפייסבוק. הפעילות על דף הפייסבוק פנומינאלית.

    סיימי את המשפט: “אני אהיה באמת מרוצה כש…”
    העסק יתחיל באמת לפרוץ קדימה

    יש לך תעודות הקשורות לתחום עיסוקך?
    כן. מעבר לניסיון שצברתי ב retail לקחתי קורס שיווק של מרי סמית מלכת השיווק.

    מהן התוכניות לעתיד?
    אני מקווה להמשיך לקדם עסקים ולמנף את העסק שלי ובעיקר ללמוד ולהתפתח.

    יש דברים נוספים שהיית רוצה לציין שלא נשאלו?
    רציתי להודות לך שדרך הראיון הזה התאהבתי שוב מחדש בעסק שלי. נהניתי מאוד. תודה.

    מה תציעי ליזמים מתחילים?
    לדעתי ראיון כזה הוא סוג של מבוא להבין מה המטרה שלך, כי ברגע שאתה יודע מה אתה עושה, למה, ולמי, יש לך תמונה גדולה שעליה אתה יכול לרקום את תוכנית העבודה ועל פיו העשייה נבנית .

    ראיינה : לימור סמיתס

  • הפספורט העסקי של… Stylegant

    קטגוריית העסק: אופנה וסטייל

    גיל העסק: שנתיים

    אתר: Stylegant

    דף פייסבוק: Stylegant

    כיצד נקרא העסק שלך ומדוע בחרת בשם זה?

    העסק שלי נקרא Stylegant שזה שילוב של המילים Style ו- Elegant. כיוון שאני עוסקת באופנה וסטייל חיפשתי שם שיציג את הדברים בצורה ברורה ויצירתית וככה הגעתי לשם הזה.

    איך ולמה התחלת עם העסק?

    התחלתי עם תחום האופנה כתחביב. במקור אני עורכת דין במקצועי. לאחר שסיימתי את לימודי המשפטים הרגשתי שזה לא מקצוע שמספק אותי. רציתי לצאת מהעולם המשרדי ופתחתי בלוג בו בין היתר כתבתי גם על אופנה. בתחילת הדרך עדיין לא הייתי בעלת ניסיון מקצועי והדברים שכתבתי בבלוג שלי הגיעו ממקום מאוד אישי, פשוט כתבתי את דעתי האישית. הבלוג תפס תאוצה והתפתח מעל הציפיות ומשם בעצם התחלתי להתעניין יותר בתחום האופנה. קראתי הרבה חומרים מקצועיים ואף עברתי קורס כדי להתעמק יותר בחומר. כשהגעתי להולנד נפתח לי חלון הזדמנויות בו יכולתי לבחור בין לחפש עבודה משרדית או להתחיל עם עסק משלי בתחום האופנה. לשמחתי בעלי מאוד תמך בי וברצון שלי לצאת לעצמאות ומשם כמו שאומרים הכל היסטוריה.

    ספרי לנו על התחום בו את עוסקת

    שאלה מצוינת! להרבה אנשים יש תפיסה מסוימת על המקצוע הזה עקב מה שהמדיה מייצגת. בניגוד למה שרואים בתוכניות הטלוויזיה השונות אני לא שורפת בגדים של אחרים, לא עושה פרצופים על הבגדים שנמצאים לאנשים בארונות. רוב הלקוחות שלי הן נשים שמגיעות אליי אחרי קריאת הבלוג שלי ומגיעות כבר בשלות לעריכת שינוי אופנתי. אלו נשים שמכירות את העבודה שלי ושיודעות מה יש לי להציע להן. הן קוראות בבלוג עצות ומאמרים שאני מפרסמת ומנסות ליישם את העצות האלו בבית. במידה וזה לא מצליח להן הן יוצרות איתי קשר.

    מהי שיטת העבודה שלך?

    אני תמיד שואלת מה הלקוח/ה רוצה להשיג. מהי המטרה של השינוי האופנתי? לדוגמא, את מגיעה למפגש עם אנשים זרים, כולם עומדים שם בקבוצות ומשוחחים ביניהם ואת נכנסת. כולם מסתכלים עלייך, מהו הרושם שהיית רוצה שיווצר אצלם? הם הרי עדיין לא יודעים עלייך כלום, הם לא יודעים במה את עוסקת, איזה תעודות יש לך, איפה למדת וכו’. מה היית רוצה שהבגדים שלך ישדרו להם? מפה אנחנו מתחילים.

    אני מלמדת את הלקוחות שלי להכיר את עצמם ולפתח את המלתחה שלהם. הכל מאוד תלוי ברצון של הלקוח/ה. לקוחה אחת יכולה לרצות להיראות מושכת יותר בעיני גברים בזמן שלקוחה אחרת תרצה לשדר יותר חוזק ויציבות.

    השירות שאני מעניקה הוא ברובו מרחוק. אני לא מגיעה לאנשים הביתה אלא מקבלת מהלקוחות תמונות ועל פי התמונות אני עושה ניתוח של המראה החיצוני שלהם/שלהן. בתחום האופנה יש הרבה מתחום המדע והמתמטיקה. כך למשל ניתן לראות שלכל תקופה בהסטוריה יש סטייל אופנה ייחודי לאותה תקופה.

    לאחר ניתוח המראה החיצוני אני מרכיבה מלתחה המותאמת גם מבחינת הצבעים המתאימים וגם מבחינת הסגנון ללקוח/ה הספציפיים.

    איך את מתאימה את הצבעים ללקוח?

    פיתחתי תוכנה מיוחדת המאפשרת לי להתאים צבעים על פי תמונה של אדם. בחירת הצבעים נעשית בעיקר על פי גוון העור והתוכנה מחשבת ובודקת איזה צבעים יכולים להתאים. לאדם אחד יכולים להתאים צבעים בהירים וקרים ולאדם אחר צבעים כהים וחמים או להיפך, צבעים בהירים וחמים או צבעים כהים וקרים. כשרוצים לבחור צבעים מתאימים יש לשים לב למה הצבע עושה לאדם – האם העור נראה עייף, האם העיניים בורקות יותר או פחות. כשלובשים צבע שאינו מתאים יש לזה השפעה שלילית על המראה הכללי.

    לאחר בחירת הצבעים נגיע לבין 30 עד 40 צבעים מתאימים. כמובן שאי אפשר לצפות מלקוח/ה שיהיו להם בארון בגדים בכל הצבעים האלו. על פי השיטה שפיתחתי ובה אני עובדת קיים צעד נוסף לפני הבחירה הסופית ובו אני בוחרת ביחד עם הלקוח/ה את הצבעים אליהם הם הכי

    מתחברים. לדוגמא, לקוחה שרוצה ללכת על מראה דרמטי תבחר צבעים שמעבירים את המסר. לעומת זאת, אישה שתרצה מראה עדין יותר תבחר מבין כל הצבעים המתאימים לה את הגוונים הרכים יותר.

    לאחר בחירת הצבעים אני נותנת הסבר גם על בחירת הבד המתאים. אותו הצבע בדיוק יכול לשדר מסר אחר לגמרי על סוגי בדים שונים. לסיום אני נותנת עצה כיצד לשלב בין הצבעים בהרכבת המלתחה החדשה.

    אז את עוזרת בבחירת הצבעים המתאימים וזהו?

    בוודאי שלא. יש גם את אלמנט הסגנון. צריך לדעת להתאים את אורך החצאית לדוגמה. יש נשים שחצאיות מעל הברך יתאימו להן יותר ויש נשים שחצאיות מתחת לגובה הברך יישבו עליהן טוב יותר. שאלות כמו האם לשלב מעיל עם השמלה, מה אורך המעיל המתאים ביחס לשמלה או לחצאית, איזה אורך שרוולים יתאים לי יותר, מהי צורת הנעליים שנראית עלי טוב יותר. על שאלות כאלו ואחרות אני יכולה לספק תשובה. אפילו בחירת התיק איתו מסתובבים חשובה ומשפיעה על התמונה הכללית.

    תארי את העסק שלך במשפט אחד:

    מימוש עצמי דרך מימוש אחרים. אני עובדת עם אנשים ועוזרת להם לבטא את עצמם דרך המראה החיצוני שלהם.

    מיהו קהל היעד שלך?

    קהל היעד שלי הן לרוב נשים כי נשים מסתכלות על כל המרכיבים הקטנים. רוב הנשים שמגיעות אליי הן נשים עובדות מעל גיל 25.

    גם גברים מגיעים אליי אבל פחות. בדרך כלל הנשים מגיעות אליי דרך הבלוג והגברים מגיעים בעקבות שובר מתנה שהם קיבלו מבת הזוג.

    מהן הבעיות או הקשיים בהם נתקלת בתחילת הדרך?

    אמונה בהצלחה. זו הייתה הבעיה הכי גדולה וזה מפחיד להתחיל משהו חדש. דבר נוסף הוא מציאת לקוחות הולנדים. המקצוע שלי לא כל כך מוכר בהולנד. בעיקר בגלל התרבות

    הפרוטסטנטית והשמרנית הקיימת בהולנד. כל התרבות החדשה של ה”גלמר” הרבה פחות חזקה

    אצל ההולנדים ולכן לקדם עסק המבוסס על מראה חיצוני הופך להיות קשה כפליים. סופר רוסי מפורסם אמר “אפשר להיות בן אדם טוב אבל אפשר לדאוג גם לצורת הציפורניים” ואת זה קשה להסביר ללקוחות פוטנציאלים שלא גדלו במחשבה שהמראה החיצוני כן חשוב.

    כיצד את מבדילה את עצמך מהמתחרים?

    אני לא מכירה סטייליסטים שעובדים בצורה שלי. אני מביאה איתי ידע עמוק באופנה, ידע שנרכש ומתחדש ומתעדכן כל פעם מחדש. בנוסף, צורת העבודה שלי היא יסודית, אני מאוד מתעמקת בהיסטוריה של האופנה וכמובן יש לי את הכלים שפיתחתי בעצמי ושמסייעים לי לתת עצה בצורה הכי נכונה ומתאימה ללקוח. אני מעדיפה לקרוא לעצמי סטייל קואצ’ (מאמנת אופנה בתרגום חופשי). אני מאמינה שהמקצוע שלי דורש בראש ובראשונה את אמון הלקוחות. אנשים רבים מסתתרים מאחורי הבגדים שלהם ובעצם מכניסים אותי כיועצת תדמית למקום מאוד אינטימי. לכן כימיה עם הלקוח/ה מאוד חשובה לי. לסיום חשוב לי להדגיש שאני לא נותנת פיתרון סטנדרטי לכולם. כל לקוח/ה מקבלים אצלי יחס אישי וניתוח מעמיק של רצונותיהם ודרישותיהם ולאחר מכן ייעוץ המותאם בדיוק אליהם.

    מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

    שני דברים. באופן אישי אני מאוד אוהבת את התהליך. כשאני מקבלת תמונה של לקוח/ה ומתחילה לתכנן בראש את הקונספט של הסטייל שלה. אני מרגישה שזה סוג של יצירה. מבחינת הלקוחות, אני מאוד אוהבת את התוצאה הסופית. כאשר אנשים מקבלים ממני את הדוח שהרכבתי בשבילם ומקבלים ממנו השראה, או אחרי מסע קניות מוצלח עם לקוח, כשהוא מסתכל במראה ואומר: וואו!

    ספרי על מקרה שהשאיר בך רושם:

    בתחילת הקריירה שלי, עוד בישראל עבדתי עם לקוחה שהיה לי מאוד קל וכיף להלביש אותה. היא הייתה בחורה בעלת יופי לא סטנדרטי אבל היה בה משהו שייחד אותה וגם אמרתי לה את זה שבעיני היא מאוד יפה. חזרתי על זה מספר פעמים במשך הפגישות שהיו לנו ויום אחד, בזמן שהיינו במסע קניות בשבילה היא פשוט התחילה לבכות. מסתבר שכילדה היא סבלה מהטרדות והפכה להיות חסרת ביטחון בכל הקשור למראה החיצוני שלה. היא מעולם לא דיברה על זה עם אף אחד ואף אמרה לי שב- 12 שנים האחרונות אף אחד אף פעם לא אמר לה שהיא יפה. היא

    אמרה לי שעצם העובדה שאני אומרת לה את זה מחזיר אותה לעצמה.

    סיימי את המשפט: “אני אהיה באמת מרוצה כש…”

    אני כבר מרוצה.

    יש לך תעודות שהיית רוצה שנזכיר בראיון?

    יש לי תעודת הסמכה כיועצת תדמית מקצועית.

    מהן התוכניות לעתיד?

    אני רוצה להמשיך לעסוק במה שאני עושה. אני רוצה להתרחב לשווקים נוספים.

    אני מתכוונת להוסיף שירותים נוספים לסל המוצרים שלי. כרגע אני מציעה ניתוח מראה מבחינת צבעים ובניית קונספט של סטייל. בנוסף אני מציעה ניתוח מלתחה וליווי בקניות. בעתיד אני מעוניינת להוסיף שירות של בניית המראה ובחירת הבגד הנכון לאירועים מיוחדים ושירות של ניתוח נקודתי בו אפשר לעבוד על שאלות ממש ספציפיות.

    בימים אלה אני עובדת על פיתוח שירות חדש אותו ארצה להציג בקרוב: קורס קבוצתי על סטייל אישי. הקורסים יהיו רצף של 2-4 מפגשים ויכללו 5-7 לקוחות בכל פעם.

    החלום שלי הוא לפתח קורס מקצועי שיעזור גם לדור הבא להתפתח בתחום האופנה.

    מה תציעי ליזמים מתחילים?

    לאהוב את מה שהם עושים כי אמונה באה מאהבה. דבר לא פחות חשוב הוא להכיר את החולשות שלך כי אם לא תכיר בהם לא תדע איך לבנות את עצמך מחדש כשאתה נכשל.

     

  • הפספורט העיסקי של…

    קטגוריית העסק: עבודות יד לילדים
    גיל העסק: שנה
    אתר: Daria Inspired by Babies
    דף פייסבוק: Daria Inspired by Babies

    כיצד נקרא העסק שלך ומדוע בחרת בשם זה?
    העסק שלי נקרא Daria Inspired by Babies. בחרתי בשם הזה כי זהו שמה של הבת שלי והעיצובים שלי מקבלים ממנה השראה.

    מתי ולמה התחלת עם העסק?
    במקור אני מגיעה מרקע של משאבי אנוש, גיוס והדרכה. לפני שנתיים עברנו לגור בהולנד וקצת לפני שנולדה הבת שלי התחלתי לסרוג מוצרים לקטנטנים.

    ספרי לנו קצת על העסק שלך:
    אני עוסקת בסריגת מוצרים לתינוקות ולילדיםק קטנים אך כמובן שגם מבוגרים יכולים להזמין אצלי מוצרים שונים. בנוסף למוצרי הסריגה אני עוסקת גם באומנות קיר שזה יצירת מוצרים מעוצבים אישיים (למשל עם שם הילד/ה או משהו מיוחד שהם אוהבים) לקישוט חדר הילדים.

    למבוגרים אני נוהגת לסרוג צעיפים וכובעים אבל גם דברים אחרים. הכל על פי הזמנה אישית של הלקוח.

    תארי את העסק שלך במשפט אחד:
    עבודות יד מיוחדות לקטנטנים.

    מיהו קהל היעד שלך?
    בעיקר תינוקות וילדים מגיל 0 עד גיל 4-5 בערך. לצד זאת אני מקבלת הזמנות מאנשים צעירים בנפשם שלא נשארים אדישים למוצרים שלי ומבקשים להזמין אותם בגודל שיתאים גם להם. כך למשל קיבלתי הזמנות לסרוג כובעים בצורת חיפושית למבוגרים.

    מהן הבעיות או הקשיים בהם נתקלת בתחילת הדרך?
    אני לא דוברת את השפה ההולנדית (עדיין) ופעמים רבות זה מנע ממני לקבל מידע על ירידים המתקיימים באיזור מגוריי וכך קרה שפיספסתי הזדמנויות עסקיות רבות. כעסק מתחיל קצת קשה להגיע לקהל לקוחות גדול והשתתפות בירידים שונים הייתה יכולה לעזור לי.

    כיצד את מבדילה את עצמך מהמתחרים?
    אני לא באמת מנסה להתחרות עם אף אחד. אני משתדלת לסרוג את המוצרים הכי מתוקים והכי מיוחדים.

    הדבר שאולי כן מייחד אותי היא דרך העבודה שלי. אני מאוד אוהבת לשתף את הלקוח בתהליך היצירה – לקוחות מקבלים ממני עדכונים שוטפים על המוצר בתוספת תמונות ודוגמאות. כל זאת על מנת להגיע למוצר מוגמר שבאמת מתאים ללקוח.

    בנוסף אני עובדת יחסית מהר – עניין המהירות חשוב לי כי אני רוצה שהלקוח יקבל את המוצר שהוא מזמין במהירות האפשרית. כמובן שמהירות העבודה לא גורעת מאיכות התוצאה הסופית.

    דבר נוסף שאולי מבדיל אותי מאחרים היא ההקשבה לרצון הלקוח. אין דבר כזה אצלי להגיד זה מוצר מוכן, מוגמר וככה אתה מקבל אותו. יש דוגמאות למוצרים ומשם יכול כל לקוח להתאים את המוצר לטעם ולצורך שלו (בחירת צבעים, שינויים במראה המוצר).

    מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
    לדמיין!! אני אוהבת לדמיין איך הילד/ה ייראו כשהם חובשים כובע שסרגתי. והכי אני אוהבת את ההתרגשות לעשות משהו חדש, עיצוב מוצר שמעולם לא עשיתי קודם או קבלת הזמנה מלקוח עם דוגמא שלא חשבתי עליה בעצמי. היצירה מרגשת אותי – לעשות משהו שאני אוהבת ולראות את התוצאה הסופית.

    ספרי על מקרה שהשאיר בך רושם:
    בזמן מפגש שהייתי בו ניגשו אליי מספר אנשים ובזמן השיחה הם שאלו אותי מה אני עושה. כשסיפרתי להם שאני סורגת לקטנטנים הם ישר אמרו לי: “את מדריה” והוסיפו וסיפרו שהם רואים הרבה ילדים באמסטרדם מסתובבים עם מוצרים שלי. זה מאוד ריגש אותי כי בסופו של יום

    אני אדם מאוד צנוע ופתאום שמישהו מגיע ומזהה אותך זה קצת מביך אבל גם מאוד כיף. לעולם לא אשכח את זה. תגובות מסוג זה מדרבנות אותי להמשיך הלאה.

    סיימי את המשפט: “אני אהיה באמת מרוצה כש…”
    אני כבר עכשיו מרוצה. האפשרות ליצור משהו שאנשים מעוניינים לקנות ולקבל תגובות מתלהבות ופרגון – אלו דברים שמעולם לא חשבתי עליהם. תמיד חשבתי שזה יהיה מסוג הדברים שאוכל לעשות כשאצא לפנסיה ופתאום כשהגענו להולנד ניתנה לי ההזדמנות לפתוח ולפתח את העסק הזה. זו זכות גדולה. אני מאוד מוקירה תודה על מה שיש לי עכשיו, את האפשרות ליצור בלי סוף ולעשות את מה שאני אוהבת. יותר מזה אני לא יכולה לבקש.

    מהן התוכניות לעתיד?
    קודם כל אני מצפה לילד שני בתחילת אוקטובר. מבחינת העסק אני מתפתחת כל הזמן עם מגוון המוצרים שאני יוצרת. הייתי רוצה להיות מותג שאנשים באמת מכירים ולהיחשף גם לקהלים נוספים.

    מה תציעי ליזמים מתחילים?
    לעשות תוכנית עסקית, שיווקית וכלכלית. לחשוב מה עושים לפני שהם פותחים עסק. לקחת בחשבון שזה דורש השקעה (לפעמים כלכלית, לפעמים מבחינת זמן). גם בעלי עסקים קטנים צריכים להשקיע בחשיבה ופיתוח המוצר שלהם – זו גם צורת השקעה.

    ראיינה: לימור סמיתס

  • תקציר ידיעות מהתקשורת ההולנדית – אוקטובר

    שני נושאים עלו השבוע בתקשורת ההולנדית שנראה לנו כי יעניינו אתכם, הקוראים הישראלים שלנו.

    שמירה על בתי הספר היהודיים.
    על פי ארגון CIDI, אישר הקבינט תקציב של מיליון וחצי יורו לסיוע בעלויות השמירה על מוסדות יהודיים בשנים הקרובות. למרות התמיכה, שאושרה בלחץ המפלגות הנוצריות (SGP ו Cristen Unie) , טען ראש הממשלה מארק רוטה שהגנה על המוסדות היהודיים היא עדיין באחריות העיריות.
    וציין שעיריית אמסטרדם מקצה גם היא תקציבים לסיוע בעלויות השמירה על המוסדות היהודיים.
    עד 2010, נשאו המוסדות היהודיים בעצמם בכל עלויות השמירה. במאי השנה, לאחר הפיגוע במוזאון היהודי בבריסל, בו נהרגו 4 אנשים, התעורר שיח מחודש בעניין השמירה על המוסדות היהודים. כאמור, המפלגות הנוצריות דרשו הגנה על המוסדות היהודיים ברמה הממלכתית והדרישה התקבלה בפעם הראשונה בהיסטוריה.
    ביום חמישי נכתב בעיתון הפרול (www.parol.nl) שבחודש האחרון מאובטחים בתי הספר היהודיים על ידי כוח משטרה מיוחד (Marechausse) וחמוש. ברחוב, בין בית הספר ראש פינה והתיכון מיימונידס הוצבה עמדה משטרתית ניידת עם מצלמות, שמאוישת בשעות הלימודים.
    על פי העיתון, זו יזמה משותפת לעיריית אמסטרדם, המשטרה ומשרד המשפטים.
    עם זאת מציינים במשטרה שאין התרעות ספציפיות ואין סיבה לדאגה. לדבריהם, מטרת השמירה היא הרתעה לאור האקלים הפוליטי הלא רגוע סביב האסלאם הקיצוני.

    StichtingKinderpostzegels_logo_CMYK_corpמבצע בולי הילדים (Kinder Postzegels)
    אם אתם גרים בהולנד, סביר להניח שנתקלתם בשבוע האחרון בילדים שמצלצלים בדלת, חמושים בטפסים וסיפור על הקינדר פוסטזייחלז – בתרגום חופשי- בולי הילדים.
    הם מציעים בולים מצוירים, פלסטרים, או כרטיסי ברכה.
    הכסף מגויס למטרות צדקה, למאות פרויקטים שעוזרים לילדים בהולנד ובעולם, כשהמוטו הוא עזרה לילדים ע״י ילדים.
    השנה, הארגון עלה לחדשות בעקבות תלונות שהם תומכים בפרויקט לילדים בעזה שבראשו עומד החמאס. עיריית אורק ( Urk), בה מתגוררים הרבה נוצרים אדוקים, החליטה פה אחד להחרים את המבצע השנה בעקבות בחירת הארגון לתמוך בארגון פרו-פלסטיני.
    בארגון kinder postzegels מכחישים שהם תומכים בחמאס וטוענים שהפרויקט נועד לילדים בטראומה ולא למטרות פוליטיות. כמו כן, הם מציינים שהם תומכים גם בפרויקט בישראל, לשיפור מצבן של תלמידות בדואיות. הארגון טוען שאינו בוחר צד במאבק בין ישראל לפלסטין.

     

    לתשומת ליבכם…

    גמר חתימה טובה וסופ”ש נעים,

    דאצ’טאון

    בהכנת הכתבה השתתפה:  אלה ואן טילבורג

  • למה לי אינדהובן… יומנה של סטודנטית לעיצוב

    תמיד ששואלים אותי בארץ “איפה את לומדת?” אני אומרת “בעיר של PSV” כי כנראה בישראל אוהבת הכדורגל, הקבוצה ידועה ומוכרת יותר מהעיר בה היא ממוקמת.
    אבל לאנשים שיש להם קשר לעולם העיצוב, איינדהובן מוכרת מאוד ובעיקר בגלל האקדמיה לעיצוב שנמצאת בה (ואולי גם בגלל פיליפס) ואז, התשובה ל”איפה את לומדת” מתלווה ב”וואו”, “אני מקנא” ו”איזה כיף לך” (בחוגים מסויימים…).

    האקדמיה לעיצוב באיינדהובן היא מהנחשבות במוסדות הלימודים לעיצוב מוצר באירופה כשעולה עליה בימים אלו רק בית הספר “סיינט מרטינס” בלונדון.
    היא אומנם עיר גדולה על המפה וזאת בשל פרברי המגורים הרחבים שלה אבל באותה מידה יכול להתקבל הרושם שהיא קטנה אם מגיעים אליה ברכבת ישירות למרכז העיר….

    f_sfeer_01
    אינדהובן – עיר סטודנטים שונה מאוד מתל אביב

    בניגוד לתל אביב, העיר בה נולדתי וגדלתי ההיצע לצעירים אינו גדול אז די משעמם פה למען האמת, ומצד שני –זה כנראה יתרון כי זה מעולה ללימודים!

    בשנתיים ומשהו מאז עברתי לגור מחוץ לבית ההורים והתחלתי את לימודי התואר במדינה זרה, למדתי על בשרי הרבה מאוד דברים, בין היתר מצאתי את עצמי לומדת על התרבות ההולנדית או ליתר דיוק, עד כמה היא שונה מהתרבות הישראלית.
    אבל, מסתבר רבותיי שאיינדהובן היא בירת העיצוב ההולנדית וזה יתרון עצום לסטודנטית כמוני ללימודי עיצוב, בעיקר שכבירת עיצוב היא מארחת אירועים שונים וייחודיים במהלך השנה שמושכים קהל לא רק מבית הספר אלא מרחבי המדינה כולה ומדינות הסביבה.

    ככזו, מארחת איינדהובן כמו בכל שנה את” שבוע העיצוב” היוקרתי! אירוע שמושך תשומת לב עצום בקרב קהילת המעצבים והסטודנטים ועל כך אספר בהמשך, בפוסט נפרד.
    על מה כן אני רוצה לספר הפעם?
    ובכן, איינדהובן היא מן הסתם, גם משכנם של אמנים ומעצבים צעירים שיוזמים אירועים, בתי עסק וגלריות מיוחדות במקומות מקוריים ברחבי העיר. אחת מקבוצות הצעירים הללו היא חבורה ששמה “we make carpets” אשר באוקטובר (ובצירוף מקרים לא מפתיע במקביל לשבוע העיצוב ההולנדי!) תחגוג 5 שנים להיווסדה.

    10716218_10152712257407988_767869536_n
    שטיחים מחומרים יחודיים. צילום: שחר ליבנה

    הקבוצה מציגה, כפי שניתן להבין משמה, שטיחים. אבל מדובר לא סתם בשטיחים שכן שלושת המייסדים הצעירים של הקבוצה משלבים דרכי ייצור מסורתיות ונקודת מבט ביקורתית על החברה הצרכנית וכל זאת דרך מדיום בלתי שיגרתי: מרבדים מחומרים שונים ומשונים .

    10719105_10152712257332988_378646031_n
    שטיחים מיוחדים בתערוכה צילום: שחר ליבנה

    התערוכה החינמית שנפתחה לא מזמן באזור התעשייתי לשעבר של איינדהובן תמשך עד ה- 26 לאוקטובר, ומציגה בחלל תעשייתי לא גדול במיוחד חדר המרוצף בשטיחים (שניתן לכנותם יותר כפסיפסים) שהכנתם הייתה כרוכה ביצירתיות, יד יציבה וסבלנות אין קץ. מה שמייחד את הפסיפסים האלו הם החומרים הייחודיים מהן הם עשויים, כגון גפרורים, סכו”ם פלסטיק צבעוני, חיילי צעצוע ועוד ועוד. מרהיב ומעורר השראה כך שאפילו רק בגלל זה שווה לקפוץ לאיינדהובן לאחה”צ של השראה וגילויים.

    הגלריה בה מוצגת התערוכה, ממוקמת ב- strijp S ששימש כאזור מפעלים המוסב לאט לאט לאזור בילויים אלטרנטיבי ואזור מגורים, שמושך מעצבים ואמנים וממוקם ליד תחנת הרכבת Eindhoven bukalan, כך שגם מאפשר גישה נוחה למקום שכבר בחודש הבא יתמלא בעוד אירועים ותערוכות שבהחלט כדאי לסמן ביומן.

    למי שמתעניין, הנה הקישור לאתר התערוכה והקבוצה : We make Carpets

    בפוסט הבא: חוויות נוספות מלימודי התואר ואירועי שבוע העיצוב ששווה לבקר בהם.

    שחר ליבנה

    10681725_10152712257597988_726255590_n
    שטיח גפרורים. צילום: שחר ליבנה
  • לכבוש את הארץ השטוחה

    אז למה אתם מתגעגעים הכי? פתיתים? קפה שחור /נמס של עלית? במבה? קרוטונים ושקדי מרק?

    אני הכי הכי מתגעגעת למלפפון חמוץ במלח. כן, זה הפשוט מקופסאות שימורים. זה שתמצאו בכל פלאפליה/שווארמייה/ בורקסייה (יש מילה כזאת?) בארץ. ולמה? כי בהולנד לא ממש אוהבים להמליח, אוהבים להחמיץ, בחומץ וסוכר והרבה מים, לפעמים גם עם קוביות בצל (???)… אבל מה עם השמיר, השום והפלפל החריף, הטעם המלוח – ממכר הזה? לא, את זה לא תמצאו כאן.

    אז מה עושים? המשבר הגדול במשפחה שלנו הגיע בסמוך לחגיגת יום העצמאות.

    ידענו שנעשה מסיבה גדולה, יהיה בשר ופיתות וחומוס, ציפס-סלט ו… לא יהיה מלפפון במלח. הכי לא ישראלי שיש. אז התחלנו לברר ולנסות להחמיץ בעצמנו. אם אין אני לי – מי לי! ואצלנו חמותי הייתה ישועתי.
    חמותי שתחייה, השיגה לנו מתכון מדויק להחמצת מלפפונים “אבא שלו היה מחמיץ מלפפונים עוד במכולת שלהם ברומניה…” מתכון עתיק אך שווה ביותר. נפתרה הבעיה !

    אז זהו שלא… אז נתקלנו בבעיה חדשה, והיא מלפפונים…בשביל מלפפונים חמוצים צריך מלפפונים, ברבים, רצוי קטנים וקשיחים שיתפצפצו בפה שנוגסים בהם יחד עם הפיתה- חומוס –ציפס- סלט. אממה, אין.

    כשהגעתי להולנד גיליתי את נושא הירקות ביחידות. גזר אחד , קישוא אחד, מלפפון אחד. הכל אחד והכל בגודל של מערוך. אוקי, אז מסתדרים עם מה שיש ומתחילים לחתוך את המערוך, סליחה, המלפפון, לחתיכות ולנסות להחמיץ לפי המתכון המסורתי והמנצח. אבל…לא. זה לא עובד על מלפפוני נבוט.

    אז כיתתי רגליי והלכתי לשוק.

    אני זוכרת שבשוק היה דוכן כזה, קטן, צדדי, שהיו לו ארגזים של סחורה פגומה. ושם בפינה התגלה האוצר. קצת עקומים, לא מלכי היופי של הדוכן, אבל קטנים ומתפצפצים, המלפפונים שלי!
    מיד ערמתי כמות נכבדה לתוך השקית (לתדהמת המוכרת), שילמתי והמשכתי במשימה לאסוף את יתרת המרכיבים להחמצה. כשחזרתי הביתה לא היתה גאה ממני!

    המשימה הוכתרה בהצלחה, החג הזה, אנו כובשים את הארץ השטוחה!

    מתכון לכבישת מלפפונים (מלפפונים במלח)

    מלפפונים קטנים חזקים
    עלי סלרי
    עלי שמיר
    6-7 שיני שום
    פלפל חריף
    (עגבניות לא בשלות במידה ואוהבים)

    מי מלח: בקערה ממלאים מי ברז פושרים (חום גוף). מוסיפים כל פעם כפית מלח גס ומערבבים עד שנמס. מי המלח מוכנים כאשר בשלב מסוים, לאחר הוספת מספר כפיות, נשאר מעט מלח בתחתית הקערה (לא מתמוסס).
    לוקחים צנצנת גדולה ומעוקרת (הכוונה צנצנת שמולאה במים רותחים כולל המכסה , עברה סוג של חיטוי).
    מניחים בתחתית שכבה של עלי סלרי (לא אמריקאי), שכבה של עלי שמיר, 6-7 שיני שום חצויות. אז מעמידים את המלפפונים במאורך צפופים צפופים אחד ליד השני. בניהם מניחים פלפל חריף שלם. כאשר הצנצנת מלאה, באם יש עוד מקום (מבחינת גובה), ניתן להניח עוד מלפפונים במאוזן או עגבניות לא בשלות חצויות. מניחים שכבה של עלי סלרי לכיסוי.

    הוראות טיפול:
    שופכים את מי המלח (ללא המלח שבתחתית) לתוך הצנצנת המסודרת, עד קרוב לשפת הצנצנת. מניחים את המכסה בצורה רופפת (רק להניח לא להבריג). את הצנצנת מניחים מעל מגש או קערה גדולה לאיסוף נוזלי התסיסה. מניחים על השיש למשך 24 שעות.
    במהלך 2-3 ימים, יש צורך להוציא את כל נוזלי ההחמצה מן הצנצנת ולהחזירם. במילים פשוטות: לוקחים קערה גדולה. מעל הצנצנת עם החמוצים מניחים מסננת, ובעדינות שופכים את כל הנוזלים מהצנצנת לתוך הקערה. בצנצנת כעת נותרו רק הירקות. והנוזל נמצא בקערה. כעת שופכים את הנוזל חזרה מהקערה לתוך הצנצנת. את התהליך הזה יש לעשות פעמיים ברצף, כל יום במשך 2-3 ימים. אז יש צורך לטעום את נוזל ההחמצה האם חמוץ מספיק. במהלך אותם 2-3 ימים, הצנצנת נשארת מחוץ למקרר.
    בזמן התסיסה יופיע קצף/בועות, והנוזל יגלוש מן הצנצנת. ניתן לשמור את הנוזל שגלש לצורך חיזוק החמיצות.
    כאשר אין יותר גלישה של נוזלים, ניתן לסגור את הצנצנת לחלוטין ולהכניסה למקרר. המלפפונים סופגים את הנוזלים. המלפפונים ממשיכים להחמיץ במקרר. לאחר יומיים במקרר, לטעום חמיצות, במידה ולא חמוץ מספיק ניתן להוסיף מעט ממי הנוזל שנישמרו ולהוציא מהמקרר ליום נוסף.

    הערה: בזמן שהמלפפונים במקרר יש לדאוג שיהיו מכוסים בנוזל.

    בהצלחה
    (כל הזכויות לציור המופלא שמורות לאלישבע למל)

  • על מיתוסים ו”דו לשוניים”

    מי לא שמע מיתוסים בנושא ילדים דו לשוניים כמו למשל, ש”ילדים דו לשוניים לומדים מאוחר יותר לדבר”? או שהם “איטיים יותר”? אבל האם זה באמת נכון?

    כאמא לתינוק דו לשוני וכקלינאית תקשורת, קיבצתי מספר מיתוסים מול אמיתות מבוססות מחקרית שכדאי וחשוב לדעת.

    נתחיל מההתחלה – מי הוא אדם דו לשוני?
    אדם דו לשוני הוא אדם שמשתמש ביותר משפה אחת בחיי היומיום שלו עם אנשים שונים ובמצבים שונים. יתכן שלאדם זה, שפה אחת הינה חזקה ומשמעותית יותר. בחלוקה גסה (ויש חלוקות עדינות מדקדקות ומעמיקות יותר) ישנם שני סוגים מרכזיים של דו לשוניות:

    1. דו לשוניות סימולטנית– כששתי השפות נרכשות במקביל או לפני גיל שנתיים או שלוש.
    2. דו לשוניות עוקבת– שפה אחת נרכשה אחרי גיל שלוש.

    bilingualLead-420x0לאחר שהבנו את בסיס ההגדרות המרכזיות, הנה רשימת 5 המיתוסים הפופולאריים ביותר שאספתי עבורכם, ההורים לדו לשוניים . מיתוסים ,שסביר להניח שכבר נתקלתם בהם.

    * דו לשוניות היא תופעה נדירה– ממש לא ! 66% מילדי העולם חיים בסביבה דו לשונית.

    * דו לשוניות תעכב רכישת שפה והתפתחות דיבור– מיתוס נפוץ שהשתרש באמצע המאה העשרים וטעות נפוצה ורווחת גם בקרב אנשי מקצוע (!!!). מחקרים רבים מראים שתהליך רכישה של שתי שפות במקביל עשוי להיות שונה מרכישת שפה אחת אך לא נמצא כי התהליך איטי יותר! דו לשוניות טבעית לילדים כמו חד לשוניות ואינה גורמת עיכוב בדיבור.

    * כאשר השפה המדוברת בבית שונה מהשפה בבית הספר, תהיה השפעה שלילית על רכישת השפה השניה (הכוונה עברית בבית תשפיע לרעה על ההולנדית) – טעות ! למעשה, שפת הבית משמשת כבסיס לשוני לרכישת היבטים של השפה אחרת ומעבר לכך חיבור לשני עולמות שונים ושתי תרבויות שונות.

    * ילדים דו לשוניים תמיד יערבבו את שתי השפות – טעות ! ילדים מערבבים שפות בסיטואציות מסויימות. כאשר הם נמצאים בסיטואציה חד לשונית (סבתא שמדברת רק הולנדית) הם ילמדו מהר לא לדבר בשפה הנוספת (לא ידברו איתה בעברית) אך לא במצב שבו הורה דו לשוני מעמיד פנים שאינו יודע את השפה אחרת); ילדים יעשו מאמץ לדבר בשפה אחת בלבד, אם הם מרגישים שזה חיוני לתקשורת.

    * כאשר ישנם קשיים שפתיים עדיף לדבר שפה אחת – טעות חמורה ! דו לשוניות מהווה פיצוי ונותנת יתרון לילדים עם קשיי שפה. מחקרים שהשוו לקויי שפה דו לשוניים עם לקויי שפה חד לשונים מצאו כי לדו לשוניים יתרונות על החד לשוניים (ועל כך ארחיב בפוסט הבא).

    ועוד דבר אחד קטן נוסף.

    הידעתם?

    “לקות שפה” היא בעצם עיכוב בהתפתחות השפה של שנה לפחות בהשוואה לגיל הכרונולוגי שאינו מוסבר ע”י מנת משכל נמוכה, לקות שמיעה, אוטיזם או לקות נוירולוגית התפתחותית והיא נפוצה בקרב 7%-10% מהאוכלוסיה.
    עד לפעם הבאה, שנה טובה, שמשית ומלאה בעברית לכולנו.

    מורן ברנס-ינסן, קלינאית תקשורת 06.33.20.50.09

    “הורים דוברי עברית בהולנד”

    moranbaranesnl@gmail.com