החיים בהולנד מזמנים שלל הזדמנויות למצוא רגעי מנוחה ומקומות לטייל ולנפוש בהם. ההולנדים נהנים לצאת לחופשת קמפינג (kamperen) בכל עונות השנה. האפשרויות מרובות: לשכור קראוון עומד באתר קמפינג, להתגלגל עם קראוון מאחורי הרכב, קאמפר, אוהל, צימרים, טיפי, יורט, גלאמפינג, חופשת אופניים וכמובן – הליכה מרובת ימים עם האוהל על הגב. יש אפילו אתרי קמפינג מיוחדים שבהם אפשר ללון בבית עץ, באוטובוס ואפילו במטוס.
כילדה אני זוכרת יציאה לקמפינג עם חברים כהחלטה של הרגע האחרון. תופסים את שק השינה, כמה בגדים ואוכל ויוצאים לישון לאור הכוכבים. רוב הסיכויים שאם ננסה זאת כאן יהיה לנו קר, רטוב ונתמלא בקרציות (סיפור אמיתי שקרה למאטס בעלי ונגמר בביקור בבית החולים עם חמש קרציות בישבן וסיפור מצחיק לספר לילדים).
בתחילת מערכת היחסים שלנו הבנתי שבעלי איש קמפינג וטיולי טבע. אני הייתי קצת פחות בעניין, והנה אנחנו 18 שנים אחרי ואני לא יכולה לחכות כבר לחופשת הקיץ שלנו, שלושה שבועות עם האוהל ואוטו מלא בציוד (אני יושבת ברגע זה ליד האוהל). בסוכות אנחנו גם יוצאים לקמפינג שהפך חלק מהמסורת שלנו בשמונה השנים האחרונות (תמיד מפורסם בקהילה מטיילת ומי שרוצה להצטרף מוזמן).
התאהבתי בשינה באוהל, כולנו יחד. ליהנות מבילוי רוב היום בחוץ, יציאה לטיולים, בישול ליד האוהל (גם כשיורד גשם), משחקים. ליהנות מרעש הגשם המטפטף על האוהל, לשכב בערסל שלי ולקרוא ספר.
אנחנו כל כך אוהבים לצאת עם האוהל שיש לנו חמישה או שישה אוהלים, כולל אוהלים קטנים ששוקלים קילו וחצי כדי לשים בתיק על הגב או באופניים ולצאת לכמה ימים, אבל אלה הם טיולים שמאטס עושה עם הילדים לבד בדרך כלל.
מידע שימושי
אז איך מוצאים אתרי קמפינג שיתאימו לכם? האתרים בהולנד (שנקראים פשוט kamping) מגוונים ביותר מתחלקים לקבוצות שונות: קמפינגס גדולים עם פעילויות מרובות לילדים (animatie) בסיוע צוותי בידור בדרך כלל, קמפינגס בגודל בינוני, קמפינגס שקטים וקטנים, קמפינג אצל החקלאי, קמפינגס ירוקים (קטנים ומתחשבים בסביבה), קמפינגס ללא ילדים, קמפינגס בשמורות טבע, קמפינגס של נודיסטים וגלאמפינג (קמפינג באוהלים יוקרתיים ומצוידים שהוכנו עבורכם מראש).
אנחנו אוהבים קמפינגס קטנים בחיק הטבע ונעזרים ב”ספר הירוק” (het groene boekje) למציאת אתרים מתאימים. כיום יש לספר אתר יעיל למציאת קמפינגס.
ואם אין לכם ציוד או אתם רוצים להתנסות? ישנן חברות כמו Vrijbuiter הנותנות שירותי השכרת ציוד לקמפינג.
זהו רק חלק קטנטן מהאופציות לחיפוש, מאחר שיש כאן ובמדינות מסביב כל כך הרבה אתרים שונים.
טיפ להכנות: לזכור להתכונן תמיד לגשם (בכל זאת מדובר בקמפינג בהולנד ולא בישראל) וכדאי לסדר חלק מהציוד (כמו דברי מאכל) בקופסאות עמידות למים. והכי חשוב לא לשכוח להביא בירה לרגע שאחרי העבודה האינטנסיבית של בניית האוהל. עבודה שעלולה להתרחש בגשם כאמור…
שיהיה לכולם קיץ רגוע וחם, מלא בטבע. ומקווה לראות אתכם באחד מהטיולים של קהילה מטיילת בהולנד.
לפני כמה שבועות, בצהרי יום שישי תמים פרצה סערה באחת מקבוצות הנשים הישראליות המקומיות שבה אני חברה. הסערה סבבה סביב שערה. ולא סתם שערה, אלא שערות חזיר אשר על פי השמועה מוספות ללחם ההולנדי לשיפור המרקם והשגת נפח כיכר גבוהה יותר. האם כך?
אתחיל בצפירת הרגעה: אין לנו בלחם שערות מחזיר או מכל בעל חיים אחר ואפשר לנשום לרווחה. כדי להגיע לחקר הנושא בואו נדבר על תוספי מזון.
מהם אותם תוספי מזון, הידועים גם בשמם מעורר האימה מספרי ה-E ולמה מוסיפים לנו אותם לאוכל?
תוספי מזון הם חומרים שהוסיפו למזון להשגת מטרה טכנולוגית כלשהי שלא ניתן להשיג בדרכים אחרות, לשיפור המרקם, הטעם, חיי המדף ועוד. כדי להקל על זיהוי התוסף הם קיבלו קוד מוסכם. האות E היא קיצור של European והמספר מתייחס לרכיב מסוים. כך נוצרה רשימה של תוספי מזון מאושרים לשימוש המיוצגים באופן אחיד וקל לזיהוי. כך למשל אפשר לדעת גם בסופר ההולנדי שאם מופיע לי E300 על גבי תווית המזון, מדובר בסך הכל בחומצה אסקורבית, הלוא היא ויטמין C ואין צורך הפעם בגוגל טרנסלייט.
להרשמה: Activiteiten@joodswelzijn.nl
אמרנו שהסיבה העיקרית לשימוש בתוספי מזון תהיה השגת מטרה טכנולוגית, ויש להוסיף שזו צריכה להיות מטרה שמובילה לתועלת כלשהי לצרכן! זהו דגש חשוב, מפני שהוספת תוסף מזון כלשהו שלא לתועלת הצרכן או לשם הטעייתו אסורה על פי חוק וקיימים תקנים ותקנות נוקשים מאוד בנוגע לכמות המותרת לשימוש, רמת הניקיון, אופן ההפקה וכו’, של כל תוסף מזון אשר מאושר לשימוש.
ברשימת הרכיבים על גבי התווית, נוכל לראות את כל תוספי המזון שהוסיפו למוצר. תוסף המזון יצוין ראשית לפי תפקידו הטכנולוגי במזון (למשל, מווסת חומציות, Antioxidant) ואז בשמו המלא או במספר ה-E שלו. עבור תוספי מזון מסוימים, ברשימה המפוקחת על ידי שירות המזון הארצי (Nederlandse Voedsel en Warenautoriteit – NVWA) ומעודכנת מידי שנה, חלה חובה לציין את מספר ה-E הסידורי של תוסף המזון ולא די בשמו. רשימת תוספי התזונה המאושרים לשימוש זמינה לציבור (ראו בקישור הבא) ומחולקת לפי התפקיד הטכנולוגי (צבעי מאכל, מתחלבים, מסמיכים ועוד) וכוללת בתוכה חומרים טבעיים רבים המשמשים גם במטבח הביתי כמו תבלינים או צבעי מאכל, לדוגמא כורכום (E100), ויטמין C, ג’לטין (E441), סודה לשתייה (E500) ועוד. קיימים גם תוספי מזון שרמת בטיחותם נמוכה יותר והם הוצאו משימוש בחלק ממדינות העולם (בעיקר במערב) כמו צבע מאכל צהוב טרטרזין (E102) או צבע מאכל אדום אזורובין (E122).
מרק קוסקוס ביתי עם גרגירי חומוס. מכיל פפריקה (E160), כורכום (E100), סודה לשתייה (E500), חומץ ביתי (E260) ועוד…
“רכיבים טבעיים בלבד” – באמת?
כמובן שלא מצופה מאף צרכן לזכור בעל פה מה מייצג כל מספר E אך ניתן להפיג את החשש בעזרת שני כלים פשוטים:
קיימות כיום אפליקציות נוחות לשימוש (רובן אף ללא עלות) לבדיקה מהירה של בטיחותו של כל תוסף, המדרגות אותו באופן ויזואלי. פשוט כתבו E-numbers בחנות האפליקציות. האפליקציה הזו למשל מדרגת את תוספי המזון בקוד צבע ירוק-אדום לפי מידת בטיחותם.
הכירו את רשימת הרכיבים והתוספים במוצרי המזון הקבועים בסל הקניות שלכם. בדקו אותם והחליטו אם המוצר נכון עבורכם או שיש למצוא לו תחליף ראוי יותר.
בשנים האחרונות גוברת דרישת הצרכנים לתווית מזון “נקייה” ממספרי E. בעוד ש”הבראת” המזון מבורכת ומובילה לחידושים ויצירתיות בתחום, יהיו שהיצירתיות תוביל אותם לקרקע לא נודעת ולשימוש ברכיבים שאינם בפיקוח ותוכנם לא לגמרי ידוע.
כך למשל, מוצרים רבים שמכריזים על “רכיבים טבעיים בלבד” כוללים בכל זאת תמציות שונות שבעצמן כוללות חומרי שימור, אך אינן חייבות בדיווח. למשל תמצית סלרי המכילה 3% ניטריטים (שבצורתם המקורית היו מופיעים כתוסף E249-E252), תמצית שמרים, תמצית סויה או אצות אשר מכילים מונוסודיום גלוטומט אך אינם חייבים בדיווח או בקרת כמות.
הכירו את הרכיבים והתוספים במוצרים הקבועים בסל הקניות שלכם
רב הנסתר על הגלוי, ובעיניי עדיף וחשוב לדעת בדיוק מה וכמה הכניסו תוך הקפדה על הרגולציה הקיימת. במקרים רבים, עדיפים תוספים מוכרים ומבוקרים על פני רכיבים “טבעיים” שאינם מפוקחים.
כדי להכיר ולראות שהשד לא תמיד כזה נורא, נסקור כמה ממספרי ה-E שיצא להם שם רע על לא עוול בכפם:
מלך (ומלח) המטבח האסייתי!
מונוסודיום גלוטמט (הידוע גם כ-MSG או E621) הוא מלח של חומצה גלוטמית. חומצה גלוטמית היא אחת מעשרים חומצות האמינו, אבני הבניין של החלבונים. היא משמשת כמעצימת טעם ומאופיינת בטעם “אומאמי” (הטעם החמישי, “טעים” ביפנית).
גופנו אינו מבחין בין גלוטמט שנוצר בגוף לבין גלוטמט שנצרך דרך המזון והוא מעכל באותו אופן גלוטמט מעגבניות וגלוטמט שהוסף לאוכל כתבלין. הגלוטמט חיוני לנו עד כדי כך שגופנו מייצר ארבעים גרם ממנו ביום. כמויות גבוהות של מונוסודיום גלוטמט נמצאו אף בחלב אם וסברת החוקרים היא שתפקידו לעודד יניקה על ידי הגברת הטעם והמתיקות הנובעת מסוכר החלב.
מונוסודיום גלוטמט זכה לאזכורים שליליים בספרות מדעית החל מ-1969, אז פורסם מחקר שהראה שהזרקת כמות גבוהה של MSG למוח של תינוקות הוביל לבעיות נוירולוגיות בתינוקות. ספקות רבים הוטלו מאז לגבי אמינות המחקר וודאי לגבי מוסריותו.
MSG – יצא לו שם רע, אבל האם הוא באמת מזיק?
ואי אפשר לדבר על MSG בלי לומר מילה על סינדרום המסעדה הסינית: תסמינים כגון כאבי ראש, חולשה ועייפות שדווחו על ידי צרכנים מערביים לאחר שאכלו במסעדה אסייתיתונקשרו לצריכת מונוסודיום גלוטמט מוגברת.
על אף המחקר התוסס לגבי בטיחות החומר, לא הוכחה בספרות המדעית הטענה כנגד מונוסודיום גלוטמאט ואושר כי בכמויות הנצרכות (כחצי גרם צריכה יומית בדיאטה מערבית ועד 1.5 גרם ביום בדיאטה אסייתית) אין לה כל השפעה מזיקה והיא בטוחה לשימוש.
בחזרה לשערות החזיר
ומה לגבי השמועה שהסעירה את חברותיי על שערות החזיר בלחם? ציסטאין (L-cysteine או E920) גם היא אחת מעשרים חומצות האמינו המרכיבות את כל החלבונים. היא מופקת ממקור צמחי, מנוצות ברווז, או – משערות חזיר! מאחר שמדובר בחומצת אמינו נקייה, אבן בניין טהורה שנראית זהה בין אם מקורה בברווז, חזיר או צמח, אין באמת חשש מהימצאות “שערות” במנה. הבעייתיות בשימוש בתוסף זה נעוצה בכשרות או בהעדפה תזונתית טבעונית ואז יש לבדוק שמצוין vegetarisch E920 או כלל לא.
תפקיד הציסטאין בהכנת לחם הוא לסייע בפירוק חלבון החיטה (גלוטן) ובכך להוביל לשיפור במרקם הבצק שהופך רך ונוח יותר לעיבוד, מה שמוביל בסופו של דבר להורדת עלויות אנרגטיות בעיבוד וכן לכיכר גבוהה יותר.
המולקולה מתפרקת בגוף ובטוחה לשימוש, למעט חולי ציסטינוריה שהיא מחלה תורשתית אוטואימונית המובילה לאבנים בכליות.
מסקנות: לא צריך לפחד ממספרי ה-E. רשימת רכיבים ארוכה הכוללת תוספי מזון מעידה אמנם על מזון מעובד יותר אך מבטיחה גם כי מדובר במוצר שעבר פיקוח ואושר לשימוש בכל היבטיו.
בקנייה הבאה בסופרמרקט המקומי, השקיעו כמה דקות בהכרת רכיבי המזון שלכם. אל תפחדו מרשימת רכיבים ארוכה ונסו לפשט אותה במידת האפשר בעזרת כמה כלי עזר חיצוניים. זה יידרש מכם פעם אחת בלבד וכך תוכלו לבנות סל קניות בטוח ונכון עבורכם. זכרו שמוצר ארוז ורשימת רכיבים מדויקת פירושה שהמוצר בטוח לשימוש וכל רכיביו תחת פיקוח וביקורת וזה כבר מספיק כדי להפיג את החשש, לקנות ולאכול נכון ומאוזן עבורנו.
היי לכם. החופש הגדול כבר בשיאו; והפעם, במדור העיצוב בחרתי להמליץ על ביקור במוזיאון, ובעצם לסגור לכם את הפינה של אחלה יום כיף להורים ולילדים בחופש הגדול. בית מונדיראן הוא מוזיאון קטן ומקסים שמספר את סיפורו של האיש שצייר בקווים שחורים וריבועים צבעוניים את דרכו האומנותית. אתם בטח מזהים את ציוריו, המודפסים על כל פריט אפשרי: החל מגרביים ועד למגבות לים. אפילו מעצב האופנה איב סאן לורן, שכבר בגיל 5 התאהב בציוריו של מונדריאן, החליט להקדיש לו מיני קולקציה של שמלות קוקטייל, כמחווה לרעיונות היצירתיים, והעקרונות האומנותיים שעימם הזדהה.
להרשמה: Activiteiten@joodswelzijn.nl
כדי להפוך את הביקור במוזיאון למהנה, כתבתי הקדמה קלה ושימושית, ובה אפרוש את סיפורו של האומן, מלווה בהסברים ופרשנויות למושגי יסוד באומנות. מזמינה אתכם לעשות קפה, לקרוא, ולגזור לשימוש בעת הצורך…
המשקפיים של מונדריאן הפכו ברבות השנים גם הן לאייקון
פיט מונדריאן, האומן ההולנדי המפורסם, נולד בעיר Amersfoort לפני כ- 150 שנה. בניין המוזיאון הוא למעשה הבית בו גדל. כיף להסתובב במוזיאון, ולהביט דרך החלונות הגדולים בתעלה ממול, בעצים המשתנים עם עונות השנה, בעננים המשתנים עם חלוף השעה, ולדמיין איך הילד פיט היה חולם בהקיץ. איך מתוך העיירה הקטנה גדל מנהיג של מהפכה, שהתחוללה בעולם הציור, העיצוב והאדריכלות. פיט נולד למשפחה קלוויניסטית, ונוקשות היוותה בסיס משמעותי באומנות אותה ייצר. בתחילת דרכו למד ציור קלאסי באקדמיה, והרבה לצייר תמונות נוף, טבע דומם ופורטרטים בהזמנה. זוהי התקופה שבה צייר למעשה ציורים פיגורטיביים, כלומר ציורים המתארים דבר הקיים בטבע, כמו אגס, אישה או שדה פרחים; figure = דמות.
בשנת 1905 ביקר מונדריאן בתערוכת ציורים של ואן גוך ההולנדי, והושפע ממנה מאד. ואן גוך השתייך לזרם האימפרסיוניסטיהמאוחר. אימפרסיוניסטי מלשון Impression = התרשמות. ואן גוך צייר את התרשמותו מהטבע, והמציא טכניקה חדשה בכדי לבטא את הרשמים שלו בציור. כשאנו מביטים בשדה פתוח, גם אם נדמה שאף ציפור לא עפה, ושום מכונית לא עוברת, עדיין מתרחשת תנועה עדינה: החיטה שזזה ברוח, העלים של העצים מרשרשים קלות, השמש מרצדת על התבואה, העננים שבשמיים. הכל למעשה נמצא סביבנו בתנועה מתמדת. את התנועה הזאת הצליח ואן גוך לתאר במשיכות מכחול קצרות ומרובות על גבי הקנבס. הריצוד שנוצר מצליח לייצר סוג של תנועה בעיניים, ולהמחיש את התנועה במציאות. למעשה טכניקת הרישום הזו היתה אבן הפינה בתהליך של פירוק הדימוי המוכר, ה- figure, והפיכתו לציור צורני, גאומטרי.
עונת הריבועים
1910: מונדריאן מצייר שדה
הביקור בבית מונדריאן מתחיל בסרט משגע: ציורים של מונדריאן מוקרנים על מספר מסכים, כמו מרכיבים ציור אחד ענק. התמונות מתחלפות במהירות, מלוות במוזיקה וכובשות אותנו הצופים במחול של צבעים, צורות וקווים, מבוגרים וילדים כאחד. זהו רעיון מבריק של המוזיאון לדבר אלינו את שפת המוזאון, ולספר את כל מה שתיארתי כאן למעלה במילים, באופן אחר. בעצם, להפעיל עלינו את הקסם הזה שקוראים לו: אומנות.
אנו זורמים בתוך מסע בזמן ללא מילים, וחווים את השינויים הגרפיים שעוברים על מונדריאן. כמו ואן גוך, גם הוא ניגש לצייר טבע. אנו מביטים בציוריו, ומאד ברור לנו שאנו מביטים כעת בשדה פרחים צבעוני ושמיים תכולים. והדבר המעניין הוא שאין בציור ולו פרח אחד.
1919: מונדריאן מצייר שדה
כעשור אחרי, מצייר מונדיראן שדה נוסף, צבעוני ומרהיב לא פחות. גם כאן לא מופיע אפילו פרח אחד. בעשור הזה שחלף בין 2 ציורי השדות הללו, הספיק מונדיראן לנסוע לפריז ולהיחשף לגדולי האמנים המודרניים שפעלו בשדה האומנות דאז (פיקסו, למשל). גם הם ניסו להתמודד עם הרעיון של כיצד להביע, לתאר ולצייר שינויים בזמן ובמרחב, דרך ציור דומם (קוביזם, למשל). מלחמת העולם הראשונה החזירה את מונדריאן הביתה, להולנד. בשנים אלה עסק פחות בציור. מונדריאן חבר לקבוצה של אמנים הולנדים, ויחד בילו ימים רבים בהעלה על הכתב, וניסוח של התאוריות שלהם ל”ציור החדש”. בשנת 1917 הם מחליטים להקים מגזין, בו יפרסמו את המסקנות המהפכניות שלהם, שיהפוך עם השנים לזרם חדש באומנות, הנקרא: DeStijl, ה-סטייל.
העולם החדש שהמציא כבש את מונדריאן בכל אספקט של חייו. במוזיאון טיילנו בתוך שחזור מדוייק של הסטודיו של מונדריאן בפריז. החלל מינימליסטי: קירות לבנים, והרהיטים ההכרחיים בשביל לחיות. נדמה שמונדריאן השתמש בקירות ביתו כקנבס ענקי לבן ותלת מימדי, עליו צייר ריבועים בצהוב, אדום ואפור. כאילו כך איפשר לעצמו לטייל בתוך הציורים שלו, ולבחון את המושגים החדשים אליהם שאף: איזון דרך צמצום. יש לזכור שבאותה תקופה “הבית” ברחבי העולם התקלף מקישוטים: באנגליה נפטרו מטפטים, והחלו לסייד את הקירות בלבן. גם בהולנד זנחו את המורשת של העיטורים הכחולים מבית היוצר של דלפט Delfts Blauw, שהיו פופולרים במיוחד כאריחים מסביב לאח, או צלחות המקשטות את קירות המטבח. מדהים לגלות איך התאוריה הקיומית הזאת שהתחילה את דרכה לפני כ- 100 שנה, כה רלוונטית לימינו. למשל, תאוריות אקולוגיות בנות זמננו המעודדות צמצום של צריכה על מנת להגיע לאיזון בחיי אדם לצד טבע.
ניכר שמונדריאן העריך את הצמצום בחפצים, כמו גם הצמצום באמצעים בעזרתם צייר. בנוקשות האופיינית לו הוא החליט לצייר רק קווים ישרים, רק על רקע לבן, ובין לבין הוא פיזר ריבועים או מלבנים צבועים רק בכחול, אדום או צהוב. גם כאן נדמה שמדובר בניצנים של עוד רעיון מהפכני, בניסיון הראשון לקודד: הרעיון שעולם שלם מיוצג באמצעות כמה פרמטרים בודדים: היום זה 1/ 0; אז זו היתה זווית של 90 מעלות…
ניו יורק, ניו יורק
לרוץ בתוך ציור
שנתיים אחרי הקמת De Stijl, הצטרף אל התנועה Rietveld ההולנדי, שבהמשך תכנן על פי עקרונות התנועה את כסא ריטוולד המפורסם ובית שרודר. ביקור בבית שרודר שבאוטרכט מספק הצצה מעניינת לרעיונות התנועה, כמו טיול בתוך ציור.
באותה תקופה במקביל, הוקמה בגרמניה תנועה המזוהה עם אותם העקרונות, אותה אתם מכירים בשם באוהאוס (Bauhaus). התנועה נוסדה בעידודה של ממשלת גרמניה, שביקשה לעודד בסיום מלחמת העולם הראשונה את אזרחי המדינה המיואשים, ולהעניק להם תחושה של התעוררות, תקווה וחדשנות בתחום החברתי, התרבותי והתעשייתי. על רקע התמודדות ממשלות ברחבי העולם כיום עם משבר הקורונה, מיזם כזה נשמע כמעט אוטופי; שלא נאמר עתידני: הקמת מוסד אקדמי, שיקנה השכלה ומקצוע בפועל לתלמידיו, תוך דגש על שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
באופן אירוני, בשנת 1933 סגרה ממשלת גרמניה את בית הספר, תחת שילטונו של היטלר, בטענה שהוא חותר להיות מהפכני מדי. גם מונדריאן הפך לנרדף על ידי השלטונות הנאצים, ומצא את עצמו במנוסה עד שבשנת 1940 הגיע לניו יורק.
כשמונדריאן הגיע לניו-יורק הוא הרגיש בשמיים! הגריד של מנהטן היה מימוש פיסי של רעיונותיו האומנותיים: רחובות ארוכים מסודרים במאונך לשדרות, מנוקדים בקוביות של בניינים, ובינהן מסתובבות המוניות הצהובות. או אז מקבל סיגנונו האישי שינוי: מתוך המסגרות הנוקשות והגאומטריה הקפדנית, מצליח מונדריאן להפתיע עם קומפוזיציה תוססת, שכמעט מאיימת לפרוץ את מרחב הציור, כזו שמצליחה לעורר בנו שמחה והתרגשות.
יום כיף, לסיכום
Amersfoort ביום שמש
הביקור בבית מונדריאן מותאם מאד לילדים, מלווה בהמון חוויות אינטרקטיביות. בסוף המסלול מחכה הפתעה חמודה: קיר גדול לילדים, ובלוקים של לגו בצבעי “מונדריאן”, המאפשרים לכל ילד לגלות את המונדיראן הקטן שבו. כמובן שאי אפשר לוותר על שיטוט בחנות המוזיאון, והכי חשוב שיטוט באמרספורט הציורית. ממליצה במיוחד לרדת מרחובות הקניות הראשיים, ולשוטט גם בין הרחובות הקטנים, ולהציץ לתוך הבתים היפים.
מספרהנדבקיםבצרפתעדייןנמוךאךרשויותהבריאותמודאגותמכיווןשמקדם ההדבקה (R) גדול מ-1 (מקדם ההדבקה משמעותו כמה אנשים צפויים להדבק מאדם נגוע ל.צ). כלעוד מקדם ההדבקה קטן מ-1 המצבבשליטהאבלכאשר R גדול מ-1 תהיהעליהבתחלואה. בפרטבאזורהתיירותי Bretange הייתהעליהמשמעותיתל-2.62, כלומרכלחולהקורנהידביק 2.62 אנשים נוספים. גםבאזוריםתיירותייםאחריםנרשמהעליהב-R. בפרובנס, אלפים, קוטאזור,ערכובשבועהאחרון 1.55. גםבפריזישנהעליהקטנה. נשיאצרפת, עמנואלמקרוןאמרביוםשלישישהוירוס באיטיות. לכן, מיוםשניישנהחובתעטייתמסכותבכלהמבניםהציבורייםלמשלבתיקפה, חנויות, בתיחוליםוספריות. בתחבורההציבוריתהחובהכברקיימת חובת חבישת מסכה.
איטליה
המצביציב. הרשויותבאיטליההכריזושהמספרנמוךאבלישנהעליהקלהבהדבקה. הרשויותהדגישושיש להמשיך לנקוט באמצעי הזהירותהנוכחיים, אחרתתהיהשובעליהחדהבהדבקה.
גרמניה
מספרהדבקותיציביחדעםהתפרצויותמקומיות.
הממשלהגרמניהכריז שכבר מספר שבועות ישנה יציבות במספר הנדבקים. מדייוםיש 200-400 נדבקיםבמדינה. בשבועשעברמספרהנדבקיםעלהמעטמ-2.6 למאהאלףתושביםל-3.1 למאהאלףתושבים. ממכוןקוך (המכון הלאומי לבריאות הציבור והסביבה בגרמניה) נמסרשהםעדייןמתמודדיםעםהתפרצותבעובדיביתמטבחיים Tonnies, מעל 1,500 עובדיםנמצאוחיוביים לבדיקת קורונהוהממשלההטילהסגרעלאזורהמפעל. בנוסף, ישנההתפרצותב-Beieren. מספרפליטיםבשנימרכזיסיועלפליטיםהיוחיובייםלמרותשבאופןכלליהמספריםבמדינהיציביםהוטלוסגריםמקומייםעלמנתלמנועהתפרצותנרחבת.
דנמרק, גרמניה, הולנד, אוסטריהושבדיהיקבלוהנחותגבוהותעלתרומתןלאיחוד. המימוןלכךיתקבלמשארהמדינותהחברות.
מקור: NU
ארגון ה- RIVM ומשרדהבריאותעבדוצמודמדיבעתמשברהקורונה
ביקורת הושמעה על כך שהמכון הלאומי לבריאות הציבור והסביבה (RIVM) עבדו בצמוד למדרג הבריאות בזמן משבר הקורונה, מצבזהאינוטובלפוליטיקהאולמחקר. ישנהחשיבותשה- RIVM יהיהגוףעצמאיעלמנתשהמלצותיולאיושפעוממניעיםפוליטייםשלמשרדהבריאות. בתחילתהמשברנתןהפרלמנטסמכותרבהל- RIVM כגוףמייעץמדעיונקימשיקוליםפוליטיים,אךבפועלהואהתקרבמאדלמשרדהבריאות. משרדהבריאותהיהמעורבבקביעתהנחיות, למשללגביעטייתמסיכותבבתיאבות. לצוותיםולמנהליםהייתהביקורתעלההנחיותביןהיתר מכיוון שהםרצולהשתמשבמסיכותיותרמהרובתדירותגבוההיותר. אך ההנחיותהקשועלכך. ארגוניהטיפולרצולהעבירביקורתעלההנחיותומשרדהבריאותהעביראותןל- RIVM כגוףמקשר,אולםבפועלההנחיותבקושיהשתנו,ובמקריםרביםנשארוהמסכות״לאנחוצות״. התבררשהיהמחסורבמסכות,ועלהחשדשבגלל המחסורנשארובעינןההנחיותשקבעושאיןצורךבמסכות,כלומרכפיהנראהנקודתהמוצאשלההנחיותלאהייתהבטיחותהעובדיםאלאצורךפוליטי. ישנהביקורתעלכךשמשרדהבריאותהתערבבהחלטותמקצועיותעלאףשהידעהמדעיאינובידו. גםיו״רה- RVS, גוף מייעץ עצמאי לממשל ולפרלמנט, מוצאשישיותרמדיקשרביןהגוף המדעיוהממשל, לדוגמאהובאודבריראשה- RIVM שיהיהמסובךלדרושריחוקחברתיבמטוסיםהיותוזה יגרום לייקורהטיסות,באופןשלאניתןיהיהלטוסבמחירסביר. זהשיקולפוליטיולאענייןל- RIVM.
“זה לא מועיל למדע אם אנשים עשויים לחשוב שה- RIVM משתמש בטיעונים שנובעים למעשה מתועלת פוליטית. זה מזיק למדע, אבל בסופו של דבר גם לפוליטיקה, כי אז אתה ממשיך להתמודד עם העובדות.”ה- RIVM צריךלומר רק מההכיבטוח, הואצריךלהיותעצמאילחלוטיןולבססאתדבריןאךורקעלהוכחותמדעיות.
השר לבריאות הציבור הוגו דהיונגמסרלממשלה (Tweede Kamer) שבגלשנילאיהיהאיסורביקורבבתיאבותכפישהיהבחודשיםמרץעדמאי.
חוקריםהמליצולקבינטלאלחזורעלאיסור על ביקוריםמאחרוהואהביאלמצביםקשים. החוקריםסבוריםשבתיהאבותצריכיםלהחליטבעצמםכיצדלהגביל את הביקוריםוכעתנראהשהשראימץעמדהזו.
התנהלות עשרות בתי אבות בתקופת הקורונהנחקרה,והסיקוכי היהחוסרעצוםבאמצעיהגנהבתחילתהמשברמהשגרםלדאגהרבהלצוותים. לאחרמכןהיוהבדליםביןעצותשל RIVMושל ה-GGDמהשגרםלבלבול. בתחילה,דריבתיהאבותמצאושהגבלתהביקוריםמרגיעה,אךמהרמאדהםחשובדידות. דהיונגכתבשמנהליהמוסדותיחליטובעצמםלגביסגירתםלביקורים. בנוסף, הודההשרשבהתחלהאכןהיהמחסורבאמצעימיגון. עכשיוישנהעבודהקשהכדילהבטיחשיהיהמלאימספיקבמקרהשלגלשני. לרובישמספיקאמצעיםאךעדייןקייםמחסורבכפפותבדיקה. השרצופהשהמחסוריפתרבתוךמספרשבועותמאחרוישצפילאספקהחדשה.
הממשל (De Kamer) ביקשמדהיונגהערכה לגבי ההתנהלות בחודשיםהאחרוניםאךלדבריועדייןמוקדםמדי לקיים הערכהכזו. מועצת הבטיחות ההולנדית עדיין מבצעת “הערכת מדיניות” נוספת כיצד להתמודד עם המשבר. לשר יש מחקר רחב יותר בהשתתפות העובדים במערכת הבריאות, כדי לבדוק האם יש צורך בנקיטת אמצעים בצורה טובה יותר. “על מוסדות הבריאות לנצל היטב את הידע והניסיון של העובדים שלהם”.
התקיימה פנייה לעובדיםשפרשו ממערכת הבריאות, בבקשה שבמקרהשלמשברחדשיסייעולמאמץ. כמו כן הוארךהכללהנותןהקלותמיסוילמישמחליףאתהצוותיםבמוסדות. המפלגות דנו שבמשברחדשניתןלהוסיף 300 מיטותלטיפולבחוליקורונהוניתןלהגדילאתמספרהמקומותעדל-2000 בסה״כ.
לדברימרטיןמאותוהרגעהתחילהמצודאחריו, האיששבשנותה- 70 שלהמאההקודמתגדלבפארקקרוואניםבאוס. הממשלהדאגהלספקלתושבי הפארקשירותיםכגוןביתספר, כנסיהוחדרלידה,בתקווהשישפרואתמצבהתושבים,אשרהיומנותקיםמשארהעולם. המדיניותהזוהשיגהאתהמטרהההפוכהוהםנותרומנותקיםוהפכולמרכזיפשעאליהםחוששתהמשטרהלהכנסולאנגבובהםמסים. בשנות ה80 החליטה הממשלהלפרקאתהפארקיםהללו. משפחתר. עברהלפארקבלית. חלקאחרמהמשפחה, כוללמרטין, עברלפארקאחרבאוס. בסוף 2019 פשטההמשטרהעלשניפארקיהקרוואנים. מפקדמשטרתמזרחברבנט, וילברטפאוליסןאמרשמשפחתר. ידועה כבר כמה עשוריםבברבנטומחוצהלה. בחקירה, מומחיםבתחוםהפשיעהיכוליםלדברעלהמאפיהבברבאנטועלמרטיןכמנהיגשלארגוןמאורגןהמבוססעלהיררכיהמשפחתיתברורה.
בעלי בתים וארגוניםבעליענייןבבניין ובתיווך, מזהיריםשחקיקהחדשהתוביללמחסורבבתים, בעיקרבאזוריםהסמוכיםלשדותתעופה. מדוברבחקיקההעוסקתבמטרדירעששלדבריהארגוניםתביאלעצירתהבניהבחלקיםנרחביםשלהמדינה. החוקשוחררלביקורתציבוריתולכןפורסם.
בסה״כישבמסמכיםהגרמניםשפורסמויותרמ- 7,000 העברותבעלותועיתונאיפוינטרג׳ריוורמנן, אמר שהחלטת עיריית אינדהובן לחקור את הנושא הינה החלטה טובה ומקווה כי עיריות נוספות ייקבלו החלטה דומה. הואסיפרשהםחקרואתהנושאבחודשיםהאחרוניםוהסיקושמרביתהעיריותאינןיודעותאםהזכויותבמבניםהושבוומההיהתפקידןבהפקעות.
הקיץ הזה היה אמור להיראות אחרת. היינו אמורים לאכול אבטיח במרפסת אצל ההורים ולשחק מטקות בעברית בחוף דור. אכזבה מרה. משהו בפנים עייף מאוד מהכאוטיות, מהגעגועים, חוסר היציבות, החרדות הקיומיות. וברגעים כאלה, כשהסדקים בפנים מתרחבים, עולה השאלה מה כן בטוח, מה וודאי, מה אפשרי בתוך הבלתי אפשרי. איך אפשר לחסום את המתחים החיצוניים מלחלחל פנימה ולהוריד אותנו למטה?
אז נתחיל מהתשובה ׳כן!׳. אפשר לייצר יציבות בתוך כאוס. כן, יש מרחב אפשרי בתוך בלתי אפשרי.
השיעור המרכזי של משבר הקורונה היתה ההכרה שלמעשה אנחנו חסרי אונים, למרות שלל ההישגים והנכסים שלנו, בסופו של יום אנחנו קטנים ושבריריים ולא ממש יודעים את הדרך. ברור שזה מאכזב וגם מבהיל. אחרי שנות התכוונות ומאמץ לבסס חיים מסודרים, פרודוקטיביים, עם שליטה וכיוון, הסתבר שממש לא הכל בידינו. חוויה חדשה, מנערת ומרתקת. ולהזכירכנו, חוויות משנות תודעה.
להרשמה: Activiteiten@joodswelzijn.nl
אז איך ניתן לקחת את התודעה החדשה, המשוננת הזאת, ולהפוך אותה לחומר חדש לעבד וליצור ממנו מציאות מיטיבה?
הנה כמה תובנות מהותיות לשיפור מצב הרוח, ממש עכשיו.
החוויה שלי היא לא מי שאני
הרבה רגעים משמעותיים נחרתו בזכרוננו כמעצבי מציאות, כאלה שגילינו בהם עוצמות חדשות, כאב חד, אופטימיות, שברון לב. לידה, אובדן, הצלחה, מחלה.
באופן טבעי כשאנחנו משחזרים את הסיפור, הנרטיב הוא העניין. העצמי, הוא כביכול הנגזרת. וזאת, טעות מרה.
האחריות שלך לאושר, עוברת דרך ההבנה שאושר הוא זכות בסיס, שאינה תלויה בדבר.
מה שקרה לך, מה שעשית, מה שהרגשת, מה שרצית, הוא לא מי שאת. מי שאתה, גדול מתחושות, חוויות, אירועים ומצבים. ואת העצמי הזה, הגיע הרגע להפריד מכל מה שמעיק וחונק כרגע.
לא פשוט להפריד, אבל אין ברירה. תחושת הגודש הזאת המאיימת על הביטחון והשמחה, היא פשוט אשליה. אכן עמוס כרגע, אבל הרשימה הארוכה הזאת היא פשוט רשימה. העצמי שלנו, עשיר, חכם, טוב ומוכשר מכל אלה גם יחד. דבר לא נגרע מהשפע שלך בשל הדאגות והכאבים הללו. היית כאן לפני, כיצירת מופת עצמאית וברוכת כשרונות ואיכויות, וכך יהיה גם בהמשך.
חוסר אונים הוא גם שחרור
תוכנתנו להיות ערניים ותגובתיים לנסיבות, לגבש תכניות פעולה, להסתער על מטרות. פשוט כי האדם הוא יצור חפץ חיים, שרדן. ולזה נוסיף את הרקע שלנו, שבו הישרדות היא חלק מרכזי בתרבות ובמורשת החברתית.
וכך קורה שכל עוד יש בעיות שניתן לפתור, המוח החמוד שלנו מחכך ידיים בהנאה. אבל מה כשבאמת אין למוח מה להציע, פשוט כי אין פתרונות רלוונטיים למצב? אז משתלטת עלינו חוויה של חוסר אונים. מה לא בסדר איתי? למה לא נערכתי מראש? מה יהיה איתי עכשיו? בטעות השאלות האלה מטלטלות ומעוררות חרדה ותחושת כישלון. ובכן, גם התחושות האלה הן באמת לא יותר מענן ששט לנו בפיסת השמיים שמחוץ לחלון. בוהים בו שט והנה הוא חולף על פנינו. מסתבר שלתת לתחושת חוסר האונים מקום ולזכור שהחוויה שלי היא לא מי שאני, יכולה להיות חוויה משחררת ומעודדת מאוד. איך? פשוט מתוך החלטה שכאשר אין לי איך להשפיע על המציאות, נחסך ממני עול גדול, פחד, יאוש. התמסרות להבנה שאין מה לעשות עכשיו, מקלילה באחת את החיים. הרפייה מהמקום הדרוך והמכווץ היא לא תבוסה. היא חדשה לנו וכביכול עומדת בסתירה למנח המוכר כלכך בהתנהלות שלנו, אבל למעשה היא רווחה גדולה.
יש בי תחנת כוח
בהינתן ששבריריות החיים טופחת על פנינו לאו דווקא כאשר נערכנו מראש, יכול להיווצר מצב שבו המחשבה הבסיסית תהיה- זה גדול עליי! למה המחשבה הזאת עולה זה נושא לפוסט אחר. אבל הקול המבוהל והספקן מוכר לנו מאוד והוא דורש מענה. כלומר לא רק התעלמות. התשובה לקול הזה היא ישירה ונוקבת:
יש בי תחנת כוח, והיא יכולה לייצר אנרגיה, שמחה, אופטימיות ואמונה – יש מאין. תחנת הכוח הזה היא בבעלותי הבלעדית ורק בידי היכולת להפעיל ולהשבית אותה. הרוח שלי, הכוח שלי, הם הנכס היחיד שאי אפשר להפקיע ממני. כלומר אם נפלה רוחי, נדמה לי שאין לי כוח- הרי שאני עצמי השבתתי את תחנת הכוח (ולא הבוס, הקורונה, הילדים, הבנק). השמחה הגדולה היא שאני האדם היחיד העולם כולו שיוכל להחזיר את התחנה לפעילות.
נתינה מרפאת
עוד יותר מספורט ושייק ירוק בבוקר, נדיבות היא האקט המשמעותי ביותר ביצירת תחושת מסוגלות ותחושת ערך. כל מחווה למען אחרים, תרים אותך גבוה יותר. אבל, זה חייב להיות משהו עקבי ויומיומי, שיזמת בעצמך. לכתוב המלצה חמה לחשמלאי. להכין קפה למישהו שלא ביקש. להתנדב במסגרת מסודרת כלשהי. לאסוף בגדים מחברים למען נזקקים. זה יגבר על כל דיכאון. ולמה? כי כאן האונות שלנו גוברת על פאסיביות וניוון ומייצרת מציאות מיטיבה באופן מיידי. וזאת חוויה חיונית לנפש האדם.
את התובנות האלה צריך ללמוד להטמיע, ולפעמים יש צורך בעזרה, זה נכון. אבל בואו נתחיל מלחדד את התובנות, לקרוא שוב, לתת להן לחלחל. הזכות לריבונות מלאה, חיים מלאים, כוללת בחירה לתחזק ולגונן בכל מחיר על תחנת הכוח שלנו, על הפלא הפנימי המתחולל בתוכנו, ולברך שוב על היותנו אנשים חושבים ומרגישים. דבר לא חסר שם בפנים כדי לייצר שמחה. הכל תקין. עכשיו נותר לבחור לראות, וללטף את החלקים העייפים והחוששים. הם שם. אבל לא לבד!
מאסטריכט היא הבית שלי כבר 16 שנה, אחת הערים העתיקות בהולנד, בירת מחוז לימבורג, שברחובותיה ניתן לפגוש שרידים מימי ראשית הנצרות וימי הביניים וסטודנטים מכל העולם. העיר שוכנת בנקודת המיפגש של הולנד עם גרמניה ובלגיה, מקום מעולה לטיולי כוכב בכל האזור, במרחק שעה לכל כיוון אפשר להגיע לכל כך הרבה מקומות, שיתאימו לכל העדפה.
העיר מלאה אטרקציות ומקומות בילויי, אלה חלק מההמלצות שלי לביקור בעיר:
שיטוט ברחובותיה הציורים של עיר העתיקה
צילום: לילך חן
החלק העתיק של מאסטריכט ממוקם בצד המערבי של נהר המאס. מומלץ לשוטט ברחובות העיר העתיקה המרוצפים, ולא להסתפק רק ברחובות הראשיים. בעיר העתיקה נמצאים שרידי החומה העתיקה מהתקופות השונות (המאה ה-13, המאה ה- 14 והמאה ה- 16), שעל חלקם אפשר לטייל. שער הגיהנום (Helpoort), השער העתיק ביותר ששרד בחומת העיר הוא אחת הכניסות היפות לעיר. לשמו של השער, שהתבסס במאה ה- 18, יש מספר הסברים: אחד מהם הוא שדרכו הוצאו החולים בצרעת, הסבר נוסף הוא שהשער קרוב לסדנת הנפחים שכונו Hel, החומות והמצודה כולם שווים ביקור.
צילום: לילך חן
אם התעייפתם אפשר לבחור שולחן באחד מבתי הקפה או המסעדות בכיכר הווריטהוף (Vrijthof) כיכר רומנטית והיסטורית שהיא הכיכר הגדולה ביותר במאסטריכט. אפשר לשבת על כוס בירה או יין ולהשקיף על העוברים והשבים כמו המקומיים. הכיכר המיוחדת הזו, ידועה כתפאורה לקונצרטים של הכנר אנדרה ריו, יריד האוכל השנתי של העיר the Preuvenemint, אירועי הקרנבל ושוק חג המולד Magical Maastricht. בשאר ימות השנה הכיכר היא אזור בילויי פופולרי. מסביב לכיכר ישנם מבנים היסטוריים רבים שמזכירים את התקופה בה מאסטריכט הייתה מרכז דתי ומצודה צבאית, התאטרון העירוני, מסעדות עם טרסות נעימות ובתי מלון.
לבקר את הגירפה, הדוב והמוסקיטר
הפארק העירוני (Stadpark), ריאה ירוקה השוכנת מחוץ לחומות העיר העתיקה, מרחבים של דשא ופינות חמד. הפארק הוא מקום אידאלי לפיקניק, לפעילות ספורטיבית או סתם טיול רגלי. שתי נקודות ציון שאני מאוד אוהבת בפארק:
הדב ג’ו, צילום: ריקי נודלר
בור הדובים: אם תכנסו לפארק מרחוב Prins Bisschopssingel, תתקלו בבור הדובים (Berenkuil) מוקף בגדר גבוהה. בבור גרו דובים אמיתיים, משנת 1920 עד שנת 1993, שהאחרון בהם, ג’ו, הועבר לגן החיות בעיר Rhenen. במקומו הוצבה בבור בשנת 2001 “מכונת הנוחות האוטומטית למחצה”, יצירתו של האמן מישל הוסמן. במרכז היצירה פסל של ג’ירפה שוכבת ולידה ילדה המנחמת אותה, שמלתה של שילדה מוחלפת כל שישה חודשים, מרחוק נראית הג’ירפה אמיתית ממש. בתעלה שמסביב מוצבים פסלי שני עשר חיות שונות שנכחדו, המביטות על המבקרים בעצב, שגורם לצופה בהם לחוש אי נוחות. היצירה של האמן עוררה מחלוקת, אך היא כבר חלק קבוע מנוף הפארק. במרחק חמישים מטר משם, על גבעה קטנה, תמצאו את פסלו של ג’ו הדב, יושב על ספסל, כשראשו מורכן. הדב בעל ידי אדם, הוקדש לדובים שגרו בבור.
פסלו של המוסקיטר ד’ארטניאן צילום: enneafive
פסל המוסקיטר: לא רחוק מבור הדובים מוצב פסלו של המוסקיטר ד’ארטניאן (D’Artagnan), עליו התבססו סיפוריו של אלכסנדר דיומא האב, שהידוע ביניהם הוא שלושת המוסקטרים. ד’ארטניאן שנולד בצרפת, נהרג בשנת 1673, במהלך המצור על העיר, אליה הגיע עם צבאו של המלך הצרפתי לואי ה -14. הפסל בדמותו שהוצב בפארק, הוא נקודת חובה במיוחד כשמטיילים עם ילדים וילדות חובבי סיפורי אבירים בכלל, ושלושת המוסקטרים בפרט.
מומלץ לא לפספס גם: את המזרקה ליד החומות, ההליכה על החומות והגן האורגני (Tapijntuin).
אחד המקומות היפים ביותר בעיר, מקום מושלם לאתנחתא קלה עם כוס קפה משובח. בית הקפה שייך לרשת Coffee Lovers, שבבעלות חברת Blanche Dael הותיקה, להם מספר בתי קפה בעיר, אך זה היפה שבהם. בית הקפה ממוקם בירכתי הכנסייה הדומינקנית, מהמאה ה- 13. בסוף המאה ה- 18 הפסיקה הכנסייה לפעול ומאז שימשה כאורווה, מחסן, ארכיון, חניון לאופניים ועוד עד שהוסבה בשנת 2006 לחנות ספרים. המבנה שופץ והעיצוב החדש שילב את האלמנטים הקיימים – חלונות הויטראז’ הצבעוניים, ציורי התיקרה, עם מבנה המתכת שמוקם באמצע הכנסייה, ועליו מאוחסנים הספרים. באפסיס, בו ממוקם בית הקפה, מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים. ביקור בחלק העליון של המבנה מאפשר נקודת מבט נוספת על המבנה המשופץ, מומלץ לא לוותר. החנות מככבת ברשימת חנויות הספרים היפות בעולם, תחנת חובה!
תערוכות מתחלפות בבית הקפה, צילום: ליאור דיסטלמן
טיולים מתחת לאדמה
בעבר השתמשו תושבי מאסטריכט באבן גיר (Lime stone) בכדי לבנות את בתי העיר, אשר נחצבה בגבעות שמסביב לעיר. בעקבות חציבת האבן במשך שנים רבות, נוצרו מספר מערכות של מנהרות ארוכות (20,000 מערות) בתוך הגבעות, בהן ניתן לבקר במסגרת סיורים מאורגנים, המוצעים באנגלית, הולנדית וגרמנית.
כיום ניתן לראות בכל אחת ממערכת המערות יצירות מופלאות, הכוללת ציורים, פסלים ואף חללים שלמים מקושטים. רבות מהיצירות מתארות את ההיסטוריה של העיר, ומאפשרות הצצה לעברה של העיר. מתחת לצדה המערבי של העיר קיימת רשת מנהרות אשר נוצרה במאה ה- 18. רשת המנהרות נבנתה כמערכת הגנה, שאורכה 14 ק”מ מסדרונות אלה שימשו להגנה על העיר במהלך המצור. המנהרות והמערות, שימשו כמקומות מסתור במהלך מלחמת העולם השנייה.
אחת ממערכות המערות המיוחדות היא The Jesuit mountain, אשר שוכנת במחצבה ישנה במערב העיר, בגבעות קאנה (Canneburg). בין השנים 1860 ל- 1960 נכנסו למחצבה אנשי חינוך ונזירים של המסדר הישועי ביום רביעי החופשי שלהם, ויצרו רישומים, ציורים, ופסלים, שהביאו לאוסף ייחודי של יצירות אמנות, ששווה מאוד לראות.
חשוב לזכור שהטמפרטורה מתחת לאדמה היא עשר מעלות, באופן קבוע, וחשוב להצטייד בלבוש חם, ונעליים סגורות, גם בימי הקיץ.
מאפיית הבישופ Bisschopsmolen
גלגל המים, המופעל ע”י זרימת המים של נחל הייקר, צילום” k1rsch
המאפייה שוכנת בטחנת מים אשר פועלת באמצעות כח המים של נחל הייקר במרכז העיר. למקור השם של הטחנה יש גרסאות: לפי אחת הטחנה הוקמה מאה ה -7, תקופת הבישופים של מאסטריכט. גרסה נוספת גורסת שבמאה ה- 11, כאשר בעל הטחנה, הדוכס גודפרי מבוילון, השכיר חלק מרכושו, כולל הטחנה, לבישוף של ליאג’, לצורך מימון השתתפותו במסע הצלב הראשון. זה כלל את ההוראה כי הרכוש המשועבד יגיע לבישוף, במעדה והדוכס לא ישוב ממסע הצלב. הדוכס, שהיה לא נשוי וחסר ילדים, הגיע לירושלים בשנת 1099 ןנפטר שם, כך הפכה הטחנה לרכושו של הבישוף, ושמה נקבע כטחנת הבישוף.
הטחנה, ששוחזרה בשנת 2004, משמשת לטחינת כוסמין מאז 2005. הכוסמין שנטחן בטחנה מתקבל מהחקלאים באזור. במקום פועלים בית קפה ומאפייה, בהם ניתן לרכוש דברי מאפה המיוצרים מחומרי גלם מתוצרת מקומית של חקלאי פרובינציית לימבורג. מומלץ לטעום את המאפה המקומי, Vlaai, אשר תושבי לימבורג מתגאים בו מאוד, ומגיע מילויים שונים של פירות או אורז מתוק. במקום מתקיימות סדנאות אפייה, וניתן להשכיר חדר ללילה (Bed & Breakfast).
חזית המאפייה, צילום: m-gem is licensed under CC BY-NC 2.0
הואפל המושלם – פינקי
כשאורחים מגיעים אלינו, אחד המקומות הראשונים שאנחנו לוקחים אותם הוא הדוכן של פינקי (Pinky), במדרחוב הקניות הראשי של העיר (Grote Staat 2). בשנים האחרונות נפתחו שלושה סניפים נוספים של החברה במרכז העיר, בהם נמכרים גם גלידה, שוקולד ומאקרונים, אך אני שומרת אמונים לפינקי המקורי שנפתח בשנת 1985. חנות ממתקים עם 400 סוגי ממתקים מכל סוג וצבע, שגל הריח שנישא ממנה, מושך אליה את אוהבים המתוקים, ממש כמו בסרטים המצויירים. הואפל של פינקי, ואפל בגרסת ליאג’, מבצק שמרים מתוק (לעומת גרסת בריסל האוורירית), הוא אחד הדברים המנחמים והטעימים בעיר. המתכון, הסודי ביותר, מפיק ואפל עסיסי ומתוק במידה הנכונה. היום ניתן לקבל את הואפל עם תוספות שונות: מקלות שוקולד מריר שמוחדרות לתוך הואפל ונמסות מהחום, נוטלה, קצפת, גלידה. אני אוהבת את הואפל שלי נטורל, מקסימום עם קצת אבקת סוכר. מבחינתי זו נקודת חובה בעיר, אפשר גם לקחת הביתה ולחמם בטוסטר קופץ, יעידו הקופסאות שאני אורזת במזוודה לאחיינים האהובים שלי.
תחנה קבועה עם האורחים שלנו – פינקי! צילום: ריקי נודלר
רובע ספינקס, נקודת תצפית מרהיבה על בעיר
ממש בצמוד למרכז העיר העתיקה, האזור המתפתח ביותר כרגע במאסטריכט הוא רובע הספינקס. אזור של מפעלי תעשייה לשעבר, כשהגדול בהם הוא מפעל הקרמיקה הספינקס. כמעט כל מבני המפעל באזור זה שייכים למורשת התעשייתית של מאסטריכט, לחלקם מעמד של אנדרטה לאומית. מאז 2019 רובע הספינקס הוא מה שמכונה ‘נקודת עוגן’ של התוואי האירופי למורשת תעשייתית. יותר מ- 100,000 מ”ר של מורשת תעשייתית, משומרת בצורה מרשימה, תוך יצירת אזור בילויים מתחדש ושוקק חיים, המציע למבקרים חוויות תרבות, קולינריה וקניות.
BOLD Rooftop Bar תצפית מרהיבה על העיר, צילום: ליאור דיסטלמן
אפשר לכתוב כתבה שלמה רק על הרובע הזה (אולי בעתיד), אבל אני רוצה להמליץ על שיטוט באזור של מפעל הספינקס שכיום פועל בו מלון סטודנטים, חנויות שונות והמלצה שלי BOLD – Rooftop Bar, מסעדה שממוקמת על גג הבנין. נכנסים למלון דרך הכניסה הראשית, ועולים לקומה השמינית, ברגע שנכנסים לחלל המסעדה, נפרשת העיר כולה במראה מרהיב. אפשר לשבת להינות ממשקה, יש אחלה קוקטיילים, ההמלצה שלי Time to travel, קוקטייל על בסיס ג’ין עם טוניק. התפריט מציע מנות ממטבחים שונים, אוכל משובח, שמתעדכן מידי כמה חודשים.
הליכה לארוך ההיסטוריה של מפעל הקרמיקה, צילום: ליאור דיסטלמן
בסיום הארוחה, כשאתם יורדים חזרה למטה, אני ממליצה לעשות סיבוב בלובי של בית המלון, להינות מהעיצוב המקסים, שנותן כבוד לעבר, ומשלב את הכלים הסיניטריים שיוצרו במפעל בחלל הלובי. ביציאה מהמלון, אם תפנו ימינה ושוב ימינה, תגיעו ל- Sphinxpassage, בו קיבלה ההיסטוריה העשירה של תעשיית הקרמיקה המקומית מקום קבוע. מעבר שאורכו 120 מטרים, כמעט 30,000 אריחים המפיחים חיים בהיסטוריה של התעשייה, מיום היווסדה על ידי פטרוס רגאוט (Petrus Regout) ממש עד לסגירת המפעל ב- Boschstraat בשנת 2006. הטיול לאורך המסדרון מציג את ההיסטוריה של המפעל, בעשרים ושישה פרקים המספרים את תולדות העובדים, שנקראים pottemennekes (אנשי סיר) בדיאלקט המקומי, תהליך העיצוב והייצור של המוצרים, שמוצגים לאורך כל המסלול.
יש עוד המון מקומות מקסימים אבל זה אולי בפעם הבאה, בילוי נעים!
באחד מימי הקורונה הלכתי לקנות מסכות. נכנסתי לבית המרקחת השכונתי והבטתי סביב. מוכר יחידי עמד מאחורי הדלפק ומלבדו ומלבדי, לא היה איש בבית המרקחת. על דלפק הקופה הייתה מונחת סלסלה קטנה ובתוכה שקיות פלסטיק עם מסכות. חציתי את המפתן, בצעד בוטח ניגשתי אל הדלפק, גרפתי שתי שקיות עם עשרים מסכות חד פעמיות ושלפתי את הארנק.
מה, מה קרה? אי אפשר לשלם על מסכות בכרטיס אשראי? מותר רק חבילה אחת ללקוח?
“את צריכה לחזור לכניסה ולקחת משם סלסלה”, הוא הסביר לי, “ולעשות איתה סיבוב בבית המרקחת, לפי החיצים על הרצפה, עד שתגיעי לקופה”
לא הבנתי כלום. “אני צריכה לחזור ולקחת סלסלה ריקה, ולעשות איתה סיבוב בבית מרקחת ריק שרק אתה ואני נמצאים בו כרגע, רק על החיצים, כדי לקנות שתי חבילות של מסכות נייר?” זה מבחן רצינות כזה?
“זה בגלל הקורונה” הסביר לי המוכר כאילו הגעתי להולנד הבוקר, “אנחנו סופרים ככה את הלקוחות, ככה יש לנו שליטה על כמה אנשים יש.”
ליתר ביטחון שוב הסתכלתי סביבי, סקרתי את מדפי התרופות ומוצרי הטואלטיקה, אולי מסתתר שם נשא פוטנציאלי קטן, אולי יש שם איזה סבתא בקבוצת סיכון. אף אחד. אני והמוכר והסלסלות בבית מרקחת ריק מאדם.
“אבל, סליחה, פשוט… אין פה אף אחד עכשיו, אז אולי אני יכולה פשוט לשלם מהר וללכת?” הרי ככל שאלך יותר מהר ככה תהיה כאן פחות קורונה, אבל אם אשאר ואעשה את ריקוד הסלסלה על החיצים בכל הבית מרקחת, אז יהיה יותר קורונה! וזה מסוכן!
“אהה, לא. אני מצטער” הוא ממש התבלבל עכשיו. הוא אף פעם לא ראה מישהו שלא רוצה ללכת על החיצים. “אסור לי, אלה החוקים. אבל אני אתייעץ עם הקולגה שלי” אמר המוכר המסכן וחייג.
“תראי, בדרך כלל זה אסור” הוא התרכך מעט כשסיים להתייעץ, “תשלמי על המסכות ותלכי. את לא חייבת לקחת סלסלה. וזאת פעם אחרונה!” ננזפתי כטירונית שאיחרה למסדר.
“פעם אחרונה, פעם אחרונה!” הרגעתי אותו, ונמלטתי משם לפי החיצים. פעם אחרונה.
שנינו, איש בית המרקחת ואני, פעלנו לפי הגיון מסוים. ההיגיון שלו היה היגיון של ציות כמעט עיוור לחוקים למען שמירה על בריאות הציבור. וההגיון שלי היה… היה… פשוט בריא?
כך או כך, הפער הזה בין ההיגיונות שלנו הצחיק אותי מאוד באותו יום. ועם זאת גם יכולתי להבין אותו ולגלות איזו אמפתיה קלה, קלה מאוד.
בסתיו האחרון כתבנו במהדורה המיוחדת של המגזין המודפס, על חברת התיירות איזי ריידר אמסטרדם, הצוות, הפעילויות ועל סיפורו המרתק של מירון המייסד. עברו מספר חדשים, הגיעה הקורונה, וחזרנו לשוחח עם בעלי החברה, גל עפרון. שאלנו כיצד עסק ישראלי בתחום התיירות מתמודד עם מצב הקורונה. את העדכון לכתבה זו והתשובה, תוכלו לקרוא בהמשך.
כשנכנסים למשרדי איזי ריידר בכפר הציורי Weesp שליד אמסטרדם מיד מרגישים משהו חם ומוכר. הגעתי בדיוק לשעת הצהריים, הבעלים גל עפרון וצוות המשרד קיבלו אותי ומיד הניחו לפניי סלטים, לחמים, בורקסים וכל טוב, במהירות שרק ישראלים יודעים לעשות. ״כל זה שבילי?״ התפלאתי, ״לא״ ענו בחיוך, ״זה ככה כל יום שלישי, כשכולנו ביחד אנחנו מקפידים לעשות הפסקת צהריים משותפת״. פאני כהן, חברתו לצוות, מתבדחת ואומרת ש”העובדים ההולנדים במשרד ממול מופתעים כל פעם מחדש מהארוחות שאנחנו מתקתקים פה”… ואני בהחלט מאמינה לה.
סביב השולחן הערוך אני יושבת עם כל הצוות, מקשקשים, מסתלבטים ומדברים קצת על ענייני תיירות ואמסטרדם וכמובן גם על מירון טן-ברינק האגדי, שהתחיל הכל, ורוחו עדיין שורה על המקום.
מירון נולד בכלל כמקס, במזרח הולנד, ב-1949. מקס, נער נחוש ודעתן, החל את דרכו בעולם התיירות כבר בגיל 16 כאשר עזב את לימודיו ויצא אל הים. חלומו היה ללמוד תיירות בשוויץ אך מכיוון שהדבר לא התאפשר כלכלית הוא הלך לעבוד על אוניות בקו הולנד-אמריקה וכך לדבריו התמזל מזלו לתור את העולם בגיל כה צעיר. בזמן מלחמת ששת הימים הגיע מקס בן ה-18 לבדו לישראל כדי להתנדב לצה”ל. הוא התגורר בבית דודיו בקיבוץ נען. את השם מירון בחר לעצמו.
מירון שובץ לשרת בסיירת צנחנים. כנער הולנדי שלא גדל על מורשת הקרב לא היה מוכן כלל למה שעתיד היה לבוא – המסעות המפרכים, העומס הפיזי, אבל נחישותו ואמונתו בכוח הרוח סייעו לו להשתלב ולהצליח.
את בתיה פגש בבית הספר לתיירות כשלמד להיות מורה דרך. היא בכלל לא חשבה שמירון הוא הטיפוס שלה. היא מספרת שנראה לה אירופאי עדין מדי, לעומת המאצ׳ואים הישראלים שהכירה עד אז. אבל משהו קרה בכל זאת, השניים התאהבו, נישאו, חיו יחד 42 שנה והביאו לעולם את שלושת ילדיהם: ירון, ארז ושירי.
מירון טן ברינק. נראה לבתיה אירופאי עדין מדי, לעומת המאצ׳ואים הישראלים
פרוץ האינתיפאדה הראשונה בישראל פגע בתיירות, וב-1991, בעקבות מצבו הכלכלי, החליט מירון לחפש עבודה בהולנד. בני המשפחה נשארו בארץ ומירון חי תקופה ארוכה וקשה “על הקו”. לבסוף לא יכלה עוד בתיה לראות את הקושי של בעלה ואת בדידותו בהולנד, וכך, בגיל 50 פלוס ועל אף הקושי לעזוב את בני משפחתה בארץ, החליטה לעבור ולחיות איתו בארץ השפלה.
כאן הצטלבו דרכיהם של מירון וגל, שהגיע להולנד ב-2001 בעקבות האהבה. בישראל היה גל מדריך טיולים ובאמסטרדם עבד במלונות. מירון הגיע למלון שבו עבד כדי לתלות מודעות המציעות טיולים לישראלים. גל התחיל לעבוד כמדריך עבור מירון והשניים צמחו יחד והפכו לשותפים. כיום מעסיק גל מעל 20 עובדים, כמעט כולם ישראלים שחיים בהולנד. חברת ‘איזי ריידר’ מציעה שירותי תיירות, חבילות לשוק הפרטי ולקבוצות מאורגנות וכן שירותי הסעות. יש טיולים ברכב וברגל, באופניים, בסירה, סיורים עם תחומי עניין מיוחדים כמו אמנות ומוזיאונים, ארכיטקטורה, צילום, סיורי טעימות ואוכל, היסטוריה יהודית וכמובן טיולים בהתאמה אישית. בשנים האחרונות עובדים ב”איזי ריידר”יותר ויותר עם חברות וארגונים על תוכניות השתלמות סביב נושאים מיוחדים, הפקות אירועי חברה וטיולי תמריץ.
“זמן החופשה של הלקוחות יקר מפז”
בזמן שאנחנו מדברים מקבל גל שיחת טלפון שמסיחה את דעתו לחלוטין. אחת המדריכות מדווחת לו על מקרה פעוט שקרה. ברוב החברות אירועים מסוג זה לא היו מגיעים אפילו לידיעת המנהל, אבל לגל חשוב להיות זמין ומעורב. “איזי ריידר” גדלה בשנים האחרונות וגל קצת התרחק מהעבודה בשטח. נראה שהוא מתגעגע לנגיעה האישית ולאינטראקציה עם הלקוחות. לאחר השיחה הוא מסביר: “חשוב לנו מאוד שהמדריכים בשטח תמיד ידעו שאנחנו זמינים להם. מה שקורה בשטח זה הדבר הכי חשוב. יותר ממכירות ויותר מאדמיניסטרציה. אנחנו בסופו של דבר נשפטים על איכות המוצר שלנו והמדריך הוא חלק חשוב אבל ממש לא לבד. הלקוחות שלנו אוהבים שאנחנו תמיד שם לענות על שאלות ולתת מענה”.
״מירון היה אומר תמיד שזמן החופשה של הלקוחות יקר מפז, וזה שהם מפקידים אותו בידינו זו אחריות גדולה״, מספר גל כשהוא חוזר לשיחה ומוסיף שהמשפט הזה מלווה אותו בכל מחשבה ופעולה בעסק.
אבל הלקוחות הישראלים לא מאוד תובעניים?
״ישראלים הם באמת קהל עם הרבה דרישות אבל זה גם קהל חם, ויש לנו הרבה ניסיון איתם״, אומר גל ומסביר שאנשים מתנהגים אחרת כשהם בחופשה, הם פשוט רגועים ונחמדים יותר. “נכון שיש חלק מינורי שגם עושה יותר רעש ובעיות אבל באמת שזה חלק מזערי״.
גל מדגיש את החשיבות של המדריכים. ״אנחנו משקיעים המון במדריכים שלנו כדי שהלקוח יקבל את החוויה הכי טובה שהוא יכול לקבל בחופשה״. המדריכים נהנים מסדנאות, ימי כיף וארוחות משותפות. לגל ולצוות הניהול חשוב לשמור על אווירה משפחתית וקהילתית, שמחלחלת לשטח. חשוב לנו שהמדריכים יקבלו מאיזי ריידר כמה שאפשר. זו עבודה קשה ומאוד תובענית כי המדריך צריך לתת את הנשמה לכל אורח. גם קשה להתפרנס מהדרכה, בחורף יש חדשים ארוכים שבהם יש מעט מאוד עבודה. בקיץ לא רואים את הבית ימים ארוכים. זו באמת עבודה למשוגעים לדבר, אבל יש גם הרבה עניין וגיוון ולומדים באמת להכיר את הולנד”.
“יש אצלנו מדריכים שחרשו את שבילי הולנד עוד לפני שאני עברתי לגור פה. יש לנו מדריכה בת 84 ועוד כמה מעל גיל 70 שעושים את עבודתם במקצועיות ובתשוקה של מתחילים. במקביל יש לנו חבר’ה צעירים ונהדרים, סטודנטים, מהגרים חדשים. השילוב הזה והיכולת להציע את המדריך המתאים לכל אחד הוא אחת החוזקות שלנו”.
״עבודה בתיירות אפשרית רק אם ממש חשוב לך שלאנשים יהיה כיף”, הוא מדגיש. “הדבר שמשמח אותי ביותר הוא פידבק חיובי מלקוחות, והדבר שחשוב לנו ביותר הוא לשמור על שמחה והתרגשות בעבודה, לא להפוך לסרט נע, כי כל לקוח ירגיש שהטיול שלו הוא חוויה חד פעמית”.
על הקיר במשרד תלויה תמונתו של מירון על האופנוע שאהב. את שם החברה, “איזי ריידר”, לקח מירון משמו של הסרט האמריקאי “אדם בעקבות גורלו” משנות ה-60, שבמרכזו זוג אופנוענים צעירים שיוצא למסע בארה”ב. מירון חש שגם הוא הולך בעקבות גורלו (וגם אהב לרכוב על אופנוע).
כשמירון חלה בסרטן לפני ארבע שנים היה ברור שגל ייכנס לנעליו. מירון ראה בגל, יד ימינו, את ממשיך דרכו. בזמן שהתמודד עם המחלה החליף אותו גל בתחום הניהולי ופאני בתחום הלוגיסטי. לאחר חצי שנה מהיוודע דבר מחלתו הוא נפטר.
אישיותו המיוחדת ואהבת האדם של מירון משכו אליו אנשים רבים ומגוונים. בשיחה שמו עולה שוב ושוב ונראה שאפילו המדריכים והעובדים שלא הכירו אותו מושפעים מהסיפורים עליו. “בכל פעם שאני נתקלת בסוגייה כלשהי אני נזכרת במשפטים של מירון”, מספרת פאני, “הוא מהדהד לי תמיד בראש, אני תמיד חושבת מה מירון היה עושה במקרה הזה״.
אשתו בתיה כתבה על מירון ספר מרתק ונוגע ללב, “מקס-מירון, סיפור חיים”, על דברים רבים שלא הספיקו להיאמר. כתיבתה כל כך אישית וחודרת, חושפת פרטים קטנים על איש גדול. ולי נדמה שהוא היה אולי גדול מהחיים עצמם.
“יש אצלנו מדריכים שחרשו את שבילי הולנד״, צוות איזי ריידר אמטרדם
״אנחנו נמצאים בעולם אחר, עולם חדש, בהרבה תחומים ובטוח בתחום שלנו. נכנסנו לחורף מלאי אופטימיות ועמוסים בהכנות לקראת העונה שעמדה בפתח, והסתמנה כעונה העמוסה בתולדות החברה, ואז כמובן השתנו כל התכניות ובפתאומיות די גדולה הכל קרס. מה שמגביר את הקושי היא העובדה שלא ניתן לראות כרגע שום אור בקצה מנהרת הקורונה. כבר מחודש פברואר ירדה רמת הפעילות לזרזיף ובמרץ הכל פסק. הטלפונים דוממים, האימייל ריק העיר ריקה מתיירים ועובדי איזי ריידר יושבים בבית״
איך מממשיכים הלאה גם בזמנים קשים?
״קל לזחול לתוך מרה שחורה ולבכות על הדברים שאיבדנו, אבל אחת התכונות החשובות של תיירנים היא חיוביות, ותכונה זו עומדת לצידינו בימים מוזרים אלה. משברים כאלה מראים כמה חשובה התמיכה של כולם, ההבנה והאמונה שאם נעבור את המשבר ביחד, נצא מחוזקים״
האם יש פעילות כלשהי אחרת בימים לו?
״על מנת להישאר בקשר עם הלקוחות שלנו, התחלנו באפריל בתכנית קבועה של טיולי לייב בזום ובפייסבוק. זה הצליח מעל לכל הציפיות. גם נותן לנו משהו חיובי ו”תיירותי” להתעסק איתו וגם צובר פופולריות רבה בקרב הקהל שלנו, אלפי צפיות ושיתופים ואפילו זרם יציב וצנוע של תרומות מאנשים טובים ותומכים. ישנם גם ארגונים, ועדים, חברות שמזמינים בתשלום טיולים/ הרצאות און ליין בנושאים שונים. כל אלו מייצרים המון חיוביות ונותנים רוח במפרשים. פנינו גם לכל סוכני הנסיעות בארץ, ואנחנו מאפשרים להם השתלמויות על הולנד חינם און ליין. אנחנו מאמינים שיש בזה ערך שיווקי גדול.
בימים אלה אנחנו רואים לשמחתינו התחלה של זרימה של תיירים אירופאים שחלקם נרשמים לטיולים שלנו באנגלית. מקווים שזה יהפוך לזרם יותר משמעותי״.
״פיתחנו גם מוצרים חדשים עבור קהל מקומי, בעיקר עבור אקספטים שחיים פה, ואנו משקיעים מאמצים לפתח את השוק הזה. למשל, יזמנו שיתוף פעולה עם שלוש מבשלות בירות נהדרות שיושבות בעיירות משגעות בסביבת אמסטרדם ואנחנו מציעים טיול עם ביקור וטעימות במבשלות האלה. התוצאה היא גם טיול עם תוכן ועניין, גם בילוי נהדר וגם מסע גילוי של פן מעניין בתרבות ההולנדית. אנחנו נהנים גם לעזור עם הרכבים שלנו בהובלות והסעות ושמחים לכל הזדמנות להתגלגל על הכבישים שוב. גם נכנסנו לתחום ארגון ימי כיף וגיבוש לחברות. יצאנו גם מהקופסה ואנחנו משתפים פעולה עם חברה שמייבאת להולנד מוצרי היגיינה שמתאימים לתקופה (דיספנסרים של ג’ל אלכוהול, מסכות וכו’) ואנחנו מוכרים את המוצרים לחברות וארגונים. על חיוביות צריך לעבוד וזה מה שאנחנו עושים כל יום. מלאים בתקווה שהמשבר העולמי הזה יסתיים מתישהו בקרוב ושנורמליות יחסית תחזור לחיינו. סקרנים לגלות את העולם החדש שמחכה לנו אחרי הקורנה. ובינתיים עד שנהיה שם, אנחנו מזמינים אתכם קוראי דאצ׳טאון לנצל את התקופה השקטה הזו ולגלות איתנו מקומות בהולנד שאולי לא יצא לכם להכיר בעצמכם.״
במסגרת “קפה משפטי” נשוחח כל פעם עם המשפטן רועי בנט ממשרד עו”ד Eisenmann & Ravestijn Advocaten על סוגיות אקטואליות הנוגעות לחיינו בהולנד, נספק מידע חיוני ואמין לקהילת הישראלים בהולנד ונענה על שאלות מהגולשים. המפגשים משודרים בשידור חי בעמוד שלנו בפייסבוק.
במפגש הקודם עם בנט שוחחנו על שלושת מסלולי העזרה הבסיסיים לבעלי עסקים שממשלת הולנד פיתחה בעקבות משבר הקורונה: TOZO, TOGS, NOW. מסלולים אלו נועדו לתת מענק כספי למשך החודשים מרץ עד יוני, לזכאים לפי קריטריונים מסוימים. מסלולים אלו נקבעו עם תאריך היעד 1 ביוני. בתום תקופה זו, בחנה ממשלת הולנד את המצב ופרסמה עדכונים חדשים בנוגע לאותם המסלולים. ההחלטות החדשות מקשיחות את התנאים לקבלת המענק אך עם זאת עדיין הממשלה נוטעת תקווה באזרחיה ומבקשת לנסוך בהם ביטחון. המטרה היא לעזור ולאושש את המשק ואת המוני העסקים שנקלעו למצב הקשה ולכן מאריכים את חבילת המענק בארבעה חודשים נוספים.
במפגש הלייב בפייסבוק דיווח בנט על העדכונים, הסביר את הפרשנות המשפטית לכללים שנקבעו וענה על שאלות. להלן עיקרי הדברים. להעמקה מומלץ לצפות בסרטון.
הסדר זה הינו עבור עסקים עצמאים, בעלי עסק עצמאי שזכאים להשלמת הכנסה במצב שבו המחזור ירד באופן משמעותי בגלל מצב הקורונה. הפנייה נעשית אונליין דרך האינטרנט העירייה בעיר בה אתם גרים. כאשר התנאי לבקשה זו הינו עסק קיים שתאריך הקמתו צריך להיות רשום לפני (וכולל) ה- 17 במרץ 2020 עד השעה 18:45. מדובר בעסקים אשר עובדים בהיקף של עד 1225 שעות בשנה (24-25 שעות לשבוע) לערך.
העדכונים להסדר זה:
הארכת זמן מתן המענקים ל- 4 חודשים במקום 3. מיוני ועד אוקטובר 2020.
שכלול בן או בת הזוג בחישוב הכלכלי ובמתן הסיוע על פי הכנסתו/ה של בן או בת הזוג.
גובה ההכנסות של שני בני הזוג לא יעברו את הסכום 1653,65 יורו.
חברות שכבר החלו בתהליך פשיטת רגל לא יוכל להגיש בקשה למענקים.
– בשלב הראשון עד חודש יוני הוגשו בהסדר זה 347,000 בקשות.
ההחמרה המשמעותיות לגבי חוק זה היא שכלול בן או בת הזוג בחישוב הכלכלי ובמתן הסיוע על פי הכנסתו/ה של בן או בת הזוג.
בשידור דנו בשאלות – כיצד הרשויות בוחנות את ההגדרה של מיהו בן הזוג? האם רלוונטי אם בני הזוג נשואים או לא?
ומה לגבי בני זוג שאינם חיים באותה המדינה? האם יש נכס בבעלותכם וכיצד זה ישפיע על קבלת המענק?
יש אינספור מקרים של מהגרים במוצאם בהם נתקלים בשאלות אלו.
חשוב לציין כי כאשר ההסדר הזה פורסם בחודש מרץ, הייתה רשימת החמרות שהמדינה רצתה לקחת אותם בחשבון ואחד מהם היה מצבם הכלכלי של בן או בת הזוג. דוגמא נוספת היא עניין הנכסים. האם יש בית בבעלותכם?
כוונת המדינה הייתה שקצבה זו תנתן רק למי שאין לו ולבן זוגו הכנסה. הדבר לא קרה בשלב ראשון מפאת חוסר הזמן. נתנו את הזכות הזאת לכלל האזרחים וכעת בשלב הבא מחמירים את התנאים וחוזרים בעצם לכוונה הראשונית. המדינה רוצה להיות לעזר אבל רק למי שבאמת צריך זאת.
יש לזכור כי סכומי עתק שולמו על ידי ממשלת הולנד בשונה ממדינות אחרות, וזה נוטע תקווה כלכלית אמיתית באזרחים. זהו מצב לא קל אבל יש הסדרים ויש זכויות וכשזה נעשה בדרך נכונה אפשר גם לקבל אותם.
״כיצד מגדירים בהולנד זוגיות על פי חוק?״
בכל מצב של זוגיות רשומה בהולנד, הקשר מוגדר כנשואים.
כרגע ההגדרה המשפטית הינה מגורים משותפים. ילדים וכל הכרה על ידי גוף ממשלתי שלישי כמו רשות המיסים, בהיותכם בני זוג.
יש לבדוק אם הקשר הזוגי שלכם מוגדר כזוגיות על פי חוק.
״האם ניתן להגיש בקשה נוספת כעת לחודשים יוני ועד אוקטובר, בהנחה שהגשנו כבר בקשה ראשונה להסדר זה (ממרץ ועד יוני) ?״
כן. אם אתם עומדים בתנאים הנדרשים אפשר להגיש בקשה נוספת. הבקשה הראשונה שהגשתם לא תלויה בבבקשה הבאה. מדובר בשתי בקשות נפרדות.
עליכם להיות מסוגלים להוכיח כי אתם פעילים ב 1225 שעות, יומיים וחצי של עבודה בשבוע, שהחברה קיימת מלפני ה-17 במרץ (בשעה 18:45).
TOGS
הסדר זה הינו מענק לעסקים שהם לא רק עסקים עצמאים ״zzp״ – אלא גם לעסקים שהם חברות ״BV״, חברה בערבון מוגבל. מיועד לעסקים שנפגעו כלכלית בגלל ההגבלות שנקטה המדינה ועסקים אלו נאלצו לסיים פעילות.
מענק של 4000 יורו לעסקים עצמאים שיש להם עלויות והוצאות שוטפות. הרעיון הוא המשך קיום העסק ולכן מדובר בסניף נפרד מהעסק, כתובת שאינה כתובת המגורים. כמו כן, שימו לב לרשימת הקודים המאושרת לקבלת המענק. כל עסק ברשם החברות (kvk) מקבל קוד.כל קוד מייצג קטגוריה ובמקרה של הסדר זה, יש לבדוק אם קוד העסק מופיע ברשימה שמאושרת לקבלת המענק.
– בשלב הראשון עד חודש יוני הוענקו 700 מיליון יורו לפי הסדר זה.
העדכונים:
ניתן להגיש את הבקשה עד 26 ביוני 2020.
מתן הבקשה הוארך בחודש נוסף עד אוקטובר.
NOW
הסדר זה מוענק למעסיקים. מדובר בהחזרים של עד 90% הוצאות העסק שזה כולל את משכורות השכירים העובדים. וזאת בכדי שניתן יהיה להמשיך ולקיים את החברה/העסק ולשמור על העובדים. רוב העובדים בהולנד שכירים וזו בשורה קריטית, יש אורך נשימה לכל אותם עובדים.
פיטורים
אסור לחברה לפטר עובדים בזמן הקורונה.
חברה שקיבלה זכויות ומענקים לפי ההסדרים הללו מחוייבת להמשיך להעסיק את העובדים ולשלם להם כחוק. המשכורת שתשולם תהיה 100% שכר ולא פחות.
על המעסיקים חובה לעזור לעבור הסבה מסוימת במידת הצורך. וזאת כדי ששוק העבודה יהיה מספיק פורה ויוכל להחזיק עצמו בהמשך.
על המעסיק לאפשר לעובדים ואף לעודדם, לקבל הכשרה מקצועית במידה שנדרשת הסבה מקצועית וזאת על מנת לשמור על מקום עבודתם.
TVL
זהו הסדר סיוע לתקופה של חודשים יוני ועד ספטמבר.
ההסדר מטפל בהוצאות שוטפות לעסקים קטנים ובינוניים. לפי הסדר זה העסקים יכולים להגיש את הבקשה ולהיות זכאים למענק של עד 50,000 יורו. לחברות של עד 250 עובדים שהמחזור שלהם עד 30% וזה קשור לכל מי שקשור למשל בתחומי האומנות או מסעדות, כמובן שזה גם תלוי בקוד עימו אתם רשומים ברשם החברות. גם את קיבלתם את המענק של הסדר TOGS אתם יכולים להגיש בקשה למענק TLV.
– 114,000 חברות, 2 מיליון עובדים כבר הושפעו מהסדר זה. כמו כן יותר מ 100,000 יזמים ביקשו דחייה במתן תשלומי המיסים.
פעמים רבות חסר מידע בסיסי קריטי שיעזור לתת את המידע המשלים להגשת הבקשה בצורה נכונה. ולכן אנו מזמינים אתכם לפנות לרועי בנט בשאלות להבהרת מקרים פרטיים. רועי יעשה ככל שביכולתו להעניק את המידע שיעזור לכם להתקדם ולשפר את מצבכם מול הרשויות.
אתם מוזמנים להשתתף במפגש הבא בשידור חי בפייסבוק בנושא: חוק תרומת האיברים החדש שיכנס לתוקף ב 1 ביולי.
_____________
*המידע הינו תחת פינת ה״קפה המשפטי״ שמטרתה להנגיש מידע חיוני עבור הישראלים בהולנד, בעברית. במסגרת פינה זו, נעלה שידורים חיים על נושאים משפטיים רלוונטים לתקופה זו. נאפשר לשלו לנו שאלות ונספק תשובות ככל הניתן. ניתן לפנות ישירות גם משפטן רועי בנט.
.jpg){kind=link}