טקס יום השואה הבינלאומי התקיים הבוקר לצד האנדרטה שבפארק ווטרהיים (Wertheim) באמסטרדם.
הטקס במעמד ראשת העיר פמקה הלסמה (Femke Halsema) וראש הממשלה מארק רוטה. במקום נכחו עשרות אנשים מן הקהילה היהודית, דיפלומטים מכ- 30 מדינות, ראשי קהילות, תלמידים ממוסדות החינוך היהודים וכמה עוברי אורח שנקלעו למקום.
המוזמנים התכנסו ברחבה מול המוזיאון היהודי ומשם צעדו את ״הצעידה השקטה״ על פסי הרכבת לכיוון אנדרטת ההנצחה.
בין המשתתפים היו תלמידים מכיתה 8 בבית הספר היהודי ״ראש פינה״. התלמידים עבדו בשנה האחרונה על פרויקט השואה בצורה מובנית והפיקו ספר עם הסיפורים המשפחתיים של כל תלמיד.
רגע מרגש היה כאשר עלו לבמה 3 תלמידים וסיפרו את סיפור המשפחות: בצורה נוגעת ומרגשת.
תומר שרון, תלמיד בכיתה 8 סיפר לדאצ׳טאון:
״כשהתחילה המלחמה היו חוקים נוקשים כלפי יהודים וסבי קיבל פקודה שעליו לקחת את כל המשפחה לשוויץ, בני הדודים האחרים לא תארו לעצמם שהמצב ידרדר כלכך והחליטו להשאר בהולנד.
סבי ברח עם סבתי וביתם הקטנה לספרד ומשם המשיך הלאה וכך ניצל. שאר המשפחה בהולנד לא שרדה. אני חושב על האנשים שמתו לחינם. חשוב לספר את הסיפור, לכן כשביקשו ממני לעלות לבמה ולדבר מיד הסכמתי. אני מכיר היום את הסיפור של המשפחה שלי, של השורשים שלי, וחשוב לי שזה לא יקרה שוב.״
אופק לוי, תלמיד מכיתה 8: ״למדנו בבית הספר במסגרת הפרויקט בשנה שעברה ש- 6 מיליון יהודים נרצחו. לכל ילד בכיתה יש משפחה עם עבר או נגיעה לשואה. יש ילדים שסיפרו שכמעט כל המשפחה שלהם נרצחה. זה לא משהו נורמלי.
אנחנו יודעים היום כמה חשוב להעביר את זה הלאה, אסור שיקרה שוב.״
“לעולם לא שוב אושוויץ”
הנואם המרכזי שדבריו היוו רגע מכונן היה ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה. בנאום ההנצחה נשמעו דברים חזקים וחודרים מצד רוטה. הוא התנצל מטעם ממשלת הולנד על מעשיה של הממשלה בזמן מלחמת העולם השניה. על פעולות הממשלה באותה תקופה, והיה חשוב לו להדגיש ולומר זאת שוב ושוב גם אל מול הניצולים האחרונים שנכחו בקהל ובכלל. לדבריו, הממשלה נכשלה כשומרת החוק והביטחון במדינה. רוטה הדגיש כי “אף מילה לא יכולה להכיל משהו גדול ומחריד כמו השואה”. נראה כי הייתה הסכמה כללית מצד אישים רבים לדבריו של רוטה, ראו בזה כרגע מתאים ומחווה גדולה כלפי העם היהודי. הבחירה לשאת נאום חד משמעי שכזה במעמד זה ובמלאת 75 שנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ היא אמיצה ונכונה. מנהיג PvdA לשעבר וראש עיריית אמסטרדם לשעבר יוב כהן (Job Cohen) נכח בטקס ההנצחה ואמר, “ההכרה הזו היא חשובה ומשמעותית ולומר את זה עכשיו זה הכרחי.״
גם ווילדרס, מנהיג ה- PVV אמר בתגובה שהוא מוצא את דבריו של רוטה נחוצים יותר מאי פעם במיוחד בתקופה שהאנטישמיות הולכת וגדלה.
״הצעידה השקטה״יוב כהן:״ההכרה הזו היא חשובה ומשמעותית ולומר את זה עכשיו זה הכרחי״משמאל: מארק רוטה חובש כיפה כחולה
את נאומו פתח רוטה בסיפור על תינוקת רכה שנספתה בסוביבור:
אנה הקטנה הייתה בת שנה וכמעט עשרה חודשים כשנרצחה בתא הגזים בסוביבור.
שמה הוא הראשון מבין 102,000 השמות אותם קראו השבוע בווסטרבורק.
שמותיהם של יותר ממאה אלף אזרחים יהודים, מאות גברים, נשים, ילדים.
מה שהם לא יכולים להחזיר לעצמם, עלינו להחזיר להם….
נשאלת השאלה: איך זה יכול היה לקרות?
איך יכול להיות: כל כך הרבה שנאה, אכזריות וחוסר חוק?
כיצד יכולות רדיפות, גירוש ורצח להתרחש כמעט ללא הפרעה, תחת עיניהם של רבים כל כך?
התשובה חשוכה וגם מתעמתת.
אנו יודעים את העובדות, את הסיפורים.
היו לא מעט הולנדים שהרגו אלפים בעבור סכום קטן של “כסף ראש”, כפי שכונה אז המושג נורא.
מהבגידה שתמיד אורבת.
מההסתכלות על המבט, מתוך שמירה עצמית, אופורטוניזם או אדישות – כשאנשים נלקחו והבתים שלהם נגנבו.
ולא רק זה, גם הציפייה של השורדים לאחר השחרור, לחזור לביתם ולא למצוא דבר, הייתה זו קבלת פנים קרה וכואבת.
הייתה מעט מדי הגנה. העזרה שניתנה לא הייתה מספקת.
כמובן, הייתה גם התקווה להיכנס למחבוא, אומץ ההתנגדות, העלייה הקולקטיבית במהלך השביתה בפברואר.
ובכל זאת ….
ובכל זאת זה לא הספיק בסך הכל.
מעט מדי הגנה.
עזרה קטנה מדי.
מעט מדי הכרה.
חוזר רוטה בנאומו שטוב.
ואנחנו תוהים מה היינו עושים בעצמנו בנסיבות חריגות אלה.
אנו יודעים: הכובש הגרמני היה חסר רחמים.
פשיטה, פעולות תגמול ועינויים היו מכשירים של משטר טרור ופחד.
כמה היינו אמיצים?
אני מקווה שלעולם לא נצטרך לענות על השאלה הזו.
רוטה אומר בנחרצות:
לעולם לא שוב אושוויץ זה מחייב אותנו, כולנו, כחברה.
מכיוון ש 75 שנה אחרי אושוויץ, האנטישמיות עדיין בקרבנו.
כעת, כשהשורדים האחרונים עדיין נמצאים בינינו, אני מתנצל היום בשם הממשלה על פעולות הממשלה אז.
זו בדיוק הסיבה שעלינו להכיר במלואה במה שקרה באותה תקופה, ולומר זאת בקול רם.
כשקבוצה של בני מדינה הוקצתה, תחת משטר רצחני, נכשלנו.
כאשר הסמכות הפכה לאיום, הממשלה שלנו נכשלה.
בהחלט הייתה גם התנגדות אינדיבידואלית בממשלה, אך יותר מדי גורמים הולנדים ביצעו את מה שהכובשים דרשו מהם.
אחרים סבלו את הרוע הגדול בתקווה שיוכלו לעשות משהו טוב – שלפעמים עבד, אך לעתים קרובות הרבה יותר לא עשה זאת.
וההשלכות המרות של רישום וגירוש לא הוכרו בזמן ולא הוכרו מספיק.
כעת, כשהשורדים האחרונים עדיין נמצאים בינינו, אני מתנצל היום בשם הממשלה על פעולות הממשלה אז. אני עושה זאת בידיעה ששום מילה לא יכולה להכיל משהו גדול ומחריד כמו השואה.
עלינו, הדורות שלאחר המלחמה, להמשיך להנציח.
לכבד את המתים בשמם המלא.
תמיד אחראים.
עומדים יחד כאן ועכשיו.
ככה אמרה בתי בת התשע כששאלתי אותה מה היא אוהבת אצל ההולנדים, והיא כמובן צודקת. הם שקטים, נקיים ומסודרים. ובגלל זה, כשביום האחרון של השנה המדינה נראית כמו שדה קרב, זה כנראה נסלח כי בכל שלוש מאות שישים וארבעה הימים האחרים, שקט ודממה למות. רבות מדובר על הרוגע והחזלך כי אין מה לעשות, חסר לנו מזה, חסר. אוהבת מאוד.
2. שאם מתעקשים בנימוס אסרטיבי, ׳לא׳ יכול להפוך ל׳כן׳
לפני שבועות מספר בלע בננו בן השלוש חבילת מסטיקים שלמה. לא אוכל להסביר כעת איך קרה הדבר ואיפה היו ההורים שלו בזמן הזה. זה קרה, והוא נתקף כאב בטן.
התקשרתי אל מוקד החירום בבית החולים וסיפרתי שהבן שלי בן השלוש בלע חבילת מסטיקים שלמה, הוא מתפתל מכאבים, כדאי לטפל בו. הגברת בצד השני של הקו לא התרגשה. לאט לאט היא לקחה ממני את כל הפרטים, לאט לאט שאלה שאלות על ההיסטוריה הרפואית, ואז שאלה מה הייתי רוצה שהיא תעשה. ידעתי שאם אכנע לדחף הרגעי המפעם וייצא לי משהו בסגנון ובטון של מיון איכילוב, רופא אנחנו לא נראה היום. עניתי לה בשקט ובנימוס בשאלה ושאלתי אותה, מה היא חושבת שאני רוצה שהיא תעשה. היא חשבה רגע, בדקה במחשב, התייעצה עם קולגה, והזמינה אותנו להגיע. לילד שלום, אין יותר מסטיקים בבית.
לפעמים כדאי להעמיד את ה׳לא׳ תחת ביקורת אסרטיבית אך מנומסת, לשאול שאלה ישירה שפונה אל הלב, בדרך כלל זה לא יעזור, לפעמים כן. סך הכל הם בסדר ההולנדים האלה, לפעמים אפילו אפשר לצאת מהרופא עם אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה!
אם לא הייתה לי את הבעיה הקלה הזו עם החפצים שכתבתי עליה כאן בפעם הקודמת, הבעיה שבגינה אני מבקשת להיפטר מכל חפץ מיותר (גם אם הוא בגינה), כנראה הייתי פשוט מעבירה את כולנו לגור בחנות יד שניה. יש שם שפע של משחקים וכלי בית, המשחקים מתחדשים כל הזמן, ואפילו יש בית קפה.
הם יודעים לחיות, ההולנדים, הם יודעים גם לקנות אמנם, אבל גם לשמור היטב ולהעביר הלאה הם יודעים ממש טוב. אכן, שקטים נקיים ומסודרים.
ההולנדים יודעים לקנות, אבל גם לשמור היטב ולהעביר הלאה הם יודעים ממש טוב.
4. שהפועל בסוף המשפט
Hebben jullie lekker geslapen? ישנתם טוב ? כדי מה ממך רוצים להבין, עד הסוף חייבים להקשיב. שם, בסוף המשפט, סיבת הקיום שלו נמצאת.
בעייתי קצת לנו הישראלים, אין לנו סבלנות. המבנה הזה שונה מאנגלית ועברית, ולכן הוא מסקרן וגם את השיניים שובר.
5. את האחנדה
כל כך מרגיע לדעת שאי שם בעוד שמונה חודשים, הוזמנו כרטיסים למשחק כדורגל. כמה נחת ושלוות נפש כשפליי דייט מתוכנן להתקיים בעוד שלושה שבועות.
תכנון מראש זה נפלא, גם ספונטניות זה אחלה, אבל לפעמים הספונטניות מלחיצה והתכנון מרגיע. היה מעניין לגלות את המשמעות (המקורית) של המילה בהולנדית, כשבעברית אג׳נדה זה משהו אחר לגמרי. ואולי גם קיים קשר בין האחנדה ההולנדית, שבה הכל רשום ומתוכנן לשנתיים קדימה, לבין האג׳נדה שבשימוש הישראלי, במובן של אינטרסים שמבקשים לקדם. כי האחנדה, מתוכננת בהתאם לאג׳נדה.
כך או כך, אני אוהבת את האחנדה.
האחנדה ההולנדית, שבה הכל רשום ומתוכנן לשנתיים קדימה
6. את תרבות הספורט
בכל פינת רחוב ניצב אולם ספורט מכובד, עם טבעות משתלשלות מהתקרה וקערות עם אבקת מגנזיום. זה רציני, זה מסר שעובר היטב, תרבות הספורט חשובה, אנחנו משקיעים, בואו להתאמן אצלנו. ואנחנו באים! גאים להתלבש בבגד התעמלות מהודר או במדי ג׳ודו עם סמל של המאמן. והכי מצחיק, שלא אומרים ג׳ודו. אומרים יודו. יודן יודו, Joden Judo.
7. את החנות Action
אוהבת וכבר מעכשיו מתגעגעת. החנות נמצאת במרחק דקה וחצי הליכה מהבית שלי והיא הגרסה המעודנת של מאקס סטוק. אני אוהבת את העונתיות שבסידור המוצרים, לקראת הסתיו, לקראת הכריסמס, לקראת עונת המנגלים, לקראת עונת הגינון. הסחורה מתחלפת מהר, מסודרת על המדפים בהקפדה יתרה והעובדים חשים את עצמם כחלק מנבחרת אליטיסטית. יש להם אפילו קבוצה במרתון אמסטרדם. אני גאה לקנות באקשן.
8. את המלך וילם אלכסנדר
ירום הודו. השבוע המלך וילם אלכסנדר יגיע לביקור מלכותי בישראל, כאורח של הנשיא רובי ריבלין ולרגל ציון יום השואה הבינלאומי שיחול ב-27 בינואר. יחד עם נציגי מדינות אחרות הוא יהיה נוכח בפורום השואה העולמי החמישי, שבו ידונו על אופן שימור זיכרון השואה ועל מיגור האנטישמיות העולם. הוא יבקר ביד ושם וגם בבית יוליאנה בהרצליה, שבו מתגוררים ניצולי שואה מהולנד.
אני מחבבת את המלך וילם אלכסנדר, את אשתו המלכה מקסימה ואת שלוש הבנות הטינאייג׳יריות שלהם. אני אוהבת לגלגל את השמות שלהן, שמות מלכותיים ועם זאת לא מתיימרים מדי, קטרינה-אמליה, אלכסיה ואריאנה. זה ממש מגניב שקטרינה-אמליה, בגילה ועם גשר בשיניים, היא יורשת העצר, וכבר עכשיו נקראת בפי כל ׳נסיכת אורנייה׳.
אני אוהבת להסתכל על התמונות הרשמיות שלהם שבית המלוכה משחרר לציבור באופן מבוקר, תמונות מחופשות סקי משפחתיות או מהארמון בוואסנר, ולחשוב שבבית של המלך והמלכה מדי פעם, לעיתים רחוקות מאוד, מאוד מאוד רחוקות, הנסיכה אריאנה צורחת על יורשת העצר קטרינה-אמליה, באופן בלתי מלכותי ובלתי אלגנטי בעליל, ומבטיחה שיותר לעולם, לעולם, לא תתן לה להיכנס לחדר שלה. ותחזירי לי מיד את הסוודר עם החד קרן!
תמונות רשמיות שבית המלוכה משחרר לציבור באופן מבוקר, למשל תמונות מחופשת הסקי המשפחתית
אלה שמונת הדברים שאני אוהבת אצל ההולנדים. לא מצאתי מה לכתוב בסעיף של אוכל, אז פשוט הורדתי אותו.
״בואי נצטלם בסלפי״ ״לא יצא טוב, בואי נעשה עוד אחד״ ״שניה, רק מעלה לסטורי״
נתקלתי במודעה בפייסבוק באותו בוקר, מוזיאון YOU! והיו אפילו כמה תמונות מצורפות שנראו ממש מגניבות. בצבעים בוהקים ושמחים, כאלו שמשכו אותי ובטוח ימשכו את הילדים. הייתה שם בריכה מלאה בכדורים כחולים, נראתה ענקית, ובמרכזה בר ורוד. נראה מושלם. קניתם אותי, יאללה הולכים. הגענו ונכנסנו לאולם כחול ואת המעילים לקחה מאיתנו דיילת עם סרבל בצבע תואם.
הכניסה הייתה מרשימה. ירדנו במדרגות מפוספסות באדום ושחור (כן גם הקירות באותם הצבעים והפסים), והתחלנו את הסיור.
המדריכה, מספרת לנו באנגלית נלהבת שהגענו למוזיאון אחר היום. בעודנו עומדים בתוך חדר קטן, מול תמונת ‘מונה ליזה’ נטולת פנים, במקומה הניחו מראה כדי שנוכל לראות את עצמנו. כמה יפים ונרגשים, עוד שנייה יוצא לנו סלפי חדש! ״זה לא יהיה עוד מוזיאון סטנדרטי כמו שאתם מכירים. אצלנו במוזיאון מותר ואף רצוי לגעת ולצלם, וכמה שיותר”, מדגישה המדריכה.
אני משגרת מבט אל הילדים, הם קצרי רוח להתחיל.
״אז בואו נתחיל בסיור״, היא אומרת.
עשירים ומפורסמים
אנחנו ממשיכים לחדר הבא, שם על הקיר בכניסה אי אפשר לפספס את הכתובת הראשונה: You Are Rich
החדר מלא בשטרות של כסף, גבוה על הקיר תלויה מצלמה כשלחיצה קטנה יוצרת אימג׳ משולב אפקטים שווים ואגלה לכם שבסוף התמונות האלו יעמדו למכירה גם בצורה של כובעים, חולצות ואפילו ספלים. ״וואו, אמא זה לא כסף אמיתי!״
לא, הכסף הזה לא אמיתי. הם הבחינו בזה. וזה עדיין ריגש אותם וגרם להם לצחוק ופליאה יחד.
אנחנו בחרנו באופציה השנייה. להצטלם לבד, באמצעות האייפון, ככה אמרה המדריכה שאפשר. אז אנחנו מצטלמים, ומעיפים את השטרות גבוה, אבל הם לא עפים מספיק גבוה ואנחנו לא מצליחים לתפוס את הרגע. אנחנו מנסים לייצר עוד תמונה בה השטרות עפים, אבל זה לא יוצא ואחרי 5 ניסיונות בלבד החלטנו לעבור לחדר הבא.
שם מקדמת את פנינו כתובת נוספת, You Are Famous
איזה כיף!
אף פעם לא אמרו לי אני מפורסמת. מכירים אותי בקהילה, מאחורי המקלדת קצת פחות. בבית ספר הצלחתי גם ליצור הכרויות עם ההולנדיות, איזה הישג. הן אפילו התחילו לעשות לי לייקים באינסטוש. אבל מפורסמת ממש?
ממשיכים לצעוד. מטיילים בין חדר לחדר. בכל אחד מהחדרים יש כתובת אחרת ואטרקציה משגעת משלה. הילדים עפים. הפעם בלי השטרות.
You Are Gold
You Are a Movie Star
You Are 100% Likes
YOU… YOU… YOU
נכנסנו לחדר עם מסכי פלזמה, כשעומדים מאחוריהם רואים את הפרצופים שלנו בענק, זה הזמן להוציא את הלשון… מן הצד השני, מצאתי קיר מכוסה במסכי טלויזיה של פעם. מרובעים. אני תוהה מאיפה הצליחו להשיג אותם? הילדים לא התעכבו ליד הטלויזיות. מגושם מדי? עתיק מדי?
אני נפעמת וקולטת שנותרתי לבדי, כדי להוריד את רמת החרדה אני רצה קדימה, מאחורי הוילון הבא נגלה עולם ומלואו…
וואו. זה בשבילי. בדיוק הסטייל שאני אוהבת. ספת עור מגניבה מאחוריה קיר עם טפט ירוק מלא בפרחים ודובי קוואלה (אני חושבת) קקטוסים, לא אמיתיים, אבל זה מוסיף לאוירה! והכי מדליק שלט ניאון שזהר מלמעלה – We’ve Been ExpectingYou
אדייק ואומר שהשלט אומנם התחלף ברוטינה קבועה, אבל זה המשפט שקידם את פני ואותו נצרתי בליבי.
אני לא רוצה להרוס לכם את הפאן ולגלות את שאר האטרציות אז חותכת אל הסוף… שהוא ההתחלה…
התמונה הראשונה שבזכותה הגענו הלום. הבריכה! עם הכדורים הכחולים והבר הורוד. תהיתי לאן נעלמה, ומחדר לחדר הציפייה הלכה וגברה. אחרי תותח הנייר שדורש רמת איי-קיו סבירה פלוס כדי לתפעלו, הגענו אל היעד הנכסף.
הילדים עטו לעבר המטרה, קפצו שוב ושוב, התנדנדו, שיחקו באולינג עם כוסות הקוקטיילים המדומים שעל הבר, הצטלמו בעוד פוזה מטריפה ולמדו לבקש ממני לשלוח להם את זה לנייד של האח הגדול, שדווקא הוא, הפסיד את החגיגה.
מביטה בשעון, עברו שעתיים בדיוק מרגע שנכנסנו.מרגישה שזמני אוזל. מעלה מהר לסטורי כמה תמונות, מתעדת, מתייגת. מקבלת לבבות ותגובות: ״איפה המקום המגניב הזה??״
מבטיחה לספר. אז סיפרתי.
היה שווה?
את הכרטיסים המוזלים מצאתי באתר “טריפר”, אז כן, היה שווה. שני מבוגרים ושלושה ילדים בחצי ממחיר הכניסה הרגיל.
(פתוח כל יום בין השעות 12:00-18:00)
היום בבוקר הלכתי למכון הכושר השכונתי. מקום קטן, הממוקם בתוך בית הולנדי צר וארוך כזה עם גרם מדרגות צר ותלול והכי חשוב למכון כושר בהולנד – בלי מזגן.
אבל היות ושמש לא ראינו כבר שבועות, הפוסט על חשיבות המזגן יידחה לטובת פוסט על ויטמין די ועל חשיבותה של רצינות….
חזרה למכון: מעבר לחסרונה של מערכת מיזוג מרכזית, שמתי לב למיעוט המראות הבולט. המקום כמעט נטול מראות ואפילו בשביל לעשות פלאנק צריך לקרוא למדריך כדי להבין אם התנוחה נכונה, למרות שהבטן מגרדת את הרצפה. כזה חוסר. כזה יתרון!
אבל החוסר הזה מתגלה כפלוס גדול. הוא מייצר אווירה אחרת, מעביר מסר שאף אחד לא מסתכל עלייך, את יכולה פשוט להמשיך ולהלך לך במהירות צב של 5.9 על ההליכון בעוד כולם רצים מסביבך ולאף אחד לא יהיה אכפת. זה ההליכון שלך ואלה החיים שלך והקצב שלך.
מסביבי אנשים בכל הגילאים, המדינות והמגדרים. מבטים אמנם מצטלבים תוך כדי אימון ובטח תוך כדי הדיווש האיטי שלי על האופניים, אבל אלה לא מבטים בוחנים. אלה מבטים של אנשים שבאו למכון מהסיבה המרכזית של השמירה על בריאות הגוף והנפש. אותה סיבה קדומה טרום זמנו של הסלפי. כמה משחרר זה לבוא מסיבות בריאותיות. אפשר כמעט לבוא בפיג’מה…
אז במסגרת הרווחה הנפשית שאני חווה במקום, ובהיעדר מראות, בחנתי את הקירות היום ולהפתעתי נחתו עיני על התמונה שלפניכם. 3 גברים בגיל העמידה (לא הכי מבינה את המינוח הזה, שהרי זה דווקא יותר גיל של ישיבה ושכיבה…), לבושים בבגדי ספורט ומשחקים במשחק ספורטיבי כשמעליהם מתנוססות 2 מילים בסך הכל: Redefine youth
מגדירים מחדש את הנעורים
כמה לא ברור מאליו, שמעל מכשיר משקולות מחטב, לא תתנוסס תמונתה של בחורה חטובה, נוטפת זיעה בלבוש מינימלי. עם זאת כמה פשוט ומתבקש, כמה גאוני וכמה בתוך כל ההזעה של הפעילות הספורטיבית נטולת המזגן, שלושת הגברים האלה הם לא פחות מאשר משב רוח מרענן. אם לא הייתי מתביישת, הייתי מצדיעה להם, אבל האמת, פחדתי ליפול מההליכון תוך כדי….
אחרי שסיימתי להתלהב מהקירות עברתי לסקור את האנשים (כל זה קורה תוך כדי 20 הדקות הארוכות בחיי על ההליכון, (עלא “24” של ג’ף באואר) ושוב הרגשתי שלמרות הקושי – אני נושמת.
למכון נכנסו זוג בני יותר מ– 80. לקח להם בערך 5 דקות תמימות להגיע מהכניסה למתקן אופניים (האמת, מתקן ספורט די תמוה במידת הפופולריות שלו במכון כושר הולנדי… שהרי רבים מהמתאמנים במילא מגיעים רכובים אליו…). הם הלכו שלובי זרועות באיטיות שהלמה להפליא את קצב ההליכה שלי, אבל עמדה באופן מנוגד למדוושי האופניים האחרים. שניהם לא לבשו בגדי ספורט אופנתיים ונעלו נעליים סטייל “הלב הכחול” ועדיין היה בהם משהו שובה לב שגרם לי להאצת דופק, ששום מתקן כושר לא יכול לה. האישה ליוותה את הבעל לאופניים, עזרה לו לפשוט את מעילו, והידקה את רצועות הדוושה לרגליו. היא עמדה לידו כשהחל לדווש באיטיות רבה ואחרי שווידאה שהוא מסתדר, עלתה והתיישבה על האופניים שלצידו.
היה בהם משהו שובה לב שגרם לי להאצת דופק
לא יכולתי להתאפק, אז צילמתי אותם….הם היו המשך ישיר וחי לתמונה הדוממת של שלושת הגברים שהגדירו מחדש את הנעורים. אבל הם היו הרבה יותר מזה, הם היו מרשימים הרבה יותר מכל דמות חטובה שמייצגת כביכול בריאות וכושר, הם היו כל אלה מינוס כל האקססוריז הנלווים.
מאז אני “עוקבת” אחריהם במכון, מחכה לבואם, מתרגשת בכל פעם שהם נכנסים, כאילו הגיעו הסבים שלי. נהנית מהנוכחות שלהם מבלי שהם בכלל מבחינים בנוכחותי שלי. אני ממש מעריצה אותם בסתר.
אחרי שסיימתי לבהות בהם, סיימתי גם את האימון ועברתי לצלם את מנהל המכון שתיפקד כבריסטה לכל דבר והגיש קפה לכל יושבי הבר הממוקם במרכז המכון. אין לתאר כמה ריח קפה, שמקדם את פניי בכניסה למכון עושה לי את זה וכמה הוא עדיף על ריח זיעה וטסטוסטרון.
מנהל המכון שתיפקד כבריסטה לכל דבר
הפעם דאגתי לקבל את הסכמתו לצילום, אחרי שהסברתי לו שאני מייחלת למקום זהה לזה בכפר סבא. מקום שבו באים להתאמן על שיפור הראייה החיובית ועל יצירת דימוי גוף זהה, מקום נטול גיל, מקום שבניגוד לשם השיר הישראלי, הוא מקום ללא דאגה!
אחת ההחלטות המורכבות ברילוקיישן או מעבר לארץ חדשה עם ילדים היא בחירת המוסד החינוכי בו ילמדו. מצד אחד אנחנו, כהורים, רוצים שישתלבו בחברה המקומית ומצד שני קיים חשש שיאבדו את הזהות הישראלית והיהודית שלהם. קשה למצוא מוסד חינוכי שמציע את שני הדברים גם יחד. גם מי שאינו דתי רוצה בדרך כלל שהילדים ידברו עברית, יכירו את חגי ישראל ואת המנהגים. את השילוב הזה בין השתלבות בהולנד לשמירה על קשר לישראל וליהדות מציע ארגון מוסדות הלימוד היהודים באמסטרדם, joods bijzonder onderwijs) JBO) הכולל את גן הילדים ״שמחה״, בית הספר היסודי ״ראש פינה״ ובית הספר התיכון ״מימונידס״. הלימודים במוסדות אלו מתקיימים בשפה ההולנדית וכוללים גם שיעורי עברית. חלק מאנשי הצוות דוברים עברית, מה שמקל על הקשר עם ההורים.
שוחחנו עם אנשי הצוות בבית הספר, מכל שכבות הגיל, על מנת להבין מה ייחודי בו וכיצד באה לידי ביטוי התפיסה החינוכית של המוסד.
גן ״שמחה״ – ביטחון לילד ולהורה
כרמית מזרחי, מנהלת הגן היהודי ״שמחה״ שיתפה אותנו במספר תובנות חשובות. מבחינתה הדבר הכי חשוב בגן איכותי הוא הגננות. ״אם הגננת מגיעה בשמחה ובכיף לעבודה הילדים מרגישים את זה ונהנים בגן יותר וגם מקבלים הרבה יותר. אני רוצה שהגננות שלי יצחקו וייהנו״, מסבירה כרמית, ״אני רוצה נשות צוות שירצו לבוא כל בוקר ושתהיה להן את התשוקה הזו לעבודה״.
כרמית התחילה את דרכה בהולנד כשהקימה את גן ״פרפר״. בזכות כישוריה וניסיונה קהל הישראלים הוותיקים כבר מכנים אותה ה״גננת הכי טובה בעיר״. ישראלים מרגישים נוח מאוד איתה ועם החמימות שהיא משדרת. כרמית משלבת בין הערכים המקומיים והתרבות ההולנדית ובין ארגז הכלים שיש לה מישראל. כשהיא מדברת על הגן ועל הילדים היא קורנת ממש. נראה שהיא מאוד קפדנית, שמה לב לפרטים הקטנים ומעל לכל – לילדים. גננת מהנשמה.
בשנה האחרונה, אחרי שהגן הפרטי שהקימה התייצב ופועל באופן שוטף, כרמית הרגישה שיש לה צורך למלא את החלל בפעילות נוספת וניהול ״גן שמחה״ נראה לה פרויקט משמעותי ונכון. היא החלה לנהל את הגן בפברואר האחרון ועסוקה תמיד בשיפור ובפיתוח הצוות.
לצדה בגן עובדת חן שתפקידה הוא ״local manager״. היא אחראית על ההפעלות והפעילות היומיומית בגן ובנוסף מרכזת את העבודה מול ארגון ה-GGD (ארגון הבריאות העירוני המפקח על הגן) ודואגת שהגן יעמוד בדרישות הארגון.
בדומה לחלק מהגנים האחרים במדינה, הקבוצות בגן מחולקות לפי גילאים, כדי לאפשר מתן תשומת לב לצרכים השונים של הילדים בשלבי ההתפתחות השונים.
לדברי כרמית, יש לגן קשר עם בית הספר במהלך השנה כך שלילדי הגן תהיה קליטה קלה יותר בבוא היום כשהם יעברו לבית הספר. הם כבר מכירים את מבנה בית הספר וגם כמה מהמורות . פעם בשבוע ילדי הגן מתפללים ביחד עם ילדי בית הספר. ״בימי שישי אנו עורכים קבלת שבת ואפיית חלות, אני גם רוצה להכניס תכני לימוד לגן שמתואמים עם בית הספר למשל, אני חושבת שרצוי שכל ילד בן ארבע יגיע לבית הספר כאשר הוא יודע כבר לזהות את השם שלו כתוב, וגם לספור מ-1 עד 10 ואחורה מ-10 עד 1. אני מבקשת מבית הספר לעדכן אותי בנושאי הלימוד בקבוצות 2-1, אילו ספרים הם קוראים למשל, כדי שנוכל לעבוד על אחד הספרים ולהכיר אותו לילדים מראש, כדי שיהיה להם עוד חיבור למשהו מוכר״.
לדברי כרמית, הערכים החשובים בגן הם אחריות ועצמאות, משום ש״ככל שיש לך יותר עצמאות אתה יותר בטוח״, בחירה, כי ״ילד צריך לדעת לבחור, לא כל הילדים חייבים לשבת אצלי במעגל (זמן פעילות ולמידה) למשל. המעגל צריך להיות מספיק מעניין כדי ש-99% מהילדים יקשיבו וירצו לשמוע. אני מנסה להעביר את המסר שלמידה היא לא מתוך חובה, אני רוצה שהילדים יבינו שלמידה היא דבר מעניין״.
מקומה של הדת בגן היהודי היא סוגיה שמעסיקה הורים רבים. ״להגיע לגן יהודי זה אומר שלהורים חשוב שתהיה זיקה ליהדות״ אומרת כרמית. היא רואה בחינוך היהודי משהו שלם שכולל שורשים, בית, ערכים ומסורות שחשובים להמון אנשים, גם אם אינם דתיים. ״כיפה שמים בכל בוקר בתפילה בלבד. מבחינת הילדים תפילה זה בעצם שיר, הם לומדים שיר ושרים״. בנוסף יש בגן שיעורי יהדות שלוש פעמים בשבוע שמתקיימים סביב החגים ועונות השנה. לדבריה ״סיפורים יפים מעבירים את הנושאים לילדים בצורה מאוד נעימה ומרתקת״.
״גן שמחה״ הוא גן יהודי בהגדרתו אבל חשוב להבין כי לא מדובר בגן דתי כפי שאנו מכירים מישראל. ״הגן מעניק לילד קודם כל הרבה חום ואהבה״, מסבירה כרמית. ״אנושיות, צוות קשוב ומכיל וזה הכי חשוב לילדים ובמיוחד קטנטנים ועל אחת כמה וכמה ילדים חדשים שמגיעים להולנד מישראל או מכל ארץ אחרת, ללא ידיעת השפה ההולנדית, למקום זר, ללא משפחה מורחבת, סבא או סבתא. ילדים כאלו נמצאים במצב רגשי מורכב יותר, והגננות רואות אותם ומלוות אותם לפי הצרכים של כל ילד. אם יש ילד שצריך שידברו אליו בעברית כדי שירגיש ביטחון – כרמית וחן יעשו את זה״.
כרמית לא בתפקיד הגננת כיום אבל עדיין חשוב לה הקשר האישי אל הילדים. היא ניגשת אליהם ומדברת איתם ומרגיעה אותם כשצריך. לדבריה, השימוש בשפה העברית לילדים חדשים מעניק יתרון עצום בהרגשת הנחיתה הרכה והבטוחה. ילד צריך שיעטפו אותו בכמה שיותר אהבה והבנה, ונראה שזה משהו שכרמית לא מתפשרת עליו.
וגם ההורים זקוקים לנחיתה רכה. ״ההורים עצמם פוגשים עוד ישראלים ובשפה שלהם הם יכולים לשתף חוויות ולקבל פידבקים. זה נותן המון ביטחון להורה וכך כמובן גם לילד״. בכל חודש יוצא ניוזלטר להורים והוא כתוב גם באנגלית. לכרמית אפשר להתקשר תמיד באופן אישי ולשוחח על עניינים הקשורים לגן.
בית הספר “ראש פינה” – תהליך אינטגרציה אישי ייחודי
הכנות לסדר פסח בבית הספר ראש פינה
תלמידים חדשים שמגיעים לבית ספר הולנדי ללא ידיעת השפה עלולים לחוות זעזוע בתחילת השנה. המעבר למקום זר, עם שפה ומנהגים זרים, ללא חברים, הוא מורכב, וההתאקלמות היא תהליך שדורש זמן. בבית הספר ראש פינהלומדים שלוש שעות שבועיות עברית, כך שילדים שמגיעים מישראל, ואינם יודעים הולנדית, מגיעים לחממה. בית הספר מורכב ממשפחות ישראליות, משפחות הולנדיות ומשפחות מעורבות, ישראליות והולנדיות, ויש בו המון תלמידים ישראלים שעברית היא שפת האם שלהם. מההיבט הלימודי יש לתלמידים האלו יתרון במקצוע העברית, בו הם יכולים לקבל מיד ציונים גבוהים ולהרגיש ביטחון. זה מעניק להם נקודת חוזק שהם יכולים לחזור אליה בתקופה המורכבת הזו.
מעבר לכך בית הספר עובד על פי תוכנית אינטגרציה מיוחדת של קליטת ילדים שאינם דוברי הולנדית. במשך השנה הראשונה הילדים הישראלים לומדים בכיתת אם הולנדית, אבל יוצאים ממנה למספר שעות ביום (עד חצי יום) של לימודי תגבור בהולנדית. לפי קצב ההתקדמות האישי של כל ילד מוחלט כמה שעות ביום יוקדשו לתגבור וכמה מהר יוכל להשתלב לחלוטין בכיתת האם. בכל מקרה כל הילדים יוצאים להפסקות יחד עם כולם, ועוברים יחדיו גם את שיעורי הספורט והמתמטיקה, שבמהלכם הם מקבלים סיוע בשפה העברית כדי להבין את השיעור.
פורים בבית הספר ראש פינה
בית הספר היהודי קיבל אישור מיוחד מהממשלה לקיים תוכנית אינטגרציה בתוך בית הספר. באופן רגיל, בתי ספר הולנדיים רגילים ממליצים למהגרים לשלוח את ילדיהם לבית ספר מיוחד לאינטגרציה ולימודי שפה בשנת הלימודים הראשונה. בבתי הספר הללו לומדים יחדיו ילדים בגילים שונים וממדינות שונות שנפגשים לראשונה עם מדינה זרה ותרבויות זרות לחלוטין. לאחר שנה הם נאלצים שוב לעבור, הפעם לבית הספר ההולנדי הרגיל.
הנחיתה בראש פינה היא רכה מההיבט הזה. התלמידים החדשים ילמדו בכיתת האם שלהם וייעזרו בתהליך אינטגרציה בתוך בית הספר עצמו ולפי קצב ההתקדמות האישי שלהם.
זהות יהודית היא יתרון
כל התלמידים בבית הספר יהודים. רובם ממשפחות חילוניות לגמרי, חלקם ממשפחות מסורתיות או דתיות אך אין זה בית ספר חרדי או דתי כמו שאנחנו מכירים מישראל (בשכונה קיים בית ספר חרדי שהוא מוסד נפרד לחלוטין וממוקם במבנה אחר). למרבית הישראלים לא ברור מה המשקל של הדת בבתי הספר היהודיים, משום שזו מסגרת שונה מהמבנה של מערכת החינוך בישראל. מנהלת בית הספר ראש פינה, ג׳קלין ברכר מסבירה שזהות יהודית זה לא רק דת. זהות יהודית מחוברת לכל כך הרבה ערכים שבית הספר מקנה. זהות יהודית קשורה בציונות, בישראל, בזיכרון השואה, בשפה העברית. כל אותם אלמנטים שבמערכת החינוך הממלכתית בישראל, גם בבית ספר חילוני, הם מובנים מאליהם. אבל במעבר למדינה חדשה שבה התרבות היהודית אינה התרבות הרווחת, חשוב להדגיש אותם בבית הספר, אחרת הם לא יהיו חלק אינטגרלי מחיי הילדים מחוץ לביתם. לדברי ג׳קלין, ״אני נוהגת להסביר גם להורים חדשים בבית הספר שלמעשה זהות יהודית נבנית ממספר חלקים. אם נניח נדמיין שיש לנו פיצה והיא מחולקת לכל מיני חלקים, ואפשר להוסיף תוספות שונות ומגוונות, כך גם בבית ספרנו. אנו מציעים מגוון נושאים ברמה הלימודית כמו לימודי עברית ויהדות ולימודי הליבה שזהים בכל הולנד״. היא מוסיפה כי ״ברמה הערכית אנו משתדלים להעביר לילדינו ערכים חשובים, מסורת של הכלה וקבלה של האחר, יש לנו כל מיני סוגי ילדים בבית הספר והתלמידים צריכים להיות סובלניים לחברים שלהם, לסביבה שלהם. צוות המורים מכוון את התלמידים לכך״.
הרבה משפחות ישראליות או מעורבות נמצאות בהולנד בלי המשפחה המורחבת ובלי התמיכה שמציעים סבא וסבתא, דודות ודודים. בבית הספר הן מכירות עוד משפחות כמותן, הן יוצרות רשת ביטחון, אוספות חוויות משותפות ויכולות לדבר עליהן בשפה שלהן. גם למי שעבר להולנד לאחרונה וגם למי שמתגורר בה כבר מספר שנים, מדובר ביתרון חשוב.
עוד נדבך המסייע לתחושת השייכות הוא שבבית הספר היהודי חוגגים את כל החגים היהודיים והישראליים, כמו בישראל. הילדים קוראים מן המגילה בפורים ועורכים סדר פסח בבית הספר, ביום העצמאות חוגגים בכחול לבן ואוכלים פלאפל וחומוס. בנוסף, בשיעורי יהדות חובשים כיפה אבל לטיולים שנתיים יוצאים בלעדיה. לדברי ג׳קלין, ״בית הספר ממלא פה פונקציה מאוד משמעותית בקיום ושמירה על הזיקה היהודית או הישראלית״.
בראש פינה יש תלמידים דוברי עברית ויש שאינם דוברי עברית. לכן, לימודי העברית מתקיימים בכיתות נפרדות לפי רמת הידע של התלמידים בשפה. ילדים דוברי עברית מקבלים חומר שונה ולומדים את השפה ברמה גבוהה יותר.
״המיוחד בבית ספרנו הוא שאנו מקבלים את כל הילדים היהודים״, אומרת ג׳קלין, ומוסיפה, ״גם אם יש ילדים עם קשיים, אנו מתמחים ברגישות המקצועית לכל ילד וילד, אנו לא רוצים להפנות אותם לחינוך המיוחד. במשך שנים אפשר לראות ש’ראש פינה’ הוא אחד מבתי הספר שלא נושרים ממנו ילדים לבתי ספר של חינוך שמתמחה בקשיים לימודיים. אנו קודם כל מנסים לעשות כל שביכולתנו לעזור לילדים האלו, ולחזק אותם באמצעות התוכנית התומכת שלנו, הן בתוך הכיתה והן בשעות לימוד נוספות מחוץ לכיתה. בעוד שבשאר אמסטרדם המספרים של נשירת תלמידים רק עולים״.
בנוסף לכל אלה, בית הספר מחויב לממשלה ההולנדית ותוכנית הלימודים בו מותאמת לחוק בהולנד בדומה לשאר בתי הספר ההולנדים.
“ראש פינה” מציע גם תוכניות מותאמות אישית לתלמידים מחוננים. הם עובדים בקבוצות ייעודיות ומוקצה להם מורה מיוחד שמנהל את התוכנית ומפקח על התלמידים. יחד עם בית הספר התיכון “מימונידס” הם מציעים שיעורי מתמטיקה במיוחד לתלמידים מחוננים.
בית הספר התיכון “מימונידס”, שיתוף פעולה עם סטארט-אפים
תיכון מימונידס זכה השנה לכבוד מיוחד. כתב העת היוקרתי Elsevier זיכה אותו בתואר Superschool, הציון הגבוה ביותר במדד בתי הספר התיכוניים שעורך כתב העת מדי שנה מאז 2001. כתב העת בוחן כמה קריטריונים: המסלול שבו בסופו של דבר משתלב התלמיד לעומת ההמלצה שניתנה עבורו בסיום בית הספר היסודי, שיעור התלמידים שנאלצו להישאר כיתה, ציוני בחינות הסיום של התלמידים. מתוך 2,459 מוסדות שנבחנו השנה, זכו רק 50 לתואר Superschool, ובהם מימונידס, הן במסלול ה-havo והן במסלול ה-vwo. סופר!
בדומה לכלל מערכת החינוך בהולנד, מערכת החינוך במימונידס מחולקת לשלוש רמות. שיטה זו זרה לתושבים חדשים בהולנד ובמיוחד למי שמגיע מישראל. עם זאת, כדאי לדעת שלשיטה זו יש גם יתרונות מכיוון שכל ילד מנותב למסלול התואם את יכולותיו, וכמו כן ניתן לנוע בין הרמות השונות בהתאם ליכולת, או להשלים את הרמה לאחר סיום התיכון.
חשוב להכיר את החלוקה הבסיסית על מנת להבין כיצד נראית מערכת החינוך בהולנד:
מסלול לימודיםמקצועיהנקראvmbo בו לומדים בני נוער במשך ארבע שנים ויוצאים עם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה (מתאים לבעלי מקצועות כגון חשמלאי, נהגת אוטובוס, מעצב שיער, מכונאית רכב ועוד).
מסלול אקדמי שנקרא havo בו לומדים בני נוער במשך חמש שנים ומסיימים עם תעודה המאפשרת קבלה לתואר ראשון ולתואר שני ללא מחקר (תלמידים אלו יוכלו ללמוד מקצועות כגון עריכת דין, סיעוד, ניהול וכו’).
מסלול אקדמי-מחקרי הנקרא vwo בו לומדים בני נוער במשך שש שנים. התלמידים מכוונים למחקר ולאקדמיה. התעודה הזו מאפשרת קבלה לתארים מתקדמים ומחקריים.
כניסה חגיגית – בית הספר מימונידס
ברוב בתי הספר באזור אמסטרדם נהנה התלמיד משנת ״גשר״, שנה ראשונה של מעבר והתאקלמות שאחריה מוחלט באיזה מסלול ימשיך. ואילו “מימונידס” מציע תקופת התאקלמות של שלוש שנים עד שהתלמיד מנותב למסלול הנבחר סופית. לתלמידים יש הזדמנויות להשקיע ולהוכיח לעצמם שהם מסוגלים לעבור לשלב הבא, ולכן חלק מהתלמידים שמגיעים ברמת havo אכן מצליחים לסיים ברמה הגבוהה ביותר בתום שש שנות בית הספר. התלמידים מקבלים ליווי אישי, רגשי ומקצועי שמסייע להם להצליח להגיע אפילו לרמת הלימודים הגבוהה ביותר.
מאז כניסתה של איריס אשל לתפקיד מנהלת בית הספר התיכון, נערכו מספר שינויים בצורת הלימודים הבית ספרית. איריס מעוניינת להפוך את בית הספר לסביבה לימודית מעוררת השראה. הדבר נעשה באמצעות שילוב העולם הדיגיטלי בתוכנית הלימודים בבית הספר וגם באמצעות למידה מבוססת פרויקטים, שיטה שתופסת תאוצה גם בבתי ספר בישראל. איריס מציינת כי חשוב לתת תשומת לב לכל תלמיד ולתהליך הלמידה. הפרויקטים הם בנושאים שונים שהילדים בעצמם בוחרים. לדבריה, ״השיטה יותר פתוחה וכוללת פחות למידה פרונטלית מבעבר ויש יותר מקום עבור התלמיד ליטול יוזמה, לשאול שאלות, ולמעשה כך מכינים את התלמידים לפתח מיומנויות למידה ומיומנויות דיגיטליות״.
טיול לאזור המצדה, ישראל. בית הספר מימונידס
היא מוסיפה כי ״החינוך הרב-תחומי הזה מפעיל את התלמידים ומאתגר אותם לפתח את הכישורים והידע שלהם בצורה אופטימלית. נושאים כמו היסטוריה, לימודי חברה, הולנדית ואנגלית שזורים בפרויקטים. בנוסף לכך אנו ממשיכים ללמד את מקצועות הליבה (הולנדית, אנגלית ומתמטיקה) בכיתה, אך נעשה שימוש רב יותר בשיטות הוראה דיגיטליות.״
שינוי נוסף הוא בצורת ההדרכה האישית של התלמידים. בעבר היה מורה אחד לכל כיתה ואילו כעת איריס מספרת כי ״אנו דוגלים בשיטה של מספר מורים שמנחים את התלמידים ועוקבים אחר ההתקדמות שלהם. מדובר בהנחייה אישית שבאמצעותה לומדים איך ללמוד. המורים מנחים קבוצה של 12-10 תלמידים ברמה לימודית זהה. תלמידים אלה יכולים לדון במטרות משותפות עם המורה״.
הפרויקטים שנבחרו קשורים לתרבות היהודית או להיות התלמידים חלק מהקהילה היהודית. אחד מהפרויקטים נערך בשיתוף עם המוזיאון היהודי באמסטרדם. בפרויקט מבקרים התלמידים במוזיאון ההיסטורי היהודי ולומדים על תולדות יהדות אמסטרדם. עובדי המוזיאון מספקים מבוא לפרויקט. לאחר הביקור מתבקשים התלמידים לפתח רעיון לתערוכה ואת תוכנית הפרויקט לתערוכה. בנוסף לתוכן התערוכה, נבדקות גם המחויבות, היצירתיות, היוזמה האישית והמיומנות.
בפרויקט נוסף שנקרא Centropa התלמידים חוקרים את ההיסטוריה של משפחתם לצד היסטוריה עולמית ולבסוף הם מפיקים סרטון באנגלית על ממצאיהם. הפרויקט כולל העמקה בהיסטוריה, תהליכי הגירה, אנגלית ופיתוח כישורים דיגיטליים. זהו מיזם בין-לאומי שבו משתתפים בתי ספר נוספים באירופה.
בפרויקט החדשנות יוצר בית הספר קשר עם סטארט-אפ ישראלי בעזרת ארגון CIA (ארגון קרן היסוד בהולנד) והתלמידים נדרשים ליצור דבר מה שיקדם את המוצר או השירות מציע אותו סטארט-אפ, למשל פוסטר או סרטון. בסוף הפרויקט התוצר שהתלמידים יספקו יהיה בעברית. הקשר עם ישראל הוא מרכזי בפרויקט זה, והוא מספק גם נגיעה ראשונה בתחום הכלכלה.
פרויקט נוסף הוא חברתי, ובו התלמידים מתנדבים עבור ארגונים שונים בהולנד, בשיתוף עם מוסדות חברתיים יהודיים. לדוגמה, התלמידים יכולים לארגן אחר הצהריים בבית האבות היהודי בית שלום, או יום עיון ודיאלוג בושאים שקשורים לזהותם היהודית. מטרת הפרויקט היא פיתוח חשיבה ביקורתית וטכניקות לביסוס טיעונים, כך שהתלמידים יוכלו לפתח חזון משלהם לגבי זהותם היהודית. ״התלמידים נפתחים להשקפות אלטרנטיביות ולומדים לפתח כבוד ואמפתיה לדעות אחרות בחברה״, מסבירה איריס.
בנוסף לפרויקטים שלעיל, התלמידים מעמיקים בפרויקט לבחירתם, שהעיסוק בו נמשך מספר שבועות. בימי שישי אחר הצהריים, התלמידים מתחלקים ל”בתים” הקרויים על שם דמויות יהודיות מרכזיות – שפינוזה, איינשטיין, מכבי ושאגאל. המיזמים השונים עוסקים בפתרון בעיות, פיתוח מנהיגות, יצירתיות ומוזיקה. ״התלמידים מאוד מתחברים לזה ומצפים לכך במשך כל השבוע״, אומרת איריס.
כך, לצד עיסוק בזהות היהודית, מהווה בית הספר היהודי בית אמיתי לתלמידים, שחלקם מתמודדים עם התאקלמות בארץ חדשה. לכן ניתנת תשומת לב מיוחדת לפן הרגשי, מבלי לוותר על הקפדה על מצוינות ואוריינות ברמה הגבוהה ביותר, והכנת התלמידים לאתגרים שמצפים להם בהמשך החיים.
יום פתוח בבית הספר ראש פינה יתקיים ב- 5 בפברואר 2020, לעוד פרטים: ib@rosjpina.nl יום פתוח בבית הספר מימונידס יתקיים ב- 4 בפברואר 2020 שיעור ניוסיון בבית הספר מימונידס יתקיים ביום 14 בפברואר 2020, יש להרשם מראש: info@jsgmaimonides.nl
בארץ קיים הביטוי הזה – אחרי החגים. התקופה הזו של ספטמבר/אוקטובר שיש בה בבת אחת המון חגים, אירועים, ארוחות משפחתיות, טיסות לחו”ל וחופשים בבתי הספר והגנים. זו תקופה לא קלה. זו תקופה מאוד משפחתית וחמה וביחד כזו מצד אחד, ומצד שני מביאה איתה המון משימות ומטלות ולחץ נפשי ופיזי. אז מחכים ל”אחרי החגים”: נדבר אחרי החגים, ניפגש אחרי החגים, אני אתחיל דיאטה אחרי החגים…
כשהכל נגמר, והשגרה חוזרת, יש אנחת רווחה שכזו. פיו, איזה כיף שהגעת שגרה מבורכת שכמוך, כשמאחור נשארת איזושהי תחושת נוסטלגיה קלה ואהבה לשירים, לאוכל, לביחד (למה חיכיתי לאחרי החגים בכלל?).
ואני חשבתי לתומי, שכשאעבור למדינה אחרת, לא אעבור את התקופה הזו. לא אצטרך להשתמש בביטוי הכל כך שגור בפי כל ישראלי מצוי.
אבל כאן בהולנד יש קהילה ישראלית חיה ובועטת. אפשר לקרוא לה ישראל טאון (על תקן צ’יינה טאון כן?). היא פחות מוגבלת לאזור ספציפי, למרות שיש בסיס מאוד חזק באמסטרדם, ויש מצב שדיי השתלטנו על העיר אמסטלפיין, אבל הקהילה הזו חולשת על כל הולנד. ולכן, אחרי החגים עוד קיים.
מי טס ארצה בחגים? מי בא לבקר אתכם? אתם מתארחים אצל מישהו בחג? רוצים להתארח אצלנו? ופתאום, למרות שאין חדשות ערוץ 12, 13 או כאן11, מרגישים את החג באוויר. לא כמו בארץ כמובן, אבל מרגישים. ומרגישים גם את אחרי החגים, את השגרה החוזרת מחד ואת ירידת המתח מאידך. המשפחה שחזרה ארצה, או אנחנו שחזרנו לכאן, היעדר החגיגות וכו’. העצבות שנשארת קצת אחרי החגים.
ואז הגיע דצמבר, האורות, השווקים והאווירה, מריחים את הכריסמס בכל פינה. בכל אירופה. כולם דרוכים. כולם נערכים לקניות, קניות, קניות, קניות. מתנה לזה ומתנה להוא. תקופה של בזבוזים. מה זה בזבוזים?! מלא כסף! מרגיש קצת כמו בהלת החגים של ישראל. עגלות הקניות בסופר מפוצצות כאילו לא יפתחו את הסופר בעוד יומיים. מסתבר שגם ההולנדים יודעים למלא עגלות… ופתאום אני שומעת גם מהם את אותן השאלות של איפה אתם בחג? אתם מתארחים אצל מישהו? מגיעים אליכם? ואני, אני מצאתי את עצמי חוזרת שוב ושוב על הביטוי “אחרי החגים”.
האורות, השווקים והאווירה. מריחים את כריסמס בכל פינה
הנה הוא הגיע גם הפעם, אחרי החגים. שוב אני בתחושה של מצד אחד – הילדים שוב במסגרות, אני יכולה לחזור לשגרה, לעבודה, לעצמי. מצד שני, חזרה לשגרה גם אומרת פרידה מההורים שלי שאני כל כך קשורה אליהם. אנשים מתחילים להוריד את הנורות הצבעוניות שמקשטות את כניסת בתיהם, וירידי החורף נסגרים אט אט. וקצת שקט, וקצת עצוב, והרבה חושך, שאמנם היה גם בתקופת החגים עצמה, אבל אני לא צריכה לצרף לכם לינקים למאמרים כדי להוכיח לכם שהחושך הזה תורם לא מעט לתחושת הדכדוך שמסתובבת פה. שמעתי שגם ההולנדים “לוקים” בדכדוך הזה. שבינואר ההולנדים נוטים יותר לדיכאונות. אולי גם אצלם יש את העצבות הזו של אחרי החגים. נגמר סנט מרטין, נגמר הסינטר קלאס, נגמרה תקופת הכריסמס. נגמרו החגיגות, האורות, המשפחתיות לכרגע. נשאר החושך.
במהלך תקופת העומס הזו של “לפני החגים”, העברתי מספר סדנאות אפיה, שתיים מהן היו לעוגות שמרים. יש משהו בריח הזה של עוגת שמרים הנאפית בתנור שעושה לנו, הישראלים, תחושה של בית. שמעתי שמתווכים דואגים להכניס עוגת שמרים לתנור במעמד “בית פתוח” כדי שריח העוגה ימלא את הבית ובכך ישכנע את הקונים הפוטנציאלים לקנות את הבית. נכון לעכשיו לא צפויה לנו תקופת חגים גדולה כזו נוספת, אז כדי להרגיש קצת בית, קצת חגיגה, אני מצרפת לכם כאן מתכון לבצק שמרים שאיתו תוכלו להכין עוגת שמרים נהדרת שתמלא את המטבח בריחות נעימים של בית ומשפחה, עד לפעם הבאה שתפגשו את המשפחה המורחבת או שתשבו סביב שולחן לארוחה חגיגית.
המתכון כתוב גם בגרמים וגם בכוסות/כפות. המלצה שלי: להשקיע באופן חד פעמי במשקל פשוט שאפשר למצוא בפחות מ- 20 יורו ולהכין מתכונים בצורה מדויקת יותר. קונדיטוריה היא לא בישול ויש לדייק כמה שניתן בכמויות.
מומלץ להשקיע במשקל פשוט, קונדיטוריה היא לא בישול ויש לדייק כמה שניתן בכמויות
בצק קראנץ’ ודניש
2 עוגות אינגליש “ישראליות” / 3 עוגות אינגליש “הולנדיות” (גם אתם שמתם לב שאין להשיג תבניות אינגליש קייק הפשוטות הישראליות ופה הן רחבות וקטנות יותר?)
לבצק (מכינים ערב לפני האפייה):
375 ג’ קמח לבן | 2.5 כוסות + 2 כפות
19 ג’ שמרים טריים/ 6 ג’ יבשים | שקית שמרים יבשים
75 ג’ ביצים | ביצה וחצי
כפית תמצית ווניל
גרידת לימון מלימון שלם
113 ג’ חלב | חצי כוס
58 ג’ סוכר | 6 כפות
6 ג’ מלח | כפית
150 ג’ חמאה רכה
אופן ההכנה
בקערת המיקסר מערבבים את השמרים, החלב והסוכר בעזרת מטרפה ידנית עד לקבלת נוזל אחיד.
מוסיפים את הקמח, המלח, הביצים, תמצית הווניל וגרידת הלימון ולשים בעזרת וו לישה עד קבלת בצק הומוגני ואלסטי (בערך 5-8 דקות). מוסיפים את החמאה ולשים עד שכל החמאה נטמעת בבצק ומתקבלת מסה הומוגנית (עוד כ5-10 דקות). ככל שהמיקסר יעבוד יותר, הבצק יהיה אלסטי ונוח יותר לעבודה למחרת. מכניסים למקרר להתפחה למשך הלילה, את הבצק ניתן לשמור עד יומיים במקרר.
מחלקים את הבצק ל- 2 חלקים, מרדדים כל חתיכה למלבן, ומורחים עליו ממרח שאוהבים. לא, לא חייבים להשתגע ולהכין ממרח בעצמנו. מבטיחה לכם שאם תמרחו כ- 200 גרם (חצי צנצנת) נוטלה או לוטוס ותעצבו לעוגה, בני המשפחה שלכם ילקקו את השפתיים.
צמת השמרים אחרי הגלגול
מגלגלים את הבצק לגליל. מניחים את הגליל לאורך (שהקיפול כלפי מטה) וחותכים במרכז הגליל לכל אורכו. בשלב הזה נוצרו לנו שני חצאי עוגות. מניחים אותם אחד ליד השני כשהצד הפתוח כלפי מעלה. מניחים צד אחד מעל השני (כמו תחילתה של צמה) ולאחר מכן את הצד השני מעל הצד הראשון וחוזר חלילה עד שמגיעים לסוף העוגה. נוצרת לנו צמה יפה. מניחים בתבנית מתאימה. מתפיחים עוד כ- 40 דקות. מברישים בביצה ומכניסים לתנור שחומם מראש ל- 170-180 מעלות. אופים עד שהבצק מזהיב, ככחצי שעה. יש לבדוק את הבצק ולא להסתמך על זמנים. שהעוגה יוצאת מהתנור, שופכים מעט סירופ סוכר מעל. הסירופ מרטיב את העוגה קצת ומבריק אותה
אפשר לעצב את העוגה בצורות נוספות
אם לא סיימתם את העוגה באותו היום ואתם אוהבים את עוגת השמרים שלכם לחה וחמה כמו ביום האפייה שלה, כדי להחזיר לה את הלחות והחום, פשוט החזירו אותה לעשר דקות לתנור ושפכו שוב מעט סירופ.
לסירופ סוכר:
כוס סוכר
כוס מים
מרתיחים בסיר את הסוכר והמים עד שהתערובת רותחת. מכבים. ניתן לשמור את הסירופ במקרר כחודש (הסוכר משמש כחומר משמר)
זהו. תהנו!
יש מאכל אחר שנותן לכם תחושה של בית ומשפחה וחגיגיות? אני אשמח לשמוע.
שאלות לגביי המתכון? מעניין אתכם להגיע לאחת הסדנאות שלי?
ורק כדי לסיים בנימה אופטימית יותר, עברנו את ה- 21 בדצמבר, הימים מתארכים. לאט, אבל מתארכים. תיכף תזרח קצת השמש ואיתה האור. אנחנו חיים בעידן טכנולוגי שבו שיחה עם המשפחה בישראל מתרחשת בלחיצת כפתור ולא עולה יותר מחיבור הגלישה של הנייד שלכם, ויש כאן קהילה! קהילה גדולה, מנחמת ומחזקת שזמינה בכל רגע שצריך. יאללה, חייכו קצת.
מתגלית השנה ועד ההישג שדרש אופטימיות והתמדה, אלה היו עשר ההצלחות שלנו בשנה החולפת:
ההישג של השנה: מגזין במהדורה מודפסת ומסיבת השקה
ארוע ראש השנה של דאצ’טאון
הרעיון ליצירת מגזין מודפס עלה באחת מפגישות הצוות שקיימנו לפני כשנה. רצינו לציין את 5 שנות הפעילות של המגזין בצורה מיוחדת. מיכל מדר-פורת, חברת צוות ואופטימית ללא תקנה האמינה בכך בכל ליבה. בהובלתה של לימור לוי שניהלה את התהליך מהרגע הראשון, התחלנו בסיעור מוחות, פגישות סקייפ ארוכות, חילקנו לנושאים, חיפשנו עוד כותבים, הצבנו יעדים, השקענו לילות כימים עד שיצא הבייבי לאויר העולם.
לפני ראש השנה קיימנו מסיבה חגיגית להשקת המגזין, וברכנו בשנה טובה את כל הקהילה! אנו תקווה שמסורת זו תחזור על עצמה בעתיד. מחכות כבר עם הפתעה חדשה לראש השנה הבא!
הבלוגרית המתמידה של השנה: נטלי בר-דויד פרנקל
נטלי בר-דויד פרנקל, בלוגרית ללא תקנה. כתבה לנו באדיקות ובכשרון רב תקופה ארוכה עד שפרשה כנפיים לעבר לונדון השכנה. מילותיה האמיתיות וסיפורי החיים של נטלי, חדרו ללב רבים. יכולנו להזדהות, לצחוק וגם לקבל מידע רלוונטי על החיים בהולנד.
לוח האירועים של דאצ׳טאון משרת אתכם, הקהל הנאמן שלנו. ואנו רואות שיש לכם עניין רב בו. בניהולה הבלתי מתפשר של ריקי, המדור מתעדכן ושומר על רלוונטיות ועניין כל הזמן.
אתם מוזמנים לשלוח לנו את אירועי הקהילה שלכם ונשמח לפרסם אותם בלוח הארועים שלנו!
מסירות (והתמודדות) השנה: קריסטינה סלמן
קריסטינה (אחת משלנו – מנהלת ועורכת הבלוגיה), בת יחידה, התמודדה בחודשים האחרונים עם טיפול באמה השוהה בישראל. הסיפור של קריסטינה מלווה ברגשות אשם (אמה נפלה בעת ביקור ביתה בהולנד ומאז נזקקה לאשפוז ותקופת הבראה קשה). סיפור ארוך ומייגע, ייסורים, מלחמות, דמעות וכאב גדול. אך מעל הכל, ההתמודדות לוותה בהמון אהבה ומסירות, שיכולים ללמד את כולנו כמה כוח רצון הוא דבר חזק.
קריסטינה מסמלת עבורנו את המסירות האנושית. אנו שמחות לשמוע שאמה מחלימה ומאחלות להן ששנת 2020 תהיה שנת בריאות איתנה!
השראת השנה: ריקי נודלר
עבור ריקי נודלר (אחת משלנו), הייתה זו שנה מאתגרת. שנה קשה של טיפול בבן זוגה, אורי נודלר ז״ל, שחלה במחלת ה-ALSבחודש אפריל השנה. אורי צלם מוכשר שאת עבודותיו זכינו לראות בתערוכה שריקי הפיקה בחודש נובמבר האחרון במאסטריכט, נפטר לפני שלושה שבועות. לאורך כל החודשים האחרונים ריקי עבדה איתנו, לא ויתרה על השיגרה עם כל הקושי. נאמנה למשפחתה, מעניקה לילדיה, דובקת בערכים בהם היא מאמינה, תמיד עם ראש מורם.
תערוכת הצילומים בחנות הספרים במאסטריכט
ריקי היא ההשראה שלנו לשנה החולפת. הבחירה שלה באופטימיות היא דבר מופלא. ריקי חברה יקרה, מאחלות לך שהשנה החדשה תביא עימה בשורות וחוויות טובות!
התגלית של השנה: יולי מלכא
יולי מלכא שהגיעה להולנד בשנה האחרונה החלה לכתוב לנו על נושאים שונים ומגוונים בשנינות רבה. מילותיה החודרות, גם מצחיקות, ומעלות מחשבות רבות. ליולי תובנות על החיים בגולה והיא תמיד נאמנה לעצמה ולדרכה. לא זאת בלבד, חדורת מוטיבציה, הקימה יולי עסק משל עצמה, ״הסיפור היהודי, סיורים עם יולי מלכא״.
אנחנו התרשמנו! שמחנו לגלות אותה ולצרפה לעשייה שלנו.
השת״פ של השנה: הבית הישראלי בהולנד – משרד העלייה והקליטה
הבית הישראלי בהולנד הינו פרוייקט ייחודי הפועל בתוך השגרירות במסגרת משרד העלייה והקליטה, שמטרתו לשמר את הקשר עם הישראלים בהולנד, ולשמש כתובת לסיוע ותמיכה בכל הקשור לפרטים על עבודה בישראל, תושבים חוזרים, אקדמאים ועוד.
שיתוף הפעולה של השנה
הבית הישראלי תמך במגזין דאצ’טאון ובקהילת הישראלים בהולנד, ובשיתוף פעולה עם נציגת הארגון שובל מרידך, קיימנו את מסיבת ראש השנה. מצפים להמשך פעילויות משותפות בעתיד!
פרגון השנה: גיא שפק
גיא הוא נוירופיזיולוג במקצועו, העובד במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי ארסמוס ברוטרדם, המשמש גם מרצה בארסמוס קולג׳. הוא גם אומן לחימה (דאן 2 בקראטה) וצלם חובב. גיא חבר בארגון Fair Fight המקדם שימוש באומנויות לחימה ככלי להעצמה אישית עבור ילדות ונערות באזורי סיכון בזימבבואה והודו. על פעילותו במסגרת הארגון תוכלו לקרוא כאן.
לכל הכתבות של גיאגיא שיתף את הקוראים שלנו בחוויתיו ואנחנו מחכות בשקיקה לכתבות נוספות שלו בעתיד. אנחנו מפרגנות לגיא על תרומתו ונתינתו לזולת.
ההצלחה של השנה: שבת שבשבת – צופים ישראלים בהולנד
שבט שבשבת, הפעיל משנת 2012 באמסטרדם זכה השנה לסגור מעגל. אותם נערות ונערים שהתחילו כחניכים צעירים בשבט לפני כשמונה שנים, מדריכים זו השנה הראשונה את כל חניכי השבט, למעלה מחמישים ילדים ובני נוער. פעילות הצופים המבוססת על “נוער מדריך נוער” מתקיימת בעברית כל יום ראשון. השכבה הבוגרת נהנית מפעילויות נוספות כגון סמינר צופים עולמי בישראל, סמינרי הדרכה עם צופי לונדון, הפקת אירועים בקהילה, מחנות ועוד
שכבה בוגרת – שבט שבשבת
ולנו נותר לאחל המשך הצלחה בעשייה לבני הנוער ולשבט בו הם גדלים, לומדים וחווים מנהיגות מהי!
ולקראת סיום אנו רוצות לטפוח על השכם לכל העוסקות והעוסקים במלאכת דאצ׳טאון!דאצ’טאון פועל במסגרת עמותת “מוקום עברי” אשר מנוהלת בהתנדבות על-ידי לימור לוי, דניאלה בן-יוסף ותמר גבע – תודה לכן על התמיכה והעשייה שאפשרה לנו להגיע להישגים חדשים.
מערכת דאצ’טאון מורכבת מנשים מהממות שבהתנדבות מלאה כותבות, עורכות, יוצרות, חולמות , מפרות בצורה הדדית אחת את השנייה, משקיעות במחויייבות מעוררת הערצה.
לגילי גוראל, העורכת הראשית של דאצ’טאון, שלפני שנה וחצי חזרה להתגורר בישראל, עם חבלי הקליטה, העיסוק בגידול המשפחה ועבודתה היומיומית מוצאת את הזמן גם בשבילנו! שזה נפלא. תודה לכן חרוצות ויקרות, קריסטינה סלמן, גילי גוראל, מיכל מדר פורת, ריקי נודלר ולימור לוי. תודה מיוחדת לדני רשף, שכותב על אקטואליה ומוכן לכל משימת סיקור!
חברות צוות מגזין דאצ’טאון וצוות עמותת מוקום עברי מאחלות לכן שנה אזרחית משובחת
שנת 2020 מביאה עימה מספר חידושים בחוק ההולנדי אספנו עבורכם את עיקרי השינויים בתחומים: תעסוקה והכנסה, משפחה, בריאות, צדק וביטחון ודיור.
תעסוקה והכנסה
עובדי משמרות
החוק החדש מקנה יותר גמישות לעובדים במשמרות. כמו למשל, על המעסיק לספק לעובד במשמרות, החל מיום עבודתו הראשון את שעות העבודה שלו. יש להודיע לעובדים לפחות 4 ימים מראש על שינויים בשעות העבודה.
דבר נוסף שקורה בעולם התעסוקה וההכנסה הוא המעבר משלוש מדרגות מס לשניים בלבד. הכנסות של עד 68,507 יורו יחויבו במס 37.35 אחוז ומעל סכום זה יחויב במס 49.50 אחוז. מה שאומר כי אנשים רבים ייהנו ממשכורות נטו גבוהות יותר.
יזמים בהולנד
בתחום זה יש שורה של תקנות חדשות. ביניהם: ירידה בשיעור מס החברות וירידה במס ההכנסה המשולם עבור כסף שנצבר מריבית עסקית.
שינויים נוספים יחולו על כללי המע”מ (KOR) לבעלי עסקים קטנים. זהו שינוי שאמור להוריד את הנטל הניהולי עבור יזמים קטנים יותר.
נכון לעכשיו, יזמים קטנים עשויים להיות זכאים לתכנית עסקית קטנה יותר זו אם המע”מ ההולנדי שהם צריכים לשלם הוא מתחת ל- 1,883 יורו לשנה קלנדרית. לפי החוק החדש, עסקים עם מחזור מקסימלי של 20,000 יורו לשנה יהיו פטורים מתשלום מע”מ והגשת הדוחות הרלוונטים פר רבעון.
יש לקחת בחשבון במקרים אלו כי עסקים שירצו למכור את המוצרים שלהם דרך אתרים הגובים מע”מ עדיין יצטרכו לשלם את אחוז המע”מ (21%), כמו כן, אם יש לכם חברה עם הוצאות הולנדיות רבות, עליכם לדעת שכבר לא ניתן להחזיר את המע”מ על הוצאות הללו.
חדשות טובות למשפחות בהולנד בתחום הטיפול בילדים. חופשת ההורים לאחר לידה תגדל זאת בכדי לאפשר לבן הזוג לקחת חופשה נוספת של חמישה שבועות במחיר של 70 אחוז מן המשכורת. (יתכן שזה לא ימומש החל מה-1 בינואר מדברים על התקופה שתחל ביולי 2020).
תשלום דמי מזונות
החל מה -1 בינואר 2020, יהיה חוק חדש שיקבע את התקופה המקסימלית החדשה שאדם צריך לשלם מזונות לאחר גירושין. תקופת התשלום יורדת מ 12 שנים ל 5 שנים. החוק החדש יחול על כל הליכי הגירושין החדשים, שיוזמנו ב -1 בינואר 2020, או מאוחר יותר. כרגע התקופה המקסימאלית היא 12 שנים לאחר רישום צו הגירושין. החוק החדש קובע כי באופן עקרוני, התקופה המקסימאלית תהיה כעת 5 שנים ותשווה ל- 50% ממשך הנישואין.
לדוגמא, לזוג שהיה נשוי 6 שנים, תקופת התשלום המרבית של בן הזוג תהיה 3 שנים לאחר רישום הגירושין.
חריגים:
כשמדובר בילדים קטינים, בן הזוג יצטרך לשלם מזונות עד שילדם הצעיר ימלאו 12. חריג נוסף הוא נישואין של 15 שנה ומעלה שבהם בן הזוג המבקש מזונות, יקבל קצבה תוך 10 שנים לאחר הגירושין.
הפטור הבא יהיה בתוקף רק עד ה- 1 בינואר 2027; הזמן המקסימלי לבני זוג לשעבר המקבלים מזונות, שגילם 50 ומעלה והיו נשואים לפחות 15 שנים, יהיה כעת 10 שנים.
הזכות לקבל דמי מזונות תסתיים כאשר בן הזוג המקבל מתחתן בשנית או מתחיל לחיות עם בן זוג חדש.
המידע בתחום עניני משפחה באדיבות משרד עו"ד Franssen Advocaten
בריאות
שני חוקים חדשים מסדירים את זכויותיהם של חולים המקבלים טיפול חובה או בלתי רצוני. דמי הבריאות הולכים וגדלים. ויש כמה שינויים ותוספות לחבילת ביטוח הבריאות הבסיסית. ההשתתפות העצמית של ביטוחי הבריאות לא תגדל ותישאר 385 יורו.
כדי לתמוך באנשים בעלי הכנסה נמוכה, ממשלת הולנד מציעה את דמי הבריאות (zorgtoeslag), תרומה קבועה כדי לסייע בכיסוי הפרמיות החודשיות לביטוח הבריאות ההולנדי (zorgverzekering).
ביטוח הבריאות ההולנדי הוא חובה לכולם (תוך ארבעה חודשים מרגע ההגעה) ויכול להיות יקר יחסית, כאשר חבילות סטנדרטיות עולות בערך 1.100 יורו לשנה. ה- zorgtoeslag נועד להפחית עלות זו לתושבים עם אמצעים כספיים מוגבלים. בשנת 2019 התשלומים החודשיים יכולים להיות עד 99 יורו ליחידים ו -192 יורו לזוגות, תלוי ברמת ההכנסה.
כמה ניתן לקבל?
סכום ה- zorgtoeslag שתוכלו לקבל תלוי בהכנסה שלכם. קצבת הבריאות מופחתת ככל שהמשכורת עולה. באתר של משרד המס ההולנדי אפשר לבדוק כמה ניתן לקבל בחזרה על בסיס חודשי.
לפרטים נוספים ניתן גם להתקשר למספר: 0800-0543 (בימים שני עד חמישי בין השעות 8:00 בבוקר ל- 20:00 בערב. ימי שישי 8:00 – 17:00).
צדק וביטחון
הפצת חומרי פורנו
חוק חדש יכנס לתוקף בנושא זה. הפצת חומרי פורנו תהיה עברה על החוק. מי שמפיץ חומרים אלו כנקמה או שיוכח כי זו פגיעה ישירה באדם אחר יוכל לעמוד לדין והעונש המירבי הינו מאסר של שנתיים.
תביעות ייצוגיות
באמצעות בתי המשפט, קבוצות תביעה ייצוגיות יכולות לתבוע פיצוי כספי מטעם קולקטיב. אם לא ניתן להגיע להסדר, בית המשפט עצמו יכול לקבוע את הסדר התביעות הקיבוציות.
העמדה המשפטית של עובדי מדינה ומורים לחינוך ציבורי:
החל מה-1 בינואר, לעובדי מדינה יהיו זכויות כמו עובדים בעולם העסקים בכל מקום אפשרי, למעט עובדי המשטרה, ההגנה ושופטים. העמדה המשפטית של העובדים בחינוך הציבורי תותאם כך שתתאים למצבם של העובדים בחינוך המיוחד.
תנועה ודרכים
העונש המרבי בגין עבירות תנועה חמורות הולך וגדל בשנה הבאה. העונש המקסימלי בגין נהיגה מסוכנת גדל ויכול להגיע לבין חודש עד חצי שנה מאסר, גם במקרים שללא פגיעה או נזק. נהגים שהורשעו בגרימת תאונה קשה עקב נהיגה פזיזה יתייצבו עד 6 שנות מאסר.
גיוס נשים לצבא
בנות בגיל 17 יקבלו צו כי השירות הצבאי הינו חובה. בפועל, מעט מאוד ישתנה. בעוד ששירות צבאי חובה עדיין קיים על הנייר בהולנד, משרד הביטחון לא זימן נשים משנת 1996.
דיור
החזר המס למשכנתא בשנת 2020 יהיה נמוך יותר, לבעלי הכנסה של 68.507 יורו ההחזר יורד מ- 49 אחוז ל -46 אחוזים.
גילוי מחלת הסרטן אצל אחד ההורים מהווה ראשיתה של תקופה קשה עבור המשפחה כולה. הילדים זקוקים לביטחון רב ולתשומת לב של ההורים, במיוחד בתקופה זו. זמן רב ואנרגיה מושקעים בחששות של כל אחד, בפחדים, בצורך לעבור בדיקות ולהחליט החלטות קשות. מתעוררות שאלות רבות וקיימת אי ודאות. אצל רוב ההורים עולה באופן ספונטני הרצון להגן על הילדים ולמנוע מהם כאב. ההתמודדות המשפחתית לא פשוטה ועם זאת יש פעמים בהם הילדים הם אלו שעוזרים להורים לאסוף כוחות. דוגמא שכזו עלתה לכותרות בשבוע האחרון אצל משפחת דה וולף, עם התמודדותה של הבת ציפי בת ה-12, אשר אביה אובחן כחולה סרטן פעם שנייה ברציפות בשנה האחרונה.
ציפי, ילידת אמסטרדם, בת למשפחה הולנדית יהודית, מתמודדת עם מחלת הסרטן של אביה בדרך אמיצה ויוצאת דופן.
אבי אובחן כחולה סרטן בפעם השנייה בשנה האחרונה, דבר שמעמיד אותנו כמשפחה במצב של חוסר וודאות ותהיות לגבי העתיד. אני רואה שאבי מקבל עזרה וטיפול וזה משמח אותי אבל עם זאת אני פוגשת בעוד ילדים שמתמודדים כמוני עם הורה חולה ולהם אין שום אירוע מיוחד או התייחסות משפחתית אחרת.
יש לא מעט עזרה המוצעת לחולי הסרטן עצמם, אך לפעמים שוכחים את הסובבים אותם ואת הילדים שלהם, ומתוך התחושה האישית שלי אני רוצה להעניק לאחרים הזדמנות לתמיכה והנאה בין חוסר האונים שאיתו אנו מתמודדים ולכן יזמתי את מופע ההתרמה שהוא חלק ממסע הופעות במחזמר בו אני משחקת.”
מאז ספטמבר 2019, משחקת ציפי במחזמר Dolfje Weerwolfje en Foeksia de miniheks את התפקיד של המכשפה הקטנה (Foeksia). ציפי נבחרה לתפקיד (עם עוד 3 ילדים), מתוך 400 ילדים שניגשו ל
אודישן, בזכות הכישרון והכריזמה המתוקה שלה. המחזמר מציג ברחבי הולנד ומיועד לגילאי 6 עד 13.
לשחקן שמשחק לצידי במחזמר, Giando Lauwerens (בתפקיד של Dolfje) יש אמא שבדיוק כמו אבי, עוברת גם טיפולי כימותרפיה קשים. יש לזה השפעה גדולה על המשפחות שלנו ועל חיינו. יחד, שנינו חווים את אותה חוויה. ילדים כמוני מודאגים וטרודים כל הזמן כשאדם האהוב עליהם חולה במחלה קשה. לעיתים קרובות אני מרגישה חסרת אונים, וזה מה שהניע אותי לעשות משהו עבור ילדים אחרים שחווים זמנים קשים דומים לשלי, כשלמישהו קרוב להם יש סרטן. חשבתי לעשות משהו שישמח קצת את הילדים האלו, יסיט מעט את תשומת ליבם וגם ימשוך יותר תשומת לב נוספת למחלה מאחרים. הרעיון הוא לארגן מופע התרמה שמטרתו לשמח ילדים אחרים במצבנו. אנו מציעים כרטיסי חינם למי שיש לו קרוב משפחה, חבר או מכר חולה. זה יכול להיות אח או אחות, אחיין או אחיינית, הורה, סבא או סבתא, או אפילו מורה או חבר לכיתה.”
ציפי מספרת שבנוסף לכרטיסי חינם שיינתנו למשפחות וקרובים של חולי סרטן היא גם רוצה לגייס תרומות לחקר המחלה כדי לממן את המחקר ולהבטיח ככל שניתן שפחות אנשים יחלו בסרטן או שרבים יותר יצליחו להירפא ממנו. לכן כל כרטיס שיימכר מעבר לכרטיסי החינם, יועבר לטובת תרומה מעל 100 מופעים יתקיימו בחודשים הקרובים ברחבי הולנד. מופע אחד יתרם לטובת היוזמה של ציפי.
ביום ראשון, 19 בינואר 2019, מתוכנן מופע כחלק ממסע ההופעות בתיאטרון אמסטלפיין, ביום זה הוסיפו מופע שהוא מופע ההתרמה בשעה 12:00 בצהריים. ליוזמה הצטרפו צוות ההפקה וצוות התיאטרון וכולם יחד תורמים את עבודתם לפרויקט. ציפי מסיימת:
אני אסירת תודה לצוות השחקנים ולצוות של REP הפקות ולמאמציהם להפוך את מופע ההתרמה הזה לאפשרי ומקווה שהתיאטרון יהיה מלא בילדים שיכולים ליהנות מהמחזמר שלנו”.
בקליפת אגוז: חנוכה זה אחלה חג אבל מאכלי החג המסורתיים הם לא בדיוק התגשמות של אוכל בריא אז איך כן אפשר גם לחגוג וגם לשמור על הבריאות? אפשר ואפשר! תמשיכו לקרוא…
“יאללה לתחת” קוראת הסופגניה חסרת המשמעת והחצופה במערכון הנפלא של ניר וגלי (ואם טרם יצא לכם א תמצאו אותו כאן).
בואו ניגש ישר ולעניין, בלי להסתובב כמו סביבון, זה החג הכי יפה שלנו (שירים נהדרים, נרות ואור) אבל מבחינה תזונתית, אסון! אין דרך אחרת לתאר זאת. השילוב של קמח לבן, סוכר לבן ושומן טראנס, המכונה גם סופגניה, לא משאיר מקום לספק, מדובר במזון רעיל ומזיק.
לעיתים קרובות אני מסבירה לחברי הלא יהודים את תמצית רוב החגים שלנו; ניסו להרוג אותנו, אנחנו ניצחנו, בואו נאכל!!! (עיין ערך פורים, פסח וכו׳)
חג החנוכה הוא חג השמן כמובן, לזכר נס כד השמן, אז בואו נדבר רגע על שמן.
שומן הוא אחד מאבות המזון והוא לא פחות חשוב מחלבונים ופחמימות. דופן כל תא ותא בגופנו עשויה שומן, המייאלין שמצפה את תאי העצב הוא חומר שומני. המוח שלנו עשוי ברובו משומן (ומים), חומצות שומן חיוניות מהוות אבני בניין להורמונים, לוקחות חלק חשוב באין ספור תהליכים מטבוליים. בלי שומן, אין חיים! כולנו חייבים לאכול שומנים. אני אחסוך לכם את ההרצאה המקיפה על שרשראות שומן קצרות, בינוניות וארוכות, רוויות ובלתי רוויות – נושא מרתק לכשעצמו אז אולי בפעם אחרת.
הרשימה שלי לשמנים מומלצים
שמנים מן הצומח
שמן זית – עדין (Mild) לבישול ווירג׳ין לסלטים, רטבים ותיבול olijfolie, milde en virgin
שמן קוקוס – ללא ריח לטיגון ובישול, וירג׳ין לשייקים, קינוחים ותבשילי קארי kokosolie, geurloos en virgin
אגוזים וזרעים, כולל חמאות אגוזים וטחינה
אבוקדו
שמני אגוזים מכבישה קרה, לתיבול סלטים ולא לבישול
שמנים מהחי
חמאה מפרות שאוכלות עשב בלבד
דגים שמנים כמו הרינג, סלמון, קוד ומקרל
אילו שמנים אינם מומלצים?
שמנים צמחיים כגון תירס, סויה, חמניות וקנולה (maïsolie, sojaolie, zonnebloemolie, koolzaadolie, canolaolie), אלו נשרפים בקלות והופכים לרעילים ממש (שומן טראנס). והכי הכי לא – מרגרינה! לא חשוב מה אומרים לכם ומה כותבים על האריזה, שום שומן מוקשה באמצעים מלאכותיים ותעשייתיים אינו אמור להיכנס לגופנו! סימן קריאה.
כאן בהולנד מאד אוהבים טיגון עמוק כידוע. החל מהצ׳יפס המפורסם ועד לקרוקטים למיניהם. לרוב הטיגון נעשה בשמן צמחי מאיכות נמוכה מאד וחימומו לטמפרטורות גבוהות גורם לשריפתו והופך אותו לחומר קרצינוגני (מסרטן) מדרגה ראשונה. אז בואו נחשוב היטב אם אנחנו רוצים להכניס את זה לגוף שלנו ושל ילדינו. בתזמון מופלא, ובלי קשר לחנוכה, בדיוק בזמן הזה צצים להם דוכני הטיגון (oliebollenkraam) בכל מקום ומוכרים את הגרסה ההולנדית לבצק מטוגן.
לסיכום חשוב לזכור, הערך הקלורי של שומן הוא כפול ויותר, מזה של הפחמימה או החלבון (9 קלוריות לגרם לעומת 4) לכן בכל אופן חשוב לצרוך אותו במתינות.
יכול להיות שאתם מנהלים איתי עכשיו משא ומתן בראש שלכם, חנוכה יש רק פעם בשנה, אז אפשר לחטוא קצת לא? כן, חנוכה יש פעם אחת וגם ראש השנה, פורים ופסח ושבת “רק” 54 פעמים בשנה ועוד כהנה וכהנה אירועים וחגיגות משפחתיים וחברתיים, שתמיד מהווים תירוץ מצוין לאכול “חטאים” כאלו ואחרים. אני אומרת, גוף יש לנו באמת רק אחד והוא לכל השנה, לכל החיים. ולא כל כך קל לתקן את מה שהתקלקל, אז למה שלא נלמד את עצמנו ואת ילדינו לחגוג חגיגה אמיתית? כזו שתגרום לנו הנאה ושמחה, אבל תחגוג גם את החיים הטובים והגוף הבריא. מזון מזין, בריא ומשמח לבב אנוש.
אז מה נכין לחנוכה? אם אתם מארחים חברים או משפחה אפשר לערוך שולחן נשנושים יפה ומטריף חושים של פירות חתוכים, ירקות טריים ומטבלים מסוגים שונים, אגוזים ופירות יבשים (אוקי, נפזר גם כמה מטבעות שוקולד פה ושם, בכל זאת חנוכה), נשלב כמה חטיפים סופר בריאים וטעימים (מתכונים להלן) שהכנו מבעוד מועד, כל זה ילך מצוין עם סיידר תפוחים חם ומתובל בקינמון וציפורן או קקאו תוצרת בית. אפשר להוסיף מרק מהביל שיוגש בספלים. באגף מאכלי החג צירפתי לכם מתכון נפלא של לביבות אפויות מירקות שורש. אם ממש ממש אי אפשר בלי סופגניות, נסו את המתכון שלי למיני סופגניות (או חטיפי סופגניה) בקינמון, זוהי וריאציה הרבה יותר בריאה, ללא גלוטן, מטוגנת בשמן קוקוס בריא שאינו נשרף.
נקודה נוספת למחשבה: אלמנט מאוד חשוב בסיפור המכבים הוא טיהור המקדש. אני רואה את גופי כמקדש בו שוכנת הנשמה. אז אולי בכלל חג החנוכה הוא חג טיהור וניקוי מקדש הגוף?!
שולחן נשנושים מרהיב, מעורר תיאבון ויחד עם זאת גם בריא
בואו נבין שאפשר לפנק את עצמנו ואת יקירינו באמת באמת, במובן הכי עמוק של המילה. הנאה היא לא מילה נרדפת לחטא, אחרי הכל ניצחנו, אז בואו נאכל!!!
לביבות מתקתקות עשירות בטעם וארומה ובלי כמויות השמן הרגילות. אפשר לגוון את הרכב הירקות לפי מה שאוהבים. מנה צמחונית נהדרת שיש לה קיום מכובד גם מחוץ לחג החנוכה.
המצרכים:
1 בטטה בינונית, שטופה וקלופה
1 סלק גדול, מקורצף, החלקים הלא יפים מוסרים
1 גזר גדול או שניים בינוניים, שטופים ומנוקים
1 פסטינאק, שטוף וקלוף
1 בצל גדול
1 כפית מלח
פלפל שחור טחון טרי
1 ביצת חופש אורגנית, לגירסה נטולת- ביצים 2 כפות זרעי פישתן טחונים עם 2 כפות מים
5 כפות קמח חומוס
לקרם אגוזים:
1/2 כוס קשיו ו 1/2 כוס מקדמיה (לא קלויים) מושרים במים לפחות שעה ומסוננים
1/2 כוס מים
1 תמר רך מגולען
1/4 כפית מלח הימלאיה
אופן ההכנה:
גוררים את כל הירקות (סה”כ 1 ק”ג) בפומפייה גסה. מעבד מזון יעשה את החיים קלים פה. מעבירים לקערה גדולה.
מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב. באיזשהו שלב כדאי לעבור לערבוב בידיים ולהמשיך ללוש את העיסה שמתקבלת.
מכינים תבנית שטוחה מרופדת בנייר אפיה ומחממים את התנור ל- 200C מעלות.
חופנים מעט מהתערובת ויוצרים בעזרת הידיים צורת לביבה. מניחים על התבנית המרופדת. חוזרים על הפעולה עם שאר התערובת.
מזלפים מעט שמן זית מעל ללביבות ואופים בתנור מחומם כ- 20-25 דקות, עד שהלביבות שחומות זהובות.
בזמן שהלביבות בתנור מכינים את הקרם. אפשר בהחלט להכינו מבעוד מועד ולאחסן במקרר עד להגשה. מעבירים את כל חומרי הקרם לבלנדר ומעבדים לעיסה סמיכה וחלקה. אם
צריך, מוסיפים מעט מים, כף בכל פעם עד שהבלנדר ׳רץ׳. מעבירים לקערית הגשה ומגישים לצד הלביבות.
כ-1 ק”ג ירקות שורש שוניםאם יש מעבד מזון, החלק הזה קלי קלותכל החומרים בקערה אחתיוצרים לביבות ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיהמגישים בליווי קרם אגוזים
חטיפי סופגניות בקינמון (15-20 יחידות)
המצרכים:
200 גרם קמח מדגנים מלאים ללא גלוטן כגון קינואה, אורז, כוסמת, שיבולת שועל, מנופים. הכי טוב לערבב יותר מסוג אחד לקבלת טעם ומירקם מאוזנים.
1 כפית אבקת אפיה
1 כפית שמרים יבשים (מוסיף את הטעם האופייני לסופגנייה)
1/8 כפית מלח
200 מ״ל רוויון karne melk
1 ביצת חופש אורגנית, טרופה
1 כפית תמצית וניל טבעית
1 כף ברנדי, לבחירה. הברנדי גם מוסיף טעם וגם מפחית את ספיגת השומן.
שמן קוקוס ללא ריח לטיגון, geurloos kokosolie
2 כפות סוכר קוקוס או סוכר קנים בלתי מעובד, kokosbloesem suiker, rauwe rietsuiker, oersuiker
1 כפית קינמון
אופן ההכנה:
מערבבים היטב את כל החומרים היבשים בקערה, מוסיפים את הרוויון, ביצה, תמצית וניל וברנדי (אם משתמשים) ומערבבים היטב לעיסה חלקה ללא גושים.
מחממים את שמן הקוקוס בסיר קטן על אש בינונית.(כ- 2.5-3 ס״מ). על מנת לבדוק אם טמפרטורת השמן נכונה מנטפים כמות קטנה של בצק: אם הבצק שוקע, סימן שהשמן קר מדי ואם הוא מיד משחים, חם מדי. הטמפרטורה האידיאלית היא 180 מעלות, אם יש לכם מד חום של מזון אז השתמשו בו. אם יש מד-חם כדאי להשתמש ולשמור על טמפרטורה קבועה של 180 מעלות.
בעזרת שתי כפות, יוצרים סופגניה קטנה אובלית ומשחררים לתוך השמן החם. מקפידים לא לטגן יותר מדי סופגניות בבת אחת כדי לא לקרר את השמן. מטגנים כ5-6 דקות עד להזהבה שחומה.
בעזרת כף מחוררת מוציאים את הסופגניות מהשמן ומניחים בצלחת מרופדת בנייר סופג. חוזרים על הפעולה עם שאר הבלילה.
בקערה רחבה מערבבים את הסוכר והקינמון. מניחים מספר סופגניות בכל פעם ומטלטלים את הצלחת כך שהסופגניות יתגלגלו ויצופו בתערובת הסוכר קינמון מכל הצדדים. מעבירים לצלחת הגשה ומגישים חמים.
בעזרת שתי כפות יוצרים סופגניה קטנה אובלית ומשחררים לתוך השמן החםמקפידים לא לטגן יותר מדי סופגניות בבת אחת כדי לא לקרר את השמן