Author: dutchtown_8qn2ph

בשבוע האחרון הרשת סערה בשל הצעות לחקיקת חוקים חדשים בהתאם לרוח תקופת הקורונה מצד ממשלת הולנד. שר המשפטים, פרדיננד גרפרהאוס (Ferdinand Grapperhaus) הוביל מהלך ובו ביקש יחד עם שרים נוספים בממשלה, להעביר חוקים תחת ההסדר של תקנות לשעת חירום אשר יהיו תקפים מה- 1 ביולי, ויבטיחו את פעילות הציבור בהתאם למצב חיים לו נקרא ״הנורמלי החדש״. נציין כי כרגע נראה שהצעות אלו לא יתקדמו לפני ה- 1 באוקטובר, בהמשך להצהרתו של שר הבריאות, דה יונג, כמו כן, ההצעות טרם קיבלו את אישור בתי הפרלמנט.

בתחילת המשבר ממשלת הולנד הכריזה על ״נעילה אינטיליגנטית״ של החיים במשק ובכלל, וראש הממשלה, מארק רוטה, (Marc Rutte) ציין כי ״לא ינקטו צעדים קיצוניים כמו סגר מוחלט״. אך נראה כי המצב עלול להשתנות ואף להחריף בעקבות הצעות החוק שעלו לדיון.

הצעות החוק החדשות שעלו לכותרות

• למשטרה תינתן סמכות להיכנס לבתים פרטיים במטרה להרחיק אנשים שאינם תושבי הבית
• אנשים שאינם בני משפחה אחת וחולקים מגורים, צריכים לשמור 1.5 מטר מרחק בתוך הבית
• מגע פיזי בין הורים וילדים שאינם גרים באותו בית אינו אפשרי 
• בני זוג במערכות יחסים שאינם חולקים את אותה כתובת מגורים צריכים לשמור ביניהם מרחק של 1.5 מטר 
• חובת שמירת מרחק של 1.5 בין כולם בכל מקום
• אירועים לא יתקיימו
• הפגנות יאסרו

חוקים אלו יאכפו על ידי מתן קנסות בגובה של 435 ועד 4000 יורו כמו כן, במקרים מסוימים יכול יהיה להנתן עונש של מאסר ויחשב כעברה פלילית.

קורונה בהולנד – סיקור מלא בדאצ’טאון:

• ידיעה מתעדכנת: עדכונים שוטפים על התפשטות וירוס הקורונה בהולנד
• שאלות ותשובות על הקורונה בהולנד
  
• בדיקות קורונה – לכל מי שמבקש

גרפרהאוס כתב במכתב רשמי בשם שרי ממשלת הולנד כי ״נגיף הקורונה דרש סדרה של צעדים דרסטיים בששת השבועות האחרונים.״ במכתבו מסביר השר כי על הממשלה לחוקק חוקים זמניים לטווח הרחוק יותר בכדי להלחם במגפת COVID-19. הוא מפרט כי הצעדים הנוכחיים הכרחיים והם תקפים גם להולנד הקריבית. 

עוד במכתבו כתב כי ״בשלטון חוק, תקנות חירום אינן יכולות להימשך זמן רב מדי, גם לאור ההשלכות המתמשכות על חירויותיהם ועל זכויות היסוד של כולם. אנשי מקצוע עובדים עם כוחות מאוחדים בכדי להילחם בהתפשטות הנגיף, לשפר את מצבם הבריאותי של החולים ולהגן על הפגיעים. כולם בהולנד עושים זאת על ידי הקפדה על האמצעים הנדרשים שננקטו מאז פרוץ המשבר. התוצאות של כל המאמצים הללו נראות כעת בזהירות. אולם לרוע המזל המגיפה רחוקה מלהסתיים וסוף המשבר בו אנו חיים עדיין לא נראה באופק.״

הסיבה שהממשלה מתכוונת לחוקק חוקים זמניים שיהיו תקפים יחד עם חוק בריאות הציבור וחוקים אחרים הקיימים, היא שיש לעבור לשלב הבא, לייצר תגובה משמעותית למשבר הקיים שלדברי השר נמצא כאן וישאר לתקופה ארוכה. אומנם החוק נועד להיות כחוק זמני. אך אין צפי להגדרה זו. נראה שזה תלוי במהלך התפתחותו של משבר הקורונה. מדובר במצב חירום וביצירת תקנות לשעת חירום. פקודת חירום היא הכוח האולטימטיבי של ראש עיר לשמור על הסדר הציבורי. עם זאת, תקנות חירום הינן זמניות. הן מיועדות לתקופות קצרות, כמו למשל: להפגנות או, במהלך מהומות. הגיוני שהפרלמנט או מועצת העיר יתבטאו בהנהגת תקנת לשעת חירום. אולם עד כה, התקיימה התייעצות רק בין הממשלה לראשי הערים. בעוד שאלו מסכימים שפקודות החירום הינן זמניות, ניתן לראות התנגדות מאוד גדולה מצד לשכת עורכי הדין, מפלגות האופוזיציה בבית הנבחרים ונציב תלונות הציבור, שכבר מתחו ביקורת על החוק. הביקורת הקשה נעה סביב העניין שהצעת החוק מאפשרת הגבלות מרחיקות לכת של זכויות יסוד וחירויות לתקופה בלתי מוגבלת. מגבלות כה מרחיקות לכת על חופש התנועה והפרטיות אינן תקינות, והן אינן צריכות להיות בחברה דמוקרטית.

מפגינים בהאג

הפגנות בעניין זה שתוכננו להתקיים ביום ראשון האחרון בהאג ובראשון הבא באמסטרדם נאסרו בהתחלה. ראש עיריית האג,  יוהאן רמקס, בסופו של דבר איפשר לזה להתקדם בצורה אחרת וכמה מאות של מפגינים הגיעו לליבלאנד, שליד תחנת הרכבת הראשית של האג. כ – 400 איש נעצרו וכיום כ – 15 איש עדיין שוהים במעצר על עבירות של הסדר הציבורי.  מארק רוטה ציין כי חשוב לעשות הבחנה בין אנשים שהגיעו להפגין בשלום לבין אנשים שחיפשו צרות. “אבל אם לשפוט על פי הווידיאו בטלוויזיה, היו ביניהם חוליגנים מכורים לסמים”, שניצלו לרעה את המצב. עוד אמר רוטה, כי הוא מבין שאנשים רוצים שהכללים יהיו נינוחים עוד יותר, אך אמר ״אם לא נשמור על הכללים, הנגיף עוד מעט יחזור״.

בשנת 2017 הלך לעולמו הפרופסור אמוץ זהבי, ממקימי החברה להגנת הטבע, זואולוג שחקר התנהגות בעלי חיים ובפרט זנבנים, ציפורים חברתיות החיות בדרום ארץ ישראל. רעיון מרכזי שזהבי פיתח ופרסם נקרא “עקרון ההכבדה” (The handicap principle). השאלה מאחורי עקרון ההכבדה פשוטה: מדוע במהלך האבולוציה של בעלי חיים מסוימים השתמרו תכונות שעל פניו נראות כפוגעות בסיכויי ההישרדות של אותו בעל חיים? הדוגמה המפורסמת ביותר היא ככל הנראה זנבו של הטווס הזכר. הרי ברור שהאנרגיה הכרוכה בבניין ותחזוקה של מבנה מרשים שכזה היא עצומה. בנוסף, הזנב העצום מכביד על הזכר המסכן ומקשה עליו לברוח מטורפים. ההנחה היא שחייב להיות יתרון כלשהו לזנב העצום. ואכן יש – יתרון זה הוא אמינות המסר שמשדר הטווס. זכר החסר את התכונות המתאימות שיאפשרו לו לשאת את הזנב פשוט לא ישרוד. המסר לנקבות הטווס הוא שמדובר בפרט חזק, בעל משאבים וגנים משובחים שכל טווסה תרצה כבן זוג. לטורף הפוטנציאלי המסר הוא “עזוב, אם אני סוחב את הדבר הזה מאחוריי כנראה שאני מספיק חזק כדי לברוח ממך. לך חפש מישהו אחר”. הזנב חשוב כי רק מסר שיהיה אמין מספיק יוכל “לשכנע” את הנקבות/הטורפים. זהבי מציין גם מקבילות מעולם בני האדם, ואני ממליץ בחום על ספרו “טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה: חברה ותקשורת בעולם החי”. לענייננו, השורה התחתונה היא חשיבות אמינות המסר.

>>> קורונה בהולנד: עדכון יומי
>>> לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

>>> לכל המאמרים של גיא שפק

מידע “מעוצב מחדש”

קפיצה בזמן ובמרחב לסוף שנת 2019, ולמעשה תחילת 2020. עת קורונה. וירוס חדש ממשפחה לא חדשה של וירוסים מתפשט ברחבי העולם וגורם לתחלואה רבה ובהלה רבה עוד יותר. מדענים מכל העולם נרתמים למחקר שמטרותיו הבנה, שליטה וטיפול במחלה. בהתאם לסטנדרט המקובל, תוצאות מחקר מדעי מתפרסמות רק לאחר שאלו נבחנו על ידי חוקרים שאינם מקורבים לאלו שביצעו את המחקר. למרות שאמצעי בקרה זה אינו מושלם, המידע המפורסם בעיתונות המדעית עובר איזשהו תהליך של בחינה וביקורת. אולם הודות לאופן פרסום המידע בימינו, לא רק חוקרים יכולים להפיץ מידע, ובשונה מעולם החי, הדרך שבה המידע מתוקשר שונה מהותית. להבדיל מהטווס שהוכיח את אמינות המסר מעצם קיומו של הזנב שאותו הוא סוחב, או מהחוקר שמחקרו נבדק בקפידה, ברשת האינטרנט יכול כל אדם לפרסם את כל העולה על רוחו ללא שום נטל הוכחה. הדוגמאות שכולנו מכירים הם הפוליטיקאים שמשקרים ללא הבחנה ומנצלים את קלות העברת המידע לצורכיהם (מי אמר מניפולציה). אבל לא רק פוליטיקאים קפצו על המציאה. בעלי אג’נדות שונות מיהרו לרכוב על ההזדמנות שהביאה המגפה החדשה לצורך קידום אותן אג’נדות. ואם צריך לכופף את האמת קצת, אז לא נורא. התוצאה היא שבמקביל למאמץ המדעי המסיבי מתחילות לצוץ תיאוריות שונות המנסות להסביר את הרקע ואופי הוירוס והמחלה. סרטים כמו PLANDEMIC משתמשים במגפה כדי לקדם אינטרסים אישיים וחברתיים (כמו תנועת ההתנגדות לחיסונים), למרות שגם ללא מאמץ רב מדי נמצא שהמידע בסרט “עוצב מחדש” במקרה הטוב. אבל עבור מרבית הצופים, ההפקה המרשימה, המוזיקה הדרמטית והטון ההחלטי מספיקים כדי להניח שהממסד הרפואי/מדעי מושחת. 

דין אינסטלטור כדין פרופסור

נראה שהמציאות כיום היא שאם נרצה לשפץ את צנרת הבית שלנו, נבקש את חוות דעתו של שרברב, ואם נרצה חוות דעת משפטית נסמוך על עורך הדין יותר מאשר על השרברב, אבל באולפן החדשות הוירטואלי דעתם של כולם נחשבת אחידה, בין אם אתה מדען, שהקדיש עשורים מחייו למחקר, או פוליטיקאי, שקיבל תקציר על המחלה מעוזר פרלמנטרי שקרא כתבה ב-YNET. אמינות המסר אבדה. התקשורת האנושית המודרנית מתבססת על אמצעים זולים מאוד שמאפשרים לכל אדם להעביר כל מידע שירצה בלחיצת כפתור. לצד היתרונות הרבים חלה זילות משמעותית של אמינות המידע. במקום נטל ההוכחה ישנה פלטפורמה לבניית אתרים. במקום טיעונים עובדתיים – טונים דרמטיים.

בלי ג’יימס בונד

וכאילו שנת 2020 לא הביאה איתה די הפתעות, ב-25 במאי נרצח ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר משטרת מיניאפוליס שלחץ את ברכו לגרונו של ג’ורג’ עד למותו. המקרה עלה במהרה לכותרות, מצית גל מחאה בארה”ב ומחוצה לה. העובדה שג’ורג’ ממוצא אפרו-אמריקאי והשוטר שרצח אותו לבן, מעוררת נושא כאוב ביותר בחברה האמריקאית: הגזענות והאלימות המשטרתיות. על פי נתונים באתר עצמאי שנקרא MAPPING POLICE VIOLENCE, בין השנים 2013 ל-2019 נהרגו למעלה מ-1,000 בני אדם בארה”ב בידי שוטרים, שליש מהם אפרו-אמריקאים. 17% מהם לא היו חמושים בעת התקרית, אחוז גבוה משמעותית מכל שאר פלחי האוכלוסייה (ממוצע של 13%). המחאה שהחלה בהפגנות אך הפכה במקומות מסוימים למסע הרס וביזה, נשענה על תנועות מחאה כשהבולטת בהן היא Black Lives Matter. אך למרות המחאה המוצדקת (וההכרחית) והעובדה שכולנו נסכים שהגזענות והאלימות המשטרתיות, ביחד ולחוד, חייבות להיעלם, חשוב להבין איך המחאה יכולה להיות מנוצלת לצרכים אחרים לגמרי. דוחות מודיעין ממספר חברות שונות העלו שבשנת 2016, במהלך קמפיין הבחירות בארה”ב, השקיעה רוסיה מאמצים גדולים כדי להטות את דעת הקהל האמריקאית. בניגוד לסרטי ג’יימס בונד, רוסיה לא הייתה צריכה ולו אדם אחד שיימצא פיזית בארה”ב. באמצעות חשבונות מזויפים בפייסבוק, טוויטר ועוד אתרי מדיה חברתית, יצרה חברה רוסית בשם Internet Research Agency שבבעלות יבגני פריגוזין המקורב לפוטין תנועות מחאה בארה”ב במטרה ליצור חוסר יציבות במדינה. דגש הושם על הקהילה האפרו-אמריקאית, על ידי הקמת ערוצי יוטיוב, פרופילים חברתיים מזויפים ואתרי אינטרנט עם שמות (ראו כאן, וכאן), כמו blackmattersus.com, blacktivist.info, blacktolive.org ,blacksoul.us). ה”מפעילים הרוסים” לא רק שילהבו את הרוחות, אלא אפילו ארגנו הפגנות על אדמת ארצות הברית! למרות שמחברי הדו”ח מציינים שהגזענות בארה”ב הייתה קיימת הרבה לפני המעורבות הרוסית, הרוסים ניצלו את המצב כדי לקדם את מטרותיהם. גם כאן, חוסר היכולת שלנו כצרכנים של מדיה חברתית לבחון את אמינות המידע הופכת אותנו לפגיעים ביותר. 

להפעיל שיקול דעת

לשמחתנו, אנחנו מצויים בשלב בהתפתחות האנושית שבו כמות הידע הקיים גדולה מאי פעם, גדולה בהרבה מיכולתו של הפרט הבודד לחקור ולהבין. אנחנו נאלצים לעמוד על כתפי ענקים ולסמוך על מידע קיים לצורך המשך חקירה וחשיפת מידע חדש. אבל כשמדובר במידע (בעיקר דיגיטלי) קל מאוד לשקר. וברור שכולנו יודעים שקל לשקר, ובוודאי באופן וירטואלי, אבל חשוב שנפנים עד כמה עמוקה ההשפעה של מידע כוזב על חיינו. הטכנולוגיות שמאפשרות את הקדמה המדהימה שאותה אנו חווים גם חושפות אותנו לסכנות. בחינה מדוקדקת של כל פריט מידע שאנחנו צורכים יכולה להיות משימה קשה ביותר, כנראה אפילו בלתי אפשרית, אבל אסור שהמסקנה תהיה הרמת ידיים. המעט שאנו יכולים לעשות הוא להפעיל שיקול דעת. אם לחזור לווירוס הקורונה, המדען לא תמיד צודק, אבל בוויכוח על וירוסים אני מהמר עליו ולא על הפוליטיקאי,  באותה מידה שלצורך תיקון הצנרת לא אפנה לעורך דין, אפילו אם זה שיפץ את ביתו לאחרונה. למען החברה היום והדורות הבאים, אנחנו חייבים למצוא דרך לשמר את אמינות המידע ולהימנע ממציאות של פוסט-אמת. מציאות כזו לא תהיה ארוכה מאוד. 

מה המוח שלך יעשה אחרי שתמות?

ראש ממשלת הולנד מרק רוטה ערך הערב מסיבת עיתונאים. להלן עיקרי הדברים:

בתי הספר היסודיים ייפתחו לחלוטין החל מיום שני הבא (8 ביוני) ויפעלו במערכת שעות מלאה. עדיין יתקיים מעקב מקרוב על מספר החולים, למקרה שהוא יעלה שוב.

אזהרת המסע למדינות באירופה ככל הנראה תשונה מקוד כתום לקוד צהוב, מ-15 ביוני. כלומר, מנסיעות נחוצות בלבד, למצב שבו מותר לנסוע, אך הדבר כרוך בסיכונים. שינוי זה יחול על המדינות:בלגיה, בולגריה, גרמניה, אסטוניה, איטליה, קרואטיה, לטביה, ליטא, לוקסמבורג, פורטוגל, סלובניה, צ’כיה, האיים הקריביים של הממלכה. התקווה היא שכחודש לאחר מכן יתווספו מדינות כמו צרפת, ספרד, אוסטריה ושוויץ. עדיין יחול קוד כתום על דנמרק, בריטניה ושוודיה גם לאחר 15 ביוני.

מספר מדינות טרם החליטו מתי יתירו שוב כניסה לתיירים הולנדים. מדינות אלה צפויות לקבל החלטה בשבועות הקרובים: צרפת, איסלנד, אוסטריה, ספרד, שוויץ, ליכטנשטיין, קפריסין, פינלנד, יוון, הונגריה, אירלנד, מלטה, נורבגיה, פולין, רומניה, סלובקיה.

>>> קורונה בהולנד: המספרים והחדשות, יום אחרי יום
>>> לערוץ היוטיוב של דאצ׳טאון

אזרחים הולנדים לא צריכים לצאת לחופשה למדינות עם אזהרת מסע ברמת קוד אדום או כתום, שהן בעיקר מדינות מחוץ לאירופה (כולל ישראל). “מי שבכל זאת יעשה זאת, יצטרך להישאר בהסגר במשך 14 יום לאחר החזרה”, אמר רוטה.

רוטה הדגיש שהנסיעה לחופשה היא באחריות האזרח וכי במקרה שהקוד יוחמר מצהוב לכתום, הולנד לא תוציא טיסות חילוץ להחזרת אזרחים, כפי שנעשה בחודשים האחרונים. על האזרחים יהיה לשוב בכוחות עצמם.

בנוסף לנושא החופשות, ראש הממשלה רוטה דיבר גם על ההפגנות נגד הגזענות בארצות הברית ובהולנד. “מותו של ג’ורג ‘פלויד אינו מתקבל על הדעת” אמר במסיבת העיתונאים לאחר פגישת משבר קורונה. פלויד, גבר שחור, נהרג בעיר מיניאפוליס האמריקאית לאחר שנלחץ לאדמה על ידי קצין משטרה לבן במשך דקות ארוכות.

רוטה התייחס גם להפגנה ההמונית שנערכה שלשום באמסטרדם מתוך סולידריות עם המפגינים נגד האלימות המשטרתית בארה”ב, “אנחנו מתמודדים עם מגיפה. יש אחריות לא להדביק אחרים” עוד הוסיף ואמר שההפגנה הייתה חסרת אחריות. “התמונות מראות שדברים השתבשו שם. המשתתפים לא שמרו מרחק אחד מהשני, כך שהייתה סכנה להתפשטות קורונה”. הפגנה דומה ברוטרדם הופסקה היום בגלל כמות גדולה של משתתפים. “ראינו אתמול בחרונינגן והאג שזה אפשרי לקיים את ההפגנות גם לפי הכללים”. בעקבות ההפגנה נשמעו קולות שקראו להתפטרותה של ראשת העיר אמסטרדם, פמקה הלסמה.

דיירי בתי אבות יוכלו לקבל יותר מאורח אחד

החל מ- 15 ביוני, דיירי בתי אבות אשר לא קיימים בהם מקרי קורונה עשויים לקבל שוב יותר ממבקר אחד. כך אמר הלילה שר הבריאות הוגו דה-יונג, במסיבת עיתונאים. על פי ההנחיות הקיימות כרגע, בתי אבות הורשו רק לקבל אורח אחד עד 15 ביולי.

כמה ארגונים כמו Actiz, Zorgthuisnl ו- Verenso הביעו התנגדות להנחייה הנוקשה, וטענו שיש לבצע להתאמה למצב הקיים. שר הבריאות ציין כי קיים שיחות, כדי לבדוק אם אפשר להסיר את המגבלה בתאריך מוקדם יותר. 

הרחבה בשלבים: ב- 19 במרץ, כל בתי האבות ננעלו על מנת להרחיק זיהומי קורונה. הסדר הביקורים הופעל מחדש, בשלבים: ב- 11 במאי אושר ביקור של מבקר אחד ב- 26 בתי אבות  באופן ניסיוני. בשלב השני מ- 25 במאי, הורשו כל בתי האבות נטולי קורונה לאפשר מבקר קבוע אחד לתושב.

החל מה- 15 ביוני, הכוונה היתה להרחיב את האפשרות לביקור אדם יחיד קבוע על כל בתי האבות. ורק כעבור חודש, לאפשר ביקור יותר מבקרים לתושב. כרגע נראה שהשלב הזה יוקדם ל- 15 יוני.